PAGE
22
הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
8.3.2010


הכנסת השמונה עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 23

מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
יום שני, כ"ב אדר תש"ע (8 במרץ 2010), שעה 11:00

צרכים וכח-אדם בענף הבניין

חברי הוועדה: יעקב כץ – יו"ר

אלי פז
סמנכ"ל משרד התעשייה מסחר ותעסוקה

מוטי שגיא
מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

סא"ל דורון סגל
ראש ענף כלכלה ומתאם הפעולות בשטחים, משרד הבטחון

יוסי שבת
סגן מנהל אגף ניתוח מידע וכלכלה, משרד הבינוי והשיכון

מאיר שפיגלר
מנהל יחידת הסמך, משרד הפנים

יצחק גורביץ
סמנכ"ל כספים וכלכלה, התאחדות הקבלנים

אלדד ניצן
יו"ר התאחדות תאגידי כח אדם זר לענף הבניין

אריה זילברברג
התאחדות תאגידי כח אדם זר לענף הבניין

יונתן סדן
התאחדות תאגידי כח אדם זר לענף הבניין

יצחק מויאל
יו"ר אגף מקצועי לענף הבניין, ההסתדרות החדשה

גבריאל דובינר
ההסתדרות החדשה

גלעד נתן
מרכז מחקר ומידע, הכנסת

בת שבע פנחסוב

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
צרכים וכח-אדם בענף הבניין

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

על סדר היום, המשך הדיון בעניין ההערכות בנושא הבנייה, כאשר בישיבה הקודמת פתרנו בעיה קטנה, שהיא בעיה חשובה ומשמעותית מבחינת העיקרון בנושא קידום פתיחת הקורסים. בצד העקרוני ובצד המעשי גם אם יפתחו עוד ארבע או חמישה קורסים עדיין הכמות אינה מאתרת את האיכות שאינה גדולה מספיק,אבל בהחלט מסמנת את הכיוון שמדינת ישראל מעודדת את נושא הבנייה.

אני אדבר עם בנימין בן אליעזר, ואומר לו שאם הוא יעודד את העניין זה ימשוך את הנושא ויראה שהממשלה חפצה בדבר. אבל בעצם פתיחת הקורסים בצורה מסודרת והעברת התשלומים אני רואה בזה ערך שמעיד על המגמה שאותה אנחנו צריכים לעודד ולפתח. בשלב זה הפתרון מאוד חלקי של את הבעיה הקשה שהגדרתי בישיבה הקודמת, אני חוזר ואומר אותה, כמו שלמדנו בלימודי היסוד בכלכלה של את הביקוש והיצע.

לדעתי הביקוש לדירות מגורים רק ילך ויגדל והוא לא יקטן. יש מגזרים בציבור היהודי שמעודדים מאוד מאוד הילודה ומעודדים מאוד מאוד חתונות ואלו המגזרים הדתיים, החרדליים והחרדים. במגזרים האלה יש עידוד גדול ומתעסקים בנושא השכם והערב, להתחתן, ללדת ילדים ולהקים משפחות. אמרתי ואני אעיד על עצמי, לנו יש שבעה ילדים והילד השישי שלנו שהוא רק בן 23 מתחתן בקיץ הקרוב, הוא קצין בסיירת מטכ"ל והוא מתחתן עם בחורה בת 18. אנחנו מעודדים חתונות ולידות ולכן אני צופה שהדרישה לדירות מגורים תלך ותגבר ולא תלך ותקטן. גם בקרב המשפחות החילוניות בארץ ובמיוחד בקרב משפחות הספרדיות זה טבעי שיש שלושה או ארבעה ילדים.


במציאות, אנחנו מיצרים 20, 30 אלף יחידות דיור בעוד שהדרישה היא ל- 40 אלף יחידות. מספר פרמטרים לא מאפשרים לספק את הכמות הנדרשת וזה יוצר מצב אבסורדי, ראשית שאין דירות, שנית גם כשיש דירות מחיריהן יקר מאוד וגם מחיר השכירות יקר. זוג צעיר שעובד ולא משנה באיזה מקצוע הוא יעבוד לא מסוגל לשלם את הסכומים האלה . בדיון הקודם דנו בפרט אחד קטן חיובי שמורה על המגמה. והוא פתיחה מחדש של הקורסים שמכשירים בוגרי צבא ואחרים לעבודה בניין, אבל זה לכשעצמו אינו פותר את הבעיה.


אני מבקש לשאול כאן את המומחים, ונתחיל דווקא במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. אני מבקש שתחליטו מי מכם נותן את התשובה לשאלת המיכון, ההערכות שלכם, מהי התשובה של מדינת ישראל לפער בין הביקוש וההיצע. היום אנחנו נמצאים בגירעון וזה גם לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וגם לפי מרכז המחקר והמידע שלנו כאן בכנסת, וגם לפי התאחדות הקבלנים, איך פותרים את הבעיה של הגירעון של אלפי יחידות דיור מדי שנה. מצב זה גורם שמחירי הדירות ממריאים למחירים בלתי אפשריים.

אני מדבר מהתחום המקצועי שלי.

והתחום הוא?

אני תאמתי את הנושא של הפלסטינים שנים רבות, ושנית לעניין הישראלים, אנחנו קיימנו ליבון בסוגית התיעוש לפני מספר שנים עם משרד הבינוי. השאלה שלך היא שאלה מאוד רצינית.

סליחה, מתי בכלל היה דיון אצל השר או אצל שני שרים יחד בשאלה ששאלתי עכשיו בעניין הביקוש והיצע ובגירעון המצטבר, מתי דנו בכך? בכל דיון אני מדבר על כך, כי אני מבין שזה א' ב'.

יכול שיש דיונים.

אתה לא זוכר?

אני לא זומנתי לדיון כזה, יתכן מאוד שהיה אני לא יכול לחתום על כך.


אני מבקש לומר שני דברים, האחד זה שהוועדה הזאת יכולה להתברך בעידוד הממשלה להקצות אמצעים שיפור התיעוש. שיפור מפני שהמערכת של הקבלנים בישראל עברה מהפכה גדולה מאוד בנושא התיעוש. אני חושב שהמהפכה אינה שלמה. לדעתי היה צריך לעשות יותר והיה צריך לעודד יותר בהשוואה להיום. התיעוש בפוטנציה גם פותר חלק מהפערים שאדוני דיבר עליהם בנושא כח אדם שמכתיבים גם את קצב הבנייה. בעבודות בתחום התיעוש הסטיגמה הרבה יותר רכה והרבה יותר נעימה.

זאת אומרת שיש הבדל גדול בין אדם שהוא בתוך המערכת שהיא חצי תעשייתית לבין אחד שסוחב דליים. ההבדל הוא דרמטי גם בדימוי של האדם כלפי עצמו וגם בדימוי של משפחתו והסביבה וגם לילדיו. לכן אני חושב שצריך לעשות עוד יותר למרות שהתעשיינים לקחו את זה מאוד ברצינות ויש גם את כל הסיפור של הבניינים רבי קומות שלא יכולת להקים אותם בשנים האחרונות מבלי שיהיה כאן אלמנט של תיעוש משמעותי. לכן אני חושב שצריך לעשות עוד יותר. צריך להקצות משאבים וזה גם יגרום לכך שיהיו יותר היצעים. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יודע להכשיר עובדים לתיעוש - לכל מיני עבודות גמר הוא יודע מעולה לעשות.

אתה יודע להצביע על קורסים שנפתחים או מתוכננים?

אני חושב שבפוטנציה כן, כי אתה דורש הרבה מאוד עבודות שהן בתחום המיזוג, החשמל ובהרבה מאוד תחומים. צריך לדחוף את הענף עוד יותר לכיוון התיעוש, תיעוש הוא מושג רחב ויש גם סוגים שונים. הטכניון ערך על כך הרבה מאוד תכניות. אני לא בטוח, ואני אומר את זה לצערי, אני לא בטוח שאנחנו, הממשלה, הרשות המחוקקת דחפנו את זה עד הקצה מתוך שיקול שאדוני הזכיר קודם של פערי כח אדם.


עד שנעשה הדבר הזה יש פתרון זמני, אני לא שמעתי אבל אמרה לי מיכל מאגף התקציבים לפני שנכנסתי לכאן שאתמול הייתה התבטאות מעניינת של אבו מאזן, הוא נגד עובדים פלסטינים בישראל ויהודה ושומרון מפני שהוא נגד תוספת בינוי בישראל. אני חושב, ואני מצטער שאני כפקיד אומר דברים כאלה, אנחנו צריכים להבין עד כמה זה מובן אצלם היום כטראומה העובדה שאין פה מספיק פועלים ובכך אנחנו גורמים לעיכוב ההתיישבות, הבינוי וכל מה שקשור לזה.

הם תמיד עזרו לנו ואני כבר אמרתי, אתה לא היית בישיבה הקודמת, אמרתי שבשנת 1936 1939 שהייתה השביתה הערבית הגדולה והמפורסמת, הם אמרו שהם גרמו לכך שמדינת ישראל בעצם הכשירה את עצמה לעבודה עברית. בעצם הם הכריחו אותנו לעשות את העבודות ופתאום הישראלים למדו את העבודה. אני רואה בהרבה מקומות את ילדנו לומדים לעשות את העבודות האלה ורואים את הניצנים. תסכים איתי שהפרמטר של כח אדם הוא לא הרפמטר היחידי שמניע את המשק לייצר את הכמות הנדרשת.

אני מסכים איתך שיש פסיפס של פרמטרים.

אתה יכול להציג את הפרמטרים?

