ייצוג הולם של נשים בפוליטיקה

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
08.03.2010
הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 40
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שני, כ"ב באדר תש"ע, 8 במרס 2010, שעה 11:00

ייצוג הולם של נשים בפוליטיקה

חברי הוועדה: ציפי חוטובלי – היו"ר
עינת וילף
אורית זוארץ
דב חנין
אנסטסיה מיכאלי
מרינה סולודקין
עמיר פרץ

דורית חובב – ממונה על מעמד האישה, משרד התחבורה
שרון ליסקר – ממונה על מעמד האישה בשירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
מרים בר-גיל - מדריכה ארצית לשוויון בין המינים, משרד החינוך
דינה גנון – יועצת מנכ"ל, המשרד לקליטת עליה
רויטל בן-ברוך – יועצת מנכ"ל, המשרד לקליטת עליה
ורד פאר-סוויד – מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה
מיכל יודין – יושבת ראש עמותת כ"ן – כוח נשי לישראל – עמותה לקידום נשים בישראל
יפעת זמיר – מנכ"לית עמותת כ"ן – כוח נשי לישראל – עמותה לקידום נשים בישראל
אורית רישפי – סגנית יו"ר, דירקטורית, עמותת כ"ן – כוח נשי לישראל – עמותה לקידום נשים בישראל
שרי שרה סלע – חברת מועצת העיר ראש העין, עמותת כ"ן – כוח נשי לישראל – עמותה לקידום נשים בישראל
איריס בלונדר – רכזת עמותת כ"ן – כוח נשי לישראל – עמותה לקידום נשים בישראל
מורן ישראל – עמותת כ"ן – כוח נשי לישראל – עמותה לקידום נשים בישראל
ליאן רם – עמותת כ"ן – כוח נשי לישראל – עמותה לקידום נשים בישראל
סיגל רונן-כץ – יועצת משפטית, שדולת הנשים בישראל
עו"ד מאירה בסוק – יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת
עו"ד גלי עציון – ארגון נעמ"ת
שביט בן-אריה – מחבר ספר הביוגרפיות של חברות הכנסת
נאדיה חילו – ח"כ לשעבר, מפלגת העבודה
ענת יהולוב –
ציפי רון – נשיאת איגוד נשים אקדמיות בישראל
עו"ד חוה דיין – נציגת לשכת עורכי הדין
עו"ד תמר הר-פז – פורום נשים ציוניות
עו"ד אורלי אלמגור-לוטן – מ.מ.מ., מרכז מחקר ומידע, הכנסת

הילה לוי




ייצוג הולם של נשים בפוליטיקה

בוקר טוב לכולם ויום אישה שמח. שאלו אותי היום באחד הראיונות ברדיו אם זה יום עצוב או שמח ואמרו שמצד אחד מציינים את יום האישה ומצד שני תמיד נשים מספרות כמה קשה ורע להן. האם זה יום שמח או עצוב? בעיניי, לפחות זה יום שמח כי זה יום שבו אנחנו מעלים למודעות הציבורית סוגיות חשובות. הוועדה בחרה השנה לקחת כנושא מרכזי ביום האישה הבינלאומי את סוגיית ייצוג נשים במערכת הפוליטית ובעיניי השינוי צריך לקרום עור וגידים מלמעלה ומלמטה. תפקיד הוועדה הוא לדאוג לכך שמצד אחד יהיו שינויים מלמטה, ואני מדברת על כל השינויים שנוגעים לרווחת נשים, להשוואת שכר נשים, לכל מה שמתרחש בעולם העבודה, אבל השינוי לא יכול להיות שלם ומושלם אם הוא לא יונהג גם מלמעלה. הכוונה היא להנהגה של נשים, שוויון בייצוג במפלגות ולראות פוליטיקה מאוזנת יותר, שמשקפת את החברה שלנו שיש בה למעלה מ-50% נשים, אבל לצערנו פחות מ-20% ייצוג של נשים בפרלמנט הישראלי.

אני רוצה לומר שיש חשיבות מאד גדולה לעמותת כ"ן, שרואה בזה את נושא הדגל שלה. נכון להגיד את זה ככה, מיכל?

חד משמעית. זה כבר שלוש כנסות שאנחנו מנסות להוביל ואני מקווה שהפעם נצליח.

כולנו תקווה שבאמת נצליח.

כשיהיו 60 נשים בכנסת, עמותת כ"ן נסגרת.

אני משבחת את חברי הכנסת הגברים שהגיעו לדיון הזה כי באמת חשוב שדיונים שמיוחדים ליום האישה לא יהיו נחלת נשים בלבד אלא דיונים שרלוונטיים לכלל החברה. מיכל, ספרי לנו קצת על הרקע של הצעת החוק ומה הקשיים, למה הצעת חוק כל כך לגיטימית עוברת קשיים בתהליך החקיקה בכנסת.

תודה רבה וברכות ליושבת ראש. הייתי שמחה אם האירוע היה מתקיים במקום גדול יותר ועם נוכחות גדולה יותר, אבל זה חלק מהסימפטום שהנושא ייצוג נשים לא נמצא על סדר היום הציבורי, לא של הנבחרים ולא של הציבור. לצערי הרב, זה מלמד על האווירה.

אנחנו בעמותת כ"ן טוענות שמדינת ישראל היא אמנם דמוקרטיה, אבל היא דמוקרטיה מקרטעת מאחר ו-51% מהפוטנציאל לא נמצא במוקד ההשפעה, במוקד המנהיגות של מדינת ישראל ולא יעלה על הדעת שבבית המחוקקים שלנו יהיה כל כך נמוך. למדנו, חקרנו, בדקנו וראינו שבמדינות רבות בעולם שבהן עבר החוק להבטחת ייצוג, אכן הייצוג של נשים גדל באופן משמעותי. לכן, בפעילות שלנו מעבר לכל הנושא של הסברה ומודעות לחשיבות הנשים, הכשרת נשים מתמודדות ומערכת חינוך הנוער למעורבות אזרחית, אנחנו עוסקות בחקיקה.

אני רואה שעברתם למדיניות של שכר ועונש. המוטיב של הצעת החוק, כפי שהיא מונחת כאן, יש בו מידה מסוימת של פיצוי.

תמריץ.

במחקרים שלכם יש הלימה בין התייחסות מפלגתית לנשים לבין הצבעת נשים לאותה מפלגה? יש הלימה כלשהי פרט לכך שאנחנו יודעים – אני לא יודע אם זה מבוסס על מחקרים – שלקדימה, למשל, הצביעו יותר נשים בגלל העובדה שעומדת בראש המפלגה אישה. האם זה בדוק? חשוב מאד שהמפלגות יידעו זאת.

נכון. התוצאות מדברות בעד עצמן. חודש לפני הבחירות הפנימה יושבת ראש קדימה את החשיבות של כוחן האלקטורלי של נשים ומסקר שנערך חודש לפני הבחירות, עם 19 מנדטים, ביום הבחירות קדימה קיבלה 28 מנדטים, כשהיא בעצם השקיעה הרבה מאד בכל נושא מעמד האישה ומגדר, התייחסות אחרת לכוח האלקטורלי של נשים. אין ספק שיש הלימה.

אנחנו רואות את החוק הזה כחוק מחויב המציאות על מנת לפרוץ את תקרת הזכוכית ותקרת הפלדה וכל מה שנמצא תחתיהן. אנחנו חיות במדינה שההשפעה המיליטריסטית וההשפעה האורתודוכסית קשות ביותר ולכן הדרך היחידה לפרוץ את המחסום היא דרך של חקיקה. אני מקווה שהפעם כל חברי הכנסת, גברים ונשים כאחד, יתמכו בחוק הזה. הגיע הזמן שהמדינה שלנו תהיה מדינה מתוקנת. אנחנו נמצאות במקום מאד לא ראוי מבחינת ייצוג פרלמנטרי, אנחנו במקום ה-70 בעולם אחרי מדינות מאד מאד לא דמוקרטיות, כך שהדמוקרטיה שלנו צריכה שיפור.

אני אתן כמה נתונים ולא יותר מדי כדי לא להלאות. מיכל יודין ציינה שאנחנו במקום ה-70 בעולם בדירוג שעשה IPU – Inter Parlamentry Union. יש דירוג של נשים בפרלמנטים, שמתעדכן מעת לעת. מי שמסתכל על המקור רואה שאנחנו מופיעים שם במקום קצת יותר גבוה, מקום 65, אבל יש להם טעות במספר והיינו במקום ה-70 אחרי הבחירות, כשהדירוג מתייחס למספר חברי פרלמנט שנבחרו.

איזו מדינה מובילה בעולם?

רואנדה.

56%.

דווקא רואנדה היא מדינה שאני מעדיפה לא להתייחס אליה אלא למדינות אחרות שיש בעשיריה הראשונה. כשמסתכלים על העשיריה הראשונה של המדינות מבחינת נשים בפרלמנטים – זה נמצא גם בדף המידע הסגול – אנחנו רואים את מדינות סקנדינביה, המדינות הנורדיות: שבדיה, איסלנד, נורבגיה, שאלה מדינות שבאופן חצי היסטורי נמצאות במקום גבוה ברשימה, אבל אנחנו רואים גם בעשיריה הראשונה וגם בעשיריה השניה מדינות של אמריקה הלטינית, וכאן אי אפשר לדבר על משהו היסטורי. אנחנו רואים את בלגיה במקום ה-11 ואני בכוונה מתייחסת לכך שיש שתי קבוצות שונות, המדינות הנורדיות ומדינות אחרות.

יש קורולציה בין חוק לבין ייצוג?

תודה על השאלה. המסמך שלפניכם מדבר על חקיקה לייצוג הולם של נשים בפרלמנטים וזה מסמך שוועדת החוקה ביקשה בכנסת הקודמת, ושם נשאלה השאלה הזאת – האם יש קורולציה בין המדינות שמדורגות גבוה ברשימה לבין קיומה או העדר קיומה של חקיקה. התשובה היא שלא, אבל השאלה הזאת קצת בעייתית. אנחנו רואים שכמעט חצי מהמדינות בעשיריה הפותחת הן מדינות נורדיות, שבהן לא היתה חקיקה ולא קיימת חקיקה לייצוג הולם של נשים, אבל זאת מדינות שלא קיימת בהן חקיקה כי הן לא היו צריכות אותה.

אבל היה תקנון מפלגתי.

אני לא מדברת על תקנונים אלא על חקיקה כי גם את מדברת היום על חקיקה ולא על תקנונים של מפלגות, שזה וולנטרי. ההערה של מיכל מביאה אותי לדבר אחד והוא שגם התיקונים בחוקות של המפלגות לא נכנסו בשלב הראשון אלא רק כאשר שיעור הנשים במפלגות כבר הגיע לרף מסוים, כלומר, ככל שאחוז הנשים עלה, היכולת שלהן להשפיע גם בכיוון הזה, של ייצוג נשים, היה גבוה יותר. לא היתה בהן חקיקה, אבל היתה להן תרבות פוליטית שמעודדת את זה. את רואה לאורך עשרות השנים האחרונות עליה הדרגתית בשיעור הנשים בפרלמנטים בלי צורך בחקיקה.

אנחנו מדברים על מפלגות דמוקרטיות, שמתקיימות בהן בחירות פנימיות?

אנחנו מדברים על מדינות דמוקרטיות. אני לא מכירה את השיטה בכל מפלגה במדינות סקנדינביה, אבל אני רוצה להניח שכן. את יכולה להסתכל על זה מלמטה למעלה, להסתכל על המצב הסופי ולשאול: האם יש מכסה, אבל את יכולה להסתכל על זה אחרת. את יכולה להסתכל על מדינות, וזה בהמשך למה שאמרה מיכל, שבהן לא היתה מכסה ואיך הכנסה של מכסה כזאת השפיעה על ייצוג הנשים. אני אומר כרקע שהיום יש מכסות לייצוג הולם של נשים בפרלמנטים לא בהרבה מדינות, בערך בשלושים מדינות בעולם ובקרוב לארבעים יש מכסות שמתייחסות לרשויות המוניציפליות ולא תמיד זה חופף.

על איזה אחוזים מדברים כשמדובר במכסות?

הגובה שנקבע במכסה מאד שונה ומאד משתנה בין המדינות. בירדן יש מכסה לייצוג הולם שמדברת על 6%-7% אם אני לא טועה ולכן אני לא בטוחה שאפשר לספור את זה בתור מכסה באמת, יש מדינות עם מכסה של 30% ומדינות עם מכסה של 50%.

יש מקום בעולם שבו יש תמריץ אחר מזה שמוצע בהצעת החוק?

אני לא מכירה תמריץ, אני מכירה בעיקר גזר. אנחנו מכירים סנקציה כספית בהקשר הזה. ההשפעה של המכסות משתנה בהתאם לגורמים שונים ואי אפשר לומר באופן גורף שמכסות תמיד עובדות. כמו שמיכל אמרה, זה צריך לעבוד בצורה נכונה אבל גם אם זה עובד בצורה נכונה, זה עדיין תלוי קונטקסט.

