הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה

02.03.2010


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 169
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

מיום שלישי, ט"ז באדר התש"ע (2 במרץ 2010), שעה: 12:30

מענקי איזון לעיר אילת – במסגרת יום אילת בכנסת

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר

חמד עמאר

רני פינצי – מנהל מינהל השלטון המקומי, משרד הפנים

איתי קורן –אגף התקציבים, משרד הפנים

יונתן בר סימן טוב – רפרנט פנים באגף התקציבים, משרד האוצר

מאיר יצחק הלוי – ראש עיריית אילת

אסי בן חמו – גזבר עיריית אילת

דנה זינטי – דוברת עיריית אילת

אלי לנקרי – סגן ומ"מ ראש העיר אילת

אולג מנדל – חבר מועצת העיר אילת

ליאורה בייסקי – סגנית גזבר עיריית אילת

אולג צ'רנמורץ – חבר מועצת העיר אילת

יפתח מזרחי – סגן ראש עיריית אילת

ליזי רכבוך – עיריית אילת

פיני קבלו – מרכז השלטון המקומי

תמיר אגמון – מ.מ.מ

עמי צדיק – מ.מ.מ

יפה שפירא

אושרה עצידה

מענקי איזון לעיר אילת – במסגרת יום אילת בכנסת

רבותי, אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום נושא מענקי איזון לעיר אילת. קודם כל, אני רוצה לקדם בברכה את ראש עיריית אילת מר מאיר יצחק הלוי, את הצוות הבכיר שמנהל את הרשות המקומית, את חברי המועצה, את הסגנים. היום הכנסת מציינת את יום אילת, ואני חושב שהיינו צריכים לקיים את היום הזה שם, ולא פה. אבל, לא חשוב – אנחנו מכירים את העיר אילת.


אנחנו תיכף נבקש מראש העיר להציג את הנושא. למעשה, אילת מונה כ-50 אלף תושבים, ותקן אותי, אדוני, אם אני טועה. אבל, בפועל, זה לא 50 אלף תושבים, אלא שני מיליון תושבים. מדובר בתנועה מתמדת של אנשים שמגיעים לעיר, ובעצם מקבלים את כל השירותים. רק דבר אחד הם לא עושים, הם לא משלמים ארנונה. יכולים לטעון שהעיר מקבלת אולי הכנסות מבתי המלון הפרושים בכל העיר. אבל, אני חושב שהבעיות באילת הן קשות, ואם מדינת ישראל לא תתעשת – ויפה שעה אחת קודם – עלולים להפסיד את אחת מערי התיירות של מדינת ישראל.


כוועדת הפנים ביקרנו בעיר עקבה שהיא העיר התאומה לעיר אילת, וראינו את הפיתוח שנעשה שם, את התנאים, ואת מהירות הבנייה - זה פשוט לא יאמן. אני אומר לכם שיבוא יום שהציבור יעדיף ללכת לעקבה מלהגיע לאילת. בעיר עקבה הם לא ימצאו את מר מאיר יצחק הלוי, זה הדבר היחידי שהם לא ימצאו. אבל, חוץ מזה יהיה להם הכול. ולכן, אני חושב שאנחנו מקיימים את הדיון הזה במטרה לסייע לעיר. אנחנו נגיד כאן לפחות אמירה לגבי העיר אילת, אבל אדוני ראש העיר, אני מציע שקודם כל תציג את נושא מענקי האיזון לעיר אילת.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, על דבריך החמים. יום העיר אילת מתפרס בכנסת על שש ועדות, ובמליאה יש עוד דוברים. ברשותך, אומר כמה מילים כפתיחה. נמצאים פה גם סגן ממלא מקום ראש העיר מר אלי לנקרי, סגן ראש העיר מר יפתח מזרחי, חברי המועצה אולג מנדל ואולג צ'רנומרץ וגזבר העירייה, והם יציגו את הפרטים של התוכנית.


צריך להודות לך ולכל מי שנתן ידו לקיומו של היום החשוב הזה. ביום החשוב הזה אנחנו בעצם מציגים את הסיכונים והאתגרים מולם ניצבת העיר אילת בכל הרמות. אם תרצה, אנחנו בעצם מייצרים פה תמונה הוליסטית ורחבה שתוקפת בכל החזיתות, ואומרת שזהו המענה אל מול הסיכונים שמולם ניצבת העיר אילת.


בתוך זה ועדת הכספים דנה בהשבת הטבת המס, וועדת הכלכלה דנה בפרויקט השער הדרומי. במקביל לישיבה הזו, יושבת ועדת המדע והטכנולוגיה בישיבה בנושא הפיכת אילת למקום מרכז מחקר למדע הימי, ובדעתי לקפוץ לשם. היום אנחנו דנים בעניין המוניציפאלי - העיוות הנורא בכך שהעיר אילת לא מקבלת מענקי איזון. תיכף יובהר איך הנוסחה הקיימת היום מקפחת באופן ברור את העיר אילת. לא רק זאת אף זאת, כתוצאה מזה שאנחנו עיר נטולת מענקי איזון ועל כך אנחנו מוכיחים ברחל בתנו הקטנה שיש כאן טעות, אנחנו לא מקבלים מענקים נוספים, מענקי פיתוח – אם זה ממשרד הפנים, אם זה ממשרד החינוך. זה לזרות חול או מלח על פצעינו, זה בפירוש המצב.


נוסיף על כך שהעיר אילת באופייה היא עיר יקרה. לכן, הבקשה שלנו היא לטפל אחת ולתמיד בעיוות הנורא. בשולי הדברים אני חייב לומר שלמרבה הפלא כל אנשי המקצוע מצדדים בעמדה שלנו, ואני אומר את זה באופן חד משמעי, אלא שיש חשש מהחלטות גורפות שאני לא מוכן לקבל כתפיסה. אם מתגלה פה עיוות, בואו נסדר את הנוסחה על פי מה שהיא.

כמה אתם מקבלים היום מענק?

אין לנו מענקים. זה הדבר האבסורד. אדוני היושב ראש, אני מציע שהנושא יוצג. תוכל לראות את זה בצורה הברורה ביותר. אני יכול להניח שגם אנשי משרד הפנים וגם אנשי משרד האוצר לא מתווכחים עם הנתונים. הנתונים מראים באופן ברור ביותר את הדברים גם למי שהוא לא כלכלן ולא רואה חשבון. נדמה לי שגם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מזדהה עם העמדה שלנו.


אדוני היושב ראש, אם זה בסדר מבחינתך, אליהו יציג את הדברים.

אדוני היושב ראש, אני אנסה באמצעות מצגת קצרה להסביר ככל יכולתי את הבעיה של מענקי האיזון לעיר אילת, ולמה העיר אילת לא מקבלת מענקי איזון. לפני כן, רק אומר שחשוב לציין שעד שהגיעה נוסחת גדיש, התקיימה, בזמנו, נוסחת סווארי שעל פיה עיריית אילת כן קיבלה מענקי איזון. השינוי בנוסחה הביא לכך שהנוסחה, כמו שאמר ראש העיר, בהחלט מקפחת את העיר אילת, ואנחנו נראה את זה עכשיו.


למרות שהדברים די ידועים בוודאי לגורמי המקצוע, אני נכנס כאן לפרטי הנוסחה עצמה רק משום שזה מאוד מאוד חשוב. מענק האיזון מחושב לרשויות המקומיות בהתאם לעקרונות ועדת גדיש, וזה פשוט כהפרש בין ההוצאה וההכנסה לנפש, מוכפל באוכלוסיית הרשות. יש כמובן תוספות של הוצאות פנסיה ופירעון מלוות.


