PAGE
25
משותפת עבודה –כלכלה

24.2.10


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול

מישיבה משותפת של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות (פר' 236)

וועדת הכלכלה(פר' 195)

מיום רביעי, י' באדר, התש"ע (24 בפברואר, 2010) בשעה 10:00

העיצומים ברשות השידור וההשלכות על השידורים לציבור

חברי הוועדה: היו"ר – חיים כץ

יו”ר ועדת הכלכלה אופיר אקוניס

חיים אורון

אריה אלדד

אילן גילאון

שלי יחימוביץ

נחמן שי

יוליה שמלוב ברקוביץ

משרד ראש הממשלה: אורן גלעד – יועץ כלכלי

דיאא אסד – אגף השכר

אורן משה – אג"ת

רחל קרמרמן

תמנה עורב

רן אפרתי – יו"ר ועד טכנאים

צביקה גרזון – ועד טכנאים-רדיו

לזר צנדקוביץ –ועד טכנאים-רדיו

אסף אפרתי- חבר ועדת עיתונות

מנחם הדר- ועד עתונות

יעקב לוי – יו"ר ועדת טכנאי טלוויזיה

ליאור יצחייק – חבר ועד הנדסה

משה שגב – חבר ועד הנדסה

רחל קרמרמן – חברת הוועדה המנהלת

יעקב נווה – חבר הוועד המנהל

שלום ראובן – חבר הוועד המנהל

איתנה גרגור- מבקרת פנים

ערן הורן – סמנכ"ל כספים וכלכלה

מרסיה צוגמן – עו"ד

אריה שקד- מנהל קול ישראל

דינה רייס – עורכת מדד יומי

לינדה בר – דוברת

מיה גורן – מרכזת הרפורמה

יורם כהן – מנהל חטיבת החדשות

מושון מצליח – מנהל הטלוויזיה

דני בורנשטיין – הסתדרות הטכנאים ירושלים

דורון קרני – מזכיר ארצי

מוטי אברהם – יו"ר

מיטל בשארי - המועצה הישראלית לצרכנות

אריק בורנשטיין

יהודה כהן

ורד ברמן

גד בן יצחק

וילמה מאור, לאה ורון

אתי בנדלר

לאה קיקיון

העיצומים ברשות השידור וההשלכות על השידורים לציבור

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. זו היא ישיבה משותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת הכלכלה, והנושא הוא העיצומים ברשות השידור וההשלכות על השידורים לציבור. לפני שניכנס לעובי הקורה אתן ליו"ר ועדת הכלכלה לומר את דברו.

תודה לך, אדוני היושב ראש, ואני באמת מודה לך שנעתרת לבקשתי לקיים בוועדה הנכונה, פה בכנסת, דיון ביחסי העבודה ברשות השידור, כי זה תפקידה של ועדת העבודה, והרווחה – היא עוסקת ביחסי העבודה, לא ועדת הכלכלה, לא ועדת החינוך ושום ועדה אחרת. לכן אני מודה לך על שנעתרת לקיים את הישיבה.


אנחנו מקיימים בחצי השנה האחרונה כמעט פעם בחודש דיון בנושא. לדאבון הלב לא ראיתי התקדמות ניכרת לטובה במצבה של רשות השידור. אנחנו מגיעים לקו פרשת מים בנושא של רשות השידור בשבועיים האחרונים. חברת הכנסת יחימוביץ שנמצאת כאן היא עובדת לשעבר של רשות השידור. ב- 1987 היתה שם שביתה של 52 יום. אנחנו לא נגיע למצב הזה, כי אין לזה שום תוחלת, להשבתות של שנות - 80, העליזות, אני קורא להן, אבל אנחנו חייבים כבר להתחיל להיכנס להכרעות ולהגיע למצב שבו - -

ובשביל זה אנחנו פה, אתה אומר.

בדיוק ככה. אנחנו צריכים להגיע למצב שבו יחסי העבודה ברשות השידור לא יפגעו בצרכנים. בזה אנחנו מטפלים הרבה בוועדת הכלכלה – בטובת הצרכן. והם פוגעים. לצערי הרב, כשמופסקים בשעה 23:00 שידורי הערוץ הראשון של הטלוויזיה, שהנהלת רשות השידור החליטה על הורדת שתי תכניות, טובות בעיניי – ויש ציבור שרואה אותן, עשרות אלפים. זה "מדד יומי" ו "מהיום למחר", שבעצם יצרה את כל הז'אנר הזה של תכנית חדשות לילית בישראל. אחריה באו ערוץ 10 וערוץ 2 אבל כך זה נוסד, אם אינני טועה, ב- 1991.

אגב, "מדד יומי" היתה התכנית הכלכלית הראשונה שכולם חיקו - -

לא ידעתי, אבל היא הנותנת. אז גם "מדד יומי". וגם ברדיו אין שידורים, יש פגיעה. אגב, כל הציבור, חלקו הגדול, משלם אגרה, והוא נפגע מהדבר הזה. אנחנו חייבים, ואני רוצה לומר משהו לחבר הכנסת שי – אני ממש מבקש ממך לא להפוך את הנושא לוויכוח פוליטי. אני חושב שכולנו מתגייסים להצלת רשות הציבור, לפחות אצלי זה כך ואני מניח שאצל רוב חברי הכנסת - מתוך דאגה כנה אמיתית לשידור הציבורי.אין מדינה דמוקרטית מתוקנת שאין בה שידור ציבורי טוב, חזק ויציב. ואם היתה רפורמה ב- BBC אולי בוועדה הזו, בפעם הבאה נבקש ממרכז המידע והמחקר של הכנסת לבדוק מה הם עשו שם. גםה ם היו במצב מאד קשה, והיום ה – BBC הוא חד מתחנות השידור המשגשגות, הטובות והיעילות ביותר בעולם. לכן, חבר הכנסת שי, שמעתי אותך הבוקר – ולכן, אני מבקש ממך, בוא נשים בצד את הוויכוח הפוליטי. זה לא מתאים, זה לא העניין. אנחנו לא בוויכוח פוליטי, כך אני חושב. יש כרגע החלטה שהתיק נשאר במשרד ראש הממשלה. גם בימיה של ממשלה אחרת הוא נשאר במשרד ראש הממשלה – ממשלת שרון הפקידה את התיק בידיו של מנכ"ל המשרד, אביגדור יצחקי. לא קרה שום אסון.