זה חוזר למה שחבר הכנסת פרץ שאל קודם: האם זה שמפלגה בוחרת יותר נשים גורם ליותר נשים להצביע לה? יש מדינות, למשל בלגיה, שבפירוש נושא הנשים הוא issue במערכת הבחירות ולכן למפלגות היה תמריץ, בנוסף לחוק, להעלות את שיעור הנשים במפלגה. מידת ההשפעה של מכסות נובעת מכמה דברים וראשית, ניסוח החקיקה – אם החקיקה קובעת באופן ברור על איזה אחוז של נשים שאנחנו מדברים ומה אחוז הנשים שנקבע. האם נקבע אחוז נשים שבאמת משקף ייצוג הולם או שנקבע אחוז נשים שהוא בעצם סוג של מס שפתיים כדי להגיד שיש לנו מכסה.

פקטור מאד חשוב הוא האם קיימת דרישה להציב נשים במקומות ריאליים. אנחנו יכולים לדבר על זה שמדינה דורשת בחוק ש-30% מהמועמדים של מפלגה לפרלמנט יהיו נשים ואם אנחנו מדברים על הכנסת, יכולים להיות 120 מועמדים ברשימה של מפלגה, 90 הראשונים הם גברים, 30 האחרונות הן נשים והמפלגה עמדה בחוק. זה מצב שיכול לקרות אם אין דרישה להצבה במקומות ריאליים. זה עדיין עונה על הדרישה החוקית וראית את זה בחלק מהמדינות.

ראינו בכמה מדינות שיישום טוב של דרישות לייצוג הולם מחייב סנקציות והסנקציות העיקריות יכולות להיות או פסילה של רשימה, כלומר רשימה שלא עומדת בדרישה החוקית נפסלת, או סנקציה כספית. כשאני אגיע לדוגמה של צרפת נראה את ההבדל במידת ההשפעה של שתי השיטות הללו. שיטת הבחירות במדינה משפיעה. מדינות שמתקיימות בהן בחירות יחסיות כמו ישראל נחשבות למדינות יותר ידידותיות לנשים לעומת בחירות שהן רובעיות. הפקטור האחרון הוא מוסדות ובקרה. הכוונה היא לקיום מנגנונים, גם מנגנון בתוך המפלגה, שיידע איך ליישם את הדרישה החוקית, איך לקדם את הנשים גם מבחינת הצבה שלהן במקומות ריאליים וגם מבחינת חינוך, העלאת המודעות וקידום נשים כך שיותר נשים יגיעו לשם. הצד השני הוא מנגנון מדינתי, שיפקח על יישום החוק.

נקודה נוספת היא האקלים הפוליטי במדינה, שמאד משפיע על יישום המכסות האלה. למרות שההשפעה של המכסות היתה שונה בכל מדינה, ראינו שבסך הכל המכסות השפיעו. כלומר, במקום שבו נקבעה מכסה באופן נכון ויושמה באופן נכון, היתה לה השפעה. אני מבקשת לתת שלוש דוגמאות שמלמדות על זה יפה. בלגיה היא מדינה שבה הדרישה לייצוג הולם נכנסה בהדרגה. בהתחלה דובר על 30%, אם אני לא טועה, בהמשך נטען ש-30% זה לא שוויוני ולכן חייבים להעלות את המכסה לייצוג הולם של נשים ל-50%. האקלים הפוליטי בבלגיה תמך בזה.

למה היא לא נמצאת ברשימות?

בלגיה נמצאת במקום ה-11 ויכול להיות שהכנסתי רק את העשיריה הראשונה.

רואים שטוניס נמצאת לפני ישראל וגם קובה.

קובה בעשיריה הראשונה.

קובה היא מדינה קומוניסטיות ובמדינות קומוניסטיות רואים השתתפות פעילה של נשים.

אני מתייחסת למדינות דמוקרטיות. החוק הראשון בבלגיה נכנס לתוקף בשנת 96' והוא קבע שיעור ייצוג מקסימלי של 75% לכל מין, בהמשך זה ירד לדרישה ל-66% ייצוג לכל מין, שזה בעצם לפחות 33% לנשים.

לפני חקיקת החוק שיעור ייצוג של נשים בפרלמנט נע סביב 10% ובבחירות בשנת 95', לפני שהחוק נכנס לתוקף, שיעור הנשים עמד על 12%. בבחירות בשנת 99', הראשונות אחרי יישום החוק, שיעור הנשים עלה ל-19% ובבחירות 2003, שהיו אחרי החוק המתוקן, שבו כבר דרשו 50% וכן מנגנון להצבת נשים במקומות ריאליים, שיעור ייצוג הנשים בפרלמנט עלה ל-35%. יש שני מנגנונים עיקריים לקביעה של הצבת נשים במקומות ריאליים, כשאפשר לדבר על אחוז מסוים של נשים מתוך כל קבוצה, נניח מתוך כל חמישיה אנחנו רוצים שיהיו שלוש נשים ומתוך כל עשיריה אנחנו רוצים שיהיו שלוש נשים, תלוי בגובה שיעור הייצוג שנקבע. המנגנון השני שמדבר על ייצוג מלא – 50% - נקרא שיטת הרוכסן. זה אומר מועמד גבר ומועמדת אישה או להיפך ובכל מקרה, שיהיו גבר ואישה לסירוגין. זה המנגנון שמביא בצורה הקרובה ביותר ל-50%, אבל זה עדיין לא מביא למספר הזה כי לרוב הגבר ממוקם במקום הראשון.

בפוליטיקה קוראים לזה שיטת הריץ'-רץ'.

זה בדיוק זה, רוכסן.

מקומות 1, 3 ו-5 זה לא כמו מקומות 2 ו-4.

אמרתי שגם כשיש את שיטת הרוכסן בדרך כלל לא תראי ייצוג של 50% נשים בפרלמנט, אלא של כ-40% כי זה מתחיל מ-2. במקרה של בלגיה, אחרי התיקון לחוק שקבע את המקומות הריאליים והעלה את השיעור ל-50%, אנחנו רואים עליה משמעותית בשיעור הנשים בפרלמנט, שהוא 35% ובלגיה מדורגת היום במקום ה-11 בעולם. המדינה השניה שרציתי לדבר עליה היא קוסטה-ריקה.

הדןגמה דומה?

אני לא מכירה את המדינה מבחינת בחירות, אבל אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליכים שעברו עליה. צרפת, לדעתי היא הדוגמה החשובה. אני מדלגת על קוסטה-ריקה כי חבר הכנסת פרץ מבקש ממני להתחיל בדוגמה אחרת.

תחזרי אחרי כן לקוסטה-ריקה כי חשוב לנו ללמוד.

בקוסטה-ריקה יש חוק מ-96' שקובע ייצוג הולם. החוק לא קבע דרישות למקומות ריאליים ולא קבע שום סנקציה אלא דרישה לייצוג הולם. בבחירות הראשונות אחרי חקיקת החוק שיעור הנשים בפרלמנט עלה מ-16% ל-19%, עליה של 3% בלבד. אחרי חקיקת החוק, גם בעקבות לחץ של ארגונים שונים, כולל הרשות לקידום מעמד האישה שפועל במדינה וגם בגלל שבכל זאת היתה עליה מסוימת של שיעור הנשים בפרלמנט, והנשים הנוספות שנכנסו לפרלמנט היוו קבוצת לחץ בתוכו, החוק תוקן כך שגם הוכנסה סנקציה שאומרת שרשימה שלא עומדת בדרישה החוקית נפסלת וגם נכנסה דרישה להציב נשים במקומות ריאליים. בבחירות שאחרי זה, בשנת 2002, שיעור הנשים עלה ל-35%. בבחירות שנת 2006 שיעור הנשים הגיע ל-37%.

התייחסת לשיטת הבחירה עצמה, אם זה פריימריז או ועדות מסדרות וכו'?

לא לשיטת הבחירה במפלגות, אבל אני לא יודעת אם זה צריך לשנות.

אם יש מפלגה שהיא לא דמוקרטית ובעל המאה הוא בעל הדעה וגם קובע מי יהיה ברשימה, זה מקרין במישרין.

אם את קובעת כסנקציה שרשימה שלא עומדת בדרישה הזאת נפסלת, אין משמעות לשיטת הבחירה כי אותה רשימה לא יכולה להגיש מועמדות לפרלמנט בכל מקרה.

יש מחקרים שמדברים על פריימריז ועל כך שזאת שיטה שפוגעת בנשים.

פריימריז היא שיטה שפוגעת בנשים ויש על זה מחקרים רבים.

או לחילופין, כמו שאנחנו רואים במפלגות הערביות והחרדיות.

בישראל, בתוך מערכת הפריימריז יש כל מיני שיריונים ומערכות מתקנות, אבל אם נותנים לפריימריז לעבוד באופן נייטרלי, נשים נפגעות.

אם יהיה חוק לא משנה השיטה כי השיטה תתאים את עצמה לחוק.

המבנה החברתי בישראל שונה.

אין מה לדאוג, החוק לא יעבור.

בקדימה אין לנו בעיה, יש לנו הבטחת ייצוג.

ש"ס לא תתן להעביר חוקים כאלה, כך שאל תשלו את עצמכם כל כך.

הבטחת הייצוג בקדימה היא אישה אחת לכל עשיריה, נכון? זה מה שהסיעה העבירה לנו.

בעבודה זה שתי נשים בכל עשיריה ואני קבעתי את זה.

קדימה היא מקרה מעניין כי מספר הנשים בפועל יותר גבוה מהבטחת הייצוג. זה אחד המקרים הבודדים וכל הכבוד לכם.

אני חושבת שאצלנו זה במדרגה יותר גבוהה כי נשים שנכנסו, לא נכנסו על בסיס שריונים.

מה אתם רוצים? במרכז ליברלי בטח יש נשים ואם אין ליברליות ואין מרכז, אין נשים.

זה שינוי שבא גם מבפנים. כשנשים יותר פעילות בזירה הציבורית ומגיעות ולוקחות חלק, הן גם נבחרות בסופו של דבר.

נתתי את הדוגמה של קוסטה-ריקה גם כדי להצביע על חשיבות של סנקציות ושל דרישה למקומות ריאליים. שאל חבר הכנסת פרץ אם זה דומה לישראל ואחת הסיבות שגרמו לכך שבשונה מבלגיה, החוק לא יושם באופן מלא בהתחלה, היא מכיוון שהיתה התנגדות של ההנהגה הגברית במפלגות ובהעדר שוט זה לא יושם. הנקודה השניה שאפשר ללמוד מזה היא על הכוח של קבוצות לחץ שונות, גם מחוץ לפרלמנט, בדומה למה שהרשות לקידום מעמד האישה ועמותת כ"ן עוסקות בו, וגם של נשים בתוך הפרלמנט להשפיע על תיקון החוק.

הדוגמה השלישית היא צרפת. אני רוצה להשוות בין החקיקה לייצוג הולם כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרלמנט הצרפתי לבין הביטוי שלה בשלטון המקומי. יש חוק לייצוג הולם בצרפת משנת 2000 והיישום שלו שונה בכל אחת מהזירות האלה. שיטת הבחירות שונה ולכן היישום שונה. הבחירות לפרלמנט מתקיימות בשיטה רובעית, כלומר המנצח באזור בחירה מסוים לוקח את כל הקולות ולכן אי אפשר לדבר על רוכסן כי את לא מדברת על רשימה, אבל הסנקציה של מפלגה שלא עומדת בדרישה החוקית להציב איקס מועמדים שהם נשים היא סנקציה כספית.

מה זה אומר? הן מקבלות פחות מימון?

מימון המפלגות שלה פוחת בשיעור שהוא פרופורציונלי לסטיה מהדרישה החוקית לייצוג הולם.

בחקיקה שם כתוב "נשים" או כתוב "ממין אחר"? זה מאד משמעותי כי אני נגד חקיקה שקובעת מראש שהמיעוט הוא נשים.

כל אחד מהמינים. זה משתנה. יש לזה משמעות סמנטית אבל בפועל אין לזה משמעות.

תהיה לזה משמעות בעוד חמישים שנה.

אני אספר סיפור אמיתי שיכול קצת ללמד אותנו. לפני כמה שנים היתה לי פגישה עם משלחת של מפלגת השמאל בשבדיה. פגשתי נציגות ונציגים שהיו שם ושאלתי אותם איך הם מבטיחים ייצוג הולם של שני המינים במוסדות של המפלגה שלכם והם אמרו לי: יש לנו בעיה גדולה להבטיח את ייצוגם של הגברים.

עמיר דואג לעתיד.

לא, ממש לא. בכל תחום שעוסק בנשים, כשמקבעים משהו זה הופך לרף עליו ולכן אני אומר שתמיד צריך להקפיד על כך שלא כותבים "נשים" אלא כותבים המין שבמיעוט או כל מין.

בקדימה זה יצא לטובה בסופו של דבר כי קבעו איזשהו רף והיו נשים שלא התמודדו על המושב הזה.

אני מדבר על החוק.

חברים, די ברור לכולנו למה אנחנו מתכוונים ודי ברור לכולנו שבמערכת הפוליטית בישראל הבעיה היא של חוסר ייצוג נשים.

אני מבקשת להוסיף שנשים זה לא מגזר ואת זה צריך להפנים בכל הכתובים. בכל מגזר נשים הן רוב ולכן, צריך לכתוב מכל מין ולא מגזר. הרבה פעמים אומרים אצלנו המגזר הנשי, אבל נשים הן לא מגזר.

מגדר, לא מגזר.

בצרפת הסנקציה היא כספית.

