PAGE
20
ועדת החינוך, התרבות והספורט

2.3.2010

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 179

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

שהתקיימה ביום שלישי ט"ז באדר התש"ע (2 במרס 2010) בשעה 9:00

אפיוניה הייחודיים של מערכת החינוך בעיר אילת.

חברי הוועדה: זבולון אורלב

אלכס מילר

מאיר יצחק הלוי – ראש העיר אילת

אבי כהן – מנכ"ל עיריית אילת

ניר שמואלי – סגן מנהלת מחוז דרום, משרד החינוך

משה בכר – רפרנט חינוך, משרד האוצר

אדווה אשל רבינוביץ' – מ"מ ר' אגף בכיר נגב, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

חגית שילו – הסוכנות היהודית

מירי קופיטו – מנהלת אגף החינוך, עיריית אילת

ציון בן נון – תוכניות חינוכיות, עיריית אילת

מרלן רוזנפלד – ע. ראש העיר, עיריית אילת

דנה זנטי – דוברת עיריית אילת

ורד צרפתי – מנהלת בית ספר "אורים", אילת

דרורי גניאל – משנה למנכ"ל וראש מנהל שח"ק, עיריית אילת

איריס כהן – מנכ"לית רשת המתנ"סים, עיריית אילת

עליזה רכבוך – מנהלת אגף כספים שח"ק, עיריית אילת

ליאורה בייסקי – סגנית גזבר עיריית אילת

טובה אוחיון – רשת המתנ"סים, עיריית אילת

חיים פרג'ון – מרכז החינוך הדתי ומנהל מכללת ירושלים, עיריית אילת

איטל רייך – ועד הורים עירוני, אילת

אסתר סבן – יו"ר ועד הורים עירוני, אילת

בן יעל – נציג מועצת נוער עירונית, אילת

שי-לי אינגרמן – פרלמנט הילדים העירוני, אילת

עינת חרמוני – אילת

איתמר קוסוור – נציג פרלמנט הילדים העירוני, אילת

מאיר אליהו – ועד הורים עירוני, אילת

אריה פבר – ועד הורים עירוני, אילת

שרה צוובנר – מ.מ.מ., כנסת

ד"ר גדעון בן דרור – יועץ ועדת החינוך, הכנסת

יהודית גידלי

שרון רפאלי

אפיוניה הייחודיים של מערכת החינוך בעיר אילת

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט שמקיימת היום שלוש ישיבות שתשודרנה, ועוד ישיבה אחת שלא תשודר. אנחנו נפתח את הישיבה הראשונה בנושא אפיוניה הייחודיים של מערכת החינוך בעיר אילת. לאחר מכן בעוד כשעה נקיים דיון על מערכת החינוך ברהט, ובשעה 11:00, הדיון המרכזי של הוועדה היום יחד עם הוועדה לביקורת המדינה בסוגיית הטענות לאפליה בקבלת תלמידים בחינוך המוכר שאינו רשמי.


הכנסת החליטה לקיים יום דיונים מיוחד על העיר אילת כיוון שכולנו אוהבים אותה – אף על פי שהיא בקצה הרחוק של המדינה –ולומר לעיר אילת, אמנם את רחוקה, אבל קרובה מאוד ללבנו. יש לנו דאגה רבה, והיום שש ועדות הכנסת מקיימות ישיבות בענייניה של אילת. ועדת החינוך, התרבות והספורט זכתה להיות הוועדה הראשונה שמקיימת את הדיון על אילת בזכות החיבה המיוחדת שיש לנו לעיר אילת, לעומד בראשה וגם כמובן למערכת החינוך באילת.


אילת היא, כאמור, עיר קצה במדינת ישראל, מבודדת. המרחקים אליה גדולים. ביתר מערכות החינוך בישראל אין כמעט אף מערכת חינוך אחת שעומדת בפני עצמה, אלא תמיד בשותפות עם מערכות חינוך סמוכות וקרובות בין אם מדובר בחינוך המיוחד ובין אם מדובר בחינוך העל יסודי לסוגיו השונים ובין אם מדובר בחינוך האוניברסיטאי. אילת בעצם צריכה להיות מדינה עצמאית ולקיים מערכת חינוך ולתת מענה כמעט לכל סוגי הבעיות והצרכים שמתעוררים אצל תלמידים בעיר אילת. במבט ראשון אני יכול לומר שהיא עושה זאת בכבוד רב וראויה להערכה. לכן גם בחרנו לקיים את הדיון הזה.

מאידך מצב כזה שבו אילת לא יכולה להסתמך על מערכות חינוך של רשויות מקומיות אחרות ולא יכולה להסתמך על שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות אחרות. היא גם בוודאי זקוקה לתשומת לב ולסיוע שונה מהמדינה וממשרד החינוך בפרט מאשר מערכות חינוך אחרות. לכן קראנו לישיבה הזאת "אפיוניה הייחודיים של מערכת החינוך בעיר אילת", כלומר למטבע יש שני צדדים: מצד אחד היא עיר מאוד מיוחדת בכך שהיא צריכה לקיים מערכות עצמאיות בהיותה עיר מבודדת, ומצד שני המאפיינים האלה צריכים גם להוות מרכיב בשיטת התקצוב, התמיכה והסיוע שמדינת ישראל בכלל ומשרד החינוך בפרט אמורים לתת מענה לעיר אילת; לדוגמה בסוגיה של מורים ברור לגמרי שאילת לא יכולה לספק לעצמה את כל המורים בכל שלבי החינוך, בכל המקצועות ובכל הכיתות, ולכן היא בהחלט זקוקה לתגבור גם מן החוץ, והשאלה היא האם האמצעים שהמדינה מעמידה לרשותה יכולים לתת מענה. יש בוודאי עוד בעיות אחרות.

מרכז המידע והמחקר שלנו עבד השבוע קשה עבור ועדת החינוך והתרבות שמקיימת כ-12 ישיבות בשבוע בזכותה של מנהלת הוועדה יהודית גידלי. שרה צוובנר ממרכז המחקר והמידע שחזרה משליחות הכינה מסמך על הצרכים המיוחדים ועל המערכת המיוחדת ותמונת המצב של העיר אילת. תודה לך על העבודה – עבודה טובה מאוד.

אני מבקש מראש העיר אילת מאיר יצחק הלוי, ידידי, להציג את הבעיות ואת הצרכים יחד עם אנשי החינוך בעיר אילת, ונקיים על כך דיון. בבקשה, אדוני ראש העיר.

ידידי, יושב ראש הוועדה, זבולון, חבר הכנסת אלכס מילר יקירי, חבריי. אני רוצה לפתוח במשמעויות של אפיוניה הייחודיים של אילת. לפני כמה שנים כתבתי מאמר לאחד המקומונים שכותרתו: "החינוך כמנוע המרכזי לפיתוחה של אילת בהיבטים החברתיים והכלכליים". אפיוניה של העיר אילת כעיר קצה, כעיר קטנה, כעיר נטולת פריפריה- -

כמה תושבים יש?