בשביל זה יושב כאן יוסי שבת והוא פעיל גם בימי חול והוא בוודאי יוכל להציג את כל הפרמטרים. הפרמטר הזה הוא בלי ספק פרמטר חשוב והוא הפרמטר של כח אדם. אני מעריך ואני יודע שבנימין (פאוד) בן אליעזר, והיו שיחות איתו והוא עוד יותר קיצוני ממני. אני מעריך שאת הדלתא של מחסור בכח אדם אנחנו יכולים למלא מידית עם עובדים פלסטינים ונתרום בכך גם לבטחון הלאומי בישראל כך שאנחנו מורידים מתחים מהצד שכנגד. זה גם פרמטר שבכל ההסדרים וההסכמים שישנם הוא בשליטה שלנו בניגוד לזרים. אתה יכול בהינף קולמוס לבוא ולומר שאתה יורד ממספר כזה למספר כזה ולמחרת בכל נקודות המעבר אישורי המעבר נסגרים. לא שאני ממליץ על זה.

אתה רואה שזה תלוי גם בהם היום, כי הפה שעשה הוא הפה שהתיר אז הפה שהתיר הוא הפה שאסר מהצד השני.

הם לא יעמדו בכך מפני שהלחץ של האוכלוסייה שם.

זו כבר הערכה.

לנו טוב מאוד העניין. לנו יש כעת תנופה של ביקושים שאינם מתמלאים, וכמו שאדוני אמר יש פערים. אני חושב שההמלצה שתצא מהוועדה הזאת צריכה להיות להגיע לתוספת של 4,000 עובדים. הממשלה החליטה על 5,000 לפני שנתיים. היא גמגמה על 1,000 בהתחכמויות כאלה ואחרות.

כאן אני רוצה להפנות את הזה לגורמים הממשלתיים, משרד השיכון ויש גם את משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. מוטי שגיא, אני מבקש שכמו שאנחנו עשינו בחקלאות ששם לשר אלי ישי היה חלק גדול במאמץ להשאיר את העובדים החקלאיים מעבר לזמן כי התברר שלמרות ההסכם שנחתם בנושא המיכון אין ידיים עובדות והחקלאיים נשארו קרחים מכאן ומכאן. יש לנו כרגע כ- 6,000 עובדים זרים שעדיין נמצאים פה. לפי החלטות הממשלה עד 2010 יישארו פה רק 2,000 מומחים וגם הם ייעלמו בתאריך הזה.

אני מבקש, שהכמות הזו לא תרד עד שלא ימצאו הפתרונות. כי במקום ה- 6,000 גם כשאנחנו מדברים על הכשרת עובדים מבוגרי צבא, מדובר כאן במספרים מזעריים של 50 פה ו- 50 פה וזה ייקח זמן עד שהם יהיו מוכשרים לעבודה וילמדו את העבודה ויוכלו להחליף את כולם. לימד אותנו מורנו ורבנו הרב צבי יהודה קוק זכר צדיק לברכה, היה תמיד שאל מה במקום עד שאתה לא יוצר את הבמקום. כשישבתי עם אייל גבאי אמרתי לו אל תוריד ואל תחתוך לפני שאתה יודע מאיפה אתה מביא את החדשים. זה קל ביותר לפגוע בזעקה מרה ואין לך את הידיים העובדות. גם כך המצב קטסטרופאלי, אני מאוד מבקש להביא את הדברים האלה לשרים הנוגעים בדבר.

זה יהיה בסיכום בצורה מודגשת.

אני מבקש שבסיכום הדברים היום זה יובא כבקשה של הוועדה על שתי ישיבותיה היום, הוועדה מבקשת מהממשלה שכל זמן שהדבר הזה לא שונה ועדיין יש לנו בעיה של ידיים עובדות, המחירים בשמיים והביקוש גדול בהרבה מהיצע, לא לחתוך כאשר הפרמטר של כח אדם מהווה משקל, המחיר ביכולת המדינה לייצר את המספרים האלה, לא לחתוך לפני שיש לנו את הפתרונות.

אני מבקש לציין שחלק מהעובדים האלה יכולים להישאר גם בלי שתיתן את הארכה המיוחדת כי הם פחות מ- 37 חודש בארץ.

יש לי בקשה אישית לבנימין (פואד) בן אליעזר ומהשרים, שהם שיבקשו מראש הממשלה, אני פניתי בעניין הזה גם לאייל גבאי שישב אצלי בחדר, ביקשתי ממנו לא לחתוך לפני שיוצרים את הפתרון.


אני אבקש שמר יוסי שבת איש משרד השיכון ידבר על הפרמטרים הנוספים, תאמר לנו איפה הביקוש והיצע יפגשו לפי התכניות של מר אטיאס שאומר לי שאמרתי עליו שהוא צעיר ויהיר, בואו נראה שהוא רק צעיר ולא יהיר, אלא יאיר. תגידו מתי אתם רואים את המפגש בין הביקוש והיצע על פי התכניות שלכם ובאיזה פרמטרים זה קשור.

אני אקשור את זה גם לדיון הקודם, כי בדיון הקודם זה היה יותר עניין טכני של ההסכמים, וזה היה פחות רלוונטי אלינו.


ראשית התחלות הבנייה שעמדו בסביבות ה- 30,000 היו די יציבות בשנים האחרונות, בשנתיים האחרונות יש קצת יותר גידול וזה הגיע ל- 32,000. אתם קראתם כולכם בעיתונים שמשרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל שיווקו הרבה מאוד קרקעות בחודשים האחרונים. בבדיקה שאנחנו ביחידה הכלכלית עשינו מצאנו שיש כאן פרסומים של בערך כ- 20,000 יחידות דיור מחודש ספטמבר. לא תמיד ברורה מה המשמעות כי אלו היקפים מאוד גדולים. אני אציין איפה ההיקפים הגדולים ומהם המשמעויות שלהם. בדרך כלל יש מכרזים חוזרים שבפעם הזו כן היה להם ביקוש, מקומות כמו טירת הכרמל, קרית גת, דימונה מכרזים שלא היה להם ביקוש בעבר ואנשים הגיעו ורכשו את המגרשים. זה קרה כתוצאה מעליית מחירי הדירות.

יש לך כבר את החודשים ינואר פברואר, אתה יודע להצביע מה מספר ההתחלות הבנייה בפועל, בדקתי מה קורה בבית שמש עם הקבלנים שבונים שם כדי ללמוד את העניין יותר, עבודות הפיתוח מתמשכות כ- 18 חודש, זה אומר שבעוד שש שנים הדירות תהיינה מוכנות.

זה נכון. זה בכלל לא נותן את הפתרון, זה תהליך שייקח זמן וגם יותר מזה אין לי היום את היכולת לומר לך לגבי כמה זוכים יש היום למכרזים. המכרזים הראשונים של ספטמבר אולי נפתחים בנובמבר ועד שהחוזים נחתמים והדיון ימשכו גם בדצמבר וכדומה וכדומה. מה שחשוב כאן זו המגמה של הגדלת השיווק. זה לא פשוט כי צריך למצוא את הקרקעות. יש גם מגמה שקולטים אותם כי לא תמיד קולטים אותם, הקרקעות של המדינה הן לא במרכז תל אביב. כעת קולטים אותם בפריפריה.

יש גידול בביקוש בכל המקומות, למשל בירוחם היה ביקוש של 600 על 60 מגרשים.

יש ביקוש בכל המקומות וכעת את האנשים כן מעניינים מקומות שבעבר לא עניינו אותם.


יכול להיות שהטריגר שהיה כאן זה עליית המחירים שהתחזקה בשנת 2009. מה תהייה המשמעות של המגמה בהמשך ומתי תהייה התמתנות במחירים, את זה נוכל להעריך ה ייקח זמן. דיברנו כעת עם אנשים שזכו במכרזים והטענות היו שעד עד מקבלים את היתרי הבנייה, עד שהם מתקדם וחותמים על הסכם זה תהליך שלוקח זמן. מעבר לזה יש לשים לב, לפחות מההתרשמות שלי, שיש עדיין לחץ להמשיך לשווק ולצאת במכרזים. אם התהליך הזה יימשך אנחנו נגיע ללמעלה מ- 32,000 אלף התחלות בנייה. כלומר אם יש לנו את ההיקפים האלה אנחנו יכולים לדבר שבשנים הקרובות נסגור את הפערים. יש ביקוש בשוק וקל יותר לסגור את הפערים של המחסור בדירות.

מהן הסיבות שההיצע לא מדביק את הביקוש?

כי זה תהליך הרבה יותר איטי. זה לא מיידי וזה לא דומה לסחורה שעוברת מיד ליד.

מי אמר שאתם ערוכים לפתור את הבעיה?

מה זאת אומרת ערוכים? אם המדינה משווקת בהיקפים גדולים מהעבר, אגב, לא מדובר רק בשיווק של המדינה.

בין השנים 1990 – 1992, הייתי העוזר/הסגן של אריק שרון, לענייני התיישבות. אז הייתה תחילת היציאה מברית המועצות לשעבר, ואני הייתי האחראי על הבנייה ביהודה, שומרון ועזה ובמזרח ירושלים, על כל סוגי הבנייה החל מהקרוואנים. בשנתיים האלה הבניינים היו כבר בבנייה, אני מתייחס רק על הקטע שהוטל עלי, זה הגיע ל- 60,000 יחידות דיור. היו ישיבות אצל אריק שרון במשרד, הוא אמר שהוא לא זז יום ולילה, ואמר "אני רוצה לראות איך הקבלנים מתחילים את העבודה, אני רוצה לראות איך הדברים זזים". הוא נתן לכולם את הטלפונים שלו. הוא קיצר תהליכים במהירות עצומה. המציאות הייתה שאנחנו הרמנו 60,000 יחידות בחלק שלי ועוד 60,000 בכל הארץ. המציאות הייתה שבשנת 1992 כל הבתים היו בשלבי בנייה שונים. על פי הקצב שזה מתבצע היום בשחרור הקרקעות וכדומה, הפיתוח אולי יגמר בעוד שנתיים.

אני לא יודע להגיד לך.