מה חובת הייצוג?

נדמה לי ש-50% מכל מין. לא עומדים בזה.

מפעילים את הסנקציה הכספית?

אם תאכוף את זה על ישראל יהיה תת ייצוג לנשים כי יש יותר מ-50% נשים באוכלוסיה.

בואו נגיע ל-50%.

כשתגיעי ל-50% תודיעי לי.

מימון המפלגות נקבע בשיעור שהוא פרופורציוני לסטיה מהדרישה לייצוג הולם.

בפועל זה בקושי 18.9%.

זה מדגים לך מה קורה כשאין לך אפשרות להכיל דרישה או שאתה בוחר שלא להכיל דרישה להציב נשים במקומות ריאליים.

בצרפת, למרות החקיקה, שיעור הנשים בפרלמנט הוא 18.5%.

זה בגלל השקלול הכולל. העדיפו לשלם כסף מאשר לתת ייצוג לנשים.

בדיוק כך. בצרפת העדיפו לשלם כסף, בעיקר המפלגות הגדולות. היה להן יותר קל לספוג את הקנס או, לחלופין, הם הציבו נשים במחוזות בחירה שהם לא מחוזות בחירה ריאליים וכך הם ענו על הדרישה החוקית. אם נשווה את זה למפלגות, זאת הבחירה להציב נשים במקומות שהם לא ריאליים ברשימה. לכן העליה שם היתה מ-12% ייצוג לנשים לפני החוק ל-18.5% אחרי החוק. צרפת לא שונה מישראל ברמת הבחירות לפרלמנט.

מצד שני, הבחירות לרשויות המקומיות בצרפת. בשנת 2000 חל חוק השוויון גם על הרשויות המקומיות. היה להם תיקון ב-2002 או ב-2003. ברשויות המקומיות בצרפת יש גם דרישה ל-50%, אלא ששם יש דרישה להציב נשים במקומות ריאליים בשיטת הרוכסן – גבר-אישה או אישה-גבר לסירוגין. ברשויות המקומיות הסנקציה על אי ציות לדרישות החוק היא פסילה של הרשימה. מונח לפניכם מסמך של ייצוג נשים בשלטון המקומי ואתם רואים שבשנת 95', לפני שנחקק חוק השוויון, שיעור הנשים ברשויות של המועצות המקומיות – רשויות שיש בהן יותר מ-3,500 תושבים, עליהן החוק לא חל – שיעור הנשים היה כמעט 26%. ב-2001, אחרי שנחקק חוק השוויון שיעור הנשים עלה וב-2008, אחרי שהכניסו גם את חוק השוויון וגם את הדרישה להצבה ברוכסן, שיעור הנשים ברשויות המקומיות הוא 48%.

אנחנו מדברות על חברות מועצה?

כן, חברות מועצה.

לא ראשי רשויות.

לא ראשי רשויות.

זה נתון שונה לגמרי מנתון שמופיע במסמך של מחלקת המחקר ובו, בעמוד 4 למטה, אני רואה את מספר מדאיג ואני לא יודע אם הוא נכון. רשום שם שהשיעור הממוצע של נשים בכלל חברי המועצות המוניציפליות בישראל הוא 11%.

כן, אני מדברת על צרפת. שיעור הנשים במועצות המוניציפליות בצרפת שהחוק חל עליהן הוא כמעט 50%. אני חושבת שזאת דוגמה שמאד מחדדת גם את המקום של הסנקציה – בצרפת רואים שהשוט של פסילת מפלגה יותר חזק משוט של קנס כספי, ואני לא נכנסת לאילוצים הפוליטיים בכל מדינה – וגם את הדרישה להציב נשים במקומות ריאליים.

בעצם אין אף דוגמה מהעולם של חקיקה שמתגמלת מפלגות שוויוניות?

אני לא מכירה דוגמה כזאת.

מה קורה בארצות הברית?

ברגע שאת מתגמלת מפלגה שנותנת ייצוג הולם את גורעת מתקציב של מפלגה שלא נותנת ייצוג הולם.

לא בהכרח.

באופן יחסי היא מקבלת פחות.

בפגישות שלנו עם ראשי סיעות, אלה שהצלחנו להיפגש אתם, נוכחנו לדעת שהם בהחלט תומכים בחוק. התמריץ הוא דבר חיובי וסנקציות זה שלילה כך שנראה לנו שהתמריץ יעזור.

אני אתן את רשות הדיבור לחברי הכנסת שממתינים בסבלנות.

ראשית, אני רוצה לברך את ציבור הנשים בישראל ליום האישה הבינלאומי. אנחנו בהחלט חושבים שבכל שנה מצליחים להתקדם בתחומים רבים והמאבק על מעמדה של האישה בישראל הפך לדבר שמקובל על כל קבוצות החברה הישראלית. במידה מסוימת, קבוצות שלא דואגות למעמד האישה אצלן מרגישות מתנצלות. אבל, לא ייתכן שבימים שבהם אנחנו מדברים על קדמה בפוליטיקה ועל קדמה בתחומים אחרים, נראה שעדיין יש אוטובוסים שיש בהם הפרדה בין נשים וגברים. עם כל הכבוד, הפוליטיקה חשובה מאד.

חבר הכנסת פרץ, מה זה קשור לעניין?

בטח שזה קשור. זאת הוועדה לקידום מעמד האישה, לא?

נכון, אבל הנושא שלנו הוא ייצוג נשים במערכת הפוליטית.

בסדר, גברתי. אם יהיה יותר ייצוג נשים במערכת הפוליטית לא יעזו לעשות הפרדה באוטובוס כי הנשים בפוליטיקה יחוקקו חוק שאוטובוס כזה יוחרם באופן מיידי. לכן יש קשר.

זה עניין פנים-קהילתי. אתה לא יכול לקבוע לקהילה איך לפעול.

תגידי שאת לא יכולה לקבוע גם למפלגות החרדיות לתת ייצוג לנשים.

לצערנו, אנחנו לא מצליחים להתערב בשיטת הבחירה של מפלגות חרדיות.

האוטובוסים הם כספי ציבור, לא?

אם כך, בואו לא נתפאר בהיותנו מדינה דמוקרטית, עם כל הכבוד. יושבת הראש רוצה שנמצא צלע שקשורה לחוק שלה ואם תגידו דברים, היא ודאי תאמר לי שאני לא יכול לדבר גם על נושאים אחרים. אני חושב שהכל קשור. אחד קשור בשני. המערכת הפוליטית משפיעה בסופו של דבר על האווירה בכל תחום ותחום ואי אפשר להתפאר בהיותנו מדינה מודרנית ואחר כך למצוא את עצמנו עם תופעות מסוג זה. אני חושב שאם היינו רואים תופעות כאלה באיראן היינו מייד כולנו מורטים את שערותינו ואומרים: איך ייתכן דבר כזה? מכיוון שזה משלנו, זה נראה דבר לגיטימי. אני לא חושב שזה עניין שאנחנו יכולים לעבור עליו לסדר היום ולדעתי הוועדה למעמד האישה צריכה להידרש לנושא.

אני מברך את חברות הכנסת על היוזמה ואני חושב שזאת יוזמה חכמה, לתת אינסנטיב למפלגות. אני רק מקווה שמפלגות לא ישתמשו בזה ויכניסו חברות כנסת לרשימות רק בגלל שהן תורמות לסיוע במאבק על המשבר התקציבי.

אתה מכיר את הביטוי 'מתוך שלא לשמה בא לשמה'?

אני חושב שהנשים בישראל כבר לא שם. הנשים בישראל מציגות איכות, הנשים בישראל מציגות פעלתנות לא פחות מחברי הכנסת.

יותר, יותר.

אין שום סיבה לכך שאני בסוף אמצא את עצמי במצב שבו יושבי ראש מפלגות ישקלו את נוכחותם של חברי הכנסת רק כי זה עוזר להם לפתור בעיה תקציבית כזאת או אחרת. אני לא מאמין שיש גבר כלשהו שיוותר על האפשרות שלו להיבחר כי המפלגה שלו תקבל מימון נוסף, אבל למה להפחית בעניין? זה צעד בכיוון הנכון.

זה יכניס שיפור במנגנון הפנימי של קביעת המדרג בתוך שיטת פריימריז, למשל.

אני אומר שוב, אני בהחלט חושב שאין שום סיבה לא יהיו מיוצגות ייצוג של 50% לפחות בלי שום בעיה. אני בעד חקיקה גורפת וחד משמעית, שלא מבחינה. כל סיעה בכנסת תדע שאם היא לא מציגה מספיק נשים, היא יכולה לאבד כמה חברי כנסת. אין לי שום בעיה עם העניין. מי שאומר שזאת התרבות שלו, שישלם. שישלם גם בייצוג פרלמנטרי, שישלם בכל דבר, לא רק בכסף. אני מניח שסיעות אחרות, שיראו את עצמן נפגעות מזה כבר ימצאו לעצמן דרך, לצערי, לשפות את עצמן.

אני חושב שאם כבר הולכים בשיטת המקל והגזר בחקיקה הזאת, אני מציע שבמהלך הקריאות הבאות נכניס גם מקל ולא רק גזר. כן צריך להכניס מוטיב של סנקציה, שהיא הורדה מתקציב מימון המפלגות. הדבר הכי טוב הוא ללכת לסעיף חוקי, שמחייב סיעות ומצדי אין שום בעיה והם יכולים לשים את חברות הכנסת במקומות 90 עד 120, אבל אם נקבע ששליש לפחות מחברי סיעה צריכים להיות נשים, ייבחרו להם עשרה חברי כנסת וכל אותן נשים שבמקום ה-90 ידלגו ויוציאו את מי שנכנס לפניהן, מה הבעיה? מה העניין? יש לזה תקדימים. החוק הנורבגי מדבר על תקדים בממשלה שבו אפשר לעשות שחלוף במצב מסוים.

אם החוק יקבע שבמצב שבו סיעה שנכנסה לכנסת לא הכניסה לפחות שליש מחבריה נשים, יהיה מקומן אשר יהיה, הן ייכנסו כדי למלא את המכסה והגברים שנמצאים בסוף הרשימה יפנו את מקומם לאותן נשים כדי להשלים את המכסה. אם לא תהיה סנקציה אמיתית וחוקית.... תאמינו לי, עם סנקציות כאלה כל המפלגות יתאימו את עצמן. שיטת הבחירות תתאים את עצמה, ההתמודדויות הפנימיות יתאימו את עצמן, הדילים יתאימו את עצמם וכו'. ברגע שכך יקבע החוק, תראו תהליך בלתי רגיל.

עם זאת, אני רוצה לברך את חברות הכנסת. טוב שאנחנו מעלים את קרנן של נשים בנוכחות שלהן, אבל אני מאד מבקש מכל מי שינאם עבור החוק הזה, שלא ישכח לרגע לשבח את איכות חברות הכנסת. אני אומר זאת לא מן השפה ולחוץ, אני אומר זאת כי אני מתכוון לכך. אסור בשום פנים ואופן שמישהו יחשוב שבסוף חברות הכנסת נכנסות רק בשביל אינסנטיב כספי. זה בנוסף, אבל הן נכנסות קודם כל בגלל שהן טובות יותר. לצערי, בגלל העובדה שהן מרגישות שהן צריכות להוכיח את עצמן כל הזמן, בגלל העובדה שעולם הגברים בוחן אותן במיקרוסקופ, הן הרבה יותר טובות. הן משקיעות יותר, הן יותר אדוקות, הן נותנות מעצמן בכל תחום ותחום כדי להשיג ולהגיע. אני מברך כל צעד שישפר את מספרן ומעמדן של חברות הכנסת בבית הזה. זה צעד מבורך למדינת ישראל.

תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה רבה. גברתי יושבת הראש, אני רוצה להצטרף לברכות קודם כל ליום האישה הבינלאומי. זאת הזדמנות להזכיר שהתנועה שיש לי הכבוד להשתייך אליה היתה מעורבת בלידתו של יום האישה הבינלאומי ב-1908. האינטרנציונל של מפלגות הפועלים בקופנהגן הכריז על יום האישה הבינלאומי וזה אחד מימי המאבק הסוציאליסטים החשובים.

רוזה לוקסמבורג וקלרה צטקין.

כל הכבוד לחברת הכנסת סולודקין, שמשלימה את שני השמות של הנשים החשובות האלה, קלרה צטקין ורוזה לוקסמבורג, שהיו חלק מאותה החלטה היסטורית. המאבק על זכויות הנשים הוא חלק מרכזי מהמאבק על תיקון העולם ולא יכול להיות תיקון עולם אם אין בו מקום אמיתי ומשמעותי לאישה. אין תיקון עולם כזה, הוא לא שווה ולכן כולנו צריכים להיות מחויבים למאבק למען השוויון לעולם, שעם כל ההתקדמות שהיתה, זהעדיין רחוק מאד מהמקומות שאליהם אנחנו רוצים להגיע.