נכון להיום יש 60-55 אלף תושבים בלי שמניתי את המסתננים שמספרם מגיע לכ-3,500.

מה אתה אומר.

אני אמרתי אז שהעיר אילת חייבת לייצר ולהוביל מערכת חינוך איכותית, משובחת ואקסקלוסיבית, כי בלי מערכת חינוך שכזאת לא תהיה לעיר יכולת להתפתח כלכלית וחברתית. הרי לא נצליח לגייס אוכלוסיות חזקות לעיר אילת, לא נצליח לשמר אוכלוסיות חזקות בעיר אילת, לא נצליח להביא מפעלים חכמים לעיר אילת ללא מערכת חינוך ותרבות משובחת. כי אין לנו חלופה. זה לא שאתה גר ברמת-גן ויכול ללמוד בגבעתיים או גר בגבעתיים ויכול ללמוד בתל-אביב או גר בתל-אביב ויכול ללמוד ביהוד. אצלנו מה שאנחנו מייצרים- -

או מפעל – אם הוא לא מקבל עובדים מתל-אביב הוא יקבל מחולון, ואם לא מחולון אז מהרצליה.

נכון, בדיוק כך.

לכן אנחנו חייבים לייצר מערכת חינוך טובה מאוד. זאת בעצם אמירת הליבה המשמעותית ביותר בהיבט החברתי בעיר. זאת הסיבה שאנחנו נדרשים לחשוב במושגים של איכות, כולל כל היתרונות שיש בעיר גדולה ויש להכניס לעיר קטנה. בעניין הזה, אדוני היושב ראש, חברי אלכס מילר, אנחנו מראים בצורה ברורה מאוד שאפיוניה הייחודיים של העיר אילת במשמעויות שיש לכך במערכת החינוך ובעלויות הם דרמטיים. אנחנו מראים מסמך שמציג את העניין בלי לדבר על החינוך החוץ בית-ספרי – דהיינו על כל פעילות המתנ"ס – של תוספות שהמערכת שלנו צריכה לשלם שמוערכות ב-16.6 מיליון שקל שנגזרות בעיקר בגלל הוצאות המרחק.

אדוני היושב ראש, משמעות המרחק היא קשה ומכבידה באופן מיוחד; המשמעות של האקלים היא קשה ומכבידה באופן מיוחד; להביא מנחים, מורים ומרצים זה קשה במיוחד; המשמעות של הוצאת ילדים לטיולים – ומי כמוך מכיר את זה, דנו בזה לפני מספר חודשים – היא קשה במיוחד. חסרים לנו היום פסיכולוגים. איתרנו מישהי שתנהל את השירות הפסיכולוגי, ואנחנו נאלצים להטיס אותה, להלין אותה, וזה עולה לנו פי שלושה ופי ארבעה מאשר לתחזק ראש מחלקה בתחום הזה.

בעצם כל מרכיב המאפיין את אילת גורם לנו לעלויות נוספות. אני רוצה לתת דוגמה לכך: נמצא פה מנהלת בית ספר "אורים" מהחינוך המיוחד – הקוטן מכביד עלינו מאוד. כאשר יש לנו ארבעה ילדים עם ליקויים מסוימים, והתקן הוא לשמונה או לתשעה ילדים, את ההשלמות אנחנו עושים. אבל אין לנו. אני לא יכול לייבא אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים מעקבה.

זאת תוכנית?

יצירתי, אתה אומר, אבל זה עוד לא קרה.

בתנאי שהם יבואו עם תקציב, כן?

אני רוצה לספר לך שיש קשרי גומלין בין שני בית ספר: בית ספר רבין ובית ספר "sister roza" . יש קשרי עבודה מדהימים בין התלמידים; לא מכבר הם יצאו לסיור באיטליה – נסעו לוותיקן ונפגשו עם האפיפיור – שישו ושמחו.

על כל פנים, כדי שהמערכת שלנו תהיה מערכת שמסוגלת לתת מענים ראויים ואיכותיים – ואני לא מוכן לוותר על רף האיכות – אנחנו ביקשנו ומבקשים שתהיה תקנה מיוחדת לעיר אילת בגין אפיוניה הייחודיים. כדי להקל על העניין חשוב לי לספר, שבשנת 1995 התקנה הזאת אושרה. אז היה מנכ"ל בשם שמשון שושני – מוכר- -

כן, מכיר אותו.

- - והיה שר בשם פרופ' אמנון רובינשטיין- -

גם הוא מוכר.

- - וב-21 בנובמבר 95' אישר השר רובינשטיין את התקנה המיוחדת לעיר אילת שאף תוקצבה, למיטב זיכרוני, ב-3 מיליון שקל בערכים של 1995.

בעצם מה אנחנו מבקשים? אנחנו מבקשים להאיר את התקנה המיוחדת הזאת. נסכים שעל הנייר שהצגנו אפשר לדון ואפשר להתווכח על חלקים בו, אבל אי אפשר לא להסכים לעיקרון שהעיר הזאת סוחבת על גבה הוצאות רבות. זה מזמן לא עומד ביחס של 75%-25%. אני יכול להגיד לך שהיחס באילת בין תקציב החינוך שהעיר משלמת לבין מה שאנחנו מקבלים מהמשרד הוא יותר קרוב ל-55%-45%, 60%-40% - זה היחס, והמעמסה היא מעמסה כבדה.

אני רוצה להגיד משהו בצער גדול מאוד, אדוני. לפני כשלושה שבועות אישרנו את תקציב 2010. אני כבר שש שנים בתפקיד וזאת הפעם הראשונה שנאלצתי להגדיר את התקציב כתקציב מרוסן, ופעם ראשונה לא צמצמתי. אבל לא הצלחתי להיענות לדרישות של הצוות המקצועי. מבחינתי זה מצב בלתי אפשרי. לא להיענות לדרישות זאת רגרסיה. לא להיענות לדרישות זה אומר לא לתת מענים ליזמות, לא לתת לפרויקטים חדשים, וזה מבחינתי דבר שאנחנו לא יכולים להמשיך.

המערכת באילת היא מערכת שאנחנו גאים בה. אם לא נקבל את מנת החמצן הראויה בדמות תקנה של 16 מיליון ₪ - בלי החינוך החוץ בית-ספרי שזה עוד כ-6 מיליון שקל – יהיה לנו מאוד קשה לתחזק את המערכת.

בשנה שעברה בעת הזאת בזמן כהונתה של שרת החינוך לשעבר יולי תמיר כתבתי לה מכתב בינואר-פברואר ושלחתי אליה מכתב, ואמרתי לה שחסרים לנו מורים.

לפני שנה זה היה אחרי בחירות.