חישוב צד ההוצאה – כאן אני מבקש להתמקד שנייה, כי כאן עיקר הבעיה, כי חישוב צד ההוצאה מתבסס במודל על פי נתוני ביצוע תקציב של הרשויות בשנת 2002 כשהם עשו רגרסיה על ההוצאות של הרשויות המקומיות, וקבעו ממוצע. נקבעה הוצאה ממוצעת שקבעה, למעשה, הוצאה נורמטיבית, והדגש על נורמטיבית. נקבעה הוצאה נורמטיבית לנפש, ולפיה מחולקים מענקי האיזון. אלא מה? אני כבר מקדים ואומר, ואני אראה את זה אחר כך באופן ברור, באילת ההוצאה הנורמטיבית לנפש איננה תופסת משום שבאילת יש הוצאות מיוחדות. אדוני היושב ראש, ציינת את נושא התיירות, ותיכף נראה את זה. גם הנושא של הריחוק הגיאוגראפית, והבדידות הגיאוגראפית ומאפייני השוק – שוק קטן – יוצרים עלויות מיוחדות, ומייד אנחנו נראה את זה, שהן לא מתיישבות בדיוק עם ההוצאה הנורמטיבית. למעשה, יש דלתא ענקית של הוצאות שהן לא מתיישבות בדיוק, כמו שאמרתי, עם ההוצאות הנורמטיבית. כמובן שאפשר לראות את הנוסחה. אתם רואים את הנוסחה. לרשויות שבין 20 ל-70 אלף תושבים, A זה החותך על ציר X. כלומר, יש שם 4,233 מיליון שזו הוצאה קבועה, ואחר כך על נפש עד 20 אלף נפש - 3,480 שקל לנפש, ואחר כך זה 3,079 שקל לנפש. בסך הכול, כך מגיעים, למעשה, לאותה הוצאה נורמטיבית לכל רשות.

בצד ההכנסה, לעומת זאת, וכאן הדגש, ההכנסה מחושבת לכל רשות על פי ההכנסה בפועל מארנונה מותאם לשיעורי גבייה נורמטיבית. אבל, כאן, כשציינת, אדוני היושב ראש, שיש לעיריית אילת הכנסות מבתי המלון – בהחלט. אפילו הכנסות נאות, הכנסות גבוהות. אלא מה? שההכנסות האלה נלקחות בפועל בנוסחה. מה שלא נלקח זה אותן הוצאות מיוחדות שיש לאילת, אותן הוצאות מיוחדות לתיירות - ומייד נראה את זה - וגם הוצאות שנובעות מאותה מיוחדות של אילת שציינתי שפשוט לא נלקחות בחשבון.


זה נכון וטוב לרוב מדינת ישראל. למעשה, לרוב מדינת ישראל הנוסחה הזאת היא טובה. אילת היא חריגה בנושא הזה משום שני אותם מאפיינים שנגיע אליהם מייד. כך יוצא שב-2008, למשל, ההוצאה הנורמטיבית לנפש על פי משרד הפנים באילת צריכה להיות 3,323 שקלים כשההוצאה לנפש בפועל באילת – כלומר, כמה אנחנו מוציאים בפועל – 4,195 שקל לנפש לכל תושב. המשמעות היא פער של26%. הלכנו והשוונו את ההוצאות של עיריית אילת לכל הרשויות, למעשה, שמקבלות מענקי איזון, ושהאוכלוסייה שלהן - - -

סליחה, כשאתה אומר הוצאה לנפש, האם זה כולל את האוכלוסייה החולפת?

לא, לא. זה רק האוכלוסייה שעל-פי משרד הפנים. משרד הפנים מונה את האוכלוסייה.

נוסחת מענק איזון כוללת רק את התושבים פנימה בהתאם למרשם.

רק התושבים. אדוני, זו אחת הבעיות.


אנחנו עשינו באמת בדיקה של כל הרשויות שמקבלות מענקי איזון, ושהאוכלוסייה שלהן מונה בין 40 ל-120 אלף תושב. נדלג על כל הטבלה, חבל על הזמן. בואו נראה את הפער. מדובר על פער עצום. למעשה, הממוצע הארצי זה 2,686 שקל - אם אני רואה נכון - ובאילת – 4,047. שימו לב, לקחנו את כל הרשויות שמקבלות מענקי איזון והאוכלוסייה שלהן, וזה חשוב להדגיש זאת.

האם יש עיר מסוימת שניסתם להשתוות אליה?

הצגנו, אדוני. בדקנו את עכו, את בית שמש, את קריית ים, את לוד, את אשקלון, את דימונה, את רחובות, את קריית מוצקין. למעשה, רשויות שכמו שאמרתי, מקבלות מענקי איזון. אליהן כמובן אפשר היה לבצע את ההשוואה של כמה הן מוציאות בממוצע, וכמה אילת מוציאה. תיכף נראה מהיכן נובע ההבדל. אנחנו רואים שיש פער של 50%.


נשאלת השאלה, אם יש פער כזה ענק, האם עיריית אילת היא עירייה בלתי אחראית? האם עיריית אילת היא עירייה לא יעילה? האם עיריית אילת היא עירייה בזבזנית? אדוני היושב ראש, התשובה לכך היא לא – לא, חד משמעי. עיריית אילת היא דווקא מהעיריות היות יעילות, ולא אנחנו אומרים את זה. גם כלכלני BDI, וגם כלכלני דן אנד ברדסטריט אמרו את זה לא אחת בשנים האחרות – שעיריית אילת היא עירייה יעילה.


אלא מה? ממה נובע הפער? הפער נובע משני דברים: אחד, התוספת לעלויות שנובעת מההוצאה המיוחדת באילת לתיירות. באילת יש הוצאה מיוחדת לתיירות. מגיעים 2.6 מיליון תיירים בשנה. יש כמעט 7 מיליון לינות של תיירים בשנה – 6.7 מיליון לינות של תיירים בשנה. זה כמובן מייצר הוצאה, כי למעשה יש לנו עוד עיר לנהל, אם תרצו.


העיר הזאת לא נלקחת בחשבון בהוצאה. היא נלקחת בחשבון, סופרים לנו אותה בהכנסה. אבל, בהוצאה לא סופרים לנו אותה, היא לא קיימת, וזו אחת הבעיות הגדולות.

תן דוגמה להוצאה שאזרחי העיר לא נהנים ממנה.

אני אראה עכשיו את ההוצאות שיש לנו בכלל בתיירות, כמה דוגמאות להוצאות בתיירות. החלק השני זה אותה הוצאה שנובעת ממיוחדות העיר אילת, כמו שאמרתי: הריחוק, הבדידות, תנאי האקלים וגודל השוק.


אדוני היושב ראש, 26% מסך הוצאותיה של העירייה הולכים לשירות התיירות: בתי מלון, אטרקציות וכו', ובכל התחומים המוכרים שרשות מקומית נותנת שירותים ובהם: פינוי אשפה, וגינון וניקיון, ומים וביוב וכו'. לפי הנתונים שאנחנו יודעים אותם, למעשה, עיריית אילת משרתת בפועל אוכלוסייה ששווה בגודלה לכ-120 אלף תושב, כשאנחנו מדברים על הראייה היומית. תיכף תראו את האינדיקציה לכך, אנחנו לא ממציאים את המספר הזה. יש למספר הזה אינדיקציות רבות. בנוסף לזה, יש לעיריית אילת, כמו שאמרנו, תוספת לעלויות בממוצע של 30% יותר מכל הרשויות האחרות בשל המיוחדות כאמור בסעיף 2.


הנה דוגמאות. קודם כל, כאן אפשר לראות במפורש את האינדיקציה לגודלה של העיר, ולתוספת שנובעת מהתיירות. הלכנו ובדקנו, אדוני היושב ראש, את צריכת המים ברשויות מקומיות אחרות. זה פשוט אינדיקציה לגודלה של אילת שנובע מהתיירות. תראו, על פי נתוני הלמ"ס, אילת היא עיר של 46,609. לא על פי כמובן נתוני משרד הפנים - זה יותר. אגב, גם הפער הזה מסביר על המיוחדות של אילת. הפער בין הלמ"ס לבין משרד הפנים – 62,000 ל-46,000, זה 18,000 תושב יותר. מאיפה הם באים? זה רק בפער בין הלמ"ס, וזה רק בעיר אילת. יש פערים בערים אחרות, אבל לא תמצאו פערים כאלו.