אז אני מבקש בעניין הפוליטי, באמת – לא לערבב ויכוח פוליטי בוויכוח על עתידו של השידור הציבורי.

יש עוד דברים שאסור לנו לדבר? רק שנדע.

מותר. אני מציע. יכולים לדבר על הכל. רק הצעתי לא לערבב ויכוח פוליטי בתוך הרצון המשותף לך ולי - -

כשלא יקבלו החלטות פוליטיות – לא יהיה - -

מישהו מעלה על דעתו שתהיה התערבות בתכנים?

אין שאלה בכלל. אני אומר לכם וגם שוחחתי על כך בשבוע האחרון כל יום עם ראש הממשלה. מישהו מעלה על דעתו שתהיה התערבות בתכנים? הרי ימיו העליזים של בן גוריון - -

· - -

תחילת הדיון זה על פתרון הסכסוך ואתה גורר את זה למקום אחר, ולא נגיע ליעד.

נכון, אני אגיד לך מדוע – בגלל שהדבר הזה לא מועיל לעניין שלנו עכשיו. בעניין הזה אני אומר משפט: שכולם יסירו דאגה מליבם, לא תהיה שום התערבות, כפי שלא היתה, בשנים האחרונות. עם כל הכבוד, שיביאו מישהו אחד שיגיד שהיתה התערבות פוליטית.


עכשיו, אדוני היושב ראש, כפי שאמרת – חייבים להפסיק לדבר וחייבים להתחיל לעשות, ואני אציג בקצרה את הצעת חוק רשות השידור (תיקוני חקיקה) ייחוד ערוץ אחד לשידורי טלוויזיה. כרגע רשות השידור משדרת לשווא את ערוץ 33. יש ויכוח, הגב' קרמרמן על הסכום – ביקשתי לקבל מהוועד המנהל,-או מנציגת הוועד המנהל - -

לא חשבתי שזה על הסדר היום.

לא, אני רק מציג – הדבר הזה הוא על שולחנה של הכנסת ואנחנו נגיש כשנדע בדיוק את העלויות. מדובר על מיליוני שקלים.

בוא ננסה לגעת בסכסוך ולא להיכנס לשום מקום אחר בשעה שיש לנו לדבר.

דקה אחת. הדבר הזה, אדוני היושב ראש, הוא אחד הדברים האופרטיביים היחידים, אם לא היחיד, שנמצא ב - - כדי להציל את רשות השידור.

אני אגיד לך מה הדבר האופרטיבי- שיתכנסו העובדים וההנהלה ויגיעו להסכמים, זה לב ליבו של העניין. אחר כך נתכנס ונראה מה הלאה. קודם כל שהעובדים יבואו לעבוד. אחר כך נראה- פוליטי, לא פוליטי, תכנים - -

אין על זה ויכוח. על זה, אני מקווה - -עד סוף הישיבה. בעניין יחסי העבודה שפוגעים במה שהציבור מקבל, בסוף - בזה אני מקווה שהוועדה ברשותך תקבל החלטה כלשהי או תוציא אמירה חשובה בעיניין הזה של יחסי עבודה. תודה.

תודה. לפני שאתן רשות דיבור לחברי כנסת שביקשו לדבר, הייתי רוצה לשמוע מנציג רשות השידור את הסטאטוס של היחסים בין העובדים ובין הרשות – עם מי סיכמו, מה סיכמו, איפה יש מחלוקות, איפה הפערים, איפה אפשר לגשר. לפני שהתחלנו את הישיבה ניגש אלי נציג הטכנאים ואמר לי- גמרנו את לב לבה של הבעיה, גמרנו את הנושא של גמישות ניהולית.

לא, לא.

זה מה שהוא אמר לי. יכול להיות שזה נכון, יכול להיות שבוועד אחר לא סיימו, יכול להיות שבוועד אחר יש מחלוקות אז בואו נמקד, נראה איפה יש בעיות, איפה צריך לסיים, נראה איפה אנחנו יכולים להכניס את ההסתדרות, או בלי ההסתדרות לנסות לגשר ולפתור את הבעיה . אחר כך נדבר על תכנים, על פוליטיקה, החיים הרגילים. אז הייתי רוצה לשמוע דברים דווקא מהנהלת הנציגות. תן סקירה כללית איפה הם עומדים, לגבי כל הוועדים.

אני סמנכ"ל הכספים של הרשות. ראשית, אני אגיד כמה מילים על הנסיבות שהביאו לכורח לקצץ בתקציב.

עזוב, תן תמונת מצב עדכנית. לא מעניין אותנו למה הגיעו – תמונת מצב עדכנית, בוא נתחיל למקד את העניין, כדי שלא תגידו שאתם כל יום באים לכאן לוועדה הזו ולוועדה אחרת. בואו נמקד את העניין, נראה איפה הבעיות, איפה המחלוקות – נראה איפה אנחנו פותרים את העניין.

אבל זה חלק מהעניין.

אז אני אגיד משפט אחד בלבד: הפגיעה שנגרמה היא תוצאה של קיצוץ בתקציב ולא קשורה ליחסי עבודה. זה משפט שחשוב להגיד.


לעניין משא ומתן על רפורמה, בשביל שהרפורמה תצא לדרך, והיא הפתרון, לפחות בעיניי – הפתרון האמיתי היחיד, צריכה להיחתם מערכת הסכמית שכוללת הסכם עם האוצר שמממן את הרפורמה הזו, ויש טיוטה, פחות או יותר מוסכמת ומוכנה, והסכמים עם הארגונים שמייצגים את - -

כמה ארגונים יש לך?

שני ארגונים מייצגים את העובדים. יש מספר רב של ועדים אבל הם מיוצגים על ידי שני ארוגנים – אגודת העיתונאים וההסתדרות. עם שני הארגונים אלה נחתם בחודש מרץ 2009 הסכם של פרישה של 700 עובדים, כולל תנאי פרישה, תנאי פרישה טובים מאד, הסכם מאד מפורט עם מנגנוני הפרישה ופרישה מרצון, בהתחלה - אם צריך, אפשר להרחיב על זה. ההסכם הזה - -

זה בישיבה הבאה, ישיבת המשך. כנראה לא נגמור את הכל היום.

