PAGE
21
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וועדת החינוך, התרבות והספורט
16.3.2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
ישיבה משותפת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

וועדת החינוך, התרבות והספורט

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות – פרוטוקול מס' 75
ועדת החינוך, התרבות והספורט – פרוטוקול מס' 194
יום שלישי, א' ניסן תש"ע (16 במרץ 2010), שעה 12:00

ישיבה חגיגית לציון ח"י שנים לנעל"ה (נוער עולה לפני הורים).

חברי הוועדה: ליה שמטוב – יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

זבולון אורלב – יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט

זאב אלקין

זאב בילסקי

רוברט טיבייב

רונית תירוש

שר החינוך גדעון סער


קולט אביטל
חברת כנסת לשעבר

יוחנן בן יעקב
ראש מטה חפציב"ה, משרד החינוך

אבי טולדנו
מפקח בחינוך ההתיישבותי, משרד החינוך

עמנואל גרופר
מנהל אגף חינוך והדרכה, משרד החינוך

שולי צבי
רכזת משרדים חברתיים באגף החשב הכללי, משרד האוצר

עמנואל מהל
מנהל מחלקת תפוצות, משרד החוץ

חנוך צמיר
משנה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה

האלוף אבי זמיר
ראש אגף כוח אדם, משרד הבטחון

ישעיהו יחיאלי
ראש מינהלת נעל"ה

לזר סלפוי
נעל"ה

אלכס מרשון
מנהל מערך גיאוגרפי, חמ"ע, מזא"ר וגרמניה, הסוכנות היהודית

יורם קרין
ראש המועצה המקומית עמק המעיינות

אודי גת
ראש מועצת עמק איילות

ד"ר מלה תבורי
ראש תחום בכיר מידע ומחקר, נתיב

עירית פרומר-כפיר
ראש תחום פיתוח, נתיב

פרופ' יוליה מרסקי
אוניברסיטת בן גוריון

אלי זרחין

איתן מורן
מנכ"ל האגודה לקידום החינוך

ד"ר אנדרי דולגין
בוגר נעל"ה

ויקה אלקין
בוגר נעל"ה

דוד ממיסטבלוב
בוגר נעל"ה

אלי טרופיאנסקי
בוגר נעל"ה

שרה מורגיא
תלמידת נעל"ה

אושרה אלפסי
מנהלת בית ספר עלייה רזיאל הרצליה, מחנכת

אילנית ערן
מנהלת בית חינוך "גאון הירדן"

גרנוולד גאל
חבר הנהלת ההסתדרות הציונות העולמית

ד"ר גדעון בן דרור
יועץ ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת

יהודה סקר
מ"מ יו"ר ארגון ההורים הארצי ונציגה בכנסת

דנה גורדון

יהודית גידלי

יעל – חבר המתרגמים בע"מ


ישיבה חגיגית לציון ח"י שנים לנעל"ה (נוער עולה לפני הורים).

אני מתכבד לפתוח את הישיבה המשותפת לוועדת החינוך התרבות והספורט וועדת הקליטה, העלייה והתפוצות.

ישיבה חגיגית זו, באה לציין ח"י שנים לפרויקט נעל"ה, נוער עולה לפני הורים, אחד מהפרויקטים החינוכיים ציוניים היהודיים ואולי מהחשובים ביותר שאנחנו יכולים להתפאר בו. הואיל ושר החינוך שמכבד אותנו בהשתתפותו צריך להגיע תוך זמן קצר לקריית שמונה להשתתף, יחד עם ראש הממשלה, בחידון התנ"ך הארצי, אני מודה לו יל היענותו להשתתף בישיבה איתנו, כעת ניתן לו את זכות הדיבור, הוא מתנצל שהוא יאלץ לעזוב אותנו, ואת דברי הפתיחה הארוכים שלי אומר אחריו. לאחר לדבריו, אנחנו נמשיך לקיים את הישיבה. אדוני השר, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אורחים נכבדים. הגעתי בנסיבות שתיאר היושב ראש כדי להצדיע לתכנית ולכל מי ששותף בעבר, בהווה או בעתיד בהפעלתה. אני חושב שלא יכולה להיות מחלוקת שלתכנית נעל"ה – נוער עולה לפני הורים, יש חשיבות בהשגת היעדים הלאומיים, הציוניים, בזיקה וגם במחויבות לחינוך ציוני יהודי לבני נוער בגלויות. נדמה לי שהרלוונטיות שלה מובנת. על אף שאנחנו מציינים היום ח"י שנים במשך השנים בין היתר יש מציאות שמאופיינת בתופעות בגלויות השונות שמחיבת להתמיד בכיוונים של התכנית הזאת.


לתכנית הזאת יש הישגים מאוד גדולים הן מבחינת היקף בני הנוער שלמדו בה והן מבחינת היקף בני הנוער שעלו בעקבותיה לישראל. לפי הנתונים שלפניי מתוך 13,000 בני נוער שהשתתפו בתכנית כ-90% התאזרחו בישראל, התגייסו לשירות צבאי, השתלבו בחברה הישראלית. מעל 66% מההורים עלו לארץ בעקבות הבנים והבנות ונקלטו בארץ. אני חושב שלעתיד לבוא זו תכנית פעולה שיש מקום גם לשקול את הרחבתה ואת פיתוחה בקרב גלויות יהודיות נוספות.


למשרד יש מחויבות לתכנית כתכנית ממלכתית חשובה, היא עוגנה מספר פעמים גם בהחלטות ממשלה, זו תכנית שגדלה בהיבט התקציבי לאורך השנים בעקבות יציאה של משתתפים אחדים, אנחנו נתמיד גם בעתיד במחויבות הזאת.


אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת אדוני היושב ראש, אחת לברך את יושב ראש הוועדה לקליטת עלייה בעבר, חברת הכנסת לשעבר הגברת קולט אביטל, וגם להודות מכאן לכל מי ששותף לתכנית: אנשי המינהל לחינוך התיישבותי במשרדי, האגף לקליטת עלייה, מאות מחנכים בישראל שיש להם למעשה חלק ונחלה בתכנית, הסוכנות היהודית, לארגון נתיב, למנהלת נעל"ה – נוער עולה לפני הורים, בראשות ישעיהו יחיאלי, שפועלת במסגרת האגודה לקידום החינוך, וגם להרבה מאוד הורים מכל רחבי העולם ששלחו ושולחים את הדבר היקר להם מכל, את הילדים והילדות, ללמוד בישראל ובאופן הזה הם מביעים בצורה החזקה ביותר אמון בתכנית הזאת. עד כאן אדוני היושב ראש, אני מודה לך שהזמנת אותי ואני מתנצל בפני כל המשתתפים שאני לא אוכל לשמוע את דבריהם, אבל היה לי חשוב לפני שאני יוצא לקריית שמונה להגיע לוועדת החינוך הבוקר הזה.

אני מודה לך מאוד אדוני השר ומאחלים לך דרך צלחה.


חברים כאמור אנחנו פתחנו בישיבה חגיגית שהיא ישיבת הצדעה לפרויקט נעל"ה –נוער עולה לפני הורים. זימן לי בורא עולם עיתוי מאוד מעניין שלפני 18 שנה זכיתי להיות המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות, אז זה היה משרד מאוחד, תחת מנהיגותו של מי שהיה סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות, זבולון המר זכרונו לברכה, לפני כחודשיים ציינו 12 שנה לפטירתו.

בראשית הייתה מחשבה, אני לא מכיר את המחקר המדויק מי העלה את הרעיון ראשון, האם זה נולד בלשכתי, בלשכת השר, בלשכתו של קדמי, אתם יודעים שלהצלחות יש אבות רבים ויש גרסאות שונות, אבל העובדה היא שעל פי הנחיתו של השר המר, שהיה לו חזון גדול לגבי העלייה מברית המועצות, קיבלנו אישור מיידי וגיבוי מוחלט של המשרד. באותה תקופה עוד לא היו שומרי הסף - הם לא שלטו במדינה, אז עוד היה אפשר לעשות כמה דברים שלמדנו לעשות אותם עם המנהלים הכללים הקודמים, כמו אליעזר שמואלי שיושב איתנו.

קראנו לאגודה לקידום החינוך שהמנהל הכללי שלה לשעבר יושב פה דוקטור פלטי סתוי, הטלנו על האגודה את המשימה להקים את המנהלת שתאתר, תמיין ותביא ארצה את אותם הילדים שרוצים לעלות ארצה, שעל פי מיון חינוכי פסיכולוגי הם יכולים להתמודד עם האתגר לעלות לישראל לפני ההורים. כלומר להיות כאן לבד, בארץ זרה, בתרבות זרה, בשפה שזרה להם ובמציאות שונה לחלוטין. התחלנו בפעולה כשהילדים נקלטו במיטב המוסדות החינוכיים של מדינת ישראל. הבעיה לא הייתה רק שהילדים ירצו לבוא אלא גם שמוסדות החינוך בישראל יהיו ערוכים ומסוגלים להתמודד עם האתגר.


הישיבה היום היא אות הוקרה והערכה מאוד עמוקה להצלחה. זה בוודאי פרויקט חינוכי מצליח, לדעתי יחידי בעולם. אני לא מכיר אחר, אין אח ורע למפעל החינוכי, מה עוד וכמו שציינתי בראשית דבריי הוא גם מפעל ציוני מרשים שמגשים בהווייתו, מהותו ובליבתו את חזון מדינת ישראל שמקבצת את העם היהודי, ובוודאי מארצות שבהן העם היהודי היה מנותק מהתרבות היהודית ומהעם היהודי. היו שנים יותר קלות, יותר קשות, לפני כעשור היו שנים שהיינו צריכים להתמודד עם האפשרות להעביר את נעל"ה לגורם מסחרי, את הכל ממחסרים, לתשומת ליבך נציגת החשב הכללי. אבל ברוך ה' זה לא קרה.

היינו צריכים להיאבק במאבקים לא פשוטים, והצלחנו לשמור על נעל"ה כפרויקט חינוכי. הפרויקט הזה הוא אחד הגורמים שגרמו לכל חברי וועדת החינוך ללא יוצא דופן להניח הצעת חוק על שולחן הכנסת, כעת היא בשלב דגירה של 45 ימים, הצעה שתיתן לשר החינוך להחריג פרויקטים חינוכיים שהם בליבת החינוך מחוק חובת המרכזים. באחד המכרזים התברר שיש גורם מסחרי שהציע מחירים זולים יותר מהאגודה לקידום החינוך. התברר שפרויקט נעל"ה שולח פסיכולוגים ישראליים, פסיכולוג ישראלי עם תואר שני מאוד יקר, כדי למיין את התלמידים. פסיכולוג ישראלי מכיר את המציאות החינוכית והישראלית. אותה חברה שרצתה לזכות אמרה שניתן להוזיל את העניין והציעה לקחת פסיכולוג רוסי מרוסיה כי הוא יותר זול, אבל הוא לא מכיר את המציאות הישראלית. כפסע היה כדי להגן על הפרויקט ובהחלט היום אנחנו יכולים להתגאות שהפרויקט לא הועבר לידיים מסחריות.


נמצא איתנו גם ישעיהו יחיאלי שהוא מנהלו המיתולוגי של הפרויקט עוד מראשיתו, כמעט מפעל חיים. זו גם הזדמנות להוקיר תודה גם לך וגם לכל השותפים שרובם הגדול ידבר כאן. מדובר כאן על וועדה משותפת של וועדת החינוך, התרבות והספורט עם וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, היושבת ראש של וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות חברת הכנסת ליה שמטוב נמצאת בוועדה אחרת, יש לנו יש כמה אישיות כי אנחנו חברים בכמה וועדות, היא מיד תגיע ותמלא יחד איתי את תפקידה כמנהלת הישיבה הזאת.


