PAGE
13
ועדה משותפת לנושא הפרטת המכינות הקדם - אקדמיות

8 במרץ 2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 1

מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת הכספים

לנושא הפרטת המכינות הקדם - אקדמיות

יום שני , כ"ב אדר תש"ע (8 במרץ 2010), שעה 08:30

הפרטת המכינות הקדם אקדמיות

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

ניסים זאב

דב חנין

רוברט טבייב

שלמה מולה

אלכס מילר

עמיר פרץ

ד"ר שמשון שושני – מנכ"ל משרד החינוך

עו"ד איילת כהן-מלקמן- לשכה משפטית, משרד החינוך

מגי קורן – האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

ליאת מייברג – מנהלת מכינה קדם אקדמית, האוניברסיטה העברית

יורם רז – מנכ"ל, מכללת עמק יזרעאל

זוהר אביטן – מנהל המרכז הקדם אקדמי, מכללת ספיר

עו"ד יעל טור כספא פליישמן – לשכה משפטית, מל"ג

יעל סימן טוב-כהן – המועצה להשכלה גבוהה

יובל לידור – ממונה תחום דוברות והסברה, מל"ג

עו"ד אלה גור – יועצת משפטית, האגודה לקידום החינוך

דגנית שרייבר- אגף המכינות , האגודה לקידום החינוך

שלומית הרץ – מנהלת כספים, האגודה לקידום החינוך

נועם וייצנר – מנכ"ל התאחדות הסטודנטים

עו"ד אריאל גלבוע – לשכת עורכי הדין

דוד מהרט – ועדת היגוי לקליטת יהודי אתיופיה

יהודה סקר – מ"מ יו"ר ארגון הורים ארצי

ענת מופקדי

עו"ד אריאל גלבוע - לשכת עורכי הדין

ענת חיים – יועצת שר החינוך

מירב ישראלי

יהודית גידלי

נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

אני פותח את הישיבה של הועדות המשותפת, ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת הכספים לנושא הפרטת המכינות הקדם אקדמיות. כזכור ועדת החינוך קיימה ישיבה מאוד קשה ומאוד ממצה בסוגיה של הפרטת מסגרות חינוך, מוסדות חינוך, ארגוני חינוך שעוסקים בליבה המהותית ביותר של מערכת החינוך כשעל סדר היום עמדו כמה וכמה נושאים של הפרטה, בראש ובראשונה המכינות הקדם-אקדמיות. הכוונה להפריט את סל התרבות, את נעל"ה – נוער עולה לפני הורים, את ועדת ההיגוי לחינוך לתלמידים עולי אתיופיה, טללים – אותה עמותה שמטפלת בהוראה ולימוד של תלמידים חולים תקופה ארוכה שנמצאים, פר"ח – פרויקט החונכות של הסטודנטים וכיוצא בזה. אנחנו היינו מאוד מבוהלים ומאוד מודאגים מהמגמה הזאת של הפרטה של סוגיות שהן כאמור בליבת העשייה החינוכית וקשורים גם בעשייה פדגוגית מובהקת. לכן החליטה הוועדה אז שתי החלטות. אחת, שוועדת החינוך, התרבות והספורט תגיש הצעת חוק שיהיו חתומים עליה כל חברי הוועדה, ואכן ההחלטה הזאת בוצעה לפני חודש ימים. הנחנו הצעת חוק שחתומים עליה כל חברי ועדת החינוך והתרבות וחברי כנסת נוספים. עניינה של הצעת החוק הוא שכפי שחוק חובת המכרזים החריג את שר הביטחון ונתן לשר הביטחון סמכויות לקבוע כללים מיוחדים באשר לקיום או אי קיום מכרזים במערכת הביטחון כולה כך הכנסת תתבקש לתת סמכויות לשר החינוך להחריג חובת חובת מכרזים או אי קיום חובת מכרזים בסוגיות שהן בליבת העשייה החינוכית כמו קבלת מורים, תוכניות פדגוגיות, כתיבת תוכניות לימוד, עריכת מבחנים וכיוצא בזה שהם לב ליבה של העשייה החינוכית. השאלה אם רוצים להפריט דברים אחרים היא סוגיה לגמרי שונה שאיננה קשורה לעניינו. יכולות להיות בקשר לכך דעות שונות מימין ומשמאל. ההצעה הזאת עדיין לא מילא את חובתה להיות מונחת 45 יום על שולחן הכנסת לכן עדיין במושב הנוכחי אי אפשר להעמיד אותה להצבעה.

הייתה לי פגישה עם החשב הכללי וצוותו בקשר להצעת החוק הזאת. לא השליתי את עצמי שהחשב הכללי מיד יתלהב לתמוך בהצעת החוק הזאת. הוא לא נפל מהכיסא. הם כמובן הביעו התנגדות. בין יתר הנימוקים שלהם להתנגדות, הם אומרים, מה אתם רוצים? משרד החינוך אפילו לא פנה אלינו וביקש פטור ממכרז על הסוגיה של המכינות הקדם-אקדמיות. האמת שאני נדהמתי לשמוע את הדבר הזה. ולא רק זה הראיתי לו את המכרז שיש בתוכו אלמנטים פדגוגיים מובהקים. אז הוא אומר לי, מה אתה רוצה ממני? אני לא קבעתי את המכרז. משרד החינוך הוא שקבע את המכרז. הוא קבע את היקפו, הוא קבע את תכניו, ושוב עמדתי די מבויש ודי נדהם. אז כאמור אנחנו כנראה בפגרת הקיץ נגיש את החוק. אני יודע שאין הרבה סיכויים שהממשלה תתמוך בו אבל כנראה נצטרך לנהל מאבק ציבורי. לפחות הוא כבר בישר לי אז שלגבי יתר הנושאים כמו סל תרבות המשרד הגיש בקשה לכן צריך לשבח את שר החינוך שהפעיל את השפעתו בסוגיה הזאת והשר בישר לפני שבועיים בכנס שהיה לנו בסוגית סל התרבות כאן בכנסת והודיע ברבים שהחשב הכללי נענה לפנייתו והחליט לבטל ולא לקיים מכרז. לא להוציא סל תרבות למכרז. אין לנו תשובות לגבי כל יתר הדברים. אנחנו הרי לא רוצים לריב עם השומר. אנחנו הרי רוצים לאכול את הענבים, ואדרבא אם היתה מתקבלת החלטה לא ברמה של חוק אלא ברמה אחרת על פרויקטים שהם ליבת מערכת החינוך ולא יצאו למכרזים, גם בזה היינו מסתפקים אבל לא זה המצב. הסכנה עדיין אורבת לפתחנו.

ההחלטה השנייה של ועדת החינוך שציינתי בראשית דבריי, מעבר להגשת החוק היתה לקיים ישיבה משותפת. נדמה לי שזו היתה הצעה של חבר הכנסת עמיר פרץ לקיים ישיבה משותפת, להחליט על ועדה משותפת עם ועדת הכספים מתוך הנחה שגם ועדת הכספים יש לה מעמד והשפעה גדולה יותר על משרד האוצר שהוא כאן הגורם העיקרי, וגם בעקבות ההצעה לסדר שהוגשה במליאת הכנסת החליטה מליאת הכנסת על הקמת הוועדה המשותפת. עשינו מאמצים רבים להקדים את הישיבה הזאת ככל האפשר, וחבר הכנסת עמיר פרץ דחק אותי מאוד בעניין הזה, ואנחנו דחקנו בועדת הכספים, והנה הגענו לתאריך הזה.