זה היה בסוף כהונתה כשרת חינוך. אני הודעתי במכתב שאני לא מתכוון לפתוח את שנת הלימודים תש"ע שאמורה להיפתח ב-1 בספטמבר 2009 משום שהיה לנו מחסור של כ-100 מורים. מחסור של 100 מורים בעיר אילת זה כאוס מוחלט במערכת החינוך.

מתוך כמה מורים?

מתוך כ-700 מורים. המשמעות היא שאנחנו פשוט בכאוס מוחלט. בדרך כלל זה גם המורים במקצועות הנבחרים.

יש הטבות?

אז התגייסה כל המערכת עם הממונה על השכר ועם משרד החינוך ואנחנו, כמובן, לאינוונטר לא מבוטל של הטבות. אבל אי אפשר לעבוד ככה.

איזה הטבות ניתנות למורים?

ההטבות שניתנות עכשיו למורים החדשים הן החזר שכר דירה- -

יסודי או תיכון?

כל מורה.

גם גננת.

ומקבל מימון מלא לקרן השתלמות, 6 שנות ותק - -

המימון המלא לקרן ההשתלמות פירושו של דבר הוא שהמדינה משלמת את חלקו של העובד – 7.5%. ההטבה השלישית היא קידום של 4 שנות ותק- -

6 שנים.

יפה, זה עלה. הייתי פעם מנהל אגף כוח אדם בהוראה. הצעירים לא יודעים.

כל מה שאמרנו עכשיו זה הטבות שניתנו כבר בעבר, והן קיימות בכל עיירות הפיתוח. התוספת שאנחנו קיבלנו לאחרונה זה מענק חתימה- -

סל ההטבות כולו, כולל החינוך העל יסודי שלא ב"אופק חדש" הוא 100%-98% שכר גבוה יותר לכל משרה מקבילה במקום אחר. זאת הטבה מאוד משמעותית. לגבי החינוך היסודי התוספת היא קצת יותר נמוכה ב-80% בגלל התוספות הייחודיות של "אופק חדש" שמקזזות חלק מזה. כלומר היום המצב הוא שבתנאים המיוחדים האלה- -

התוספות האלה עונות על הצרכים?

זה הביא הרבה יותר מועמדים. אנחנו נבחן את זה השנה. עכשיו התחלנו בגיוס מורים לשנת הלימודים הבאה יחד עם המשרד.

לשנת תש"ע כל ההטבות האלה כבר חלו.

בוודאי.

יש כתוצאה מכך מחסור או עודף?

יש מחסור מאוד שולי. הצלחנו ברגע האחרון לגייס את מרב המורים למרב המקצועות.

באלו מקצועות חסרים לכם? איפה הלחץ הכי גדול?

בפיזיקה, ב-5 יחידות מתמטיקה, ב-5 יחידות אנגלית, בלשון עברית, בתנ"ך, בשל"ח. אלה המקצועות הבולטים, יש חוסרים נוספים.

איפה זה מפורסם? זה משהו שחשוף עכשיו לכלל הציבור?

ההטבות פורסמו באתר של משרד האוצר, באתר משרד החינוך וברשות המקומית. אנחנו נותנים לזה פרסום גם בעיתון. הפרסום הראשון ייצא בסוף שבוע זה לקראת גיוס המורים לתשע"א. אנחנו מעודדים אנשים להגיע, ונקווה שנצליח.

מה הפרופיל של המורים האלה?

הם חייבים להיות אקדמאים בעלי הסמכה להוראה עם ניסיון מוכח טוב.

מורים בראשית דרכם, באמצע דרכם?

חלקם ותיקים וחלקם עם ניסיון של שנים אחדות.

לא מורים חדשים?

לא. מורים חדשים כמעט שלא כי למורים חדשים לא תמיד יש כל הניירות והניסיון הנדרש.

אתם מבינים שאחד המכשולים לעשות את הצעד הזה זה הפרנסה של בן הזוג. לדעתי, אם הייתם חושבים על דרך מסוימת לשלב את הצעירים שמסיימים לימודים, ואולי המצטיינים שבהם, זה היה פותר את העניין. אמנם אתם נותנים הטבות של שכר דירה, אבל עם כל הכבוד אי אפשר למצוא גם לבן הזוג פרנסה בסדר גודל כזה. יכול להיות שגם העניין הזה חשוב מאוד, כי היום יש לנו בעיה רצינית לשלב את הבוגרים הצעירים מהמוסדות להוראה כי אין יותר מדי מקומות בארץ, במרכז ובצפון. אני מציע שתחשבו על פרויקט שבמקרה שחסר ניסיון אז עם השלמה מסוימת יותר אגרסיבית אפשר יהיה לשלב חבר'ה צעירים.

מה שמעלה פה חבר הכנסת מילר הוא דיון הרבה יותר רחב. אתה בעצם אומר שאילת זקוקה לטיפול הוליסטי, כי אתה מתייחס גם למוקדי התעסוקה. אין ספק שאילת שממוקדת תעסוקת תיירות לא יודעת לתת מענים במגוון רחב של תחומים. זה אחד הנושאים שבגללו יש "יום אילת" היום – לתקוף בכל החזיתות. כי אילת לא יכולה לעבור את השבר שהיא עוברת בטיפול כירורגי; היא צריכה טיפול מקיף. לכן אנחנו יושבים היום בוועדת חינוך, ממשיכים לוועדת הכלכלה, ממשיכים לוועדת הפנים, ממשיכים לוועדת הכספים, וסך-כול הנושאים יוצרים מענה מסוים. אני מסכים איתך לחלוטין: אנחנו משתדלים בקליטת המורים לראות מה היכולת יש לתת מענה גם לבני הזוג, ואני אומר לך – לא בהצלחה יתרה. הנה, אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה.

חבר הכנסת מילר, חסרים לנו פסיכולוגים – אין לנו היום פסיכולוגים; חסרים לנו פסיכיאטרים – אין פסיכיאטרים בעיר אילת; חסרים לנו מהנדסים. אני הוצאתי מכרז למהנדס עיר. בכל עיר מתוקנת במדינת תל-אביב מגיעים מינימום 90-80 מועמדים – אלינו הגיעו חמישה מועמדים. זה אומר שאם אתה רוצה לייצר אטרקטיביות אתה צריך, מה לעשות, לדון בכופתאות – זה אומר פיתויים כספיים; שנית, כמו שנאמר, לייצר אווירה של עיר קולטת בעיקר בתחומים של תעסוקה, חינוך, תרבות. אלה הדברים שיהפכו את העיר הזאת לעיר טובה. ככה אני רואה את הדברים. כרגע בוועדה הזאת אנחנו ממקדים את תשומת הלב איך הופכים את הנישה של חינוך ותרבות לנישה שמייצרת גירוי לבוא ושלא יהיה חסם לא להגיע לעיר.