נעביר את רשות הדיבור, אבקש מכולם להיות תמציתיים וענייניים. ראשון הדוברים לפי מי שסידר את רשימת הדוברים, זה המשנה למנכ"ל המשרד לקליטת עלייה, חנוך צמיר בבקשה.

תודה. ראשית כל אני מצטרף לדברי הברכה של היושב ראש ולתיאורים ולשבחים שהפרויקט קיבל כפרויקט ולישעיהו יחיאלי שקיבל באופן אישי. מה שנשאר לי זה לאמץ כל ביטוי וכל מילה ומאחר ואנחנו קצרים בזמן אני אסתפק, במה שנקרא בקטע השבחים, בדברי היושב ראש ומצטרף לכל מילה.


אנחנו כמשרד לקליטת עלייה, ואני לא מניח שרבים מכם יודעים את זה, שותפים בפרויקט נעל"ה מיום היווסדו ומיום כינונו, אנחנו מביאים את זה לידי ביטוי מול משתתפי הפרויקט, אנחנו לא מביאים את זה לידי ביטוי מול המנהלת כמנהלת. למעשה בוגרי תכנית נעל"ה החל מהשנה הראשונה, האחרונה לפרויקט נחשפים למשרד הקליטה, אנחנו יוצרים איתם קשר ברמת המידע וזכאויות לגבי ההמשך, עם מי שילך לשירות צבאי, מי שימשיך את לימודיו האקדמיים. באופן אמיתי, ואני רוצה שתדעו, כל בוגרי נעל"ה מקבלים סיוע מיוחד ממשרד הקליטה שמיועד רק לבוגרי נעל"ה ובהיקף תקציבי שנתי של כ- 3 מיליון שקלים.

אני יודע שהנתון הזה אינו מוכר כל כך ולמען הפרוטוקול אני מציין אותו. אני לא מכניס לחיבור הזה מערכת נוספת של טיפול וסיוע שבוגרי נעל"ה מקבלים כחלק מהטובת לעולים צעירים, אם זה מינהל הסטודנטים, מכינות שהם לא צריכים, אבל לימודים אקדמיים הם צריכים, וגם לגבי סיוע נוסף. אנחנו מביאים לביטוי כמשרד את חלקנו התקציבי אל מול הבוגרים. אני יודע שהסיוע הזה לקראת המעבר לחיים עצמאיים שלהם מאוד חיוני ועוזר להם להתמודד עם זה בקלות רבה. עד כאן המימד המשרדי וכפי שאמרתי הוא בא לידי ביטוי מיום הולדת התכנית. המשרד מלווה את התכנית גם בדרכים כאלה ואחרות.


אני מרשה לעצמי לומר בהקשר ובפורום הזה. לי באופן אישי הייתה הזכות להכיר את ישעיהו באמצעות מי שאני קורה מורי ורבי, אני מניח שגם ישעיהו יקרא לו, זה אריה קרול ז"ל. אריה קרול הוא האיש שבא לחדרי והכיר לי את ישעיהו. למעשה, מאז העבודה המשותפת לא פסקה והפכה להיות דבר של יום יום ובשגרה. לפני כן אני רוצה שנדע כולנו שאפילו החלטת הממשלה בשנת 1992, שעסקה בנעל"ה, כאן המימד האישי שלי, נכתבה על ידי והייתי שותף לניסוחה ואני גאה בזה.

מאז עברו מים רבים בירדן ופרויקט נעל"ה ידע עליות וידע מורדות, ידע משברים קשים ואני חושב שבאופן אמיתי נתנו, ואני באופן אישי, את הסיוע בשעת משבר כמו בכל שעה אחרת שנדרשת. אני שמח שהגיענו לכך שפרויקט נעל"ה מוגדר כפרויקט החינוכי המעולה או בין המעולים הקיימים במדינת ישראל. למעשה תחום פעילותו הורחב אל מול הקהילות היהודיות בעולם כולו למרות שהוא התחיל רק בארצות חבר העמים.

מנהלת נעל"ה נבנתה בצלמך, בזיק שיש לך בעיניים, במוטיבציה, באמונה שיש לך, באחריות הכבדה שלקחתם על עצמכם וזה בא לידי ביטוי מאז שאנחנו מכירים, יישר כוח נמשיך לעשות את זה ביחד.

התכוונת להודות גם למי שקיבל אותו לעבודה.

לא ידעתי. אתה מצטרף לחבורה הנכבדה של אריה קרול.

תודה רבה. אנחנו נשלב את חברי הכנסת בין הדוברים השונים, ראשון הדוברים מטעם חברי הכנסת יהיה חבר הכנסת רוברט טיבייב. בבקשה.


אנחנו מקבלים בברכה את חברת הכנסת ליה שמטוב, יושבת ראש וועדת עלייה וקליטה והתפוצות שהצטרפה אלינו. כאמור זו וועדה משותפת.

תודה אדוני היושב ראש, גברתי היושבת ראש, חברי הכנסת אורחים נכבדים. הייתה לי הזכות לעבוד עם תכנית נעל"ה בתפוצות. הייתי ברוסיה מנהל קרן תחיה –ארגון יהודי בעיר דירבנט בדגיסטן שברוסיה. אני כמובן מצטרף לברכות על הפעילות שנעשתה באמצעות נעל"ה.


אני חייב לציין שהתכנית הזו היא לא רק תכנית ציונית, חינוכית היא גם אנושית. אני רוצה לספר את הסיפור האישי שלי כמנהל קרן תחיה. יום אחד הגיעו אלי אנשים ואמרו "בבית הקברות של היהודים ישן ילד בלילה". שאלתי מה אני אעשה? אמרו לי "אתה לא מבין, הוא ישן תמיד באותו קבר". ביקשתי שיביאו אותו. הביאו את הילד, ממש ילד קטן, שאלתי אותי מה אתה עושה שם? הוא ענה "אמא שלי קבורה שם". התברר שהאמא שלו יהודיה והאבא לא יהודי, אימו נפטרה והוא נשאר עם הסבתא. הסבתא גם נפטרה וכמו שנפוץ באזורים האלה, נישואין מעורבים, בני משפחתו לא כל כך התייחסו אליו, לילד לא היה מה לעשות והוא ישן בבית הקברות.

הוא נשאר אצלנו כחודש, פתאום נפלה מהשמיים תכנית נעל"ה שאנחנו גם עסקנו בה. דיברתי עם החבר'ה של התכנית והם אמרו "אנחנו חייבים לעשות לו מבחנים". הילד לא למד שנים רבות איך הוא בכלל יעמוד במבחנים. קיימתי שיחות רבות עם הסוכנות היהודית, עם משרד החינוך כאן בארץ ובאיזו צורה דרך וועדת חריגים שלחנו אותו לארץ. הוא כעת תושב ישראל, תושב לכל עניין ודבר, וזה בזכות תכנית נעל"ה. תודה רבה לכם.

תודה רבה לחבר הכנסת רוברט טיבייב. כעת זכות הדיבור למי שהייתה יושבת ראש וועדת העלייה והקליטה, והתפוצות בכנסת ה- 16, וה- 17, חברת הכנסת לשעבר וחברתי חברת הכנסת קולט אביטל. בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש וגברתי היושבת הראש של וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. נפל בחלקי לעסוק בנושא של נעל"ה רק זמן קצר בתוקפת הכנסת ה- 16, הייתה זו דווקא תקופה של משברים בנעל"ה, גם בגלל האינתיפאדה שפקדה אותנו באותם הימים וגם בגלל משברים מנהליים. הוועדה שעמדתי בראשה אז הלכה לבדוק כיצד מתנהלים עניינים, ומהי התכנית הלימודים. סיירתי רבות. כמובן שאני לא רוצה לחזור על כל מה שנאמר. ברור לחלוטין שלתכנית הזאת יש ערך חינוכי, ועד כמה יש לה ערך ציוני.

מכל התכניות שאני הכרתי, ומכל התכניות שאני מכירה היום, אני חושבת שהפן החינוכי, הרכב הלימודים, ומה שניתן בתפריט הוא באמת יוצא דופן, גם הערך האנושי, אבל בעיקר הערך החינוכי. בוועדה הזאת יצא לנו לא מעט לדון, ואני מניחה שגם היום זה קורה, על הבעיות שבהן נתקלים העולים, בעיקר הצעירים, על הנשירה מבתי הספר, יש בעיות של העדר קליטה נכונה במוסדות החינוך בארץ. כיוון שהמודל, הדגם הזה הוא כל כך מוצלח, אני חושבת שגם מההצלחות צריך ללמוד. את ההצלחה הזאת אני כן חושבת שכדאי לבחון ולהסתכל מקרוב מה בדיוק קורה, מהם המרכיבים של תכנית שכל כך מצליחה כדי ללמוד וליישם גם במקומות אחרים.

אני רוצה להודות לישעיהו יחיאל, אני רוצה להודות על העבודה המאומצת ועל הרוח שמאחוריה. אני זוכרת שבאחד מהסיורים שלנו ברוסיה נפגשנו גם עם הורים של ילדים שמשתתפים בתכנית, הם כהורים היססו מאוד לשלוח את הילדים לארץ ובסוף גם הם עלו. גם זה סימן להצלחתה של התכנית הזו. אני רוצה לאחל לכולנו להגיע הנה ולדבר על הצלחות גם בתחומים אחרים כפי שאנחנו עושים עם התכנית הזאת. תודה רבה ותמשיכו להצליח.

תודה רבה לקולט אביטל. אני אבקש עכשיו ממנהל המערך הגיאוגרפי בחבר המדינות, נציג הסוכנות היהודית מר אלכס מרשון. אבל לפני כן אני מבקש לומר שהפרויקט הזה מאוד מאוד ייחודי כיוון שבדרך כלל תקציב המדינה הוא עבור רק אזרחי המדינה. למעשה חוק חינוך חובה חינם לא חל על מי שאינו אזרח או תושב המדינה.

ילדי נעל"ה שמגיעים הם עדיין לא נמצאים מתוקף מימוש חוק השבות - ההחלטות שלהם הן החלטות יותר מאוחרות. זאת בעיניי דוגמה ציונית מדהימה שהמדינה מממנת ממיטב כספה את חינוכם, את הלימודים ואת הטיפול בילדים זכאי חוק השבות כדי שיוכלו לממש בהתבגרותם את פוטנציאל העלייה למדינת ישראל. כאן נכנסת הסוכנות היהודית, ואני יודע שהממשלה אף פעם הייתה מרוצה מההשקעה של הסוכנות שהלכה וירדה בפרויקט הזה. אבל כמי שמשמש כנשיא עמית של תנועת מזרחי העולמית, אני מכיר את הצרות הכספיות של המוסדות הלאומיים שלנו, אבל בכל זאת הסוכנות הייתה שותפה, תמכה ועזרה לאורך כל השנים. בבקשה מר אלכס מרשון.

תודה רבה. שלום לכולם, אני שמח ומתרגש לשבת כאן ולברך את המנהלת ואת כל מי שיושב פה, ויש הרבה מאוד שותפים לתכנית. ח"י שנים זו תקופה לא קצרה. בראשית דבריי אני רוצה להעביר את הברכות של יושב ראש הסוכנות היהודית, מר נתן שרנסקי, ושל המנהל הכללי של המחלקה לקליטה ועלייה, מר אלי כהן, על הצלחות המאוד מאוד גדולות שהגיעה נעל"ה עם כל השותפים.

