PAGE
27
ועדת הפנים והגנת הסביבה

9.3.2010

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 173

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

שהתקיימה ביום שלישי כ"ג באדר התש"ע (9 במרס 2010) בשעה 9:45

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): אי התאמה בין האינטרס הציבורי בחקירת אירועי

עמונה לבין הביצוע של חקירה זו ע"י מח"ש. של חה"כ ציפי חוטובלי

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): דו"ח זכויות האדם ביש"ע, של חה"כ אריה אלדד.

3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): דו"ח שפורסם על התנהלות מח"ש בחקירת

אלימות השוטרים בעמונה, של חה"כ אורי אורבך.

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר

רוברט אילטוב

אריה אלדד

אריה ביבי

מיכאל בן-ארי

נסים זאב

יעקב כץ

עו"ד משה סעדה – סגן מנהל מח"ש

יעל יום טוב – מתמחה, משרד המשפטים

אורית סטרוק – יו"ר ארגון זכויות האדם ביש"ע

יגאל אמיתי – דובר ארגון זכויות האדם ביש"ע

מתתיהו ברנע – צלם עיתונות שצילם בעמונה את הפינוי

דוד בר-דרור

עידו בן יצחק

שושי אזולאי

שרון רפאלי

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): אי התאמה בין האינטרס הציבורי בחקירת אירועי

עמונה לבין הביצוע של חקירה זו ע"י מח"ש. של חה"כ ציפי חוטובלי

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): דו"ח זכויות האדם ביש"ע, של חה"כ אריה אלדד.

3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): דו"ח שפורסם על התנהלות מח"ש בחקירת

אלימות השוטרים בעמונה, של חה"כ אורי אורבך.

רבותיי, בוקר טוב לכולם. אני פותח את דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום: "אי התאמה בין האינטרס הציבורי בחקירת אירועי עמונה לבין הביצוע של חקירה זו על-ידי מח"ש". הצעות לדיון מהיר של חברי הכנסת ציפי חוטובלי, אורי אורבך ואריה אלדד. חברי הכנסת ציפי חוטובלי ואורי אורבך לא נמצאים, אבל נמצא איתנו כאן חבר הכנסת אריה אלדד שהוא בין הפונים שביקשו לקיים דיון. על-פי התקנון, היינו אמורים לקיים את הדיון הזה לפני כשלושה שבועות, אבל בהסכמת המציעים דחינו את זה כדי לקבל מספר פרטים נוספים על הנושא הזה. לכן נקיים היום דיון על מח"ש, בין היתר, ואני מבקש מחבר הכנסת אריה אלדד, ראשון הדוברים, להציג את הנושא. בבקשה, אדוני.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. בוקר טוב לכל המשתתפים. לפני ארבע שנים בעמונה הייתה התנגשות קשה בין מפגינים שבאו למחות או לנסות למנוע הריסת בתים לבין כוחות גדולים של משטרה. בסוף היום היו כ-220 נפגעים בחדרי המיון בירושלים. למען הגילוי הנאות הייתי בין המפגינים וגם בין המתאשפזים. כעבור מספר ימים נותחתי ונשארתי עם נכות מסוימת בגלל הפגיעות שסבלתי מהן שם.

אבל הנושא שלנו היום הוא לא כל כך מה שהיה בעמונה כי גם ועדת חקירה פרלמנטרית עסקה בו, אלא הטיפול שלו זכו התלונות כנגד מה שנתפס בעיני המפגינים כאלימות משטרתית – הטיפול במחלקה לחקירות שוטרים.

במלאות ארבע שנים לאירועים האלה ערך ארגון לזכויות האדם ביש"ע בראשות הגברת אורית סטרוק, מחקר שבו הוא בדק מה עלה בגורלן של התלונות שהוגשו למח"ש, איך טופלו התיקים, מה היו תוצאות הטיפול. הדוח של הגברת סטרוק הוא דוח קשה מאוד; הוא מעיד לכאורה על כשלים מערכתיים בטיפול של מח"ש בתלונות מהסוג הזה. אני יכול שוב, לא רק מחמת הגילוי הנאות, אלא אני פה גם סוג של מתלונן וגם סוג של עד, להגיד איך טופלה תלונתי. למחרת האירועים בעמונה הגשתי תלונה במח"ש כשניסיתי לברר וגם סיפקתי את חומרי התיעוד והצילום, הדברים שודרו בהרחבה בטלוויזיה. התעניינתי כעבור שלושה או ארבעה חודשים מה עלה בגורל תלונתי והשיבו לי שזה תקוע כי לא מצליחים לאתר את השוטרים שלכאורה פגעו בי. כעבור עוד שלושה חודשים שבתי ופניתי, ואמרו לי שעדיין לא הצליחו לאתר, אבל מחפשים.

אדוני היה אז חבר כנסת מכהן.

הייתי חבר כנסת. הייתי שם ואפשרו לי להגיע לשם במסגרת החסינות שלי, לא הייתה בכלל שאלה כזאת.

לאחר כשמונה חודשים החליטה הגברת סטרוק שאם מח"ש לא מצליחה לברר את העובדות אולי היא תעשה את זה. היא לקחה את אותם חומרי צילום שהיו מונחים גם במח"ש וגם בידי הציבור ושודרו בהרחבה וסרקה אותם, ועברה על הסרטים ועצרה ועברה צילום-צילום, וראתה בדיוק איך רואים שם את השוטרים שאוחזים בי ואת השוטר שפוגע בי, והיא מגדילה את הצילום ורואה את שמו ואת המספר האישי שלו במשטרה מופיעים על תג הכתף שלו. כלומר בוודאי כמי שאיננו חוקר מקצועי, בעבודה ביתית עם ציוד פשוט מאוד הצליחה לראות. ואז אחרי שהעברנו למח"ש את הפרטים של השוטר נפתחה החקירה או חודשה החקירה ונעשה בירור מול השוטר.

הדבר הזה מבחינתי הוא סימפטומטי כי הוא מעיד שאם אישה אחת יכולה לעשות את זה בבית, איך ייתכן שהמחלקה לחקירות שוטרים לא מצליחה להגיע לתוצאות דומות או טובות הרבה יותר עם ציוד משוכלל יותר, עם כוח אדם נרחב, עם משפטנים, עם חוקרים.

הדבר הזה מעלה סימני שאלה כבדים ביחס למוטיבציה של מח"ש לחקור את הדברים, וזה בעצם נשוא הדיון. אם אדוני היושב ראש יעביר את רשות הדיבור לגברת סטרוק היא תוכל לפרט יותר על הדוח שהיא הגישה לנו. תודה רבה.

תודה רבה, אדוני, אני מאוד מודה לך. היות שהדוברים האחרים לא נמצאים כאן- -

אמרו לי שיש הצבעות בוועדת חוקה.

נכון. אני מבקש מהגברת אורית סטרוק שהכינה עבודה בכל הקשור לחקירת אירועי אלימות שוטרים בעמונה, שתציג את הדברים.

תודה רבה. אני אשתדל לתמצת דוח של 40 עמודים, של כמה חודשי עבודה ושל כ-103 תיקים. כשהתחלנו לבצע את החקירה רצינו להבין איך קורה שמתוך 100 תלונות אנחנו מגיעים רק לארבעה כתבי אישום פליליים. לכן לקחנו את התיקים ועשינו דבר שלא נעשה מעולם; מעולם לא נחקרו תיקי מח"ש בקרביים שלהם – לבדוק את שיטות החקירה. תמיד שמענו על מספרים, על אחוזים, אבל אף פעם לא הבנו איך זה קורה.

הממצאים שגילינו הם חמורים מאוד, אבל לפני כן אני רוצה להסביר מה קרה בראשית החקירה. בראשית החקירה מח"ש הייתה עם מוטיבציה מאוד רצינית לחקור את האירועים; היא הקימה צח"מ לטובת העניין הזה, ועשתה מאמץ גדול מאוד להגיע לנפגעים ולעדים עד כדי כך ששלחה נציגים מטעמה לבתי החולים, היכן שהיו מאושפזים הפצועים, והיא עשתה מאמץ גדול מאוד. היא נתקלה בחוסר שיתוף פעולה רחב מכיוון שהסיפור של עמונה היה זמן קצר לאחר ההתנתקות והיה חוסר אמון גדול כלפי המערכת מצד הציבור הדתי-לאומי, בעיקר מצד הנוער. מעבר לחוסר אמון הבסיסי הזה היה גם חשש גדול מצד הנפגעים והעדים שברגע שהם יבואו ויאמרו: אני הייתי בעמונה וראיתי – זה כבר לא משנה מה הם ראו, הם היו שותפים להתפרעות, והם יקבלו תיק פלילי של מה שנקרא "בצוותא חדא" כמו שקיבלו רבים ממפגיני ההתנתקות. הפחד הזה שיתק רבים מאוד מהמפגינים מלהגיע ולמסור את עדותם.

לאור הממצא הזה אנחנו בארגון זכויות אדם ביש"ע פעלנו בחודשיים הראשונים מ-1 בפברואר 2006, שאז היו האירועים ועד לקראת סוף מרס, וקיבלנו בסוף ההשתדלות הזאת את הסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה להעניק חסינות מפני הפללה עצמית לאותם עדים ומפגינים שיבואו ויעידו על אלימות השוטרים בעמונה, ובלבד שהם עצמם, כמובן, לא נקטו אלימות, אלא רק היו נוכחים בשטח. עם החסינות הזאת פנינו לציבור וביקשנו מאנשים להגיע ולמסור את עדויותיהם ואת החומרים המצולמים שבידיהם, והתחיל זרם מסוים של תלונות. אני אומרת "זרם מסוים" משום שאם אנחנו מגיעים לכ-100 תלונות בזמן שאנחנו יודעים שהיו כ-400 פצועים – כ-250 פצועים שהגיעו לבתי חולים ועוד רבים שטופלו בשטח – אז 100 תלונות זה מעט, זה כרבע מהאנשים. אבל עדיין זה הרבה.