כניסתו של ההסכם לתוקף מותנית בהשגת הסכמים על הסדרי העבודה העתידיים ברשות – איך הרשות תעבוד, מה יהיו נהלי העבודה, מה יהיו תנאי השכר של אותם עובדים שלא יפרשו ויפעילו אותה ויצטרכו לייצר את התוכן האיכותי שהרפורמה אמורה לייתר. הסטאטוס של הסכמי העבודה מול אגודת העיתונאים - כרגע המשא ומתן הוא במצב של ניסוחים משפטיים של הסכם, שנדרשת עוד עבודה שם אבל אין שם כרגע מחלוקות מאד מהותיות שמונעות את זה. עם ההסתדרות עדיין לא הגיעו לרמה של ניסוחים משפטיים כי היו כמה נושאים משפטיים, נושאי ליבה – במחלוקת.

סקטור הטכנאים ברדיו ובטלוויזיה וסקטור שנקרא "משולב ומח"ר" שזה העובדים המנהליים. עם הטכנאים בטלוויזיה השבוע התקדמות ניכרת.

למה בשבוע הבא?

כי זה מה שנקבע .

הם משביתים. אתם לא. למה בשבוע הבא? למה לא נכנסים לדיונים מיידיים ויושבים ומנסים לקרב?

הדיון הוא עם הממונה על השכר, אני לא קובע את לוחות הזמנים שלו, אבל נקבעו יומיים, בימים שני ושלישי, עם הממונה על השכר ועם נציגי ההסתדרות והוועדים.

הממונה על השכר – הוא קובע מתי תערכנה הפגישות?

מתואמות פגישות בין כל הגורמים שצריכים להיות במשא ומתן. אם אתה רוצה להיכנס לטכניקה של תיאום הפגישות - בימים שני ושלישי שורינו יומיים מלאים לצורך העניין הזה

יום שני זה פורים.

נשב גם בפורים, אם צריך. עד סוף השבוע אנחנו יושבים עם העיתונאים. אם התרשמתם שאנחנו נחים, אז אף אחד מהצדדים – גם הוועדים וגם הסתדרות וגם אגודת העיתונאים, לא נח לרגע. עם הדירוג המנהלי והמשולב נותרו מספר מחלוקות וגם אתם נצטרך לשבת בשבוע הבא, וככל שתהיה התקדמות – נשמח. זה הסטאטוס כרגע ביחסי העבודה.

ונציג העובדים?

אני נציג הטכנאים ברדיו. אני רוצה להסביר כאן – אני לא יודע מה קורה עם הטכנאים בטלוויזיה, כי הם לא מתואמים אתנו, אנחנו לא מתואמים אתם, הם לא מתייעצים אתנו ואנחנו, לצערי, גם לא אתם. יכול להיות שאתם סגרו או שהם קרובים לפתרון. אתנו, המרחק הוא עוד רב עד לסגירה. יש לנו המון סעיפים שעוד לסגורים, לחלוטין. נושא הפרישה הוא פחות או יותר סגור. גם הוא קשה לנו - -

פרישה מרצון?

לא רק מרצון. עם רצון אין לנו בעיה. כל מי שרוצה – שיפרוש מתי שהוא רוצה, מבחינתנו. הבעיה היא שזה לא מרצון. ואתנו לא מתקדמים. אם היו הולכים לקראתנו כמו שהלכו לקראת טכנאי הטלוויזיה אז היינו כבר ב- 90% סגורים, אני חושב. הבעיה היא שהפלו אותנו לעומת טכנאי הטלוויזיה. אנחנו אנשים שנעבוד קשה אחרי הרפורמה, הרבה יותר מאשר טכנאי הטלוויזיה.

המלחמה שלך היא לא נגד טכנאי הטלוויזיה.

חס ושלום. היא נגד האוצר, ונגד ההנהלה.

אם אתה רוצה שנעזור, ואנחנו יכולים לעזור, תנסה למקד את הבעיות.

הבעיות הן שאתנו לא סגרו, לא הלכו לקראתנו.

מה אתם רוצים, ומה הם לא נותנים לכם?

המון סעיפים יש כאן, המון סעיפים.

מה לב לבו של העניין?

אני יושב ראש ועד הטכנאים ברדיו, ואני אסביר. כמעט 50% מהעובדים אצלנו צריכים ללכת הביתה. היה סיכום על תנאי פרישה. מכל 2 – 1 הולך. זו כבר רפורמה. תנאי הפרישה האלה בתוכם כוללים שכמעט 50% מהעובדים הולכים הביתה. חלקם – פרישה מרצון וחלקם – פרישה בששון.

כמה עובדים?

אצלנו, מתוך 130 עובדים, כמעט 60 עובדים הולכים, שזה דבר שכמעט אין לו אח ורע בשוק, אני חושב. מעבר לזה – זה לא מספיק. רוצים מאתנו עוד הרבה דברים אחרים. אתן דוגמה – הם רוצים הפחתת שכר של בין 20 ל – 30 אחוז. הם רוצים שעון נוכחות. הם רוצים הקטנת תשלום עבור משמרות – אם עד היום היינו מקבלים X כסף כערך שעה, הם רוצים להפחית מזה. הם רוצים לעצור את אופק הקידום של הטכנאים. הם רוצים לייתר כמעט את כל פונקציות הניהול של הטכנאים ברשות.

אוקיי, זה מספיק.

הניהול – שלא יהיו מפקחים, וכדומה?