אני יודע להגיד. לקחתי לדוגמה את בית שמש, זו דוגמה קלאסית שהשר אטיאס התגאה בה, הוא הוציא שם בערך כ- 1,400 יחידות דיור. ישבתי עם הקבלנים והעמותות שאמורות לבנות ונאמר לי שהם עדיין לא נכנסנו לעבודה אלא רק לפיתוח בלבד, עוד לפני הכניסה של הקבלן לשטח יש להם 18 חודש וזה רק לפיתוח.

אני לא יודע מה קורה שם עם הפיתוח, אבל אני רוצה לקשור את זה לדיון הקודם.

אני מעריך שזה עניין של חמש, שש, שבע שנים.

אני לא חושב שזה לחמש, שש או שבע שנים. אנחנו רואים במערכות המחשוב שלנו שבדרך כלל אחרי חצי שנה יש לך יסודות, אנחנו גם פונים לקבלנים ושואלים אם התחילו.

תבדוק מה עם בית שמש ותאמר לי אם אני צודק.

לגבי הפיתוח.

זה בכל מקום.

אני לא חושב שזה כך.

גם אם הבנייה לוקחת 24 חודש והפיתוח לוקח 18 זה שלוש שנים וחצי. אני הייתי לוקח את הנתון של הפיתוח של שנה וחצי. צריך לזכור שגם מבקשים הקלות בפיתוח ובתכנון ואחר כך בגלל זה יש לך בתים עם תשתיות רעועות, וביוב שדולף.

אני רוצה להוסיף שמבחינת המועסקים אין לנו ספק שהדרישה לעובדים תהייה גדולה יותר.


תהייה דרישה גדולה ליותר מעוסקים כי אם מחירי הדירות עולים, וממשיכים את השיווק תהיינה יותר התחלות בנייה והענף יהיה יותר פעיל ולכן גם תהייה דרישה גדולה יותר לעובדים. אחד הפתרונות שהיו בצנרת היה באמצעות עובדים מהשטחים, הנושא הזה לא קודם, לדעתי משרד השיכון וגם משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה תמכו ברעיון. היה דיון בממשלה ולמרות שרצו לקדם אותו הוא לא התקדם.


בסוגית התיעוש בבנייה, הייתה החלטת ממשלה בשנת 2002, הפעילות החזקה בנושא הייתה בערך בשנים 2003 עד 2006, היו שם נושאים של תקינה, הכשרה מקצועית כולל תקציב מיוחד שהוקצה לכך, הוקמו וועדות במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה יחד עם אהוד אולמרט וזה לא התקדם. היו גם תקציבים למחקרים ואכן נערכו מחקרים ובדיקה עד כמה המשק מתועש, מה משמעות התיעוש., דובר על העצמת הידע ואף בדקו יחד עם הטכניון וגורמי הכשרה מקצועית אקדמית כדי לקדם את נושאי התיעוש. הנושאים האלה קודמו. היו תקציבים לשינוי תקינה וישבו ועדות שאמרו שצריך להחליף את התקן בהיבטים מאוד מקצועיים כאן וכאן. גם משרד האוצר השתתף ואמר שאם משרד השיכון מקציב תקציב של 100,000 הוא יקציב את אותו סכום מהאוצר. את הנושאים האלה קידמו בעקבות החלטת ממשלה וזה היה די רחוק. היום אין המשכיות למהלך הזה, יתכן ויהיה מי שיקום ויאמר שיש צורך לפתוח את זה שוב. אני לא יודע למדוד את זה.

התיעוש היה בפועל והביטוי נראה בבנייני רבי הקומות. במדינת ישראל בשונה ממדינות אירופה ואמריקה ששם כל השלדים בנויים מעץ, ראינו מה היה בשיקגו עלתה באש והעיר נשרפה,בישראל הכל בנוי מבטון גם אם בפנים אתה מציב קירות גבס. רבים עדיין מעדיפים את הקירות השמרניות, אבל את מסגרת הבניינים במדינת ישראל בונים מבלוקים, אין כמעט בתי עץ. מה הסיבה שאין בתי עץ בארץ?

סוגיה של תקינה, סוגיה של דרישות, סוגיה של מיגון, ברגע שאתה דורש בית ממוגן לא בטוח שבית מעץ מתאים.

התשובה האמיתית היא הסקדים.

באמריקה אתה רואה שאת כל הבתים בונים מעץ.

אני רוצה להוסיף בנושא של התיעוש. בזמנו כשנושא התיעוש היה חם היו בשנת 2006 וב- 2008 תערוכות מובנות בגני התערוכה בתל אביב, אז, אנחנו משרד השיכון הציב שם ביתן שהופיעו בו מחקרים בנושא התיעוש, קבלנים יכלו לפנות ולבקש מאיתנו מידע נוסף ולהיות בקשר. באמצע העשור הנושא היה חם והיום פחות.

יצחק גורביץ, אני מבקש שתיתן סקירה על הפרמטרים, אתה איש התאחדות הקבלנים ואתם מתעסקים בבנייה, למה הבנייה נמשכת כל כך הרבה זמן? נניח שאני הייתי ראש הממשלה והייתי כל יכול והייתי שם אותך בתור יועץ שלי ואומר לך הנה כעת הכל פתוח בפניך, רוץ ותגרום שהיצע ידביק את הביקוש. מה היית עושה?

נציגי משרד הפנים צריכים להיות פה כי מי שאחראי על העובדים הזרים הפלסטינים זה משרד הפנים. משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה כבר לא אחראי. זו הערה שלי ושר התעשייה, מסחר ותעסוקה תומך בנו אבל במשרד הפנים מתנגדים.


לגבי השאלה איפה ניתן לקצר. הדבר הראשון שניתן לקצר זה הליך התכנון והליכי האישור. יש מציאות שבה יזם רוכש קרקע ועד שהוא מקבל אישורי בנייה עוברת לפחות שנה וחצי. קחו בחשבון שבמדינות ואפילו מדינות מהעולם השלישי תוך חצי שנה מקסימום אפשר להתחיל לעבוד וזה אם לא שילמת כלום מתחת לשולחן.

בארץ אין תשלומים מתחת לשולחן. אתה מתכוון לרפורמה שראש הממשלה מדבר עליה?

בין היתר. יש כל כך הרבה וועדות סטטוטוריות שקשורות למהלך הזה ובסופו של דבר עד שאתה מקבל אישור תחילת עבודה עוברת כבר שנה וחצי, וזה רק על הנושא הזה וכמובן אם אין התנגדויות רציניות.

כלומר שאם היום היית יושב לידי ואני ראש הממשלה, היית אומר שאת נושא הוועדות יש לשפר.

כן. לרכז אותן, כמו שבזמנו עבדו בכל אותם מיזמים שאתה מציין שהיו חשובים.

איך פתרו בזמנו את כל הבעיות? אצלי ביהודה, שומרון ועזה לא שאלתי אף אחד. כשהגיעו אלינו פעם אחת נציגים מגרמניה הם אמרו שאצלם בגרמניה מהרגע שמחליטים על הבית זה לוקח 25 שנה ושאלו איך אנחנו עשינו את זה בשנתיים. אמרתי לו אתה רואה את אריק שרון, כאן בנו 60,000 יחידות דיור שהדבר שמאחד את כל העסק זה שלאף בניין אין אישורים, פשוט החלטנו שבונים אז בונים. אבל אריק שרון לא יכול להתגונן וכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.

קודם כל קיצור הוועדות.

ברפורמה של הממשלה, אתה יודע מוטי שגיא אם מודבר על קיצור ההליכים בוועדות?

גם זה לא הם, אלו בעיקר משרד הפנים, עיקר הוועדות.

מה העיקר ברפורמה שהוא מדבר עליה?

אחת הסוגיות לקצר ולאחד וועדות. אבל כאן כשמתעמקים בהצעה מגלים שנפתחות בעיות נוספות כמו מעורבות של גורמים שהם לא גורמים מקצועיים.


הדבר השני, ברגע שקיבלת את כל האישורים, אם אתה מדבר על בנייה באזורים מאוכלסים אז סוגיית התשתיות היא יותר זמינה, אלא אם אתה הולך לבצע שינויים מאוד משמעותיים שמדובר בתגבור תשתיות, גם כאן נדרש סיוע של הרשויות המקומיות. נניח שזה פתיר אז הדבר הנוסף זה להשיג את האמצעים לבנייה.


אמצעי הבנייה הם בעיקר סוגיה של כח אדם והון לבנייה. בעניין של כח האדם וזה לא לצורך פרופגנדה או לשימוש הוועדה, בנושא כח האדם יש אי וודאות גדול מאוד בקרב הקבלנים מתי הוא יוכל למסור דירה. הוא לא יודע מהו כח האדם שיעמוד לרשותו ולמשך כמה זמן. היו וישנם פרויקטים שקבלנים דוחים, ולא רק בבנייה למגורים. הדוגמה הכי חשובה זה הפרויקט של "אינטל" קבלנים בהתחלה לא רצו לבנות את הפרויקט הזה כי ידעו שאין להם כח אדם.

כרגע אנחנו נמצאים שוב במציאות הזאת. כלומר לקבלנים יש את האפשרות לגשת, יש להם הזדמנות לזכות במכרזים, הבעיה שאין להם את ההבטחה לכח אדם והם לא יכולים להתחייב על הזמן. ברגע שיזם עלה על הקרקע ורכש את הקרקע הוא כבר יצר מחויבויות עצומות. אלו תהליכים שבמובן מסוים אם המדינה תסייע בהשקטה או בהרגעת הקבלן הוא יוכל להתחיל בתהליכים, לפני שהוא לא יראה את התמונה הכוללת זה לא יקרה. אלו בעיקר הנושאים.