220 מתוך 400 פצועים הגיעו לבתי חולים?

220 הגיעו לבתי החולים, זה הנתון הקשיח. ההערכה היא שעוד כמספר הזה היו פצועים ברמות קלות יותר שטופלו בשטח ולא נזקקו לטיפול בבית חולים.

דא עקא שכשאותם אנשים הגיעו למסור את עדויותיהם במח"ש החל בסוף מרס ואילך הצח"מ כבר לא היה קיים, והוא לא הוקם מחדש אף על פי שאנחנו מצאנו בתוך התיקים מזכרים שבהם חוקרים אומרים: הגיע אלינו האדם הזה והזה, מסר עדות כזאת וכזאת, אני לא יכול לקדם את החקירה בכוחות שלי, אני מציע או לסגור את התיק או להפנות לצח"מ. צח"מ לא הוקם מחדש, ולכן התיקים הללו נסגרו ממש כלאחר יד. החקירה בכלל הוטלה על מה שמכונה במח"ש "צוות ירושלים", שהיה צריך לטפל באירועי עמונה הכבדים במקביל לכל הטיפול השוטף שלו בכל אירועי אלימות שוטרים באזור ירושלים. זה דבר בלתי אפשרי לחלוטין.

בנוסף למחסור העצום בכוח אדם היה למח"ש גם מחסור לא ייאמן באמצעים. כשאני ביקרתי במשרדי מח"ש מספר פעמים אני גיליתי שהתוכנות הפשוטות שכל אדם יכול להתקין בביתו כדי לנתח חומר מצולם לא קיימות במחשבים של מח"ש. זה לא ייאמן. מול זה אפשר לראות בפרוטוקולים ובהכרעות דין של המתפרעים שהיו בעמונה, אותם אזרחים שהוגשו נגדם כתבי אישום שנעשתה עבודה דקדקנית עד רמה כזאת שמגיע שוטר חוקר לבית המשפט ואומר: הנה אתם רואים את התמונה של הבחור הזה? פה הוא זורק אבנים, יש לו סווטשרט ירוק, פה הוא כבר הוריד את הסווטשרט הירוק כדי שלא יזהו אותו, הוא עם חולצה צהובה, אבל אני אסביר לכם איך זה אותו בחור. זה נעשה כלפי האזרחים, אבל הדבר הזה, ואפילו מקצתו של מקצתו לא נעשה על-ידי מח"ש כלפי השוטרים. גם אם הם היו רוצים לא היו להם האמצעים לעשות את זה, כי אין להם המכשור והתוכנות המתאימות, דבר שלא ייאמן.

למח"ש נמסרו השמות של כל השוטרים שהיו בעמונה- -

כמה שמות של שוטרים הועברו למח"ש?

לפי תשובה לשאילתה שמסר שר המשפטים לשעבר לחבר הכנסת לשעבר אפי איתם, 1,600 שוטרים, וכל השמות שלהם נמסרו וגם התמונות. אנחנו יודעים אחרי העיון בתים שמספר קציני משטרה בכירים מסרו עדויות במח"ש מיד לאחר האירועים, ובהן מסרו כיצד הכוחות פעלו עד כדי כך שהם אמרו, אני יכול להגיד לכם לא רק איזה כוח היה אחראי על איזה בית, אלא איזה כוח עלה בסולמות לגג של הבית, ואיזה כוח עלה בכף של השופל. אבל כשאנחנו מוצאים את התיקים אנחנו רואים שהחוקרים לא יודעים להבחין בין הצבעים של המדים של השוטרים השונים, הם לא יודעים מי היה שוטר יש"מ ומי היה יסמ"ג, ומי היה מג"ב; הם לא יודעים להבחין בין הבתים השונים – היו שם תשעה בתים שבסופו של אותו יום קשה נהרסו, ולכל אחד מהם היה סימן זיהוי מובהק. הדבר הראשון שאנחנו עשינו כשהבנו שאנחנו צריכים להקים מז"פ משלנו היה לאפיין את הבתים ולקבוע שבית 5 זה הבית שעל גגו יש סולם ובית 8 זה הבית שמגגו משתלשל צמיג, וכן הלאה. הדבר הזה לא היה ידוע לחוקרי מח"ש בכלל, ולכן הם התבלבלו בזהויות של הבתים כל הזמן ועשו טעויות על גבי טעויות בחקירה. הם קיבלו 52 קלטות, לפי המסמכים שלהם, שזה למעלה מ-100 שעות צילום. ביוני 2006, כחצי שנה לאחר האירועים- -

ממי הם קיבלו את הקלטות האלה?

גם מהמשטרה.

תפסנו. כלי התקשורת, משטרה וכל גוף שצילם את החומר. הוצאנו צו בית משפט וקיבלנו את כל החומר הזה. אני אתן לאורית לדבר, ואחר כך אני אמשיך.

אבל החומר הזה לא נותח, לא חולק ולא קוטלג לא לגזרות, לא לסוגי שוטרים, לא לאירועים, לא לכלום. לכן כשיש כבר ארבעה כתבי אישום פליליים והפרקליטים מטעם מח"ש מופיעים בכתבי האישום האלה, מגיעים הסנגורים של השוטרים וכדבר מובן מאליו הם אומרים לבית המשפט שהם יראו אירועים קשים מאוד ב-52 הקלטות האלה. כי ברגע שהסנגור רוצה להגן על הלקוח שלו יש לו מוטיבציה מאוד גבוהה, אז הוא כן יושב וצופה בכל 52 הקלטות, הוא כן מוציא מתוכן ארבעה-חמישה אירועים קשים מאוד שלא נעשה בעניינם דבר וחצי דבר, הוא כן מציג את זה לבית המשפט, והוא שואל את בית המשפט, מדוע הלקוח שלו מועמד לדין, והשוטרים הללו, אפילו לא נפתחה בעניינם חקירה. ואין לתובע מטעם מח"ש תשובה על השאלה הקשה הזאת. אין לו תשובה, כי הדבר לא נחקר ולא נבדק.

הדבר שבעיניי הוא החמור ביותר שמצאנו בתיקים הוא שמח"ש נתקלה בחוסר שיתוף פעולה שחוצה את גבול שיבוש הליכי חקירה על-ידי שוטרים, קצינים וקצינים בכירים.

אני יכול להעיד שהרצל שבירו אמר לי את הדברים הללו במו פיו בפגישה בינינו. כשהגעתי למח"ש הוא אמר, שוטרים לא משתפים איתנו פעולה. חד וחלק.

אנחנו מצאנו דפי חקירה של קצינים שזה פשוט מזעזע לראות. ברשותך הבאתי שני סרטונים קצרים מאוד כדי להמחיש. אם תרשה לי אני אבקש להדגים את זה.

אז אולי ניגש לסרטונים.

עוד מעט אקרין. מופיע מתלונן שהוא אדם מבוגר, מנהל מחלקת חינוך בבית אל, אצלו יש אמון בשלטונות – הוא הגיע באופן עצמאי למח"ש עוד בחודשיים הראשונים טרם ניתנה החסינות, ואמר שהוא הותקף בידי קצין מג"ב בצורה מאוד ברוטלית ומסר את תלונתו. הוא מסר את שמו של אותו קצין מג"ב, מסר תמונה של קצין מג"ב הזה, ולאחר מספר חודשים קיבל הודעה שהתלונה שלו נסגרה מחוסר ראיות.

איזה תיק זה?

מנחם לב.

מה מספר התיק? את לא מצפה שנזכור את כל התיקים בעל-פה.

זה בסדר גמור. אני יכולה להגיד את שם הקצין, אולי את זה תזכור. קוראים לו עמיר פארס.


על כל פנים, מנחם לב מסר את תלונתו במח"ש ללא שום חסינות וכלום, ואין לו שום בעיה של אמון וכדומה. מספר תיק: 1219/06. התיק שלו נסגר. אחרי שהתיק שלו נסגר הוא פנה אליי ואמר לי, אולי יש משהו לעשות עם התיק הזה, אני לא משתחרר מהתחושה שהתיק הזה נסגר כלאחר יד. ביקשנו לצלם את התיק, צילמנו את התיק, וראינו שהאדון עמיר פארס, קצין מג"ב, אמר שהוא לא יכול היה לדחוף את מנחם לב כי זמן קצר לפני האירועים הוא חטף לבנה ביד, והיד הייתה בתוך קרש יד, וממילא היה מנוטרל ולא יכול היה לדחוף איש. יפה.

התחלנו לעבור על הסרטים ועל התמונות ומצאנו תמונות של האדון עמיר פארס בעמונה, במקום האירוע, בזמן הנתון ללא קרש יד ועם אלה ביד. שלחנו את זה למח"ש, אמרנו להם, רבותיי, האיש משקר, אנא מכם, גם תעמידו אותו לדין על התקיפה וגם תעמידו אותו לדין על שיבוש הליכי חקירה. הם העבירו את זה כלאחר יד למחלקת עררים. בהמשך הגיע לידינו סרט. הסרט הזה נמסר למח"ש קודם לכן. בסרט הזה מופיעים פקודים של עמיר פארס כשהם מכים נער באלות, ועמיר פארס, חמש דקות לאחר שהוא גמר להיחקר אצל החוקר ולהגיד, אני לא דחפתי את מנחם לב כי היה לי קרש יד, ביקשו ממנו לצפות בסרט על הפקודים שלו ולזהות אותם. עכשיו הוא צופה בסרט- -

יש לי בקשה: תימנעו מלהזכיר שמות של אנשים שלא נמצאים כאן.