כן. כמעט לא יהיו מנהלים בהנדסה. הם רוצים חוזים אישיים, להכניס אנשים מבחוץ פנימה. הם רוצים גמישות ניהולית – שזה לב המחלוקת. מה זו גמישות ניהולית? המילה "גמישות ניהולית" כשלעצמה היא מילה יפה אבל היא כוללת הרבה דברים, ואתן דוגמה – חלק מהגמישות הניהולית כולל בתוכו שינוי טכנולוגיה. אנחנו מעולם לא התנגדנו להכניס טכנולוגיות חדשות לרשות. אני מדבר כרגע כנציג טכנאי הרדיו. מעולם לא התנגדנו. עשינו מהפכה ברדיו. אין חילוקי דעות שברדיו זה מצליח. זו תרנגולת שמטילה בצי זהב. זה דבר מאד כאוב לעובדי הרדיו. החליטו לעשות רפורמה ברשות השידור. משום מה לקחו את הרדיו שהוא תאום סיאמי של הטלוויזיה. אמרו שבערוץ 1 יש בעיה. הכניסו אותנו פנימה. לקחו את הרדיו שזה גוף מכניס, יש בו פרסומת, אין חילוקי דעות שיש לו אחוז האזנה הכי גבוה בארץ, יעיל, מצוין, והולכים להרוס אותו. אחרי הרפורמה הרדיו הזה ייהרס לחלוטין. הרי סוס מנצח לא מחליפים, אז למה להרוס גוף שהוא מצליח? יש 8 רשתות רדיו, יש שם רשתות נישה שאף אחד בארץ לא יכול לתת מענה להן היום, יש לך ערוץ 8 בחינם, שזה רשת א', יש לך קול המוזיקה, יש לך רשת ג'- שירים עבריים, רשת ב' – רשת מעולה עם תכניות, יש לך מורשת, שנוגעת לסקטור הדתי, יש לך רדיו רק"ע שעונה לחתך הרוחב של כל האוכלוסיה, ערבית – רשת ד'. אז תנסו להבין מה הולכים לעשות פה – הולכים להרוס את הגוף המוצלח ברשות השידור. רוצים לתקן פצע ביד והורסים את היד השניה.

ההנהלה אמרה שהם שובתים בגלל סיבה אחרת , והטכנאים אומרים שהם שובתים בגלל סיבה אחרת.

הוא אמר – ההנהלה רוצה גמישות ניהולית, ההנהלה רוצה להוריד שכר, ההנהלה רוצה להתייעל - -

לא, לא. הלוואי וזה היה התייעלות.

ההנהלה הוריד לכם בפועל שכר?

ההנהלה הורידה גם לעצמה.

כשהיא הורידה לכם שכר- את ההפרשות על השכר, הם עשו לכם שכר תיאורטי ושכר בפועל? את ההפרשות מחשבים לך לפי השכר הרגיל או השכר הנמוך ביותר?

אתה מדבר על לפני הרפורמה או אחרי הרפורמה?

אתה אומר שהורידו לך עכשיו שכר.

עכשיו הורידו לנו משהו כמו 50-70% בשכר. בשביל זה יש קיצוצים היום, בשביל זה יש עיצומים שלנו כלפי ההנהלה.

אנחנו עדיין לא יודעים כי זה חודש ראשון שהם הורידו לנו שכר.

הוא שואל אותך על עכשיו, על ההורדות - -

אני מדבר על השכר שלך – הרווחת אלף שקל. הורידו לך ל – 800 שקל.

לא, אם אתה לוקח 100 שקל – הורידו ל- 400 שקל.

לא משנה המספרים. ההפרשות שלהם לזכויות שלך – הולכות לפי השכר התיאורטי או לפי השכר בפועל?

לפי השכר בפועל.

אתה מבין איזה נזק הם עושים לכם?

זה לא נכון.

ההפחתה היא רק בשעות נוספות ולא בשום דבר אחר.

אבל בפועל זה מוריד להם את השכר, לחלק מהם.

· - -

כולם מבינים, זה בסדר. גם לשעות הנוספות – יש לו הפרשה של 5% לגמל. צריך להבין – שיכול להיות שאתה מוריד 100 שקל אבל אתה עושה נזק עתידי שאתה לא מתכוון.

אולי כדאי שתיצמדו לעובדות ולא להשערות? העובדות הן כדלהלן: אחד החוליים ברשות השידור שאמור להיות מתוקן ברפורמה - -

אם זה אמור להיות מתוקן ברפורמה – למה עכשיו?

אני מבקש להשלים משפט. אחד החוליים שאמור להיות מתוקן ברפורמה זה העובדה שעובדי רשות השידור, הביטוח הפנסיוני שלהם הוא מהגרועים שקיימים במגזר הציבורי.

איך זה קשור להורדות עכשיו בשכר? ואם הרפורמה בפתח, והכל מבושל, למה לעשות את הצעד הזה?

ושאלת ההמשך – איך ברפורמה אתה משפר להם את זה?

גם לא מתקנים את הפנסיות לעתיד.

· - -

גם ברפורמה לא מתקנים. הבטיחו לנו שאנחנו נקריב קצת - - אבל בעתיד תהיה לנו פנסיה הרבה יותר טובה. גם בזה לא נגעו, גם בזה לא טיפלו.

תם ולא נשלם. אני אתן לח"כים ונחזור.

זה דיון מספר 400 ויותר בנושא מזה 3 שנים. היינו כבר במקום לגמרי אחר, שזה היה מאד קרוב. מתארים פה את מרץ 2009? זה כבר שנה מהיום. היינו במקום מאד קרוב, ועוד קודם לכן – במקום עוד יותר קרוב, כאשר היה ברור לכל העוסקים בדבר, שהם כבר אינם עכשיו, שצריכים ללכת בשלושה מהלכים במקביל, וכל מי שרוצה ללכת בצעד אחד, ישבור את הראש ולא יגיע לשום מקום. צריך לחוקק חוק רשות שידור, לא חוק 33, חוק רשות שידור במונח פה בכנסת, והוא הוגש על ידי הממשלה, לא על ידי האופוזיציה, וצריך לחוקק אותו והוא ירגיע הכי שאפשר את כל האנשים מהסכנה של פוליטיזציה ברשות השידור. אין דרך אחרת, חוץ מאשר לחוקק חוק רשות שידור שמקובל על כולם. אגב, זה היה בסיס ללובי לשידור ציבורי: מסכימים על החוק, מסכימים על הרפורמה, וצריך להביא מיליארד שקל. זה הסיפור. שלושת הדברים הללו. וכל מי שעסק בזה ידע שאלה הדברים – ידע שאלה הדברים. אפשר להתווכח פה עד מחרתיים ולנהל פה משא ומתן שאתה פה בקיא יותר מכולנו, איך גומרים ויכוח עם עובדים ב – 12 בלילה על הפנסיה מול השכר. זה לא ייגמר פה. וכשתגמור על הפנסיה מול השכר הם ישאלו אתך מה יהיה על אלה שנשארו. והם צודקים. מה יהיו תנאי השכר אחרי הרפורמה, כי זה הכל קשור ביחד. אנחנו נמצאים בשלב שבמקומות אחרים קוראים לו closing. יש איזשהו רגע שצריכים מכל הכיוונים להתכנס ביחד, ואם לא סוגרים – לא סוגרים כלום. אז כל אחד מחזיק את כולם במקומות הרגישים. הוא יכול להיות טכנאי, יכול להיות עיתונאי או מנהל. וההוא באוצר אומר: חברה', אני לא אביא יותר כסף. עד שלא גומרים. זה הקטע שכאילו יש ויכוח- קיצצו את השידור בגלל שלא מעבירים כסף. הם מנהלים את המאבק על הרפורמה. לא מעבירים כסף כי האוצר אמר – כבר העברנו שש פעמים כסף למימון ביניים, מספיק. ואז הם אמרו: אין לנו כסף לגמור את החודש ואנחנו מקצצים. לכן זה לא יגמר.