כאמור על פי הנתונים מ-1 בינואר למעשה נכנס המכרז לתוקפו. האגודה לקידום החינוך שייסדה את המכינות הקדם-אקדמיות, האגודה לקידום החינוך שנוסדה על ידי משרד החינוך, צריך לומר את העובדות כהווייתן, יצאה מן התמונה וחברה מסחרית למטרות רווח נכנסה לתוך העניין. אנחנו נשמע היום תמונת מצב, איפה הדברים עומדים, מה ניתן עדיין לעשות ונפתח בדבריו של חבר הכנסת עמיר פרץ. בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני מאוד מודה לך על כינוס הוועדה. אני יודע שעמלת קשה כדי שהוועדה המשותפת תתכנס מהר ככל האפשר. גם אם אנחנו מוצאים את עצמנו מכונסים כאן ולצערנו חברי ועדת הכספים לא הופיעו אבל המנדט של מליאת הכנסת הוא מנדט שקיים, ואתה מקיים היום את הוועדה הזו כוועדה משותפת שודאי התוקף שלה צריך להיות הרבה יותר משמעותי. אין ספק שמה שאמרת בתחילת דבריך הן אמירות מפתח. אם אכן פני הדברים הם כאלה שבעצם היה פה שיקול דעת שהיתה בו התמהמהות מסוימת ושאיש לא צפה שהמכרז ההיסטורי הזה שתמיד ניתן לאגודה לקידום החינוך בשל היתרונות המקצועיים שלה והעובדה שהיא מולידה מייסדה של התפיסה של המכינות האלה ייתכן שהיה פה באמת איזה מקח טעות ואף אחד לא מצא צורך ללכת לתהליך הפטור ממכרז אלא סמכו על כך שכפי שקרה בשנים קודמות המכרז ישאיר את המצב כפי שהוא. מדוע זה חשוב המשפט הזה? כי זה אומר שאין לנו עימות עם משרד החינוך. זה כבר חשוב. זה אומר שהמחלוקת היא לא מול משרד החינוך. גם אם היתה תקלה שנוצרה בשל מהלך כזה או אחר התקלה היא טכנית בלבד. מישהו אמר לעצמו איזה טעם יש עכשיו להגיש בקשה לפטור ממכרז, לעשות את כל הרעש מסביב. ממילא האגודה לקידום החינוך תזכה. ככה קרה לפני שנתיים, ככה זה קרה בפעמים קודמות. לכל אני שמח כי אם היה לנו ויכוח מהותי עם משרד החינוך באשר להחרגה כפי שהחרגתם נושאים אחרים של תרבות ואמנות ונושאים אחרים מאוד חשובים של תנועות נוער, בוודאי שגם הנושא הזה היה ראוי להחרגה והיה ראוי לגישה אחרת מבחינת התהליכים. אבל אנחנו נמצאים מול מצב חדש שבו בעצם האגודה לקידום החינוך אינה במשחק. אלא שייכתן שלא לשמה, לשמה, ומאז מעז יצא מתוק. הסתבר שהמשבר הזה פתאום יצר כל מיני הזדמנויות חדשות. והמשבר הפך לבחינה מחדש של אפשרות שבעצם אולי עד היום איש לא בדק אותה. כי אתה אף פעם לא בודק אם האיש שהוא היה המתווה המקצועי שלך לאורך שנים, אתה לא בא ובודק האם האגודה לקידום החינוך עדיין יש לה תפקיד משמעותי כמתווך מקצועי בין המכינות לבין הגורמים השונים, ות"ת ואחרים.


היום מסתבר שבבחינה יותר מעמיקה של כל הגורמים, גם ראשי המכינות, גם גורמים בתוך המכללות הגיעו למסקנה שייתכן מאוד שצריך לבחון לוותר על המתווך. לא צריך מתווך. ייחסכו ודאי מיליונים רבים. המיליונים האלה ישרתו את אותן מסגרות שקשה לגייס להן כסף לרבות אותן מסגרות שאינן נמצאות במתווה המרכזי של משרד הביטחון ומשרדים אחרים, כמו קבוצות עולים מאתיופיה, כמו קבוצות אחרות שלא תמיד נמצא להם תקציב שמגיע ממקורות ייעודיים ומסומנים וייתכן מאוד שהמשבר הזה חשף אפשרויות חדשות שראויות להיבחן במלוא הרצינות. אני חושב שמנכ"ל משרד החינוך הקדיש לנושא הזה הרבה מאוד זמן. אני גם הייתי איתו בקשר. אני יודע יפה מאוד את הגישה החיובית של המשרד אלא שידיהם כבולות. היה מכרז? בצדק הם אומרים, היה מכרז? מה אתם רוצים עכשיו שאנחנו נקבל החלטות כאילו לא היה מכרז? היה מכרז. כל מי שרצה לטעון טענות היה צריך לטעון אותן קודם. כל מי שחשש מהתרחשויות כאלה ואחרות היה צריך להצביע עליהן קודם. אבל האפלה, או ההרדמה, שאין לי מושג מי בדיוק פיזר שם את אבקת ההרדמה הזאת אבל כולם שקעו להם במין תרדמת כזאת שהביאה למצב שבו אנחנו נמצאים.


ייתכן מאוד שבאמת כמו שאמרתי מהמשבר הזה יצא פתרון יותר טוב. אני פונה למשרד החינוך להיות פתוחים. אם היום גם המכללות, גם המכינות רוצים לבדוק אפשרות לעבוד ישירות מול הגורמים המתקצבים ובכך ייחסכו הרבה כספים, ייקבעו כללי הפיקוח, הניהול וההשגחה על ידי משרד החינוך. זה לא דבר שאפשר לוותר עליו. יחד עם זאת מבחן התוצאה הוא מבחן התוצאה. בסופו של דבר המכינות האלה צריכות להביא לנו תוצאות שכל מי שנמצא אצלן אכן מגיע למצב שהוא ראוי להיכנס לאקדמיה, ומבחני התוצאה פה הם הרבה יותר פשוטים לבדיקה לתת את ההערכה אם הם מסוגלים להיות עצמאיים, כן או לא, ומכללות כאלה שכל יום מקבלות לעצמן סמכות להכשיר לתארים אקדמיים נוספים, כל יום פותחים להן פקולטה נוספת, הרי אין שום סיבה שבעולם שאנחנו לא נסמוך על מכללות שמסוגלות לנהל את המכינות לחיילים משוחררים או מכינות הקדם- אקדמיות אחרות. תודה אדוני.

תודה רבה. אני רוצה להקדים את המאוחר ולומר שהמועצה להשכלה גבוהה כפי שנמסר לי קיימה ישיבה בנושא הזה ביום שלישי בשבוע שעבר, ב-2 למרץ, ובין היתר שם הודיע שר החינוך, ואנחנו צריכים לשבח אותו על כך שהוא מגלה ערנות רבה מאוד בסוגיה הזאת. הוא הודיע שתוקם ועדה שתבחן את נושא הפעלת המכינות הקדם אקדמיות בכללותו. גם נמסר לי אתמול מלשכת השר שאכן השר עומד בפני השלמת הרכב ועדה. כלומר לא מדובר פה על עוד חודשים רבים ועוד שבועות ארוכים אלא ההנחה היא שממש בתוך ימים ספורים יושלם הרכב הוועדה והיא תצא לדרך. חבר הכנסת שלמה מולה.