בסדר, מעתה והלאה לא אזכיר שמות בכלל. אני מקבלת את ההערה, ואני מתנצלת.

אני גם מבקש לתמצת כי יש לנו עוד ישיבה עוד מעט.

בסרט הזה אנחנו יכולים לראות את אותו קצין מג"ב, דבר שגם חוקר מח"ש היה צריך לראות, כמובן, ולא רק שאין לו קרש יד, אלא הוא ממש מדגמן ומראה איך אדם יכול להשתמש בשתי ידיו שימוש מקסימלי.


זה האיש, שהוריד עכשיו את המשקף. ראיתם? יש לו אלה ביד ועוד רגע נראה אותו גם מנופף בשתי ידיים. זה האיש שנוגע בכתפיים לעמיחי בוארון. עוד רגע נראה אותו ממש מדגים כמעוף הציפור, כיצד יכול אדם להשתמש בשתי ידיו. החוקר יושב איתו ורואה איתו את הסרט הזה, והוא לא אומר לו, תסלח לי, איך אמרת לי שהיה לך קרש יד? איך אמרת לי שאתה לא יכול להשתמש בידיים? אתה לא רואה שאתה מנופף בשתי ידיים? זה פשוט לא ייאמן המחדל החקירתי הזה.


אולי פספסנו בסרט את הנקודה שזה היה.

עוד אחורה.

זה לא עוד אחורה, זה קדימה.


טוב, בכל מקרה, אני לא רוצה לבזבז את זמנה של הוועדה. רואים את זה פה, אני לא יודעת כרגע לאתר את הנקודה, אבל רואים אותו פשוט מנופף בשתי ידיו.


בסרט אחר יושב ניצב משנה – אני לא אגיד שמות – ומקרינים לו סדרה של סרטים, כולם שוטרים שלו. אומרים לו, תזהה בבקשה את השוטרים. הוא מתחיל להגיד שם של שוטר, ואומר שהוא מזהה את השוטר הזה והזה, ופתאום הוא נזכר שלא כדאי אז הוא אומר, אני לא מחבר בין הפנים לשם. מראים לו סרט עם אצבעות לעיניים – הוא אומר, אני לא מצליח לזהות את שיוך הכוח, לא מזהה פרצופים, ואיכות הצילום לא טובה. אנחנו אחר כך זיהינו שאלה שוטרים שלו וגם זיהינו את השמות שלהם. אבל הוא לא מזהה פרצופים. תכף נראה איך אפשר לא לזהות פרצופים. זה הסרט שנקרא "אצבעות לעיניים". אתם רואים מה עושים לבחור? הוא רואה את השוטרים שלו, הפקודים הישירים שלו. אנחנו הצלחנו לזהות את הפרצופים, אבל הוא טוען שאיכות הצילום לא טובה, והוא לא מצליח לזהות פרצופים, כן? כולם רואים איך לא מזהים פרצופים? הוא לא מצליח לזהות. ככה לאורך כל דף החקירה. הוא רואה סרט אחר סרט, אירועים קשים שהשוטרים שלו מעורבים, והוא לא מצליח לזהות, והוא לא מצליח לזהות, והוא לא מצליח לזהות.

מה מספר התיק?

רשום לי על טופס החקירה. זה מספר תיקים. הראו לו כמה וכמה תיקים. אני יכולה לתת לך את הדף, משה.

התיק של הצילום הזה.

אני תכף אגיד.

לכל אורך החקירה, למעט מקרה אחד, מח"ש לא נקטה שום אמצעי כדי לאלץ את הקצינים למסור את הפרטים של הפקודים שלהם. היא גם לא נקטה שום אמצעי כדי להעמיד לדין שוטרים על שיבוש הליכי חקירה.

אורית, משפט סיכום.

לגבי אירועי עמונה, לצערי, לא ניתן לחזור אחורה ולהחיות את התיקים בשלב הזה שבו אנחנו נמצאים. אבל ניתן להסיק מסקנות. דרך אגב סביר מאוד להניח של קבוצת תיקים שהייתה נלמדת כפי שאנחנו למדנו לעומקם את תיקי עמונה, הייתה מעלה דברים קשים דומים. אנחנו צריכים, לדעתי, לנקוט פה שורה של צעדים שתשפר את היכולות של מח"ש- -

לפני שנגיע למסקנות, שמענו, תודה רבה.

אולי רק אגיד שאנחנו, בארגון זכויות אדם ביש"ע, בצר לנו נאלצנו להקים בכוחות עצמנו במאמץ גדול מז"פ משלנו. במז"פ הזה זיהינו עשרות שוטרים והגשנו עשרות תביעות נזיקין, אבל הדבר הזה לא היה צריך כך להיעשות, הוא היה צריך להיעשות בידי מדינת ישראל.

נגד כמה שוטרים הוגשו תלונות?

היו כ-100 תיקים שברוב המקרים האנשים לא ידעו להגיד מי השוטר שפגע בהם, ורובם הגדול של התיקים נסגרו בעילה של "עבריין לא נודע".

תודה.


חבר הכנסת ביבי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברי חבריי הכנסת. לנתק אדם מביתו זה דבר הכי קשה שיכול להיות בעולם. זאת משימה קשה. אני גם מכיר ומוקיר הרבה מהמתנחלים כי אני שירתי פעם במשמר הגבול גם ברמאללה, גם בשכם, גם בחברון. אני גם לא בא להגן על שום שוטר שסרח ולא ביצע את התפקיד שלו בסדר. גם לי עצמי יש תלונות על מח"ש מכאן עד להודעה חדשה. קצב העבודה של מח"ש – יכול להיות שזה נובע מחוסר בכוח אדם, אני לא יודע מה – הוא איטי מאוד. הם גם עושים עוול להרבה מאוד שוטרים בכך שהם מושעים לתקופות של 4-3 שנים, והחקירה עדיין לא מסתיימת.

יחד עם זאת אמנם ראינו סרטון, אבל הוא חד סטרי. אנחנו גם לא ראינו את הפצועים של המשטרה. באותה הפגנה היו גם שוטרים פצועים- -

לא מעט.

ולא מעט. כמה שוטרים היו פצועים שם?

אני לא זוכר את המספר, אבל מספר גדול של שוטרים.

אדוני, איש מח"ש, אני במקומך הייתי לוקח את גברת סטרוק לעבוד במח"ש. היא עשתה חקירה מאוד יסודית, ואני לא בטוח שיש הרבה כאלה במח"ש.

יש לה תפקידים הרבה יותר חשובים לעשות.

בדיוק. היא עשתה חקירה יסודית.

אבל בעמונה באותה הפגנה היו הרבה שוטרים שנפגעו. שוב, אני חוזר ואומר, שוטר שסרח, שוטר שתפס מישהו שכבר תפסו אותו, ואחר כך נוגע לו בעיניים ובדברים כאלה – את זה צריך לחקור ולהביא אותו לדין. אבל יש גם הרבה שוטרים שתוך כדי הפגנה חטפו בלוק, חטפו דוקרן בירכיים, וזה גם מופיע אצל החבר'ה האלה ממח"ש- -

אבל יש משטרה- -

נכון, אבל גם את זה צריכים לקחת בחשבון.

- - יש מחלקת תביעות, יעמידו לדין.

לי יש הצעת חוק חדשה שאמורה להגיע לוועדת שרים לחקיקה שאומרת שמח"ש יכולה לחקור שוטר או אזרח שהיה בהפגנה, ושישה חודשים לאחר מכן הוא חייב להחזיר את השוטר לתפקיד, לא לאותו תפקיד שהוא ביצע בו את העבירה, אלא להחזיר אותו למשטרה ולא להיות מושעה 4-3 שנים.

לא מח"ש, זה משטרת ישראל.

משטרת ישראל. זה אני יודע. תאמין לי שאני יודע, הייתי ראש אכ"א תקופה לא קצרה.

אני מבקש לתת אותו משקל גם לשוטרים וגם למפגינים; לא לקפח את השוטרים בכך שהם היו בהפגנה, והיו לא פחות מסכנים מהמפגינים עצמם.

תודה רבה, אדוני.

אין לנו שום דבר נגד שוטרים. אנחנו רק נגד שוטרים אלימים.

תאמיני לי שהייתי בהרבה מאוד הפגנות, ואני יודע כמה זה קשה.

- - - להדגיש - - - על מניעת אלימות כלפי שוטרים. אתה יכול לשאול את השוטרים במשטרת חברון.

אדוני היושב ראש, תן לנו זמן להגיב אחר כך לכל מה שנאמר פה.

אני אתן לכם את מלוא הזמן להגיב על הכול. אם לא נספיק היום נעשה עוד דיון. אני מבטיח לכם שאתם תהיו אורחים כמעט קבועים בוועדה. בעזרת השם, בלי נדר.

לכבוד הוא לנו.

מתי יחקרו את השוטרים?

אני לא חוקר, אני פרקליט.

מתתיהו ברנע, בבקשה. תאמר לי רק מה התפקיד שלך, מה עשית בעמונה.