אנחנו מלווים את התכנית הרבה מאוד שנים, כמעט מההתחלה. אני יכול להגיד שלוויתי את התכנית במשך 4 שנים כשליח מרכזי בקייב גם בזמן המשבר עם שלטונות אוקראינה, ואיך הצלחנו להתגבר עליו יחד עם החברים שלנו, משרד החוץ ונתיב. מאז שחזרתי ארצה בשנת 2002 גם אני מלווה את התכנית ועד היום הזה. עברנו באמת קברת דרך עם עליות ומורדות, אבל בגדול אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא גם עם מנהלת נעל"ה וגם עם כל הגורמים. , בגלל הקיצוצים שעברה הסוכנות היהודית הצטרף אלינו השנה ארגון נתיב. אנחנו עובדים במשותף עם החברים שלנו מנתיב ועושים עבודה משותפת בתחום הגיוס, המיון והשיווק של התכנית בשטח.

אני רוצה לצרף לכל הברכות, את שליחי הסוכנות היהודית ואת שליחי המחלקה לעלייה וקליטה שנמצאים בשטח ובעצם הם אלה שעושים את העבודה, הם הראשונים שפוגשים את אותם ילדים תמימים וביישנים, אנחנו רואים אותם בשטח עוד לפני המבחנים. כשליח אני אומר לכם שאם הייתם רואים את אותם ילדים בזמן המיון ואחר כך הייתם רואים את הילדים כעבור שנה כשהן חוזרים לחופשה להורים שהסוכנות היהודית מטיסה אותם לשם – הייתם רואים ילדים שונים לחלוטין. אני לא אומר אם פחות טובים או יותר טובים, הם ילדים שונים, הם ילדים אחרים ובלי שום קשר אם הם ישנו סטאטוס בארץ או לא, למרות שלמעלה מ- 90% משנים את הסטאטוס ועושים עלייה. הם השגרירים האמתיים של מדינת ישראל והעם היהודי בכל מקום שאליו הם מגיעים.


בזמן הזה, כשאנחנו יושבים פה ומציינים ח"י שנה לנעל"ה, מתקיימים מיונים במשרדי הסוכנות היהודית, מיונים לאותם ילדים שהצטרפו אלינו בחודשים אוגוסט, ספטמבר. אני חייב לציין ולבשר כשאנחנו עוברים בשטח ברית המועצות לשעבר, אנחנו רואים רישום הרבה יותר ער מאשר בשנים קודמות. עברנו את מספר האנשים הנרשמים רק בשלב הזה, גם מה שהיה בשנה שעברה, כולל המאסף, אני חייב לציין ולהדגיש שאת כל זה אנחנו עושים אך ורק בזכות השותפים והחברים האמיתיים, גם במשרד החוץ אבל קודם כל בנתיב שאיתו אנחנו עובדים בשיתוף בתחום השיווק של התכנית, אבל גם בבדיקות הקונסולריות שמתבצעות באותו יום של מיון וזו אופרציה מאוד קשה ומאוד שלמה.


אני מבקש לסיים בכמה משפטים אישיים לישעיהו יחיאלי. אנחנו כארגון, ואני לא מדבר באופן אישי, לא תמיד מסכימים ולפעמים יש לנו אי הסכמות ואולי גם ויכוחים. אבל אנחנו מאמינים מאוד בדרך שאנחנו הולכים, אנחנו רואים אלפי ילדים שלעולם לא נדע מה היה עולה בגורלם לולא היו מצטרפים לתכנית נעל"ה. על זה מגיע כל הכבוד ויישר כוח, תמשיך בעבודה שאתה עושה כי אתה עושה אותה נהדר.

תודה רבה.

תודה רבה. כאמור יושבת ראש ועדת הקליטה, העלייה והתפוצות, חברת הכנסת ליה שמטוב הצטרפה אלינו, בבקשה גברתי.

תודה רבה. כמו שנאמר פה על ידי יושבת ראש וועדת הקליטה, העלייה והתפוצות לשעבר, חברת הכנסת לשעבר הגברת קולט אביטל, באמת הוועדה מכירה את פרויקט נעל"ה. ראשית אני מברכת את הפרויקט ביום ציון ח"י שנים.


לא פעם וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יחד עם וועדת החינוך עסקה במשברים שפקדו את התכנית במשך השנים. היום אני שמחה שהתכנסנו לא כדי לדבר על המשברים אלא לדבר על ההצלחות, על התכנית שחיה כבר 18 שנה.


תכנית נעל"ה היא תכנית ייחודית. אני רוצה להצטרף לברכות ולשבח את כל העוסקים בתכנית החל מבתי הספר, פנימיות, משרדי הממשלה המעורבים, את הסוכנות היהודית, משרד הקליטה, ולמי שעושה את מלאכת הקודש פה בארץ ובחוץ לארץ. אני מבקשת לברך במיוחד את מר ישעיהו יחיאלי, אצלו זה בנפשו וזה מפעל חיים, הוא דואג לתכנית ואנחנו רואים את הצלחה של הצעירים שמשתתפים בתכנית. לא מזמן ביקרה בפנימייה בכפר רופין, ראש המועצה שיושב כאן, יורם קרין הצטרף לסיור של הוועדה והסביר על הפנימייה ועל הילדים שהגיעו לכפר רופין, ועל המשפחות שמאמצות את הילדים מתכנית נעל"ה.

שמענו שמועצת חבל מעיינות שולחת על חשבונה את הנציגים שלה לחוץ לארץ לברזיל, לארגנטינה כדי לאתר ילדים גם משם. לדעתי זה לא תפקידה של המועצה, זה תפקידה של הסוכנות היהודית ושל גורמים אחרים. בהזדמנות זו אני פונה למשרד ההסברה והתפוצות וקוראת להם להצטרף למשימה הזאת, כי יש להם פעילים שעומדים לרשותם.


אני רוצה לברך גם את ארגון נתיב, שעל פי החלטת הממשלה נכנס לפעילות בחבר העמים. שמענו על מסר הנרשמים שרוצים להגיע לארץ. מספר הנרשמים עולה. רציתי לספר לכם על "הישג ציוני", שזו קבוצת צעירים שהגיעו לארץ במסגרת תכנית נעל"ה. לא רק שהם סיימו את השירות הצבאי, הם גם סיימו את הלימודים והם בעלי תואר ראשון ויש גם כאלה שסיימו את התואר השני, הם רוצים לבנות משפחה בארץ. זו קבוצה שעובדת היום עם עולים חדשים ומכינה אותם לשירות הצבאי. היא מתכננת לבנות יישוב בפריפריה. האנשים בקבוצה הזאת מודים מאוד למדינת ישראל שנתנה להם את ההזדמנות ללימוד ולהגיע לכאן, ובמיוחד שבעקבותיהם המשפחות שלהם הגיעו לארץ, הם רוצים לתרום היום למדינה. זה מבורך מאוד מאוד.


דיברו כאן נציגי הסוכנות ואת משרד הקליטה לא שמעתי, רציתי לשמוע על עבודת השליחים לא רק בחבר העמים, גם בברזיל וגם על הפעילות שלהם בארגנטינה.

תודה רבה. כידוע אחד מהסימנים של הצלחת התכנית, כמו שציינה חברת הכנסת ליה שמטוב, זה השתלבות הבוגרים בחברה הישראלית בכלל. אני חושב שצריך לציין בעיקר את השתלבותם בשירות צבאי משמעותי. גם אני בכל הביקורים ובכל הסיורים לאורך כל השנים ראיתי שהבוגרים עושים את שליחותם הצבאית בחפץ לב, עם מוטיבציה מאוד גבוהה וגם עם יכולות ואיכויות מאוד ראויות.

אנחנו מברכים את צבא ההגנה לישראל, אותו מייצג כאן ראש אגף כוח אדם האלוף אבי זמיר, בבקשה רשות הדיבור.

צהריים טובים. כמו שנאמר צבא ההגנה לישראל נוטל על עצמו, מבחירה, את החשיבות של קליטת העלייה. היינו לא מזמן בבית המחוקקים והצגנו את כל האתגרים שיש לנו בקליטת העלייה בכלל, מה הצלחנו ומה אנחנו מצפים מעצמנו לעשות בקרוב. אני חושב שזו שליחות חברתית מהמעלה הראשונה., אני חושב שאחת מהמשימות היותר החשובות שיש לנו בצבא הוא האתגר בקליטת אלפי עולים בשנה.


הייתי מרשה לעצמי, כמי ששותף לתכנית נעל"ה, אפשר להגיד משנת 1995 מוניתי לראש מינהל גיוס והייתי שותף, כמו שנאמר קודם, למי ששותף אסטרטגי שלנו בכל השנים האחרונות באופן משמעותי, אני נרגש להיות אתכם היום. ח"י שנים זו תקופה לא קצרה, זו תקופה ארוכה. אני אשקף לכם קצת נתונים כפי שאנחנו מזהים את אותם בוגרי נעל"ה בתוך השירות הצבאי. לדעתי השירות הצבאי, כשותפות שלנו חברתית, מקנה תשובות בסוגיות מאוד חשובות כמו שפה, ידע במושגי יסוד גם על מדינת ישראל, גם על העם היהודי.

אגב, בחלק מהמקרים אנחנו מהווים גם שער כניסה לתוך העם היהודי של בוגרי נעל"ה. אני רוצה להגיד בגאווה גדולה, יש כאן חלק מקציני צבא ההגנה לישראל, לוחמים, סגן מפקד גדוד מהשריון, יש טכנולוגים, צוהרת שהם חלק מתכנית נעל"ה שמייצגים כאן קבוצה מאוד גדולה של בוגרי נעל"ה שמשרתים בצבא. אני אדבר תכף על השירות הצבאי, מהטעם הזה אני גאה להשתתף כאן בוועדה הזאת לציון ח"י שנים לקיומה של התכנית, וברכות לשנים הבאות, והערכה שבית המחוקקים מיחס לה.


אם איני טועה, ראש הממשלה יצחק רבין זכרונו לברכה, היה זה שהעביר את האחריות לממשלת ישראל, אני זוכר משפט שאמר ראש הממשלה יצחק רבין בזמנו בהקשר לנוער בכלל שנמצא במדינת ישראל, הוא אמר "המשאב העיקרי של החברה הישראלית הוא לא אוצרות טבע, לא במחצבים, ל בנפט, המשאב המשמעותי והחשוב מכל זה הנוער". לדעתי אז שכשהוא אמר את זה\ זה נכון, וזה נכון ביתר שאת גם היום.


כשאתה אתה מסתכל על התכנית וכשאתה רואה סדר גודל של 10,000 נערים ונערות מ- 32 מדינות זה הישג מאוד משמעותי. רבות דיברנו בתקופה האחרונה על הגיוס לצבא ההגנה לישראל ועל ההשתמטות מהצבא, אני מרשה לעצמי להגיד שמעל 90% מבוגרי נעל"ה מתגייסים לצבא. זה לא אחוז המתגייסים לצבא מכלל האזרחים, זה הרבה יותר מאחוז המתגייסים לצבא. הגיוס הצבאי של גברים לצבא הוא כ- 75% ואצל נשים הוא באזור ה- 65%, לכן אני חושב שהישג של מעל 90% של בוגרי נעל"ה שמתגייסים לצבא זה הישג מאוד משמעותי. אני גם יודע ש- 50% מהורי המשתתפים עולים לארץ לאחר מכן, וזה הישג לא פחות חשוב ואפילו משמעותי ביותר.