תודה רבה אדוני היושב ראש, אדוני המנכ"ל, חברי הכנסת. קודם כל אני מצטער שאחרי הסיכום שהיה בדיון הקודם, הסיכום לא קוים ואפילו הופר בצורה בוטה על ידי מי שהיו צריכים לכבד את כנסת ישראל ואת ועדת הכנסת, את החלטותיה, לפחות לעכב. אני לא מבין אפילו למה. אם יש באמת מישהו משרי הממשלה שאפשר לתת לו קרדיט זה דווקא שר החינוך. אני חושב ששר החינוך הזה הוא שר חינוך טוב. לפחות בקשר לנושאים שעולים על שולחנו הוא לא שוקל שיקולים פוליטיים אלא שיקולים עניינים ופותר את הבעיות ולפחות מתווה דרך. בעניין המכינות וגם הפרטת פר"ח, גם סל תרבות, וגם כמובן מרכז ההיגוי לקליטת עולי אתיופיה, דווקא כאן למרות שהיה מכרז האגודה לקידום החינוך היא זכתה להפעיל את מרכז ההיגוי לקליטת עולי אתיופיה. לא המכינות. מי שהקים את מרכז ההיגוי הוא אדוני המנכ"ל היושב כאן. הוא ראה צורך אמיתי להקים מרכז כזה. אני בעוונותיי חשבתי, דווקא עם השנים, למשל גוף כזה שאליו מגיעים אנשי מקצוע מצוינים בקרב העולים מאתיופיה, שהרי בסופו של דבר אנחנו רוצים לראות את אותם אנשים שהתמקצעו, למדו בהשכלה גבוהה, נהיו באמת אנשי מקצוע בתחום החינוך ושישתלבו בתוך מערכת החינוך. זאת היתה השאיפה. לא לתת להם ילדים חורגים של מישהו בצד. אני מקווה, העניין של מרכז ההיגוי של קליטת עולי אתיופיה, משרד החינוך יאפשר לו להיות גוף סמך מקצועי בתוך משרד החינוך. אותו דבר לגבי המכינות הקדם אקדמיות. אני לא מכיר את הגוף שזכה במכרז. אני לא יודע מי הם. אני מקווה שנציגיהם נמצאים כאן ואולי הם ישכילו אותנו. אבל מה שברור לנו האגודה לקידום החינוך, במשך 40 שנה עם המכינות הגיעה להישגים אדירים. כל צעיר יוצא אתיופיה, כל המדינה מתהדרת ב-7000 אקדמאים יוצאי אתיופיה, אני אומר לך אדוני היושב ראש, רובם ככולם עברו דרך המכינות הקדם אקדמיות. מה קרה פה? הגיעו לכאן אנשים אנאלפביתים בגיל 13 או 14. הם לא הגיעו לבגרות מלאה. הדרך היחידה כדי שיוכלו להשכלה גבוהה ואחר כך להיות אנשים יצרניים, לא לעמוד על דלפק שירותי הרווחה, היא בעצם לעבור דרך המכינות. אבל אם המכינות הן כל כך טובות, אז מה הבעיה? למה להפריט אותן? ריבונו של עולם, אני לא מבין. אני לא מצליח להבין.


לא רק זה, אני התפלאתי אדוני היושב ראש לשמוע מה שאתה אומר לנו עכשיו. משרד החינוך אפילו לא חשב לבקש פטור. מה זה הדבר הזה? יש דברים שבהם אסור שתהיה פוליטיקה. בחינוך אסור שתהיה פוליטיקה. בקידום אוכלוסיות מוחלשות אסור שתהיה פוליטיקה.


השבוע הייתי במכון וייצמן. אמרו לי שפר"ח יצא ממכון וייצמן. הלכתי למכון וייצמן, ביקשתי, ספרו לי על העניין. נדהמתי לגלות. בסופו של דבר מי הם החונכים? החונכים הם בדרך כלל כאלה שזקוקים לשכר לימוד. מי התלמידים שבאים לקבל חונכות? גם ילדים מאוכלוסיות חלשות. אז למה להעביר מפעל כזה עוד פעם? אני לא מצליח להבין. זה קשור בעצם לאותה תפיסה שכל דבר מותר להפריט. התפיסה הזאת פשטה רגל. הכלכלה האמריקנית התרסקה בשנים האחרונות, הקפיטליזם הזה הלך. בואו נחליף דיסקט. נחשוב, נגיד, יש דברים שלא מפריטים. מה שעובד טוב אצלנו למה שנמכור? למה להעביר את זה לידיים אחרות? לכן אדוני היושב ראש, כל הצעת חוק שתביא, ואנחנו מתחייבים באופוזיציה לגייס לך תמיכה מלאה. אני משבח את שר החינוך, כולם יודעים את זה. אבל אם אתה תביא הצעת חוק, ואני חבר בוועדת הכספים, נגייס את ועדת הכספים לסוגיה הזאת, אנחנו נתמוך בקידום. זה בתנאי אחד, ששר החינוך, מנכ"ל משרד החינוך ירצו ללכת איתנו. קודם כל אנחנו צריכים לשכנע אותם. מה זה האגודה לקידום החינוך? בגלל שהם טובים, לפגוע בהם, להשפיל אותם, למה? זה גוף כל כך טוב. לא מגיע להם תודה על המפעל שהם הקימו? לקדם אנשים. למה? תודה רבה אדוני היושב ראש.

לפעמים יש תופעה של overdoing רוצים לתקן מכונות מתוקנות. בדרך כלל מקלקלים אותן, לא מתקנים. חבר הכנסת רוברט טבייב בבקשה.

לגבי המכינות האקדמיות. חוץ מהאוכלוסייה האתיופית והעולים החדשים, אוכלוסייה חלשה שעוברת תהליך של מכינות קדם אקדמיות שבאמת נותנת לאנשים את ההזדמנות ואני העליתי הצעה דחופה לסדר היום במליאה מתוך הבנה שבאמת פה אנחנו צריכים להילחם. אני מהפריפריה ואני נוכחתי לדעת מה האגודה הזאת עשתה. חשוב לנו שמערכת החינוך תהיה נגישה לא רק לאלה שיש להם כמה פרוטות בכיס. כמובן אנחנו נפגע קשות באוכלוסיות החלשות ובאוכלוסייה של הפריפריה, ואני מייצג בגאווה את הפריפריה פה בכנסת. אני מאופקים. הגעתי לאופקים ישר משדה התעופה. אני מכיר המון סטודנטים שעברו את המכינות הקדם אקדמיות. אין צורך להסביר את החשיבות של המכינות. הדבר גם הוכיח את עצמו. נכון להיום זה הוכח גם במספרים. יש היום 45 מכינות ברחבי הארץ. החינוך זה לא בזק והמכינות הן לא מכשיר טלפון. יכול להיות שאני איכשהו מבין את משרד האוצר אבל את משרד החינוך אני לא מבין. אם מפעיל פרטי יפעיל את המכינות מה יהיה בראש שלו? הרווח. הוא יתרכז רק בחזקים, הוא יעזוב את החלשים. זה ברור. חוץ מזה הפעילות החברתית. המפעיל החברתי לא יעשה את זה. למה שהוא יעשה את זה? כמו שחברי שלמה מולא אמר ואני רוצה לחזור על זה: יש דברים שאי אפשר להפריט אותם. ובמערכת החינוך זו תהיה טעות. לפעמים צריך להגיד, טעינו. זו לא בושה. צריך לחזור למסלול. יש ארגון טוב וחזק שעבד שנים רבות, למה לקלקל אותו? אל תפריעו. תודה רבה.

