PAGE
23
הוועדה לפניות הציבור

3.03.2010

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 49

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום רביעי, י"ז באדר תש"ע (3 במרץ 2010), שעה 09:30

פניות ציבור לגבי תשלום בחניוני בתי החולים, עבור מבקרים מקרבה ראשונה של


חולים, שמאושפזים תקופה ממושכת.

חברי הוועדה: היו"ר – אורי מקלב

שלמה מולה

יהודה רון – סמנכ"ל בכיר לתכנון ובינוי, משרד הבריאות

ניר פרלמן – מנהל תחום מינהל ומשק, משרד הבריאות

אודי שאולוף – אמרכ"ל בית החולים הדסה עין כרם, בית החולים הדסה

אברהם (אריק) פויר – מנהל הבטחון והתחבורה, בית חולים שערי צדק

יוסי שחר – משנה למנכ"ל, המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי

צבי לשץ – ראש היחידה לפיתוח עסקי ובקרה, חטיבת הכספים, שירותי בריאות כללית

עמית קדם – מנכ"ל חברת סנטרל פארק, איגוד לשכות המסחר

ציפי קיברסקי – הממונה על פניות הציבור, המועצה הישראלית לצרכנות

חנינה יעקב - פונה

פלורה דוידוביץ – מ.מ.מ.

שלומית אבינח-קולמן

אתי בן שמחון


פניות ציבור לגבי תשלום בחניוני בתי החולים, עבור מבקרים מקרבה ראשונה של

חולים, שמאושפזים תקופה ממושכת

שלום לכולם, כפי שודאי ידוע לכם, הדיון הזה הוא בשידור חי וגם בשידור מוקלט. אנחנו תמיד משתדלים להתנהל נכון, אבל הפעם זה מחייב אותנו הרבה יותר.

פניתי אליכם בקשר לנושא של החניונים, אנחנו נדבר בהמשך.

הודעה ממזכירות הוועדה, מי שמעוניין לפנות בנושא לוועדה, מוזמן לפנות בפאקס מספר -02-6408931. או למייל: MSHIMON@KNESSET.GOV.IL.

תודה. נשלחו פאקסים תוך כדי דיון, אם נוכל ואם התאפשר לנו נתייחס לפונים.

כפי שהינכם יודעים, אנחנו היום עוסקים בפנייה שהגיעה אלינו בנושא החניונים בבתי החולים - החניונים האלה שצמודים לחולים. הפנייה היא לא אחת, אנחנו לא מקיימים ועדה בשביל פנייה אחת. אנחנו פונים פנייה אחת שמלמדת על כלל, פנייה שהיא לא לפתור בעיה של מישהו אחד, אלא אנחנו מדברים על התנהלות כוללת, והנוהל הכללי בנושא החנייה, אפשרות החנייה לאלה שצמודים לחולים בבתי החולים. מיותר להגיד, שמי שמגיע לבתי חולים, אמנם קוראים לו מבקר, זה נכון, מלשון ביקור חולים, אבל אנחנו יודעים שאף אחד לא בא לשם לתענוג, כל מי שבא לשם מגיעים לצורך כלשהוא לסעוד או לשהות על יד חולה - חלק גדול מהאנשים שמגיעים – ברובם זה לא מתוכנן. ההתנהלות שהוא אמור להיות יחד עם החולה לא תמיד מאפשרת לו לבדוק את כל הזכויות שלו, ואת כל האפשרויות שלו, הוא צריך לטפל בביתו, הוא צריך לטפל בעבודתו, להתמודד עם הבעיות בעבודה ועם החולה בעצמו עם כל הכרוך בכך.


מתוך מה שאנחנו בדקנו, ובדקנו דרך מרכז המחקר של הכנסת, מה שנקרא, המ.מ.מ. גם קיבלנו כמה נקודות בנושא הזה, כגון אחידות במחירים - אין מחיר קבוע לאחד. כפי שידוע, יש גם חוזר מנכ"ל שיצא ביולי 2008, לפני כשנה וחצי, שבו חוזר מנכ"ל שמספרו 35/2008 קובע מי זכאי לפטור, מה מנהל בית החולים באחריותו לפרסם את המידע הזה. יש חובה לחלק למאושפזים את הידע בנושא. אנחנו ערים לכך שלא יודעים, אין שילוט מתאים. בעצם, האם כל אחד כשהוא בא לבקש במה זה כרוך, מה הוא צריך לעשות ולפעול כדי לקבל את המגיע לו.


אני יכול להביא הרבה מקרים, בחלק מהמקרים מדובר או באנשים מבוגרים שהם יכולים להיות מאושפזים לתקופות ארוכות, אנחנו לא מדברים על אישפוזים של כמה ימים. אנחנו מדברים על אישפוזים ארוכים, האישפוזים של ילדים, לאו דווקא פגים. חוץ מפגים, יש לנו גם אישפוזים של ילדים שנשארו בבתי חולים אחרי לידה, לאו דווקא כשהם פגים. ילדים שהם מאושפזים אחרי ניתוח לב, או תסבוכות בלב. ילד בן חצי שנה, שנה, שנה וחצי, שנתיים, אנחנו ממבט אחר כאן בוועדה טיפלנו גם בנושאים של מלווים לחולים.

הנושא הזה לא מספיק מקבל את הביטוי הנכון אצלנו, כיוון שאנחנו יודעים שצריך לתת רפואה מקסימלית. זה נכון, אתם כבתי חולים יודעים שזה אחריותכם, ואת זה צריך לעשות, אבל יש חיים מאחורי החולה, מאחורי רפואתו של החולה, דהיינו כל הסביבה שלו. חיים שלמים שנוצרים בעקבות בן משפחה, ילד, הורה, אח או אחות שמאושפזים בבתי חולים, בכל סוגי המחלות ובכל המחלקות של בתי החולים. חיים שמשתבשים לחלוטין, משתנים מאוד, גורמים לכמה וכמה התמודדויות לא קלות למלווים ולבני המשפחה. כל זה ועוד אנחנו נבקש להעלות היום בדיון. נבקש את ההתייחסות שלכם, ונגיע למסקנות בעניין הזה.


נתחיל עם הפונה יעקב חנינה.

הסיפור שלי התחיל מבתי, היא היתה צריכה להתאשפז באחד מבתי החולים לתקופה ארוכה, היה לה זיהום, הילדה בת שנה. הילדה היתה צריכה להתאשפז תקופה ארוכה וזה הצריך אותנו להעביר את הכתובת לבית החולים, מפני שהיינו איתה ממש תקופה ארוכה. כל יום הייתי נכנס ומשלם חנייה יום יום, מלבד עוגמת הנפש שנגרמה לי. אני לא באתי לטייל, לא באתי להנות משם. כאשר הולכים לאיצטדיון, הולכים לקניון, לא משלמים שום דבר על חנייה. אני באתי בסך הכל להיות עם הילדה שלי, לשבת, להיות לידה מפני שהיא ילדה קטנה, וגבו ממני יום יום תשלום. כאשר ניגשתי לעובדת הסוציאלית שם, אמרתי לה, אני לא יכול לשלם את זה, אז היא אמרה לי תשמע, אנחנו מנועים מלעשות דבר כי בהנהלת בתי החולים יש קריטריונים ברורים לגבי זה.

הם גם אמרו לי שהם יקבלו אפילו נזיפה על זה שהם שולחים אליהם אנשים. כשניגשתי אליהם להנהלת בית החולים, אמרו לי, רק אנשים במחלקת אונקולוגיה לתקופה ארוכה הם זכאים בעצם לחנייה בבית חולים וזה חינם. מה שהם כן יכולים לעשות, היות והמקרה שלי הוא מקרה מאוד – אמרו לי שהם יכולים לעשות לי הנחה של 150 שקלים עבור חנייה, חנייה חודשית, זאת אומרת, זה ממש יוצא מן הכלל.

ואני כאן שואל, זה דבר אלמנטרי, זה דבר בסיסי שצריך לתת חנייה. אני בא לבית חולים, אני לא אמור לבוא עם אוטובוס, אין לי עניין שכל מבקר שבא יצטרך הוא בעצמו לא לשלם על החנייה, אבל לפחות הורה מדרגה ראשונה, הוא צריך לקבל איזשהו זכות חנייה, זה דבר אלמנטרי שיש אותו בכל המקומות, זה דבר בסיסי, אני לא צריך לשכנע פה אף אחד שממש לא נעים להיות גם שם, וגם צריך לשלשל יום יום כסף על מה? שכשאני אלך לבית חולים, אני מאושפז שם, אני מקבל מיטה, אני מקבל דברים, אבל חנייה אני לא מקבל. חנייה שהיא בסיסית, לא ביקשתי בשביל ההורים שלי, לא ביקשתי בשביל אף אחד, ביקשתי בשבילי, כשאני בא עם הרכב, אני אוכל לחנות בצורה קרובה.

אני מבין ששכרת רכב במיוחד לתקופה הזאת.

נכון, רכב מיוחד לתקופה הזאת. מה שקרה, בסוף בית החולים אישר לי מסיבות אחרות.

אחרי מאבק. איך נודע לך שיש אפשרות? למה חשבת לגשת לשם?

לא יכולתי, אני חושב שזה דבר הגיוני, לא צריך פה לחשוב הרבה כדי לדעת שזה דבר הגיוני. ניגשתי לעובדת הסוציאלית, שהיא אמורה בעצם לדאוג לשרותים הסוציאליים שאנחנו אמורים להתמודד לא מספיק עם החולה.

זאת אומרת, לא ניגש אליך אף אחד, אתה מעצמך התחלת לברר.

אין שילוט? לא ראית שילוט?

אין שילוט, אין שום דבר.