אני עיתונאי פרילנסר. אני מצלם הרבה אירועים, בעיקר של הימין, והסרטים עומדים לרשות הצרכים שצריך: תקשורת, מח"ש וכן הלאה.

אתה נותן שירות לכולם ללא יוצא מן הכלל.

כן.

בעמונה יש לי הרבה שעות צילומים ברמה איכותית. הקשר הראשוני שלי עם מח"ש נוצר לאחר שהיה ברשותי סרט שמכים בחור בשם מוטי יוגב שנפצע קשות, ומח"ש ביקשו לראות את הסרט כדי לדעת אם זה הסרט שבגינו הוא נפגע או לא. נפגשתי לראשונה עם חוקר בשם בועז במשרדי מח"ש בתל-אביב, וכשבאתי להציג את החומר על מוטי יוגב שהם ביקשו ממני, גם אמרתי שאני מגיש כמה תלונות על אירועים שהשוטרים עשו לכאורה מול מפגינים.

אני רוצה להגיד לך, שחודשים, אם לא שנים, בכלל לא הייתה תגובה מצד מח"ש. הגשתי שש או שבע תלונות שגם בועז וגם חוקרים אחרים שראו אמרו, יו, איזה מכות, למה הם מרביצים? כל אחד שראה את הסרטים האלה עשה ככה. שאלתי אותם בצורה לא פורמלית, והם אמרו שעל הסף זה נראה לא חוקי, אלים וקיצוני ביותר, המעשים של השוטרים. זה התחיל מזה שחודשים, אם לא שנים, בכלל לא קיבלתי תגובה. פניתי למשרד המשפטים ולמבקר המדינה וכתבתי שהגשתי תלונות וציינתי שיש לי הרבה חומר, ואם מח"ש רוצה אני גם אעזור להם ואתן להם חומרים נוספים. לא קיבלתי תשובות. אחרי שמשרד המשפטים התערב בזה קראו לי לירושלים, ישבתי אצל חוקר של מח"ש, והוא אמר שהוא אפילו לא מצליח לפתוח את הסרט שלי. אמרתי להם, בואו אליי הביתה, יש לי תוכנה ביתית שמורידים חינם באינטרנט, נעבור על זה. הגיעו אליי שני חוקרים הביתה, והתחילו לעבור על הסרטים – לא על הכול, על משהו מדגמי. זה נמצא בפרוטוקול שלהם שהם הגיעו לביתו של מתי ברנע וכן הלאה. רואים במקרה ששוטר מכה בצורה קיצונית בחורה על גג בניין, הם כותבים: מתי ברנע מראה לנו סרט שנקרא כך וכך, רואים את הפרצוף של השוטרת, את הדרגות שלה. אני מגדיל את זה ועושה פאוזה על הפרצוף.

חוץ מזה היה סרט מאוד קשה של בחור שיורד מהגג מרצונו, לפי בקשת המשטרה, וחוטף מכות רצח עם אלות ובעיטות כשהוא מגיע למטה. נכון שמהסרט שלי אי אפשר לזהות את הפנים במקרה הספציפי הזה, אבל ראיתי שני צלמי עיתונות מצלמים את זה. בבדיקות דומות לאלה שביצעה אורית הצלחתי לאתר את השם של העיתונאי הזה. הלכתי ואמרתי למח"ש, שקוראים לצלם רונן מרויטרס, ויש לו תמונות.

במקרה אחר אורית זיהתה את השוטרים. אחרי שנים קיבלתי מכתב ממח"ש: מצטערים, אנחנו לא מצליחים לזהות, התיק נסגר. ביקשתי את חומר החקירה, קיבלתי אותו. ראיתי שדברים הכי בסיסיים, למשל ישבו אצלי בבית חוקרים וראו על המסך את הפרצוף של השוטר וכתבו בפרוטוקול, אנחנו רואים את הפרצוף, רואים את הדרגות. תפנו למשטרה, תבקשו לראות מי הבן אדם. לא עשו את זה. רונן מרויטרס – לא פנו אליו; לא עשו כלום. גררו את זה שנים, ובסוף סגרו את זה, ואלה מקרים מאוד קשים, וללא ספק, אלימים.

דבר אחרון שאני אציין, היה מקרה שמאחר שהכרתי גם את ידידנו עורך דין סעדה, באותו מקרה של מוטי יוגב ביקשו ממני שאני אזהה מספר של בניין שזה דבר טריוויאלי. זאת אומרת רואים את כל תשעת הבניינים, על בניין 4 יש דוד, ויש שלט כלשהו. זאת אומרת דבר פשוט זה להסתכל בסרט ולהבחין אחרי שתי דקות מה המספר – גם זה לא היה למח"ש. צר לי כשרואים כאלה מקרים קשים.

יש לי כמה ידידים פסיכולוגיים. שאלתי אותם, אם בן אדם יושב ועושה את צרכיו באיזו פינה ברחוב – אם יושב אחד, אז הם אמרו שיכול להיות שהוא החליט שהוא עושה; אז שאלתי, ואם יושבים עשרים כאלה? הם אמרו שאם יושבים עשרים כאלה זה חייב להיות יזום, צריכה להיות סיבה. כי לא יעלה על הדעת שעשרים אנשים בלי קשר פתאום יעמדו בפינה ויעשו את הצרכים שלהם. אמרתי, אם באים כרגע ועשרות שוטרים בבת אחת מוציאים אלות ומכים חבר'ה שמחזיקים ידיים, לא זורקים, כמו שאמר חבר הכנסת ביבי, לא מתלהמים נגדם – עומדים ומחזיקים ידיים, ובבת אחת כל עשרות השוטרים האלה מוציאים אלות – שזה דבר חריג ביותר. יש לי קרוב משפחה שהיה בשב"כ, והוא אמר שההוראה אצלם היא שמכה בראש עם אלה, הכוונה להרוג. לזה זה מוביל. ומח"ש לא עושה כלום. אז מה? ושוב, אני אזרח פשוט שכואב לו על הנושא הזה.

תודה, אדוני, אני מודה לך.

אורית, מתי הדוח יצא?

הוא יצא ב-1 בפברואר 2010 לכבוד – אם אפשר לקרוא לזה "לכבוד" – ארבע שנים לאירועי עמונה. מסרנו אותו לשר המשפטים ולפרקליט המדינה שבדיוק באותו יום נכנס לתפקידו.

במלאות ארבע שנים לאירועי עמונה.

כן.

אני מודה לך.

אני חייב לציין שמי שעבר קצת על הדוח ראה, כמו שאמר חבר הכנסת אריה ביבי, שנעשתה פה עבודה יוצאת מן הכלל, עבודה ראויה להערכה מפני שזאת יוזמה של אנשים פרטיים שהחליטו לקחת את הנושא לידיים ולבדוק.

אגב, כבוד היושב ראש, על הדברים האלה יש התיישנות או שנניח אם מחר הממשל משתנה, ואנחנו מנהלים את המדינה אפשר יהיה להעמיד את האנשים האלה לדין?

השאלה עומדת כאן- -

האם בעוד 15-10 שנה אפשר להעמיד אותם על פשעים נגד האנושות, נגד העם היהודי על שבירת ידיים ורגליים ועל ניסיון לרצח?

חבר הכנסת כץ, השאלה היא איך אנחנו מתמודדים עם הבעיה; האם אנחנו רוצים להעמיד את אותם שוטרים לדין, ובזה נגיד שיצאנו ידי חובה, או שאנחנו מחפשים לתקן את הליקויים.

לולא נעמיד אותם לדין, והם לא יישבו הרבה שנים בכלא אין להם סיכוי שפעם - - -

הוא רק שוכח שאותם שוטרים, אנשי משמר הגבול, מסתובבים שם בצירים ושומרים עלינו.

מי שפשע נגד העם היהודי במכות רצח – 20 שנה מינימום בכלא- -

אם היית שומע אותי קודם היית שומע על מה דיברתי.

- - על פשעים נגד האנושות ונגד העם היהודי. וככה זה גם יהיה. הם יכולים לדעת השוטרים האלה – זה ייקח עוד חמש שנים, עוד עשר שנים, תקום ממשלה נורמלית, והחבר'ה האלה ישבו בכלא הרבה שנים על פשעים נגד האנושות ונגד העם היהודי.

חבר הכנסת כץ.

צריך לדעת את זה, להצהיר את זה היום. שלא יהיה ספק, הניירות נמצאים, הכול ידוע- -

חבר הכנסת כץ, בוועדה שלך אתה גם נוהג אותו דבר? אתה נותן לאנשים שיחטפו רשות דיבור?

אני מבקש את סליחתך.

תבקש רשות דיבור, ותאמין לי שאני אתן לך. אתה יודע את זה.

תודה.

אחד הדברים שאנחנו חייבים לומר במקום הזה הוא שנעשתה עבודה יוצאת מן הכלל- -

של השוטרים בעמונה?