תודה רבה. אני מציע שעכשיו נשמע את המכינות. נמצאים פה נציגים משתי מכינות.אם אפשר שתיתנו תמונת מצב, איפה אנחנו עומדים, ואיך אתם רואים את עתידנו בעניין הזה. ראשון ידבר יורם רז הוא מנכ"ל מכללת עמק יזרעאל. בבקשה יורם.

אני גם נציג ועד ראשי המכללות לנושא הזה. מדובר ב-21 מכללות ציבוריות שב-16 מהן מתקיימות מכינות מעל 30 שנה. שני גילויים נאותים. לא מדובר בהפרטת המכינות, מדובר בהפרטת הפיקוח. זה לא אותו דבר. כי המכללות ממשיכות להיות מנוהלות באוניברסיטאות ובמכללות אבל בוצע מכרז להפרטת הפיקוח והניהול הפדגוגי כפי שהיה מקובל כשזה היה באגודה לקידום החינוך.


אנחנו נזעקנו כשראינו שהנושא הזה הועבר לניהול מסחרי. במידה והאגודה לקידום החינוך היתה זוכה במכרז אנחנו לא היינו יושבים כאן. ככה היינו רגילים הרבה מאוד שנים. זו היתה אגודה, שמעתם את השבחים שלה. אנחנו מכירים אותה מהבטנה, אנחנו מכירים את כל הגלגולים שלה, אנחנו מכירים את המעורבות של משרד החינוך בה. זה הוא מלכ"ר. יכולים להיות ויכוחים כאלה ואחרים אבל היינו ממשיכים לעבוד כרגיל והנושא הזה לא היה עולה על סדר היום. הייתי בישיבת ועדת חינוך שעסקה בנושא. הופתעתי מאהדה גדולה מאוד, מקיר לקיר, מכל חלקי הבית נגד הנושא הזה של מסחור הפיקוח. אבל גם שמעתי את היועצת המשפטית של המשרד ושמעתי גם את החשכ”ל, והבנתי שיש כאן בעיה חוקית. כולנו מבינים את העניין. זאת אומרת כולם נגד.

לא. אין כאן בעיה חוקית. על פי החוק אפשר לתת פטור.

אוקיי. אבל המכרז בוצע קרוב לוודאי כפי שהוא צריך היה להיות מבוצע. ואז חזרנו הביתה ומאז 3 חודשים אנחנו עוסקים רק בנושא הזה בכל מיני פורומים. חשבנו איך אנחנו יכולים לעשות את העניין הזה קצת אחרת. הגענו למסקנה שיש פה אולי איזה אבסורד וחבר הכנסת פרץ רמז על כך, שאוניברסיטאות מכשירות רופאים, מהנדסים ומדענים ומעניקות תואר ראשון ושני ושלישי, ומכללות מעניקות תואר ראשון ותואר שני כמעט בכל תחומי הלמידה שאנחנו מכירים. ופה מדובר בהכנה לבחינות בגרות, במכינות קדם אקדמיות שנבנו במשותף, אמנם עם האגודה לקידום החינוך עם הכרה הדדית במעטפת חברתית שמכללות בדרך כלל יודעות לעשות עם אגודה ובלי אגודה, וחשבנו אולי אין צורך בגוף המתווך הזה. בדקנו גם את הנושא הכספי. מסתבר שהות"ת מעביר 35 מיליון, משרד הביטחון מעביר 40 מיליון, האגודה דרך משרד החינוך זה 11 מיליון. מהם 6 למוסדות להכשרת עובדי הוראה. מהם מיליון 600 לטובת האגודה שזה בסדר, יש להם הוצאות. יש להם מערכת שלמה שמטפלת בנושא הזה. היא חייבת לפרנס את עצמה. ומיליון שקלים לכל הנושאים הללו שדיבר עליהם חבר הכנסת מולה, למעטפת של האתיופים, לחרדים, לקזחים ולכאלה שלא נהנים מאף אחד מהגורמים האחרים. באנו ואמרנו יש פה איזשהו אבסורד. אז באנו עם ההצעה הזאת לות"ת. והניסיון שלנו בשנים הקודמות עם הות"ת היה מאוד מסוים. להפתעתנו, אמנם בהנהלת הות"ת נאמר שההצעה הזאת ראויה לבדיקה. רק כמו שמקובל במקומותינו אנחנו רוצים להקים ועדה. גם זה מקובל עלינו. עם לוחות זמנים. יש יסוד סביר להניח שראש הות"ת הנוכחי הוא בעל מרץ והוא יקבע ועדה מאוזנת ויוחלט מה שיוחלט.


יתרה מזאת, יצא מכתב של מנכ"ל הות"ת למנכ"ל משרד החינוך שבו מבקש הות"ת שהפעילות של המכינת תישאר עדיין באגודה לקידום החינוך עד סוף שנת הלימודים. כי הרי יש פה אבסורד.ף המכרזים של החשכ”ל הם על בסיס שנה קלנדרית. אנחנו עובדים על בסיס שנת לימודים. ספטמבר-יולי. הם עובדים ינואר –דצמבר, שזה בסדר. באמצע שנת לימודים אתה מחליף את כל המערכת. אלה לא יצאו, אלה לא נכנסו, והמבוכה היא פשוט בלתי אפשרית. אז מאוד התעודדנו וחיכינו שתקום הוועדה. היתה פגישה של אנשי הות"ת עם השר והשר אמר להם, יש משהו במה שאתם אומרים. אבל אני צריך לעשות עכשיו 3 דברים. (1) אני צריך להעביר את ההחלטה בנושא של הזכיין החדש לות"ת כי יש החלטה קודמת משנת 2005. צריך לחדש אותה. ההחלטה משנת 2005 נותנת יפוי כוח לאגודה ומגדירה מי המכללה שיכולה לעבוד והיא מכללה מוכרת.

יפוי הכוח זה להכיר במכללה. כלומר המל"ג הסמיך את האגודה לקידום החינוך לתת הכרה למכינות. ומה עכשיו גוף מסחרי להחליט לתת הכרה פדגוגית למכינה קדם אקדמית?

אוקיי. זו החלטה אחת. דבר שני, הוא לא קיבל את הפנייה שהאגודה לקידום החינוך תמשיך עד סוף השנה אלא שחברת מרמנט היא החברה הזוכה. הוא אמר משהו. אני לא יודע אם הוא יאהב את זה שאני מצטט: "בכל חוזה יש נקודות בריחה". לחברה הזו מרמנט יש 17 מכרזים שהם זכו במשרד החינוך בזמן כהונתה של יולי תמיר. אמר השר, יש נקודת יציאה בתום שנה. זה דצמבר 2010 או ינואר 2011, ועד אז אני דורש, אמר השר, שהמכינות גם של האוניברסיטאות וגם של המכינות, דרך אגב זה שיתוף פעולה ראשון שקיים בין ור"ה ובין ור"ם עם מכתבים משותפים ועם ישיבות משותפות. ור"ה זה ועד ראשי האוניברסיטאות. ור"ם זה ועד ראשי המכללות. זה תנאי נוסף והתנאי השלישי הוא החשוב ביותר. שתקום ועדה. אבל אני משרד החינוך מקים את הוועדה, לא הות"ת מקימים את הועדה. מבחינתנו זו לא כל כך בעיה. והוא אמר עוד יותר חשוב שחברים בוועדה יהיו נציגים של ות"ת, נציגים של משרד החינוך, נציגים של ור"ה ונציגים של ור"ם. אני מניח שאם זו תהיה ועדה אינטליגנטית היא תזמין את נציגי האגודה כדי לשמוע את דעתם. אנחנו לא יודעים מתי הוועדה הזאת תקום ומה יהיה בדיוק הרכבה. אנחנו מאוד מקווים שההצעה שלנו שהיא כל כך פשוטה, אין בה שום תחכום, יש בה התנהלות שהיינו רגילים אליה.