זה הסיפור של התרנגולת והביצה. לדעתי, בסופו של דבר ההחלטה שאתה מקבל לעתיד היא האם אתה באמת משקיע את רוב המאמץ בכך שיהיו מקומות תעסוקה שתוכל לקלוט גם את בני הזוג. כך אתה מגדל דור שלם, חדש בקצת יותר מאמץ, כי כמובן, מי שמסיים – יש לימודים אקדמיים להוראה באילת?

יש לנו סמינר לוינסקי. יש לנו למעלה מ-200 סטודנטים בלוינסקי.

מה שיעור הנשארים מתוכם באילת?

מלוינסקי – 100%.

אז יכול להיות שאפשר להשקיע ולהרחיב אם אלה המקצועות שאתה צופה שיהיו חסרים לך בהם מורים בעוד כמה שנים. אם תתחילו לחפש את אלו- -

אני אומר לך בבירור, חבר הכנסת מילר, עיר של 55 אלף תושבים לא מסוגלת לגדל מתוך עצמה את כל צורכי כוחות ההוראה בכל המקצועות, בכל השלבים ובכל שנה. זה כמעט בלתי אפשרי.

אין ספק. אבל כשאתה מחלק את העוגה ומסתכל מה אתה יכול להביא ומה אתה יכול לייצר אצלך, השאלה הגדולה היא, כמובן, האם אתה משקיע בכך שיהיו לך חברות כאלה ואחרות שיקלטו את מי שמגיע מטעם, או שאתה משקיע בכך שאתה מלווה את הצעירים שבסופו של דבר ימצאו את עצמם רוצים להישאר בעיר.

אין ספק.

ראש העיר, אתה יכול לדווח מה היו המגעים עם משרד החינוך עד היום? מה ענו לכם על הבעיות האלה? גם מרכז המחקר והמידע הגיע למסקנה שההוצאות הייחודיות נאמדות ב-16.5 מיליון ₪. האם משרד החינוך ומשרד האוצר לא השתכנעו? איפה התקלה בהכרה בצרכים המיוחדים של אילת?

ראשית, אין ספק שהמשרד מביע הזדהות והבנה מוחלטת לצרכים של העיר אילת. זה קיבל משנה תוקף בביקור האחרון של ד"ר שמשון שושני. הוא היה ביום ראשון לפני שבוע בטקס מחנכים מצטיינים שהיה טקס מרשים. הוא אמר שם, אני מסכים לכך. שנית, הוא אמר, שהוא רוצה שתתקבל החלטה שיש לה תוקף רב שנתי ולא אפיזודה חולפת. לכן אני רוצה להעביר את זה בהחלטת ממשלה. זאת אמירה של ד"ר שמשון שושני שנאמרה אצלי בלשכה. הוא ביקש ללקט את כל הנתונים כדי להעביר את זה בממשלה. ביום הביקור של שמשון שושני שוחחתי עם שר החינוך, והוא אמר שיכינו לו הצעה לישיבת ממשלה, והוא יעלה אותה ויגבה אותה – אין שום בעיה. הוא אמר שהוא מסכים לבקשה – הבקשה לגיטימית.


צריך לזכור שבסעיף עובדות אגף התקציב, הממונה על השכר ומשרד החינוך כבר הובילו מהלך להחרגתה של אילת בתנאים המיוחדים למורים. זאת אומרת כבר מובן שיש כאן עיר בעלת אפיונים מיוחדים. אני רוצה להזכירך, אדוני היושב ראש, שאתה אישרת החרגה של העיר אילת בנושא הטיולים כי הבנת את ההיגיון- -

הוועדה.

בוודאי, הוועדה.

רוצה לומר, שיש כאן הבנה באשר למיוחדותה של אילת. כל שצריך הוא שלא נטפל בזה טיפול כירורגי, אלא ניתן לזה מענה הוליסטי רחב. זה יכול להיות 16 מיליון, ולא נכעס אם זה יהיה 14 מיליון שקל. כך נוכל לנהל מערכת חינוך ראויה.

נמצאים כאן תלמידים וכן יושבת ראש מועצת נוער עירוני ודובר המועצה. הם יצאו בשעה 3:45 כדי להגיע לכנסת. הם לא ישנו בעצם. תחשוב שהם צריכים לצאת לטיול שנתי – למה? למה הילדים שלנו צריכים להיות ילדים שיש להם איזשהו קיפוח? למה אנחנו צריכים להתנצל על כך שאנחנו יושבים בקצה הדרומי של מדינת ישראל? את העובדה הזאת שאנחנו העיר הדרומית עוד אף אחד לא הצליח לשנות. אז אם אף אחד לא הצליח לשנות, אז בבקשה.

פעם הייתה גם שארם א-שיח'. אני לא אומר דבר מדיני, שלא תובן אמירה כזאת.

הבנו את המעטפת של הצרכים הפיזיים והתקציביים של אילת. אולי אפשר עכשיו לגעת יותר בתכנים ובאפיונים המיוחדים של מערכת החינוך בהיבט של פרופיל התלמידים. כשהייתי שר הרווחה וביקרתי באילת אמרו לי שזאת העיר עם המספר הגדול ביותר של משפחות חד הוריות.

עדיין. 21% מכלל התושבים.

מה זה עושה למערכת החינוך? אמר ראש העיר שהתיירות זה ענף התעסוקה העיקרי – מה זה עושה? נאמר כאן קודם שיש 3,000 מסתננים באילת – מה זה עושה למערכת החינוך באילת?


מנהלת בית הספר, בבקשה.

אני מנהלת את בית הספר לחינוך מיוחד "אורים". זה בית הספר היחיד לחינוך מיוחד באילת ובערבה.

כמה תלמידים יש בו?

82 תלמידים. בבית הספר שלי לומדים תלמידים מכל קשת הלקויות. כך שלומדים תלמידים עם הפרעות התנהגות, אפילו עם רקע עברייני, יחד עם תלמידים בעלי לקויות התפתחותיות מורכבות – פיגור שכלי ואוטיזם. בארץ, ואולי אפילו בעולם, אין לשילוב כל כך מורכב כזה אח ורע. בימים אלה עולה על שולחן הדיונים הרעיון להפרדה בין האוכלוסיות על-ידי רה-ארגון של בית הספר והחלטות מבניות ופדגוגיות, שזה מחויב המציאות. זה רק ממחיש לנו את המאפיינים הייחודיים של אילת ואת היחס באוכלוסייה של מספר התלמידים המצומצם לפי כל לקות.

המרחק הגיאוגרפי, וכפי שציין ראש העיר, המאפיינים הייחודיים של העיר באים לביטוי במספר היבטים במערכת החינוך באילת ובחינוך המיוחד בפרט. יש בית ספר אחד לחינוך מיוחד, אבל הוא על-יסודי מגיל 21-12; יש גנים מיוחדים לפי לקויות- -

כמה תלמידים יש בבית הספר העל-יסודי?