בעניין יצוגן של נשים בפוליטיקה אני רוצה לומר מספר דברים. ראשית, כפי שאנחנו רואים מדוגמאות בעולם, אפשר לשנות. אנחנו לא חייבים להשלים עם המציאות שאנחנו חיים בה ואפשר לעשות את זה הרבה הרבה יותר טוב. הדבר השני הוא שאסור להשלים עם הסתכלות על נושא של ייצוג נשים בפוליטיקה רק מהזווית הפרלמנטרית. התמונה של הנתונים של ייצוג נשים ברשויות המקומיות, למשל, מזעזעת. 11% נשים ברשויות המקומיות זאת תמונה איומה. אם אני מסתכל, למשל, על רשויות מקומיות בציבור הערבי, שאני מלווה רבות מהן, יש הרבה מאד רשויות מקומיות שאין בהן בכלל נשים. בכלל.

ברובן אין.

ברובן אין. מספר ראשי הערים הנשים שזו ההזדמנות לברך אותן כי גם הן נשים מאד בולטות וראשי ערים מצליחות – יעל גרמן, הגב' פיירברג בנתניה, ראשי ערים מאד בולטות ומצליחות, פלורה שושן במצפה רמון.

סיגל מורן ונקווה שגם בערד תיבחר אישה.

אנחנו מאחלים לה הצלחה בהזדמנות זאת. יש נשים מוצלחות ונפלאות בשלטון המקומי, אבל המספר מאד מאד קטן.

ועכשיו לעניין הכנסת. אני חייב לומר לכם שהפתרון, לדעתי, בנושא הזה מזכיר לנו את האמירה שאי אפשר לקפוץ לתהום בכמה צעדים. אני חושב שהדרכים של כל מיני מנגנוני התמודדות עם הסיוע הכספי או המענקים הכספיים שמקבלות המפלגות מהמערכת הציבורית הן דרכים מאד מאד מורכבות ובעייתיות. יש הרבה מאד בעיות משפטיות עם החקיקה הזאת ואני לא בטוח שהיא בכלל יכולה לעבור מבחן של חקיקה ברמה הקונסטיטוציונית.

היא תעבור.

מה הבעיה?

זאת שאלה של פגיעה או אי פגיעה בשוויון, האם יש פה פגיעה בשוויון.

חוסר ייצוג נשים הוא הפגיעה המהותית בשוויון.

יש חוות דעת של סוזי נבות.

אני מכיר את חוות הדעת הזאת ואני עדיין נותר ספקן לגבי השאלה הזאת. אני אומר את זה כמי שבסך הכל מעוניין לקדם את הנושא. לכן אני חושב שאנחנו צריכים להידרש לשאלה הזאת בהתמודדות פרונטלית ואני מצטרף לעמדתו של חבר הכנסת פרץ. אנחנו צריכים לקבוע שכל סיעה שמיוצגת בכנסת מחויבת במספר מינימום של נשים. יכול להיות שנתפשר בהתחלה על מספר יותר נמוך ואחר כך נגדיל אותו, אבל העקרון הזה צריך להיכנס.

בוא ניקח לדוגמה אפילו את המפלגה שלך, מפלגה שבאופן היסטורי כן היה בה ייצוג והיום אין.

נכון, היום אין. אגב, אם כבר מדברים על חברות כנסת מצטיינות, תמר גוז'נסקי היתה לתפארת הכנסת וגם לתפארת המפלגה והתנועה שלנו.

ולתפארת מדינת ישראל.

ולתפארת מדינת ישראל.

אין מניעה הלכתית כך שגם במפלגות החרדיות אפשר לדרוש את זה.

אני באמת שואלת אותך, חבר הכנסת חנין, כי לפני שמדברים גבוהה-גבוהה צריך לרדת באמת לשטח. אתה חלק ממפלגה שאין בה היום ייצוג נשים. הבית היהודי הוא מפלגה שלמרות שאין מניעה דתית, אין ייצוג נשים. אני כבר לא מדברת על ש"ס ועל אגודת ישראל, שבה מבחינה סוציולוגית אין ייצוג נשים. איך אנחנו נאבקים בזה?

אפשר להציע הצעת חוק שרק מפלגה עם יותר מחמישה מנדטים מחויבת לייצוג מסוים של נשים.

סליחה, למה עם שלושה מנדטים אי אפשר לחייב ייצוג נשים?

זאת דוגמה, אם את רוצה להעביר את החוק.

או שאנחנו עושות שינוי חברתי או שאנחנו משלימות עם המציאות.

אני רוצה להעביר את החוק ולכן אני רוצה שהמפלגות האלה יתמכו בנו.

אני אענה על השאלה שנוגעת למפלגתי. עמדתי היתה וגם הינה בעד שריון נשים ברשימת חד"ש לכנסת, עם כל המורכבויות שיש אצלנו – יהודים, ערבים. אתם מכירים את כל המורכבויות ואין אצלנו שריונים מכוח עקרון שאומר שאנחנו מתנגדים לשריונים. לכן, אין שריון ליהודים, אין שריון לערבים אבל לנשים חייב להיות שריון אחרת אנחנו לא מצליחים להתמודד עם הבעיה הזאת. זו עמדתי, היא היתה כזו, היא תהיה כזו ויכול להיות שבכנסת הבאה לא תראו אותי, תראו אישה במקומי. זה יהיה בסדר גמור. אני חושב שאנחנו חייבים להתמודד עם העניין הזה. תודה רבה.

תודה רבה על הדברים. אולי בשלב הזה אני אפנה לחברת הכנסת עינת וילף, שותפתי להצעת החוק. תציגי בבקשה את הצעת החוק כפי שאנחנו מציעים אותה ומגישים אותה ואחר כך נמשיך את הדיון על רקע הצעת החוק שלנו.

אני אציג לכם את הצעת החוק שהיא מאד קצרה ומאד פשוטה ויש בה הגיון שמתמודד עם הנושאים שעלו כאן. במשך השנים הייתי פעילה בעמותת כ"ן, משם עלתה היוזמה לחוק ובמשך השנים נעשו נסיונות שונים לנסח את החוק. ואכן, צריך להתמודד עם שאלות של האוטונומיה המפלגתית בישראל. בישראל נהוג לכבד את האוטונומיה של המפלגות לקבוע את הרשימות שלהן לפי ראות עיניהן. שאלות חוקתיות של שוויון, שימוש במימון מפלגות וכו'. לכן, כשהגענו לכנסת הזאת החלטנו ללכת על מנגנון של תמריץ כי מנגנון של תמריץ, בניגוד למנגנון של סנקציה, אינו פוגע באוטונומיה של המפלגות, אינו מחייב אותן ואינו פוגע בשוויון שלהן מבחינת חוק מימון מפלגות.

החוק בעצם אומר בצורה מאד פשוטה שמפלגה שביום כינון הכנסת, ביום ההשבעה, יהיו בה יותר מ-35% נשים – כך לא צריך בכלל לעסוק ברוכסנים ובכל מיני מגנונים כי אתה פשוט מגדיר את זה כיום כינון הכנסת. כל מפלגה מכירה את הסקרים, יודעת מה הסיכוי שלה להכניס אנשים לכנסת ואם המימון העודף מובטח רק במקרה שמדובר ביום כינון הכנסת, ביום ההשבעה, בעצם כל מפלגה נשארת אוטונומית להחליט איך היא דואגת לייצוג הגבוה של הנשים במקומות ריאליים. אנחנו לא צריכים להגדיר את המנגנון, אם זה כל שליש או רוכסן או כל דבר אחר.

מדובר על כך שביום כינון הכנסת יותר מ-35% מהמנדטים של מפלגה יהיו של נשים. כיום אף מפלגה לא עומדת ברף הזה.

אבל ישראל ביתנו הכי קרובה לרף הזה.

ישראל ביתנו קרובה, מפלגת העבודה היום קרובה.

אצלנו תשעה אנשים ואצלכם חמש וזה 30%.

אף מפלגה לא עומדת ברף הזה, בטח לא ביום כינון הכנסת, אבל יש מפלגות כמו: קדימה, עבודה, ישראל ביתנו ובמידה מסוימת הליכוד שקרובות לרף הזה ולכן התמריץ גם אמור לעודד אותן להוסיף עוד מקום, עוד שני מקומות. לכן זה מוגדר ביום כינון הכנסת כדי להבטיח שבאמת יהיה מדובר במקומות ריאליים וכל מפלגה תבנה את המקום הריאלי כראות עיניה. ההצעה היא כמובן הצעת חוק לא תקציבית, כי מדובר על 5.5 מיליון שקלים, שזה הרף התקציבי מה שמסייע גם להעברת החוק וזה עדיין סכום משמעותי מבחינת המפלגות. אם מפלגה אחת או שתיים יעמדו ברף הזה, מבחינתן מדובר בסכום מאד משמעותי למרות שמבחינת האוצר מדובר בהוצאה בעוד שלוש-ארבע שנים, שגם היא לא בטוחה. שוב, מדובר בסכום מאד קטן.

הגדרנו, ויש בזה גם אלמנט סמלי, שאם ביום כינון הכנסת יהיו 40% נשים, החוק בטל מעצמו. הנסיון במדינות אחרות מראה שנדרשת קפיצת מדרגה בעזרת חקיקה כדי להגדיל את הייצוג של הנשים, אבל מרגע שמגיעים לאיזשהו רף, ובעינינו 40% הוא רף ראוי ורצוי, מרגע זה כבר אין בעיה. בעצם, המערכת כבר מנציחה את עצמה, הנשים יותר מוכרות, הן נבחרות מחדש.

אולי צריך להוסיף שצריך לפחות שתי כנסות רצופות שבהן יש 40% כדי לראות שהמערכת באמת משמרת את עצמה. אפילו בכנסת הזאת היו הרבה פרישות שהובילו לזה.

לכן דיברנו על כינון הכנסת.

שווה לראות שזה תהליך עקבי.

לי אישית אין בעיה עם זה.

הלוואי ונגיע לרגע שבכנסת אחת יהיו 40% נשים.

אם נגיע לכנסת אחת אנחנו נמצאים במקום מאד שונה ובסך הכל אנחנו גם רואים שאין נסיגה לאחור. זה הדבר היפה במהפיכה הפמיניסטית.

אני אבקש עוד מעט משביט להציג נתונים. הצער הגדול שלנו הוא על העובדה שלמרות שאין נסיגה בייצוג נשים גם אין קפיצות מדרגה. זה מאד מצער לראות שנשים פרצו להרבה מאד כיוונים מאז הקמת המדינה, אבל בתחום הפוליטי, לצערנו, עדיין לא ראינו פריצת דרך משמעותית, כולל בכנסת הזאת שמתהדרת בתואר הכנסת הנשית ביותר.

גם לא בשאר התחומים.

אני חושבת שבכל זאת התקדמנו.

מה שציפי אומרת מאד נכון וזה בדיוק מה ששמעתם כאן גם מדב וגם מעמיר. בפוליטיקה יש הזדמנות לתקן רק אחת לארבע שנים ובמצבים האלה גם הגבר הפמיניסטי ביותר לא יפנה את מקומו מרצון מכיוון שמדובר אך ורק ב-120 מקומות ולכן נדרש תהליך או של כפיה או של תמריץ שמייצר רצון לכפות מנגנון פנימי כדי לייצר את השינויים האלה אחרת השינויים איטיים מדי. זה ההגיון של החוק ואני חושבת שמכל המנגנונים הקודמים שהיו, זה החוק שיש סיכוי אמיתי להעביר אותו. הוא מתמודד גם עם הבעיות החוקתיות וגם עם הבעיות המפלגתיות.

זה גם חוק שנותן תמריץ לנשים להתמודד. ברגע שאנחנו נקל על נשים בתהליך ההתמודדות שלהן, נגדיל את מספר המועמדות. היום נשים אומרות: מה אני אכנס לחיים האלה? איזה סיכוי יש לי? התמריץ הזה יעודד נשים רבות להתמודד.

נכון. תודה רבה. חברת הכנסת אורית זוארץ, בבקשה.

תודה. אני מברכת על הדיון, כבוד היושבת ראש, ועל הצעת החוק. אני חושבת שהיא הצעת חוק מאד מאד חשובה. אנחנו נמצאות בתהליך של שינוי חברתי ואת השינוי החברתי צריך לקדם בכל המישורים, גם בכנסת וגם ברמה המוניציפלית. לצערי הרב, המדינה שלנו מנוהלת באופן כמעט בלעדי על ידי גורמי דת קיצוניים ואורתודוכסים אנטי-ציוניים. בסופו של דבר הם הופכים להיות לשון המאזניים ואלה שקובעים מה יהיה כאן ולכן אני חושבת שאת השינוי צריך לעשות כבר שם, כמובן על ידי חיוב של כל אותן מפלגות.

זה לא חיוב, זה תמריץ. אנחנו מדברים על משהו שהוא לא חיוב.

כסף זה תמריץ להכל.

אנחנו משמרים את האוטונומיה וזה משהו שעינת דיברה עליו וזה חשוב, לשמור על האוטונומיה של כל מפלגה ומפלגה. אנחנו לא באים לכפות כי אם נציג את זה ככה, אנחנו גם עלולים לחטוף בראש.

יש לנו שבע מפלגות שהן לא דמוקרטיות ולא מאפשרות לנשים להיות חלק מהזירה הציבורית ולכן צריך לפעול גם שם לא רק על ידי הטבה אלא גם על ידי סנקציות. לגבי מוסר כפול, לדעתי יש כאן מוסר כפול גם של השותפים הקואליציוניים. אנחנו יושבות בדיונים, יושבות בוועדת חוקה ובהרבה מאד מקרים כשאנחנו מגיעות לקצה ורוצים להצביע, יש התחייבויות ומחויביות אחרות שבדרך כלל מי שפוגע במקרה הזה בתהליך החקיקה ובשינוי החברתי זה אותן רשימות קיצוניות אנטי-ציוניות. אני חושבת שצריך להביא לכך שהבטחת הייצוג תהיה במקומות ריאליים ולא כוועדת קישוט.