- - של זכויות האדם ביש"ע. מהעבודה הזאת חייבים להפיק לקחים ולהסיק מסקנות. אם הדבר הזה לא נעשה, אנחנו מחטיאים את המטרה, אתם לא עושים מלאכתכם נאמנה. אני מצפה מכל מוסד במדינת ישראל שכאשר יש דוח, יש ללמוד אותו ולראות איך מתקנים את כל הליקויים. אחד הנושאים שעלו כאן על הפרק, רבותיי, ואני מקווה שנקבל עליו תשובה – אני מניח שהדברים כבר עלו, אבל כדאי להציף אותם פעם נוספת – מדובר על 220 פצועים רשומים שהובאו לבתי החולים. אנחנו לא נכנסים למספר הפצועים שלא הגיעו לבתי החולים; הוגשו כמאה תלונות, ובסוף הוגשו 5-4 כתבי אישום. זאת שאלה שצריכה לרחף בחלל האוויר. אני שואל, האם נעשתה פה עבודה נאמנה? האם מיציתם את כל החקירה? האם אחרי אירוע כל כך קשה, שכולנו היינו עדים למראות הקשים שלו, מעבר למה שראינו עכשיו – כולנו שמענו בתקשורת במשך כל אותם ימים את ההתאכזרות הקשה, את המכות הקשות שקיבלו אותם מפגינים בעמונה. אני מפנה אליך את השאלה, סגן מנהל מח"ש, עורך הדין סעדה, האם מאז אותם אירועים התקיימו דיונים אצלכם במח"ש? אם יש לקחים אנחנו נשמח לשמוע מכם. בבקשה, אדוני.

כפי שאמרה אורית במח"ש התחילו את החקירה של האירועים הללו במוטיבציה מאוד גבוהה כי גם אנחנו צפינו במסכי הטלוויזיה וראינו אלימות. לא נכחד ונאמר שהייתה אלימות הדדית, גם מצד המפגינים- -

נו באמת, נו באמת.

תכבד אותי כי אני מכבד אותך.

חבר הכנסת בן-ארי, יש לי בקשה אליך: ביקשת רשות דיבור, ואתה תקבל.

- - -

אני מבטיח לכם שכולם יקבלו רשות דיבור. אבל יש לי בקשה: עורך דין סעדה ישב כאן בקשב רב, אז אנא מכם, אפשרו לו להגיד את דבריו.

כאשר הייתה אלימות מצד המפגינים ההתמקדות שלנו היא באלימות של השוטרים כלפי אותם מפגינים שהיו בעיקרם בני נוער. ביום האירוע הקמנו את צח"מ ולא חיכינו. כבר באותו יום, מה שכמעט לא קורה, אנשי הצח"מ ממח"ש ניגשו לבתי החולים. לא חיכינו שאנשים יגיעו למח"ש. כעני המחזר על הפתחים ניגשנו לבתי החולים, ניגשנו ליישוב עפרה, פנינו לאנשים ואמרנו להם שאנחנו רוצים שהם יגישו תלונות. היו פה אירועים, אנחנו מעוניינים לחקור. במקביל לפניות לאנשים הוצאנו צו של בית משפט שמורה לכל כלי התקשורת בארץ ובחו"ל למסור לנו את הקלטות. הושבנו שבעה מתמחים לצפות במאות שעות של קלטות. כל אחד היה צריך לצפות במספר קלטות ולציין אם הוא רואה אירוע של אלימות חריגה כלפי מפגין זה או אחר.

גם בוועדת הפנים שהתכנסה בעקבות האירוע פנינו לאנשים שבאו וסיפרו על אירועים שהם חוו וביקשנו מהם להגיש תלונות, לא להסתפק לצאת לתקשורת. התקשורת לא מעמידה לדין. אם אתם רוצים שיהיה דין ויהיה צדק, בואו תגישו תלונות במח"ש. חלקם הגיעו, והתחלנו לחקור. כפי שכל אחד פה באולם יודע כדי לחקור תיק צריך עדים, צריך מתלוננים, צריך קלטות. אז את הקלטות – אנחנו עשינו את המלאכה; אבל כאשר אתה פונה למתלונן, ומבקש ממנו להגיע, והוא אומר לך שהוא לא מעוניין – כיצד ניתן לחקור?

הייתה פנייה של מזכירות היישוב עפרה. הם טענו שקשה להגיע מאחר שרוב המתלוננים הם חבר'ה צעירים, לומדים. לכן הם ביקשו להגיע לא בשעות הרגילות שמח"ש חוקרת, אלא בערב. אמרנו, אין בעיה. רוצים בערב? תגיעו בערב, אנחנו נערכים בערב מסוים שתגיעו. שוב, אף אחד לא בא. הציבור שומע על כותרות בעיתונים על בנות שנפגעו מינית משוטרים – כותרת מזעזעת. כל אזרח קורא ואומר, אין תוצאה, מח"ש לא חקרה. חמור מאוד, מאכזב, בטח יש להם אג'נדה. אלא מה, שגם פה פנינו, התאמצנו, שידלנו כמעט – אף אחד לא בא. בכל הסאגה הזאת אנחנו למרות הכול ממשיכים לחקור. חלק מהאנשים שיושבים פה באולם ליוו אותי בתיקי בתי משפט, וביושרם הם יגידו כמה מאבק, כמה אנרגיה וכמה מאמץ אנחנו עושים בתיקים האלה כדי להרשיע שוטרים שסרחו. אני אתן דוגמה אחת- -

אגב, מאיימים עליך מהמשטרה?

אני בתפקיד ממונה במח"ש. טיפלתי בתיק בשוטרים בנהרייה; אין איומים, אף אחד לא מאיים עליי- -

אני היחידי שמאיים עליו.

חבר הכנסת ביבי מכיר אותי כמלווה אותי מהצד השני- -

אל תתלהב, אני לא מת עליך.

אנחנו משתדלים להיות אוטיסטים לאמת.


בתיק של הפרש בעמונה, שגם בו אף אחד לא הגיע להתלונן. באחד האתרים באינטרנט ראינו את סרטון שבו רואים פרש דוהר ותוך כדי כך הוא רומס אדם. לא חיכינו למתלונן, פתחנו בחקירה. קשה לזהות פרש בגלל הלבוש והקסדה. עשינו מסדר זיהוי סוסים- -

כמה פרשים היו שם?

הרבה מאוד.

זה לא מה שעומד על הפרק.

כמה? 30? 40? 200? 300?

חבר הכנסת כץ, אתה - - -זה לא רלוונטי לדיון.

- - -

זה לא רלוונטי? אצלי כל המשפחה- -

זה לא רלוונטי לדיון.

הוא אמר לך שהוא זיהה, הוא איתך.

אם זה היה 23 או 27, הוא לא יודע.

אפשר להכניס אותם לחדרים מבודדים ולעשות חקירה.

הם מצאו אותו לפי הסוס.

חבר הכנסת כץ, תן לי את הקרדיט להמשך הסיפור, ואני לא אשאיר אותך במתח.

זה כמעט כמו הסיפור בדובאי.

בסופו של יום בתיק הזה כמשל, הצלחנו לזהות את הסוס, הצלחנו לזהות את הפרש. כתב אישום לא פשוט כי הפרש טען שכל מה שהוא עשה זה לדהור והסוס איבד שליטה. יש פה טיעון. חבר הכנסת מחייך, אבל זה לא פשוט כי בבית משפט הטענות האלו נשמעו. בסופו של יום האיש הזה הורשע. זאת דוגמה לתיק ולכמות ההשקעה שנעשית בתיק מהסוג הזה. זאת פעולה יזומה שלנו.

במשך שנתיים אנחנו פונים מתלונן-מתלונן, נפגשים עם אורית סטרוק, נפגשים עם עורך הדין כהן, נפגשים אפילו עם מספר חברי כנסת בעניין הזה, ומבקשים שישתפו פעולה- -

מתוך 100 תלונות- -

לא הגישו. התלונות הגיעו ברובן אחרי שנתיים.

100 התלונות האלה זה יוזמה שלכם או של האנשים?

אנחנו פנינו. חלק קטן הוא יוזמה שלנו, וחלק קטן הוא בדרך כלל דרך משרד עורכי דין שהגיש תלונה. גם אחרי שאתה מקבל תלונה, ואתה אומר, הנה, משרד עורכי דין מגיש מסמך כתוב, ואתה מרגיש שיש לך עם מי לדבר, החוקרים מרימים טלפון, ואנשים לא רוצים להתלונן. לא מעוניינים. לא מאמינים, כרגע לא מתאים להם – חלק אפילו טרחו לשלוח דרישת שלום לחוקר ומה הוא חושב על החוקרים במח"ש, כל אחד בלשונו שלו. אבל בפועל אנשים לא הגיעו. בצר לנו נאלצנו לסגור חלק מהתיקים. צריך להבין, באירוע כזה כאשר אתה בא לאחר שנתיים, איזה מסדר זיהוי ניתן לעשות? אנחנו לא מפילים פור וקובעים שזה השוטר ומגישים כתב אישום. כמו שיש מתלונן שהוכה ונפגע, הוא מרגיש מושפל. אותו דבר שוטר – אם חס ושלום נגיש כתב אישום נגד שוטר שלא ביצע דברים זה דיני נפשות – פוגעים בשוטר, פוגעים במשפחה שלו. אנחנו יודעים להגיש כתבי אישום כאשר יש ראיות מעל לכל ספק סביר. בכל מקרה שהיו ראיות הגשנו כתבי אישום.


היו מספר טענות מצדה של אורית סטרוק על איכות הציוד שלנו. לא מזמן הזמנו את חבר הכנסת אזולאי כדי לראות את הציוד ואת היכולת שלנו. אני לא זוכר שאורית סטרוק ביקרה במעבדה שלנו וראתה את היכולות שלנו, אבל יש למח"ש יכולות, אנחנו מטפלים בלא מעט תיקים מורכבים. רק היום בשעות אלו נחקרת פרשייה לא פשוטה של שוטר מג"ב שסחר עם ערבים ישראלים בכלי נשק שהוא גנב מבסיס. זה לא תיק שמגלים בתחקור ושואלים אותו, אתה מעוניין למסור? כן, אני מכרתי נשקים וגנבתי – זאת חקירה סמויה ומתוחכמת. למח"ש יש הכלים, אבל כדי לחקור תיקים צריך שיתוף פעולה. לא באים אחרי שנתיים, וגם אחרי שנתיים לא תמיד באים.

