PAGE
10
ועדת העבודה,הרווחה והבריאות

02.03.2010


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 238

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ט"ז באדר תש"ע (2 במארס 2010), שעה 11:00

הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – חופשה ביום מועד), התש"ע-2009, של חבר הכנסת מגלי והבה, חבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת עתניאל שנלר, חבר הכנסת אברהים צרצור (פ/1650).

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

סעיד נפאע

חה"כ זאב אלקין

חה"כ מגלי והבה

חה"כ אלכס מילר

חמוטל בן-דור – סגנית הממונה על השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

עו"ד בני כהן-שאולי – לשכה משפטית, הממונה על השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

עו"ד דבורה אליעזר – משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד בישארה-אלי פראן – נציבות שירות המדינה

עו"ד ורד וייץ – אגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות הכללית החדשה

עו"ד יניב אור – יועץ משפטי, התאחדות המלאכה והתעשייה

ענבל סופרו – אגף לאיגוד מקצועי, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

תמיר אגמון – מרכז המחקר והמידע, הכנסת

עו"ד זיו מגור

וילמה מאור

טלי רם

הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – חופשה ביום מועד), התש"ע-2009, של חבר הכנסת מגלי והבה, חבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת עתניאל שנלר, חבר הכנסת אברהים צרצור (פ/1650)

בוקר טוב. יום שלישי, ט"ז באדר התש"ע, 2 במארס 2010. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא: הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – חופשה ביום מועד), התש"ע-2009, של חברי הכנסת מגלי והבה, אחמד טיבי, עתניאל שנלר, אברהים צרצור (פ/1650).


אדוני המציע, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני קודם כול מודה לך על ההזדמנות ועל ההיענות לאחר שהעברנו את החוק, בהסכמת הקואליציה, בקריאה טרומית. אנחנו מדברים על הצעת חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (תיקון – חופשה ביום מועד), התש"ע-2010.


המטרה היא לעשות צדק עם כל עובדי ישראל, מי כמוך יודע – שנים רבות ידוע כנאבק למען עובדי ישראל – ודווקא לא העובדים הציבוריים אלא אנחנו מדברים על העובדים העסקיים, בחברות עסקיות, עצמאים וכולי, ששנים רבות לא קיבלו את הזכות ליום חופש נוסף במועדי ישראל, והם קופחו.


ראינו שיש צורך לתקן את העוול הזה, ולשמחתי – אני גם עשיתי עבודת מחקר יסודית, הלכתי לכל העדות ולכל הדתות במדינת ישראל, הקפנו את כל הימים החשובים שיהיו ימי בחירה שישולמו, כך שתהיה השוואת תנאים בין העובדים בסקטור הציבורי לבין העובדים בסקטור הפרטי והאזרחי, העסקי.


אני שמח שהממשלה תמכה בהצעה, הקואליציה, וגם גופים אחרים – אם אנחנו מדברים על ההסתדרות ואחרים, שבאמת חשוב להם מעמד העובדים.


כשאנחנו מדברים על הצעת החוק, לפי המצב המשפטי הקיים היום, קיימים בחוק 14 ימים מינימום שעובד יכול לקחת במהלך שנת העבודה שבין החודשים ינואר-דצמבר, מהם יום אחד שנתון לבחירתו, ובלבד שיודיע על כך למעבידו 30 יום מראש, בעוד שיתר 13 הימים יינתנו לעובד רק בהסכמת המעביד ומתי שיבחר בכך.


הצעת החוק המקורית קבעה כי עובד יכול לבחור יום חופשה נוסף ליום החופשה שנתון לבחירתו, כפי שכבר קבוע בחוק, אשר ייבחר מתוך רשימה של תשעה מועדים.


הלשכה המשפטית הציעה שתי חלופות - וזה המקום לדון עליהן – אשר מרחיבות את הצעת החוק המקורית. החלופה האחת – להרחיב את תשעת המועדים לכל ימות השנה, כלומר העובד יוכל לבחור יום חופשה נוסף והוא לא יהיה מוגבל במועד יום החופשה. לפי זה, יעמדו לרשותו יומיים מתוך 14 ימים אותם יוכל לבחור במהלך השנה, ללא שיהיה הדבר נתון להסכמת המעביד. זאת חלופה אחת.