מדובר בנבחרות, הן כבר יהיו.

אנחנו מדברים על הבטחת ייצוג בתוך הרשימה.

ביום כינון הכנסת.

כל מפלגה תעשה לה את הסידור שלה.

זאת ההצעה שלי, זה הרעיון שלי, זה המקום שאליו אני שואפת ואני אבקש שתביעי את עמדתך ואני אשמח לשמוע אותך בהמשך.

סליחה, אני מתנצלת.

אנחנו צריכות להמשיך ולפעול לאכיפה של חקיקה שכבר קיימת בכל נושא הבטחת הייצוג, אם זה בדירקטוריונים כי צריך לפעול כמקשה אחת. לא לעבוד בצירים נפרדים אלא כמקשה אחת. שמעתי אמש את שר הביטחון מדבר על אלופה בצה"ל ואני חושבת שזה על אותו ציר. הוא מדבר על שכר שווה לעובד ולעובדת ואני רוצה שנבדוק האם השכר השווה לעובד ולעובדת מיושם במשרד הביטחון, במערכת שהוא אמון עליה. כאן אני מדברת על מוסר כפול. כשאנשים עומדים על במות, מברכים, הם נושאים דברים ומאד מרגשים אותנו אנחנו יושבות בקהל ואומרות: יש כאן שינוי, אבל אז אנחנו רואות את ההתנהלות שלהם גם במליאה וגם בוועדות.

אני חושבת שאנחנו צריכות לשקף את המוסר הכפול הזה ולא לאפשר לו להתקיים, לבקר אותו גם באמצעות התקשורת. כמובן, אנחנו צריכים להמשיך להציף את הנושא ולהעלות אותו לתודעה הציבורית. יש חשיבות רבה בעבודה עם התקשורת ובשיתוף התקשורת כסוכן שינוי. ברכות וצר לי, אני עוברת לדיון הבא. קדימה תתמוך בהצעת החוק המבורכת. בקואליציה יש כל מיני אילוצים ואנחנו שומעות את האילוצים כששר המשפטים ניגש אליי ואומר לי: אורית, אני מאד רוצה אבל יש לי אילוצים קואליציוניים. זה בדיוק המקום שבו כל סוגיית הדת הופקרה לגורמים אורתודוכסיים רדיקליים אנטי-ציוניים והציונות הדתית בעצם התנערה ממחויבותה כלפי אזרחיה.

23 חברות כנסת צריכות לחבור יחד.

במקרה של קדימה אנחנו מדברים על כל חברי הכנסת ולא רק על חברות הכנסת. זה לא רק מאבק של נשים.

העניין הזה חוצה מפלגות.

זה לא מאבק רק של נשים.

כשאני עושה סקירה אפילו על הנשים שיושבות כאן אורלי היא מישראל ביתנו, יש נציגות של קדימה, של מפלגת העבודה ושל הליכוד. למעשה, יש כאן ייצוג לכל המפלגות שיש בהן ייצוג נשים.

זה לא מאבק של נשים. זה מאבק חברתי וצריך לרתום את כל השותפים שלנו. כל אחת צריכה לעשות עבודה בבית שלה.

אבל קודם כל, ש-23 חברות הכנסת יהיו יחד.

במקרה הזה אנחנו יחד.

תודה רבה, חברת הכנסת זוארץ. חברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה.

קודם כל אני רוצה לומר שאני מברכת את מציעות החוק, גם את ציפי וגם את עינת ואת מיכל יודין כי במשך 14 שנים אנחנו במאבקים ובמלחמות, לפחות אני. נכנסנו לכנסת כשהיו רק שבע נשים, כולל אותי ואת סופה לנדבר, שהגענו ממגזרים שנהוג שנשים הן לפחות 30%. יוזמות החוק הלכו בדרך מאד נכונה, דרך תמריצים. בכנסת הקודמת עם מיכל הלכנו בדרכים אחרות.

לא, הלכנו גם על תמריץ, אבל תמריץ אחר.

תמריץ אחר. אני חושבת שהתמריץ הזה מאד מאד נכון ואנחנו יכולים לעמוד גם בבית משפט ולומר שזה לא עושה הפרדה בין נשים לגברים אלא תמריץ חיובי. יש לנו סיכויים ואנחנו גם צריכים לדאוג מי תהיה היועצת המשפטית או היועץ המשפטי של הכנסת בגלל שהקודמת בלמה לנו את כל התהליך. בושה, בושה שדווקא אישה שעשתה את זה.

מה היא עשתה?

נורית אלשטיין. היא עצרה את זה אחרי קריאה ראשונה.

היא עצרה ואני חושבת שזאת בושה שיש משפטניות מהסוג הזה וגם הן מגיעות לשיא בכנסת. אני רוצה לומר שבחוק תומכים גם קדימה, שזה ברור בגלל שיש לנו יושבת ראש מפלגה, גם ישראל ביתנו בגלל שנהוג שאלקטורט יצביע בעד נשים ומפלגת העבודה היא קודם כל סוציאליסטית. מי שלא מצביע הוא לא סוציאליסט ויזרקו אותו לכל הרוחות. בנוסף לכך, אני חושבת שיש גם תנאים פוליטיים שאנחנו צריכים לחתור אליהם. התנאי הוא ברית של המפלגות ליכוד, קדימה, ישראל ביתנו והעבודה ובברית הזאת אנחנו יכולים להעביר את כל החוקים ולעשות ממדינת ישראל מדינה נורמלית מבחינת מעמד האישה.

אני מאד מודה לך על הדברים האלה ובאמת מגיעות לך מחיאות כפיים.

(מחיאות כפיים)

תודה. אני מתנצלת שאני צריכה לעזוב לוועדות אחרות.

חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה.

קודם כל, אני רוצה לברך על היוזמה, אני רוצה לברך על היום הזה. אנחנו נדרשים מידי שנה בשנה לציין את היום הזה במיוחד ולדעתי זה מעיד יותר מכל דבר אחר מזה שאנחנו רחוקות, רחוקות מלהגשים את השאיפה שלנו ולהגיד: הצלחנו. לאורך הזמן היו נשים שעשו פריצות דרך וסימנו לנו והפכו להיות באיזשהו אופן גם מודל לחיקוי שלנו. אם נסתכל ונבדוק וננסה למתג אותן אזורית, מגדרית או בכל דרך אחרת, אלה נשים שהיו בפניהן ההזדמנויות.

בסוף השבוע היינו בפסטיבל נשים והתראיינתי שם. דיברנו גם על הזדמנויות ועל מה שניצב לפתחנו ואני זוכרת משפט מאד חשוב שאמרת: אנחנו לא מגדר, אנחנו חלק מכל מגדר. חברים, היכן שאין הזדמנויות אין גם אפשרות לייצוג ואין סיכוי להצלחה כי הצלחה היא פועל יוצא של הזדמנות. כאשר אנחנו מדברים על נשים ערביות, נשים חרדיות, נשים שחיות בפריפריה החברתית של המדינה שלנו, שמן הסתם ההזדמנויות שלהן להתקדם ובכלל להשמיע את קולן לא גדולות, אנחנו לא יכולים לצפות לייצוג הולם לשכבות האלה. ראוי שגם נשים משם יבואו וייצגו.

אם אנחנו מסתכלים על המצב הסוציו-אקונומי ועל הייצוג שלו בכנסת שלנו, אני לא רואה שום ייצוג. אולי באיזשהו אופן אני מנסה לייצג, אבל אני ממש לא משתייכת לשם כי לי היו הזדמנויות. שפר מצבי, היה לי מזל או איך שלא תקראו לזה. לנשים מהמקומות האלה יש מה להגיד והן יכולות לעשות את השינוי החברתי הגדול ביותר. אם לא נעשה שם העצמה נשית, אם לא נביא את הכלים האלה לאותן נשים, לא עשינו הרבה כי אז שוב שמרנו על אותה מכסה, שמרנו על אותו סיפור. השינויים האמיתיים והמהפיכות לא נוצרו רק באיזשהו משחק שסגור לקבוצות מסוימות.

כוח פוליטי של נשים ישפיע גם על נשים בפריפריה.

אני מקווה מאד. כרבע מהנשים אחרי לידה לא חוזרות לעבודה. כמה זה אצל גברים? אולי 3%. יש עוד נתונים מזעזעים, אבל אני לא ארחיב. זה עצוב כאשר אנחנו רואים את זה גם מבחינת הצלחה בבחינות הבגרות וגם מבחינת כניסת סף לאוניברסיטה כאשר אנחנו רוצים ייצוג נשים אנחנו רוצים ייצוג נשים איכותי והכוונה היא לנשים שיודעות גם להתבטא, נשים שיש להם הכלים להעביר את המסר. כדי שיהיה להן את זה הן צריכות הזדמנות להשכלה גבוהה, ליכולת להיות עצמאיות, ליכולת להשמיע את קולן ובמצב שבו אני רואה את זה היום יהיו לנו יותר נשים, אבל הן ייצגו בדיוק את אותו סקטור שהיום מיוצג, אם זה על ידי גברים ואם זה על ידי נשים.

תשווי לאן הגיעו נשים במהלך שמונים השנים האחרונות, הישגים אדירים.

הישגים אדירים, אבל רק היכן שהיו הזדמנויות. אנחנו ממש לא בוויכוח פה. אני חושבת שלכל התחומים שאליהם אנחנו מגיעות אנחנו משאירות רושם טוב, לפחות משתדלות להראות שזה בסדר והשד לא כל כך נורא, או השדה. שמתם לב שכאשר נשים מצליחות והן באות לדרוש את מה שמגיע להן על פי דין, למשל מירב מילר, שבשבוע שעבר דרשה להשוות את השכר. קראתי את זה ואני התרעמתי. אני שואלת איך מלכתחילה לא השוו את השכר שלה? אתם זוכרים מה היה עם מיקי חיימוביץ' עם חוזה המיליונים, איך אנשים התרעמו והזדעקו?

עדיין לא הגענו למקום שבו מסתכלים עלינו כשוות. השכר הממוצע של הגברים הוא 9,700 שקל בקירוב לעומת שכר הנשים, שהוא 6,000 שקל בממוצע. חברים, יש פה עוד משכורת מינימום שעוד אישה יכולה להשתכר בה וכנראה זה מה שקורה. אנחנו לא צריכים להסתפק רק בייצוג נשים אלא נשים שיקדמו את התהליכים האלה, נשים שיעשו מהפיכות. אנחנו יודעות שגם לאורך השנים היו דוגמאות כאלה ואחרות, ז'אן דארק וכדומה, אבל אם אנחנו מסתכלים על זה, נשים שעשו מהפיכות פתאום איבדו את הכלי החשוב ביותר שלהן, או את הכלי הנשי – החינניות, הנעימות, העדינות. במקרה הטוב הן אמזונות ובמקרה הרע הן מכשפות ומועלות על המוקד.

לא הבנות שלנו.

לא, אבל ככה הם מתארים אותנו. כך היה גם התיאור לפני שבועיים בעיתון, לא רחוק מזה.

אני דווקא מסתכלת עלייך, אני מסתכלת עליי, על עינת ועל אנסטסיה ואנחנו דמויות מאד נשיות.

לנו היו הזדמנויות. קודם כל, לנו היו הזדמנויות ובואי נודה בזה.

את הקול שלא נשמע עד היום בכנסת, הקול של הפריפריה החברתית.

אם אנחנו באמת רוצות לעשות את שליחותנו כמו שצריך אנחנו צריכות להתלכד גם בעבור זה שלכל הנשים יהיו הזדמנויות ולא משנה אם אישה באה מאיזשהו כפר בדרום.

את היום מודל לחיקוי לעוד רבות כמוך, אני מקווה, ולא רק בתחום הפוליטי אלא בכל התחומים. את הקול שלהן ואנחנו אומרות שתהיינה ארבעים כאלה.

אבל פה לא ייגמר המאבק שלנו.

ודאי שלא, ודאי שלא.

אין ספק שאורלי נוגעת בנקודה משמעותית מאד לגבי זה שאנחנו בעצם מדברות כבר על צרות של עשירים, על נשים שיכולות אבל מכל מיני פחדים בוחרות לא להיות שם. היא מדברת על שלבים מקדמיים יותר שבהם נשים אפילו לא יכולות לראות את עצמן כמועמדות לקחת חלק בשיח הציבורי כי אין להן השכלה ראויה או יכולת כושר ביטוי וכו', דברים שקשורים בדרך כלל להשכלה.

נכון.

אנחנו עובדות הרבה מאד בשטח גם בהכשרת נשים ובקורסים. אני מדברת על נשים שרוצות להיות חברות כנסת, נשים שרוצות להתמודד לבחירות המונוציפליות, לראשות ערים, לחברות מועצה. דעו לכם שאנחנו עובדות עם כל אזורי הארץ והפריפריה אצלנו עם דגש. ב-8 באפריל אנחנו עוזרות לערד לעזור לאלה שמתמודדות לראשות העיר.