גם כשהמשטרה חוקרת עבריינים היא בדרך כלל לא זוכה לשיתוף פעולה. אדם שפרץ לקיוסק בדרך כלל לא מתנדב למסור למשטרה- -

בעל הקיוסק לא מתלונן. אם תעשה התאמה, זה בעל הקיוסק, זה נכון.

אנחנו עשינו את כל אשר לאל ידינו כדי לחקור את כל התיקים. אני אישית הייתי אחראי לסגירת מרבית התיקים. זה שקיבל את ההחלטה. תיק-תיק נבדק, ובכל תיק אנחנו יודעים שיש אחריו אדם שהגיש תלונה שחש מבחינתו חוסר אמון מוחלט מול מערכת אכיפת החוק, ובעיניים הללו בדקנו תיק-תיק. לא היה תיק שעבר כלאחר יד או בלי מסים או שלא שמנו לב.

נחקרה גם התלונה מדוע כולם הכו והתנפלו כאיש אחד ולא הייתה פקודה כזאת?

גם זה מאוד עניין אותנו, אם הייתה פקודה או לא הייתה פקודה.

או פשוט שנאה, מר סעדה. או פשוט שנאה, פשוט אנטישמיות או פשוט שנאת מתנחלים. מה הייתה הסיבה? אצלי גם כל המשפחה עמדה על הגגות, כל הילדים שלי ואשתי, וכולם חטפו מכות וראו רצח בעיניים. לכן אני שואל, זה אפשר לבדוק אם מישהו נתן את הפקודה? פשוט להכות, להרביץ, אני לא רוצה להגיד "להשמיד, להרוג ולאבד".

אני אשמח לענות על השאלות שלך.

כשאתה מדבר עם חבר כנסת תן תשובה אמיתית.

אם אתה חושב שמה שעניתי עכשיו לא אמיתי- -

אני חושב שאם 200 אנשים מתנפלים וכולם תופסים – לי יש מקל, אין לי אלה. אני אומר לך שהמקל הזה שהוא מקל דק, אם בטעות הוא נופל על רגל של מישהו, הוא קופץ. אז כשמישהו תופס את המקל ומכניס ומרביץ- -

קודם כול, שים את המקל בצד. אם שוטר חוטף בלוק, אז החבר שלו מתנהג אחרת לגג. מה אפשר לעשות?

- - - בלוקים.

זה אסור.

זה אסור. אם זרקו בלוקים מהגג, ועולים שוטרים, והמפגינים שזרקו בלוקים עכשיו יושבים זה לא בית דין שדה, הם צריכים לעצור אותם, להביא אותם לבית משפט, שם תעמידו אותם לדין על זריקת הבלוקים, ואל תפתח להם את הראש- -

בסדר, לעצור אותם. ואם הם מתנגדים למעצר, מה עושים, גברת אורית?

ואז תפתח להם את הראש עם המפתחות.

מה עושים בדיוק כשמתנגדים למעצר?

שוטר הוא לא בית דין שדה.

תודה רבה.

הם נפצעו מהאוויר?

חבר הכנסת ביבי. אני מבקש לא לדבר ללא רשות.

אפילו אפי איתם, מועמד הליכוד, חטף מכות.

אני מבקש. מר סעדה, בבקשה.

נכון וראוי לבקר את העבודה שלנו כפי שעושים כלפי כל גוף ציבורי, ויש דרך. דרך המלך היא להגיש ערר לפרקליטות המדינה. כך נעשה לגבי חלק מהתיקים. ראו זה פלא, גם פרקליטות המדינה שעברה ובחנה שוב, קיבלה את העמדה שלנו בכל התיקים. ערר אחד לא התקבל.

אצל מי, אצל שי ניצן שאנחנו מכירים את דעותיו?

אמונות ודעות לא קשורות כי כמו שדעותיי- -

זה לא אמונות ודעות, זה פשוט ניסיון מר שיש לאנשים שמגישים תלונות אצלכם ומגישים ערר אצל שי ניצן.

ואתה יודע את האמונות והדעות שלנו? אני מניח שלא.

זה לא עניין של אמונות ודעות- -

זה עניין של עבודה.

זו אג'נדה. אני מדבר על תלונות שלא הוגשו. כל עשרות תלונות שהוגשו והושבו ריקם.

הערה לגבי הערר שאפשר להגיש: אכן זה הליך קיים. אני הגשתי ערר, ובמשך שנה וחצי לא זכיתי לקבל תשובה.

בסוף הוא נדחה.

נכון. אבל אם ההליך קיים, והוא אמיתי ולא כסות עיניים, אז הייתי מצפה שפרקליטות שקיבלה ערר של חבר כנסת על מחלקה לחקירות שוטרים, תדון בו. אם אחרי שנה וחצי קיבלתי איזו תשובה, ואחרי שלושה או ארבעה תזכורים למה עוד לא קיבלנו תשובה על הערר, סימן שלא באמת התייחסנו לזה.

אני לא יכולה להגיד לך כי אני לא מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, אני רק יכול להגיד לך שהעניין שלך נבדק והוחלט שהעמדה שלנו לעניין הזה התקבלה.

כבוד הפרופסור, קיבלת אחוזי נכות?

אחוזי נכות, כן.

אנחנו לא זכינו לקבל את הדוח הזה. קיבלנו אותו ראשית מהתקשורת בעקבות פניות. אם יש דוח על מח"ש, דרך המלך היא להגיש את זה למח"ש. אני זכיתי לקבל את הדוח לפני מספר ימים. למרות זאת השתדלנו במיעוט הימים ללמוד את הדוח. בחנו אירוע-אירוע, ואחרי שבדקנו את הדברים – לא כצעקתה, וזה בלשון המעטה. בבדיקה של תיק-תיק מתברר שמתלוננים לא הגיעו, לא רצו לשתף פעולה. לדוגמה התיק שניתן פה, שלא ידעתי איזה תיק נבחר – תיק 1219 שחזינו במקרה שלו בסרט – הבן אדם אומר שיש צילומים שמכים אותו. הוא אמר שמישהו מאפרת צילם אותו, והוא יגיע או-טו-טו. פונים אל אותו אחד – אף אחד לא בא. הוא אומר שיש לו גם עד שראה את זה, פונים אליו – "אני לא מעוניין להגיע". איך בתיק כזה אתם רוצים שנגיש כתב אישום? על סמך מה? על סמך תחושות? על סמך רגשות נגיש כתב אישום כנגד אדם שגם לו יש ילדים ומשפחה כי אמרנו שצריך לרצות מגזר כזה או אחר? לא. אנחנו נגיש כתבי אישום כשראוי להגיש כתבי אישום, כשיש ראיות, וכשאין ראיות לא יוגשו כתבי אישום במדינת ישראל, אלא אך ורק כאשר יש ראיות.

באשר לזיהוי השוטרים. המדיניות במח"ש היא שכאשר מפקד מחפה על חבריו או כאשר יש קשר שתיקה יוגשו ומוגשים כתבי אישום. כך עשינו, כך אנחנו עושים וכך נכון לעשות. שוטר צריך לדעת שמחובתו לא רק לא להכות, אלא מחובתו ששוטר שלידו לא יעשה את זה, ואם הוא רואה את זה, והוא לא מוחה ולא מונע אז גם הוא ישא באחריות או כמבצע בצוותא או בעבירה של שיבוש הליכי משפט אם לא יבוא וימסור. ממש בימים אלה מוגש כתב אישום מהסוג הזה. בעבר הוגש כתב אישום על שוטרים ומפקדים שטענו שהם לא מזהים, והיה ברור לנו באופן מובהק שהם זיהו, אז הגשנו כתבי אישום.

באשר לכל הטענות על החוקרים – מזהים, לא מזהים – מדובר בדברים בעלמא. החוקרים הכירו, למדו את החומר. נכון שגם נעזרנו בכל מה שאפשר להיעזר, אבל חוקרי מח"ש וצח"מ עשו כל אשר לאל ידם לנסות למצות את הדין בכל אירוע.

באירועים של עמונה אפילו חרגנו מההתנהלות הרגילה שלנו. הייתה לנו פנייה בתקופתו של אחד מאישי הציבור הדתי לאומי, והוא אמר שיש לו תחושה של אי אמון במח"ש. הוא אמר שכואב לו כחניך הציבור הדתי-לאומי שיש חומת אי אמון. נערכה איתו פגישה ביוזמתו ולבקשתו ואמרנו לו, קח את כל הטענות שלך, תעשה עבודה מסודרת, ואנחנו אנחנו נשב איתך לפגישה על כל תיק. הוא לא ביצע את הבדיקה, ביצע אותה ד"ר- - - ממכון שלם, והם ישבו איתנו לפגישה ארוכה. תחילה מסרו לנו את כל החומר, ולאחר מכן אנחנו בדקנו כל תיק כמו שצריך בצורה יסודית, לא שמוסרים לתקשורת, ואחר כך הם מבקשים תגובה שלנו. כל החומר נבדק. בסופה של הפגישה אמר לנו אותו איש ציבור, אני חייב להגיד לכם שנסדקה חומת אי האמון בינינו. אני מרגיש שלא תמיד אני מסכים, אבל אני יודע שאנשים שנמצאים שם עשו עבודה רצינית ומקצועית, וכך באמת פני הדברים.