החלופה השנייה – אשמח גם לשמוע את דעתכם – תשעת המועדים יורחבו ל-42 ימים, בהתאם להוראות התקשי"ר.


אלה שתי החלופות הקיימות. לשמחתי, משרד התמ"ת, משרד המשפטים, לא מתנגדים לשתי החלופות. אם אנחנו באמת רוצים להיטיב עם העובדים, יכול להיות שנלך להשוואה לתקשי"ר, כלומר זה יהיה מורחב יותר.

נשמע מה משרד התמ"ת אומר.

שלום. עורכת-דין דבי אליעזר, משרד התמ"ת. כאמור, הממשלה תומכת בהצעת החוק, בכפוף לתיאומי נוסח עם משרדי הממשלה - המשפטים, האוצר והתמ"ת.

ותיאמתם כבר את הנוסח, אני מתאר לעצמי.

יש מחלוקת אחת בנוגע לנושא אחד שתיכף משרד האוצר יפרט. בקשר לשתי החלופות עשינו התייעצות קצרה עם ארגוני מעסיקים, ההסתדרות ומשרד האוצר, ובהסכמה כולם תומכים באופציה השנייה, כלומר שיהיה יום בחירה מרשימת ימים שיתווספו בתוספת, כאשר התוספת הזאת תהיה מותאמת לימי הבחירה בתקשי"ר.

אני מבין שזה מתאים גם למציע.

זה מתאים גם למציע, כן. המציע הציע פחות ימים אבל זה היה באותה נוסחה – לבחור בימים. מן הצד האחד, מה שכתוב היום בסעיף 6(ב) זה שהעובד יכול לבחור ביום אחד, כאשר ב- 2002 הכוונה היתה לא רק לימי בחירה אלא גם לימים אישיים של העובד – ככה נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק – כגון ימים כמו נישואים או ימים מיוחדים של העובד, כל עובד יכול לבחור את היום שלו.

אני חושב שהמעביד לא צריך לתת לו חופש ביום הנישואים. יחסוך את הגירושים...

אז אולי כדאי להוסיף התניה בסעיף 6(ב)... זאת היתה המטרה ב- 2002, יכול להיות שעכשיו אפשר לתקן את החוק בהתאם.


עכשיו הצעת החוק מבקשת להוסיף יום בחירה, בדומה לימי בחירה שקיימים במגזר הציבורי, אם כי במגזר הציבורי ימי הבחירה ניתנים בנוסף לחופשה ולא על חשבון החופשה השנתית של העובד. זה השוני, אבל אנחנו בחקיקת מגן, ובחקיקת מגן אנחנו קובעים זכויות מינימליות.



יש נושא נוסף שהאוצר רוצה להוסיף להצעת החוק.

האם יש עלות תקציבית לחוק?

למיטב הבנתי, אין עלות תקציבית. יחד עם זאת, אנחנו מדברים ביחסי עבודה; יחסי עבודה משליכים גם על המגזר הציבורי - -

למרות שאין עלות תקציבית, האוצר רוצה לשים את חותמו על העניין.

- - ולכן החברים שלנו מהאוצר שנמצאים כאן הם לאו דווקא מאגף התקציבים אלא מהממונה על השכר ומנציבות שירות המדינה, הם יביעו את דעתם.

משרד האוצר, בבקשה. מי הנציגים ממשרד האוצר?

שלום לכם, בני כהן-שאולי.

חמוטל בן-דור, מהממונה על השכר.

אנחנו כעיקרון תומכים בהצעת החוק, תומכים בחלופה השנייה, שהימים יהיו תואמים לתקשי"ר, אבל אנחנו רוצים להוסיף איזשהו סייג בהצעה.

למה? כמה זה עולה לנו?

לא מדובר פה על עניין של עלות.

אין עלות, אז למה אתם נדחפים?

נסביר כבר. אנחנו מציעים להוסיף סייג שיאפשר למעסיקים, ובכלל למעביד, למנוע – אם נניח יש מצב שבו כל העובדים ירצו לקחת איזשהו יום - - -

יום חתונה, כולם מתחתנים באותו יום.

אנחנו לא רוצים שיהיה מצב שכל העובדים יעשו להם מעין יום שבתון, ויהיה מצב שהמפעל יהיה מושבת.

אני בעד שתגישו הסתייגות לחוק.