אנחנו מסתכלים לא רק על הגיוס, אני מסתכל על המיצוי ללחימה ועל המיצוי לקצונה, בקרב בוגרי נעל"ה המספר הוא פי שניים מהגיוס הרגיל לצבא ההגנה לישראל. שימו לב המיצוי ללחימה ומיצוי לקצונה. אם מסתכלים על העתודה אז כ- 1.5% מהמתגייסים לצבא הולכים לעתודה, בערך כ- 7%, 8% מבוגרי נעל"ה הולכים לעתודה. זה מצביע על איכותם ועל רצונם לתת שירות ארוך לאורך שנים בצבא ההגנה לישראל כי הם נדרשים לחתום. לאחרונה עשינו הערכת מצב לגבי כל נושא קליטת עלייה ונעל"ה בתוכם באופן משמעותי. אנחנו משפרים גם את ההכנה שלהם לשירות, ויותר נכון לומר שאנחנו משלבים אותם. דבר חשוב יותר זה איך אנחנו יוצרים להם גשר טוב יותר לשילובם בחברה הישראלית עם השחרור. שמנו לעצמנו את זה כאתגר חשוב ואנחנו נעסוק בזה בשנה הקרובה ביתר שאת.


בסיום דבריי, אני מבקש להודות מעומק הלב, ראשית למנהלת נעל"ה, אני ארשה לעצמי לומר שללא השותפות האסטרטגיות שלהם איתנו לא היינו יכולים להגיע להישגים האלה, למשרד החינוך, לסוכנות היהודית, למשרד לקליטת עלייה, הם לא שותפים הם המובילים את המהלך האסטרטגי לאומי-חברתי הזה. כולי תקווה שבח"י השנים הבאות לא רק שנכפיל אולי אפילו נשלש את המספרים. מתוך הכרות עמוקה זה יעד שניתן להגיע אליו ואני מכיר את זה מתכניות אחרות, כמו למשל תכנית "צבר", שצריך לראות איך היא התחילה לפני כעשור או יותר עם 40 או 50 והיום אנחנו גייסנו מעל 200, והיעד השנה הוא 300. בשנה האחרונה הגענו למוסקווה עם "צבר" וזה מראה שיש פוטנציאל משמעותי. שיהיה לכולנו בהצלחה ואפשר להגיד גם חג שמח.

תודה רבה לאלוף אבי זמיר. אני חושב שאחת מהבקשות שלנו, וחלק מההתייחסות שלנו היום זה באמת להרחיב את ההצלחה החינוכית. כלומר לשבור את תקרת הזכוכית של 1,200 ולבקש ממשרדי הממשלה, וגם מהמוסדות הלאומיים, כל אחד בתחומו, יש כאן פרויקט מצליח על פי כל הפרמטרים ומדוע לא להרחיב אותו. זו אחת מההשקעות החינוכיות הטובות ביותר ועם הבונוס הגבוה ביותר.


כאמור, אנחנו משלבים את חברי הכנסת בדיון, בבקשה חבר הכנסת זאב בילסקי ששנים לא מעטות היה ראש הסוכנות היהודית וראש ההסתדרות הציונות העולמית, ובמסגרת תפקידו תמך, סייע, עזר ועכשיו גם ידבר. בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש, גברתי היושבת ראש. אני מאוד שמח להיות פה היום. כאן מדובר על "הרול רויס" של הציונות. זבולון אורלב יישר כוח לבעלי החזון, ולך בהחלט יש חלק בזה. לחשוב לפני 18 שנים על כך שילדים יבואו בלי ההורים שלהם למדינת ישראל, לארץ זרה, יקלטו פה? הנתונים שקיבלנו עכשיו מראש אגף כוח אדם הם בזכות הרבה נחישות והרבה אומץ כדי לפתוח פרויקט כזה. אני חושב שאכן מרגע כניסתי לסוכנות היהודית הפרויקט הזה תפס את עיניי מיד וראיתי בו את הפוטנציאל האדיר. אני לא חושב שיש פרויקט עלייה יותר חשוב מהפרויקט הזה. זה לא יאומן איך התכוונו להביא ילדים כדי שילמדו, יבחנו בבחינות בגרות כאן ואולי יתגייסו לצבא ההגנה לישראל, אבל למעשה התוצאה הסופית היא לא רק עלייה של הילדים האלה אלא גם של המשפחות שלהם.


זו הזדמנות להודות לכל השותפים, זה רק מראה שכשיש מספר שותפים שעובדים יחד, כמו "נתיב" שנכנס חזק לתמונה הזאת, הסוכנות היהודית, משרד הקליטה, משרד החינוך, צבא ההגנה לישראל, אפשר לעשות נפלאות.


אני מבקש לתקן קצת את דברי היושבת ראש, חשוב מאוד שלא רק הרשויות הממלכתיות ישלחו לגייס אלא גם הרשויות המקומיות ובתי הספר עצמם, והם עושים את זה. אין יותר טוב מבעל הדבר שיוצא לחוץ לארץ ואומר, לא רק שאומר בואו לארץ אלא אתה אומר בואו אלי, וכשאתם באים זה לא מישהו בירושלים שאמר ככה אלא הוא זה שלוקח את האחריות, אני ראש הרשות, אני מנהל בית הספר. יש לכך חשיבות רבה מאוד ורצוי להגדיל את הפרויקט הזה, אני בטוח ששני יושבי הראש יתרמו לכך כדי שהממשלה תיכנס בגדול ותגדיל את זה.


מילה אחרונה באופן אישי לישעיהו יחיאלי, קודם כל להגיד לך חודש טוב, שנית להגיד לך יישר כוח על הפעילות הזאת שלך. אני גם צריך להתנצל קצת על הצרות שעשיתי לך, אבל זה הכל לשם שמיים, הכל היה כדי שנעשה פרויקט טוב יותר, ורק אנשים כמוך במקום שנמצאים חוזרים בתשובה, אתה הרי יודע מה קורה שם. יישר כוח על הפעילות שלך ואני מאחל לך שתמשיך עוד הרבה שנים ותצעיד את הפרויקט הזה מחיל אל חיל. תודה.

תודה. היום הוא גם יום ההתרמה לארגוני החרשים. וועדת החינוך והתרבות קיימה בבוקר ישיבה מיוחדת בנושא נגישות החרשים לאולם התרבות. כמו שאתם רואים שלא כבימים רגילים יש לנו מתרגמות לשפת הסימנים. תודה לפייגס וירסקי ולשירית כהן על התרגום לשפת הסימנים.

זה גם מעשים טובים.

נכון. לכן קבענו את היום של נעל"ה היום.


כאמור, הבעלות והפעולה מתקיימת במסגרת האגודה לקידום החינוך שנותנת את המסגרת המנהלית, התקציבית והחינוכית. האגודה לקידום החינוך היא אגודה שהוקמה על ידי משרד החינוך והתרבות והיא אולי מהאגודות הקרובות ביותר לליבת הפעילות של מערכת החינוך. נמצא איתנו איתן מורן המנהל הכללי של האגודה. בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש, אני מודה ליושב ראש שראה בימים עברו את החיבור הטבעי בין תכנית נעל"ה לבין האגודה לקידום החינוך. אני חשוב שאפשר לסכם בראיה לאחור 18 שנות אפשור ומימוש של חזון. זה לא דבר של מה כך במערכות בירוקרטיות ובעידן שיש בו מכרזים וגם קצוצים בתקציב גם בפרויקטים מוצלחים. היושב ראש תמך בנו בהתפתחויות השונות שהיו במהלך השנה האחרונה סביב פרויקטים חינוכיים בחברה הישראלית.


כמובן שאני רוצה להתייחס למייסדי האגודה לקידום החינוך, דוקטור פלטי סתוי שהיה המנהל הכללי של האגודה במשך שנים רבות, למר אליעזר שמואלי שהיה המנהל הכללי של משרד החינוך ויושב ראש האגודה במשך שנים רבות, על העמידה האיתנה שלהם במשך השנים האחרונות כדי לאפשר את קיומה של האגודה לקידום החינוך וגם את המשך פרויקט נעל"ה בכללו.

איתן מורן, נמצאת איתנו שולי צבי, הבוסית שלנו בחשב הכללי שעוסק במכרזים, אני שמח שהיא פה כדי שתשמע, למרות שהיא יודעת כי גם היא בוגרת מערכת החינוך, יש לה לב רחב וטוב וגם הבוסית שלה סגנית החשב הכללי סיגי סייג, דע אתה מדבר לאוזניים קשובות. הם אלה שהמליצו עכשיו גם לפטור את סל התרבות ממכרז והם גם יעזרו לנו ביתר שאת לפטור את הפרויקטים של הליבה.

אדרבא ואדרבא. ויש גם תרגום לשפת הסימנים.


אני באמת חושב שבעידן שבו לצערי מכרזו באופן פרדוקסלי גם פרויקטים חינוכיים משמעותיים משל היו סחורה עוברת לסוחר לכל הממעיט במחיר. פרויקט נעל"ה, לשמחתי עם התמיכה עם של סיגי סייג, לא יגיע למכרז ולדעתי זו בשורה גדולה שמאפשרת רציפות הפעולה החינוכית. במהלך הזה תומכים גם ראשי המנהל לחינוך התיישבותי שנציגם נמצאים כאן, דוקטור עמנואל גרופר והמפקח אבי טולדנו.

לצערי, למרות שהיום זה יום חג, אני חייב לומר שהמהלך שהיה בפרויקט המכינות הביא את הפרויקט שהיה מוצלח למצב כאוטי, וכל זה בגלל שלמישהו יש מחשבות שחברה מסחרית וגוף שכל כולו חינוך חד הם. אני מקווה שיש לנו התאוששות מהמחשבה הזאת וגם את אותה הצעה, שעליה אנחנו מברכים אדוני היושב ראש ושאתה מקדם, אותו תיקון חקיקה, שאני מקווה, שבאמת יהפוך למציאות מתוות דרך.

שלא תהיינה אשליות, מצאתי החשב הכללי בדיון אצלו מאוד מאוד מתנגד להצעת החוק הזאת, אבל נקווה שנצליח למרות התנגדותו. הוא עושה את עבודתו נאמנה ואם אני הייתי במקומו גם הייתי מתנגד, אבל נקווה שנשכנע את רוב השרים בוועדת שרים לחקיקה לתמוך בחוק הזה.

אני חושב שלמעלה מ- 13,000 בוגרים של תכנית נעל"ה מוכיחים שכשמדינת ישראל רוצה היא יודעת לקבץ נדחים. היום אולי צריך לומר את זה בקול קצת יותר מתון, אבל מאחר והיום זה יום חג ויום ח"י, אני מקווה שתכנית נעל"ה, לו יינתן לי ואצליח, נחגוג את ה- 20,000 בוגרי התכנית. אני מקווה אדוני היושב ראש שזה יהיה כבר במעמד חדש שלך כשר החינוך. אלו הדברים שיש לי לומר. תודה רבה.

אם כולם יצביעו נכון, אז זה יהיה.


תודה רבה לך. חברת הכנסת רונית תירוש בבקשה. המנהלת הכללית לשעבר של משרד החינוך, אז הוא לא היה גם תרבות, והיום חברת וועדת החינוך, התרבות והספורט.

תודה רבה, אז זה הוא היה גם תרבות וגם ספורט, ועבדתי קשה.