באשר לטענות של חבר הכנסת אלדד. חבר הכנסת אלדד הגיש תלונה. התלונה נגנזה על-ידנו כי חשבנו שאין מספיק ראיות. העמדה שלנו זכתה לגיבוי בפרקליטות המדינה- -

לא, אבל אמרתם שאתם לא מזהים את האיש, לא שהוא היה בסדר.

בסופו של יום התיק נסגר בחוסר ראיות. הוגש ערר לפרקליטות המדינה, והיא גיבתה אותנו. חבר הכנסת אלדד הגיש תביעה אזרחית כנגד אותו שוטר, וגם שם הוא נדחה. אם אני זוכר נכון, הוא נדחה גם בבית משפט השלום וגם בבית המשפט המחוזי, ולאחר מכן בערכאת ערעור בית המשפט קבע שהשוטר פעל באופן סביר. לכן אני מבין שחבר הכנסת אלדד מרגיש נפגע- -

לא על זה השגתי. ההשגה שלי הייתה לא על ההחלטה שלכם אחרי שמצאתם את השוטר, תחקרתם אותו ואמרתם לו, עשיתם לחבר הכנסת אלדד מה שהיה מגיע לו. אתם הלוא אמרתם במשך שמונה חודשים שאתם לא מצליחים למצוא אותו, עד שהגברת סטרוק זיהתה אותו בצילומים שהיו בידיכם. על זה אנחנו מדברים היום.

הדברים לא מדויקים. אדם מצלם משהו במצלמה ביתית, ואז הוא אומר למח"ש, תשיגו את זה.

ערוץ 10 זה מצלמה ביתית?

לא מדויק. אם קושרים לנו את הידיים ומכסים לנו את העיניים ומצפים מאתנו לעשות הכול – זה קשה. אנחנו לא קוסמים. יש לנו אנשי חקירות, יש לנו פרקליטים.

הייתי משתכנע אם העובדות היו מתאימות למציאות.

אנחנו עושים את כל אשר לאל ידינו- -

אבל הסרט היה של ערוץ 10, והוא היה בידיכם.

אנחנו עושים הכול ועשינו את הכול, וגם בתיקים הללו כמו בתיקים אחרים אנחנו עושים הכול כדי להגיע לחקר האמת. הגענו בחלק מהתיקים לחקר האמת. בחלק לא הגענו כי לא היה שיתוף פעולה, ובחלק השוטרים פעלו כדין. היו מקרים שהיה צורך בשימוש בכוח. מדובר באירועים לא פשוטים בלשון המעטה, ומורכבים- -

אצבע בעין זה כדין? מה אתה צריך יותר מהתמונה, והשוטר שמזהה את עצמו? הקצין שלא זיהה אותו עומד לדין?

אולי כתוצאה מריבוי התלונות שהגיעו אליהם במקרה של עמונה וחוסר בכוח אדם שיש אצלכם נמנעה חקירה ובדיקה יסודית? תסכים איתי שזה נראה מאוד מגוחך, וכשמתוך 100 תלונות מגישים בסופו של יום ארבעה כתבי אישום יש כאן מקום לחוסר אמון במערכת הזאת.

היו אנשים שבדקו את זה. אני יכול להגיד אחר כך, חבר הכנסת אזולאי, מי בדק את זה. זה איש ציבור ידוע במגזר הדתי לאומי - -

למה להתעסק עם האיש הזה?

כסיסמה אתה אומר דברים שיש בהם צדק – 100 תלונות ורק ארבעה כתבי אישום. אבל אם בודקים- -

לא, כשיש תלונות. אני לא מדבר על תחושות.

כמי שעבר תיק-תיק ולא מסתכל על חתך מסוים של תמונה כזאת או אחרת, אני אומר לך שבחלק מהמקרים לא היה שיתוף פעולה, כי מתלוננים לא רצו להגיע, בחלק מהמקרים לא ניתן היה לזהות את השוטרים, ועשינו מאמצים עם מיטב המעבדות את השוטרים - -

אז איך אנחנו זיהינו אותם?

לא הפרעתי לך.

יש מקרים שגם השוטרים פעלו כדין. בחלק מהמקרים, טוען ארגון זכויות אדם ביש"ע שזה השוטר. אם מישהו חושב שעל "נראה לנו" ו"מתאים לנו" אנחנו נגיש כתבי אישום, טועה. לא במקומותינו. כתב אישום נגיש רק כשיש ראיות מעבר לכל ספק סביר. כך פעלנו באירועים האלה, וכך פעלנו גם באירועים אחרים.

אדוני היושב ראש, תרשה לי, בבקשה, רק להגיב- -

לא, לא.

חשוב לציין שאחד הדברים שהכשילו את החקירה הזאת זו העובדה שבמשך שנתיים אף אחד לא בא, ואף אחד לא רצה להגיש תלונה.

תודה לך. חבר הכנסת כץ, בבקשה, אדוני.

כבוד היושב ראש, תודה וסליחה, כי ב-11:00 יש לי עוד פגישה וביקשתי שיקדימו אותי.

אני מבטיח לך דבר אחד, שכשאני אבוא לדיון בוועדה שלך אני אשתדל לשבת, לשמוע וגם לקבל רשות דיבור.

אתה רואה שבסופו של יום אני מדבר רק אחרי שקיבלתי את רשות הדיבור. זה בגדר קריאות ביניים שמותרות לחברי כנסת לפעמים. כיוון שגם ילדיי הוכו, אני מרגיש ככה.

מכיוון שאתה דיברת על בחור דתי-לאומי – גם אתה הולך עם כיפה ולמדת בהלכות "עדות" שיש שני דרכים למצוא מציאה: יש מציאה שמתחילה מהפרטים, שאתה יודע לזהות כנגד סימנים שיש לך.

"סימן היית לי וגבר".

"סימן היית לי וגבר".

ויש דרך שאתה אומר שזה השולחן שלך, כי זה היה אצלך בבית.

חזות העין.

כן, טביעת עין.


כשמסתכלים בסרטים על מה שקרה בעמונה רואים שפה נעשה מעשה נורא ואיום. תיקח ילד בן שלום, ותשאל אותו מה הוא רואה כשהוא רואה את ההתנפלות של השוטרים- -

אבל זה היה הדדי שם.

לא הייתה הדדיות.

גם התנפלות של האזרחים.

אנחנו מכירים את הציבור שלנו. הציבור שלנו ישב ושילב ידיים, וחוץ מלצעוק לא עשה שום דבר. חטף ו- -

לצערי, לא כולם.

אני סומך על מי שהיה שם. היה שם אפי איתם ואריה אלדד.

תשאל את מוטי יוגב מה הוא אומר על התנהגות הציבור ואיך הוא הרגיש. כמי שהגשנו כתב אישום בעניינו, תשאל אותו איך הוא הרגיש. להנהגה לא היה עם מי לדבר.

חבל שמפקד מג"ה, שהיה מפקד האירוע לא פה. זה באמת חבל.

אתה רואה כבוד היושב ראש איך אני מאפשר לאחרים להפריע לי. תראה את העדינות שלי.

חבר הכנסת כץ, אין חילוקי דעות שהושלכו אבנים על שוטרים – הייתי שם וראיתי. אבל התפקיד של המשטרה הוא לא להעניש.

חבר הכנסת אלדד, מי שמסתכל על התמונות, רואה שמרגע שהם נכנסו לאזור יש להם מבט של רצון – אני לא רוצה להגיד דברים חמורים, אבל הרצון היה עז וקיבלו פקודה לשבור ידיים ורגליים- -

לא, לא. אני לא מסכים איתך.

זה רואים כשמסתכלים על התמונות ורואים את ההתנפלות, את הכניסה של השוטר לחדר הזה, שהוא לוקח את המקל ומכה ומכה ומכה. לא יכול היה להכות כל כך הרבה אנשים בכל כך הרבה מקומות ובהסתערויות של סוסים על אנשים בלי שקיבלו פקודה מלמעלה.

קודם כול ברשותכם, אני גם אדבר על דרך של תיקון, ואני מוכן כבר להוריד שנה אחת לכבוד ראש הממשלה לשעבר שיקבל את העונש וילך לכלא על כל הדברים הרעים שהוא עשה, יחד עם כל השוטרים שהיו שם. העונש צריך להיות בכך שבמקום שבו קלקלו, לתקן – שיבנו את הבתים מחדש.

התיקון הראשון שהיה צריך להיות – ואני מוכן לוותר על הרבה מהתיקים ולא להעלות את זה יותר בוועדות – שכל מי שהיה מעורב, מראש הממשלה, ואפילו להוריד 50% ממה ששופטים לו לראש הממשלה שיהיה אשם ויצטרך להישלח לכלא. במקום שקלקלתם – תתקנו. את הבתים האלה שהרסתם, תבנו מחדש. בהנחה של חזרה בתשובה, שאדם צריך לחזור בתשובה, ובמקום שהוא קלקל אפשר לתקן.

- - -

כבוד עורך הדין סעדה, אין לי ספק שיבוא יום, ועל סמך התיק הזה ותיקים אחרים ועדויות אחרות – ואולי יהיו גם כאלה שיחזרו בתשובה מתוך השוטרים ומישהו יספר, כמו החבורה הזאת שישבה אצל אריק שרון בחווה – ייצא אחד ויספר איך היה שם, וייצא אחד ויספר מה הפקודות שקיבלו מנותני הפקודות, והדברים יבואו על תיקונם כשהאמת תתגלה. תודה רבה.