ומה עוד קרה? – ומה שאני הולך להגיד עכשיו הוא פוליטיקה או לא פוליטיקה: לא יכול להיות מצב שבמצב הנוכחי הזה שיש סכנה ממשית שהשידור הציבורי יופסק, שיהיה בן אדם אחד- מצידי שיהיה שר בלי תיק, מצידי שזה יהיה ראש הממשלה – הם כולם אנשים פוליטיים. מה, אני מחפש אנשים לא פוליטיים? אני בטוח שהוא לא יהיה ממרצ. מה אתה רוצה יותר מזה? אדם אחד שיבוא ויגיד: אני עכשיו יום ולילה סוגר את זה, כי עופר עיני רוצה שיסגרו, כי אומרים שהאוצר לא שינה את דעתו והוא מוכן לשים את הכסף, שעם העיתונאים גמרו כבר כמעט לגמרי ועם הטכנאים יש עוד כמה דברים לגמור. שלא יגמרו אותם, עד שכולם יבינו שהלילה צריך לגמור. ומה יגמרו הלילה? – מסמך התחייבויות איך מעבירים מיליארד שקל. בלי זה לא יהיה כלום. הבעיה שלנו – החוק, והבעיה השלישית – מתחילים את הרפורמה, והרפורמה היא נוראית – זה 750 איש שיאבדו את מקום עבודתם. נכון שלפי מיטב ידיעתי, ואני חושב שאני יודע, בתנאים יחסית טובים, הכי טובים שהיו בסקטור הציבורי עד עכשיו.

זה לא נכון, בפירוש.

- - -

אנשים בהסתדרות אמרו לי את זה. אם זה לא נכון – שבו ותגמרו.

- - -

הראש שלי קצת שונה מהראש של היושב ראש. אני חושב שאסור שאנחנו נהיה צד במשא ומתן ואל תבקשו את זה מאתנו כי יהרגו אתכם. אנחנו צריכים להכריח את כולם לשבת אתכם יום ולילה ולגמור, כי מה שמונח היום על כפות המאזניים זה לא שיפור תנאים אלא זהקיום העסק כולו.

אני לא בטוח, למרות כל הנאומים, שלכולם זה כל כך בנפשם שהעניין יתקיים. בשביל שזה יתקיים במשבר הקיים הזה צריך המון אנרגיה. אז האמירה רק ש"צריך" לא תפתור את העניין. אם לא ימצא ראש הממשלה היום שר ולא פחות משר שיגיד שהוא לוקח על עצמו את האחריות הזו - -

גם סגן שר. שיהיה אכפת לו באמת וייקח את זה על עצמו. נסתפק בזה.

שלוקח את האחריות, כולל הסכנה הציבורית שהוא יחטוף מכל הכיוונים, ויקבע לוח זמנים שצריך להיות במונחים של ימים, ואז יהיה החיבור, ה- closing הזה, ואז יישאר לנו, חבר הכנסת אקוניס כן לקדם – וזה לא דיון ראשון בינינו – את חוק רשות השידור. אני מודה ומתוודה, אני מעיד על עצמי עכשיו- אני עושה את המאבק הזה כבר שלוש שנים בשביל לקבל רשות שידור שיש לה חוק רשות שידור שבסוף היא תהיה פוליטית של מישהו אחר.

משנת 65.

לא רוצה את הזה. ונוצרה פה קואליציה מכל קצוות הבית על הבסיס הזה, שגם ייתן בסוף אפשרות להעביר בוועדת הכספים אולי לא 854 מיליון שקל אלא - -

תודה, דיברת יפה.


באחת הישיבות לא נתתי רשות דיבור לנחמן שי מפאת קוצר הזמן. אני חייב לך את זה.

קודם כל אני מברך על הדיון פה כי נדמה לי שהוא נוגע בשורשים. הוא מרחיק את הדיון ממה שנוח לנו לדבר עליו – אבל הוא עוסק בדבר הכי חשוב. עניין העובדים הוא קריטי כי זה ארגון עתיר עובדים, הוא מושתת על העובדים. העיסוק בעובדים והפרידה מהעובדים הוא שורש העניין. אם לא ימצאו דרך לטפל בזה, דרך נאותה ודרך נאורה, זה יהיה בנפשנו ובנפשם, וזה יהיה חמור, בעיניי. לכן, טוב שאנחנו שומעים את העובדים – אתם צריך לדבר. זו הכתובת הראשונה והעיקרית.

מה יש ברשות השידור חוץ מעובדים? – כלום. אם אין עובדים יש שם מכונות ריקות. חוץ מעובדים אין שם כלום. זה מתחיל בעובדים, ואחר כך זה הולך לכיוונים אחרים.

אז לכן ההסתכלות צריכה להיות דרך העובדים.


נקודה שניה- צריך לקבוע לוח זמנים. אי אפשר למשוך את זה יותר. זה הגיע לנקודת פיצוץ. לכן, אני לא יודע אם צריך לשבת הלילה או מחר, אבל מי שמטפל בזה צריך להגדיר את זה בזמנים. אם האוצר ייכנס ורק יעזור כספית לתקופה מסוימת זה רק כדור הרגעה. באותו רגע הכל ייעצר. אני מכיר את זה כבר הייתי שם. יעצרו ויגידו – עכשיו זה כבר לא בוער. זה בוער כרגע, עכשיו צריך לנצל את נקודת החסד הזו ולסיים את זה, ולהוריד את הנקודות שנוגעות להם מעל סדר היום.