אנחנו היחידים – 82 תלמידים.

82 זה מכיתה א' עד סוף ז'?

לא, מגיל 12 עד גיל 21.

ומ-א'?

אין בית ספר יסודי, אבל ישנם תלמידים בעלי לקויות מורכבות מאוד- -

מה הם עושים?

הם לומדים בכיתות מיוחדות קטנות בבתי ספר רגילים. זאת לא הסביבה האופטימלית- -

למה לא הוקם בית ספר?

מפאת מספרם המצומצם של התלמידים אין הצדקה לבנות בית-ספר.

זה נמצא על סדר היום, חשוב שנדגיש את זה.

על סדר היום כחלק מרה-ארגון של בית ספר "אורים" נמצאת האפשרות לפתוח את טווח הגילאים 21-6. אופציה נוספת עבור תלמידים בעלי לקויות פחות מורכבות היא לבנות חטיבה צמודה לבית ספר יסודי רגיל לתלמידים שיש ביכולתם להשתלב יותר.

את רוצה להגיד לי שילד עם פיגור עמוק לומד בכיתה ב' בכיתה רגילה?

לא. הוא לומד בכיתה מיוחדת בבית ספר רגיל. אבל אלו לא התנאים האופטימליים.

אתם היחידים בעולם.

נכון.

אני מעודד אותך, ראש העיר, לקיים דיונים בעניין הזה. זה דבר מאוד מצחיק.

אנחנו מתכננים בית ספר חדש רגיל שבו תהיה חטיבה מיוחדת של חינוך מיוחד.

של כל העיר.

בדיוק. זה נמצא כרגע על סדר היום.

לבית ספר לחינוך מיוחד יש ההתמחויות שלו, הצוות הבין-דיסציפלינרי שאלה מתייעצים עם אלה, יש מערכת התמיכה של הסייעות והליווי- -

איגום המשאבים, הידע המקצועי.

סגן מנהלת המחוז כאן, והוא יודע את זה.

ראיתי שהוא פה.

ניר היקר.

יש עוד נקודות שרציתי לציין: באותן כיתות בבתי הספר הרגילים אנחנו מגיעים למצב שיש 3-2 תלמידים בעלי לקות זהה באותה שכבת גיל או באותם שנתונים, ואנחנו בונים כיתות מורכבות יותר עם טווח גילאים גדול יותר, עם רצף של לקויות שונה. הרשות, בדיאלוג עם משרד החינוך, מוצאים פתרונות יצירתיים, אבל בכל שנה יש דיאלוג מחודש.

מה הפתרון לזה? זאת המציאות.

משלבים בין אוכלוסיות, וצריך לעבות בכוח אדם, בסייעות, בשעות הוראה כדי לתת מענה אופטימלי. אבל זה מחייב מציאת פתרונות וכל הזמן ליצור "יש" מ"אין".


דבר נוסף שאני רוצה לציין ולא הוזכר פה הוא נושא של פיתוח מקצועי של צוותי ההוראה. מורה מחויב וצריך להשתלם ולהתפתח, וכדי להשתתף אפילו בימי עיון של המפמ"רים הוא צריך לטוס ולעיתים גם ללון במקום אחר. להרצאות שמגיעים אליהן מאילת צריך להביא מרצים, טיסות ולעיתים לינה. הדבר מאוד מייקר ומונע מאנשים להמשיך להשתלם.


הדבר האחרון שאני רוצה להתייחס אליו הוא הסעות של תלמידי החינוך המיוחד המורכבים פחות ושל התלמידים מבתי הספר הדתיים, שאלה בתי ספר אזוריים. אנחנו יודעים שתנאי מזג האוויר באילת קשים במשך רוב חודשי השנה: 8 חודשים של חום כבד. אילת בנויה על צלע הר, יש עליות ומורדות, וזה מחייב, על פי התקנון החדש, שתלמידים מכיתות א'-ב' נאלצים ללכת 3-2 קילומטרים עד בית הספר. כאיש מקצוע אני רוצה לציין שגם לילד לקוי למידה שאין לו לקות מורכבת, יש בעיות נלוות נוספות כמו בעיה של התמצאות במרחב, הפרעות התנהגות קשות עד מסכנות, והוא, שלא נכלל ברשימת ההסעות, צריך ללכת ברגל, ולעיתים זאת גם סכנה.

הבעיה הזאת גם עלתה בפני משרד החינוך?

כן.

אני מניח שסגן מנהלת המחוז רושם את כל הבעיות האלה, ובוודאי הוא יתייחס אליהן.


יושבת ראש מועצת התלמידים, מה שמך?

דרור יצחק הלוי.

יצחק הלוי. אהה...

אני הדוד שלה.

אני רואה שפעילות ציבורית זה עניין של גנים משפחתיים.

משפחה מחנכת.

מי שידבר בשם מועצת הנוער ופרלמנט הילדים אלה שני החמודים שיושבים כאן.

לא היושבת ראש?

יושבת הראש תעשה השלמות במידת הצורך.

בבקשה. מה שמך?

אני שי-לי, ואני תלמידת כיתה ו' ודוברת פרלמנט הילדים העירוני. לצדי בן יעל, נציג מועצת הנוער.

ברצוני להעלות מצוקה של ילדי אילת בעניין הטיולים השנתיים. המצוקה נובעת מהמרחק הגיאוגרפי. לרבים מילדי אילת הטיול השנתי מהווה הזדמנות יחידה לטייל ולהכיר את הארץ מקרוב, וטיול למרכז הארץ או לצפונה דורש כמעט יום שלם של נסיעה הלוך ושל נסיעה חזור. למעשה, הטיול מתחיל רק כשמגיעים למרכז הארץ, ולכן יש צורך בלילה נוסף המייקר משמעותית את הטיול. בשל העלויות הגבוהות קוצרו הטיולים השנתיים, וישנם תלמידים שלא משתתפים בהם. אנחנו מבקשים מעומק הלב לסייע לנו בנושא החשוב הזה.

בקשה ראויה, בקשה נכונה. אנחנו ודאי רוצים שתכירו את הארץ.


בבקשה. מה השם?

שמי בן יעל. אני תלמיד כיתה י' ונציג מועצת התלמידים והנוער באילת. שי-לי הציגה את בעיית המרחק הגיאוגרפי בעניין הטיולים השנתיים. ברצוני לעלות היבט חשוב נוסף בהקשר הזה – המרחק של התלמידים מבית ספרם; מרחק המצריך הליכה ממושכת במזג אויר קיצוני. תארו לעצמכם ילד ההולך מרחק של 3 קילומטרים ב-40 מעלות חום. אין זה פשוט, ויש הרבה מאתנו, ילדי אילת, שעושים זאת. חשוב להבין שלמרחק הגיאוגרפי ולמזג האוויר יש השפעות על חיי היום יום שלנו, הילדים ובני הנוער, ואנו מודים על ההזדמנות המיוחדת לבטא את הקשיים האלה, ומקווים שתוכלו לסייע לנו.