תודה אדוני היושב ראש, גברתי יושבת הראש וועדת הקליטה, העלייה והתפוצות, חבריי. היום באמת יום חג למרות הדברים המתסכלים של יושב ראש האגודה שמובנים מאוד. אני רוצה לציין שנעל"ה, ואנחנו מזכירים כל הזמן נעל"ה וראשי התיבות של נעל"ה – נוער עולה לפני הורים, אני רוצה לומר שדווקא משום כך צריך אומץ דו צדדי גם של אנשי החזון ובראשם ישעיהו יחיאל וגם של הילדים וההורים עצמם שאכן שולחים את ילדיהם לארץ ומפקידים אותם בידינו, וכאן אנחנו מנסים לעשות את המיטב. חזון הוא דבר נפלא אבל לממש אותו זה עוד יותר נפלא. בעיקר כשיש כאן קונצנזוס מצד הרבה מאוד גורמים שהם משותפים ומעורבים בפרויקט.

זה מתחיל מגורמים חיצוניים יחסית לנו שעובדים בחוץ, הסוכנות, "נתיב" ודרך אגודות כמו האגודה לקידום החינוך והזכרנו את פלטי סתוי ששנים פעל בנושא, דרך משרדי הממשלה ובראשם באופן טבעי אני מזכירה את משרד החינוך. לא בכדי נמצא כאן המנהל הכללי מר אליעזר שמואלי שמלווה אותנו והיה גם יושב ראש האגודה וגם נלחם על האגודה כשפרש לגמלאות, אבל גם כמנהל הכללי, גם המשרדים האחרים משרד הקליטה והעלייה, משרד החוץ. אני מקווה שגם משרד האוצר וחבל שאין לנו כאן את משרד האוצר חוץ מהחשב הכללי שבאמת מקשה עלינו במכרזים גם בנושא הקצוצים שחלים, בצער רב, לפחות בתקופתי, כמובן את צבא ההגנה לישראל וגורמים נוספים ששותפים לקליטה המצוינת של אותם ילדים.


אני זוכרת כשהבנו במשרד את חשיבות של הפרויקט וכשהבנו שהפרויקט משרת צרכים אחרים של המדינה, קיימנו דיון במשרד. הבנו שהפרויקט לא רק מביא צעירים שאחר כך נקלטים כאן ועושים עלייה, אלא גם חלק גדול מהם גורמים להוריהם ולבני משפחותיהם להגיע לכאן ולעשות עלייה. חשבנו להקדים את הפרויקט לכיתות ט', אני זוכרת את הויכוח, היום התנתקתי קצת מהמשרד, והנה אומרים שזה כבר פועל בכיתות ט', חששתי מהרעיון כי מדובר בילדים מאוד צעירים, ומעברים כאלה בהחלט יכולים להיות עבורם טראומתיים אם הקליטה אינה נעשית בצורה מקיפה ומקצועית. אם הצלחתם להקדים את הגיל סימן שכולם חברו יחד ועשו את הדבר הנכון.


לסיום אני מבקשת לומר שלפרויקט הזה כמו לכל מיני פרויקטים יש תמיד מתחרים, ודי להזכיר את פרויקט תגלית, הזכרת את "צבר", יש מיזמים נוספים של הסוכנות היהודית ואני בהחלט מסכימה עם כל מי שאמר כאן שזה פרויקט הדגל שניתן ללמוד ממנו גם על האומץ שבחזון וגם על הדרך המקצועית והטובה שבא מחבקים וקולטים נכון את הילדים. כשאני אומרת שצריך ללמוד מפרויקטים כאלה אני מדברת על קליטת עלייה בכלל, אנחנו רואים את קליטתם של יהודי אתיופיה ויוצאי חבר העמים ועוד עליות נוספות.

אני חייבת להודות שאנחנו עושים הרבה טעויות או ממשיכים לעשות הרבה טעויות בדרך קליטתם. אנחנו קוראים כמעט כל יום בעיתונות מה קורה לילדים בבתי הספר, על הנשירה, על ההידרדרות שלהם לעבריינות ולכל מיני מקומות לא רצויים, דבר שלשמחתי הרבה לא קורה אצל ילדי נעל"ה. אולי צריך לפצח את הקוד איך עושים את זה נכון ולא בכסף רב למרות שהרבה מאוד גורמים מעורבים, ואיך מצליחים ליצור את הקונצנזוס הזה ואת המכנה המשותף בין כל הגורמים המשותפים שיכולים באופן הכי טבעי שלא ברצונם לחבל בפרויקט, כל אחד רוצה למשוך את זה אליו ובכל זאת יש כאן שליטה, יש כאן אחריות, יש פה הובלה, יש כאן הנהגה. בואו נלמד איך עושים את זה לטובת האוכלוסיות האחרות. תודה רבה.

תודה רבה לחברת הכנסת רונית תירוש. עכשיו אם אפשר לומר לחתן המסיבה, הזכרנו את ישעיהו יחיאלי אדם צנוע וענו, המנהל המיתולוגי, המייסד, מנהל מאז את פרויקט נעל"ה ובוודאי מגיעות לו מחמאות והערכה רבה על דרך ניהולו. בבקשה מר ישעיהו יחיאלי.

תודה רבה כבוד יושב ראש הוועדה לחינוך תרבות וספורט, חבר הכנסת זבולון אורלב. חברת הכנסת ליה שמטוב יושבת ראש וועדת הקליטה, העלייה והתפוצות, חברי הכנסת שאני מבין שאתם בין שני לילות שימורים ואנחנו מעריכם את העובדה שאתם פה איתנו ובוודאי רבים אחרים היו מצטרפים, נציגי משרדי הממשלה המעורבים, הסוכנות היהודית, חברי ראש אגף כוח אדם בצבא ההגנה לישראל, והאורחים החשובים ביותר, לדעתי, כאן בחדר הם מה שאנחנו קוראים "משפחת נעל"ה". יש לנו כאן מדגם של מנהלים, מחנכים, בוגרים ותלמידים.

אחרי דברייך ידברו 6 בוגרי נעל"ה, הוספנו עוד אחד קצין מהצבא, קיבלנו עכשיו אישור ב-On Line מראש אגף כוח אדם.

אדוני היושב ראש, אולי גם כדאי לתת תחת הכותרת של משרד החינוך לנציגי האגף לחינוך ההתיישבותי שעושים עבודה נהדרת.

בוודאי. בוודאי.

אני רוצה להודות קודם כל היסטורית על כך ששתי הוועדות שלכם ביחד ולחוד היו תמיד בית חם לנעל"ה, גם בעיתות שמחה. בפעם קודמת שערכנו כזאת ישיבה זה היה בדיוק לפני 7 שנים כאשר היה עשור לנעל"ה, אדוני אתה היית אז יושב ראש, וגם אז קבעת את העשור לנעל"ה כמו ח"י לנעל"ה כאירוע השנתי של הוועדה שבראשותך ואנחנו מאוד מעריכים את העובדה הזאת.


שמענו כאן הרבה מאוד שבחים וגם לי באופן אישי, ראשית אני מודה בשם חבריי ובשמי על כל הדברים שנאמרו כאן, ואני מבקש ממי שידבר אחרי לעבור ללשון רבים, ולחדול מלפנות אלי אישית, עד כאן זה היה מספיק מביך. הדבר השני שאני רוצה לומר, חזון נעל"ה איננו חזון שלנו, אנחנו מבצעי נעל"ה. יושבים כאן אנשים שהגו את נעל"ה, גם במשרד החינוך וגם "בנתיב", יותר מאוחר אנקוב בשמותיהם. יתקיים כאן בבית המחוקקים חלק שני לחגיגות, באודיטוריום יתקיים טקס שיערך בעוד שעה ונשמור חלק מהדברים גם לשם.

אני רוצה לומר שכוחנו בביצוע נעל"ה. שום דבר מכל מה שנאמר כאן איננו מובן מאליו, כשאני אומר כוחנו אני רוצה לומר שאת העבודה העיקרית בנעל"ה עושים בתי הספר, הפנימיות, המחנכים והמדריכים שעובדים עם הילדים יומם ולילה לאורך שעות היממה, לאורך היומן השבועי, החודשי, קיץ וחורף לא ישבותו. הם גיבורי נעל"ה, אנחנו מנסים לעזור, מנסים לתמוך, ומנסים להדריך.


צריך לומר שכתוצר לוואי של נעל"ה התקבצו כאן, אפשר לראות את זה כאן במדגם קטן בחדר ונראה את זה יותר חזק בשעה 14:00 כאשר הנציגות של בתי הספר והתלמידים יבואו במספרים גדולים יותר, נוצר כאן יחד החל מבתי ספר מהשומר הצעיר ועד לחסידות חב"ד וחסידות קרלין שכולם יושבים יחד סביב אותו שולחן ומדברים באותה שפה ועוסקים בנעל"ה. גם הדבר הזה שאני לא יודע אם מישהו תכנן אותו הוא בשורה לחברה הישראלית.


הוזכר כאן שעד לשנת 2000 אחרי החלטת הממשלה הראשונה בשנת ,1992 שחנוך צימר הזכיר, אגב החלטת הממשלה התקבלה ארבעה ימים לפני נחיתת התלמידים בארץ. הרבה מאוד נעשה עד שהתלמידים הגיעו אבל בסופו של דבר הוחלט לעגן את זה בהחלטת ממשלה שהגיעה בזמן - ארבעה ימים לפני נחיתת התלמידים.

ההחלטה השנייה הייתה בשנת 2002, ממשלת שרון עם גדעון סער כמזכיר הממשלה, וכאן לפרוטוקול אני חייב להודות לשר החינוך על הדברים החשובים ששמענו ממנו כאן על תכנית נעל"ה. ההווה שלה הוא בעיקר מה שהוא אמר לגבי העתיד שלה. החליטה אז הממשלה שתכנית נעל"ה איננה יותר פרויקט ניסיוני, כך זה מגודר משנת 1992, אלא תכנית קבועה של הממשלה ושל הסוכנות שאינה פתוחה יותר רק לדוברי רוסית אלא פתוחה לנוער יהודי מכל העולם.

שר החינוך ביקש מאיתנו להרחיב אותה לגלויות נוספות, א' זה מעוגן בהחלטת הממשלה,. ב', מאז החלטת הממשלה ועד היום הצלחנו להביא את נעל"ה ל- 40 מדינות מחוץ לגבולות ברית המועצות לשעבר שגם הן 15 נכון היום. בסך הכל 55 מדינות מעורבות בנעל"ה. אם לומר מילת חזון, כאשר הקמנו את תכנית נעל"ה והייתה לנו הזכות לעשות את זה, אמרנו נעל"ה, אם תצליח, וזה לא מובן מאליו, תהפוך עם השנים לבית הספר התיכון של העם היהודי מכל העולם בארץ, זה החזון הגדול של נעל"ה. אני חושב שאנחנו מקיימים אותו.


בשנה שעברה שוב היינו כאן בהקשר למשבר בנעל"ה, כאשר הסוכנות היהודית החליטה לקחת נסיגה.

פירושה להפסיק את התקציב.

בסופו של דבר תמיד זה עניינים של תקציב, אבל ההחלטה הייתה לצאת מהשותפות וזו החלטה יותר קשה מלהפסיק תקציב. אז בעזרת שתי החלטות ממשלה ב- 2009, האחת היא החלטה שהממשלה לוקחת אחריות על חלקה בארץ של הסוכנות היהודית בתכנית נעל"ה, והמינהל לחינוך התיישבותי נחלץ מיד לכסות את כל עלויות תלמידי נעל"ה בארץ, ועל כך מגיעה לו כל ההוקרה והתודה. מיד שאחרי שהדבר הזה קרה הסוכנות חזרה ולקחה על עצמה את שיווק נעל"ה בחוץ לארץ.