ביררתי דרך האחיות, הן אמרו אנחנו לא יודעות. דיברתי עם עוד אנשים שהיו בבית החולים, כולם לא ידעו למי לפנות. פניתי לבית החולים, אחר כך פניתי לדוברות בית החולים. בית החולים אישר לי במקרה הפרטי שלי מסיבות לגמרי אחרות, ובכלל לא קשור, אבל הוא טען, כך טען הדובר של בית החולים, שזה עיקרון אצלם לא לתת חנייה, רק אם חס ושלום הבת שלי תתאשפז במחלקת אונקולוגיה, אז במידה כזאת הם יכולים כן להתחשב. חס ושלום, שלא נצטרך להגיע לכזה מצב - הילדה היתה במחלקת כירורגית ילדים.

כמה זמן היא היתה מאושפזת סך הכל?

היתה מאושפזת למעלה מחודש, שבועיים ועוד שבועיים. כאן באמת פניתי לבית החולים שהוא אישר לי. אמרתי, אם זה עיקרון, אז אנחנו צריכים לשנות את העיקרון, כי אני חושב שזה עיקרון מאוד רע ולא אלמנטרי לחולים. סך הכל באנו לשם להיות עם חולה ולא לעשות כסף עלינו, אם נקרא לזה כך.

תודה.

אני חושבת שחייבים לקבוע קריטריונים מי באמת זכאי, או להנחה או לשלם לגמרי חנייה.

היו פניות בעניין?

מעט, לא הרבה אבל היו כמה פניות. היו פניות בנושאים אחרים, למשל, בית חולים בילינסון, יש שם חנייה מאוד גדולה בצד הדרומי של בית החולים, אבל קיימת חנייה סמוך לבית החולים. חנייה הסמוכה לבית החולים זו כנראה חנייה פרטית. אמנם בית החולים העמיד חנייה מאוד גדולה, אבל הבעיה היא שהמחיר הוא אטרקטיבי. העניין הוא שההליכה מהחנייה בצד הדרומי עד לבית החולים היא מאוד ארוכה, אין שאטל שיכול לקחת את הנוסעים. אני חושבת שיש חולים שזכאים לחנות בחנייה הפרטית, או שיקבלו פטור לגמרי או שיקבלו לפחות הנחה, אבל צריכים לקבוע קריטריונים מי זכאי ומי לא זכאי.

בגלל שאין הרבה תלונות, אנחנו בחרנו לדון בזה, לפי המידע שקיבלנו אין מודעות. אנשים רואים בזה משהו לגיטימי - אז מה אפשר לעשות? אנשים מוציאים הוצאות של מאות שקלים לחודש, יש בתי חולים שהמחיר הוא 18 שקלים, אפילו 25 שקלים, ועוד מחירים כאלה ואחרים. זה לא כניסה ל-24 שעות, אלא כניסה שמותנית לא יותר מפעמיים כניסה ויציאה, כך כשאחד מבני המשפחה נכנסים ויוצאים, אז המחיר עולה.

ככלל, אנחנו צריכים להבין שנקודת ההנחה שלנו, שגם חנייה למשפחה הקרובה, לצמוד לחולה או להורה, הוא משלם על האישפוז, זה לא משנה אם הוא משלם את זה באופן אישי, או שהוא מבוטח. כמו שאנחנו מבינים, שיש מקומות שזה צריך להיות חלק מהשרות שניתן, מכיוון שאין אפשרות אחרת הוא לא יכול לבחור לו, הוא גם לא יכול ללכת ולסחוב את זה במקומות אחרים - זה מורכב מאוד, יש מקרים אחרים שנוח, אבל יש הרבה מקרים שכל הנושא של הרכב, בתי החולים לא נמצאים במרכז, השעות שהם באים, הקשר שלו לבית – מישהו צריך לתפקד והזמינות שהוא צריך להיות גם להיות אצל החולה וגם להמשיך או בעבודתו, או בבית, אם זו אמא לילדים שלה, לקבל אותם ולקחת אותם בשעות האלה. זה מורכבות שלמה של מי שעבר והרבה עברו את זה, כאשר יש מישהו מאושפז יודעים כמה הנושא הזה הוא מורכב, והוא צריך להיות מהיר וזמין ונגיש כך שהחלק של החנייה בתוך השרות, במיוחד אנחנו מדברים עכשיו על האישפוזים הארוכים, אנחנו לא מדברים על מבקרים. אני רוצה לציין את זה שוב, שלא יהיה הרושם שאם מישהו בא לבקר חולה אם הוא משלם חנייה או לא. במקרה הזה, זה חלק מהסל, נקרא לזה, של האישפוז שלו. בהסעות, זה מורכבות שלמה, הרבה עברו את זה, יודעים כמה הנושא הזה הוא מורכב, מהיר וזמין ונגיש, כך שהחלק של החנייה בתוך השרות - מדברים על האישפוזים הארוכים.

אנחנו נרצה לשמוע את ההתייחסות שלכם בתי החולים לפי הסדר.

אני מקדם בברכה את חבר הכנסת שלמה מולה שמשתתף איתנו בנושא, ובהמשך הוא ייתן התייחסות.


עמית, אתם מפעילים את החניון ואתם משלמים זכיינות לבית החולים.

אנחנו מפעילים חניון מול בית חולים "אסותא".

אני מבין שאם יש חנות מתנות בבית חולים, הוא יכול להוציא מכרז למי שרוצה. הרושם שנוצר בציבור, אולי גם הרושם שלנו, שחניונים נהפכו לעוד איזה מנוף, עוד איזה אפשרות להכנסה כספית לבתי החולים, כך שהדבר פוגע באופן ישיר ובוודאי במודעות לצמודים לחולים המאושפזים לתקופה ארוכה.

אין חנייה חינם, או חנייה מסובסדת שמישהו לא משלם עליה. מי שמשלם היום על החנייה הזאת זה דווקא המעמד הנמוך ביותר שבאה במיוחד. כורכים את החנייה בתוך כל שאר הדברים, כך שמי שיבוא באוטובוס מסבסד למי שבא עם מכונית את החנייה כי החנייה הזאת עולה המון כסף - לבנות מקום חנייה דבר מאוד יקר, יכול להגיע ל-15 אלף דולר. אחר כך להחזיק את מקום החנייה - יש המון עלויות של אחזקה של מקום החנייה, יוצא שדווקא בגלל שכורכים את החנייה עם שאר הדברים בתוך סל התרופות, או מס הבריאות, נמצאת גם חנייה וצריך להפריד, מי שבא עם רכב צריך לשלם חנייה, ומי שלא בא עם רכב אין סיבה שנסבסד אותו. המחירים בארץ הם בין הנמוכים בעולם.


ישנו סקר שנעשה ב-2009, המחירים בתל אביב הם הנמוכים ביותר בעולם, זה סקר בינלאומי על מחיר החנייה בעולם. אם היה כשל שוק בנושא הזה, היה מקום להתערב. כשאתה משווה את המחירים שלנו בעולם, אתה רואה שאין כשל שוק.

בסופו של דבר מה יקרה? אם יסבסדו את מחירי החנייה זה מעודד שימוש במכוניות, יצטרכו לבנות עוד חניונים בבתי החולים. כבר אתה רואה מצב שבמקום לבנות עוד בתי חולים ועוד מיטות יבנו חניונים, אין בזה שום הגיון. חנייה חינם, חנייה מסובסדת, זה הסם של המכוניות. יש תחבורה ציבורית כמעט לכל בית חולים ואפשר להשתמש בה. בכל מקרה, אם נותנים אפשרות כזאת סיבסוד או הנחה, זה צריך להיות במקרים יוצאי דופן, כי אחרת כמו שאמרתי, וכמו שידוע בכל העולם וכל המחקרים מצביעים על זה שאין מקום לסבסד את החנייה.

אנחנו קיבלנו סקר. השאלה היא אם בית חולים זה המקום שבו דווקא ההגיון הכלכלי אמור לעבוד? השאלה היא אם זה המקום.

זה הגיון כלכלי שאומר לנו יותר מיטות אישפוז במקום עוד חניונים. אנחנו נגיע לשם ככל שיעשו יותר חניונים. אם אנחנו רוצים לעשות העדפה לתחבורה ציבורית - - -

אנחנו לא מכירים את הסקר, אנחנו לא יכולים להתייחס. אנחנו לא יודעים איך הסקר הזה מתייחס לבתי החולים, ודווקא המחירים שהם גובים הם מחירי חנייה באופן כלכלי, אני גם את זה לא יודע. אם אתה מדבר על מחירי חנייה באופן כללי מול בתי חולים בכלל ההשוואה - - -

הסקר הוא דבר שמאוד מורכב, תלוי איך אתה מציג אותו. כפי שאמר פעם השר בורג זכרונו לברכה: "מדבר סקר תרחק", כך שלא תמיד הסקר הוא זה שמאפיין, לפעמים אני יכול לקחת ממנו נתונים שאנחנו נוכיח שהוא בדיוק הפוך. יכול להיות שזה צריך ללמד אותנו לימוד שונה, כך שאנחנו יודעים מה המחירים בארץ בשעת חנייה, וגם ליום חנייה ודאי שהוא אינו דומה, הוא יכול להיות הרבה יותר זול מהמרכז המסחרי בתוך תל-אביב, אז אין ספק. צריך לקחת בחשבון שיש בתי חולים, וחלק גדול מבתי החולים בכלל לא נמצאים במרכז הערים. נניח בית חולים "הדסה" בירושלים הוא נמצא רחוק, התחבורה הציבורית היא לא תמיד זמינה, זה לא מקום שאתה יכול להגיד, תשמע, החנייה נמצאת בתוך העיר וכשאתה מגיע למקומות אחרים בעיר אחרת - - -


כאן מדובר על הרכב אחר באזורים אחרים, לא כל בתי החולים, מדובר בחניונים ודאי מעטים שעולים 15 אלף דולר לכל שעת חנייה, אנחנו משתמשים ריקים. שמעתי את דבריך.

מתוך עדות אישית, אבי היה מאושפז חצי שנה בבית חולים יום יום במחלקה הניאורולוגית. פנינו לבית החולים ב"וולפסון", אף אחד לא אמר שום דבר, היתה הוצאה נכבדה, ושילמנו יום יום גם אני וגם אמי שביקרנו אותו מחיר מלא.