אם לא יהיה גוף מתווך מי יעשה את הפיקוח?

הנושא הוא נורא פשוט. לתפיסתנו וזה גם בשיחות הות"ת בכל מכללה ואוניברסיטה יש גוף של פרופסורים. יש ראש אקדמי, פרופסור מן המניין שהוא נציג הוועדה המרכזת. הפיקוח יהיה פיקוח פנימי של המכללה. גם יכול להיות איזשהו פיקוח של מל"ג על ידי ועדת פרופסורים בתוך המל"ג. את זה צריך לתת לוועדה, להציע כל מיני הצעות בעניין הזה. ההתנהלות הכספית היא בתוך הות"ת. היא מנהלת 7 מיליארד שקל. היא יכולה לנהל עוד 35 מיליון שקל. ומקור הכוח, מקור הסמכות של המוסד האקדמי הוא המוסד האקדמי, מהנשיא, דרך הרקטור, דרך הדיקנים. המכינה תהיה עוד מחלקה לא גדולה. היא תהיה כמו עוד חוג.

איך לא חשבו על זה קודם?

באמת איך לא חשבו על זה קודם. אתה יודע למה? כי ידלין הקים את האגודה כדי לתת פיתרון לבני הקיבוצים לעשות בגרויות, כדי לתת פיתרון לפנתרים השחורים בהפגנות שלהם 69.

האגודה הוקמה כדי לנהל בתי ספר לתלמידים מחוננים מעיירות הפיתוח. היתה לי זכות להיות מנהל אחד המוסדות שלהם.

אז ישנה התנועה הזאת. אנחנו מאוד אופטימיים. גם נוסח ההחלטה שנוסח במל"ג הוא נוסח שאנחנו ניסחנו. העברנו איתם ניירות והנייר שאנחנו ניסחנו התקבל. אני רק מקריא את הסיפא שהוא מאוד בעייתי. "יובהר כי אין מדובר בתפעול המכינות, בניהולן, או בקביעת מדיניות פדגוגית של המכינות". סותר את מה שיש במכרז. זו החלטה שהתקבלה במל"ג. אנחנו ניסחנו אותה בשיתוף עם אנשי הלשכה. את נוסח ההחלטה היושב ראש אתם צריכים לקבל מהמל"ג. הדיון היה במל"ג. זה מיום שלישי האחרון 2 במרץ. אבל אנחנו לא יודעים מה תהיה החלטת הוועדה, מה יהיו המלצותיה.

אני מאוד מסכים איתך שמה שכתוב בהחלטת המל"ג כי אין מדובר בתפעול או בקביעת מדיניות פדגוגית של המכינות. על קביעת מדיניות פדגוגית אני מסכים איתך. זה סותר את המכרז. יש לי את הנוסח.

לסיום, אנחנו לא יודעים מה יהיו המלצות הוועדה ואנחנו גם לא יודעים אם השר והמל"ג יקבלו את המלצות הוועדה. לכן אנחנו צריכים לפעול בשתי הדרכים. למרות שהדרך של הכנסת היא בדרך כלל איטית. אני ביליתי פה 4 שנים כשעשינו את תיקון 10 לחוק המכללות. זה גוף שהוא קצת איטי. אתם מכירים אותו יותר טוב ממני. לאט ובטוח ויותר אפקטיבי. זאת אומרת אם ישנה החלטה וישנו חוק אז זה בטון.


אז אני חושב שצריך לתת לנו, לרשות המבצעת לצורך העניין הזה לפעול במסלול הזה שתיארנו כאן ובמקביל הרשות המחוקקת צריכה להמשיך את עבודתה. או להחריג את העניין הזה בכלל ממכרזים באמצעות החוק או שזה באמת הרע במיעוטו, שבמידה וחייבים להיות מכרזים, במידה שההצעה שלנו לא תתקבל, אז שרק גופים חינוכיים, מלכ"רים, קשורים למשרד החינוך. אם תקראו כתוב, האגודה לקידום החינוך שליד משרד החינוך. זו איזו מין טעות שהיא טבועה.

היא הוקמה על ידי משרד החינוך. בעבר שלא היו מגבלות כאלה ואחרות כמעט כל חברי האגודה היו עובדי משרד החינוך והתרבות.

יושבים פה שני מנכ"לים לשעבר. אני ישבתי אצלכם עם הד"ר סתוי יותר מפעם אחת בנושא של המכינות. כי זה עניין את משרד החינוך. אני לא מניח שאנחנו נבוא עם מרמנט לד"ר שושני.

זוהר אביטל מנהל המרכז האקדמי ספיר ויושב ראש ועד מנהלי המכינות בבקשה. תמונת מצב.

אני רוצה לברך על הדיון הזה ואני לא רואה בו דיון טכני גרידא בגלל איזושהי תקלה אלא דיון מהותי כי הסיפור הזה מעורר הרבה מאוד שאלות. מפעל המכינות הוא לא מפעל שמתקיים רק בכל מכללה או אוניברסיטה אלא הוא מפעל לאומי כדי להנגיש אוכלוסייה חלשה. אין הרבה מתנדבים בימינו להנגשת אוכלוסיות חלשות להשכלה. לכן פעילות האגודה לקידום החינוך ב-40 שנותיה היתה גם פיתוח מוסדות. לכן כל החלטה, ואני אכן מקבל את המגמה לפיה אנחנו במוסדות להשכלה הגבוהה בגרנו ויכולים לנהל אבל היא צריכה לקחת בחשבון את הקמתו של גוף במל"ג ובוו"ת שאמור לדחוף את העניין במסגרת פרויקט לאומי. האוניברסיטאות והמכללות לא מקיימות את המכינות בגדר חובה חוקית. אין חובה על המוסדות לקיים מכינות. לצערנו חלק במהלך השנים נסגרו. כל המוסדות מתקציבם תומכות במכינות מכיוון שתקציב המכינות אינו תקציב רווחי. ראינו בדיון המשותף שהיה בחדר הזה עם אוניברסיטת תל אביב את הנתונים הכספיים שהם דומים בכל מוסד. העניין המהותי וברשותכם אני לא רוצה לטייח דברים. המכרז האחרון שבו זכתה חברת מרמנט נדון ב-1 בנובמבר 2009 ונחתם ב-26 בדצמבר. בין ה-1 בנובמבר עד ה-26 בדצמבר התרענו ששינוי מנהלי מהותי באמצע שנת לימודים הוא הרה אסון. ועדת החינוך של הכנסת התכנסה ב-7 בדצמבר. המכרז פורסם במרץ 2009. השרה יולי תמיר דחתה ליולי. הוא פורסם ביולי. נדון בפעם הראשונה ב-1 בנובמבר.


ועדת החינוך של הכנסת פנתה ב-7 בדצמבר לדחות את ביצוע המכרז עד סוף שנת הלימודים. אני מוכרח להגיד לנאספים כאן, אני בוש ונכלם כאזרח מדינת ישראל שלא שעו לפנייתה של ועדת החינוך של הכנסת לאפשר דיון ללא תקלות. המכרז יצא לדרך. מדובר כרגע בפגיעה מהותית בשתי שנות לימוד. תש"ע ותשע"א. רצית כבוד היושב ראש לדעת מה קורה כרגע. לא בוצעה כל חפיפה מסודרת לעניין העברת המכרז. כרגע הכול רצוף בתקלות כולל למשל תקלה אחרונה, דרישה תמוהה של אחת מעובדות משרד החינוך מהאוניברסיטאות לשלם עבור העסקה מפמ"רים שיאשרו את תוכניות הלימוד שמעולם הם לא נדרשו לשלם כי זה תפקידה של המזכירות הפדגוגית. אלה תקלות קטנות.