אין הרבה מה להוסיף, אבל יש פה פנייה שלי לעורך הדין סעדה. אם הדברים שאמרת, אם הם אכן משקפים את המציאות הם תעודת עניות למח"ש מסיבה מאוד פשוטה. התמונות מדברות בעד עצמן, ופירטו פה את הדברים. אנשים הוכו באופן קשה, ואני אפילו לא אמנע מלהשתמש בביטוי "רצחני". אנחנו כולנו ראינו את חמת הזעם של חלק מהאנשים שאני מכיר מקרוב ואנשים שהוכו ונפצעו. הם לא ראו במח"ש כתובת אמינה, לפי מה שאתה אומר, שתבדוק את הדברים ותבצע. גם מהתמונות שאנחנו רואים פה רואים שבכל זאת הוגשו תלונות, ולא מעטות. מתוכן רק בארבע יש מיצוי של הדין, וזה מלמד על כך שלציבור אין אמון. אני מכיר אנשים מאירועים אחרים שהגישו למח"ש אין ספור תלונות, ובדרך כלל זה נדחה בזמן רב, זה סוג של גרירת רגליים. משום מה כשמדובר באכיפת חוק כלפי שוטרים שסרחו יש נינוחות יתרה, יש סלחנות יתרה, יש חוסר יכולת למצות ולהביא את הראיות. אם מדובר במקרים הפוכים, במישהו שתקף שוטר, שזה דבר חמור מאוד, וחמור יותר מאשר תקיפת אזרח, כי השוטר הוא הריבון – שם יש מיצוי דין והליכים מהירים, ויודעים למצוא את המתלוננים ולעשות את זה כמו שצריך. כאן היה מקרה מאוד קשה. הסיפור של עמונה הוא סוג של סימן דרך, הוא סוג של זיכרון שלא ימוש מאף אחד מהצדדים, לא מהצד שאמור היה לאכוף את החוק שם ולא מצד מי שאכפו עליו את החוק. זה אירוע טראומתי לכולם. מישהו שם סבל משיכרון כוח- -

- - -

- - ואני אומר "סבל"- -

עבר לו.

עבר לו שיכרון הכוח?

אנחנו שמענו ביטוי שיוחס למי שהיה אז אלוף הפיקוד יאיר נווה. יש לכם אלות, אתם יודעים מה לעשות איתן. זה סוג של התרת רסן מטרידה ביותר. התוצאות שלה היו בפנים, אנחנו ראינו את התמונות: נערים יושבים על רצפה, נכנס איש לבוש מדים ומכה בחמת זעם ומחפש ראשים כדי לחבוט.

הוגש כתב אישום באירוע הזה.

אני שמח.

זה עדיין בהליכי משפט?

התיק הזה עדיין בהליכי משפט. הקצב של בתי המשפט לא לפתחו של איש.

לא, לא. שאלה אינפורמטיבית לחלוטין.

אני משבח אתכם על ההליך הזה שאתם עושים.

אבל אחרים שהוכו בבתים, לא בדקתם מי הכה אותם. ההוא שבמקרה צילמו אותו, הגשתם עליו כתב אישום.

זאת תמונה שראינו, והיו מן הסתם שעשו בהיחבא מה שלא צולם.

לא בוחנים כי לא הצלחנו - - -

אתה צודק. אני רק אומר לגבי מה שאמרת שלא הוגשו תלונות – זאת תעודת עניות למח"ש. הציבור צריך להרגיש שמח"ש הוא כתובת אמינה שתמצה את הדין כאינטרס של כולנו כריבון, כמחוקק, כציבור בישראל, שהמשטרה תקבל את הסמכות שלה כך שהציבור ייתן בה אמון. לכן לעצור את השוטרים, לעצור את אנשי החוק שמתנהגים שלא כחוק זה אינטרס של כולנו. עושה רושם שזה עדיין לא הגיע למעמד שלו. זה התפקיד שלכם, וזאת הפנייה שלנו אליכם.

אנחנו עשינו ועושים הרבה כדי לסדוק את חומת האי אמון שהייתה לא כלפי מח"ש, אלא כלפי כל מערכת אכיפת החוק של בני נוער שחוו אירועים לפני עמונה ואירועים אחרים, והייתה תחושה של אי אמון. אנחנו, גם בפניות למתלוננים, גם בהידברות עם הציבור הדתי-לאומי ועם ראשי הציבור הדתי-לאומי, עשינו מספר פעולות שאפשרו לנו להגיש כתבי אישום, לפעול באירועים הללו. אנחנו ממשיכים לעשות בעניין הזה.

תודה לחבר הכנסת בן-ארי. חבר הכנסת אריה אלדד, משפט קצר כי אני חייב לנעול את הדיון.

תודה רבה, אדוני.

לפני מספר ימים הייתה שאילתה בכנסת של חברי כנסת ערבים שהתלוננו על אלימות שוטרים כנגד ערבים במשולש, והשר לביטחון פנים ענה מה שענה. אני באתי לאחד מחברי הכנסת הערבים ואמרתי לו, לעולם אני לא אסלח לך שאני מאמין לך יותר מאשר לשר לביטחון פנים.

אתם חייבים להשיב את האמון במערכת אכיפת החוק, זה בידיכם. איבדנו אותו. כי גם כשהמשטרה לא אומרת את האמת היה קו הגנה נוסף, והוא מח"ש. התחושה הציבורית הקשה היא שמח"ש איננה מחלקה חדורת מוטיבציה לרדת לחקר האמת ולהוציא אשמים לאור כדי שגוף האכיפה, המשטרה, יהיה נקי מאלימות, יהיה נקי מעבריינות. זה בידיכם. אתם יכולים לעשות את זה.

תודה רבה.

רבותיי, אני אומר את הדברים בעיקר לאנשי מח"ש. אדוני, אני ביקרתי אצלכם ונדמה לי שגם אז העליתי את הנושא הזה, שאחת הבעיות של מח"ש – והתרשמתי שאתם לפחות משתדלים לעשות מלאכתכם נאמנה – אבל המציאות היא אחרת בשטח, ואתם יודעים את זה היטב. התדמית היא לא כל כך חיובית בעיני הציבור הרחב, ואני אומר את זה בלשון עדינה. אני לוקח את כל גווני הקשת הפוליטית במדינת ישראל, יהודים, ערבים, ימין, שמאל – אתה תשמע טענות קשות. יש כאלה שיתנחמו בכך ויגידו שאם כולם תוקפים אותנו, כנראה, אנחנו בסדר. לא שאחד מחמיא לנו והשני לא. אבל לדעתי, שמי שבא במגע עם מח"ש ועוקב אחר עבודתה, לא יכול להתעלם מעובדה אחת: יש, לצערי הרב, חוסר אמון של הציבור במח"ש.

אחת הפעולות שאתם צריכים לעשות היא איזשהו רה-ארגון ולצאת לציבור כדי לרכוש אמון. היום הציבור הגיע למסקנה שאפילו לא כדאי להגיש תלונה במח"ש בגלל הבירוקרטיה שנמשכת כל כך הרבה זמן, ומי יודע מה התוצאה. כאשר אירועי עמונה יוכיחו שמתוך 100 תלונות שהוגשו ונבדקו – אתה יודע מה, אני רוצה לקבל את מה שאתה אומר, שהם אכן נבדקו בצורה יסודית – בסופו של יום רק ארבעה כתבי אישום- -

יש עוד כתבי אישום, רק לא פירטנו.

בכל אופן זה חייב להדליק נורה אדומה במערכת שלכם. אחד הדברים שאתם צריכים לעשות, ואני מביא את זה לידי ביטוי בדברי הסיכום של הישיבה, הוא שהדוח הזה היה צריך להגיע ביום הראשון לידי מח"ש כדי שילמדו את הנושא כי המטרה של הדוח הזה היא לא תקשורת, אלא המטרה היא להפיק לקחים ולהסיק מסקנות. אני מאוד מקווה שהדוח הזה נמצא אצלכם, ואם הוא אצלכם כדאי לקיים על זה דיון מקצועי ומעמיק - -

אנחנו - - -

ואני רוצה לבקש מכם שאחרי שקיימתם דיונים מעמיקים והגעתם למסקנות, ויש תגובה שלכם לדוח הזה, תעבירו לנו לוועדה כי אנחנו צריכים לקיים בוועדה דיון בנושא הפקת לקחים והסקת מסקנות של מח"ש בדוח עמונה.

אנחנו כבר למדנו את הדוח. אנחנו מעבירים העתק ליועץ המשפטי לממשלה, ואנחנו מעבירים העתק גם לוועדה.

אני שמח מאוד שכיוונתי לדעת גדולים. ברשותכם, אגש לסיכום:

הוועדה בחנה את דוח חקירת אירועי אלימות השוטרים בעמונה; הוועדה מעריכה את עבודת ארגון זכויות האדם ביש"ע. מהדיון מתקבל הרושם שיש חוסר אמון במח"ש; הוועדה מביעה פליאה – הייתכן 220 פצועים רשומים, מאה תלונות ורק ארבעה כתבי אישום?

הוועדה דורשת ממח"ש ללמוד את דוח ארגון זכויות האדם ביש"ע, להפיק לקחים ומסקנות ולהגיש לוועדה לצורך קיום דיון מקיף.

הוועדה דורשת ממח"ש לנקוט יד קשה נגד שוטרים שאינם נושאים תגי זיהוי ותפעל נגד שוטרים המחפים על אחרים במהלך חקירה או המשבשים חקירה.

הוועדה פונה למח"ש לעשות הכול כדי להחזיר אמון הציבור בארגון מח"ש.

רבותיי, אני מודה לכם, תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב-11:05