התיעוש כן בא לידי ביטוי בצמצום כח אדם של עובדים זרים, ועובדה שאני גר בדירה שכל הקירות הם קירות גבס ואני מעדיף בלוקים. אבל את הגבס מרכיב בחור ישראלי ואת הבלוקים לא בונה בחור ישראלי. זה כן בא לידי ביטוי כמובן יחד אם כל התשתיות שבתוך הדירה מתועשות ברמות גבוהות. פעם היו את מעמקי המשקוף בתוך האדמה והיום זה לא קיים. לא כך הדבר במקומות בהם הכדאיות הכלכלית בתיעוש לא באה לידי ביטוי. אתה לא תציב מנוף כשאתה בונה שתי יחידות דיור או מספר יחידות דיור שאינן לגובה, אין לזה יתרון כי למנוף כזה אתה משלם לפחות 8,000 שקל ליום. במספר יחידות דיור בודדות אין יתרון למנוף.

המדינה כן הייתה יכולה לסייע בנושא התיעוש אם היא הייתה מחייבת מגזרים מסוימים של הקבלנים, לצורך העניין אנחנו לא צריכים שיביאו לנו את הקורסים כי החברות שלנו בונות בחוץ לארץ וכנראה שיש חברות טובות. ההכרה בפחת על הציוד שאתה קונה תשפיע על זה. כלומר אם אתה רוכש ציוד והוא מוכר בפחת מואץ אז אולי יהיה כדאי לקבלן לעשות את התחשיב של פחת מואץ עם קיזוז מהר של המיסוי, אולי כן יהיה כדאי לקנות מנוף או מנוף קטן יותר. אגב זה מה שקרה באיטליה כשזיהו את הבעיה של ציוד מכני הנדסי לבניה נמוכה שהוא יקר. אם תסתכלו על איטליה תמצאו שם פתרונות הנדסיים בדיוק לעניין הזה ושם כאמור הציוד הזה מוכר לפחת מואץ ובכך אתה מעודד. אין צורך להמציא את הגלגל מחדש. אלו בעיקר ההמלצות שלי.

אתה יכול להגיד לי, כמי שמייצג את הקבלנים, כמה שטחים עומדים היום ברשות הקבלנים שעברו את כל הבדיקות של הוועדות הסטטוטוריות, עברו את כל הייסורים ואין יותר וועדות, זאת אומרת שאם היה להם את כח האדם ואם יש להם את ההון לבנייה הם היו מתחילים לבנות, באיזו כמות של יחידות דיור מאילת ועד מטולה ניתן היה היום להתחיל את העבודה?

שאלה טובה, אין את השטחים האלה.

כמה קבלנים מעוכבים היום בגלל הון ובירוקרטיה?

במגבלה הקריטית, כרגע יש מספר מגבלות שמתסדרות טוב וגורמות לביטוי בעליית מחירי הדירות, ולזה אתה חותר. זה לא בא לביטוי רק בעליית מחירי הדירות. מאחר ואין את אותם שטחים זמינים שקבלן יכול לחלום עליהם כי מינהל מקרקעי ישראל לא משחרר. מה שנותר בתוך המרכז אלו שטחים שהם בעיקר פרטיים שעליהם אתה רואה את רבי הקומות, כלומר אתה קונה קרקע פרטית. רק באותם מקומות בהם המדינה לא היא שבונה אלא היא היוזמת, כמו באזור מודיעין, שבהם יש אישורים יותר מהירים ויותר זמינים ואז אתה רואה שמהר מאוד בונים.


נניח שכעת מחליטים להקים את העיר חריש או את עיר הבה"דים, עיר הבה"דים – קריית ההדרכה של צבא ההגנה לישראל שבה לא רק יהיו בסיסי הדרכה אלא גם בסיסי מודיעין וגם בסיסים אחרים, ברגע שהיא תתחיל תהייה מצוקה איומה שתורגש במרכז. כי באותם המקומות משרד הבטחון החליט שהעובדים יהיו עובדים ישראלים אלא אם הוא יחליט אחרת. ברגע שיהיה שחרור מסיבי נראה תחרות על כח האדם הקיים וזה יבוא על חשבון משהו אחר - - -

או שזה יביא לרצון גדול אצל ישראלים רבים להיכנס לעבודה באזור המרכז ושירוויחו הרבה כסף. אני אומר שאצלנו ביהודה ושומרון רואים יותר ויותר חבר'ה צעירים ישראלים שעובדים בבנייה.

הלוואי שזה יהיה. אבל בפועל עד שזה יקרה ויסתדר זה ייקח עוד כמה שנים, ועוד הרבה שנים עד שירדו המחירים במרכז לטובת אותם המקומות שיבנו בפריפריה, כי אין.

דיברתי עם אייל גבאי ואמרתי לו שאני לא יודע מה הסיבה שאנחנו לא מאפשרים לפועלים להיכנס, אבל יהודים לא מוכשרים. דיברתי על עיר הבה"דים והעלתי את זה, הוא שאל מה הפתרון והתשובה שלי הייתה שצריך להחליט שלזמן קצר אתם מביאים לכאן 15,000 או 20,000 עובדים מסין, מהודו ומכל מקום כדי לפתור כאן את בעיית הבנייה. אמרתי שעיר הבה"דים תתחיל והיא תשאב אליה את כל העובדים הישראלים ואנחנו ניכנס למצוקה כזאת שגם אם נרצה לבנות לא יהיה מי שיבנה. הוא רשם את הדברים, הוא אמר שבנימין )פואד) בן אליעזר מציע שיכנסו ערבים מיהודה ושומרון, אמרתי לו שאני לא יודע מהי הסיבה שהם לא נכנסים היום, המרכז מחקר ומידע של הכנסת טוען שזו העובדה שהאוצר דורש.

מה שעוצר היום, זה ההחלטה על המכסה.

זה תרגיל אוצרי יפה, זה יושב על סדר היום של וועדת אקשטיין העניין של ההיטלים.

אנחנו שומעים היום את אבו מאזן.

אני רוצה להתייחס גם לסוגיה הזאת.

צריך לקחת אותם בחשבון כי באיזה מקום אם יהיה איזה אירוע יגידו קודם כל לעצור ואנחנו נהייה שוב תקועים.

אני מבקש להתייחס לסוגיה הזאת כי לפני שהגעתי לוועדה הזאת ולפני שאנחנו מגיעים לוועדה של פרופסור אקשטיין שאלתי את אותה שאלה, את מי שהוא היועץ הכלכלי של אבו מאזן ואת מי שהוא היועץ הכלכלי של סאלם פאהד, דוקטור חלים נשאשיבי, דיברתי איתו אתמול, ואמרתי שאנחנו לא נעשה מעצמנו צחוק ונדרוש פלסטינים ושהם יגידו פתאום שלא. באופן מפורש צוין שאין שום אמירה כזאת, אין שום כוונה כזאת וגם אין שום תכנית כזאת. אני מוכן למסור את הטלפונים של אלה שאני מדבר איתם ברשות הפלסטינית. אני לא עושה מעצמי צחוק, אני לא אבוא לפה וגם לא נגיע לממשלה ונבקש.

זה לא תלוי בי, אמרתי רק לפני אייל גבאי שראש הממשלה מצא לנכון לשלוח אותו אלי, הוא נפגש איתי לכמה שעות לישיבה ארוכה, מודעים לעובדה שאין ידיים עובדות, אמרתי לו שאתם מתמהמהים פה ומתמהמהים שם ולא צריך לשלול את האפשרות להביא שוב כמה עשרות אלפי ידיים עובדות של עובדים זרים אם הוא לא יודע לתת פתרון. אמרתי לו שהמצב הנוכחי שמשפחה לא מסוגלת לקנות דירה מאחר שאין דירות בשוק זה דבר שאי אפשר להשלים איתו.

אני מבקש להסביר נקודה אחת בנושא הפלסטיני ביחס לעובדים זרים. ראשית צריך לציין שהמיומנות של העובדים הזרים היא גובהה מאוד ומצוינת.

בחקלאות, התאילנדים נחשבים לכי מיומנים, מי נחשב בענף הבנייה?

הסינים. בנוגע לעובדים הפלסטינים, מבחינתנו, בענף הבנייה מדובר על עובדים מיומנים שעברו הכשרה והם מכירים את המנטאליות המקומית.

הם גם מיומנים בלתקוע סכין.

אני נתקלתי רק במקרה אחד, וזה היה הפיגוע באזור ולא היה על ידי עובד בניין.

למעט האירוע באזור, אף עובד מהעובדים שעברו את תהליך הסינון של השב"כ – שירות הבטחון הכללי, אלה שמגיעים לכאן עוברים סינון של שירות הבטחון הכללי ושל משטרת ישראל. אף לא אחד מקרה אחד, ואם מישהו אומר אחרת לא מדייק. בזמנו היה הסדר, כשמנדי היה המתאם בשטחים.

מה הסיבה שאי אפשר להכניס את 10,000 או 15,000 הנוספים. האם אתם בטוחים שיש בכלל 10,000? אני גר ביהודה ושומרון ואני נוסע הרבה בלילות ובימים ואני רואה ישובים רבים שחורים כלומר אין שם תאורה, הם לא מחכים. מה קורה עם אדם שהוא בעל פוטנציאל עבודה, על זה מדברים, הרי הוא לא יושב סתם בבית ומתבטל, יש אבטלה אבל יש הרבה מאוד שעוברים לאירופה שם כבר נמצאים האחים.

יש אבטלה, גם אחרי שעוברים לאירופה, בסוף יש אבטלה.

יודעי דבר אמרים, שיש עשרות ואולי אף עשרות אלפים שעברו לאירופה.

יש הרבה מאוד שהם מובטלים.

אתה יודע להצביע על המספר של כמה עברו את גשר אלנבי וגשר אדם לכיוון ירדן ולא חזרו בשנתיים האחרונות? אני כן יודע שמדובר על מאות אלפים שעברו ולא חזרו. בין היתר בגלל שאין עבודה פה ואין עבודה שם ולאדם יש הרבה ילדים ויש משפחה באירופה בכלל בין אם בבלגיה, או בשוודיה, או בצרפת ושם מרוויחים ביורו, הטיסה היא 4 שעות, וכניסה כבעל, או כאחות או כבן משפחה.