החלטה שנייה שהחליטה הממשלה, היא להחזיר את "נתיב" ואז בעצם הוקמה התכנית להחזיר את "נתיב" לפעילות נעל"ה בחבר המדינות. המדינה הקצתה באמצעות "נתיב" תקציב הגון לשיווק נעל"ה בחבר המדינות ואת התוצאות אנחנו רואים עכשיו. הזכיר כאן אלכס רשמון את העלייה החשובה של מספר הנרשמים בחבר המדינות.

זה רק מראה מה ניתן לעשות אם מביאים את המשאבים הנכונים. לצערי זה לא המצב במדינות המערב, אין עדיין גורם ממשלתי שיודע לעזור לסוכנות בקטע הזה. הזכירה היושבת ראש הגברת ליה שמטוב, שאולי זה יהיה משרד התפוצות. אני בטוח שהשר ישמח לעשות את זה בהיותו חבר טוב של נעל"ה.


צריך לומר שב- 18 שנה העולם השתנה, זה לא אותו עולם, זה לא אותו עולם יהודי, הכלים שהיו רלוונטיים אז הם לא הכלים הרלוונטיים היום. צריך להיות הרבה יותר מתוחכמים, הרבה יותר חכמים בשאלה איך מגיעים אל בני הנוער שנמצאים שם, ואיך מגיעים להורים שלהם כדי שהם יאפשרו את העניין.


אני רוצה לומר מילה לבוגרי נעל"ה הנמצאים כאן כמדגם. לא מזמן פגשתי מנהל של חברה שמעסיקה הרבה מאוד אנשים ואמר לי את הדבר הבא "כאשר אני רואה קורות של חיים שכתוב שם בוגר נעל"ה, אני מבין שזה בנאדם רציני שיודע מהי אחריות ועצמאות". אני חושב שזו דוגמה קטנה של הדברים, ברוך ה' הצליחנו. פתחתי ואמרתי ששום דבר כאן לא מובן מאליו, כל ילד כזה וכל בוגר כזה זה סיפור קטן שהתחיל באיזה בית על פינת כדור הארץ ועדיין לא הסתיים.


אני מודה לכם על הבית שאתם נותנים לנו, ועל ההקשבה שתמיד יש לנו אצלכם. תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו עכשיו נשמע ממש בקצרה כ השעון רץ, את בוגרי נעל"ה, שישה מהם. הראשון דוקטור אנדריי דולגין, סיים לאחרונה דוקטורט בטכניון בהנדסת מחשבים ומייצג את בוגרי נעל"ה שמצליחים בהשכלה הגבוהה. ויקה אלקין עובדת בעמותת לימוד המארגנת את אירוע הלימוד בחבר המדינות ולציבור דוברי הרוסית בארץ. דוד ממיסטבלוב בשם עמותת בוגרי נעל"ה, נציגת התלמידים שרה מורגיא ממקסיקו, רב סרן אלי טרופיאנסקי, רב סרן, ראש מדור ניתוחים הנדסיים ואת נציגת המחנכים עופרה אלפסי.

תודה רבה. יושבי ראש הוועדות, חברי כנסת נכבדים, פורום נכבד. מישהו צריך להכניס כאן דברי ביקורת עם כל השבחים שנשמעו. תוכנן שאני אהיה דוגמה חיה של השתלבות בוגר נע"לה באקדמיה. עד כמה הדוגמה הזאת מייצגת תחליטו אתם.


נולדתי למשפחה שכל ילדיה הם בעלי תואר דוקטור במדעים. אשתי מקריבה את כל הקריירה שלה כדי שאני אהיה פרופסור, וזה גם למען שלושת ילדינו. זכיתי להתקבל לעתודה לאחר ויכוחים בשער הבסיס כשהיה לי דרכון זר אבל נכנסתי ושרתתי כקצין בצבא. זכיתי לעוד הרבה דברים. הייתי מורה למחשבים בבית הספר בכפר סיקרין, בכיתת נעל"ה. ראיתי ילדים עם פוטנציאל אדיר שבסופו של דבר לא ברור למי תהייה היכולת לממש.


שלב הביקורת, כמו שאמרתי אני זכיתי אבל הרבה חברים שלי שהיו לא פחות טובים ממני לא זכו, איפה הם היום? אני בסך הכל פגשתי כמה גדולי עולם בתחום המדע ובזכותם אני נקרא מרצה, חוקר באוניברסיטה. יש כאלה שלא פגשו. הממשלה עושה המון תכניות ובמרץ רב כדי להושיט יד לכל מיני חלשים, חרדים, ערבים, משפחות שכולות, ליוצאי פריפריה ועוד ומשום מה ילדים ללא הורים לא נחשבים חלשים.

עד רבה, מקצצים את כל סלי קליטה ושכר הלימוד לבוגרי נעל"ה. מישהו צריך לקחת אחריות ולנסות לעזור גם לילדים האלה שאין להם קול בממשלה. מספרים על רב אחד שנאם ואמר לקהילתו, "תעשו עבירות וחטאים". אחרי דקה של דממה הוא פירט למה הכוונה. אומרים לי שיש אנשים שלעזור להם זו עבירה, אז תעשו כמה שיותר עבירות כאלה. בינתיים ילדי נעל"ה לא מוגנים בחוק כחלשים. לעזור להם ולתת להם תמיכה והעדפה זו עבירה במרכאות, תעשו כמה שיותר עבירות כאלה שבסופו של דבר ילדי נעל"ה ירכשו את היכולת להצליח. תודה רבה.

הדליפו לנו שיש לך אח תאום שגם הוא מסיים את הדוקטורט בטכניון. בהצלחה לשניכם.


ויקה אלקין, שם שמוכר בכנסת, עובדת בעמותת לימוד. בבקשה.

שלום פורום נכבד. אני אקצר בדבריי. עבורי זה מעמד מאוד מרגש ולכן אני אקריא מהדף את מה שהכנתי מראש.


שמי ויקה אלקין ואני בוגרת נעל"ה ב' באולפנת אמנה בכפר סבא. נולדתי בעיר הבירה של אזרבייג'ן. עליתי לישראל בשנת 1993 כשהייתי בת 15. ואת רוב חיי הבוגרים, אני גרה כאן בישראל, ולאחר 3 שנות תכנית התגייסתי לצבא, שרתתי ביחידת מורות חיילות במסלול תרבות תורנית במסגרת קליטת עלייה. אני בוגרת תואר ראשון בכלכלה ולוגיסטיקה מבר אלין, בוגרת תואר שני מהאוניברסיטה העברית בתכנית שוורץ. עדיין לא דוקטורנטית. משנת 1998 אני מעורבת בפרויקטים חינוכיים שונים במסגרת הסוכנות היהודית בישראל ובברית המועצות לשעבר. משנת 2008 אני מנהלת פרויקט לימוד שהוא פסטיבל של תרבות ויהדות לקהילה דוברת רוסית בכל העולם.


תכנית נעל"ה נתנה לי המון ובזכותה הגעתי למה שאני היום ולדרך החיים שלי כאן בישראל. מעבר לעובדה שבמסגרת התכנית מצאתי את בן זוגי לחיים שגם הוא בוגר נעל"ה שכרגע נמצא במילואים. אני בניתי יחד איתו בית בישראל עם שני ילדים. בכל צעד בחיים הבוגרים שלי מורגשת השפעתה של התכנית. אני מרגישה אותה כמעט כל יום. בזכות התכנית אני כאן בארץ, בזכותה בחרתי לשרת בצבא, השפעתה בכך שלצד הלימודים האקדמיים בחרתי גם להתנדב, ובכך שמצאתי חברים לחיים שממשיכים להיות שם בשבילי כמשפחה בעל עת, בכך שאני לא מוותרת וממשיכה לעמוד בפני אתגרים. על כל זה תודה רבה גם לכל הצוות המדהים של מנהלת נעל"ה.

תודה רבה. דוד ממיסטבלוב, בשם עמותת בוגרי נעל"ה.

לכולם שלום, יושבי הראש, חברי הכנסת אורחים נכבדים. אני אהיה קצר. ראשית אני מודה שאת יום ההולדת שלנו י"ח שנים, גיל הבגרות אנחנו מציינים כאן בכנסת ישראל. לדעתי יום הבגרות הזה חשוב מאוד כי אנחנו הגענו לגיל קבלת רישיון הנהיגה שמאוד חסר למנהלת נעל"ה, בזמן האחרון היינו שותפים לכל מיני צרות וכמעט הגענו להפרטה. אני מאוד שמח שהיו החלטות ממשלה והחלטות הוועדות וניצלנו מכך.

לדעתי הגענו לזמן בו צריך להעניק ללא עוררין את רישיון הנהיגה למנהלת נעל"ה. דבר שני הגענו גם לגיל הגיוס. אנחנו כעמותת בוגרי נעל"ה נגייס את כל הכוחות המתאימים אם ניתקל בצרה מסוג זה. לדעתי נעל"ה היא באמת תכנית הדגל וזה כבר הוזכר כאן, תכנית הדגל של הציונות המודרנית שמביאה נערים ונערות בגיל צעיר ובונה מהם אזרחים מהמעלה הראשונה. אנחנו בונים כאן את ביתנו, מקימים משפחות ואנחנו לא רק חלק ממשפחת נעל"ה, אנחנו חלק ממדינת ישראל. יום הולדת שמח לכולם.

האמת היא שחברת הכנסת ליה שמטוב ואני עוברים מטמורפוזה נפשית. אנחנו כיושבי ראש וועדות רגילים לבקר את הממשלה ולעסוק בכל הבעיות והמשברים, פתאום אנחנו כאן משמינים מנחת. ממש שעה של קורת רוח. נציגת המחנכים אושרה אלפסי, מנהלת בית ספר עלייה בהרצליה, בבקשה.

אני אנסה מאוד לקצר. אני כן רוצה להגיד מה כן נעל"ה מביא למערכת החינוך ולא רק מה אנחנו נותנים. אם אני צריכה לקצר ולתמצת על גבול הקופירייטינג, נעל"ה מוצאים את הציניות מהציונות. הרבה פעמים אנחנו נתקלים במערכת החינוך בבני נוער שהחינוך שלהם הוא השאלה המרכזית-קיומית היא "מה זה יכול לתת לי, מה יוצא לי מזה, מהבגרות, מהגיוס, איך אני יכול לעשות כך ולקבל גם וגם" לשמחתי הרבה יש לי שלוש כיתות נעל"ה בכפר שעוזרות לי לעשות דברים שנראים לפעמים אנכרוניסטיים, להגיע אלינו לכפר, וגם אני מתארת לעצמי ולהגיע לכל כפר נוער אחר, ולראות טקס שבועות של נעל"ה ויום זכרון שנעל"ה מנהלים, זו גאווה גדולה וזה להיות במנהרת זמן.

הם עוזרים לי בנוכחות שלהם להראות לתלמידים בדוגמה האישית שלהם ששום דבר לא ברור מאליו, לא השפה העברית, לא הגיוס לצבא, לא התרומה למדינה. כל הדברים שהתלמידים שלנו לוקחים, לא כולם אלא זה משהו שהולך ומתעצם, כמשהו שהוא ברור מאליו. כלומר מה עוד אפשר לקחת, לקחת ולקחת. בוגרי נעל"ה נמצאים שם ומראים להם את הצד השני. הם מראים להם היסטוריה חיה וקיימת, מראים שאת מה שהוריהם עשו עושים כאן ועכשיו.


אני מאחלת לתכנית , לעצמי ולמדינה שהיא תמשיך ושבכל מחזור תהייה לפחות כיתה אחת בכל כפר כדי שנוכל להראות את הציונות מתממשת. תודה רבה.