ואז אני מגיע לנקודה השלישית שהיא כן פוליטית, תסלח לי – אני מקבל את מה שחיים אורון אומר, להתניע מחדש את החוק הזה שהוא קיים, עומד. לדון בו ולהוציא אותו לדרך. זה יהיה הנדבך השלישי והאחרון בעניין. אם נצליח בכנסת הזו, בחודשים הקרובים לעשות את זה, עשינו דבר מאד חשוב.

קודם כל – דבר אחד עקרוני. אין מדינה דמוקרטית בלי שידור ציבורי. לא קיים דבר כזה. זו לא איזו גחמה אנכרוניסטית של מדינת ישראל. אין מדינה דמוקרטית, כולל ארצות הברית, הקפיטליסטית, שאין בה שידור ציבורי, טלוויזיה חינוכית וכן הלאה והלאה. בכל מדינה זה אחרת, אני לא אכנס לזה בכלל, אבל זו נשמת אפה של הדמוקרטיה שלא כל התקשורת תתבסס על תמריץ מסחרי וכספי, שיהיה משהו שהוא ממלכתי, של המדינה. לכן מדובר פה באינטרס של כולנו, לא באיזו נישה קטנה שאנחנו נלחמיםי בשבילה, בשביל אדם כזה או אחר. במקרה בחדר הזה יש הרבה אנשים שקשורים לרשות השידור, שגדלו שם, בדרך כזו או אחרת, אבל זה לא רלבנטי בכלל.


ביקשת, חבר הכנסת אקוניס, לא לומר שום דבר פוליטי ואני מניחה שהתכוונת שלא נתייחס פה לראש הממשלה, אבל לראש הממשלה יש אחריות על על מה שמתרחש שם כרגע, בהיותו גם משפיע על מה שקורה באוצר. וזה לא יכול להיות שתשעה חודשים אין יושב ראש לרשות השידור, כשיש מועמד מוסכם על השר שממונה על רשות השידור ועל ראש הממשלה, וזה לא יכול להיות שכבר יימצא פתרון למינויו של היו"ר , וזה יהיה בהצעת המחליטים לישיבת הממשלה, ואז השר יולי אדלשטיין ישמע שבעצם ראש הממשלה לא רוצה את היו"ר הזה, אחרי שהוא כבר היה מוסכם עליו. זו התנהלות לא ראויה. לא מקובל עלי למנות את איל גבאי לממונה על רשות השידור. זה אדם שאין לו תודעה של חשיבות השידור הציבורי. זה אדם שההפרטה זורמת בדמו, הוא מפריטן על עם אידיאולוגיה כלכלית קיצונית שלא מסוגל לביא מזור ולאחד בין הקצוות. צריך כאן מישהו שיידע לשמן את העניין הזה באיזה שמן סיכה, להביא את כל הצדדים לשולחן דיונים, להרגיע את המערכת הרותחת הזו, לא מישהו שיביא אותה לידי קיצוניות.


הכל מבשר רעות. ההתנהלויות של השבוע האחרון מחמירות את המצב מאד ואנחנו ממש עומדים על סיפו של המשבר הגדול ביותר שרשות השידור ידעה, ורשות השידור ידעה משברים. אני עבר עבדתי ב "קול ישראל" כאשר היתה השביתה הגדולה שהותירה צלקות וחירבה את רשות השידור, גרמה לה נזקים איומים ונוראיים.


זה לא יכול להיות שערב רפורמה - כמו שאומרים כולם – יהיה פתאום, ולא שמת לב: העיצומים שלהם עכשיו זה לא בגלל הרפורמה,שתהיה. זה בגלל שקיצצו להם עכשיו בשכר. קיצצו לא קיצוץ רוחבי, מכל מיני סיבות שאריה שקד הסביר לי, ואני מבינה אותו – הוא אמר: לא ניתן לקצץ קיצוץ רוחבי כי יש טכנאי שאני צריך אותו ב- 200% ויש טכנאי שאני יכול להפחית את שעות העבודה שלו. אבל יצא בפועל שיש טכנאים שיש להם הורדה בשכר של 70%. אחרי 30 שנות עבודה זה דבר שהוא לא סביר, לא הגיוני. והם שובתים, הם עושים עיצומים. העיצומים האלה, ואני אומרת את זה בכאב – לא ממש מזיזים לאנשים. אנחנו במצב כל כך קשה שהעיצומים הם לא אפקטיביים כרגע, הם לא מהווים שוט. זו הבעיה המרכזית שלנו. אני בעד עיצומים, בעד השבתה של עובדים כדי להשיג מטרות פרו עובדים באופן מוחלט. ואתם יודעים כמה אני קשובה לצרכים שלכם, אבל אנחנו במצב כל כך גרוע שזה פשוט מוסיף שמן למדורה. אני לא באה אליכם בטענות אלא אני באה בטענות למהלך המוזר הזה של קיצוץ בשכר עכשיו, כשמה שעומד על השולחן זה בכלל רפורמה שבה יהיה פתרון להכל. אז למה עכשיו?

אולי להפעיל לחץ עלינו?

רק שניה.


הדבר האחרון שאני אעשה זה להיכנס לתכנים – אבל להוריד משבצות שידור כל כך מוצלחות, שהן ספינת הדגל, שהן באמת היו דוגמה ומופת לערוצים אחרים, כמו "מדד יומי", כמו "מהיום למחר" – שתי תכניות איכות - -

זה נדחה בשלב הזה. עד לאישור ועדת טלוויזיה – יהיה דיון ו - -

אל תאשרו. אולי נקרא להם לא לאשר את הדבר. תשאירו את התכניות באוויר.

אל תעשו עכשיו את השינויים הדרמטיים האלה.

השינויים נדחו בשלב הזה. השינויים בלוח השידורים. מאחר ויש קיצוץ של שעה בשלב הזה, אז יש חובה לשנות איזושהי משבצת, להוריד את השעה.