אני מבקש רק עוד הערה אחרונה. חשוב להעיר נקודה שבכל העבודה של מרכז המחקר והמידע וגם של משרד השיכון וגם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפורסמים מספרים של עובדים לא חוקיים או ללא היתר, פעם היינו עם 30,000 ועכשיו אני רואה שהמספר הצטמצם ל- 14,000. צריך פעם אחת ולתמיד לעשות מחקר אמיתי או שמפסיקים לפרסם את הנתון הזה כי זה פוגע בענף עצמו, זה פוגע בנו.

מדברים על כך שיש מספר גדול של בעלי אזרחות ירדנית שנמצאים בארץ ובהם בכלל לא מטופלים. אתה יודע על כמה מדובר? מדובר על ירדנים שנכנסו ארצה וישראל בגלל הקשר המיוחד שלה עם ירדן.

יצחק גורביץ?


גם האמירה, שהמון יוצאים לירדן צריך לזכור הממלכה לא רוצה לקבל אותם. קודם ישבתי על התפקיד הזה. הממלכה בירדן לא מקבלת אותם כי התופעה מערערת אצלם את היציבות, אין עזיבה כזאת. אני מכיר את המקור של הנתונים שאתה מקריא. אין כזה דבר. לא נותנים לעבור ככה סתם. יש אולי את אלה שעולים לרגל למכה ודרך זה מצליחים, אין לי מושג על כמה מדובר. הכניסה בשליטה שלנו, כולה בשליטה שלנו.

אם מישהו משכם ירצה לצאת לבלגיה, מישהו ימנע ממנו?

אם יש לו איזה ערעור בטחוני הכי קטן, על זה דורון סגל יכול לספר, כי הוא היה בשכם.

אתה אומר שהסיבה כרגע ש- 10,000 או 15,000 עובדים שלכאורה היו יכולים לפתור חלק מהבעיה של כח אדם בענף, לא מגיע כי מי שמעכב זה האוצר?

צריך להבין, שכלכלית עובד פלסטיני שעובד כאן, צורך את תנובה ואת חברת אוסם בניגוד לעובד זר.

גם עובד זר צורך את תנובה ואת אוסם.

לא. הוא חוסך את הכסף ומוציא אותו החוצה. אבל שוב אני אזכיר שהם עובדים טובים.

זאת לא הבעיה שלי כי אני לא ראש הממשלה ואני לא צריך לתת את הפתרון. כולם מבינים שידיים עובדות חסרות.

יושב ראש תאגידי כח אדם זר לענף הבניין. אני מבקש לומר משהו. האנשים כאן מדברים אבל יש כאן נושא אמביוולנטי, אנשים לא זוכרים כשהיו פה פיגועים מטורפים היו כ- 100,000 עובדים זרים בענף הבנייה. אנחנו כבר מזמן רחוקים מהמספר הזה. אני לא מתנגד לפלסטינים, שיכניסו פלסטינים ושיעבדו פלסטינים. גם מר יצחק גורביץ שמיצג את הקבלנים יודע שמאז ומתמיד אנחנו רוצים לעשות קוקטיל חיובי. קוקטיל חיובי אומר שבכל מצב שיכנסו עובדים פלסטינים אין בעיה, הממשלה מדברת על כך שהיא לא רוצה לקשור את עתידנו עם עתידם, שתהייה להם מדינה באיזו שלב והם יעזבו למדינתם.

אנחנו כל הזמן בחוסר וודאות אם כן יהיו או לא יהיו. בבקשה תכניסו עובדים פלסטינים אבל הענף צריך יותר. אתם כל הזמן אומרים עובדים זרים, עובדים זרים, עובדים זרים, אנחנו לא בענף הרווחה שיש שם 100,000 עובדים זרים, אנחנו לא בענף החקלאות שיש שם 30,000. אנחנו מדברים על 10,000 עובדים זרים שיהיו בבניין ומכניסים למדינה 350,000 מיליון שקל בשנה.

בקשתי שישאירו אותם.

להשאיר זה לא מספיק. העלו את המחיר של העובד הזר ל- 52 שקל לשעה למרות זאת הקבלנים רוצים עובדים זרים וכמהים להם ולאותה מקצועיות שהגדיר יצחק גורביץ. אנחנו מדברים על 10,000 עובדים, יש 6,000 ועוד 4,000 זהו. 10,000 מסודרים עם בקרה מטורפת עליהם, יודעים כל דבר עליהם, משכורת בזמן ואין את הבלגן שהיה פעם.

אתה מתפרץ לדלת פתוחה. אבל יש החלטה של הממשלה. נחלק בין הרצוי למצוי. אני אמרתי לך שאני לא ראש ולא ממשלה ולא שר לדאבוני הרב והנושא הזה דואב בקרבי ולכן העלנו אותו, וגם ראש הממשלה מצא לנכון לשמוע את דעתי בעניין הזה. זה בא בעקבות העובדה שלפני שישה שבעה חודשים הלכתי לשר יובל שטייניץ ואמרתי שמחירי הדירות בשנת 2009 יגיעו לשמיים. הוא בז לי ואמר לי שאופתע. כשהסתיימה שנת 2009 והתברר שמחירי הדירות עלו בממוצע ב- 17% בארץ כאשר באזור השפלה זה עלה ב- 31% ובמקום מסוים אפילו ב- 36% או 40%. מדובר על 31% באזור השפלה ובממוצע ארצי של 17%.

אמרתי לו שהמחירים בשמיים וגם השנה הם יעלו. הפעם הוא שלח את אייל גבאי לשמוע. אמרתי לו שאחד הפרמטרים למחיר זה כח אדם ואם אין ידיים עובדות אין בנייה. אם אתה נמצא בפער בין היצע לביקוש של 25% ותלוי מאיפה מסתכלים אבל זה 20% או 25%, אתה נמצא במצב שאתה לא מספק את הביקוש ואתה מייצר מצב בלתי אפשרי במשק. אני גם לא מאמין שהמחירים ימשיכו לעלות ושנגיע למצב שאיש לא יוכל לשלם כי אז לא יקנו יותר.

יש קבלנים במרכז שסיימו דירות ולא מוכרים אותן, אני יכול להביא הרבה דוגמאות שלא מוכרים אותן ומחכים, כי בכל חודש מרוויחים 2%.

אתם אולי תוכלו להגיד מה התנודה בהמחיר מתחילת השנה, כלומר בחודשים ינואר פברואר, באיזה אחוז הייתה העלייה בחודשים הראשונים של השנה, האם יש מדדים שנותנים נתון של חודשיים?

הייתה התייצבות.

אמריקה סובלת מבעיה הפוכה, שם יש מיליוני דירות שאין להם קונה.

אני רוצה לומר הערה שהיא תיקון לעבודה היפה שהספקתי לקרוא כאן של דוקטור גלעד נתן. יש סטיגמה וזה כמו סיסמא לכתוב בחסרונות של העובדים הזרים שעובדים זרים מרווחים משכורות נמוכות והעלות השכר שלהם נמוכה, וזה גורם לקבלן שירצה לקבל עובד בעלות שכר נמוכה ולהביא את העובד הזר כי ישראלי עולה לו יותר.

רבותיי עובד זר אצלי עולה בממוצע 12,000 שקלים בחודש. אני אגיד משפט כדרך אגב, חלק מהקבלנים משלמים לעובד הזר עוד כסף שלא דרכי כי כל שקל לעובד דרכי עולה להם שני שקלים ברגע שהעובד קיבל את השקל. כלומר העובד הזר עולה לקבלן, אם תשאלו אותי, 15,000 שקל בחודש. עלות השכר היא הסיבה האחרונה שהקבלן רוצה עובד זר. אין עובד, ויאשר לי את זה בוודאי מר יצחק גורביץ, אין עובד יותר יקר מעובד סיני בבנייה. אני חוזר, אין עובד יותר יקר מהעובד הסיני.

ולכן מה?

ולכן אני חוזר ואומר, שאת החיסרון הזה אנא להוריד כי עניינית הוא לא נכון, אתה יכול לבדוק את הסטטיסטיקה.

כעת אנחנו נמצאים בבעיה שגם 5,000 או 7,000 שנמצאים גם הם אמורים להיעלם מהארץ ביוני ועד 2012 לא יהיו יותר. עד עכשיו, גם כשהם יודעים שזה יעלם והם לא יודעים מי יבוא במקום, אף אחד עדיין לא החליט מה הפתרון, ובשונה מההחלטה לגבי ענף החקלאות ששם החליטו להאריך כי יש נכונות לשמוע בגלל שאנחנו רואים שהיבול, הירקות והפירות נזרקים. בנושא של הבנייה יש אטימות.

את זה אני לא מצליח להבין. אני לא רואה את הפתרון בלהוציא אותם.

בסיכום ישיבת הוועדה, אנחנו נקרא לממשלת ישראל, לשר הפנים ולבקש שלגבי כל ה- 6,500 העובדים שבסמכותו להחליט אם לגרש או לא, שישאירו אותם בארץ עד שימצא פתרון. אני בפנייה אציין שמדינת ישראל צריכה להיערך לכך שיהיה מי שיעשה את העבודה. הייתה כאן קודם נציגת האוצר מיכל שישבה כן והיא אמרה, ובמידה של צדק, שב- 8 השנים האחרונות כשיצאו מפה העובדים הזרים נכנסו כמעט לכל עבודה הרבה הרבה ידיים ישראליות. גם היום זה הטריגר. אנחנו אומרים שזה מעט, אבל צריך לעודד יוצאי צבא ואחרים להיכנס לעבודה. אמרתי לכם שגם ביהודה ושמרון אנחנו רואים התעוררות גדולה של צעירים ושם זה גם עניין של חינוך ואידיאולוגיה.