לגבי התחבורה הציבורית, גם לגבי טיפול נמרץ, יש בתי חולים שיש רק 2 כניסות. כפי שידוע, ביקור בטיפול נמרץ זה 3 פעמים ביום, בשעות מאוד מדוייקות, אז גם כשאתה אומר תחבורה ציבורית, כשאתה צריך להגיע לחצי שעה ביקור, קשה להסתמך על תחבורה ציבורית, וגם בתי חולים שמתנים כניסה של פעמיים ביום למשפחה של מאושפז בטיפול נמרץ, מה צריך לשלם תשלום כפול? זה משהו שמאוד לא הגיוני. איך אתה מיישם את זה, למשל, שיש הסדר מיוחד, אז מה צריך להראות מכתב שהאדם מאושפז בטיפול נמרץ? מה כל אחד צריך לחשוף את הקרוב שלו בשביל לקבל את ההנחה? צריך להיות נוהל מסודר של תו חנייה, מה שבתי חולים צריכים להנפיק לכל מבקר מקירבה ראשונה שבא לבקר, זה לא תענוג, אבל זו הוצאה מאוד נכבדה.

בבקשה, מר צבי, אתם בכל אופן מחזיקים את רוב בתי החולים.

כן, אנחנו מחזיקים ומפעילים את בתי החולים שלנו, יש 6 בתי חולים עם חניונים, בבית חולים אחד יש בו שהייה ממושכת של חולים. בבית לוינשטיין, לדוגמה, החניון שם פתוח ואנחנו לא גובים כסף. שאר המקומות היינו צריכים להכשיר את החניות והעלות היא לא קטנה, והעלות נופלת על זכיין, ורוב הכסף למעשה הולך לקיצור הוצאות ומה שנשאר הולך לרכישת ציוד רפואי לבית החולים. ברוב בתי החולים יש הנחות לפגיות בטיפול נמרץ לאישפוזים ממושכים.

איך מקבלים את זה?

פונים למנהל אדמניסטרטיבי.

יש שילוט?

אין שילוט, לא אמרתי שיש שילוט. פונים ומקבלים את ההנחה, לא עושים בעיות.

אם האזרח מגיע לבית החולים, לא יודע לקרוא, או לכתוב, איך הוא יידע שהשרות נגיש?

מירב האישפוזים בבתי החולים הם בממוצע של 3.2, 3.8 ימים. כמות האישפוזים הארוכים נמצאים בפגייה, טיפול נמרץ. אדם שנמצא שם ופונה במחלקה עצמה, מופנה ישירות למנהל האדמיניסטרטיבי של בית החולים.

אדם שיש לו משפחה הוא בלחץ. אם זה השרות שניתן קודם כל זה מבורך, אז למה לא לפרסם, למה לא ליידע? מה הבעיה? זה עולה כסף?

לא.

צריכים גם לברר מה זה אישפוז ארוך?

בחלק מהמקומות אחרי עשרה ימים, בחלק אחרי שבועיים.

דיברנו על כך, חבר הכנסת שלמה מולה, זה מופיע גם במידע שקיבלנו מהמרכז המידע שלנו של הכנסת שיש חוזר מנכ"ל - נשמע את משרד הבריאות בעניין הזה, שמחייב את בית החולים לפרסם את זה במקומות בולטים - את הזכויות של החולים לחנייה במקרים שהוא זכאי לחנייה חינם או חנייה בהנחה, החובה לפרסום היא בכל מחלקה. גם אם אני לא טועה, צריך לחלק למאושפזים שיש להם את הזכויות האלה. זאת אומרת, אנחנו מגיעים עד לרמה לפי החוזר שצריך להגיע לכל חולה וחולה בלי שהוא בזמן הזה צריך לברר את הזכויות שלו. נשמע את בתי החולים, אני רוצה שתתייחסו לזה, ואני מבקש מכם להתייחס באיזה בתי חולים מדובר ומה התעריף שלכם, האם יש לכם מחיר אחיד בכל בתי החולים? על איזה בתי חולים אתם מדברים?

לא, אין מחיר. העמק בעפולה - 18 שקלים. בית חולים קפלן ברחובות – 15 שקלים. בית חולים מאיר בכפר סבא – 18 שקלים. בית חולים סורוקה בבאר שבע – 15 שקלים ובית חולים שניידר בבילינסון בפתח תקווה – 20 שקלים, כרמל – 15 שקלים.

באיזה בתי חולים זה מוגבל במספר כניסות?

בבית חולים סורוקה ובבית חולים קפלן. ברגע זה אנחנו בתהליך מכרזי להחלפת הזכיינים שם, אני מקווה שבחודשיים הקרובים זה ייגמר ואז זה יהפוך להיות מחיר אחיד לגבי יום של חנייה - - - -

זה חניון מובנה עם קומות, או שזה חניון בשטחים פתוחים?

שטח פתוח מסומן, כמויות חניונים - מגרש של 300 מקומות חנייה, זה סדר גודל של מגרשי החנייה שלנו.

דיברנו על 15 אלף דולר למקום חנייה, רציתי לדעת אם מדובר גם על המקרים האלה.

איך יכול להיות שבית החולים עפולה ובית החולים מאיר זה אותו מחיר, מהם הפרמטרים לקביעת תעריף?

זו החלטה פנימית של בית החולים, אנחנו הגבלנו שזה ינוע בין 15 ל-20 שקלים - אנחנו לא נותנים שזה יעלה מעל 20 שקלים.

אפילו מבחינה נדל"נית, אני לא איש נדל"ן, לא יכול להיות שעפולה תהיה דומה לבית חולים שניידר - איך יכול להיות?

עדיין לא הגענו לסכומים גבוהים, אנחנו עדיין מדברים על סכומים של 15 עד 20 שקלים בבית החולים הכי יקר במרכז הארץ ב"שניידר" ב"בילינסון". שאר המקומות אנחנו מדברים על 15 ל-18 שקלים.

זה מחיר ליום אחד, אבל באותה מידה זה גם מחיר לחצי שעה ולשעה, שזה גם לא מחירים כל כך זולים במקומות האלה, מכיוון שאנשים שבאים לבקר, צריכים לקחת בחשבון זה לא רק לאלה שמאושפזים אישפוזים ארוכים והצמודים אליהם לשעות ארוכות, אנחנו מדברים גם על כאלה שהחניון הזה פועל מול אנשים שבאים לבקר, הרבה מבני המשפחה מגיעים לבקר, כמה זמן באים לבקר? 20 דקות זה רק הזמן מהרגע שהוא מגיע מהרכב שלו לחניון. לכן אני אומר, 20 דקות שלא צריך לשלם, הרי אין לזה משמעות, ה-20 דקות זה רק הזמן עד שהוא מגיע לבית החולים, עד שהוא מחנה, ועד שהוא מוצא את החנייה, ואחרי שהוא משלם, זה לא אומר שהוא מגיע מייד, איזה מרחק הוא מקבל ועד שהוא מוצא. 20 דקות זה רק למי שמוריד חולה - - -

לזה זה נועד.

צריך להבין שאין פטור, שמי שבא לבקר חולה משלם. קשה להגיד שחניון הוא זול באופן כללי, בהתייחס ליום זה נכון.

אני רוצה להתייחס למגרש חנייה שנמצא ליד בית חולים בילינסיון. החניון הזה לכללית אין שליטה על המחירים שנקבעים באותו חניון. לגבי החניון הדרומי, כפי שציינת פה זה חניון למבקרים, ולמעשה שם נמצא שער הכניסה בבית חולים שניידר שמוביל לבית חולים בילינסון.

אבל הדרך ארוכה מאוד.

למעשה, זה אחד משערי הכניסה לבית החולים. אם אתה הולך אחורה, לא פחות מהדרך, מאותו מגרש חנייה שאת נכנסת - - -

מגרש חנייה מסובסד? פרטי לגמרי?

פרטי לגמרי בבעלות של - - -

אנחנו לא מדברים על חניות פרטיות בסמיכות לבתי החולים, אנחנו מדברים על חניות שקשורות לבית חולים באופן ישיר, שבית החולים יש לו דעה עליו.

בהחלט. פשוט היתה פה התייחסות לחנייה ומגרש חנייה שנמצא בצמוד לבית חולים בילינסון ושער הכניסה - - -

המועצה הישראלית אפילו התייחסה למגרש ספציפי, אבל זה כן מלמד אותנו, אינו דומה מגרש חנייה פרטי בתל אביב על יד בית חולים איכילוב שהוא משמש לעוד דברים. אני מניח שהמגרש הזה משמש אך ורק לבאי בתי החולים. אמנם הוא פרטי, כנראה אני מבין שיש מצוקה, הרי אדם לא מפעיל חניון ולו בגלל שיש לו צורך ויש לו דרישה, בגלל שיש מחסור בחנייה בבית חולים, לכן יש מפעיל פרטי. בסופו של דבר הוא מיועד למבקרי בתי חולים, ויש בזה משהו - - -

לבית החולים אין שליטה על החניון הזה ולא המגרש הוא בבעלות בית החולים.

אם היה עוד מקומות חנייה לבית החולים לא היו צריכים להגיע לחניון הפרטי הזה.

גם אם נרצה - - -

15 אלף דולר כפי שנאמר, גם שניידר יכול ואז יהיה הצדקה.

למה לא בונים קומות?

זה עלות הקמה.

הבאנו קודם שאלה הסיבות שלוקחים מחירים גבוהים כפי שאמר עמית קדם, בגלל שמקום חנייה עולה 15 אלף דולר.

נכון, אין לנו את הכסף להשקיע, זה תקציבי פיתוח.

עמית, בסופו של דבר יגיד לי איזה בתי חולים השקיעו 15 אלף דולר בחניון.