ניפגש שם.

אנחנו בהחלט רגישות לכל הנושא הפריפריה.

אני יודעת, אבל זו צריכה להיות מדיניות ממשלתית.

לכן צריך את הנשים בפוליטיקה.

גם, בוודאי.

לא שלושים שרים אלא ממשלה קטנה אבל עם הרבה נשים.

אני רוצה להוסיף שהרבה מהמדינות שיש בהן ייצוג גבוה של נשים הן מדינות שמבחינה חברתית הן מדינות שטוב יותר בהן. יש שאלה מה הביצה ומה התרנגולת, אבל יש קשר בין ייצוג גבוה של נשים לבין מדינה שהמדיניות החברתית שלה יותר מתקדמת.

יכול להיות שנדבר שוב על קלישאות של נשים וגברים, אבל אולי אנחנו קצת יותר רגישות למה שקורה. כשאני מסתכלת לילדה שלי בעיניים אני רוצה את המקסימום בשבילה, אני רוצה שכל האפשרויות יהיו פתוחות בפניה ואז יש סיכוי שהיא תממש את הפוטנציאל שלה, ויש לה פוטנציאל כמו לכל ילד אחר. לפעמים זה צובט בלב כי אתה רואה מועדוניות ואתה רואה ילדים שנופלים בין הכסאות. גם ענייני הרווחה הופרטו במדינה הזאת בצורה מזעזעת וזה עוול אחד גדול, אבל אני חושבת שאם נשים היו בתפקיד הזה, זה לא היה קורה.

למה אין אישה בקבינט? יש קבינט ממשלתי-ביטחוני, יושבים בו שבעה אנשים וכולם ממין אחד.

כמה שרות יש בממשלה הזאת? סופה לנדבר ולימור לבנת?

זה בדיוק העניין. שמונה שרים בלי תיק, דבר שאין לו אח ורע בעולם.

יש לי הזכות להיות סגנית יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ואני שמחה מאד. הצטרפתי לוועדה למרות שיש לנו כל כך הרבה ועדות שהייתי צריכה להשתתף בהן, גם בוועדה לביקורת המדינה.

אני מברכת על היוזמה שלכם לארגן קורסים לנשים שרוצות להתמודד. זה דבר מאד מאד חשוב ואני חושבת שבזכות הקורס שהשתתפתי בו בשעתו והיה מאורגן על ידי ויצ"ו ומעמד האישה דרך המפלגות שלנו, הגעתי לכאן. השתתפתי בקורס לא מתוך רצון להיות חברת כנסת אלא פשוט היה מעניין לראות את הנשים שרוצות להתמודד. דווקא הנשים שהשתתפו בקורס נתנו לי כאישה כוח להמשיך הלאה. אני מאחלת לכל הנשים ולכל האורחים שיושבים כאן ואכפת להם מהנושא הזה הצלחה כי ייצוג הולם לנשים בפוליטיקה הוא דבר מאד חשוב. אני מברכת אותך, עינת וילף, שכחברת כנסת חדשה כבר מקדמת את היוזמה הזאת שיהיה ייצוג הולם לנשים בפוליטיקה כי יש לנו הזדמנות לקדם נושאים שקרובים לנו כנשים. אנחנו מטפלים גם בחינוך ויש הרבה מאד נשים בהיסטוריה שקידמו את הנושא הזה.

עדיין 86% בהוראה הן נשים.

ויש שני גברים בראשי הארגונים.

גם עניין המשכורות והנושא הכספי של הנשים מאד מאד חשוב. אני רוצה להעביר את זכות הדיבור לחברת הכנסת לשעבר ויש לה מה לומר. אני מניחה שאת עדיין ממשיכה לפעול למען הציבור. נאדיה חילו, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, אני רוצה לברך את כל הארגונים ואת חברות הכנסת שנמצאות פה. מבחינתן זה לא יום בשנה אלא המשך של עבודה לאורך כל השנה.

כל שנה מציינים את היום הזה ומתכנסות ועדות, אם זה בכנסת או בארגוני נשים, ושוב יש לנו שיקוף מצב. הדוחות שמונחים כאן לא השתנו הרבה מבחינת נתונים לאורך הרבה מאד שנים וזה נותן לנו אינדיקציה, אבל אם אנחנו חושבים עמוק בשלב מסוים אנחנו יכולים לוותר על זה. לא שאתם לא עושים עבודה טובה ב-מ.מ.מ אבל אפשר לוותר על שיקוף המצב. אני חושבת שהגענו למצב שבו אנחנו צריכים ללכת לתכנית פעולה מאד מאד ברורה.

אתמול חזרתי מוועידת האו"ם בייג'ין 17 בניו-יורק, שדנה בכל הנושא הזה. הוועידה עוד מתכנסת, זה נמשך לעוד שבוע ויש נציגות מאד מכובדת של המשלחת הממשלתית. הייתי חלק מהמשלחת הזאת ורוב הדיונים, על אף שנגעו בהרבה מאד תחומים מבחינת מעמד הנשים בכל תחומי החיים שהרי יש זיקה ויש הקרנה בין תחום לתחום, כמו שאמרה חברת הכנסת אורלי, התחום הפוליטי תפס נפח מאד מאד גדול. התמונה מאד עגומה ונעשו חתכים לא רק בפרלמנט אלא גם בשלטון המקומי, גם מבחינת תפיסת עמדות בנושא המקצועי, הפוליטי, בנושא עסקים, כלומר תחומי רוחב. היה שיקוף של מחקרים שהראה שהתמונה לא מאד מעודדת. הזיקות בין התחומים מאד מאד ברורות וזה פרללי.

אני מגיעה מהשלטון המקומי ובמשך שבע שנים ניהלתי שם את היחידה למעמד האישה ושם לא היה שינוי. מאז שעזבתי, שלוש-ארבע שנים עד היום, אני זוכרת את המספר 11% ואין שום שינוי. למרות שהכנסת הזאת התברכה ביותר חברות כנסת, זה גם מקרי, כלומר זה לא איזו שיטה סיסטמטית שאנחנו יכולים להגיע שהשיטה הזאת מנבאת.

בשביל זה צריך את החוק.

זה מקרי. זאת לא שיטה סיסטמטית שהביאה לתוצאות חיוביות שאנחנו יכולים בזמן נתון לעצור ולהגיד שיש מדרג של קידום מסוים. לא, זה מקרי.

לכן אנחנו מקדמות את החוק.

יכול להיות שבכנסת הבאה נחזור אחורה. זה גם יכול להיות. לכן, במצבים כאלה אין מנוס מחקיקה. בכנסת הקודמת הגשתי שנוגע לשלטון המקומי. זה היה לפני בחירות מוניציפליות והחוק נפל. הוגשו גם לפניי, אחריי ובכל מיני כנסות חוקים כאלה ואחרים שבאים להבטיח ייצוג הולם והם גם נפלו. אני חושבת שפה צריכה להיעשות עבודה מאד רוחבית. בנושא הייצוג ההולם אני בעד שיטת המכסה, שהיא מאד מאד ברורה, ובכל המדינות היא הוכיחה את עצמה. לדעתי צריך לעשות עבודה יסודית וללכת על חוק בסיסי של ייצוג הולם בכל התחומים – הפוליטי, המקצועי. יש כמה חוקים כאלה במדינות כאלה שהביאו לשינויים, גם בנורבגיה ובמדינות אחרות. החוקים האלה שם הביאו לשינויים מהפכניים ממש ואז אנחנו לא מדברים רק על החלק הפוליטי שהוא מאד חשוב, כי מזה הכל מתחיל וזה מקרין, אלא ללכת על שיטת ייצוג הולם ולהגיד גם כמה.

בכל החקיקות החדשניות לא צריך להסתפק כמו כנסות קודמות בסעיף של ייצוג הולם, כי מבחינתי ייצוג הולם זה 40% ומבחינת מישהו אחר שיושב שם זה 10%.

החוק הזה מדבר על אחוזים.

אני מדברת על העקרון הבסיסי. צריך לתקן חקיקה קיימת גם בדירקטורים. אנחנו צריכים לנקוט במספר כי ייצוג הולם זה עקרון, אבל צריך להגיד ייצוג הולם של 25%, 35%, 50%. לנקוט במספרים ולתקן את החקיקה הקודמת. לכן, אני אומרת שצריך להתערב בצורה אגרסיבית בחקיקה ולהחיל אותה, דבר שמצריך שיתוף פעולה של כל המפלגות. אין מנוס. כלומר, בלי קואליציה מפלגתית זה לא יקרה כי יש התנגדות סיסטמטית של מפלגות מסוימות לכל החקיקה הנשית. פעם אחרי פעם וכנסת אחרי כנסת הם מפילות את כל החקיקה. זה גם נותן אפשרויות לקבוצות נשים, כמו שאת הזכרת, שהן יותר חלשות ואין להן אפשרות לחכות לשינויים התרבותיים ולהתמודד עם מיליון ואחד דברים נוספים. לכן, צריך להתערב בשיטה דרך חקיקה.

אני מאד מודה לך, נאדיה. תודה.

אני מתנצלת, אבל גם אני חייבת לצאת לוועדה אחרת. בהצלחה.

אין בעיה. תמר הרפז, בבקשה.

אני מפורום נשים ציוניות ואנחנו מייצגות נשים יותר מסורתיות ויותר נשים מהמעמד הבינוני. חשבתי שאני הולכת להכניס ממד חדש, אבל אורלי אמרה הרבה מהדברים. אני יכולה להגיד לגבי הציבור שלנו שיש לו הרבה חשדנות כלפי מנגנונים לקידום האישה.

לאיזה ציבור הכוונה בדיוק?

להגיד לך שמות? אני מפורום נשים ציוניות ואנחנו לא בדיוק ארגון נשים קלאסי. הרגשנו חשדנות מסוימת כלפי המנגנונים לקידום מעמד האישה, תחושה שנשים שנמצאות במיקומים מסוימים מקדמות את עצמן תחת הגדרה כללית של קידום מעמד האישה, ולא משנה אם התחושה הזאת נכונה או לא. אורלי דיברה על כך שאין מספיק יחס לפריפריות, לנשים שאין להן סיכוי להגיע לפוליטיקה, אבל זה יותר רחב, זה נוגע גם באיכות החיים. הן צופות ורואות שרוב הפעילות מתרכזת לקידום נשים בדירקטוריונים, לקידום נשים בפוליטיקה אבל לא כל הנשים יכולות להגיע לתפקידים האלה. לתחושתן, יש פחות התמקדות באיכות חיים. לדוגמה, אישה שתישאר קופאית, אישה שתישאר במשימות פשוטות יותר, יש עדיין חשיבות באיכות החיים שלה, לדוגמה במלחמה, כשנשים נאלצו ללדת על מיטות שדה בבית החולים קפלן בחדרי אוכל.

תמר, אנחנו רוצים להתמקד בנושא הדיון.

אני אגיע לנושא הזה, אבל צריך לצאת מנקודת הנחה שמאחר והתחושה היא שרוב הנושאים הם ממילא הנושאים שלך, אין קול לנושאים האלה.

הוועדה לקידום מעמד האישה עובדת במשך כל הקדנציה ונשמח להיפגש אתך.

נשאלתי מה הרקע, אבל אני אקשור בין הדברים. הן לאו דווקא יוצאות מנקודת הנחה שקידום של נשים יביא בהכרח לשיפור במעמד שלהן. יכול להיות שהתחושה שלהן לא נכונה, אבל אני רק מציינת אותה.

זה על פי סקר שנערך בקרב הנשים או תחושה אישית?

ההערה נכונה. זה לא על פי סקר. אנחנו גוף צעיר, יש לנו בעיה לעשות סקרים.

אני מודה לך על הדברים אבל אנחנו רוצים להתקדם.

אני אקשר בין הדברים.

אני עוצרת אותך עכשיו ואני מעבירה את רשות הדיבור לחוה דיין.

אני רק אגיד לך שאני חוזרת בתחושה שהן מרגישות שהן צודקות במה שהן אמרו בגלל שלא ניתן פה, לא נתתם לי לומר את דבריי.

אנחנו רוצים לדבר על נושא הדיון. חוה דיין, בבקשה.

שלום לכולם, יש לי שני דברים לומר. אני מייצגת כאן, במקרה הספציפי הזה, את לשכת עורכי הדין, את הוועדה לקידום מעמד האישה, אבל בכובע נוסף שלי אני יושבת ראש פורום עורכות הדין של מחוז צפון. מכיוון שלא קיבלנו את נוסח הצעת החוק ולא יכולנו לדון בה בישיבה שלנו בוועדה לקידום מעמד האישה אני בכל זאת יכולה לומר את דעתי בתור יושבת ראש הפורום השני. יש לי גם אמירה וגם שאלה, ברשותך מיכל. האמירה שקשורה לחוק הזה היא שבעצם מה שראינו כאן ממה שהצגתם הוא שיש איזשהו עיצוב אופטימלי שכן עובד במקומות אחרים ובמסגרתו יש כמה קריטריונים שהוכחו כמוצלחים. הראשון הוא קביעת מכסה, השני הוא קביעת תהליך ריאלי של הצבה ובתוך זה יש קריטריונים של מערכת אכיפה, כשבמקומות אחרים אנחנו רואים סנקציות פלוס הכשרה. ההצעה המוצעת היא מערכת אכיפה של תמרוץ.