לסיום, אדוני היושב ראש, נכון שצריך חוק רשות שידור. זה לא הדבר הכי בוער כרגע. אני הייתי מקבלת לחצים מכל העולם – גם מממשלות הימין וגם מממשלות השמאל, כשעבדתי ברדיו. שרדנו את זה. הצלחנו להפיק שידור טוב למרות הלחצים האלה. כרגע זה לא הדבר שהוא סם החיים והקיום של רשות השידור. כרגע צריך את הרפורמה, עם כמה שהיא כואבת וקטלנית ועם כל המחיר שישלמו כאן כל הצדדים – אבל יש באמת, למרות כל המצב הקשה הזה, יש רגע, אנחנו כן ברגע מזוקק של בשלות לקראת הרפורמה. צריך ללכת ולעשות עכשיו מרתון של כמה לילות וזה קשור, וצריך ראש הממשלה למנות בדחיפות שר או סגן שר שיהיה רפרנט לעניין הזה, והאוצר, וההסתדרות, בראשות עופר עיני, שאגב, מאד קשוב לעניין וחושב שניתן להגיע להסכמה על הרפורמה. פשוט הוא באמת חושב כך הוא חושב שניתן הלביא את הצדדים לידי הסכמה. זאת אומרת – ההסתדרות, האוצר, לשכת רוה"מ- שיהיה כבר יו"ר ועדת מנהל, שימונה, שיהיה שר ממונה או סגן שר ממונה, וקדימה, שבו ותפתרו את העניין הזה כי אנחנו חייבים להיכנס להילוך מואץ בעניין. צריכה לצאת מכאן קריאה ברורה לראש הממשלה.

אני באמת פונה לאוצר – אחרי ששמעתם שצריך רשות שידור ציבורית, וכל זה – למה יש לכם זמן עד השבוע הבא? למה לא קבעתם שנכנסים לדיונים ממצים מרתוניים?

חודש וחצי כבר אין דיונים.

אני רפרנט תקשורת מאגף התקציבים, משרד האוצר. אני אגיד כמה משפטים באופן כללי על הדברים שנאמרו פה, על המצב בכלל ועל ההתנהלות של משרד האוצר בתוך התהליך של הרפורמה והקיצוצים האחרונים.

אתה יודע להסביר לי למה אתם לא נפגשים אתם מיידית?

אני מאגף השכר. קודם כל – שלא יתקבל הרושם שאנחנו לא נפגשים אתם.

לא יכלו לשלוח לכאן מישהו מדרג גבוה יותר?

לצערי הבוס שלי חולה היום, הוא נעדר מהעבודה.

אז אנחנו מאחלים לו מפה החלמה מהירה.


תסביר לנו למה בשבוע הבא היום שני? למה לא מחר בבוקר?

כי מחר בבוקר אנחנו יושבים עם העיתונאים. קודם כל – זה ניהול של יומן, וזה לפי לוחות הזמניים של כולם. זה אל אנחנו מנהלים את זה ומנחיתים את זה, זה לוחות הזמנים של כולם. מחר אנחנו יושבים עם העיתונאים מהבוקר עד סוף היום.

מה זה סוף היום?

נקווה שעד שיצא עשן. שלא נצטרך עוד ישיבות. ביום שני גם היתה ישיבה עם טכנאי הטלוויזיה. שני-שלישי בשבוע הבא, כי זה מה שהתאים לכולם – אנחנו עוד פעם יושבים עם כל נציגי ההסתדרות, כל ועדי ההסתדרות – טלוויזיה, רדיו, המשולב – המח"ר.

· - -

אתה אומר שזה מתואם עם כל הצדדים – ואם הם לא יודעים על זה, הם כנראה לא מהצדדים ולכן לא זימנו אותם.

בוא נגיד ככה: אם ההסתדרות הם צד והם גם צד, אז כנראה שאני לא יכול לסמוך את ידי על דברים כאלה. אם אני מתאם ישיבה עם ההסתדרות והם לא יודעים, אז זה סיפור אחר, מבחינתי. אני קובע ישיבה עם הנציגות שאמורה לייצג אותם, מבחינתי סגרתי את ה - -

אנחנו בשבוע הבא מקיימים ישיבת מעקב. אתם תעדכנו אותנו לאן הגעתם, עם איזה ועדים סיכמתם, איפה אתם עומדים בצעדים עם ועדים אחרים?

אין שום בעיה. ניתן לכם עדכון לישיבות. אבל חשוב לי להבהיר גם כן - - ההסתדרות מייצגת אותם או לא. אם אני מתאם ישיבות עם ההסתדרות - -

ההסתדרות מייצגת אותם.

אני אומר שתיאומי ישיבות עם ההסתדרות.

זאת אומרת, אתה אומר – מיום שני אתם נכנסים לדיונים - -

יש דיונים בשני, שלישי – יש ישיבות שכבר תואמו. המחלוקות כבר מוגדרות, צריך לקבל החלטות, ברורות. או שהולכים לכיוון הזה, או שלא הולכים.

אני יו"ר ועד הטכנאים בטלוויזיה. אנחנו הסכמנו, ההסתדרות הסכימה –ש -42% מהעובדים הולכים הביתה, הסכמנו להורדת שכר, מה שאין לו אח ורע במדינה, כי ברפורמה בדרך כלל יש תוספות שכר. אנחנו הסכמנו על הורדת שכר.

שמת לב למה שאמרתי קודם? תבנה את השכר כשכר תיאורטי שממנו יהיו הפרשות ושכר בפועל שממנו יורידו, שלא תצא ניזוק בדברים שלא חלמת עליהם.

בהורדת שכר שיש – חלק מהורדת השכר היא לא הורדת שכר ממשית, אלא היא הולכת להפרשים, לקופות גמל שישמרו לנו על השכר הפנסיוני.


הגענו למצב שיש גם הסכמה להכניס שעון. עד תחילת השבוע היתה לנו עוד בעיה אחת של גמישות ניהולית. היא מורכבת, בעצם, מכמה נושאים: רשימת תפקידים, ציוות, מבנה, ניוד – כל המכלול הכולל - -

כשסגרת 42% פיטורין – סגרת מניעה של פיטורין של השאר לתקופה מוגדרת?

כן.