אילת צורכת מים – 12 מיליון וחצי בקירוב קוב בשנה, כמו רמת-גן שהיא עיר של 134,000 תושבים. זה מלמד שאילת היא לא באמת עיר שמשרתת 60,000 תושב, או 46,000 תושב. היא משרתת, כמו שאתה אמרת, אדוני היושב ראש, אוכלוסייה הרבה יותר גדולה שמשתווה לפחות אנחנו אומרים ל-120,000 תושבים. אפשר לראות גם שהעיר בת-ים צורכת פחות מים, והיא עיר הרבה יותר גדולה, וכן אשקלון.


לאן הולכת צריכת המים הזאת? הנה, אתם רואים – זה גם כן הסבר לגודלה של התיירות באילת – קרוב ל-40% מצריכת המים הולכת למלונאות. יש לנו עיר נוספת, אנחנו משרתים עיר נוספת וזאת עיר התיירות.

אם היית לוקח בחשבון את בית שאן שגם היא עיר חמה כמו אילת, אז גם שם בטח תצרוכת המים יחסית לערים אחרות היא יותר גבוהה, נכון?

כן, יש תצרוכת מים יותר גדולה.

צריכת המים כאן לא קשורה לעיר. כאן ישנו יותר עניין התיירות.

אם היית מוציא את נושא התיירות החוצה, ולוקח את העיר אילת בהשוואה לערים אחרות כמו עכו וקריית מוצקין שהן לא צורכות מים, ומבחינת האוכלוסייה זוהי אותה אוכלוסייה, בטוח שתצרוכת המים באילת או בבית שאן היא יותר גדולה מערים אחרות.

נכון, הנה אנחנו מראים את זה גם ללא התיירות. אתה צודק - בגלל תנאי האקלים באילת הצריכה היא הרבה יותר גבוהה. אבל, אנחנו מראים כאן את התוספת לתיירות – 40% צריכה של התיירות יותר ממגזר המגורים. במגזר המגורים יש 35% צריכה של מים, ומגזר המלונאות הוא יותר ממגזר המגורים.


אני חוזר ומדגיש את מה שציינתי בהתחלה כדי לסבר את אוזניכם. משרד הפנים סופר לנו את ההכנסות מתיירות. אבל, את ההוצאה לתיירות משרד הפנים לא סופר לנו, זה לא נמצא שם. זו הבעיה בנוסחת גדיש מבחינתה של העיר אילת.


השוונו גם לערי תיירות אחרות. אומרים שאולי יהיו השלכות רוחב. אבל, זה מלמד שלא יהיו השלכות רוחב, ואם הן יהיו אז הן מינוריות. כי אתם יכולים לראשות שבתיירות 40% מצריכת המים, למשל באילת, הולכת לבתי המלון. העיר השנייה אחריה היא טבריה עם 13%, והעיר השלישית בכלל עם 3% או קרוב ל-4% - אשקלון. ירושלים – 3%. כלומר, אתם רואים את הפער הענק הזה שנובע מהתיירות באילת.


הדברים האלה הם דוגמאות שלא נספרות לנו במשרד הפנים. פינוי אשפה – אנחנו מוציאים 6,300 מיליון לתיירות. על ניקיון אנחנו מוציאים 3,400 מיליון לתיירות, גינון ומים באזור התיירות – 6 מיליון, וכו', וכו'.


אדוני היושב ראש, כשמדברים על ההוצאות המיוחדות - וגם כאן יש לזה דלתא עצומה על פני כל רשות אחרת שנובעת מהריחוק הגיאוגראפי ומתנאי האקלים ומגודל השוק - אתם רואים, למשל, שהוצאות לחשמל באילת הן גבוהות ב-63% מהממוצע כשמסתכלים על רשויות דומות. אותו הדבר מים לגינון - אדוני היושב ראש, לזה התייחסת. זה בגלל תנאי האקלים.

גם חשמל הוא אינדיקציה.

גם חשמל הוא אינדיקציה. אנחנו מוציאים בבתי הספר שלנו פי שניים מהממוצע הארצי לחשמל, ואותו הדבר מים וגינון, בגלל שאנחנו משקים כל השנה שלא כמו רשויות אחרות. למעשה, אנחנו גבוהים ב-137% מהממוצע הארצי.


כמובן שרק לנו יש הוצאה לטיסות של 2,600 מיליון. אנחנו מורידים מורים ופסיכולוגים ועובדים סוציאליים ועובדי עירייה, וכל מה שקשור לזה. כמובן שלעיריות אחרות אין את ההוצאה הזאת.


איגוד ערים לכבאות – אנחנו מוציאים 6 מיליון שקל לאיגוד ערים לכבאות, כשרשות דומה לשלנו מוציאה 2 מיליון שקל. שוב, בגלל אותם מאפיינים של אילת. זה פי 3 - 210% אחוז יותר.


לדוגמה, החזקת קבוצת ספורט של ילדים באילת עולה 120 אלף שקל, לעומת 60 אלף שקל בכל מקום אחר בארץ בגלל הנסיעות.


חברים, סליחה שאני אומר את זה, זה עובר כחוט השני בכל סעיפי ההוצאה של העירייה, אם זה ריבוד כבישים, ואם זה כל סעיף הוצאה. הבאתי לפה רק דוגמאות נבחרות להראות איך משפיעה אותה מיוחדות של אילת על ההוצאות.

אפרופו, ריבוד כבישים. נניח שאני מוציא מכרז באילת לכביש של 2 ק"מ לעומת כביש במרכז הארץ של 2 ק"מ. האם העלויות הן יותר גבוהות?

אדוני היושב ראש, 30% יותר. צריך להביא את האספלט מהמקום הכי קרוב, מבאר שבע.

מה שאתה אומר הוא בדוק?

מאה אחוז, אדוני - בדוק. ניתן לבדוק את כל הנתונים, ואני חושב שהמשרד גם בדק אותם. מכל מקום, אנחנו נשמע.


תראו איך אילת יוצאת דופן. אגב, אילת היא בין 20 או 20 ומשהו רשויות שלא מקבלות מענקי איזון. כל הרשויות שלא מקבלות מענקי איזון עונות לפחות לאחד משלושת הקריטריונים הבאים, ורובן עונות לשלושת הקריטריונים האלה. זה כמובן לא מקרי.


אילת לא עונה כמובן לשלושת הקריטריונים האלה. כשמדברים על הרשויות שלא מקבלות מענקי איזון אז בדרך כלל המיקום הגיאוגראפי שלהן הוא במרכז הארץ, ואנחנו הרשות הפריפריאלית ביותר במדינה. המדד הפריפריאלי, שרק לאחרונה מדובר בו, מציב אותנו במקום ראשון במדינה – אשכול 1, דירוג 1 במדינה. אנחנו כמובן לא עונים על העניין הזה שאנחנו במרכז הארץ. אני מביא את העניין הזה כדי להראות את השוני.


בדרך כלל גם האוכלוסייה שלהן מונה מעל 70 אלף נפש. יש מספר רשויות קטן ומבודד שהאוכלוסייה שלהן היא מתחת ל-70 אלף נפש, אבל כמובן אז הוא במרכז הארץ, או שהדירוג הסוציו-אקונומי שלו הוא 6 ומעלה. למעשה, אנחנו לא עונים לאף אחד משלושת הקריטריונים האלה, ואנחנו היחידים שלא עונים לקריטריונים האלה, ולא מקבלים מענקי איזון.

מה ההסבר לפער בין רישום האוכלוסייה במינהל האוכלוסין לבין הלמ"ס?