יש לנו בעיה, והבעיה הועלתה בפני ראש הממשלה עצמו, בכל אמירה שלי אני אומר את זה. זה לא מספיק וזו צריכה להיות פניה גם לשר התעשייה, מסחר ותעסוקה, גם לעופר עיני כי הוא מי שבעצם מנהל את המדינה. עליו שלי יחימוביץ וכולם אומרים שהוא זה שמנהל את המדינה והוא זה עופר עיני, ברצותו ממשלה קמה, ברצותו הממשלה נופלת. זה איש רודף שלום, לא רודף שררה ולא מחפש לעצמו שרות ולא תפקיד ואפילו המכונית שלו פשוטה. אתה צריך להגיד למר עופר עיני שלמרות העובדה שהוא דואג לאנשים למשכורות אין להם איפה לגור. גם אם אנשים משתכרים יפה אין להם איפה לשכור דירה. גם כשהם שוכרים דירה המחירים בשמיים. זוג צעיר לא מסוגל לשלם 4,000 או 5,000 שקל לדירה שלפני שנים הוא היה משלם עבורה 1,500 שקל. המחירים טסים לשמיים וזה בלתי אפשרי.

אם גם מר עופר עיני יפנה לראש הממשלה ויאמר את מה שאני אמרתי שימצא עובדים מכל מקום, עובדים מכאן ועובדים משם כי חייבים להכניס לשטח ידיים עובדות נוספות כדי לפתור את הבעיה הקיימת היום. ראשית את הידיים העובדות היום לא לגרש כי לפי התכנית הם צריכים ללכת הביתה. כשאני מתקשר לראש הממשלה הוא לא מרים את הטלפון, עדיין אני לא מספיק חשוב לו, אבל אם עופר עיני מתקשר אליו אני בטוח שהוא ירים את הטלפון מיד. הוא צריך לומר לו שאת 6,500 או 7,000 העובדים הזרים שעובדים כרגע לא להוציא מהארץ עד שימצא פתרון.


מר יצחק מויאל, לדעתי יש לכם את הכח. אותך מכיר ראש הממשלה אז למה צריך את עופר עיני?

אני אעדכן אתכם בעמדת ההסתדרות. גם מארגון הקבלנים וגם מהתאגידים הגיעו להסתדרות והעלו את הבעיה ואת המצוקה בכל מה שקשור גם להתחלות בנייה וגם לסיום פרויקטים ודרישה לצמצום לוח הזמנים. ההסתדרות רואה בזה נושא מאוד מאוד חשוב וכאוב שבמדינת ישראל, ואני תכף אומר מה אני מציע, לא מצליחה לפתור. איך שאתה בודק בכל מיני מקומות הנתונים אינם נכונים, כמו שהיה בחלק הראשון של הוועדה.

מר מאיר שפיגלר, יש לנו בעיה שאם תפתור אותה אנחנו נרים כוסית. כולם רוצים לדעת, ויש הסכמה מקיר לקיר ואפילו נציג מרכז מחקר ומידע של הכנסת מסכים לזה וזה חידוש גדול, את מספר 7,000, 6,500 או 8,000 של העובדים שקודם כל לא יפחיתו עד שלא ימצאו עובדים אחרים, אנחנו לא יודעים לגבי העתיד אבל שאותם לא יגרשו.

אני יכול לעדכן אתכם לגבי מה שאני עושה. ביקשתי לקבל את הנתונים וזה לא סודי שאני לא סומך את ידיי על מאגר המידע בכלל בנושא העובדים זרים, אני אומר את הדברים בצורה כנה ולא משנה למה. ביקשתי, אבל בסופו של יום צריך לעבוד על בסיס נתונים ואני עובד רק על הבסיס הזה. ביקשתי לקבל נתונים נכון לסוף שבוע שעבר ואני אמור לקבל היום את הנתונים, את כל הנתונים המפורטים של כל העובדים הזרים שנכנסו לטובת ענף הבנייה באשרת ב- 1 ועדיין נמצאים כאן בארץ, זה כולל את מספר העובדים שאמורים במהלך החודשים הקרובים לעזוב את הארץ על בסיס של 36 חודשים ויותר. אני מתייחס רק לענף הבניין.


ככל שהדבר יהיה בשליטתי / חוות דעתי, אני יודע שיש 6,500 עובדים. קיבלתי תצהירים מאלדד ניצן שהוא נבחר לאחרונה לעמוד בראש התאגיד של עובדי כח אדם זר לענף הבנייה. אם מספר העובדים עומד על כ- 6,500 למרות שבמערכת יופיע מספר אחר, אם התפזורת היא כזאת שזה עניין של מספר חודשים ולאחר מכן יצאו כולם מתוקף זה שימלאו להם 36 חודשים ולא מתוקף אילוץ המערכת של יציאה בכח, בוודאי שאני אעשה ככל שיעלה בידי שזה יהיה על הבסיס הזה. כרגע זה לא שר הפנים, עכשיו זה אמנון בן עמי, ואני חושב שהוא יכול לקבל את ההחלטה.

אנחנו נכניס את זה בהחלטת הוועדה. אני מבקש שהסיכום יתחיל בזה שהוועדה קוראת לממשלת ישראל ולממונים מטעמה, שר הפנים ומי מטעמו ראש רשות האוכלוסין, ינהגו שכפי שנהגנו בענף החקלאות.

לא כמו בענף החקלאות, כי שם נתת מעבר ל- 36 חודשים וכאן אתה אומר "אל תגרעו ממני", תן לטבע לעשות את שלו.

זה כבר 37 חודשים, והם לא מגיעים.

אם ניתן לטבע לעשות את שלו כעבור 36 חודשים הם יצטרכו לעזוב. בצבא יש מה שנקרא תקן במצבת כח אדם, אז יכול להיות שהתקן יהיה 8,000 והמצבת תהייה 5,000, כי יש כאלה שנמצאים מעבר ל- 5 שנים ויצטרכו לעזוב. הכוונה לקבע את המספר.

לא. הוא רוצה את מה שאמרנו שאדון יצחק מויאל נמצא בשם הקודקוד כאן, אפילו לא לקבע הם רוצים 8,000, 10,000 עובדים לחמש שנים. כרגע אנחנו לא מדברים על הקטע הזה ודעתי בנושא הזה ברורה ואני אומר אותה בכל מקום שאני נמצא.

איך דואגים שהידים העובדות היום, לא תעזובנה היום את הארץ?

את זה בדיוק אמרתי. הם רוצים שלא תיווצר סיטואציה שב- 1 ביולי 2010 בכח יגרעו ממספר העובדים שנמצאים כאן בארץ, נניח ב- 1,500 כדי להעמיד אותם על 5,000. זה נכון או לא? זה מה שהם רוצים. אני אומר כן לתת כרגע בהקשר הזה לטבע לעשות את שלו, קרי, עד שיגרעו מתוך 6,700 עוד 1,700 כדי להגיע למכסה של ה- 5,000 מתוקף זה שהם יחרגו או בעצם יגיעו לשהייה בת 36 חודשים בארץ. זה דבר אחד.

הוא אומר שהטבע יביא לכך שנתייצב על 5,000.

אגב החבר'ה האלה רוצים להישאר?

בשונה מהתאילנדים, העובדים הזרים בבניין פי כמה יותר רגישים ולא רוצים לחרוג מהוראות החוק הישראלי ולהישאר כאן בארץ בניגוד להוראות החוק, ולהבדיל אולי בצורה זו או אחרת ממה שהתאילנדים עושים. התאילנדים פוחדים פחות וזה פחות מרתיע אותם. אני יודע מהשנה שעברה שאנשים לא הסכימו להישאר עד שנתנו להם מכתב חריג ותרגמתי אותו לסינית, שני מכתבים תרגמתי ולמרות זאת היו אז בעיות.

מה אתה עושה כשאתה יוצא מפה?

אני אנסה לקדם את זה, עם אמנון בן עמי.

כשהעובדים יוצאים בכל מקרה אחרי 36 חודשים, יש להם קרן של 700 שקל, הם יוצאים עם 50,000 שקל חוץ מהמשכורת.

לפני שמר יצחק מויאל ממשיך, אני רוצה לומר משהו, מדברים הרבה על הפעילות, נגדיר את זה כך שהיא חצי נסתרת וחצי גלויה לגבי הנושא האם תהייה הצעת מחליטים לשנות את המכסה ולקבע אותה לכך וכך שנים לעתיד לבוא, אני גם רוצה לדעת האם יש משהו שמתקדם?

כמו שאמרתי ברגע שהגיעו אלינו גם ההתאחדות וגם התאגידים, כמו שאמרתי קודם ואני שמח מאיר שפיגלר שאישרת את זה, אתה באמת לא יודע מה המידע האמיתי ומהם הנתונים האמיתיים בתחום הזה.


מבחינתנו הבעיה האמיתית שאנחנו ידענו עליה ומצאנו לה פתרון, היא אחת הטענות של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה על כך שנתנו שכר גבוה יותר לעובדים הזרים מעובדים ישראלים ושלא הייתה על כך מספיק אכיפה. ההסתדרות קיבלה לכן החלטה אדוני היושב ראש, עוד לפני חמישה חודשים בהנהגת ההסתדרות שכל העובדים הזרים בישראל, וחוקת ההסתדרות שונתה לשם כך, הם יכולים להיות חברים בהסתדרות כך שנוכל לטפל ולעגן את כל הזכויות שלהם וגם לטפל בהם.

האם התאגידים לא פתרו את הבעיה לגבי העובדים בענף הבנייה?