אנחנו בהגדרה בעד לתת שירות, ופונים גם בנושא החניונים כשקבענו בתוך בית החולים נוהל, הוא דומה פחות או יותר לחוזר מנכ"ל. אני רק אציין, אותם אנשים שאנחנו פונים אליהם ומאפשרים להם חנייה בחינם של כל אותם אנשים, מדובר על אנשים שבעצם בית החולים לצערנו הוא ביתם השני. אנחנו מדברים על חולים אונקולוגים, חולי דיאליזה, אישפוזי יום מבוגרים ואישפוז יום ילדים, אנשים שבאים בדחיפות רבה ובשכיחות גבוהה לבית החולים. כל מי שמאושפז מ-14 יום ומעלה, טיפול נמרץ, אנשים בפגיה, וכמובן אנשים מוגבלים או נכים כפי שפעם היו קוראים לזה, כשבעצם לכל אותם אנשים הנוהל אצלנו די פשוט והוא עובד. עובדת סוציאלית בכל מחלקה פונה לאותם אנשים, או לאותה משפחה, מטופל שמגיע למחלקה אונקולוגית, או לאישפוז יום אונקולוגי, המזכירה והעובדת הסוציאלית כחלק מהתהליך פונים אליו, אומרים לו שלום. לאחר שנקבע מהות הטיפול שזה טיפול רוטיני, צריכים להגיע פעם בכמה זמן. הוא מקבל אישור, האישור הוא בכתב עם מדבקה. יורד בשעות קבועות ומסודרות, ובאותו מקום מקבל אישור לחצי שנה, חנייה חינם, כשהאישור אחד למשפחה, כשבעצם או המטופל נוהג, או שבן משפחתו מלווה אותו כנ"ל בפגייה.

מאושפזים בדרך כלל במחלקות הפנימיות, גריאטריות, או אנשים אחרי ניתוחים מסובכים למעלה מ-14 יום, השיטה עובדת באותה שיטה. עובדים הסוציאליים פונים אליהם, נותנים להם נייר, עם הנייר יורדים ומקבלים אישור. אנחנו מדברים פה על מאות רבות של אנשים. כמובן לא כולם באותו יום. אבל מאות רבות של אנשים שמקבלים אישורים, כשבמקרים ספציפיים, קרי, קרי, בעיות סוציאליות כאלה ואחרות, הפנייה באה מהמטופל לעובדת הסוציאלית במחלקה או למזכירת המחלקה, ומחליטים מה לפעול בהתאם לדבר הספציפי.


אני חייב להתייחס לעוד שני דברים, חוסר שטח קיים בחניונים, במיוחד לאותם בתי חולים ומרכזים רפואיים שנמצאים במרכזי הערים. עלות בניית מקומות חנייה נוספים, זה עלות עצומה, זה יכול לנוע בין 15 אלף דולר כפי שהוא ציין, עד אזורים של 7,000-8,000 $ כשבעצם יש בזה שני מרכיבים. מרכיב אחד למרכיב השטח - השטח הוא מאוד יקר, הוא בדרך שטח מינהל, שטח עירייה, קשה לקבל אותו או שהוא לא קיים. או בדבר שני, זו העלות עצומה של הדבר הזה, ומערכת האישורים הביורוקרטיים העצומה על מנת לקבל. הדבר השני רמת המינוע. רמת המינוע של האזרח הישראלי, המשמעות, כמה כלי רכב יש פר אלף, היא נמצאת בעלייה רצינית מאוד. לכן, הערה לגבי שילוב התחבורה הציבורית ומרכזים רפואיים זו הערה נכונה. אני חייב לציין את "אגד" בירושלים, או מינהל התחבורה בעיריית ירושלים, שאנחנו איתם. למשל, הצלחנו להביא שני קווי אוטובוס, הצלחנו להיכנס פנימה - - -

תתחברו לרכבת הקלה, גם אחרי הרכבת הקלה יש תחנה בשדרות הרצל היא קרובה אליכם, אולי עם שאטל זה יכול לפתור. כיום אתם אחד מהמחוללים הכנסה גבוהה לעיריית ירושלים על ידי הדוחות שמחולקים על ידי עיריית ירושלים לכל אלה שחונים בסביבת בתי החולים, ורבים מהם, כפי שאתה יודע - - -

וגם מעכבים את התחבורה הציבורית להיכנס.

כפי שאתה יודע, הקנס על חנייה עד היום במדרכה 500 שקלים. יש רבים שחונים לא בדיוק

על המדרכה אלא בפנים המדרכות שזה עוד נושא האם גם הם צריכים לקבל 500 שקלים, אבל בכל אופן אתה בטח מודע לכך שרבים משלמים קנסות כבדים בסביבות בית חולים בגלל המחסור של מקומות חנייה.

אנחנו מודעים לכך.


אנחנו מודעים שאנחנו צריכים לתת שרות, והשרות צריך לתת קודם כל למטופל ואחר למשפחתו ואחר כך לכלל הציבור. אנחנו מודעים גם לעובדה הזאת, ולכן החלטה של בית החולים שלנו של מרכז רפואי שערי צדק היא מאוד פשוטה. על מנת למנוע את מירב הפניות, עובדים סוציאליים פונים והעסק הזה עובד. כמובן שיש את הדברים הספציפיים ואיתם מתמודדים.

אתה אומר כאן בפני קהל עם ועדה - - -


כל מי שמאושפז מעל 14 יום, פונים אליו שהוא יוכל לקבל. מה שהיה עד היום זה עד 14 יום, ומתחיל מהיום ה-15.

אלא אם כן הוא חולה כרוני או חולה אונקולוגי, או ביחידת טיפול נמרץ או בפגיה.

אתה יודע כמה בתי חולים מרוויח היום מהחניון של שערי צדק. אתה מכיר את החלק הכספי?

יש לנו עמותה שמתעסקת, וסמנכ"ל הכספים מתעסק בנושא כסף.

אם הוא ריווחי או לא ריווחי אתה לא יודע.

הסיבה שכל בתי החולים וגם אנחנו מעבירים את זה לזכיין, כי עלויות הארנונה עצומות, לבתי חולים אין פטור מארנונה, בתי חולים במיוחד פרטיים, או עמותות ציבוריות - כמו ברזילי, לא מקבלים פטור מארנונה. נדרשים לעמוד בכל הכללי של הביטחון של משטרת ישראל ושל משרד הבריאות, נדרשים לעמוד בכל הנושא של רישוי עסקים, של כיבוי אש וכל אגרות המינהל, אותם אנחנו מעדיפים להחיל או להטיל על זכיין, וממה שנותר, וכמה שנותר, בית החולים משתמש בזה לצרכים רפואיים.

החניון מיועדים לצוות, לפרסונל, לרופאים. אבל אלה שבאים להחנות, המבקרים חונים במגרשים פתוחים שבסביבה, לא צריך בכל העלויות שאתה דיברת עליהם.

להפעיל חניון צריך רישוי זה עולה כסף, לסמן מקום חנייה עולה כסף. לסמן מעבר חצייה זה 2,500 שקלים. תבין את המושגים, לקבל אישור מרשות התימרור, זה להעסיק מהנדס תנועה שיקבל אישור ולעבור ביקורות של כיבוי אש ממשטרת ישראל, מעיריית ירושלים וכו' וכו', אלה עלויות עצומות, ממה שנותר לזכיין, מרכז רפואי משתמש לצרכים רפואיים.

אני רוצה להשלים. בכל בתי החולים של שירותי בריאות כללית קיים הממונה על פניות הציבור שזה חלק מתפקידו להיענות לפניות הציבור אנשים הן בצד הרפואי והן בצד המינהלי. כל הצוותים בבתי החולים בעיקר הכלליים שבהם ישנם מצוקת חנייה, מכירים את זה ויודעים למי להפנות. גם כתבנו לכם בכל דבר יש נוהל מסודר שאנשים מקבלים מייד הנחה או פטור בהתאם לנסיבות, החל מהיום הראשון בהתאם לנסיבות, לא מתנים בעשרה ימים.

- - - פגייה.

כן. יש בתי חולים שמאפשרים אפילו כניסה רציפה לתוך שטח בית החולים לתוך החצר להקל עליו.

בטיפול נמרץ כשיש שתי כניסות אז מה קורה?

פטור, המשפחה ראשונה.

לגבי החניונים – צריך לציין שבחלק מבתי החולים שלנו החניונים גם משמשים לשעת חירום ולכל מיני דברים כאלה, וצריך להרחיב שצריך לתחזק את זה הן ב"מאיר" הן ב"כרמל", צריך לתחזק את המערכת הזאת.

הבנייה של חניון, לא נכנסתי למה שהוא אמר – 15 אלף דולר, אבל היא עולה הרבה כסף, כולל העלות. ישנם הרבה אנשים שלא רוצים לשלם, ולכן צריך לתפעל את זה. יש לנו מצוקה קשה של חניונים, לדברי חבר הכנסת שלמה מולה, בעפולה יש מצוקה קשה מאוד של קרקע, אין שם מקום ואנשים חונים הן בקניון כי החניון נסתם והן מעבר לכביש. אם יש לנו שקל פנוי, אז אנחנו מעדיפים להשקיע אותו בציוד רפואי ובבניית מחלקות ולא בהרחבת חניונים, ולכן הגישה שלנו להעביר את זה לזכיינים ולא להתעסק עם זה.

אם יורשה להעיר לך, אולי בגלל שבקניונים לא משלמים כסף על חנייה, ובבתי חולים כן משלמים. אנשים מעדיפים ללכת לקניון, להחנות את האוטו בקניון שם לא משלמים וללכת ברגל לבית החולים.

הקניון מתחזק את המגרש על חשבון הצרכנים.

יש לו אינטרס. גם בית חולים צריך לתחזק את זה למאושפזים.

לגבי בילינסון, החניון שדיברת הוא חניון גם של הצוות. על הפרטי אני בכלל לא מדבר כי זה שטח פרטי ואין לנו נגיעה, יש שם בניין. על החניון הדרומי, בחלק המערבי שלו חונה הצוות של שניידר של בלינסון, בחלק השני חונה הציבור, ושניהם הולכים ברגל, אין שאטל ואין אפשרות פיזית הכל שבילי, כולם הולכים ברגל.

יש אפשרות לעשות שאטל, יש שם כביש גישה.