אני לא יודע להסביר את זה במדויק. אבל, אני יודע שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא עורכת באופן קבוע את הסקרים שלה, ויש פערים של לוחות זמנים, קודם כל. יש גם פערים בשיטת הספירה. במשרד הפנים סופרים כל מי שנרשם בעיר, בלמ"ס זה מדגם.

חוץ מהתיירים שזה הסיפור החיובי של אילת והוא עומד בפני עצמו, יש הרי באילת שתי אוכלוסיות והשאלה היא האם הן נלקחות בחשבון? אוכלוסייה אחת היא אוכלוסיית המהגרים השונים.

מזה נובע הפער הגדול, אדוני.

לא, מהגרים שמגיעים מכל רחבי הארץ לאילת, וכל אחד וסיבותיו עימו. האוכלוסייה השנייה היא אוכלוסיית העובדים הזרים והם בכלל לא רשומים בשום מקום. לא מזמן ביקרנו בערד.

הם מעמיסים קשות גם על התשתיות, גם על הרווחה, גם על החינוך.

ביקרנו בערד וראינו את המצוקה הקשה של הרשות המקומית שם. האם מישהו לוקח את הדברים האלה פה בחשבון? האם מישהו חישב את זה?

לא סופרים את זה במספר התושבים, אם זו השאלה.

כמה עובדים זרים יש באילת?

מאיפה הוא יודע? יש לו הערכה, הוא לא יודע.

קודם כל, יש עכשיו 3,500 סודנים באילת.

3,500 סודנים עליהם אתה יודע.

זה מה שאני יודע, כן. יכול להיות שיש יותר.

בטוח שיש יותר.

וזה הולך וגדל, וזה לא נרשם בשום מקום – לא במשרד הפנים, ולא בשום מקום.

האם גורם ממשלתי כלשהו העביר לכם איזשהו תקציב לטובת הנושא הזה של אותם סודנים שהם מוכרים?

אדוני, שום דבר.

אותו הדבר כמו בערד, וכמו בכל מקום אחר.

פה אתם יכולים לראות את ההבדל הענק באיגוד ערים לכבאות. אדוני, סיימתי.

באיגוד ערים לכבאות, אלו רשויות נסמכות? האם רק אילת?

אנחנו לבד, זו הבעיה הגדולה. אילת-אילות זה 9% אילות. אנחנו 91%.

האם הם מעבירים את החלק שלהם?

כן, אבל זה בטל בשישים.

החלוקה היא על פי מספר תושבים כנהוג בכל הארץ. מעבר לכך, בגלל הייחודיות של אילת משרד הפנים מעביר באופן מיוחד לאילת תוספת ממענק השר על איגוד ערים לכבאות.

נכון, זה נקבע לפני שלוש שנים, וזה הדבר היחיד.

אתה מדבר על רזרבת שר שהם מקבלים כתוספת? בסדר, אבל כולם מקבלים.

יש להם העדפות.

יש גם תקצוב כפול לכבאים, לא? אם אני לא טועה, נציבות הכבאות מעבירה לאיגוד באילת יותר. למיטב ידיעתי, נציבות הכבאות ומשרד הפנים מעבירים לאיגוד הכבאות באילת סכום גדול יותר ממה שהם מעבירים. יש איזשהו תקצוב כפול של כבאים, והמשמעות היא שבעצם בגלל שמשרד הפנים מעביר יותר אז הרשות צריכה להעביר קצת פחות.

ביקרנו בזמנו באיגוד ערים לכבאות באילת ושמענו דווקא בדיוק הפוך – שאין שום תוספת תקציבית. אני אשמח מאוד לשמוע מכם. רני, אם יש לך את הנתון הזה נשמח לשמוע.

אדוני היושב ראש, אבל זה גם לא משנה את הנתון של - - -

לא, בלי שום קשר. זה כסף קטן. אבל, אם דברים נאמרים צריך שיהיה להם כיסוי. אם זה נכון, צריך לדעת. אמר פה רני פינצי שאחד הדברים שאתם כן מקבלים זה תוספת של מענק שר לטובת איגוד ערים לכבאות, ופה כן הייתי רוצה לשמוע יותר פרטים.


אדוני, תודה רבה. רני, האם אתה רוצה להתייחס לעניין? נאמרו פה כמה דברים ואני אמקד אותם. ראשית, אנחנו מכירים את כל נושא המיקום הגיאוגראפי של העיר אילת עם כל בעיות האקלים. שנית, נושא המהגרים. כמובן נושא התיירים, ואנחנו שומעים על סדר גודל של 2,5 מיליון תיירים שמגיעים לאילת שבוודאי הם עול על צווארה של אילת. זהו אומנם עול חיובי, ואף אחד לא מתלונן שהוא לא מקבל. אבל, מה היו השיקולים, מעבר לנוסחה היבשה, כשהורידו ב-2009 את מענקי איזון לעיר אילת? הדבר הזה לא נשמע סביר.

בואו נפריד בין שני דברים. השינויים במעבר מנוסחת סווארי לנוסחת גדיש נעשו בגלל שינוי הנוסחה. ההכרה בהוצאה נורמטיבית בהכנסה הפוטנציאלית היה מעבר מאוד גדול מהמגזר היהודי למגזר הערבי, מרשויות גדולות לרשויות קטנות. זה היה שינוי שנערך לכול. זאת אומרת, זה היה פריש מיש בערך בכל חלוקת הכספים של מענקי האיזון. כלומר, להשוות את אותו טיעון שאילת מעלה היום שבסווארי הם קיבלו יותר, ובגדיש הם מקבלים פחות, או לא מקבלים בכלל – יכולות לבוא ולהציג פה עוד עשרות רשויות במדינת ישראל, כמו שעשרות אחרות יכולות להגיד בדיוק ההיפך. נוסיף לזה שגם מענק האיזון, המענק עצמו, לא המודל, הלך ופחת לאורך השנים אז זה מגביר ומעצים את התופעה. אבל, לא זו הבעיה. אני חושב שההשוואה לעבר היא בסדר בתור נקודת ציון, היא לא משנה את הנתונים.


הקצאת מענק איזון נעשית על פי נוסחה אחידה ושוויוניות לכלל הארץ. זו נוסחה שאושרה בממשלה. אלי לנקרי הציג פה את העקרונות הבסיסיים שלה. על פי הנוסחה הזאת אילת היא נטולת מענק. היא נטולת מענק כי ההכנסה הפוטנציאלית שלה גבוהה בהרבה מההוצאה הנורמטיבית המוכרת לה.


לא ניתן בנוסחה אחידה ושוויונית לקחת ולהתאים אותה, לתפור אותה למידותיה של אילת, כמו שלא ניתן לתפור אותה למידותיה של כל עיר אחרת, ולכל רשות יש את הייחודיות שלה.

כמה ערים כמו אילת יש לנו בארץ? אפילו קריית שמונה לא.

כמו שאמרתי, לכל עיר יש את הייחודיות שלה, את הייחוד.

רני, מה ששואל חבר הכנסת עמר זה האם אתה יכול להצביע על עוד עיר אחת במדינת ישראל שקיבלה מענקי איזון, וכתוצאה משינוי הנוסחה היא לא מקבלת היום בכלל?

כן, יש הרבה כאלה שבמעבר מסווארי לגדיש הפכו להיות נטולות מענק. להבדיל ממה שאמר מר לנקרי, יש היום 50 רשויות נטולות מענק. זאת אומרת, אנחנו מדברים על חמישית מה-20% מה- - -

כמה מתוכן היו מקבלי מענק, ובעקבות שינוי הנוסחה הן לא?

אין לי את הנתון מול עיניי, אבל היו שינויים מהותיים בנוסחה.

אבל, אני מניח שבנתונים - - -

אבל, זה לא העניין, אדוני היושב ראש. לעיריית אילת יש נתונים ייחודים, ואנחנו מכירים אותם. בנקודות מסוימות, בפינות אומנם קטנות, משרד הפנים מסייע לאילת. אי אפשר לקחת את מודל גדיש ולתפור אותו למידותיה של אילת, או לתפור אותם למידותיה של כל רשות ורשות, כי חובה עלינו לחלק את התקציב לפי קריטריונים שוויוניים אחידים. הפתרון ככל שיוחלט עליו, או ככל שתרצה הכנסת לקדם, זה לתת מענה ייחודי לעיריית אילת.