לשלם את שכרם של מפמ"רים של משרד החינוך?

כן. לצורך העניין של הבחינות המיוחדות. זו התשובה שהתקבלה בכתב.

מי פנה?

מהמזכירות הפדגוגית. בואו נבחן את העניין מזווית הראייה של משרד האוצר ומשרד החינוך. תקציב משרד החינוך למכינות ב-2009 היה 11 מיליון שקלים. הוא קוצץ ב-2003 . אז הוא היה 24 מיליון. ב-2009 11 מיליון. ב-2010 – 8 מיליון. החברה המסחרית הזוכה אמורה לקבל מתוך זה מיליון 350 אלף שקל כרווח או כדמי פעילות שבתוכם מגולם רווח עסקי נקי. זה שווה ערך ל-135 תלמידים לאוכלוסיות חלשות שהיו יכולים להתקבל למכינות ולא יכולים להתקבל למכינות. זו שאלה מהותית. האם 135 תלמידים הם שווי ערך לרווח מפוקפק של חברה שממילא יש לה היקף עסקים בארץ ובעולם של 300 מיליון שקלים בשנה? האם זה שווה ערך? מי ידאג ל-135 התלמידים האלה שלא ייקלטו?


עוד דבר מהותי. אני כאן שואל כי יש לי כבוד לד"ר שושני. אני תמה מי היועץ המשפטי של האוכלוסיות החלשות? הבנתי כאזרח, כמרצה, כמי שמלמד הרבה שנים במערכת שהיועצים המשפטיים של משרד החינוך אמורים להגן על האזרחים ולא על המערכות הניהוליות המצמצמות את השירותים לאזרחים. נתקלתי בחומה בצורה בשיתוף פעולה עד כדי בלבול דעת. לא הצלחתי להבין אם היועץ המשפטי הוא של משרד החינוך או של משרד האוצר. זה עניין מהותי שצריך לעמוד פה לעיני הוועדה הזאת.


דבר אחרון. הוועדה הזו המשותפת לכספים. במהלך השנים מ-2003 ועד היום בגין הקיצוץ המתמשך בחלק ממשרד החינוך. החלק של משרד החינוך הוא התמיכה באוכלוסיות שאינן נתמכות על ידי הקרן לחיילים משוחררים, בני מיעוטים, חרדים, לקויי למידה, אנשים מהתחתית. אני רואה את זה במספרים של המכינות. אתה כבוד היושב ראש זוכר את המסלול התלת שלבי והדו שלבי שהביא את הנמוכים ביותר, אלה הולכים ומצטמצמים. היום מי שבא למכינות זה אלה שיכולים להשלים מכספם את מה שאין יותר. אז אם מדינת ישראל באמת חפצה לקדם אוכלוסיות חלשות, הוועדה הזו צריכה להמליץ על הגדלת התקציב של משרד החינוך לחלשים שבחלשים. לא ברור לי שהמכינה החדשה במכללת ספיר תמשיך להתקיים. לא ברור לי שהמכינות החרדיות ימשיכו להתקיים. לא ברור שהחלשים שבחלשים יבואו אל המכינות. לא ברור לי שלקויי למידה יקבלו את השירות הנדרש.

ואני רוצה לבקש מכבוד היועץ המשפטי של משרד החינוך, כבוד המנכ"ל וכבוד הוועדה. משפט המפתח בתרבות היהודית זה "מודה ועוזב ירוחם". אני אומר לכם באחריות מלאה גם לשיטתו של יורם הפסקת המכרז עכשיו ותשלום כל מה שמגיע לחברה הזוכה כדין עדיף על פני הנזקים שייגרמו בשתי שנות לימוד שאין סכום בעולם שיכסה עליהם.

תודה רבה. דוד מהרט אתה רוצה לדבר על המכינות הקדם אקדמיות. בבקשה.

אני מנהל מרכז ההיגוי של ארגון יוצאי אתיופיה. אנחנו עברנו תקופה ארוכה של מכרז. זו חוויה לא פשוטה. התחושה הזו שאתה עובד מדרג משנה. אני הייתי מבקש אם אפשר להפריט באוצר רק לשנה אחת שיבינו מה זה תחושה של אדונים ומשרתים. אתה שקוף, אתה בלתי נראה. יש פה מכרזים לניסיון, לידע.

מה זה ועדת ההיגוי של קליטת יהודי אתיופיה?

המרכז הזה פועל כזרוע של משרד החינוך ומלווה את תהליך קליטתם של יוצאי יהודי אתיופיה.

מה זה נקרא מלווה?

ראשית ליווי וייעוץ בעזרת כוח אדם. יש כ-70 אנשים עובדים. 50 מהם מגשרים בבתי ספר ובאים במגע עם עשרת אלפים תלמידים. הם מלווים את קליטתם בבתי ספר בהגברת המעורבות של המשפחות שלהם. יש לנו אדם שעובד ברמה המחוזית שמלווה בערים השונות את קליטתם של בני הקהילה ואנחנו מפעילים גם תוכניות חינוכיות.

אני לא מקבל את התשובה לשאלה שאני שואל. מה סוג העיסוק? זו עבודה סוציאלית? זו עבודה חינוכית פדגוגית? זה העברת כספים? זה עבודה מנהלית? מה עושים 70 העובדים האלה?

יד דרגים שונים. 50 אנשים עוסקי בתיווך בין תרבותי. הם לא עובדים סוציאליים, הם לא פסיכולוגים אבל הם בעלי הכשרה אקדמית.


מה עם עושים? למשל, כשהורה יוצא אתיופיה מגיע לבית הספר בשבילו הרבה פעמים זו פעם ראשונה שהוא מגיע למערכת החינוך. יש דרישות כלפיו מהמערכת שלא תמיד ברורות לו. אנחנו רוצים להגביר את מעורבותם.


הם עוסקים בתרגום אם צריך לתרגם. כשהורה מגיע לבית הספר לא תמיד הוא מצליח להעביר את המסר שלו, הם מסייעים. הם יושבים בוועדות השמה. כשילד מגיע לחינוך מיוחד צריך שההורים יבינו. צריך להסביר למורים את הקודים התרבותיים של הקהילה. מה הם הציפיות של הקהילה ממערכת החינוך. צריך לכוון אותם. הם עושים עבודה חינוכית. כאשר ילד לא מגיע לבית הספר אז הם הולכים לבקר אצלו בבית ולברר מה הסיבה שהוא לא הגיע.

רק רצינו לדעת ולהיות בטוחה שהוועדה באמת עוסקת בעניינים שקראנו להם ליבת העבודה החינוכית ואל באיזושהי מערכת מנהלית של גביית כספים והעברת טפסים וכדומה.

כמות בני הקהילה שהיום מוציאים תעודת בגרות עומדת על 6% כאשר בציבור היהודי אחוז מקבלי הבגרות עומד על 52%. מבחינות רבות המכינה היא הזדמנות נדירה שמאפשרת לבני הקהילה להגיע להשכלה גבוהה. חשוב שתהיה כתובת לעולים. הרכזת של המכינות שפעלה באגודה היתה זמינה לכל בני הקהילה 24 שעות. היה אפשר להתקשר אליה גם ב-12 בלילה ולהתייעץ איתה. מדובר בעולים שעדיין אין להם רשתות וקשרים חברתיים. חשוב שיהיה גוף. אם המכינות יעברו להיות באוניברסיטאות והם יגידו, מי שרוצה להיכנס למכינה יבוא אלינו ונרשום אותו, זה יהיה אסון מבחינת בני הקהילה.