אנחנו לא דנים במצוקת החניון בבית החולים, זה לא הנושא, על אף שאני רואה שזה נושא בפני עצמו. ייחדנו את הדיון היום על המחירים של החניונים. זה שיש מצוקה, מצוקה בכל בתי החולים שאני מכיר בכל אופן היא מצוקה, והיא מצוקה שמקשה, והיא ראוייה גם כן להתייחסות ולפעילות בנושא הזה. אנחנו רוצים להתמקד גם בנושא המחירים.

בחלק מהערים, העיריות המקומיות באזור בתי החולים סימנו את המקומות שיכולים להיות מקומות חנייה בכחול לבן, ובשחור לבן, על מנת שהצרכן ישלם כסף באזורים קרובים מאוד לבית החולים, בפתח תקווה, בכפר סבא.

אתה צודק. מי שחונה בחניונים הם כאלה שבאים לבקר, יכול להיות שזה מקל על החניון הכללי, זה גם טוב. אנחנו לא מדברים עכשיו על המחירים בתוך החניונים. אנחנו מדברים על אלה שנמצאים צמודים לחולים במשך שעות רבות שהם לא יכולים להחנות בחניון העירוני, אין אפשרות טכנית גם אם הם רוצים, לא רק במחיר, אבל אי אפשר להחנות יותר משעתיים שלוש, או שעה, כך שהם לא רלבנטיים לחולים שאנחנו מדברים עליהם. אנחנו מדברים בשתי היבטים, קודם כל על זה שמגיע להם, והמידע שיש להם כדי לקבל, זה החלק שאנחנו מתרכזים, במיוחד שיש לנו חוזר מנכ"ל מפורש בעניין הזה. המטרה של הדיון שלנו להציף את הנושא ואחר כך להגיע למסקנות בנידון. אם עד היום דבר שלא דיברו עליו, אנחנו היום מצפים אותו כדי שההתייחסות והפעילות של בתי החולים וגם משרד הבריאות מולכם יהיה אחרת, זאת המטרה.

מערכתי, מרכז רפואי תל אביב. אכן המצוקה של החנייה לבאי בית חולים היא ידועה, ואני שמח ששמים אותו על אג'נדה, ואני מקווה שהטיפול יהיה טיפול מערכתי כפי שחבריי אמרו, אין ספק שצריך להסתכל על התמונה הכוללת.


ההסתכלות צריכה להיות מערכתית, גם העיריות כל הקשור חנה וסע, אם אכן הדברים יטופלו בצורה יסודית, סביר להניח ובמיוחד בבתי חולים במרכז הערים שאין להם חניות. לגבי המקרה הספציפי שלנו, לנו אין חנייה, אנחנו לא גובים כסף מהבאים ואין לנו חנייה כזו. החנייה הצמודה לנו היא חנייה פרטית של מרכז וייצמן. אנחנו משתדלים במסגרת קשרי עבודה איתם להביא למצב הטוב ביותר, ואני חושב שהגענו להישגים מצויינים בנושא הזה.

בכל מה שקשור לעמידה וחוזה מנכ"ל 35-2008 אנחנו עומדים בו בצורה יסודית, עם דגש לכל אותם חולים אונקולוגים, דיאליזה, השתלות, יש שילוט מתאים, במהלך כל האישפוז שלהם אנחנו נותנים להם חנייה חינם. מעבר לזה, לגבי אותם אישפוזים ארוכים יותר, בוודאי יולדות, פגיות, טיפולים ארוכים כאלה ואחרים שמגיעים למסקנה שצריך לטפל - - -

נותנים חנייה אחת לחולה אחד.

אנחנו מאפשרים באותם מקרים חנייה להיכנס לאותו חניון הפרטי, הגענו להסכמים, במקרים מסויימים אפילו חינם, ובאותם מקרים שמאפשרים להם חנייה מסודרת יומית תמורת 25 שקלים כמה פעמים שרוצים להיכנס רכב אחד. זאת אומרת, אפשר להתחלק שם כמה פעמים שרוצים ל-24 שעות, זה בהחלט סביר.

איך החולים יודעים לממש את ההטבה - - -

אני ציינתי באותם מקומות שעל פי החוזה אנחנו צריכים לפרסם אכן יש שילוט בתוך המחלקה. מעבר לכך, חולה דיאליזה חדש שמגיע אנחנו ניגשים אליו ונותנים לו את השרות.

זה לא חינם.

לגבי אותם חולים שמופיע על פי חוזה מנכ"ל זה חינם. זה אומר, חולה דיאליזה זה חינם. הוא בא לפרק זמן שהוא צריך לקבל טיפול, יש לו קופון.

25 שקלים ליום זה לחולים - - -

לאותם חולים שבאים לאישפוז ארוך. אנחנו מסדרים 25 שקלים ליום לכמה כניסות שהם רוצים למשפחות שלהם.

אם בן אדם מתאשפז לעשרה ימים, זאת אומרת, הוא משלם 250 שקלים, זה לא חינם.

אני אמרתי שזה חינם? בן אדם שבא לקבל שרות והוא לא בקטיגוריה שחוזה מנכ"ל מחייב שיקבל חינם אז הוא צריך לשלם.

זה בית החולים הכי יקר. בהדסה לוקחים 18 שקלים.

בבקשה, אם תבקש רשות דיבור נוכל לאפשר.

בכל אופן יש תהליך מסודר באותם מקרים, גם לאו דווקא אישפוז ארוך. אם יש מטופל שיש לו בעיה פרטית כזו או אחרת, יש עובדת סוציאלית, יש מסלול מסודר של אישורים. לכן אנחנו משתדלים להיות קשובים.

מה זה נקרא מסודר, מסלול שידוע לחולים, מסלול שידוע לעובדת הסוציאלית, מסלול שידוע להנהלת בית החולים, וגם אם תוכל להרחיב לגבי מה שאמר חבר הכנסת שלמה מולה, ה-25 שקלים ניתנים לחולים הזכאים בחינם לפי חוזר מנכ"ל ואלה מקבלים ב-25 שקלים?

לא, הייתי ברור אבל אני אחדד. על פי חוזה מנכ"ל יש אנשים מטופלים שזכאים לחנייה חינם. כל אלה שזכאים לחנייה חינם מקבלים מאיתנו קופון חנייה חינם – דיאליזה, אונקולוגיה, הרחבנו לגבי השתלות. בהחלט אנחנו עומדים בזה, אני מדגיש - חנייה חינם.

אישפוזים ממושכים, לעתים במידה ואכן אם לוקחים למשל יולדות או בפגייה, אכן גם שם יש מחירים מסובסדים, לא חינם. לגבי אישפוזים ממושכים, למשל, טיפול נמרץ כזה או אחר, במידה ומדובר על משך זמן ארוך, פונים לעובדת סוציאלית, יש תהליך מסודר במקרים האלה, לכל מטופל חנייה אחת במחיר מסובסד. אני מדגיש, כמה פעמים שהם רוצים להיכנס באותו חניון במשך היום הם יכולים, ל-24 שעות הם משלמים 25 שקלים. לא לשכוח, מדובר על חניון פרטי, עלויות התחזוקה והבינוי שלהם ברור לכולם, כל ההישגים האלה הם במסגרת מודעות של הנהלת בית החולים וחשיבות לתת פתרון לזה.

אין לנו כוונה להתחרות עם שום בית חולים אחר בהיבט של עלויות של חנייה, ברור לכולם שחנייה במרכז תל אביב יש לה משמעויות. צר לי, זה הכי טוב שאנחנו יכולים, ואני יודע מתוך ידיעה עמוקה מה קורה, התנאים שאנחנו איפשרנו לאותם מטופלים, סך הכל הם סבירים. עדיין יש פתרון של עיריית תל אביב שהיא נותנת חנה וסע, במקומות שאתה יכול להחנות ב-15 שקלים ליד הרכבת למשל, ולהגיע לא רחוק לאיכילוב ובזה נגמר.

היכן הפרסונל חונה אצלכם?

יש לנו בתוך בית חולים חנייה לפרסונל, ואני מבקש להדגיש שכמות מקומות החנייה שיש לנו היום הוא לא מספיק לפרסונל שלנו. היום יש לנו מצוקה, רופאים, אחיות ואני מינהל שאנחנו לא יכולים לתת להם מקומות חנייה.

אני התייחסתי לדברים מפני שאתה אמרת שאין שום מקום חנייה בבית החולים עבור החולים, לכן מייד שאלתי על הפרסונל. בחניונים ציבוריים - - -

מחייבים מקומות ציבוריים כמו עירייה, היא לא יכולה לקחת את כל מקומות החנייה עבור הפרסונל, עבור עצמה, אלא יש אחוז מסויים שהיא יכולה לקחת לעצמה ואחוז מסויים שצריך להיות לציבור. החניונים האלה נבנים כחניונים ציבוריים עם כל ההטבות, לכן בחנייה היא בהגדרתה צריכה להיות פתוחה לציבור. כשבונים חנייה חלק צריך להיות לציבור וחלק יכול להיות לשימוש אחר.

תרשה לי לתקן אותך. חנייה בבית חולים היא לא לשיקול דעת של מנהל בית חולים לעשות מזה כסף. חניות שלנו הן בהיתר, אסור לי לעשות איתם מסחר הם חניות לסגל ובקושי זה נותן מענה לזה. אכן אנחנו שומרים מקומות על פי התקן למטופלים שהם נכים, יש אכן שם מקומות ביותר ממה שנדרש על פי התקן.