אני אוסיף ואציין שהיום המענק מחולק על פי נוסחת גדיש. אבל, לפני כשנה, שנה וחצי, הקים שר הפנים דרך החלטת ממשלה, ועדה חדשה שצריכה לבחון את מענק האיזון. הוועדה בראשותו של יעקב שיינין, והיא עוד לא הגישה את המלצותיה. אבל, כחבר בוועדה אני מדליף שלגבי ערי תיירות, ערים שהן מושפעות, שאכן צריך להוסיף להן בין 80 ל-90 אלף תושבים כיוממים, נעשה איזשהו חישוב מיוחד, ניתן איזה פרמטר מיוחד.


צריך גם לזכור שאותם תיירים לא צורכים את כל השירותים העירוניים כתושבים רגילים. הם לא צורכים שירותי חינוך, הם לא צורכים שירותי רווחה. זאת אומרת, ההשקעה של העירייה בהם היא יותר נמוכה. הדוגמה שניתנה פה על המים אפשר לסתור אותה בצורה זו או אחרת. כשעירייה מנוהלת היטב, ותאגיד מים מנוהל היטב, ותאגיד מי נטפים מנוהל כך, ככל שצורכים יותר מים - - -

דיברתי על ההוצאה לגינון ציבורי שהעירייה משלמת.

לא, אתה נתת שם את הדוגמה של 12 מיליון קוב.

לא, 6 מיליון זה רק מה שעיריית אילת מוציאה לגינון ב- - -

זה אני יודע. אבל, בנתון לפני כן דיברת על 12 מיליון קוב של כל צריכת המים של אילת.

הוא השווה את זה לעיר רמת גן.

זאת סתם נקודה קטנה. ככל שצורכים יותר מים, לתאגיד זה יותר מים. מי שמוכר את המים עושה כנראה יותר רווח. אבל, באמת אנחנו לא רוצים להיכנס לזה.


אני מסכם את דבריי. משרד הפנים מכיר בייחודיות של אילת. במקומות שניתן לו, או יש באפשרותו, הוא מסייע לעיר. ניתנה הדוגמה של הכבאות – רזרבת שר. יש עוד פינות אלו ואחרות, קטנות אומנם, שהמשרד מסייע. אדוני מכיר את תקציב משרד הפנים והבעיות המרובות שקיימות בו. ככל שיוחלט בסופו של יום לתת סיוע ייחודי, נברך על כך. אין אפשרות לקחת את מודל גדיש בעת הזאת ולהתאים אותו למידותיה של אילת. זה יפגום בשוויוניות הכללית. למרות שמר לנקרי ניסה להמעיט בערכן של השפעות הצעד, השפעות הצעד הן גדולות, ולכן עמדתנו היא לא לשנות את מענק האיזון, אלא להתייחס לייחודיות של העיר אילת כמשהו ייחודי ומיוחד.

אני אומר לכם ששווה ללכת וללמוד ממה שנעשה בעקבה משום שזה פשוט מהפיכת עולם. מה לעשות שאנחנו מדינה דמוקרטית, אנחנו עדיין לא ממלכה. אבל, למרות הכול, צריך לחשוב מה עושים בעניין, ואולי הדברים לא צריכים להיאמר לכם, אלא למקבלי ההחלטות בדרגים יותר גבוהים. זה עניין של זמן שאילת תחדל מלהיות עיר תיירות. בסופו של דבר, גם אתה וגם אני כשאנחנו יוצאים לנופש אנחנו עושים קלקולציה פשוטה כמה הנופש יעלה לנו בסוף, בתוצאה, ואנחנו הולכים למקום שהוא יותר זול. אני שם את הדברים על השולחן. המרחק בין עקבה לאילת הוא לא גדול, פחות מקילומטר, שני קילומטר. הציבור שמגיע לעקבה מקבל שם שפע בעלויות של 50% לעומת מה שמקבלים באילת. אני אומר שצריכים לשנות פה תפיסה.

אדוני היושב ראש, לית מאן דפליג שצריך לסייע לאילת. זו גם עמדתנו. השאלה היא, האם עושים את זה דרך מענק האיזון, או דרך מענק מיוחד ייעודי לעיריית אילת? אין ספק שצריך להגביר את האטרקטיביות שלה, ולהגביר את התחרותיות שלה מול עקבה שהשקיעו בה מיליארד דולר בחמש השנים האחרונות, אם אני זוכר.

18 מיליארד.

18 מיליארד. השקיעו בה סכום ניכר, והיא שינתה את פניה לחלוטין.

צריך ללמוד איך מתנהלת שם צורת קבלת ההחלטות. זה משהו מדהים. לשמחתנו, לנו יש את הדמוקרטיה שלנו. ככה אנחנו מתנהלים, ואין מה לעשות. אנחנו לא עמאן, ולא עקבה. קטונתי מלהציע בנושאים האלה, אבל אני חושב שמדינת ישראל צריכה לקחת את הנושא הזה ברצינות רבה. היום מציינת הכנסת את יום אילת, ואני חושב שמפה צריכה לצאת קריאה היום לממשלת ישראל לתת יותר משאבים לעיר אילת על מנת לפתח את התיירות, ולהפוך אותה מעיר תחרותית לעקבה לעיר מועדפת על פני עקבה. נדמה לי שאין עוד עיר במדינת ישראל שקולטת כל כך הרבה תיירות מכל קצוות העולם כמו העיר אילת.

אין.

יש את ירושלים.

ירושלים היא לא בסדר גודל של 2,5 מיליון תיירים. גם בירושלים וגם בערים אחרות עדיין לא מגיעים לסדר גודל של 2,5 מיליון תיירים.

תיירים שבאים לסיור ליום, לא לשהייה.

לא, לא. במספרים גם בלינות באופן מוחלט, וגם במספר מבקרים, באילת יש יותר. בירושלים יש גם פחות חדרי מלון מאשר באילת. יש כמעט חצי כמות מאשר באילת. באילת יש 12,000, ואם זכרוני אינו מטעה אותי בירושלים יש קרוב ל-7,000 חדרי מלון.


אדוני היושב ראש, האם אני יכול להעיר לדברים שנשמעו?

אני מציע שתעיר לאחר שנשמע את נציג האוצר. אדוני, בבקשה.

גם לדעתנו הכלי של מענקי האיזון הוא לא הכלי הנכון לעזור לעיריית אילת. רני הסביר פה באריכות על הבעייתיות של השימוש בכלי הזה. חשוב גם להזכיר שגם משרד האוצר מכיר באמת בייחודיות מסוימת שיש לעיר אילת. יש איזה תוכנית סיוע שמרכז אצלנו צוות תיירות באגף שמנסה לראות איך אפשר לעזור לעיריית אילת בכל מיני כיוונים.

איפה מתגבשת התוכנית הזאת? האם במשרד האוצר?

זה לא רק משרד האוצר, אבל יש שם כל מיני דברים. אני מבין שהעירייה בטח מכירה חלק מהדברים. יש שם דברים של הזזת נמל התעופה לתמנע, פינוי קרקעות. אני יכול להגיד שאצלנו זוהי תוכנית שאנחנו משקיעים בה הרבה מחשבה, והרבה מאמצעים. היא אמורה באמת לפנות הרבה קרקעות.

אנחנו מאוד מעריכים את זה. זה משהו שאנחנו מובילים באמת יחד עם משרד האוצר ומשרד התיירות. אבל, זה לא קשור להוצאה של העירייה השוטפת. זה נכון, מדובר בהשקעות בתשתיות, ובין היתר, גם בתשתיות תיירותיות. זה לא משנה את ההוצאה השוטפת של העירייה, ולא משפיע עליה כהוא זה – לא לכאן, ולא לכאן. אפרופו ההשקעות בתשתיות תחבורתיות - - -

בטווח הארוך אין ספק שהכלי הזה ישפר גם את המצב של הרשות.