נציגת התלמידים, שרה מורגיא ממקסיקו, כיתה י' מבית הספר גאון הירדן בעמק המעיינות.

אני הגעתי ממקסיקו לפני כשנה וחצי, אני בכיתה יא' בפנימייה גאון הירדן, כפר רופין. אני רוצה להציג קבוצה מאוד מיוחדת של נבחרים שהקמנו יחד עם המלווה החינוכי שלנו.

לפני שהגעת לארץ ידעת עברית או שהעברית היא של שנה וחצי?

אני ידעתי לפני שהגעתי.


בפנימייה שלנו הקמנו יחד עם המלווה החינוכי שלנו לזאוס לפואי קבוצה, השם שנתנו לה "שגרירי נעל"ה". אנחנו רוצים שיותר נערים יבואו לתכנית ובעיקר דרום אמריקאיים כי אנחנו קבוצה מאוד קטנה, הפנימייה שלנו היא מאוד קטנה. אם זה היה אפשרי היינו מעוניינים שתפתח עוד אחת. כדי להצליח במטרה שלנו אנחנו מפרסמים את התכנית במדינות לטינו-אמריקאיות בכל מיני דרכים, רדיו, עיתונות וגם באמצעות שליחים.


אני שמחה על ההזדמנות שניתנה לי לדבר על הקבוצה הזאת כי אחרי הכל אתם אלה שיש להם את הכוח להחליט איך תיראה התכנית בעתיד. תודה רבה.

תודה רבה והצלחה בלימודים. אחרון הבוגרים רב סרן אלי טרופיאנסקי. בבקשה. ראש מדור ניתוחים הנדסיים, במטה הכללי.

שלום וברכות, הגענו בגבורה לגיל 18. אני מחשיב את עצמי כדוגמה מוצלחת של בוגר נעל"ה. אני בוגר מחזור ד', סיימתי את בית ספר רמות חפר בקיבוץ מעברות. התגייסתי לעתודה, בוגר תואר ראשון במערכות מידע בטכניון, התגייסתי לצבא, עברתי קורס קצינים ותוך כדי עשיתי תואר שני בחקר ביצועים וניתוח מערכות ואני עדיין בצבא.


התנדבתי להגיד והיה חשוב לי לדבר בזכות התכנית הזאת שלחלוטין לא מובנת מאליה ולא רק בגלל הפן התקציבי והמשאבים שבה, אלא בהחלטה של הילד לעזוב את המשפחה שלו ולעלות,זו החלטה לא פחות קשה מהצד השני של המשפחה לתת לילד לעזוב ולעלות. לצערי הרבה בוגרים נתקלים בקושי בתהליך הזה וצריך אנשים טובים ובעיקר מחנכים ומלווים שילוו את הילדים האלה תוך כדי הגדילה שלהם. אני מוכרח להודות למי שעשה את זה בשבילי, מר יגאל פרצי שהיה המדריך והמחנך, אני בקשר איתו עד היום. מילה קטנה נוספת. פורום בוגרי נעל"ה נכנס כרכיב בלתי נפרד מהחברה הישראלית, אולי בצד הטוב שלה, אבל גם בדברים היותר כואבים. אחד מחבריי לכיתה שלי, מהחדר לידי נהרג בפיגוע בירושלים לפני 12 שנה, מישה ריגן, ציינו את האזכרה שלו לפני פחות מחודש, הוא נהרג בפיגוע בקו 18. אנחנו חלק מהחברה הישראלית בדברים הטובים והפחות טובים שבה. חשוב שנמשיך. תודה רבה.

תודה רבה. האלוף אבי זמיר, אפשר להתגאות בקצינים ובבוגרים.


אנחנו סיימנו עם הבוגרים וכעת נחזור לחברי הכנסת. חבר הכנסת זאב אלקין בבקשה בקצרה.

בנושא הזה קשה לי ואנסה לעמוד במצוותך. אני מחויב בגילוי נאות ואפילו שניים, האחד וכפי שכבר נרמז כאן אחי הגיע לנעל"ה במחזור הראשון, ויותר משהגיע לנעל"ה במחזור הראשון יש לו והוא אפילו לא יודע על כך, אשמה חלקית בכל הסיפור הזה. הוא יחד עם כמה ילדים צעירים ביקשו לדעת ממדרכי בני עקיבא שהיו אצלם מהי הדרך לעלות כשאין הורים. אז הם הגיעו לכאן ובלבלו את הראש לאנשים טובים כמו לישעיהו יחיאלי, יוחנן ולהרבה אנשים טובים - -

יוחנן בן יעקב. כשדיברו שקודם על אנשי החזון התכוונו כמובן גם ליוחנן בן יעקב שהיה המורה דרך הראשון שלי כמנהל הכללי של משרד החינוך בברית המועצות.

אז עוד כשהתחילו להשתעשע עם הרעיון לקחת כמה ילדים ולהביא אותם לכאן בלי הורים, הרעיון עצמו התחיל עוד בשנת 1991, לא האמנתי שזה בכלל אפשרי והייתי ספקטי. אבל בסופו של דיון בשאלה איך לפתור בעיה של כמה ילדים שמשוגעים על ציונות וההורים שלהם לא רוצים לעלות נולדה תכנית שחיה ונושמת כבר 18 שנה. הגילוי הנאות השני, הייתי בצוות המיון הראשון, הייתי המופעל של ישעיהו יחיאל בתכנית במחזור הראשון. אחר כך לוויתי את המחזור הראשון של נעל"ה בכמה בתי ספר, איפה יותר בלווי הדוק ואיפה פחות.


כשאני מסתכל היום אחורה, אם בסיום המחזור הראשון היו שואלים אותי אם זה כל כך פשוט שצריכים להתחיל את זה הייתי חושב פעמיים, כלומר כשנכנסנו לעסק הזה לא חושב שמישהו שיער כמה קשיים יהיו בדרך. זו תעוזה לא קטנה, היום בדיעבד אני מבין את זה, להפגיש את כל התופעה של גיל ההתבגרות עם העלייה בלי הורים וכל השינוי הדרמטי. זה לא עובר פשוט ושלא נשלה את עצמנו. דיברת כאן על התמונה הורודה אז התמונה לא לגמרי ורודה ושנית, בוודאי שברובה היא ורודה בזכות המאמצים הרבים של הצוותים שמלווים את הנערים, זה לא פשוט. אני חייב להגיד שזה דרש תעוזה גדולה ובסוף בסוף בסוף עם כל הקשיים ועם כל הבעיות אני חושב שזה הוכיח את עצמו בכמה פרמטרים מאוד פשוטים.


בתחילת התכנית אף אחד לא שיער שאחוזי העלייה יהיו כאלה. כשאני נזכר בויכוחים האם זה כדאי למדינה או לא כדאי להשקיע. התכנית התחילה כתכנית שבא מבאים ילדים ומלמדים אותם בתקווה שהרוב יישאר כאן. ישעיהו מכיר את האחוזים ונדמה לי שמעבר ל- 90% אחוזי נשארים בארץ. אני לא חושב שזה מה שתוכנן מלכתחילה וזה מוכיח עד כמה התכנית צדקה מעבר למצופה.

התכנית פועלת כבר 18 שנה, ואני אומר את זה לך אדוני כראש וועדת חינוך, זה ציון למערכת החינוך הישראלית, כי הרי זו תחרות. אם פעם למחזור הראשון הגיעו למיתוס החינוך הישראלי כשעוד לא ידעו איך היא פועלת, אבל כשהתכנית פועלת 18 שנה יודעים בדיוק איך זה עובד. יש מסורת מדור לדור וזה התכנית המצליחה בגיוס במשך 18 שנה, זה אומר שמערכת החינוך שלנו, עם כל הביקורת שיש לנו עליה ויש לנו לא מעט ביקורת, עדיין היא ברת תחרות מול כל העולם ומצליחה למשוך לכאן תלמידים מוצלחים. זה לא ברור מאליו. זה לא אומר שהביקורת שיש לנו לא מוצדקת, אבל זה מבחן, אני לא מכיר מבחן אחר של מערכת החינוך הישראלית ששם אותה ברמה כזאת של תחרות.


המבחן השלישי, גברתי ואדוני יושבי הראש, זה יותר שייך לוועדת הקליטה והוא נושא הקליטה, אני חושב שכל מי שיבדוק בכל הפרמטרים היום, ברור שלמרות הקשיים ולמרות הכל בוגרי נעל"ה השתלבו יותר טוב מילדים שהגיעו עם הוריהם. אני ראיתי לא מעט פרמטרים ולא מעט מבחנים, אני גם מכיר הרבה מאוד דוגמאות של ילדים שבאו ככה וככה, בממוצע, ואין לי ספק שבוגרי נעל"ה השתלבו יותר. זה מפתיע כי על פניו נתוני הפתיחה היו קשים יותר. אני חושב שגם זה מבחן של התכנית מבחינת משרד הקליטה. זה הוכיח את עצמו ואני לא מדבר על זה שחלק גדול מהנערים וגם משפחותיהם בכלל לא היו מגיעים לכאן בלי התכנית.


אם אנחנו מנסים לסכם אם במבחן הסופי התכנית הייתה כדאית למדינה. חד משמעית כן. המדינה לא תמיד ידעה להבין ולהעריך עד כמה זו מלאכת מחשבת ועד כמה זה דורש לווי. כמו שאנחנו יודעים במהלך 18 שנים היו במנהלת נעל"ה כל מיני תהפוכות בדרך. תפקידנו כאן ואני שמח לשמוע שגם שר החינוך הולך לכיוון הזה, לעשות הכל כדי שאנשים שיודעים להפעיל את מלאכת המחשבת הזאת ימשיכו לעשות את זה בעתיד. אסור לנו לטעות מכך שזה עובד טוב ונשאיר את זה לשחות במי ההפרטה וזה איכשהו ימשיך לתפקד. זה מתפקד טוב כי אנשים רבים צברו ניסיון ולא מעט משברים כדי שזה יהיה טוב. זה תפקידנו.

אני רגיל שחבר כנסת מהשורה קוצץ את יושב ראש הקואליציה, אבל אין לי בררה. יש לי נחמה אחת כי עכשיו כשהתברר שיושב ראש הקואליציה מחויב כל כך עמוק לנעל"ה, אנחנו נפתור את הבעיה כנראה עם החשב הכללי באמצעות החוק. תודה רבה. נותר לנו זמן קצר עם שישה דוברים ואני לא רוצה להחמיץ אף אחד, בבקשה מכם בקצרה. פרופסור יוליה מירסקי, מאוניברסיטת הנגב עמדה בראש הכנס המחקרי.

אני אדבר בקצרה כי הדברים נאמרו כבר לפניי, אני שמחה להיות כאן ואני מברכת ומצטרפת לדברים שנאמרו.


אני רוצה לחזק את מה שנאמר כאן ולהשתמש בדימוי של חבר הכנסת זאב בילסקי עם הרול רויס, אני חושבת שכולנו מסכימים עם ההשוואה. אני רוצה לומר שתי מילים כמוסכניק ושתי מילים בתור הבוחן של הרול רויס. על המוסכניק דיבר חבר הכנסת זאב אלקין, על ההשקעה העצומה שנדרשת כדי להסיע את הרול רויס, לא מובן מאליו להוציא ילדים מהבית בגיל הזה וזה דבר שיכול להיות מסוכן, וזה מצליח רק בזכות ההשקעה העצומה. ההשקעה הזאת דורשת משאבים מקצועיים, כספיים וכדומה, ואני חושבת שצריך וחובה לשמור על המשאבים האלה.