יניב אור, התאחדות המלאכה והתעשייה. אני חלק מארגוני המעסיקים, ודבי אכן הציגה שישנה הסכמה. רק הבהרה, דבי – מדובר לא ביום אחד נוסף לימי החופשה אלא חלק מאותם ימי החופשה.

זה מה שאמרתי.

היא אמרה את זה.

רק שזה יהיה מאוד מאוד ברור.

זה מאוד מאוד ברור. זה כל כך ברור, שלא צריך להבהיר את זה יותר.

אם כך הדבר, זה בסדר.

תודה. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני הייתי רוצה לבקש תיקון קטן בתוספת של רשימת הימים. דיברתי על כך גם עם המציע עוד לפני שהחוק עבר בקריאה טרומית, וזה להוסיף את ראש השנה האזרחי, 1 בינואר, לאופציה הזאת.

ומה אומר התמ"ת?

כרגע ברשימה מופיע 31 בדצמבר כאופציה, אבל יש ציבור גדול במדינה הזאת שיעדיף דווקא 1 בינואר ולא 31 בדצמבר.

תרשום גם 1 בינואר.

על פניו, לא צריך להפריע לכם.

אין בעיה.

תודה.

אני פונה למציע ולתמ"ת. אנחנו רוצים לשלב את סעיף 1 וסעיף 2, שיהיו יומיים בחירה.

כן.

המציע לא מתנגד, וגם התמ"ת אני מבין לא מתנגד.

אתה תמיד מייצג אותי, אדוני.

מה זאת אומרת? שלא תהיה רשימה של ימים? אז אנחנו מתנגדים.

למה?

כיוון שאנחנו רצינו שהצעת החוק תעבור בהסכמת רוב הגורמים, ורוב הגורמים תומכים באופציה השנייה, וכיוון שאנחנו כן רוצים לסייג את זה בכל מקרה – לעשות הסדר מאוזן, שמצד אחד אנחנו נותנים את יום הבחירה הנוסף, ומצד שני, אנחנו מבקשים שזה יהיה בקשר לימים שהם ימי חג לדתות השונות, וגם חגים אזרחיים אבל שהם לא נכנסים בגדר מועדי ישראל כהגדרתם בפקודת סדרי השלטון והמשפט.


אני מבקשת להוסיף בקשר לעמדה שהובעה עכשיו על-ידי האוצר, הובעה גם על-ידי המעסיקים בפניי.

- - -

היא מייצגת את התמ"ת ואת המעסיקים.

לא, אני מייצגת כאן את התמ"ת, אבל - - -

מה אכפת לך, אנחנו נדאג לך גם למשכורת מהם...

קודם כול, אכפת לי מכיוון שאנחנו מחויבים לעמדת הממשלה שמחייבת תיאום עם משרד האוצר, אבל בנוסף לכך אני רוצה להוסיף טיעון, שהמעסיקים הביעו בפניי חשש שכל העובדים יבחרו באותו יום בחירה, ובעצם זה יביא להשבתת המפעל.


אני מבקשת כן לבחון את הנושא לקראת הקריאה השנייה והשלישית, ולא להגיד שאנחנו נגיש הסתייגות. יכול להיות שאנחנו נוכל להגיע לאיזשהו נוסח מוסכם.

אנחנו נבדוק את זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

אדוני היושב-ראש, אנחנו רוצים להדגיש את הצורך בנושא של הכנסת הסייג שמדבר על האפשרות של המעסיק להגביל - - -

היא דיברה על זה.

אנחנו רוצים להדגיש את הצורך הזה. אנחנו חושבים שהוא נכון.

מאה אחוז. תודה רבה. אנחנו נעבור להקראה.

עם התוספת שביקשתי.

"תיקון סעיף 6
1.
בחוק חופשה שנתית, התשי"א–1951
(להלן – החוק העיקרי) בסעיף 6(ב),

אחרי "במועד שיבחר", יבוא "ויום אחד נוסף באחד מהימים המנויים

בתוספת" ובסופו יבוא "השר רשאי, להוסיף בצו על רשימת הימים המנויים

בתוספת".
הוספת תוספת
2.
אחרי סעיף 39 לחוק העיקרי יבוא:



"תוספת



(סעיף 6(ב))"

תקרא הכול ותציין גם את ה- 1 בינואר.

השומרונים, אני מבינה, לא מיוצגים.

בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית נעשה את הכול. שלא יגידו "נושא חדש".