בזה אני מסכים איתך.

יש תוספת הוצאה כי אנחנו גם משתתפים בתשתיות האלה.

בגדול, אלו הנושאים.

רבותי, אני מקבל את גישת משרד הפנים שאומרת שאי אפשר דרך שינוי הנוסחה של מענקי האיזון לעזור לאילת, וזה נכון. כי בסופו של דבר, ברגע שאתה שומע נוסחה לאילת תמיד יהיה התורן שיעתור לבג"ץ, ויטען לאי שוויון. תמיד יהיו תשובות – לא חשוב. אבל, זאת סיבה, ואני מבין פה את גישת משרד הפנים.


אבל, יחד עם זאת, אי אפשר להיתלות בדבר הזה, ולהגיד שבגלל שייווצר חוסר שוויון במענקי האיזון לרשויות אחרות, צריך להשאיר את המצב הקיים. אני חושב שאחד הדברים שאנחנו חייבים להמליץ מכאן למשרדי הממשלה, או בכלל לממשלה, הוא לעשות איזושהי תוכנית ייחודית לעיר אילת כדי לסייע לה לגבי ההוצאה השוטפת, אחרת, רבותי, העיר לא תוכל לעמוד בזה. הזכרנו פה כמה נושאים. למשל, אותם מהגרים שמגיעים מהגבול הדרומי, או תנועה של אנשים מתוך הארץ שמגיעים לאילת. תוסיף לזה עוד 2,5 מיליון תיירים, וכן את הריחוק הגיאוגראפי ואת המצב האקלימי. רבותי, אני לא מאמין שישנה עוד עיר אחת במדינת ישראל עם התנאים האלה. אם מישהו יודע על עיר כזאת שיקום ויגיד. אני לא מכיר עיר כזאת. לכן, אי אפשר להשאיר את המצב כך.


אני חושב שצריכה לצאת מפה קריאה על כך שממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה מיוחדת בעניין אילת שמגדילה את התקציב שלה להוצאה השוטפת, ובכך אולי לענות על חלק מהדרישה. אם לא לשנות את נוסחת גדיש, להגדיל את התקציב של העיר אילת.

גם פה צפויות השלכות רוחב לרשויות נוספות.

אני לא מאמין שיש עוד עיר במדינת ישראל עם אותם נתונים של העיר אילת. בוא תגיד לי, אולי אנחנו לא יודעים, אולי אנחנו טועים. אדרבה, תשכיל אותנו בקטע הזה. אין עוד עיר כמו העיר אילת שנותנת שירות ל-2,5 מיליון תושבים שמגיעים לעיר. אין עוד עיר שנמצאת בכזה ריחוק גיאוגראפי, אין עוד עיר שקולטת כל כך הרבה אנשים שהם לא תושבי העיר גם מהמדינה וגם מחוץ לגבולות המדינה.

למרות שגם לעניין זה אפשר לומר שגם בעבר נעשתה בדיקה באמת מעמיקה, והתייחסו גם לפרמטרים האלה - לא רק של התושבים, אלא גם התוספות של האוכלוסייה שמגיעה מבחוץ. וגם כאשר מחשבים את זה בתוך הנוסחה, הבדיקה שנעשתה הראתה שעדיין המודל של עיריית אילת הוא מודל שלילי.

קח לדוגמה את מה שהזכיר כאן מר לנקרי, את נושא הסודנים שמגיעים. הוא מדבר איתך על 3,500, וזה המספר שהוא יודע. מה העיר אילת קיבלה בתמורה לאותה אוכלוסייה?

שוב, מה שאני אומר הוא שמהבדיקה שנעשתה בעבר, מהנתונים רואים שאין - - -


צריך להבין, היום איך שנוסחת גדיש עובדת, בודקים הכנסה נורמטיבית, הוצאה נורמטיבית. מהבחינה הזאת לעיריית אילת יש משהו כמו 60 מיליון שקל, והמודל שלה שלילי. לזיכרוני, לשנת 2010 זה מגיע כבר ל-60.

לא.

צריך להבין שרשויות שהן במענק שלילי לא לוקחים להן את המענק, זה בעצם עודף שנכנס לרשות.

אתה מבין, אתה עוד צריך להחזיר כסף.

לא אמרתי את זה.

זה כאילו כל מה שאמרתי כאן, לא אמרתי שום דבר. אדוני, זה לא נמצא בשום אופן בשום מקום.

התייחסתי גם לנקודה הזאת. מצד אחד, אנחנו מדברים על עודף תקציבי של 60 מיליון בערך. אתם אומרים שהעודף הזה זה עודף שהוא כזה גדול שגם כאשר לוקחים את הפרמטרים הנוספים, ונעשתה בדיקה כזאת בעבר, אפשר לראות שעדיין המודל שלילי.

לא נעשתה. לא נעשתה, והמודל לא יהיה שלילי, המודל יהיה חיובי בגדול. אפשר להציג מה שאמרה רפרנטית שלך באוצר. היא כנראה היתה לפניך. היא עשתה עבודה. תקרא את מה שהיא כתבה, אדוני היושב ראש. רפרנטית של משרד הפנים באוצר שעשתה בדיקה אומרת בדיוק הפוך ממה שאמרת עכשיו, בדיוק הפוך. היא אומרת: קראתי בעיון את הצעתך. זו הצעה שאני כתבתי לבקשתם. אגב, אני חידשתי אותה ושלחתי אותה שוב גם למשרד הפנים. שים לב למכתב שהיא כותבת אליי, היא כותבת בדיוק הפוך ממה שאמרת עכשיו – שמה שאני אומר נכון, אלא מה? תלכו למשרד הפנים. הם שולחים אותנו למשרד הפנים, משרד הפנים שולח אותנו לאוצר.

ידידי, מי ששולח אותך למשרד הפנים מטעה אותך. למשרד הפנים אין מאיפה לתת. הוא יכול להעניק לך רזרבת שר, עוד מיליון, עוד שניים. אבל, זה טיפה בים, וזה לא נותן לך פתרון, וזה לא עונה לבעיה שלך. צריך להיות פה טיפול מערכתי של כל משרדי הממשלה. זה אומר שממשלת ישראל היא הגורם שצריך לטפל בעניין הזה. משרד הפנים לבד לא מסוגל להרים את הפרויקט שנקרא אילת, כי מכל הבחינות אין לו את אפשרות, גם לא אפשרות תקציבית. אין לו שום יכולת לעשות את זה. הוא צינור לקבלת כסף ולהעברתו, פרט לעוד כמה הטבות שהוא יכול פה ושם. אבל, אתה יודע בדיוק שמדובר על אקמולים, ולא על תרופה רצינית שאמורה לתת מענה.


חבר הכנסת עמאר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, שמענו כאן את נציג האוצר, ושמענו על עודף של 60 מיליון שקל. לא מזמן ביקרתי בעקבה, ואני אומר לך שעם הפיתוח שמתנהל בעקבה לא יהיה לנו את ה-60 מיליון שקל עודף. 2,5 מיליון התיירים שיגיעו לאילת יעדיפו לנסוע עוד שני ק"מ ולהגיע לעקבה, כי שם גם יותר זול. מתנהל היום בעקבה פיתוח שכמוהו לא ראיתי בהרבה מדינות בעולם. זה לא רק החלטה של הממלכה, אלא זה החלטה של המזרח התיכון - ובכללן מדינות המפרץ - להשקיע בעיר הזאת המון כסף. דיברת פה על 18 מיליארד דולר, ואני חושב שמדובר אפילו ביותר, כי ראינו את הפיתוח שנעשה שם, ולאן הם הולכים.