בתור הבוחן מהפן המחקרי, יש מחקרים לא מעטים ובכנס שלנו הוצגו מחקרים רבים על נעל"ה, ויש הבנה לא רעה לגבי הגורמים שהופכים את הסיפור הזה להצלחה. אחד הגורמים זו המעטפת שתומכת, הדבר השני זו ההשקעה במיון המועמדים. זו תכנית שהיא לא מתאימה לכל אחד, כל ילד בוחרים בפינצטה ובודקים האם הוא יכול לעמוד בתכנית ולהצליח. אני חושבת שזה המפתח להצלחה, וזה מפתח להצלחה בקנה מידה עולמי. אתה דברת על כך שאין תכניות כאלה, נכון יש בעיה בעולם, וכאן אני מדברת כחוקרת, אין מהגרים מתחת מגיל הבגרות שאינם מלווים על ידי ההורים, ואין תכניות אלא התכנית שלנו. כשאני הולכת לכנסים ומציגה אותה יש עניין עצום "איך אתם עושים את זה".

תודה רבה. יואב קרין, ראש המועצה המקומית עמק המעיינות, בבקשה.

גבירתי יושבת הראש ואדוני יושב הראש, וכמובן כל השותפים לפרויקט. לנו במועצה האזורית עמק המעיינות יש פנימייה בית גאון הירדן.

סליחה שאני מפריע. עומדת כאן ליד חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, דוקטור קלאודי שוויד שהיא שרת החינוך של אוסטריה. תאמרי לה שאני מתנצל שאני לא יכולתי לקבל אותה כי אני כרגע בדיון ואנחנו שמחים על הביקור, מותר למחוא כפיים, תודה רבה.

נמצאים כאן נציגי הפנימייה, גם אילנית שמנהלת את בית הספר, רני מנהל הפנימייה ו- 15 נערים מקסימים מנעל"ה שבאו עד הנה. אני מצטרף לכל הברכות על הפרויקט הנפלאה והמרגש ומברך את כל השותפים. לי באופן אישי יש ארבעה ילדים מאומצים מנעל"ה, 2 כעת בצבא, 1 – במבחנים, כולם בגיוס קרבי. זה באמת פרויקט מרגש ומקסים.

אצלנו בעמק, לשמחתי היושבת ראש ליה שמטוב ביקרה אצלנו וראתה מקרוב, החלטנו להקים לפני שנים פנימייה לנערים. הפרויקט מקסים ומוצלח אבל אנחנו זקוקים לעוד שותפים. למרות התמיכה והמעורבות גם של מנהלת נעל"ה וגם של מינהל החינוך התיישבותי ונציגי התנועה הקיבוצית שיושבים כאן, זה עולה המון, זו המשימה שלנו ואנחנו לא נעזוב אותה.

כמו שהיושבת ראש ראתה אנחנו צריכים עוד שותפים בשביל להמשיך. זה מודל נפלא לקליטה והם משתלבים טוב גם בקיבוץ ועם צבא קרבי. אנחנו רואים בהם פוטנציאל לצמיחה דמוגרפית בעמק המעיינות – פריפריה גליל. תודה רבה.

תודה רבה, דוקטור עמנואל גרופר, ממינהל החינוך ההתיישבותי, בבקשה.

אני רוצה לצרף לברכות, את הברכה של מינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך, הוא הגורם שמפקח ואחראי על פרויקט נעל"ה ועל תפקודה של המנהלת. אני רוצה לומר שההצלחה הזאת היא תוצאה של השקעה גדולה מאוד גם של משרד החינוך במשאבים שהוא משקיע בה, וגם בהרבה מאוד נשמה שמשקיעים כל המחנכים במקומות החינוך - אני חושב שזו הזדמנות לעלות אותם היום על נס באירוע החגיגי הזה.


אני גם מצטרף לברכות למנהלת שבהחלט עושה עבודה טובה. אני רוצה לומר לדוקטור הצעיר מהטכניון, שאחד הדברים שאנחנו כקובעי המדיניות המתווים את הדרך גם לתפקודה של המנהלת מייחסים חשיבות גדולה בטיפול בבוגרים. הוקם אגף בוגרים מיוחד בתוך מנהלת נעל"ה כדי לתת את תשומת הלב הראויה לבוגרי נעל"ה בתקופה של ההשתלבות בחברה מעבר לתוקפת התחנכות. תודה רבה.

תבורכו, אני חושב שלמינהל חינוך התיישבותי שנושא בעול היומיומי, מגיעה גם ברכה והוקרה על תפעול המערכת הזאת. אודי גת, ראש מועצה אזורית חבל איילות, בבקשה.

תודה לכל העושים במלאכה. אני חושב שישעיהו יחיאלי צדק, שלעוסקים במלאכה ביום יום, בפנימייה ובבית הספר הם אלה שלהם מגיעות רוב הברכות. גם בחבל איילות יש פנימייה קטנה ובית ספר, מנהל בית הספר ומדריך הפנימייה בקיבוץ איילות נמצאים כאן.


אני רוצה לדבר על משהו שכמעט לא דיברו עליו עד עכשיו, למעט גברתי שהזכירה את זה וזה, מה זה עושה לנו. לא מה זה עושה לקבוצה, ולא מה זה עושה לציונות מחוץ לארץ, ולא מה זה עושה לאנשים אחרים, מה זה עושה לנו בחבל איילות לדוגמה ואני מניח שזה בכל אזור אחר.

איזה נוער הנוער שלנו, בקצה ישראל פוגש ומכיר, מה שלא ידע קודם, מה זו התפוצה בשביל נוער בחבל איילות ולא ידע קודם, מה זה עושה לחברה מבחינת האתגר, מבחינת המוטיבציה והשתתפותה במשימות הלאומיות, מה זה לא עשה קודם. דווקא הדברים האלה בפינה רחוקה במדינת ישראל שלא יכולה להיות שותפה ביום יום בכל פעילות חברתית אחרת, זה עושה לנו רבות וזו הסיבה העיקרית שאנחנו גם רוצים להמשיך וגם רוצים לגדול. גם אנחנו מברכים על הפרויקט. תודה רבה.

תודה רבה. מי שלא יודע, חבל איילות זו המועצה האזורית הסמוכה לאילת ולכן החשיבות רבה למועצה האזורית. חותמת את הדיון לפני הסיכום נציגת "נתיב", כאמור יש לה זכויות רבות מאוד, זו שהייתה בחדר הלידה של הפרויקט וליוותה אותו מההתחלה ושיתוף הפעולה קיים עד היום, למרות ש"לנתיב" היו ירידות ומורדות. עירית כפיר בבקשה.

תודה רבה מכובדי, וראשית אני מבקשת להעביר ברכות מיושבת ראש הארגון הגברת נעמי בן עמי. בזמן שיושב הראש מאפשר לנו הייתי רוצה להעביר קצת את העשייה שלנו מהשטח.


השנה חזרנו והצטרפנו לעסוק באיתור ושיווק התכנית הזאת בשטח יחד עם השותפים שלנו מהסוכנות. התכנית שהיא מהמעלה הראשונה והאתגר הוא הרבה יותר גדול ומורכב. זה לא פשוט. העבודה בשטח היא עבודה סיזיפית של איתור וחשיפת מדינת ישראל היום על גווניה ועל יכולותיה המאוד מתקדמות והחדשות. אבל גם האתגרים בשטח היום הם לא פשוטים. אנחנו מבצעים את העבודה באמצעות השליחים שלנו עם עשרות תכניות.

בשנה האחרונה צרפנו אלינו גם את תנועת הצופים בשטח, מביאים ביחד את ישראל ומעניינים אותם בתכניות הללו. השנים האלה הן השנים הקריטיות כך שבאחריותנו המחויבות לעסוק ביתר שאת בכל התכניות החינוכיות, אבל זו אחת התכניות היותר מובילות, ועל יכולותיה ותוצאותיה שמענו פה בשעתיים האחרונות. אני מבקשת שוב לברך ותודה לכל העמיתים שלנו בשטח.

תודה רבה.

בשם חברת הכנסת ליה שמטוב יושבת ראש וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ובשמי, קודם כל אנחנו רוצים להודות לכל המשתתפים הרבים שכולם מוזמנים לאירוע שאמור להיפתח בשעה 14:00. באודיטוריום שנעניתי ברצון לקבל עליו חסות. לשנינו באמת הייתה שעה של קורת רוח שאנחנו לא מורגלים לה בדיונים בכנסת. שעת נחת.


אני רוצה לסכם את הישיבה, בסיכום שהוכן מראש על ידי חברת הכנסת ליה שמטוב ועל ידי.


וועדת החינוך והתרבות והספורט, וועדת העלייה והקליטה והתפוצות, קיימו היום ישיבה חגיגית משותפת לציון ח"י שנים לנעל"ה – נוער עולה לפני הורים, ושמעו על התקדמות התכנית מאז הקמתה, מקומה החשוב כתכנית החינוכית המוצלחת ביותר לקליטת נוער מהתפוצות בישראל. בדיון באה לידי ביטוי התמיכה הציבורית הרחבה מכל סייעות הבית, זה אחד מהנושאים הקונצנזואליים ביותר כאן בכנסת. תמיכה בהמשך פיתוחה ושגשוגה של תכנית נעל"ה לטובת הנוער העולה ולטובת החברה בישראל.


הוועדות רואות לנכון, לציין במיוחד את הדיווחים אודות השתלבותם של בוגרי נעל"ה בצבא ההגנה לישראל, בהשכלה הגבוהה ובתחומי החיים הרבים והמגוונים בחברה הישראלית.


הוועדות מביעות הערכתן, למינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך, לסוכנות היהודית, ל"נתיב" - המובילים יחד את התכנית בשנים האחרונות בשיתוף פעולה מלא עם משרדי הממשלה ובהם משרד הבטחון, משרד הקליטה, משרד הפנים ו"נתיב".


הוועדות מברכות על החלטת הממשלה לשלב את ארגון נתיב בפעילות נעל"ה בחבר המדינות, וכן לקחת את האחריות על מלוא המימון של התכנית בארץ, וזאת אחרי החלטת הסוכנות היהודית לחדול או להפסיק את השתתפותה במימון תחום זה בתכנית.


הוועדות גם מביעות הערכה רבה, למוסדות החינוך ולמחנכים את תלמידי נעל"ה. מי כמונו יודעים איזו השקעה גדולה ואיזו נשמה צריך להשקיע בעבודה הזאת. הוועדות מביעות הערכה רבה לצבא ההגנה לישראל, לאגודות השירות הלאומי הקולטים את בוגרי התכנית, למנהלת נעל"ה ועל העומד בראשה יחד עם האגודה לקידום החינוך ולעומד בראשה המופקדת על התכנית על השלבים המורכבים.


יושבי ראש הוועדות וחבריהן, קוראים למשרד החינוך ולחשב הכללי באוצר, להבטיח את יציבות התכנית ולהיענות לבקשת משרד החינוך ולהמשיך במתן פטור ממכרז לתכנית נעל"ה באגודה לקידום החינוך, וזאת עד להשלמת הדיונים בתיקוני חקיקה שיבטחו המשך ניהול תקין של התכנית ומניעת תהליכים העלולים להעבירה לידי ידיים פרטיות, וחס וחלילה להביא בפגיעה חמורה שאיננה ניתנת לתיקון בתכנית.


יושבי ראש וחברי הוועדות קוראים למשרד החינוך ולסוכנות היהודית יחד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים לפעול להרחבת מספר המשתתפים בתכנית נעל"ה, ולהקצות לכך את המשאבים המתאימים בארץ וגם בתפוצות.


תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:50