דנתם בסוגיה הזאת עם מישהו?

זה עלה גם במועצה, ואנחנו מחפשים פתרונות. את המרחק בין הבית לבין בית הספר או מהעיר למקום של טיול שנתי. אנחנו מחפשים פתרון, וזה מאוד בעייתי. לכן אנחנו פונים אליכם בקושי הזה ומקווים שתוכלו לעזור לנו.

אני רוצה לחדד שאנחנו יודעים שדנו בעניין המרחק של הטיולים השנתיים וקיבלנו עזרה, אבל זה לא מספיק. גם אם זה 100 ₪ לבן אדם זה עדיין יקר. הטיול השנתי שלי יהיה בעוד שבועיים, ו-20 תלמידים שילמו מתוך שכבה של 150 תלמידים. זה עצוב כי זאת השנה האחרונה שלנו ביחד. זה עוזר, אבל זה לא מספיק.

שמענו גם על הבעיה הזאת.

ברשותך נעבור לאיריס כהן, מנכ"לית רשת המתנ"סים.

אני מנהלת רשת המתנ"סים באילת. אני רוצה להצטרף לדובריי הקודמים ולספר שלריחוק ולניתוק יש השלכות גם עלינו ברשת המתנ"סים באילת. גם אנחנו נאלצים כדי לשמור על רמת שירות מצוינת, להטיס מורים לפי מקצועות שונים, כמו מחול, פלמנקו, ולהביא מומחים שילמדו אותנו תורות מסוימות, להטיס עובדים שלנו אל המרכז. כך שהנושא בא לביטוי גם אצלנו.

אני רוצה לספר על תקופה מיוחדת שבה אילת מקבלת מימד מיוחד נוסף – תקופת הקיץ, החופש הגדול. במהלך החופש הגדול העיר אילת נראית אחרת, מיוחדת, ואני לא מדברת על כמויות המשפחות שיורדות לנפוש באילת, אלא דווקא על בני הנוער שמגיעים אלינו מכל חלקי הארץ בהמוניהם. מגיעים מאות אלפי בני נוער במהלך חופשת הקיץ. חלקם בני נוער טובים – מאופיינים כך ומתוארים כך, אבל באילת הם פורקים כל עול, ואנחנו מוצאים את עצמנו מתמודדים מדי קיץ עם תופעות קיצוניות של אלימות ושל מיניות מופקרת, של התנסויות בסמים ובאלכוהול, ואנחנו, אנשי המקצוע באילת, נערכים לכך. כבר שלוש שנים אנחנו מקיימים תוכנית קיץ באילת. תוכנית הקיץ שנקראת "קיץ בטוח באילת", כי כשמה כן היא – המטרה שלה היא לעבור את הקיץ בביטחון ללא שום נזקים, ההיערכות לה כוללת גיוס תעסוקה לילדים שלנו, כי אנחנו רוצים שהם יהיו עסוקים וישוטטו כמה שפחות; אנחנו מחלקים חוברות "עשה ואל תעשה" בכל תחנות אגד לבני הנוער שמגיעים לאילת, ובהן אנחנו מתארים להם את הסכנות, נותנים מידע רלוונטי ואומרים להם ממה כדאי להיזהר; אנחנו מכשירים את הצוותים שלנו לעבודת קיץ. עבודה בקיץ היא אחרת, זאת עבודת לילה, והיא מידית – צריך לתת מענה לתופעות קיצוניות בזמן אמת.

אני רוצה להבין, אתם לוקחים אחריות גם על אותם בני נוער מכל הארץ שמגיעים לאילת?

ממש כך. אני תכף אתן לך בקצרה נתונים. אנחנו מפעילים מתחם של אוהל אטרקטיבי בלב הטיילת ומוציאים צוותים ל-reaching-out בחופים כדי לאתר בני נוער בסכנה, מייעצים להם, מכוונים אותם, לפעמים עוזרים להם לחזור הביתה. מדי לילה עובדים 40-30 אנשי צוות.

אני יכולה לספר על התוצאות של תוכנית הקיץ האחרונה: חילקנו עשרות אלפי חוברות קיץ; כ-15 אלף בני נוער השתתפו במסיבות מפוקחות שאנחנו מארגנים; למעלה מ-5,000 בני נוער נפגשו עם מדריכי נוער וקיבלו ייעוץ במקום;וכ-3,500 בני נוער ביקרו באוהל.

אלימות, מין ומיניות ללא גבולות, בני נוער שברחו מהבית לאילת, לחץ חברתי, שימוש בסמים, באלכוהול, והנקודה המשמעותית היא ש-90% מבני הנוער שאנחנו נותנים להם מענה בקיץ אינם הילדים שלנו, אינם אילתים, ואנחנו פשוט עוזרים להם לחזור הביתה בשלום.

אולי כדאי גם להגיד להורים שלהם משהו, אולי לא רק לשלוח איגרת לילד שמגיע, אולי גם להורים שלהם.

זה מדינת ישראל.

זה לכל מדינת ישראל.

מאוד חשוב.

בחודשי הקיץ, מהשבוע השני של יולי עד השבוע השלישי של אוגוסט בכל יום מגיעים 130-100 אוטובוסים לעיר אילת ו"שופכים" בני נוער באלפים. זה מאפיין את אילת, וזאת גם תוכנית לאומית בעצם, לא תוכנית מקומית.

בסדר גמור.

הגיע תורו של משרד החינוך. נמצא איתנו ניר שמואלי שהוא סגן מנהלת מחוז הדרום. אני מבין שהבעיות מוכרות לך, ואתה לא שומע אותן בפעם הראשונה. מהמשרד הראשי איש לא הגיע. נברר מדוע אחרי הישיבה.

על כל פנים, על הכתפיים שלך עכשיו כל משרד החינוך. תאמר מה המשרד יכול, רוצה, מסוגל לעשות, ובמה הוא עדיין זקוק לעזרתנו?

בעניין הטבות לאילת אני אוסיף עוד שתי הטבות שלא צוינו: החזר הוצאות טיסה למורים עד 2,000 ₪ בשנה והוצאות מעבר דירה שמיועדות למורים שחותמים על הישארות בעיר למעלה מ-3 שנים. אלה שתי הטבות נוספות שנותנים למורים ייחודיים באילת.

אני אתייחס לכמה סוגיות שעלו: אני רוצה לציין שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם ראש העיר ועם הצוות החינוכי. אנחנו מודעים לכל הצרכים המיוחדים של העיר הזאת. יחד עם זאת גם למשרד החינוך יש לשכה משפטית, ואנחנו מחויבים לכל הנהלים, ההנחיות, החוקים, ולא תמיד אפשר לתקצב – גם אם יש תקציב מיוחד – כל סוגיה שאנחנו רוצים.