אדוני היושב ראש, זה דיון מרתק וחשוב. אני יודע שגם בשנה שעברה בכנסת הקודמת היו כמה הצעות חוק כדי להגיע להסדר אחיד בכל מה שקשור לנושא חניונים. אני רוצה שבדיון נהיה מאוד קונקרטיים. בבתי החולים צריכים להיות רכבת של חניות לכל מי שבא. כל חולה מגיע לו כאדם חולה שיהיה לו חנייה נגישה, או בן משפחה שיבוא לטפל בו או לסייע לו, לא ייפגע כלכלית. מספיק שאותו בן או בת שמפסידים את מקום העבודה שלהם, אף אחד לא מסייע להם, או שבאים לטפל בבן שלהם, יבואו גם מעבר לאובדן ימי עבודה, וגם לקבל טיפול רפואי או לסייע לחולה, לא נראה - - -


עם זאת, נניח שמגיעה גדוד שלם של המשפחה, כבן עדה מאתיופיה, אני יודע שהרבה מאוד אנשים מגיעים, אני לא חושב שלכולם צריך לתת חנייה חינם, זה להרחיק לכת, אנחנו לא שם. אבל אני מציע לכם אתם בתי החולים, שאתם תזמו, במקום שהמחוקק יבוא אליכם. למה אני מתכוון, יש הצעת חוק של מאיר שטרית, אני מקווה שהיא תבוא. אבל יכול להיות ברוח הדברים שאתה אומר, אנחנו הרחבנו תחומים מסויימים. יכול להיות שבכל בתי החולים צריך להגיד, אתם יודעים מה, לעשות הגדרות שלא פוגעות בכם. מצד שני, ההגדרות עושות צדק עם החולה. למשל, כדוגמה, יכול להיות שאתם צריכים לתת שעה חנייה חינם למבקר אצל חולה, שעה אחת חינם, או שעתיים ב-24 שעות, יכול להיות. בני משפחה שרוצים לבוא, שעה בשעות הבוקר, שעה בשעות אחר הצהריים, אפילו בשבתות, אני לא מבין למה בחגים ובשבתות החניות לא פתוחות. אני אומר לך לא בכל מקום, למשל בעפולה שילמתי גם בשבת. גם בשבתות משלמים.


אני מציע, תבדקו, למה החניונים צריכים להיות בתשלום? כולל בתל אביב, אם אפשר, בשבתות ובחגים. אני חושב ששעה אחת או שעתיים ב-24 שעות לבן משפחה קרוב אחד חינם, תאמינו לי, בתי החולים לא התמוטטו מזה.


את כל החולים שמתאשפזים מעל 10 ימים או מעל 8 ימים, צריך לתת להם חנייה חינם. הוא מאושפז, למה? אתם יודעים מה, שלא יהיה לגמרי חינם. תגבו מהם תשלום סמלי של שקל, שני שקלים, חמישה שקלים, ארבעה שקלים, משהו כזה. הסיטואציה הנוכחית היא לא בריאה לכם. אני בעד לא לחייב אתכם בחקיקה, שבתי החולים על סמך חוזר מנכ"ל להרחיב את זה, ואפילו הציבור יודה לכם יותר. אבל אם אין ברירה, אנחנו נסדיר בחקיקה.

אגב, בתי החולים הממשלתיים, של קופות החולים, או של בתי החולים הפרטיים האחרים, השרות לציבור צריך להיות אחיד, הוא לא יכול להיות שונה. הוא לא יכול להיות שונה, נניח בבית חולים מסויים, וכן הלאה, אם כי אני לוקח בחשבון את מצוקת הנדל"ן, מצוקת תל אביב, גם אם יש מצוקה בעפולה, לא יכול להיות דומה. לא יכול להיות, עפולה, סורוקה, לא יכול להיות דומה לרמב"ם בחיפה, בוא נהיה הגיוניים, אבל גם הסכומים לנוע במגבלות מסויימות.


אם יש שטח כמו וולפסון, שניידר, שישנם שם חניונים וכן הלאה, כדאי לבנות קומות, יכול להיות שצריך להפעיל אותם גם אנחנו כחברי כנסת. אנחנו נסייע לכם לבנות בניין רב קומות. יש הרבה מקומות – בניין רב קומות גם בחוץ לארץ, גם בארץ, אם אתה בונה 5 מפלסים, אתה מונה 500 מכוניות, זאת אומרת, המחיר יהיה בהתאם. אני יודע שבארץ אנחנו כל הזמן מכבים שרפות. טווח הארוך לחשוב, לפעמים גדול עלינו, אבל אולי זה היה חוזה המדינה, הציונים אולי חשבו כך. אבל אנחנו עושים כל הזמן כיבוי שרפות.

לכן אני מציע לכם בתי החולים כנותני שרות, קודם כל את האדם החולה תראו אותו כאדם שמגיע לקבל שרות, כמי שנותן שרות, כמו סלקום, חברות סלולאר ואחרים, גם שם יש הרבה בעיות. אבל לפחות מבחינת לתחזק – האמת היא לא הייתי רוצה שיגיעו אליכם חולים, אבל אם כבר הגיעו לפחות שתתייחסו אליהם כאל כמקבלי שרות.


אני לא יודע בדיוק במסגרת סל הבריאות כמה כסף הולך לנושא של חניות, אין לי מושג. אבל בסך הכל אני מציע לכם במקום שאנחנו נחייב אתכם בחקיקה כדאי מאוד שתרחיבו, אולי נקיים דיון נוסף אדוני היושב ראש אחרי הפגרה בתקופה של מאי יוני לראות אם הם באים אלינו בהצעות יותר טובות.

חבר הכנסת מולה, העלית מספר נושאים חשובים מאוד, כמו מתן שרות למבקר אחד, חניונים הם רבי קומות. היום חלק מאלה שחונים חונים במרחקים, באמת חשופים לשמש ולקור, שיהיו שתי אפשרויות, בחניון הזה שהוא חניון שיהיה מסודר וגם יהיה קרוב יותר לבית החולים וגם מקורה, יכול להיות במחיר, זה יכול להיות במחיר אחר שיהיה את האפשרות – בעיקר אנחנו יודעים כמו שאמרת, בימים הראשונים 20 שקלים לשעה ועוד עשרים שקל – כשאנחנו מדברים בסיכום שמתחיל להיות יותר, זה מתחיל לקפוץ ל-250 שקלים, ל-500 שקלים ו-700 שקלים לחודש.


כשאדם נמצא עם חולה על ידו, תמיד נלווה לזה עוד הוצאות רבות. זה יכול להיות בהוצאות לתיפקוד הבית, מטפלים מטפלות, אובדן ימי עבודה. אנחנו דנו כאן בוועדה בנושא הזה של הפסד ימי עבודה, אנשים מנצלים, גומרים את ימי החופשה שלהם, והם נשארים הרבה פעמים ללא מקום פרנסה בכלל, אין היום ביטוח לאומי, שזה נושא אחר, וגם חולים אונקולוגים לא, דהיינו, אדם ולא אחד לא יודעים איך להתמודד עם קשיים, שבבת אחת הוא חייב והוא לא יכול ללכת לעבודה, לפעמים גם מפסיד את מקום העבודה, ובהרבה מקומות פרטיים הוא יכול להפסיד מקום עבודה כשהוא נקלע למצב שאחד מבני משפחתו הקרובים נמצא בבית חולים, והוא חייב להיות על ידו. זאת אומרת, אין אפשרות שמישהו אחר יעשה את זה, חייבים. יש חלק מהמקומות, אמנם זה לא קשור לחנייה, אני רק אומר באופן כללי, חולים אונקולוגים שחייבים להיות על ידו כל הזמן, משום שהוא לא יכול להיות לבד ללא ליווי מבוגר.

הייתי מבקש להתייחס לדברים של חבר הכנסת, אבל אולי לפני כן, אני חושב שהדיון הוא חשוב. הוא חשוב מפני שאנחנו מדברים בחולים שמגיעים לבתי החולים לקבל טיפול. מצד שני, בתי החולים גובים תשלום בגין החנייה כבר מעל 20 שנה. אני חושב שפנייה אחת שהגיעה לוועדה הציבורית של הכנסת, או פניות שלא הגיעו כלל למועצה הישראלית לצרכנות, אומרת שבתי החולים ערים למצוקה וגם מטפלים בבעיות. מטפלים בבעיות, מפני שאחרת זה לא היה 20 שנה, היינו יושבים רק אחרי שנה לאיזשהו דיון בנושא החנייה בבתי החולים. אני רוצה לסבר את האוזן במספרים - סיימנו עכשיו בנייה של מבנה חנייה עם אלף מקומות.

בגילוי נאות, הפונה שפנה הוא דיבר על בית חולים "הדסה". הוא מספר על השתלשלות ארוכה עד שהוא הגיע לזה.

אני יודע.

אני רוצה לדבר על בית החולים הדסה, אני יודע שגם בבתי החולים האחרים זה כך. אנחנו סיימנו בנייה של מבנה חנייה 7 קומות של 1,000 מקומות חנייה. כשאני אומר סיימנו, אני מדבר על "הדסה" אני יודע גם שבתי החולים האחרים מהתקציב השוטף לא מסוגלים להרים לא רק מבנה חנייה, כל הביוני שמתבצע בבתי החולים היום מתבצע מכספי תרומות, זה לא מהתקציב השוטף של בתי החולים. בתי החולים בקושי מאוזנים, חלקם או רובם אפילו גרעוניים. כך כאשר מדברים על חנייה, ולבנות מבני חנייה זה המון כסף. לא רק שאנחנו מדברים על מבני חנייה, כל הבינוי בבית החולים, מגדלי האישפוז, יחידות הטראומה שבנו בבתי החולים בשנים האחרונות, הכל מכספי התרומות מיהודים טובים מחו"ל. אנחנו לא מכירים יהודים כאלה שמוכנים לתרום למבנה של חנייה, הם מוכנים לבנות לטיפול נמרץ, הם מוכנים לציוד מאוד מתוחכם שעולה הרבה כסף.

זה משתלם מאוד.

לבנות מבנה חנייה של 1,000 מקומות עלה לנו 50 מליון שקלים, כשאני אומר עלה לנו בשיטת B.O.T., בשנים האחרונות מוכרה ומפורסמת, אפילו המדינה משתמשת בזה, המפורסם ביותר זה כביש 6. אני יודע שגם פה בכנסת בנו שטחים באותה שיטה, מפני שכסף או כסף מזומן, תזרים מזומן לגופים שרוצים לבנות אין.