לא. הסכם העבודה הקיבוצי עד שנחתם ב- 21 לינואר השנה, נכון שבהסכם היה חלל ריק ונכון שהיה בו כל מה שקשור להעסקת העובדים הזרים, בצירוף הנוהל שהוציא משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, אבל היה שם חלל ריק ועל פי החוק כשיש חלל ריק מישהו ממלא אותו. אבל לגבי האכיפה של ההסכם גם ההסתדרות לא עשתה את המוטל עליה. לכן בהסכם האחרון שערכנו יש הסכם אחד לכל העובדים בענף הבניין, ראשית כדי שתהייה שוויוניות. חתמנו עם ההתאחדות ובימים אלה, לפני כעשרה ימים, נציגי התאגידים נפגשו עם יושב ראש ההסתדרות, וגם יושב ראש ההסתדרות, ואני אומר את זה מטעמו, השתכנע שחייבים לקבע את המכסה של העובדים הזרים בצורה זו או אחרת.

אני אומר לך שכדי לקבע את זה, ואני שוחחתי עם כל החבר'ה שנמצאים מסביב, זה תלוי ואפילו הפרט הקטן הזה תלוי בהוראה של ראש הממשלה לאיש שתחת פיקודו, שמתחתיו. כל עוד ראש הממשלה לא יורה לשר הפנים או לממונים. הוא צריך לומר להם שבינתיים לא מסלקים אותם מפה, בינתיים אתם משאירים אותם. המילה הזאת צריכה לצאת מפיו של ראש הממשלה. כדי שראש הממשלה יאמר את זה צריכים מר עופר עיני או מר יצחק מויאל לחייג את המספר של ראש הממשלה ולומר לו שכרגע המצב קטסטרופלי, זה מצב שהוא בלתי אפשרי, וכדי לעמוד במצב כרגע צריכה לצאת הוראה של יציאה מהסדר, "עת צרה היא ליעקב וממנה יושע" אנחנו מבקשים להורות את ההוראה הזאת.

אני אומר מה כבר נעשה. אתן לך דוגמה שאנחנו משתמשים בה. כשרצו לפתוח את מנהרות הכרמל הממשלה החליטה בחמש דקות להכניס 1,000 עובדים טורקים.

זה 500 סינים ולא טורקים, וזו הייתה החלטה.

לא משנה מאיפה אבל עשו את זה בהחלטה מעכשיו לעכשיו כי רצו לעשות את זה. זאת הבעיה. לכן הוועדה צריכה לקבל עוד החלטה ולהגיד שבנושא של ענף הבנייה מישהו צריך לעשות כאן עבודה אמיתית. כשנוצרה בעיה הכניסו לכאן 600 עובדים מהיום למחר בגלל שלא היו ידיים עובדות ישראליות. אדוני היושב ראש בדיון הקודם אמרת, וזו בדיוק הבעיה, אין כאן הכשרה, אין פה תהליך מתוכנן. שולפים כאן דברים ונעשים דברים שגרמו בחלק מהמקרים למחירי הדירות להגיע לאלה גבהים. כל מה שקשור לנושא התכנון בענף הבניין לקוי והוא נעשה בשליפות. הדוגמה של מנהרות הכרמל ממחישה את זה.


אמרנו שאנחנו רוצים, יושב ראש ההסתדרות קבע פגישה עם שר התעשייה, מסחר ותעסוקה ל- 18 בחודש. אנחנו נלך לשבת אחרי שהכנו חומר מקצועי ומסודר עם ההתאחדות ואנחנו מאמינים לו כגוף המעסיק יחד עם התאגידים שיביאו למצב שכל מי שיועסק בענף יקבל את הזכויות שלו. אנחנו נפקח על כך שמצד אחד הוא יקבל את כל מה שמגיע לו ומצד שני תהייה מדיניות. יושב ההסתדרות אמר גם לתאגידים שהוא לא רוצה לעודד עובדים זרים, אבל לא יעלה על הדעת שיהיה מחסור עד שימצא פתרון לחוסר בידיים עובדות. יש פה חוסר בידיים עובדות מקצועיות אז איך אפשר לגרש אנשים. מצד שני תזכרו שבזכות חלק מהעובדים הזרים המון עובדים ישראלים עובדים בענף, זה אמיתי. בגלל חלק גדול לישראלים אחרים יש מקום עבודה.


לא יותר בשליפות, אלו דברים שנבדקו ולובנו. נפגשנו עם תאגידים מאוד גדולים ועם חברות מאוד גדולות ונאמר לנו שליד כל עובד מקצועי זר עובדים שלושה ישראלים.

למרות שאני חבר כנסת לי אין את הכח, לכם יש את הכח. כשהבנתי שראש הממשלה לא שומע אותי הלכתי ליושב ראש הכנסת, ישבתי עם ראובן ריבלין ואמרתי לו שיש כאן קטסטרופה ובקשתי שהוא ייפגש דחוף עם ראש הממשלה בנושא הבנייה. בדיוק מה שאמרנו אז בין שתי הישיבות שבהן גם אתה היית, אמרנו דברים טריוויאליים פשוטים ונורמליים מהכלל אל הפרטים ולא מהפרטים לכלל. יש כאן אחריות על הציבוריות הישראלית לדאוג שזוג שמתחתן תהייה לו דירה ושהמחיר יהיה נורמלי ומצד שני תהייה תעסוקה להרבה ישראלים סביב הענף הזה.

ראש הממשלה שמע את זה מראובן ריבלין והוא שלח אלי את אייל גבאי, את סגן המנהל הכללי שלו. אמרתי לו את הדברים שאמרת מילה במילה. אמרתי לו שההסתכלות צריכה להיות מלמעלה כלפי מטה ולא ממטה למעלה והוא רשם את הדברים. שאלתי אותו מה עושים והוא ענה לי "לך אל בנימין (פואד) בן אליעזר", אמרתי לו שזה לא מעניין כי אתם מונתם ואתה האחראי ואתה זה שצריך לבוא עם הפתרון. אמרתי שקודם כל את העובדים הזרים לא לגרש וגםהצעתי להביא עוד 15,000 עובדים מסין, אני לא מת על הערבים, אני מעדיף שיהיו ישראלים. שימצאו את הפתרון. הוא הבטיח לי. אני לא שמעתי שיש פתרון ולא שמעתי שהודיעו שמשאירים אותם.


אני מבקש ממך מר יצחק מויאל בבקשה, הכח שלכם יותר גדול מהכח שלי. אני ממש מבקש בכל לשון של בקשה שתפנו אתם, אתה או ההוא מטעמך, אתה יכול לדבר עם אייל גבאי, הוועדה קוראת מספר פעמים ואנחנו אומרים לך שהמצב קטסטרופה כי כל יום נגמרים ה- 36 חודשים של עוד פועלים, הפועלים מסתלקים ואין תחליף. אתם צריכים לקבע את המצב וזה א' ב'. ההשלמה היא בהצלחה שלכם והיא לא בדיבור. ההבדל ביני ובין עופר עיני היא שבלי עופר עיני אין לו ממשלה אבל בלי יעקב (כצ'לה) כ"ץ יש לו ממשלה.

אני אסביר מה כן נעשה. אתה היושב ראש אמרת והעלת את זה גם קודם, אנחנו גם הצגנו את זה. והייתה פגישה, ישנם דברים שאני לא יכול לומר אותם ואני לא מוסמך לומר אותם, אני אומר שנעשים דברים מטעם יושב ראש ההסתדרות, אנחנו לא מעודדים תעסוקת עובדים זרים, אנחנו רוצים עובדים ישראלים. יש בנושא רגישויות והנושא מטופל על ידי ההסתדרות בצורה מאוד רצינית ואחראית. הייתה פגישה עם שר האוצר ושמעת את מיכל שהייתה כאן, יש בעיה וחוזרים לבעיה האמיתית. יש חוסר מידע וזו הבעיה המרכזית. שר האוצר מחזיק בנתונים שלא כל כך מתאימים למה שאנחנו יודעים בשטח. המחלוקת איפה יותר גדול, השאלה היא איפה הנתונים האמיתיים נמצאים. הייתה פגישה עם שר האוצר, הולכת להיות פגישה עם שר התעשייה, מסחר ותעסוקה ועם שר הפנים. יושב ראש ההסתדרות, ואני אומר את זה כאן לוועדה, לקח את הנושא לידיו, נציגי ההתאחדות והתאגידים היו אצלו, שכנעו אותו והוא לוקח את הנושא כי גם הוא רוצה לסייע בהתמודדות במחירי הדירות.

לכתוב כאן שהוועדה לא קוראת רק לראש הממשלה אלא גם ליושב ראש ההסתדרות.

אני לא יודע למה אתה ממעיט בערכה של הוועדה. אני אומר שאם אתה לא היית לוקח את העניין של הכשרת העובדים הנושא לא היה זז, אתה הצלחת גם לכופף את שר התעשייה, מסחר ותעסוקה.


בנוגע לעובדים הזרים, אני חושב שאם הוועדה גם תמליץ להקים צוות מקצועי שיבחן את הסוגיה בצורה אמיתית ואת הצרכים, צוות שיפרוס את הבעיה בצורה מסודרת, יתכן שתוך שנתיים לא נצטרך פה בכלל עובדים זרים ואולי להפך. לא לעשות את העבודה כמו שעושים היום. כמו שהקבלנים אומרים שהיום אם יהיו להם את העובדים באופן שהממשלה רוצה לעשות יגרם נזק לענף, קול קורא במדבר - - -

זה נוגע לכל אחד ואחד. האם יש למישהו לומר דבר נוסף? משה שפיגלר תגיד משהו שיש איתו פתרון, אם הגענו למצב שאני צריך לפנות להסתדרות, לאן הגענו? משה שפיגלר הרי אתה בהינף קולמוס.

אולי זה טיפה יעזור. ראשית לעניות דעתי לגבי עניין ה- 5,000 עובדים אפשר בצורה חדה ולא צריך החלטת ממשלה. הממשלה לא יצאה מתוך נקודת הנחה שביום ה- 31 לחודש מסוים יש X עובדים ופתאום ב- 1 לחודש הבא יש X-Y , זה גם נדון בבית הגבוה לצדק. הרעיון ליצור מתווה אבל המתווה בהחלט נתון לשיקול דעתם של הגורמים הרלוונטיים, אני חושב שזה יכול להיות של אלה שעומדים בראש מערכת רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול. לא בטוח שלשם כך צריך בכלל החלטת ממשלה. צריך לראות את הנתונים.