אנחנו ערים למצוקות ופתחנו תוכנית ייחודית לייעוץ חינוכי בעיר אילת. כבר לפני 3 שנים זיהינו בעיה מיוחדת בנושא ייעוץ חינוכי ופתחנו תוכנית מיוחדת יחד עם הקמפוס המיוחד של אוניברסיטת בן-גוריון. לצערי, פתחנו את התוכנית הזאת עם 18 לומדים, וכרגע מסיימים רק 9 לומדים. זאת תוכנית יקרה מאוד שעלתה לנו כ-1 מיליון ₪. אבל אני שמח לבשר שקבוצה גדולה של הלומדים האלה כבר שובצה בבתי הספר, וידענו לתת מענה גם בעניין הזה.


באותו עניין גם נושא הפסיכולוגים. צריך לזכור שאין קשר עובד-מעביד בין הפסיכולוגים לבין משרד החינוך. הקשר הוא בין הרשות המקומית לפסיכולוג, ומשרד החינוך רק מעביר את ההשתתפות שלו. לפיכך אין לנו היכולת ליצור תוכנית ייחודית בגלל הגבלה של הממונה על השכר שלא רוצה ליצור חריגה מסוימת לגבי סקטור כזה או אחר. יש דיאלוג בינינו לבין הממונה על השכר בעניין הזה, אבל אין כרגע תשובה סופית בנושא הפסיכולוגים.

ההטבות שחלות על עובדי ההוראה לא חלות על פסיכולוגים?

לא חלות על פסיכולוגים כי אין בינינו קשר של עובד-מעביד. מי שמעסיק את הפסיכולוגים זה הרשות המקומית.

גם בחינוך העל יסודי אין קשר של עובד-מעביד.

נכון, אבל שם יש העברה של משרד החינוך באמצעות שכר הלימוד. כלומר יש דרך מובנית ומסודרת

גם כאן יש דרך מסודרת של העברה מהמשרד לרשות המקומית.

נכון, אבל פה יש עוד צלע שצריכה לאשר את זה – הממונה על השכר. כרגע אין אישור של הממונה על השכר לעניין החריג הזה.

המנכ"ל אמר שהוא לוקח את הנושא הזה לטיפול.

בעבר חלק מההטבות שהיו בערי פיתוח חלו גם על הפסיכולוגים. בגלל ההסכם החדש יש עכשיו - - -

נכון, בזמני זה היה.

בעניין הסעות הייתה ועדה במשרד החינוך שישבה על המדוכה לגבי האקלים והתנאים המיוחדים של רשויות מסוימות במדינת ישראל. גם העיר אילת נכללה, והיא מקבלת שיפוי, שהוא תקציב זעום ביחס לכך שצריך להסיע מספר הרבה יותר גדול של תלמידים. צריך לזכור שלנושא חוזר מנכ"ל יש קריטריונים מאוד ברורים בעניין הסעת תלמידים- -

השאלה היא למה אין קריטריון אחר לאילת.

את הדלתא הזאת אנחנו רוצים להכניס לתוך התקנה הייחודית שאני אדבר עליה תכף.

סוגיה נוספת זה כל התחום הפיזי וחידוש המבנים של העיר. בסוף חודש דצמבר היה ראש מנהל הפיתוח באילת והגינו תוכנית מיוחדת לעיר אילת שתיתן ביטוי גם לבית ספר "אורים", גם למרכז הימי שכבר הגיע הזמן שנקים אותו בהתאם לשנות ה-2000. בנושא הצללות בבתי הספר יש תוכנית מיוחדת לעניין, וכבר ב-2010 חלק ממנה יקבל ביטוי תקציבי.

מנכ"ל משרד החינוך הנחה אותנו לחדש את התקנה הייחודית. לצורך כך צריכות להתבצע שלוש פעולות: הפעולה הראשונה זה אישור התקנה – זה כבר בוצע. זאת אומרת התקנה חיה ונושמת, ויש זכות חתימה של מנהלת מחוז דרום, שזה גם הישג טוב. סוף סוף הבינו במטה שמי שצריך לנהל את הנושא הזה זאת מנהלת מחוז דרום; היא מכירה את הצרכים הייחודיים של העיר, ואנחנו בקשר יומיומי איתם.

הסוגיה השניה זה התקציב. אנחנו איגמנו את תקציב 2009 שהעמדנו לצורך העניין הזה וכן את תקציב 2010. כרגע ההיקף התקציבי לא סגור כי ראש העיר ביקש ממנכ"ל משרד החינוך לבחון מחדש את ההיקף התקציבי לאור הצרכים המיוחדים של העיר.

אני מבין שהבקשה של העיר זה 16.5 מיליון ₪. הוא כבר התפשר על 14. בלי לחץ בכלל.

מהר מדי.

צריך לזכור שמשרד החינוך רוצה לכלול בהחרגה הזאת גם את מועצה אזורית אילות וערבה תיכונה- -

לא התפשרתי. אמרו לי שיש 1.5 מיליון בתקנות.

מדובר בשתי רשויות שגם הן נמצאות במצב דומה, אם לא יותר חמור. אלה רשויות שהמרחק שלהן מורכב יותר מזה של העיר אילת מבחינת השירותים והמענה שאפשר לתת להם. גם אותם אנחנו רוצים לכלול במסגרת ההטבות המיוחדות.

מה שנשאר פתוח זה החרגה משפטית. בימים אלה אנחנו בונים עם הלשכה המשפטית את הקריטריונים הלא פשוטים. לא קל להחריג עיר במדינת ישראל, למרות המורכבות, כי לכל עיר יש המורכבות שלה. אני מניח שבתוך 30 יום מהיום אנחנו נצליח לגבש את המסמך ולהביא אותו לשולחן המנכ"ל כדי שיאשר אותו עם היועץ המשפטי לממשלה.

תודה רבה. השעון רץ, ואנחנו רוצים להתחיל לסכם, אבל לפני כן אני גם רואה שהגיעו אנשי החינוך הדתי, אז "פטור בלא כלום" אי אפשר. אולי כמה מילים על החינוך הדתי.

אני באמת רוצה להוסיף דבר אחד שהצלחנו השנה לפתוח ישיבה תיכונית באילת- -

או. חיכיתי לזה מהתחלה.

הצלחנו במהלך משותף עם העיר לפתוח ישיבה תיכונית.

אחד משבעת פלאי עולם.

תשמע, זה גם ראש עיר שהוא גם ראש ישיבה.

הוא בוגר ישיבה.

אז יש לנו עוד הרבה עבודה עם הישיבה.

הוא עבד אישית כל כך הרבה. אני רוצה להודות באותה הזדמנות גם לשר החינוך. בסיום הביקור המיוחד של שר החינוך בישרו לי שר החינוך וראש העיר שהישיבה התיכונית קום תקום.