זה אומר דבר אחד שיש פתרון, כפי שאומר חבר הכנסת שלמה מולה, יש לזה כדאיות כלכלית.

אני אתן לכם קצת מושגים שתקבלו בדיוק קצת את המספרים. שתבינו שלא כל מה שנוצץ הוא אכן זהב.

כשאנחנו יצאנו לקבלת הצעות, ביקשנו קבלת הצעות לבנות את המבנה של החנייה, פנו אלינו הרבה מאוד יזמים מפני שכאשר מסתכלים על "הדסה" עין כרם, שם נכנסים ביום סדר גודל של 10,000 כלי רכב. לקחו את קבלת ההצעות מספר לא מבוטל של חברות, ורק חברה אחת הציעה לנו הצעה, רק חברה אחת היתה מוכנה להיכנס לזה, למרות שזה נראה נוצץ עם הרבה מאוד כסף. הרבה מאוד כלי רכב נכנסים ביום לבתי החולים.

רק לסבר את האוזן, מתוך 10 אלף כלי רכב, סדר גודל של 10%-12% משלמים, כל השאר הם פטורים מתשלום, ואני אתן לכם רשימה ארוכה מאוד - כ-10% משלמים על סדרי גודל של כ-10 אלפים כלי רכב. רק חברה הסכימה להיכנס לפרוייקט, ובנתה את הפרוייקט בשיטה של B.O.T. ל-15 שנה, בתקווה שההכנסות אכן יחזירו את ההוצאה ואת ההשקעה.

בית החולים "הדסה" עין כרם בנוי, ומי שמכיר אותו בסביבה מאוד קשה. אנחנו בעשורים האחרונים השקענו סדר גודל של 80, אם אני לוקח בחשבון גם את ה-50 מליון שקלים האלה, כ-80 מליון שקלים בחניות. בנוסף, האחזקה שיש לנו, מה שציינו חבריי בבתי חולים אחרים, יש לנו שאטל שמוביל את החולים מהחניונים הרחוקים.

נתת דוגמה לגבי עלויות הבנייה - 50 מליון שקלים. לפי התחשיב, עד מתי אתם אמורים?

15 שנה.

ואחרי 15 שנה?

15 שנה זה עובר לרשות בתי החולים כמו כל עיסקה – 15 שנה אמור להחזיר ליזם את ההשקעה, ורווח יזמי של היזם. כפי איך שזה מתנהל היום, אנחנו פתחנו את החניון רק בינואר 2010, לא כולם משלמים כמובן. יש לנו הרבה מאוד אנשים שאנחנו נותנים פטורים. הרשימה היא ארוכה, אנחנו כמובן עומדים ברשימה של מינהל רפואה. כל חולי הסרטן למיניהם, כל חולי הדיאליזה, כל הנכים, חיילים, פגים, סיבוכי הריון, כל תורמי דם, תורמי מח עצם, כל האישורים של העובדות הסוציאליות ואנשים מגיעים לעובדות הסוציאליות. כל האנשים שמאושפזים ב"הדסה" מעל שבועיים אנחנו מאפשרים להם מנוי. אמר החבר 150 שקלים לכאלה שמזדקקים, בין 100 ל-150 שקלים בהתאם להמלצה של העובדת הסוציאלית. כל ארגוני המתנדבים. אני לא מדבר על רכבי שרות, אמבולנסים, אמבולנסים פרטיים, תיירים, העובדים שפטורים מתשלום. לכן סדרי הגודל הם עצומים. נכנסים עשרות אלפי כלי רכב ומשלמים כפי שאמרתי.

כמה מהם מקבלים פטור 10%?

אמרתי, 10% רק משלמים.

90% לא משלמים, מאלה שנכנסים להדסה 90% לא משלמים.

מה משך הזמן שהם שוהים?

במידה והוא נכנס ל-20 דקות הוא פטור מתשלום כל בכל בתי החולים.

אנחנו מדברים יותר מ-20 דקות.

ב"הדסה" עין כרם יש כ-4,000 מקומות חנייה שהם מלאים כמעט כל הזמן. עד שבנינו את החניון בינואר 2010 המצוקה היתה אדירה, אנשים חיכו חצי שעה, שלושת רבעי שעה למקום חנייה, אנחנו מקווים שהמבנה הזה יפתור את הבעיה של החנייה. אבל סדר גודל של 4,000 חונים בו זמנית ב"הדסה" עין כרם.

מהם התעריפים?

החניונים הפתוחים שהם הרוב – 18 שקלים ליממה, אתה יכול להיכנס ולצאת כמה פעמים שאתה צריך ביממה. החניון שעלה לנו 50 מליון שקלים, הוא מתחיל מ-18 שקלים לשעה ראשונה, וכל רבע שעה מתעדכן בשני שקלים - מקסימום עד 36 שקלים. למרות שזה חניון מקורה, למרות שזה חניון שנבנה עכשיו חדש לחלוטין, מקסימום התשלום ליממה – 36 שקלים.


רק השאטל, השרות שאנחנו נותנים לחונים בחניונים הרחוקים, עולה לנו כ-2 מליון שקלים בשנה. "הדסה" עין כרם, כהצהרה, כל ההכנסות מהחנייה וההכנסות הן לא גבוהות, מפני שהרוב הולך ליזם כדי לממן את עלות הבנייה. כל ההכנסות מהחנייה מוקדשות לטובת החנייה, זה לא נכנס לתקציב השוטף של בית החולים, מזה אנחנו לא קונים ציוד. זה נכנס לטובת החנייה, אנחנו מרחיבים חניות, אנחנו מתקנים חניות, אנחנו מוסיפים מחסומים, אנחנו מתקנים את השילוט, מוסיפים תמרורים.

אתה יכול להתייחס לנוהל שלכם לגבי אלה שמקבלים את הפטורים.

מקבלים רשימה ארוכה, הקראתי אותה.

אני שואל אם גם עם הזכיין החדש, עם המפעיל החדש, הוא מחוייב לפטורים שלכם?

המפעיל של ה-B.O.T. לקח על עצמו להפעיל את כל החניות ב"הדסה". הוא מפעיל את כל ה-4,000 מקומות חנייה, כשלחניונים הפתוחים אנחנו נותנים את הפטורים. כך שברגע שאנחנו הביטחון נתן פטור מחנייה, מכבד אותו הקבלן של החנייה.

הפטורים תקפים רק בחוץ.

רק בחניונים הפתוחים.

במקומות החנייה שלכם, אני מבין ששלושת רבעי זה לפרסונל.

לא הכל לפרסונל. חניונים הסגורים לפרסונל הם מעטים, לא סגרנו את כל החניות לפרסונל, הפרסונל חונה בחניונים הפתוחים כמו כל אזרח שמגיע למקום.

בבניין החדש יש 1,0000 מקומות חנייה.

נכון.

החוזה זה לא חוזה מנכ"ל, זה חוזה של מינהל רפואה. המשמעות מזה שחוזה מנכ"ל מרחיב את כל המערכת וחוזה של מינהל רפואה מחייב את בתי החולים הממשלתיים בלבד. זה לא מחייב את בית החולים הציבוריים של ה"הכללית" או בית חולים פרטי.

למה?

זה משהו בקשר לחוק שלי, לא מסוגל להגיד לך בדיוק את המשמעות המשפטי. זה לא חוזר מנכ"ל, זה חוזר של מינהל רפואה וזה כתוב - - -

למה זה לא יכול להיות חוזר מנכ"ל שמחייב את בתי החולים של קופות החולים - - -

לדעתי, מכיוון שאנחנו לא יכולים לחייב את הפרטיים והממשלתיים מה לעשות.

הסיבסוד הוא במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי שגובים מהאזרח. אם כך, למה אני האזרח מגיע לבית חולים ממשלתי ואני כן מקבל, האחר שמגיע דרך קופת חולים לא יקבל, מה ההגיון שלכם?

שאלה משפטית שאני לא יכול לענות לך, אבל יש איזשהו חלק משפטי בנושא.

נבקש לבדוק. נמצא בסל הבריאות הנושא של חנייה, וצריך לראות עד איפה - -

אניח רוצה להאמין שקופות החולים באופן אוטומטי מאמצות את זה.

בבתי החולים מקבלים - - -

יכול להיות שבית החולים שמפרסם את זה כבית הלל, נוהגים כבית הלל. יש כאלה שנוהגים כבית שמאי, אולי אחד, אז אני לא רוצה שהוא יפרש את זה ויגיד – לא מחייב אותי אני לא. לכן מן ההגיון, חוזר מנכ"ל אני יודע שהוא מחייב את כולם. אז אם גובים כסף מאזרחי מדינת ישראל במסגרת סל הבריאות, בבקשה.

נבדוק את הנושא.

דבר שני, היה מדובר על מישהו, אני לא זוכר בדיוק איזה דוגמה שהיה צריך פשוט לשלם מספר פעמים ביום לזכות החנייה. לפי החוזה שלנו לפחות לגבי בתי חולים ממשלתיים זה אסור. העלות היא ליממה, לא חשוב כמה פעמים ונכנסים באותו רכב. אם יש מקום שאתם יודעים שלא עומד בזה, אני מוכן לקבל אינפורמציה ולפעול בהתאם.

בקשר לפרסום בבתי החולים, שילוט ופרסום - - -

לפי החוזה, בתי החולים אמורים לפרסם. קודם כל כשהאנשים מגיעים לבתי החולים הם מודאגים, המשפחות מודאגות. לא תמיד רואים את כל השילוט. נקודת הקשר חייב להיות בתוך המחלקה או מקומות הטיפול. כתבנו בתוך החוזה, הרעיון שאנשים ישלמו, אבל אם יש איזשהו הכבדה כלכלית לדעת למי לפנות עם שאלות או עם איזושהי בקשה לקבל או הנחה או פטור מתשלום.

משרד הבריאות עושה בדיקות?

עד כאן לא.