העיר אילת היא עיר תיירותית, ולכן יש לה הוצאות. אם אין אפשרות שניקח את העיר אילת בנוסחה של מענקי האיזון, ישנה אפשרות של מענק מיוחד לעיר אילת שיינתן לה כל שנה. צריך לקחת בחשבון גם את הריחוק של העיר אילת מהמרכז, וגם את זה שלעיר אילת מגיעה אוכלוסייה מיוחדת, וביניהן גם אוכלוסייה של 3,500 סודנים. ביקרתי בעיר אילת יחד עם הוועדה למלחמה בסמים, וראינו את העובדים הזרים, ואת האוכלוסייה שמגיעה לעבוד שם שהיא גם אוכלוסייה חלשה שצריך לתת לה שירות. צריך להתחשב באוכלוסיית העיר אילת עצמה, ובהוצאות של העיר. שום נוסחה לא תעזור כאן. אנחנו חייבים ללכת על מענק מיוחד לעיר אילת בשביל לתמוך בתיירות, ושנמשיך להיות עם יתרון 60 מיליון שקל. אם יהיו יותר אז זה יעזור לנו יותר.


ועל כן, אדוני היושב ראש, אני חושב שצריכה לצאת מפה קריאה למענק מיוחד לעיר אילת לתמיכה בתיירות, לתמיכה בעיר עצמה, ולתמיכה בעירייה. תודה רבה.

כשאתה אומר תמיכה מיוחדת, זה בוודאי לא יכול לבוא ממשרד הפנים.

לא, לא. זו צריכה להיות החלטת ממשלה, החלטה של האוצר, לתמוך בעיר במענק מיוחד. כמו מענק ירושלים לעיר ירושלים כעיר בירה, צריך ללכת על מענק מיוחד לעיר אילת עם הייחודיות של העיר אילת. למשרד הפנים אין את הכסף הזה לבוא ולתמוך – אנחנו יודעים. אנחנו נמצאים בוועדת הפנים ואנחנו יודעים שלמשרד הפנים אין את היכולת לעשות זאת.

אומנם ירושלים מקבלת מענק בירה. אבל, כמו שאמרתי קודם, ואפילו רני גם אמר את זה קודם, לכל עיר יש את הייחודיות שלה. היום אנחנו מדברים על מענק מיוחד לעיר אילת, ומחר נדבר על מענק מיוחד לעיר באר-שבע בירת נגב.

אין לנו הרבה ערים שרחוקות ארבע שעות וחצי מהמרכז, יש לנו רק את העיר אילת.

עובדה שלירושלים יש מענק בירה, ואני מניח שמי שקבע את המענק הזה היו לו מספיק סיבות למה המענק הזה צריך להיות. אנשי המקצוע ישבו, והם קבעו את זה. זה התקבל, וזה מיושם הלכה למעשה.

נכון, ירושלים היא מקרה חריג ביותר – מענק שקיים כבר כמה שנים. צריך להבין שאם יחילו מענק גם על העיר אילת סביר להניח שזה לא ייגמר שם.

בעין הקטנה שלי אני מסתכל, חושב ושואל איפה יש עוד במדינת ישראל עיר עם אותם נתונים כמו העיר אילת?

אז ערים נוספים יגיעו, והן אולי לא יהיו עם הייחודיות של הפריפריאליות, אבל גם באר- שבע תמצא נתונים. גם באר-שבע לא מקבלת מענק איזון. יש כ-50 רשויות שלא מקבלות מענק איזון.

בוא נשווה את המאפיינים המיוחדים שאתה מדבר עליהם, ונראה.

אדוני היושב ראש, אני חושב שזו צריכה להיות קריאה של ועדת הפנים.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני רוצה להתייחס. פה נאמר שיש לעירייה עודף תקציבי של 60 מיליון שקל. אם יש לעירייה עודף תקציבי של 60 מיליון שקל איך זה שהיא בגירעון של 18 מיליון שקל? כלומר, שיש פה פושעים בעיריית אילת, וצריך לקחת אותם ולירות בהם. או לבוא ולפקוח את העיניים, ולראות נכוחה באמת מה קורה, כמו שמציע אדוני היושב ראש. בואו נראה, בואו תבדקו. אם אנחנו מבזבזים כסף, אם אנחנו רשלנים, תביאו ועדה קרואה. תפטרו את ראש העיר, אותי ואת כולם, וקדימה. אבל, אתם יודעים מה הנתונים מראים. אי אפשר להשוות את אילת לשום עיר אחת בארץ, כי מה שראיתים זה בדיוק מה שמבדיל את אילת מיתר הרשויות.


אדוני היושב ראש, אני הצעתי דווקא לא לשנות את הנוסחה. הצעתי להשתמש במקדמים. אפילו ממשלת ישראל בבואה לקבוע אילו רשויות ייכנסו לאזורי עדיפות לאומית קבעה מדד חדש. היא קראה לו המדד המשולב. הוא מבוסס על המדד הפריפריאלי, ועל המדד הסוציו-אקונומי. המדד הפריפריאלי לוקח בחשבון את כל הנושא של מיוחדות אילת. המדד הפריפריאלי מתייחס לריחוק הגיאוגראפי, הוא מתייחס לגודל השוק. כשאתה לוקח את המדד הפריפריאלי, אילת מדורגת מספר אחד במדינה, רחוק מכל יתר הרשויות. לא תמצא שם קרוב. אגב, באר-שבע היא שש או שבע, אם אתה מדבר על באר-שבע. כשאתה לוקח את המדד המשולב שזה מכפלה פשוטה של המדד הסוציו-אקונומי והמדד הפריפריאלי אתה מקבל, שוב, שאילת היא במקום הראשון, ורחוק משאר המדדים, רחוק משאר הרשויות.


אני הצעתי שיעשו שימוש במדד הזה, ואז יראו שמגיע לנו, ומגיע לנו הרבה כסף. רק במדד הזה, כמו שממשלת ישראל החליטה. ממשלת ישראל החליטה לעשות שימוש במדד המשולב, בואו נעשה שימוש במדד המשולב. אני שלחתי לאיתי רפרנט אילת במשרד הפנים שיושב כאן, ואני חושב שהוא ראה את העבודה. אני חושב הוא מסכים איתנו. אפשר לשאול אותו. לדעתי, הוא מסכים עם הניתוח שעשינו לגבי אילת כי זו האמת, אלו הנתונים האמיתיים.

ידידי, אין פה ויכוח. גם נציג משרד הפנים, וגם נציג משרד האוצר מבינים שלעיר אילת יש את הייחודיות שלה. בצדק אומר נציג משרד האוצר שהחשש שלהם הוא שבכל פרמטר שייקבע עלולה לבוא רשות מקומית אחרת ולומר: גם אנחנו עונים על אותו פרמטר. זה החשש הגדול. כלומר, אם ישבו אנשי האוצר ואנשי משרד הפנים ויקבעו פרמטרים שהם באמת ייחודיים לאילת - ויש כאלה, אל תאמרו לי, רבותי, שאין, יש כאלה - - -

זה לא רק עניין של פרמטרים. יהיה פה גם דיון על מה הם הפרמטרים. עיריית באר-שבע תטען, למשל, שהם לא רוצים רק משולב, והאם יש משקולת על הפריפריאליות?

אני לא נכנס כרגע לפרטים. אבל, אנחנו חייבים לצאת מכאן עם מסקנה אחת – לאילת יש את הייחודיות שלה, וצריך לתת פתרון ומענה למצוקות שלה.

נכון, גם משרד האוצר מכיר בייחודיות, ויש באמת תוכנית סיוע שאנחנו כן מקדמים אותה. אבל, אנחנו עכשיו אומרים שפעולה בצורה של מענק האיזון הוא לא כלי, ומענקים מיוחדים לעיר הם גם לא כלי. אנחנו מקדמים תוכנית סיוע אחרת שלפי תפיסתנו היא הכלי הנכון.