אני מציע לך שתבקש להופיע בפני הוועדה שיקים שר החינוך ושהבעיה הזאת תעלה ושהוועדה תוכל לתת מענה גם לסוגיה הזאת. תודה רבה. נציג משרד החינוך בבקשה.

חבל שהדיון הזה לא מתקיים כאשר חוקקה הכנסת את חוק חובת המכרזים. זה היה מהמקום לקיים דיונים מן הסוג הזה אבל ברגע שחוקקה הכנסת את חוק חובת המכרזים אני יכול להגיד שבאופן אישי אני מתעב צביעות. הצביעות היא בזה שנערכו כבר שני מכרזים על נושא המכינות הקדם אקדמיות ולא היה פוצה פה ומצפצף. נאמר שבמכרז קודם, ואני מצטער שזה לא קרה שפורסם, לא היתה זוכה האגודה לקידום החינוך, כי כולם חושבים שמכרזים זה זכות מולדת, שכאילו לאגודה את זכות האבות על המכרז לתפעול המכינות. החוק קובע אחרת. החוק קובע שברגע שפורסם מכרז קיים זכיין והוא איננו מונע גם מהאגודה או מישות משפטית שאיננה עמותה ללא מטרות רווח לזכות במכרז.

אתה מדבר ברמה המשפטית הפורמאלית. פה מדובר בגוף ציבורי לעומת גוף פרטי.

נאמר שהיתה זוכה עמותה אחרת שנחשבה בזמנו לזרוע הביצועית של המשרד. המפעל להכשרת ילדי ישראל. האם לא היתה נוצרת בעיה כאן? היתה נגשת עמותה אחרת מקבילה בדיוק, זרוע ביצועית של משרד החינוך, המפעל להכשרת ילדי ישראל שהמנדט שלו ביום הקמתו היה דומה מאוד לזה של האגודה לקידום החינוך. איך הגיעו המכינות הקדם אקדמיות לאגודה לחינוך דווקא? הם ביצעו עבודות עבור משרד החינוך, היתה יוזמה, אמרו הדרך הטובה ביותר שלא לעבור דרך מכרז נעביר את הפעולה לאגודה לקידום החינוך. לכן אין כאן עניין של מהותו של הזכיין כי גם הזכיין שניגש למכרז הזה, במקרה זה זכה בו גוף מסחרי היה צריך לעבור את תנאי הסף שהמכרז הזה ביקש כולל אנשי המקצוע שצריכים להפעיל את העניין. זו נקודה אחת. נקודה שנייה, משרד החינוך לא יבטל מכרזים. יש גוף זכיין. הגוף הזכיין הזה יפעיל את המכינות הקדם אקדמיות. נקודה שלישית היא לגבי הערת יושב ראש הוועדה לגבי בקשת הפטור.

הבקשה היתה צריכה להיות מוגשת בקדנציה הקודמת.

אני בכלל רוצה לומר שהמכרז הזה פורסם בקדנציה הקודמת ולא בקדנציה הזו. גם שני המכרזים הקודמים פורסמו בקדנציות קודמות ולא בקדנציה הזו. אני עכשיו מתמודד עם המציאות שקיימת. לגבי בקשת הפטור. אני כמי שמתפעל את המערכת לא בטוח מה טוב יותר מכרז או פטור? מדוע? מפני שבקשת הפטור היא טובה לשנה אחת בלבד ובכל שנה צריך משרד החינוך לגשת ולבקש מהחשב הכללי פטור לאותה מטרה. עד שלא ניתנת התשובה הגוף איננו זכאי לתקצוב ועניין גורר עניין. אני מבחינות רבות מעדיף מכרז. מדוע? מפני שהזכיין זוכה באמת לשנה אחת של ניסיון ואם הוא מוכיח את עצמו הוא יכול להמשיך במכרז גם שלוש שנים או ארבע שנים. כך שבאופן אישי, כדי שנושא מסוים במציאות של היום ואני תומך מאוד בהצעת החוק של יושב הראש. הלוואי והכנסת תאמץ אותה. זה יהיה עידן חדש לגבי נושאים חינוכיים רבים שכבוד היושב ראש פירט אותן ואני יכול להביא עשרות נושאים שהוא לא פירט. כך שבמציאות של היום כמי שאחראי על זה שמוסדות שונים יתפקדו ויקבלו את כספם וחוק חובת המכרזים קיים אני מעדיף פרסומם של מכרזים ואולי במקרים יוצאי דופן פטור, אבל קיומים של מכרזים על הבקשות של פטור מדי שנה. זה תלוי מי יהיה החשב הכללי ותלוי מי יהיה שר החינוך. במקרים מסוימים יאשרו ובמקרים אחרים לא יאשרו.


אולי הערה אחרונה. אני חוזר ומדגיש את מה שהחליט המל"ג. אנחנו איננו מדברים במכרז הזה על תפעול המכינות. אנחנו לא מדברים על ניהולן ובעיקר לא קביעת מדיניות. קביעת המדיניות היא בידי המשרד מאז ומעולם בכל נושא. המדינה קובעת מדיניות, סטנדרטים, תכנון, תקצוב, פיקוח, הערכה. אלו חמשת התפקידים המרכזיים של המדינה שלעולם אסור לוותר עליהם. בביצוע הנושא הוא אחר. תודה רבה.


לגבי הוועדה. הפתרון היה באמת בישיבה שהתקיימה אצל השר שתוקם ועדה וכמו יורם רז גם אני חושב שיש כאן הזדמנות לבדוק את הנושא בכללותו על כל היבטיו ומה שמעניין אותי מה טוב ללומדים במכינות, לא מה טוב למשרד החינוך, מה טוב לאלו שצריכים ללמוד במכינות. והוועדה שמורכבת מנציגי כל הגופים תסיים את עבודתה תוך שנה.

אדוני המנכ"ל, יש מידה מסוימת של חוסר הגינות בהלקאה שהלקית את המשתתפים במכרז. היו מספיק מסרים במשרד החינוך מגורמים חשובים ומקצועיים שנתנו תחושה, הרי למשרד החינוך גם אם יש מכרז יש יכולת לקבוע איזה קריטריון בעדיפות מקצועית הוא נותן לגופים שמגיעים למכרז. זה אחד. שתיים, סופו של דבר, מצופה שיגידו לנו מה לוח הזמנים של הוועדה. מתי תוקם? תוך שנה תוציא מסקנות?

הוועדה תסיים את עבודתה עד שנה.

אדוני המנכ"ל, אולי שלוח הזמנים של הוועדה יהיה קשור בשנת לימודים. זה כל העניין.

לוח הזמנים של הוועדה תמיד קשור בשנת לימודים אבל הוועדה תתכנס ותסיים את עבודתה, אני לא רוצה לקבוע כרגע לוח זמנים כי שר החינוך יקבע.

אני מציע שהוועדה תציע לשר שעד סוף השנה הקלנדרית שזה דצמבר יהיו מסקנות.