אני מבקש לומר משהו בהמשך לדבריו של מר יצחק מויאל, אני חיפשתי ולא ראיתי, לא ראיתי ולכן גם התקשרתי למרכז המחקר והמידע של הכנסת, לא ראיתי מסמך מקצועי שיש בו היבטים כלכליים, חברתיים, תרבותיים שמעיד בצורה כזאת או אחרת על היותם של העובדים הזרים כאן, בכל תחום שלא יהיה וכאן אנחנו מדברים על ענף הבניין. מסמך שלפיו קבעו ערך לצורך בעובדים זרים כאן בארץ, מהי המכסה שצריכה להיות, מהן ההשלכות, למה 5,000 ולמה לא 6,000, למה לא 4,000 ולמה המדרגות הן בצורה אחת ולא אחרת.

אני לא ראיתי שום מסמך כלכלי שיכול להוות לפחות בסיס לדיון שנוגע למהות ולמשמעות העובדים הזרים כאן בארץ בכל הענפים וגם בענף הבניין, יוכל להיות שאתה יושב ראש הוועדה יכול לבקש דבר כזה. זה משמעותי כי הם דיברו כאן על בסיס הנתונים שהוא בעייתי בפני עצמו. אתה אמרת חלקית ואני אומר שהוא בעייתי מאוד. כמו כן איזה מסמך מקצועי שיכול באמת ובתמים פעם אחת לפרוס את כל סוגיית העובדים הזרים, את המשמעות ואת הנגזרות שלהם כאן בארץ בפילוח של כל אחד מהענפים.

השאלה צריכה לעלות לרף יותר גבוה. הרף היותר גבוה היא שאלה לממשלה, מדובר על ראש הממשלה, מדובר על יושב ראש ההסתדרות, ועל כל מי שנושא באחריות וילך וירד דרך כל הרמות השונות המתעסקות בזה. זה מתחיל בהגדרת האחריות מה אנחנו רוצים שיהיה כאן, לפי הצרכים אתה קובע את השיטה. פעם זה היה הולך מלמעלה ללמטה כלומר אתה מציב מטרה, או כמו שאומר הרמח"ל – רבי משה חיים לוצטו "מה חובת האדם בעולם", בשביל מה בא האדם לעולם? יש ב"אשרי יושבי ביתך" זה אחד ממזמורי התהלים של דוד המלך, זה הולך מא' עד ת' וחסרה שם אות יוד "נפלה ירושלים...", יש שם פסוק "שומר ה' את כל אוהביו ואת כל הרשעים ישמיד", היה יהודי שהיה מגיע לתפילה תמיד אחרי המילה שומר, הוא תמיד היה שומע את ההמשך "... ה' את כל אוהביו ואת כל הרשעים ישמיד", הוא לא הבין למה משמיד גם את הטובים וגם את הרעים. אבל היה יהודי אחר שמיהר לעבודה ותמיד היה יוצא לפני המילה ישמיד ותמיד שמע " שומר ה' את כל אוהביו ואת כל הרשעים ..." הוא לא הבין למה הוא שומר גם את הטובים וגם את הרעים.

שניהם מגיעים לרב והאחד שואל את הרב, למה שומר ה' את כל אוהביו ואת כל הרשעים, השני שואל שאלה הפוכה, למה ה' ישמיד את כל אוהביו ואת כל הרשעים, אמר להם הרב הבעיה שלכם היא הבעיה של המין האנושי כולו. כשבאים מאוחר ועוזבים מוקדם וחושבים שמבינים את הכל. אנחנו צריכים לדעת שמתי שלא מגיעים לעולם באים מאוחר, ותמיד מתי שעוזבים עוזבים מוקדם כי אנחנו משאירים הרבה אחרינו. קודם כל להיות צנועים וענווים במסגרת הזמן הקצר שנמצאים ולעשות דברים טובים. לא עליך המלאכה לגמור, למרות שאנחנו לא מצווים לגמור את הכל אנחנו צריכים להיות כאלה שאת חלקנו נתרום.

כמו שנעשה בענף החקלאות וכמו שאמר עורך הדין משה שפיגלר כאן, אם היו עורכים עבודה שהייתה אומרת מה קיים כרגע, והתחייבות שתמורת כל עובד ישראלי שנקלט בענף אנחנו מוותרים על הזכות לעובד זר, אז צריכה להיות מחויבות של המדינה להביא את העובד הזר, על מתווה כזה היה אפשר ללכת ולסגור.

זה בדיוק מה שאמרתי שחותכים ולא בודקים מה חותכים, מורידים את הראש עם הבשר והורגים את בנאדם.

נכון לעכשיו, המצב שנוצר זה שלא צריך להוריד, צריך להדגיש את זה. בטווח הארוך צריך לדאוג שתהייה כניסה של ישראלים, בסופו של דבר בואו נשים דברים על השולחן. זה בסדר 6,000 או 7,000 או עוד פלסטינים.

גלעד נתן, אנחנו מדברים שבמשך 8 שנים האחרונות נעשה ניתוח בחברה הישראלית בענף הבנייה כמו שלא נעשה בשום תחום אחר, המספר ירד מ- 80,000 ל- 7,000 עובדים. זאת אומרת ירדו כאן ב- 85%, 90% במכסת העובדים, לא היה שום ענף שמעסיק עובדים זרים שנעשה בו ניתוח כל כך משמעותי, ואכן ברוך ה' נקלטו כאן הרבה עובדים ישראלים. לפעמים יש רגעים שהם מקרי עזרה ראשונה, אתה צריך לבחון ולא לחתוך. זה כמו הסוס שהורידו לו את כמות האוכל כל הזמן עד שהוא מת. אנחנו צריכים לדאוג שהסוס לא ייפול לנו.

אם הקבלנים לא היו אומרים בשנת 2002 שנוריד מ- 80,000 אז היה אוי ואבוי.

לכן הדיון הקודם והדיון הזה עסקו בהכנסת עובדים ישראלים וזה בגדר הקדמת תרופה למכה, בזה עסקנו בישיבה הקודמת. אנחנו כעת משלימים ואנחנו מבקשים שהדבר הזה ידחה קצת כדי שאנחנו נוכל להיערך באופן שלם. לא מדובר כאן על קטסטרופות.


ברשותכם אני מבקש לקרוא את סיכום הועדה.


הוועדה קוראת לממשלה להקפיא את מכסת העובדים הזרים הקיימת, שעומדת כרגע על 8,000 עובדים, עד מציאת חלופות לעובדים אלה. כלומר כל עוד הדבר הזה לא פתיר אנחנו מבקשים להקפיא. לא מדובר במספר גדול.


הוועדה קוראת לממשלה, לקבלנים ולהסתדרות לעודד השתלבותם של עובדים ישראלים בענף ולפתח כמה שיותר מהר קורסים להכשרת עובדים בענף. ברוך ה' זה נעשה וכל המרבה הרי זה משובח.


הוועדה קוראת לממשלה להאיץ את הליך התיעוש בענף ולהשתתף במימונו. מר יוסי שבת היום אני לא יודע, ועל כך לא נתת לנו תשובות, מה ואיך אנחנו עושים בנושא התיעוש, איפה זה בדיוק עומד. צריך להיות מוכנים בתחום הזה ולדעת מה תעשנו, מה מתעשים ואת מה מתעשים ואם בכלל יש תכנית בתחום התיעוש. מה זה אמור לחסוך, מה זה עשוי להוריד והאם זה בכלל מעשי ואם לא. אלו דברים שצריך לבחון אותם.


הוועדה קוראת למשרדי האוצר, התעשייה, מסחר והתעסוקה, ומשרד הפנים להפסיק להוציא עובדים זרים שכבר נמצאים בארץ. אני אומר את זה פעם שנייה כי זה תלוי בוועדה.


הוועדה קוראת לממשלת ישראל ולממונים מטעמה, אני אומר מה שאמר יצחק מויאל, להקים צוות לבחינת הצרכים בענף. כלומר להקים צוות שמקובל על כל הגורמים.


הוועדה קוראת ליושב ראש ההסתדרות, אני רוצה לומר שאני תולה בו יותר תקוות אפילו יותר ממך מר משה שפיגלר אולי דווקא בזכות הפשטות והענייניות שלו, הוא הצליח לקבוע לעצמו סטנדרט שמתחשבים בדעתו. הוא לא אחד שקופץ בראש כדי שישמעו את דעתו, הוא באדם צנוע ותעבירו אליו בשמי שהוא ראוי לכל ההערכה שבעולם דווקא בגלל הצניעות והענווה שלו.

אני חושב שאין לנו הרבה אנשים שעוסקים בעבודה ציבורית שהם אנשים ענווים וצנועים, בנושא הזה הוא מיוחד מאוד ולכן קולו נשמע, וכשהוא כבר מרים את קולו שומעים לו. אני חושב שאם הוא היה מרים טלפון לראש הממשלה בשנייה הבעיה הזאת הייתה נפתרת.

הוועדה קוראת ליושב ראש ההסתדרות לפעול למען הקפאת המכסה הקיימת.


אני מודה לכולם, אני לא שמעתי אותך קציננו ומפקדנו אבל מאחר שמי שקדם לך שאמר שעד עכשיו היה בתפקידך.


חוץ מהפלסטינים, ששמעון נלחם איתם אני לא מכיר את המושג פלסטינים, גם גולדה מאיר אמרה שהיא לא מכירה פלסטינים. אז אני אדבר על ערבים, ומאחר שבנימין (פואד) בן אליעזר אמר שהוא ממילא מקדם את זה אז ניתן לו לקדם. אני דיברתי על 15,000 סינים ואני אוהב אותם יותר.


אני מודה לכולם שבאתם לפה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40