אבל, מתי היא תצא לפועל? כשהתוכנית הזאת תצא לפועל תיקחו את מענקי האיזון.

אני שומע על התוכנית הזאת הרבה זמן. השאלה שלי היא, האם מישהו יודע להעריך כמה זמן ייקח הדבר הזה? אם מדובר על שנה אז אפשר להגיד לאילתים: חבר'ה, שווה לכם לסבול, בואו תמתינו. אבל, אם מדובר על מהלך של עוד חמש-שבע שנים - - -

15.

אני צנוע, אני מדבר על חמש-שבע שנים. אם כן, מה יעשו תושבי העיר הזאת? מה יעשו פרנסי העיר הזאת עד יישום אותה תוכנית שעליה כולם מדברים? בסדר, נכון – יהיה שדה תעופה במקום אחר, ויופשרו קרקעות, ותהיה עוד בנייה ועוד הכנסה, ורכבת וכו'. אבל, זה עדיין לא נותן את הפתרון המיידי שזקוקה לו העיר היום.

להבנתי, לא מדובר פה בטווחי זמן של 15 שנה כמובן.

אלא?

אני יכול לבדוק מה הן ההערכות.

תגיד לנו בערך פחות או יותר, זה לא מחייב אותך. אני מניח שאתה מכיר, תגיד לנו כדי שנוכל לדעת.

אני לא מרכז את התוכנית אז אני לא יודע להגיד טווחי זמן, ולא יכול להתחייב על זה.

לצערי מדברים על רכבת 40 שנה, והרכבת לא מגיעה וגם לא תגיע ב-20 השנים הקרובות. אני אומר את זה לצערי. אני מאוד מקווה שאני אתבדה. התוכניות הסטטוטוריות לשדה התעופה מוכנות כבר שש-שבע שנים. יש שתי החלטות ממשלה שקבעו שמעתיקים את שדה התעופה לאזור תמנע. כולם אומרים: כן, כן כן. אבל, זה לא קורה. גם אם ייכנסו עכשיו להליך הכי מהיר שבעולם, שדה התעופה במקרה הטוב יהיה בעוד שש-שבע שנים – במקרה הטוב. גם אם ייכנסו עכשיו מיידית, רכבת במקרה הטוב תהיה בעוד עשר שנים אם מחר בבוקר יחליטו שיוצאים לתוכנית הרכבת, כי ייקח שנה וחצי-שנתיים לסיים את התכנון שלה, כך שאנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים.

הסינים הציעו איזה הצעה טובה. האם על זה אתה מדבר?

יש מלא הצעות. יש את ההצעה של הסינים, יש את ההצעה של הממשלה. בפועל, הדברים לא קורים.


אנחנו מאוד מעריכים את הרצון הטוב. אנחנו מגלים שיש אמפטיה ענקית כלפי העיר אילת, וסימפטיה ענקית. אבל, זה לא עוזר לנו בפועל.

מה היה גובה מענק האיזון לפני?

הוא היה בסביבות 7 – 8 מיליון שקל, או 6 מיליון בשנים של ועדת סווארי. אבל, בהתאמה זה היה צריך כמובן לגדול כי הנתונים היום הם נתונים שונים לגמרי. אגב, אני הצעתי את אותו מדד. איתי, אולי כדאי שתתייחס כי בדקת את זה.

אני מאגף התקציבים במשרד הפנים. אני מכיר את העבודה של אלי. אני עברתי על כל מה שבטח הצגתם פה כשלא הייתי.


קודם כל, אני רוצה להתייחס לנקודה אחרת. אני לא יודע אם רני דיבר על זה. אבל, עיריית אילת סיימה תוכנית הבראה בסוף 2007, ורק הכספים, כספי המענקים שקיבלו עיריית אילת זה קרוב ל-40 מיליון שקלים, אם אני זוכר נכון – המענקים לכיסוי גירעון. אם אתה עושה את החשבון הכלכלי שעיריית אילת כרגע נמצאת באיזשהו מצב שהיא מדרדרת, כי כל שנה אנחנו מדברים על גירעון שוטף של כמה מיליוני שקלים, בסופו של דבר, אני תמיד אומר - זה חוזר בדלת האחורית דרך כספי האוצר לתוכנית הבראה עתידית שעוד הפעם תבוא ותכסה עוד איזה 40 – 50 מיליון שקלים. זאת אומרת, איך שלא תסתכל על זה האוצר בסופו של דבר מביא את הכסף.

למה כל שנה צריך להעביר 40 מיליון, במקום פעם אחת ולתמיד לעגן את זה בצורה תקציבית בספר התקציב שלהם ולרוץ עם זה?

זו דעתי כרגע אם אתה מסתכל בהיבטים כלכליים נטו. לגבי המדד שאלי מדבר עליו – יש את המדד של מפת העדיפות הלאומית שמדבר על המדד המשולב שלוקח לא רק את המרחק, אלא לוקח גם את המצב הסוציו-אקונומי. אני ביקשתי מהמנכ"ל לעשות איזושהי עבודה רוחבית ולראות באמת מה קורה אם מחר בבוקר אנחנו מכניסים את הפרמטרים האלה בנוסחת מענק האיזון. אני יכול לתת את הנתונים מבחינה כלכלית, אבל אני לא יודע לבוא ולהגיד איך זה עובד מבחינה חוקית, אם צריך להעביר החלטת ממשלה בנושא הזה. זה אולי אתה יודע – האם צריך החלטת ממשלה כדי להוסיף את המקדמים האלה במענק האיזון, כי נוסחת גדיש בעצם עברה בהחלטת ממשלה. צריך לבדוק את זה. חלק אומרים כך, וחלק אומרים כך. אני באמת לא יודע לבדוק את זה כי אני לא יועץ משפטי לצורך העניין.


השילוב הזה של המדד המשולב יכול להיות באמת פתרון לעיר אילת. כמו שאמרתי, צריך לבדוק את השלכות הרוחב. ידידי פה טוען שההשלכות הן זניחות. הסתכלתי וכאיזושהי הרצה מאוד שטחית זה פחות או יותר עושה שכל, יש היגיון במדד הזה. בכל מקרה, אנחנו נריץ את זה ונעביר. אחרי ההרצה של המודל הזה אנחנו נבדוק את זה, וכמובן נעדכן גם את ידידי פה.

תודה רבה. רבותי, ניגש לסיכום הדיון.


אילת היא עיר השונה במהותה מערים אחרות בכך שהיא עיר מרוחקת מאוד מהמרכז. מזג האוויר בה חם מאוד במהלך חודשים רבים בשנה. זוהי עיר שיש בה מספר רב של תיירים שיש לספק להם שירותים שונים. ישנם בעיר שוהים שאינם אזרחים שגם בהם חובה לטפל כי יש להם צרכים מיוחדים


שנית, הוועדה מחזקת את פרנסי העיר אילת במאבקם הצודק להגדלת תקציבי ההוצאה השוטפת לעיר.


הוועדה פונה לראש הממשלה, ולמנכ"ל משרדו, ליזום דיון בממשלה כדי לתת מענה מערכתי לעיר אילת.


הוועדה פונה למשרד האוצר ולמשרד הפנים למצוא את הדרך למענק מיוחד לעיר אילת, או להחזרת מענקי האיזון לעיר.


אני חושב שבדברים האלה אנחנו פחות או יותר סיכמנו את הדיון. אני רוצה להודות לכם.


אני בכל זאת פונה לפרנסי העיר אילת, אני חושב שצריכה להיות גם פנייה שלכם. השבוע במסגרת יום אילת בכנסת, מן הראוי שגם הממשלה בישיבתה הקרובה תקיים גם היא דיון על העיר אילת. אפשר לפנות למנכ"ל משרד ראש הממשלה, או למזכיר הממשלה, ולבקש מהם להכניס סעיף מיוחד. אולי זה ימנף את כל הנושא שהיה בכנסת.


רבותי, אני מודה לכם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45.