יש עוד הרבה עבודה כי התנאים הפיזיים שבהם מוקמת הישיבה צריכים לעבור רה-ארגון. גם הנושא הזה נכנס לתוכנית הפיתוח.

גם בזכות אורלב האכיפה- -

אף אחד לא שמע אותך, אתה לא מדבר למיקרופון.

- - -

הרב פרג'ון, משהו על החינוך הדתי?

כן. נכון להיום הושלם הפזל בכל מה שקשור לחינוך הדתי. עד היום יש לנו מערכת של גנים באילת שגדלה והולכת מדי שנה; שני בתי ספר יסודיים בחינוך הממלכתי דתי ועוד בית ספר יסודי בחינוך החרדי המוכר הבלתי רשמי; יש לנו חטיבת בינתיים לבנים, אולפנה לבנות, והשנה הושלם הפזל של הישיבה התיכונית: יש ישיבת הסדר ומכללה לבנות. המוסד הבא שנותר להקים באילת בחינוך הדתי זה בית אבות לגיל הזהב.

אתם נראים לי עדיין בדור הצעיר.

הנכדים שלנו כבר נולדו באילת, אז צריך לדאוג לזה.

הרב פרג'ון, אני מבין שהמסר הוא שהציבור הציוני-דתי, יש לו מקום באילת.

בהחלט.

זוגות צעירים וזוגות מתבגרים יכולים להגיע לאילת וימצאו שם מערכת חינוך- -

שנותנת מענה.

אני רוצה לציין עוד נקודה אחת: אתה ודאי מודע לזרמים הקיימים בחינוך הדתי: ההוא רוצה תלמוד תורה- -

לא, תלמד אותי אחר-כך.

- - בתוך משרד החינוך, וההוא רוצה תלמוד תורה מחוץ למשרד החינוך. אנחנו באילת הקמנו מערכת כזאת בתוך בית הספר הממלכתי הדתי בעידודו של משרד החינוך ושל הרשות המקומית- -

בתוך החינוך הרשמי.

בתוך החינוך הרשמי שנותן מענה לכל לימודי הליבה בכל מערכת החינוך. נתון מרתק שחשוב לדעת אותו הוא שהחינוך הדתי באילת עלה מאוד: אם לפני 25 שנה כשהגענו כגרעין תורני היו כ-140 ילדים מכיתת גן עד י"ב, היום יש 1,500 ילדים בחינוך הדתי, כן ירבו, ויש מקום לכל מי שרוצה.

יפה מאוד. תודה רבה.


ד"ר גניאל, משפט אחד, כי אני רוצה לשחרר את ראש העיר לוועדת הכלכלה.

אני רוצה לענות לשאלה ששאלת וטרם קיבלה מענה לגבי התכנים וסוג המיוחדות.

בספק אם אתה יכול לעשות את זה במשפט אחד.

אני אעשה את זה במשפט מורכב ארוך. אמרת ש-21% משפחות הן חד הוריות; רוב האוכלוסייה בתיירות היא אוכלוסייה בלתי מקצועית ש-15% ממנה הם עולים חדשים. למדתי ממנהלת אגף החינוך, מירי קופיטו שיושבת פה שבחופשת הקיץ אנחנו קולטים כ-160 ילדים, ובמהלך שנת הלימודים אנחנו קולטים עוד 200, החל ב-1 בספטמבר וכלה בסוף מאי. משפחות שמגיעות במהלך שנת הלימודים נרשמות גם באגף הרווחה וגם באגף החינוך באותה עת. מדובר על אתגר עצום.

במשפחות חד הוריות ההתמודדות שונה כשלשני בני הזוג עבודה קבועה ויציבה, ולא כשהאוכלוסייה מתחלפת.

התחנה הפסיכולוגית שלנו קורסת; מנהלת תחנה אנחנו מטיסים מהצפון, כפי שאמר ראש העירייה; מדריכה מוסמכת אנחנו מחפשים עכשיו כי אם לא תטוס בתוך שבועיים יילקח רישיון השירות, ואפשר להפסיק אותו בכלל. עובדים שם 7 מתמחים, ואנחנו לא מצליחים לגייס גם בגלל ההטבות שחלות עליהם; אנחנו לא מצליחים לגייס פסיכולוגים וכך גם מדריכים לאוכלוסייה מאתגרת במיוחד – ליחידת קידום הנוער – ומדריכים אחרים. תודה.

כאמור, לעיר אילת יש היום 6 ישיבות ב-6 ועדות, ואנחנו הראשונים. לכן נסכם את הישיבה כך:

ועדת החינוך, התרבות והספורט מברכת את העיר אילת ואת מערכת החינוך על כל שלביה, מגן הילדים ועד שלוחת אוניברסיטת בן-גוריון על כל מוסדותיה ועל כל רבדיה, באשר חרף התנאים המיוחדים והמאפיינים המיוחדים היא מצליחה לקיים מערכת חינוך ראויה בחינוך הממלכתי ובחינוך הממלכתי הדתי, ולתת מענה ראוי והולם. על כך ראויה העיר והעומד בראשה לברכה.


הוועדה מכירה במאפיינים הייחודיים של מערכת החינוך הנובעים מהריחוק הגיאוגרפי של העיר ומהיותה עיר קטנה בת כ-55 אלף תושבים; וגם כתוצאה מהאקלים המיוחד החם שבה שרויה העיר אילת. ברור שעיר בתנאים האלה איננה יכולה לספק לעצמה את כל הפתרונות ואת כל המענים, כפי שרשויות מקומיות אחרות עושות זאת בעזרת רשויות סמוכות.


הוועדה שוכנעה שיש צורך שמשרד החינוך יכיר בשיטת תקצוב ייחודית הנותנת פתרונות באמצעות תקנה מיוחדת. הוועדה רשמה לפניה את הודעת נציג משרד החינוך שאושרה תקנה מיוחדת, ובתוך 30 יום יגובשו הצרכים התקציביים לתקנה זו. הוועדה ממליצה שמשרד החינוך יבקש את אישור הממשלה למתן העדפה בשיטת התקצוב עקב התנאים המיוחדים במסגרת החוק החדש להעדפת אזורי פיתוח.


הוועדה מבקשת שבמסגרת שיטת התקצוב המיוחדת תינתן גם תשומת לב לפתרון יוקר הטיולים שמטילים מעמסה מיוחדת על ההורים באילת בגלל המרחק וכן בסוגיית ההסעות שהאקלים החם באילת מכתיב צרכים מיוחדים.


עד כאן הסיכום שלנו. נדמה לי שהצלחנו להכיל את כל המרכיבים העיקריים שנשמעו בו. אנחנו רוצים לברך את ראש העיר, אתה עושה את עבודתך נאמנה, וכל אנשי החינוך – חזקו ואמצו. דעו, אתם לא לבד, אנחנו איתכם.

הישיבה ננעלה ב-10:00