אני באמת יכולה לומר שאנחנו ממש בעד. אני חושבת שצריך לעשות את המהלך הזה ונכון להתחיל מלמעלה. הרבה מאד שנים אנחנו עושים את התהליך האיטי מלמטה ויש הרבה הצלחות. מצוין. במקביל אנחנו יכולים להתחיל גם מלמעלה.

ספציפית לגבי ההצעה הזו, אני אומר משהו באופן אינטואיטיבי כי לא למדתי אותה לעומק. אני מרגישה פחות נוח. אני חושבת שהיא אווירה, היא טקטית והיא נכונה יותר במובן הזה שיש לה יותר סיכויים לעבור מבחינה פוליטית וטקטית בקונסטלציה הפוליטית הקיימת. אני אישית מרגישה שהדברים צריכים להיאמר מפורשות, כלומר אני מעדיפה חקיקה שאומרת: כן, צריך שיהיה ייצוג הולם. אני בעד הוויכוח שהיה כאן עם חבר הכנסת פרץ בנושא הסמנטיקה. זה לא סתם. אין לי בעיה שלא נשתמש במילה "נשים", אבל כן יהיה ייצוג הולם ושווה לשני המינים.

אני בעד ללכת על זה ואני בעד לומר את הדברים מפורשות. לכן אני מרגישה באיזשהו אופן שההצעות שאורלי הציעה מתלבשות נכון יותר על ביטוי המסרים והקולות שלנו, אבל אני מבינה שלפעמים אין ברירה.

התפקיד שלנו כפוליטיקאיות לתווך בין מה שמאד רצוי לבין מה שאפשרי.

אני מסכימה לחלוטין. מיכל הציגה בהתחלה את החוק והייתי רוצה, ברשותך, לשאול. נאמר כאן שהחוק לא עבר והייתי רוצה לשמוע כמה משפטים למה החוק לא עבר כדי שנוכל לפחות איך נוכל לעזור.

החוק הקודם לא עבר כי במתכונת הקודמת הוא בעצם הטיל סוג של סנקציה על המפלגות. זה היה מנגנון מורכב של הגדרה מחדש של יחידת המימון של המפלגות. אפקטיבית הוא היה גורם למפלגות שאין בהן ייצוג נשים לקבל פחות כסף, סנקציה מימונית. לכן האבחנה היתה שזה פוגע בשוויון, שזה חוק לא חוקתי ודורש רוב של 61.

גם בנוסח הנוכחי יכולה להיות טענה של פגיעה חוקתית.

הטענה יכולה להישמע תמיד, בכל מתכונת.

זה תמרוץ שמאפשר למפלגות עשירות שלא לעמוד בחוק הזה משום שהן לא זקוקות לכסף הזה.

אין מפלגה כזאת במדינת ישראל.

זה הגיע לקריאה ראשונה והוויכוח היה על כך שזה חוק יסוד שחייב 61 קולות. בקריאה הראשונה הגענו ל-44 בעד ול-22 נגד, אבל לצערי הרב, נורית אלשטיין, שהיתה היועצת המשפטית....

יש חוות דעת של סוזי נבות שסותרת את הגישה הזאת.

נכון, לכן זה נפל. אני רוצה לומר לך לא להרגיש לא נוח עם החוק הזה. אני זוכרת את הרב רביץ, זכרונו לברכה, כשהבאנו את זה להצבעה שאל אותי: אתן לא מתביישות לקדם חוק בשביל כסף? אמרתי: אני לא מתביישת. כשנגיע ל-60 חברות כנסת לא יהיה חוק. אמרתי בהערת ביניים: אתם גם פה בשביל הכסף. פוליטיקה זה חלוקת משאבים, מי מקבל כמה ומתי. לכן, אל תרגישי שלא בנוח. אנחנו מרגישות מאד בנוח וכשנגיע לייצוג השווה לא יהיה צורך בחוק. כשנצליח לחצות את זה, לא יהיה צורך בחוק.

תודה רבה. אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לורד סוויד, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה.

ולברך אותה על המינוי.

בירכנו אותה.

תודה, גברתי היושבת ראש. אני רוצה לברך את חברות הכנסת שיזמו את החוק, את חברות הכנסת ונציגי הארגונים שמשתתפים בדיון ואת עמותת כ"ן שמלווה את הנושא הזה הרבה מאד זמן. הרשות לקידום מעמד האישה תומכת בחוק הזה ואנחנו חושבים שזה דבר הכרחי כמדיניות. כפי שהתקבלה החלטה לגבי ייצוג הולם בדירקטוריונים אנחנו צריכים להוביל את אותו הדבר גם בכנסת. ברור לי שאחרי הכנסת השלב הבא ישפיע על המישור המוניציפלי, על כל המישורים האחרים. עד היום, כל חברות הכנסת הוכיחו מחויבות מאד גדולה לנושאים הנשיים בצורה חוצת מפלגות וכל החלטה שמתקבלת דינה להשפיע גם על הקופאית. אלה לא החלטות שבאות לקדם את מעמד חברות הכנסת אלא באות לקדם את מעמד הנשים במדינת ישראל. אני רוצה לציין שהשנה, לראשונה, יש לנו סגנית שר שאחראית על נושא הנשים.

היא עמדה בראש המשלחת ונאמה מאד יפה באו"ם.

חבל שהיא לא כאן. למה היא לא כאן?

היא באו"ם.

חברת הכנסת גילה גמליאל הגיעה מארצות הברית והיא תהיה בדיונים שיתקיימו אחר הצהריים. אנחנו רואים בזה שלב הכרחי לשילובן של נשים בכל המפלגות ונעשה הכל על מנת לקדם את החוק. תודה לכל מי שעשה את המאמץ בעניין.

תודה. הדוברת הבאה היא סיגל רונן-כץ.

אני משדולת הנשים וגם אנחנו מצטרפים לברכות על הצעת החוק. אני בהחלט מסכימה עם הדברים שאמר חבר הכנסת דב חנין, אם אינני טועה. ייצוג נשים בפוליטיקה כולל הכל וזה ישפיע על הכל. זה ישפיע על ייצוג הולם בחברות וזה ישפיע על ייצוג הולם במוניציפלי וזה ישפיע על מעמדן של נשים בכלל. הוא אמר שיש קשר בין ייצוג הולם לאוטובוסים ואני בהחלט מסכימה עם זה כי כאן קבלת ההחלטות, כאן מרב הכוח וכאשר יהיה כוח נשי הוא ישפיע גם על סוגיית האוטובוסים ושאר סוגיות הנשים.


בהזדמנות זו אני רוצה לומר שאתמול עלתה בוועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק שיזמה שדולת הנשים ורואת חשבון איריס שטרק לייצוג הולם לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה. גם בהצעת החוק הזאת היה שריון, כלומר היו מכסות ולא הסתפקנו רק במושג ייצוג הולם אלא קבענו כמה נשים צריכות להיות בכל גודל מסוים של דירקטוריון. הצעת החוק הזאת לא עברה את ועדת שרים לענייני חקיקה ואולי אם היו יותר נשים בכנסת הצעת החוק הזאת היתה עוברת, ואני עוד מקווה שהיא תעבור.

אנחנו מברכות על הצעת החוק, אנחנו נעשה ככל יכולתנו לעזור לה לעבור ואנחנו מציעות את עזרתנו בעניין. תודה.

תודה רבה. הדוברת הבא היא ציפי רון, נשיאת איגוד נשים אקדמיות בישראל.

תודה לכולם. קודם כל, אני רוצה לברך באופן אישי את מיכל יודין על כל העבודה רבת השנים והדבקות במטרה וכמובן, את חברות הכנסת שהציעו את הצעת החוק הזאת. אני חושבת שיש לה משמעות עצומה בקביעת דמותה של החברה בישראל כי אלה הם פנינו. היום אנחנו נמצאות בחסר גדול ולמרות שמצד אחד נראה כאילו אנחנו מתקדמות ויש רוב של נשים בתארים הראשונים, השניים ואפילו השלישיים באוניברסיטאות, כשאנחנו בודקים מי הם מקבלי ההחלטות ומי עומד בראש הסגל הבכיר אנחנו מוצאים שהנשים נעלמו. רוב המשרות הבכירות והקבועות הן בייצוג חסר של נשים, למרות שהגענו לקבלת פרס נובל לחוקרת במדינת ישראל, עדיין יש לנו מה לקדם ומה ללמוד. הארגון שלנו עושה משהו מאד חריג בנוף בכך שהוא נותן מלגות לנשים בלי הגבלת גיל. כידוע, גיל הוא אחת המכשלות הגדולות ובעולם האקדמי הגיל קובע אם תקבלי או לא תקבלי מלגה ואפשרות להמשיך בדרכך. כידוע, לנשים יש קצת בעיה עם העניין של גיל ולכן אנחנו עושות מעשה אחר. אנחנו מסייעות גם לבחורות מהפריפריה, בעיקר ליוצאות אתיופיה, להמשיך בלימודים האקדמאים שלהן.

למרות שמתקדמים ומנסים להתקדם אנחנו נמצאים ברגרסיה והדבר בולט במיוחד היום בירושלים, לא רק עם קווי המהדרין אלא גם עם רחובות. יש רחובות שלמים שנקבע בהם שאישה לא הולכת על המדרכה מצד ימין אלא רק על המדרכה מצד שמאל. כשאנחנו דורשות ייצוג הולם לנשים זה בעצם תמונת מראה של המצב שבו אנחנו נמצאים. יותר נשים בתפקידים ובתהליכי קבלת החלטות יעזרו לנו למנוע את החזרה למדיניות של ימי הביניים, ואני לא מבינה איך דברים כאלה יכולים להתרחש.

קראתי קודם קריאת ביניים ואני רוצה להדגיש את זה. באותם מקומות שבהם מקבלים החלטות הרות גורל למדינת ישראל, לעתידה של המדינה ולדמותה של החברה, עדיין אין נשים. אני לא יודעת אם אפשר לחייב את זה בהצעת חוק, אבל גם אם נצליח להכניס יותר נשים לכנסת ולוועדות השונות, הנקודה הקריטית היא איפה תשבנה הנשים האלה, האם בקבינט, אותו מטבחון קטן שמקבל החלטות?

בשביעייה.

השם של זה משתנה כל פעם. שם מתקבלות החלטות הרות גורל לגבי עתידנו. אם שם לא יהיה ייצוג למחשבה נשית ולאישה אנחנו עדיין בבעיה. אנחנו צריכות לחשוב עוד צעד אחד קדימה. אני מחבקת את אלה שהציעו את ההצעה ותומכת מכל עומק הלב, אבל עדיין יש לנו עוד צעד אחד לשאוף אליו.

אני מודה לך מאד על הדברים האלה. חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי, בבקשה.

אני רוצה לאחל לכל הנשים שיהיה לכן הרבה מאד כוח להמשיך כך הלאה. דיברתי היום בבוקר עם שגרירת דנמרק, חברה שלי. אישה יפהפיה שהכרתי לא מזמן וקוראים לה ליסלוטה פלסנר. היא קרובת משפחה של חבר הכנסת יוחנן פלסנר ממפלגת קדימה. בירכתי אותה והיא אמרה: את עשית היסטוריה, אף אחת מחברות הכנסת אף פעם לא התקשרה אליי לברך אותי על היום הזה. התפלאתי על התגובה שלה כי אם מישהו מכן נוחת עכשיו ברוסיה בלי שום לוח שנה, הוא היה מגלה שהתאריך הוא ה-8 במרס רק על פי המסורת המדהימה שאני זוכרת מילדותי, מבטנה של אמא שלי. יש לנו שני חגים, חג לגבר וחג לאישה. ב-23 בפברואר זה יום הצבא וכל ילדה הכינה בכיתה מתנה לילד שהיא אוהבת. מובן מאליו שהמורה תמיד סינן את זה כי אולי יש ילד אחד שאוהבים וזה קשה, אבל חילקו את זה חצי חצי. ב-8 במרס כמובן שאנחנו חיכינו לקבל מתנה מאותו ילד, שהבאנו לו מתנה. היו כמה בנות שקיבלו יותר מתנות כי יש ילדה שאוהבים אותה יותר וכו'. אני רוצה לציין שזאת מסורת מילדות.

זה רעיון להצעת חוק?

אני מאד מעריכה את כל העבודה של נשים שמקדמות ומדברות על זה, אבל אני עדיין מאמינה בזה שאנחנו הנשים צריכות להאמין מבפנים שזה כן אפשרי. אני מאמינה שכל עוד יהיו יותר חברות כנסת, תהיה יותר גאווה, יותר רצון להמשיך הלאה לפעול ויהיה יותר ערך עצמי בין כל הנשים, גם בין אותן קופאיות שציינה ורד. מאד מאד חשוב לאישה להבין שמותר, שאפשר, שהיא לא תשב בבית ולא תתעסק רק בשטיפת כלים ובניגוב התוסיק של הילדים. לא רק גידול ילדים יש לנו אלא הרבה דברים אחרים, שאנחנו נתקלות בהם. בדרך כלל גברים מביאים פרחים וברוסיה בנים מביאים פרחים למורים וכאן אין מסורת לתת פרחים לגברים ואם בהצעת החוק הבאה תעשו מצגת לנשים, תוסיפו פרח אדום ויפה, טוליפ. בדרך כלל הוא בצבע אדום וזה מאד מאד מיוחד. אני שולחת ממני אליכם את הפרחים האלה במילים ומתוך הנשמה.