זה חלק מהבקשה שלנו. המטרה שלנו גם להציף את הנושא כדי לבדוק אם יש שילוט מתאים, האנשים לא מודעים. אנשים עסוקים בשלהם הם לא מודעים לזכויות שלהם, צריך להביא את זה לידיעתם, כפי שכתבתם בעצמכם בחוזר למנכ"ל, או חוזר לבתי חולים ממשלתיים, לא משנה כרגע. כפי שאנחנו שומעים שבתי החולים כולם מאמצים את זה, וגם אתם כותבים בפרוש, שצריך להגיע למאושפז בעצמו במידה - - -

אין תקציב לחניות, חד משמעית, אין דבר כזה, לא להקמה וגם לא להפעלה. כפי שכבר נאמר כל בתי החולים הם גרעוניים למעט אחד שתיים.

במסגרת דיוני התקציב עם האוצר, העליתם את הרעיון, או אתם נכנעים - - -

אנחנו רוצים לשפר את התנאים בבתי חולים פסיכיאטריים, שמעתם על זה. אנחנו רוצים לקנות ציוד ראוי. אנחנו רוצים לקים מחלקות ששוכבים 2-3 לא שישה איש, לא רק בתי חולים פסיכיאטריים. אני לא רוצה להרחיב כאן את הדיון.

האם אתה מכיר חניון אחד של בית חולים שהוא גרעוני? אם אתה מדבר על זה שזה צריך להיות מקור הכנסה לבית חולים שכנראה דברים חשובים כמו ציוד רפואי, אז זה סוג דיון אחר. אבל אם לא יוצאים מנקודת הנחה כזאת כזה לא עמדת משרד הבריאות שהחניונים הם היו צריכים להיות עוד מקור הכנסה ולנסות לשפר מבחינת השרות הרפואי בבית חולים, אז אנחנו תמימי דעות.

רציתי להדגיש, וזה מתיישב עם מה שאתה אומר. בתי חולים מזה מספר שנים בעצם הורידו מעצמם - הכוונה יש חובה לתת שרות לקהל, לכן ירדו מכל הסיפור הזה של הקמה, יש כאלה שעוד ניסו, בעיקר להפעיל, לכן כל הפעילות הזאת של הקמת חניונים עברה לגופים פרטיים שמטבע הדברים הם לא פילנתרופים. נאמר כאן, הם צריכים להחזיר גם את ההשקעה, לעמוד בהוצאות השוטפות של החניון ובכל הדרישות האחרות לרבות אגרות. אגב, מינהל מקרקעי ישראל, אם הוא פותר אותנו מפונקציות רפואיות, הוא לא פותר אותנו מתשלום דמי חכירה לגבי פונקציות שהם עסקיות, אם זה חניות או מגרש חנייה, בזה הוא לא פותר.


לכן, צריך להבין שמעבר להקמה ולהוצאות השוטפות ולאגרות למיניהם, היזם שמפעיל את החניון צריך גם לכסות, הוא לא פילנתרופי, יש לו תמיד אלטרנטיבה אחרת. כבר נאמר כאן, שבמכרז של הדסה ניגש סך הכל יזם אחד. אז אם זה היה מכרה זהב, אני מניח שהיו שניים ויותר.

צריך להבין שיש פה בעיה, יש בעיה שהחניונים לא מספיקים, מספר מקומות החנייה בבתי חולים לא מספיק. הביקוש גדל משנה לשנה. בחלק מבתי החולים כבר נאמר, אין מקומות, אין שטחים שאפשר להקים שם חניונים, או אם יש שטחים הם רחוקים, כפי שנאמר, כמו בבילינסון, ולכן זאת בעיה. הבעיה היא קיימת.

מה שצריך לעשות, צריך להקל, לגבי אלה שבאים ליום אחד, אני לא חושב שמישהו יפול מהכסא עם ישלם 15 שקלים או 18 שקלים, זאת לא הבעיה. מוציאים סכומים הרבה יותר גדולים על דברים יותר בנאליים, אז לא מזה. נכון שצריך לעשות הבחנה ברורה בין אלה שבאים לתקופה ממושכת, ואני לא יודע אם להגיד 10 ימים או 14 ימים או 5 ימים, 6 ימים. צריכה להיות פה איזושהי הבחנה ברורה לגבי אלה שבאים לתקופות ממושכות יותר ונאלצים לחנות בבית החולים. לזה צריך למצוא פתרון. יכול להיות שיש כאן מקום להרחבה, כי יש כאן סעיף בחוזר שאומר, שמעבר למקרים שצויינו, אפשר לפנות לעובדת הסוציאלית בבית החולים ולקבל גם שם את האישור לחנייה. יכול להיות שבקטע הזה אני אביא את זה לידיעת הנהלת המשרד, יכול להיות שבקטע הזה אולי נדון ונמצא איזשהו דרך ליצור הקלות נוספות או מבחנים נוספים שיאפשרו לעוד אנשים להנות מחנייה חינם. שוב, אני לא מבטיח שום דבר, לאור מה שנאמר כאן, אביא את זה לידיעת הנהלת המשרד.

הערה שנייה, יכול להיות, ושוב, אני לוקח על עצמי להפנות את תשומת הלב של דובר המשרד. יכול להיות שנעשה פרסום באינטרנט בנוסף לפרסומים שיהיו בבתי החולים, במחלקות. נעשה פרסום אולי מיוחד באינטרנט לידיעת כל המאושפזים שבמקרים כאלה וכאלה יש אפשרות לקבל פטור מתשלום דמי חנייה.

תודה רבה.


אני רוצה להודות לכל המשתתפים בדיון, במיוחד לחבר הכנסת שלמה מולה.

מר אודי שאולוף טען שאני הפונה היחיד. אני רוצה לגלות לו, שכאשר ניגשים לעובדת הסוציאלית, היא אומרת שאין בכלל סיכוי להגיע, אין סיכוי זה. אני אמרתי לה תתני לי ואני אלך. הלכתי לאחד מהאחראים, הוא לא נתן לי אישור, אמר תפנה לדוברות. פניתי לדוברות והדוברות אמר שזה עיקרון של בית החולים. רק אם חס ושלום הבת שלי תהיה באונקולוגיה היא תקבל. זאת אומרת, אנשים מתייאשים מראש, אנשים לא פונים. אני נלחמתי, קמתי, כאב לי כבר, קשה לכיסי יותר מדי, לכן אני פניתי ליו"ר הועדה.

אנחנו מודעים לחשיבות הנושא באופן כללי, לא צריך את הפונה כדי לדעת את המצוקה שאדם צריך לשלם מחיר של מאות שקלים בחודש, כפי שציינו.

אני רוצה להודות למשתתפים ולחבר הכנסת שלמה מולה במיוחד, שעל אף שיש ועדות נוספות בזמן הזה, אתה איתנו בנושאים של פניות הציבור בגלל המודעות הגדולה לפניות הציבור, ולקשיים, גם כמייצג עדה וציבור שקשה לו כל הוצאה כספית, וגם עם מודעות צרכנית מאוד גבוהה.

אנחנו רוצים לציין את זה כשאנחנו דיברנו על חניונים, לא דיברנו על השרות הרפואי. על מתן שרות הרפואה שאתם נותנים ברמות גבוהות, משתדלים מאוד, אנחנו מאוד מעריכים וחשוב לציין. אנחנו גם חושבים, אני אומר את זה גם למשרד הבריאות, מסביב לחולה יש עוד שירותים שהם הכרחיים, לא רק חשובים הם גם הכרחיים. סעד לחולה, בן משפחה, אבא לילד, ילד להוריו, זה חלק שצריך לחשוב, אני לא אומר שהצוות הרפואי צריך להתעסק עם זה, אבל הצוות האדמיניסטרטיבי במשרד הבריאות כרגולטור, צריך לחשוב שזה חלק מהשרות. אני למשל חושב באופן אישי, שגם עגלת קפה כמובן צריך להיות כשר, צריך להיות שווה לכל נפש. צריך להיות נגיש לכל, וכל אחד יכול להשתמש בזה כפי שבתי החולים עושים את זה, זה חלק מהשרות שהוא לא רק מקום בילוי. בית חולים הוא מקום ששוהים בו זמן רב, גם כל מה שמסביב צריך לקבל את המענה הנכון.

אנחנו מודעים לכך, שהחניונים בבתי חולים – באמת, אינו דומה חניון "הדסה" עין כרם לחניון "איכילוב" שנמצא במרכז העיר, וכש"הדסה" נמצאת רחוק יותר, הנגישות, הזמינות למקום במיוחד שגם משמש בית חולים של מטרופולין, הנגישות הזמינות – כפי שאמרת בדבריך, אני לא רוצה לשאול אותך, כמה זמן לוקח לאדם להיכנס לחניון הדסה ולצאת ממנו גם אם ישלם כסף. זה זמן רב שלוקח עד שהוא יורד, עד שהוא מוצא את השאטל. החנייה עצמה זה זמן רב שלוקחת בחשבון, כאשר הוא צריך להגיע לילדים כדי להוציא אותם מהמטפלת, או מהגן או מבית הספר. אנחנו גם מודעים לקשיים הגדולים עם התרבות כלי הרכב, בית החולים נהפך למרכז גדול מאוד שנותן שרות.


הצפנו את הנושא כדי לייעל ולשפר את מתן השרות לנושא הזה. אנחנו מבקשים ממשרד הבריאות שיחדש ואולי יבהיר את הנוהל שוב פעם וירחיב אותו, גם יגע בנקודות שאנחנו דיברנו עליהם באישפוזים הארוכים שהם צריכים לקבל מבט מיוחד. אנחנו נעשה מעקב, הבקרה שלכם שצריכה להגיע למודעות ולידיעת המאושפזים, או אלה שמלווים אותם וסועדים אותם, ליידע גם את העובדים הסוציאליים לתת את השרות הזה לא בהתנערות, אלא כפי שמגיע. אני רוצה לציין את בתי החולים שעושים את הדברים האלה, כפי שציינו כאן הדוברים. אין לי ספק שהנושא הזה וגם תקווה שהוא השתפר. נעשה ישיבת מעקב. מודה לכם.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:05)