אדוני המנכ"ל שמעתי בקשב רב את דבריך. הבעיה האמיתית פה איננה בעיה משפטית. משפט כמו שלמדנו הוא כלי להסדר של נושאים חברתיים. גם חוק חובת מכרזים הוא לא חוק קדוש. אם הוא לא מצליח להשיג לנו את המטרות החברתיות שאנחנו רוצים לקדם צריך כנראה לשנות את החוק. אתה בא אלינו בטרוניה למה עכשיו אנחנו מתעוררים. הסיבה לכך היא מאוד פשוטה. מה שקורה עכשיו זה מעבר של המערכת הזאת ממסגרת ציבורית, האגודה לקידום החינוך היא מסגרת של משרד החינוך אבל מחוץ למשרד החינוך, לגורם פרטי שמציג את עצמו אני מצטט: "כמוביל בשוק בהתאמת פתרונות ייחודיים בשיטת מיקור חוץ". וכשיש מעבר כזה זה כמובן לא שאלה פורמאלית ולא שאלה משפטית אלא שאלה מהותית. לכן הכנסת בצדק נזעקת ולכן הכנסת פועלת בעניין. אני מברך על תמיכתך בהצעת החוק של יושב ראש הוועדה מנסה לקדם כדי לפתור נקודתית את העניין , אבל מעבר לשאלות המשפטיות יש כאן בעיה מהותית.


המערכת הזאת לא רק צריך להגן עליה אלא צריך לחזק אותה ולהרחיב אותה. למשל מספר לי חבר הכנסת זאב שבציבור החרדי אין מכינות קדם אקדמיות. כלומר יש מקום לא רק להגן על מה שיש אלא להרחיב מאוד את מה שיש שזה יגיע לעוד אוכלוסיות שכרגע לא נהנות מהנושא הזה. תודה רבה.

כל הנושא של מבחני סולד שהיה מוכר בעבר שזה היה שווה ערך לבגרות, ישנם בתי ספר חרדיים שרוצים להמשיך את הנושא האקדמי בכל מיני ערוצים כולל האפשרות לעשות מכינה בבית ספרם. זה לא מתאפשר בגלל שהמכרז הזה תקוע.

אנחנו לא יכולים להיכנס לזה עכשיו. זה נושא לגמרי שונה מהנושא שלנו. אני ממש מתנצל. אנחנו פשוט בלחץ נוראי. עורך דין אריאל גלבוע בבקשה.

המכינות הקדם אקדמיות זו הזדמנות שנייה שבאה לתקן את הכשלים של משרד החינוך בהכנת נוער בלתת לו את התנאים להתקבל לאוניברסיטאות. האגודה הזאת עושה את זה בהצלחה מדהימה. מה עושה משרד החינוך? את מה שהוא נכשל הוא משאיר אצלו, את ההצלחה הוא מוכר למי שיצליח להרוויח ממנה על חשבון החלשים. אנחנו פוגעים כאן בזכות מהותית לשוויון הזדמנויות. זאת הצעקה שצריכה להישמע מכאן.

תודה רבה. המל"ג.

הבנו שהנושא העלה סוגיות מהותיות ולא רק לשאלת הצורך בתיווך או לא ולכן גם מוקמת ועדה. ות"ת לא לקחה חלק במכרז שהיה אך מרגע שהתקיים המכרז והוא התקיים כדין ולתקופה מוגבלת למעשה זה המצב שנוצר. המכרז התקיים על ידי משרד החינוך בגין כספים שמעביר משרד החינוך למכינות. המל"ג קיבלה החלטה שהיא מכירה בהתאם למכרז הפומבי, מכירה במכינות שנערכות בפיקוח מרמנט. כמו שנאמר לא מדובר לא בתפעול המכינות, לא בניהולן ולא בקביעת המדיניות הפדגוגית. זו החלטת המל"ג שהתקבלה בהתאם למכרז שהתקיים.

החלטת ועדת החינוך והתרבות עמדה לפני המל"ג כשהיא קיבלה את ההחלטה הזאת? היתה ישיבה ב-7 בדצמבר בוועדת החינוך והתרבות. כמדומני גם נציגכם השתתף בישיבה הזאת. האם במקרה ההחלטה של ועדת החינוך והתרבות היתה על שולחן המל"ג?

אני לא יודעת. השר קידם את הנושא הזה.

לנו היה ויכוח עם היועצת המשפטית אם בכלל צריך לעדכן אותה כי היא אומרת ההחלטה מתייחסת למכרז. היא מכירה בתעודות בגרות שנותנת האגודה לקידום החינוך כשוות ערך לבגרות. זו סוגיה מאוד ספציפית. אנחנו יודעים שמכינות נותנות גם כניסה למכללות או לאוניברסיטאות ובמקביל יש כאלה שנותנות תעודות שוות ערך לתעודות בגרות. זה דבר אחד. דבר שני, בתוך גוף ההחלטה שהתקבלה בקדנציות הקודמות נאמר שהיא תתעדכן כשיהיה מכרז חדש. כל מה שעשינו פה זה לעדכן את ההחלטה בהתאם למכרז. ההחלטה תואמה גם עם ור"ם, גם עם ור"ה והבאנו את זה ביחד למל"ג. אחרי שכולנו ידענו, כול הגופים שתיאמו את זה, ובסך הכול המל"ג מורכב מנציגי ור"ם וור"ה בעיקר כולנו הכרנו בהחלטת ועדת החינוך.

המתווה שבעצם הוצע כאן הוא פועל יוצא גם של הישיבה של ועדת החינוך מה-7 לחודש.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הישיבה ולומר שהוועדה המשותפת חוזרת על החלטות ועדת החינוך והתרבות בישיבתה מיום כ' בכסלו תש"ע, 7 לדצמבר 2009 בכל הסוגיה של ההתנגדות של הוועדות לתהליך הפרטה של פרויקטים בחינוך שהם ליבת פעילותה הפדגוגית של מערכת החינוך ובכלל זה כמובן גם הפעילות הפדגוגית של המכינות הקדם אקדמיות. דבר שני, הוועדות מצטערות על כך שמשרד האוצר התעלם מבקשת הוועדה להשעות את ביצוע המכרזים למשך 3 עד 5 חודשים כדי לאפשר לשר החינוך ולאוצר לקיים דיונים להסדרת הסוגיה של מכרוז פרויקטים שהם ליבת מערכת החינוך. הדבר השלישי הוא שהוועדה רשמה לפניה בצער את הודעת נציגי המכינות שהעברת האחריות למכינות מהאגודה לקידום החינוך לחברה המסחרית הזכיינית לא נעשתה כראוי ועדיין יש רצף של תקלות ופונה למנכ"ל משרד החינוך להיכנס לעובי הקורה ולראות איך ניתן להסדיר בהקדם האפשרי את פתרון הבעיות. הדבר הרביעי הוא שהוועדה רשמה לפניה שחברי ועדת החינוך הניחו על שולחן הכנסת הצעת חוק תיקון חובת המכרזים לפיו יינתנו סמכויות לשר החינוך להחריג מחוק חובת המכרזים פעילויות שהן שירותי חינוך ייחודיים בליבת הפעילות הפדגוגית של משרד החינוך. והדבר האחרון, הוועדה תומכת בגישה העקרונית לפיה תיבחן האפשרות להפעיל את המכינות באופן ישיר על ידי הוועדה לתכנון ותקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה ומברכת על הקמת הוועדה אשר תבחן נושא זה ואשר תורכב על ידי שר החינוך. הוועדה תחזור לקיים דיון בסוגיה בראשית מושב החורף מתוך תקווה שהשר ייענה לבקשתה ועבודת הוועדה תושלם עד למועד זה כדי להכילה כבר בשנת הלימודים תשע"א. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00