תודה רבה.

אנסטסיה, העלית משהו בנוגע לחקיקה מול ההנעה הפנימית של נשים וזה משהו שחשבתי עליו הרבה. נורא כיף לחשוב שהכל תלוי בנו ושאם אנחנו רק רוצות אנחנו מגיעות רחוק. בוודאי, גדלתי ככה, אבל כל אישה שיודעת קרוא וכתוב ושזכתה לבחור ולהיבחר ולזכות לחינוך יסודי, על יסודי ולהשכלה גבוהה ושיש לה חשבון בנק פרטי ונכסים חייבת תודה להרבה מאד נשים שנלחמו והעבירו חוקים. זה לא דבר שאפשר להגיד עליו שהוא רק בזכות עצמי. אף אחת מאתנו לא נמצאת כאן בזכות עצמה ולכן לא צריך להתבייש אלא להתעקש על זה שהמאבק חייב להיות גם באמצעים חוקיים כי רק כך אנחנו עוזרות עם הזמן לנשים לחשוב שזה בזכות עצמן, אבל זה בזכות הרבה דורות קודמים שנלחמו.

במיוחד בשמונים השנים האחרונות, שפמיניסטיות הובילו את הזכויות הללו. אף אחת לא נולדה פמיניסטית, התחנכנו להיות כאלה.

ברוסיה יש דווקא יותר שוויון ואין שם עניין של פמיניזם.

חברים, הזמן שלנו קצר. הדוברות האחרונות הן גלי עציון מנעמ"ת ותסכם את הדיון יפעת זמיר, מנכ"לית עמותת כ"ן.

אני לא ארחיב על כל הדברים שכבר נאמרו, ונאמרו בחוכמה, אני רוצה להעיר רק כמה הערות קצרות. ראשית, אלינו הנשים. היה כתוב אתמול בעיתון כמה היתרים לפיטורי נשים מתבקשים על ידי נשים ואני רוצה להזכיר לנשים שאישה היא לא מילה גסה. תסלחו לי, אני אגיד עכשיו משהו מאד לא פוליטיקלי-קורקט – יש נטיה בקרב כל מיני קבוצות להגיד: הגעתי בזכות עצמי, אבל אם דופקים אותי, זה בגלל שאני כזה. הגעתי בזכות מי שאני, אבל אני תמיד אהיה מי שאני ולכן אישה שהגיעה למעלה צריכה תמיד לזכור שהיא אישה וצריכה לקחת איתה את הדבר הזה. איך אומר הקמפיין של משרד התיירות? מסבירים ישראל. אנחנו אומרים: מסבירים נשים. לזכור שאנחנו נשים, לא לדרוש יותר ולהיות יותר צדיקות מהאפיפיור כי כבר הגענו למעלה. כל אחת שעולה צריכה לזרוק את החבל למטה כדי להעלות אחריה אחרות. זה משהו שגברים יודעים ואנחנו לא. אני מצטערת להגיד את זה, אבל אני רואה את זה שוב ושוב, אני רואה את זה בקרב הברנז'ה של בעלי, איך הרשת החברתית של גברים מהמילואים עובדת. היא לא עובדת אצלנו ועד שלא נפצח את הקוד הזה אנחנו נמשיך לשבת פה בוועדות ולדון.

אנחנו משתדלות מאד לעשות את זה.

אני בטוחה ואני יודעת שזה נכון. אני עוקבת אחרי הדברים האלה. יש חברות כנסת שבהחלט לוקחות את זה כדגל, יש חברות כנסת שאומרות: הגעתי ואני כאן. לא צריך להתקדם כל הזמן רק באמירה שאני אישה אבל בהחלט צריך לזכור את זה בחלק האחורי של המוח.

שנית, מצער לראות שאפשר לספור פה את הגברים בקושי על יד אחת ואני חושבת שקידום נשים הוא אינטרס כלכלי-לאומי של מדינת ישראל. זה משאב אנושי נפלא שצריך לנצל אותו ועד שלא נגיע לנקודה שבה כולם יבינו את זה, כולל המין השני, יהיה קשה להתקדם. כל המחשבה על קידום נשים היא לא כדי לתת לנו כי אנחנו המסכנות הקטנות שצריך לתת להן. זה באמת אינטרס לאומי של מדינת ישראל לנצל בצורה מטבית את כל המשאב האנושי שלה והיא לא עושה את זה היום וחבל.

תודה רבה. הדוברת הבאה היא יפעת זמיר.

קודם כל, אני רוצה לשמוח בשמחתנו של כולנו על החגיגיות שביום הזה. אני חושבת שבמשך עשר שנים עמותת כ"ן עשתה מאמצים בלתי נלאים לקידום החוק. אני רוצה להודות לציפי ולעינת, שבוורסיה הנוכחית של הכנסת השמונה-עשרה הצלחנו להניע את זה לתהליך שאני מקווה שיהיה אופרטיבי. אנחנו יודעים שהרבה חוקים מצוינים נחקקו במדינת ישראל, אבל לא תמיד הם נאכפים.

יש לזה סיכוי מצוין להיאכף כי המפלגות רוצות את הכסף.

נכון, על זה אנחנו בונים. ההבנה היא שפוליטיקה היא חלוקת משאבים ופוליטיקה יש בכל ארגון. אני רוצה לדבר על האקדמיה ולומר שרק כאשר נבחרה הנשיאה הראשונה במדינת ישראל, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, למעשה היא לקחה את הפוסט-דוקטורט ועשתה מהלך חקיקתי בתוך אותם מנגנונים של האוניברסיטה וקבעה שהפוסט-דוקטורט יוארך במספר שנים כדי שאותן נשים תוכלנה להימנע מאותו אפקט מספריים, שגוזר את מספר הנשים בתארים המאד מתקדמים.

אנחנו באמת מאמינות שכאשר תשבנה נשים במוקדי קבלת החלטות הדברים יזוזו בכל מקרה ואורלי לוי-אבקסיס מוכיחה בעצמה בהיותה פריפריה, גם גאוגרפית אבל גם חברתית, שהיא הקול שלהן, היא הקול וכשיהיו 40% יהיו הרבה קולות של נשים שיגיעו לידי ביטוי.

עמותת כ"ן עושה באופן אופרטיבי דברים ובשיתוף המטה לפיתוח מנהיגות קהילתית של עיריית ירושלים ייערך מחר כנס שנקרא: נשים הן המנוע הטבעי של האלף השלישי. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל החל ממאי ייערכו בעיר ירושלים בחירות ל-25 מינהלים. ברור לכולם שאם לא היינו פועלות, מן הסתם היינו מוצאות בעוד שנה 25 גברים עומדים בראש אותם מינהלים. אחרי הכנס שיתקיים מחר אנחנו נפתח קורס שנקרא: כן, אני יכולה, וזו סדנה לנשים שמתמודדות בבחירות למינהלים. זה הטיקט שלנו ולכן אנחנו מזמינים את כולם לנסוע אתנו ב-8 באפריל לערד לתמוך בשתי נשים שמתמודדות בבחירות המקומיות.

עמותת כ"ן פועלת בתוך הפוליטיקה באמת מתוך אמונה שמשם יבוא השינוי. נאדיה חילו דיברה על השלטון המקומי ואכן, השלטון המקומי לא עושה דבר כדי לשנות את מספר הנשים שעומדות בראש המועצות המקומיות או העירוניות. יש היום ארבע ראשי עיר נשים מתוך 251 רשויות מקומיות וזה מספר שלא יעלה על הדעת, שלא לדבר על מספר חברות מועצה. הכרזנו כאן בכנסת בנובמבר, בשיתוף סגנית השר גילה גמליאל, על כך שבבחירות הבאות ב-2013, בסיוע אותם כנסים וקורסים תהיינה לא 350 חברות מועצה אלא 1,000 חברות מועצה. אני רוצה להזמין את כל הארגונים להצטרף אלינו. יש לנו תכנית אופרטיבית, לא דיבורים בעלמא, כי רק כך יהיה שינוי, רק כשמכינים את השטח וגורמים לנשים להאמין שהן יכולות להיכנס לזירה. מה זה זירה מוניציפלית? זה חינוך, זה רווחה, זה איכות סביבה, זה החיים של כולנו.

צריך לקחת את זה צעד קדימה ולהגיד: כן, אני יכולה להיות בזירה הזאת, מבחינתנו זה האקט. אני רוצה להזמין אותך לעשות את זה אתנו באזור הצפון. באזור הצפון יש היום שלוש מנהלות בתי חולים, היחידות בארץ – בית חולים העמק, בית חולים מזרע, שהוא בית חולים פסיכיאטרי ובית חולים כרמל. יש שלוש מנהלות בכירות במדינת ישראל וזה קיים בצפון. אני קוראת לכל הנשים באשר הן להצטרף אלינו לעשיה ותודה רבה.

אחרון חביב, דווקא גבר. בחור מקסים ושמו שביט בן-אריה. אני רוצה לספר בקצרה את סיפור היכרותנו. יום אחד קיבלתי מייל ואני רואה שמישהו שנשמע מאד רציני כותב ספר מחקרי על חברות הכנסת בכנסות ישראל לדורותיהן. מאד התפעלתי, הוא כתב בשפה מאד מרשימה וחשבתי שיהיה מעניין לפגוש את החוקר הזה בן החמישים, שעושה עבודה כל כך רצינית על כנסת ישראל. אז הגיע הילד הזה, סליחה.

הוא התחיל בזה כשהוא היה בן 16.

הוא התחיל בזה כשהוא היה בן 16 והוא מאד מתעניין בייצוג הפרלמנטרי של נשים בישראל ויש לו תובנות מדהימות. לכן, ברור לי שהספר שלך יהיה הצלחה גדולה, אבל לצורך הדיון אשמח אם בכל זאת תתרום לנו קצת.

אני לא אפרוס כאן נתונים ותיאוריות, אבל כן רציתי לציין שתי נקודות שרלוונטיות לחקיקה. ב-2004 הוועדה היתה בראשות גילה גמליאל, היום סגנית השר וערכנו פגישת מחזור של כל חברות הכנסת לדורותיהן. זה היה בשנת 2004 והיו 59 חברות כנסת מקום המדינה. חברת הכנסת וילף היא חברת הכנסת ה-92, כלומר בשש השנים האחרונות נכנסו 33 נשים לכנסת וזאת לא מקריות, כמו שאמרה נאדיה חילו.

זה התהליך.

זו הגברה של המודעות, אבל כשמפרקים את הנתונים לגבי 33 הנשים האלה בשש שנים מסתבר שבכנסת השש-עשרה נכנסו שמונה נשים במהלך הקדנציה, שש מתוכן בחצי השנה האחרונה, בתקופת הבחירות ובכנסת האחרונה נכנסו שתיים תוך שנה. כלומר, כבר צמצמנו את המספר הזה בעשר דמויות נשיות.

בנוגע למפלגות הדתיות, שיכולות להביע דעות לכאן ולכאן, אני רוצה להזכיר את אסיפת הנבחרים שמצוינת בדף המידע שהכין ה-מ.מ.מ. באסיפת הנבחרים התמודדו מספר פעמים רשימות נשים שהורכבו אך ורק מנשים, חלקן רשימות דתיות שמזוהות עם הפועל המזרחי ועם מזרחי.

עד איזו שנה היתה פרקטיקה כזאת?

עד הקמת המדינה.

היו ארבע מערכות בחירות מ-1920 ועד 1944, בה התקיימה מערכת הבחירות האחרונה. למפלגת נשים שהוגדרה כחרדית באותה תקופה נבחרו נשים. הן ישבו באסיפת הנבחרים וגיסתו של הרב קוק, הרב הראשי לישראל, לאה קוק, היתה חברת אסיפת הנבחרים. היא היתה אשת הרב שאול קוק, שהיה אחיו של הרב הראשי. היו גם דמויות אחרות שנזכרו בספר.

אני מודה לכל המשתתפים בישיבה החשובה הזאת ובכלל אני חושבת שפעם נקדיש יותר זמן לתובנות היותר מהותיות שלך מתהליך המחקר. אני מודה לכל מי שהשתתפה, אני מודה לחברת הכנסת עינת וילף שהחליטה להרים יחד את עמותת כ"ן את הכפפה של הצעת החוק המאד חשובה הזאת.

הערה קטנה – אני רוצה שתיבדק האפשרות להשפיע על המפלגות החרדיות, בעקבות מה שאמר שביט.

בואו נתחיל עם הרגילות.

לא, לא. אני חושבת שהרגילות נסמכות על החרדיות.

אני מוכנה לבדוק גם את העניין הזה. בשעתו פניתי לבת של הרב עובדיה יוסף ושאלתי אותה האם היא מוכנה להיכנס למערכת הפוליטית כחלוצה ולצערי היא סירבה.

היא מוכנה, אבל בשלב יותר מאוחר. אנחנו צריכים לבדוק את זה ואת הנציגה הטובה ביותר לבדוק את זה מול הרבנים. אנחנו יודעים שאין מניעה הלכתית ויש פה מניפולציה עסקנית.

מול רבנים מסוימים, אבל לא ניכנס לזה. יום אישה שמח לכולם. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:50