"1.
ערב חג ההתגלות (קתולים ופרוטסטנטים);



2.
ערב חג המולד (אורתודוכסים);



3.
ערב ראשית השנה (אורתודוכסים וארמנים);



4.
ערב חג המולד (ארמנים)/ ערב חג ההתגלות (אורתודוכסים);



5.
ערב חג אלח'דר (אליהו הנביא) (דרוזים);"

תכניס את השומרונים כבר עכשיו.

כן, ודאי. למה לא להכניס אותם?

תרשום ב- 6: ערב חג השומרונים, עם התאריך.

אבל אנחנו הולכים בהתאם לרשימת התקשי"ר, בהתאם למה שקיים היום במדינה.

- - -

תוסיף ערב חג השומרונים, אחר כך נרשום מתי.

"6.
תענית אסתר/ ערב יום הולדת הנביא (מוסלמים);



7.
פורים;



8.
פורים (בירושלים);



9.
יום האישה הבינלאומי;



10.
יום הבשורה (קתולים ופרוטסטנטים);



11.
ערב חג הפסח;



12.
ערב חג הפסחא (קתולים ופרוטסטנטים, אורתודוכסים וארמנים);



13.
ערב שביעי של פסח;



14.
חג המימונה;



15.
יום הבשורה (אורתודוכסים);



16.
יום הזיכרון לשואה ולגבורה;



17.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור (ערב

יום העצמאות);



18.
ערב חג הנביא שועייב (יתרו) (דרוזים);



19.
אחד במאי;



20.
ל"ג בעומר;



21.
יום הניצחון על גרמניה הנאצית;



22.
יום ירושלים/ ערב עליית ישו השמיימה (קתולים ופרוטסטנטים,

אורתודוכסים וארמנים);



23.
ערב חג שבועות;



24.
יום הזיכרון לעדה הצ'רקסית;



25.
ערב שבועות (קתולים ופרוטסטנטים, אורתודוכסים וארמנים);



26.
צום י"ז בתמוז;



27.
יום פטירת הרצל;



28.
עליית הנביא השמיימה (לילת אלאסרא ואלמעראג') (מוסלמים);



29.
צום תשעה באב;



30.
ערב ראש השנה;



31.
ערב חג הנביא סבלאן (דרוזים)/ ערב חג הפסקת הצום (ערב עיד

אלפיטר) (מוסלמים);



32.
צום גדליה;



33.
ערב יום הכיפורים;



34.
ערב חג הסוכות;



35.
הושענא רבה;



36.
חג הסיגד;



37.
ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא) (מוסלמים);



38.
ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא) דרוזים;



39.
ערב ראש השנה ההג'רית (מוסלמים);



40.
צום עשרה בטבת (יום הקדיש הכללי);



41.
ערב חג המולד (קתולים ופרוטסטנטים);



42.
ערב ראשית השנה (קתולים ופרוטסטנטים)." "

סעיף 43 יהיה ערב ראש השנה האזרחי, 1 בינואר.

בעניין הזה העיר את תשומת לבי הנציג של נציבות שירות המדינה, שיכול להיות שה- 1 בינואר הוא בעצם מועד לפי פקודת סדרי השלטון והמשפט.

צריך לבדוק את זה.

אנחנו נבדוק, אבל תרשום את זה, שלא יהיה "נושא חדש".

יש את הזכות לצאת לחופשה – זה בא מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה, ולא מכוח החוק הזה.

תבדקו את זה בלשכה המשפטית. לפי מיטב ידיעתי, זה כרגע לא ברשימה של ימי בחירה אפשריים.

אולי זה מועד.

בסדר, יש לנו זמן בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית – אנחנו נכניס את יום כיפור, נוציא את הפסח, נכניס את חנוכה וסוכות, נעשה חגיגה, אל תדאגי...


אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד הכנת החוק לקריאה ראשונה, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 5

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – חופשה ביום מועד), התש"ע-2009 נתקבלה בקריאה ראשונה.

5 חברי כנסת. מאחר שכל חברי הכנסת שנמצאים פה תמכו, אין מתנגדים ואין נמנעים, אנחנו נביא את הצעת החוק למליאה לקריאה ראשונה. אני מקווה שהיא תעבור בקריאה ראשונה, ואז נדון בה בקריאה שנייה ושלישית, נעשה חופש ביום כיפור, ויבוא לציון גואל.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:25).