והגיל הממוצע שלכם – מה הוא?

בסביבות 45.

וסגרת תנאי פרישה מעל 10 שנים?

סגרנו אפילו ל – 10 שנים אי פיטורין.

זאת אומרת, אתם עכשיו בשלב של ניסוחים.

יש את העניין של הגמישות הניהולית. למה כל כך נזעקנו? הם בהתחלה ביקשו למחוק לנו כל זהות מקצועית. הם סימנו אותנו – טכנאים, יש בעיה אתם, הם טראבל מייקרים. הרדיו לא תרם בנושא. הם סימנו אותנו, לפרק אותנו לחתיכות. ממש ככה. לפזר אותנו במחלקות שונות. הם קצת נסוגו מזה, בגלל זה היתה התקדמות ביום שני.

כמה אתם תישארו, בכלל?

מתוך 167 –נישאר 103. זה לא הרבה לשתי רשתות, למלא אולפנים, ל =-40 צוותים, לניידות. זה כלום. הם הולכים להביא הרבה עובדים מבחוץ. אי אפשר לנהל טלוויזיה בצורה כזו.

אבל אם הם יביאו מבחוץ זה לא ייגמר ב – 700 מיליון - -

אי אפשר אחרת.

אבל הם יצטרכו להביא כסף.

הם יצטרכו לעשות outsourcing

תן לו רגע להגיד לנו. אנחנו קבענו בשבוע הבא דיון המשך, וגם הם יעדכנו אותנו, והאוצר אמר שמיום שני הם נכנסים לישיבות מסודרות וכנראה שאת הניסוחים, את ההסכמות שצריך להפוך להסכמים – שם כל התורה ואני מקווה שלא יהיו להם שם מחלוקות ופיצוצים. בוא נראה.

אז בקטע הזה, בגמישות הניהולית, נשאר לדבר על המבנה, ואיך בעצם מחברים את זה יחד.


עכשיו אני רוצה להגיע לקטע של העיצומים. ההנהלה, – בעצם האוצר החליט וכפה על ההנהלה, להתחיל בעיצומים. כי רק כך אפשר להגיע ללחץ על העובדים. במפורש – זה הסיפור.

כלומר, סיבת העיצומים זה רק האוצר. שנבין.

רק זה. גם כל הצמצומים – זה לא רציני - -

זה מהלך מתואם בין האוצר לבין ההנהלה?

זה מהלך מתואם בין האוצר לבין ההנהלה.

זו פגיעה חמורה באינטרס הציבורי.

חד וחלק.

מה שאומר כאן יעקב לוי זה דבר חמור ביותר - - אתם מנהלים עם הנהלת רשות השידור עיצומים, ופוגעים בשידור הציבורי, וזה דבר בלתי מתקבל על הדעת.

כבר שבע שנים יש 100 מיליון שקל גירעון ברשות. דווקא עכשיו היתה בעיה.

עכשיו אתה בשלב של הפיכת הסכמות להסכם. למה אתה לא יכול להגיד שאתה לארג' ומפסיק את העיצומים למען טובת הצופים?

תפסיקו את הקיצוצים.

- - -

אתה מוכן לבוא לכנסת בחינם?

אבל הם הודיעו חד צדדית על קיצוץ בשכר.

בטלוויזיה - הגעת להסכם? צריך לכתוב אותו? הם יתנהגו לפי ההסכם אז תפסיקו את העיצומים עד הכתיבה. ההנהלה מוכנה לפעול לפי ההסכמות שרק צריך לכתוב אותן, שהסכמתם?

אני אנסה להסביר את מה שניסיתי להגיד בתחילת הישיבה ולא ניתן לי. הקיצוצים בתקציב הם תוצאה של גירעון שקיים בתקציב הרשות. רשות השידור בשנת 2007 קיבלה ממשרד האוצר הלוואה שאיזנה לה את התקציב על מנת לאפשר לסיים את המשא ומתן על הרפורמה. ההלוואה הזו ניתנה בנובמבר 2007 והוקצבו לוחות זמנים. לצערנו, התהליך התמשך הרבה מעבר לזה. ולכן, בשנים 2008 ו – 2009 הרשות גוררת גירעון תזרימי שממומן על ידי הספקים.

אני לא מבין. אני רוצה להבין - -

אני אסביר לך, ותבין מהר: הם קיבלו מימון ביניים מהאוצר, והאוצר הסכים לתת אותו פעם אחת, להאריך אותו פעם שניה ופעם שלישית. עכשיו האוצר אמר, בשביל שהם יבינו שנגמר הסיפור – אין יותר הארכות. הוא בגירעון של 100 מיליון ואומר: אני לא מסוגל לסגור את העניין. - - ישב פה ואמר לך את זה. אני עכשיו מוריד בהוצאות כל חודש. איך מורידים בהוצאות? –אחת, שתיים, שלוש. אם הם יאריכו את מימון הביניים המשבר הזה כרגע יידחה, ויגיעו לאותו closing לא שכל אחד דופק את השני - -

אבל הוא מוריד בהוצאות ולוקח את העובדים כבני ערובה. זה לא מתקבל על הדעת. שיורידו בהוצאות אחרות.

אין שום קיצוץ אחר חוץ מהשכר של העובדים.

זה מה שקורה כאן.

- - -

שמעתי, ואני לא מבין. תן לי להבין בדרכי שלי. בא האוצר ואומר: אני רוצה רפורמה ואני מקצה כסף, ואתם, אם אתם מגיעים להסכמה – זה בטוח באישור האוצר. והגעתם להסכמה עם הטכנאים, לצורך העניין. ומחר ייחתם ההסכם עם הטכנאים בטלוויזיה, הלא הם יפסיקו את העיצומים. אם מחר ייחתם – הם יפסיקו את העיצומים?

לא הם צריכים להפסיק. הוא צריך לתת להם כסף, להחזיר אותם ל - -

אבל הוא עכשיו הגיע להסכמה. למה שהוא לא ייתן לכם כסף, יפסיקו את ה - -

· - -

למה אתה לא מממש מיידית את ההסכמה ולא מחכה לחתימה על ההסכם, והולך עם הוועד האחר?

התשובה היא כי לרשות השידור אין לכך מקורות מימון. אני אפרט. נכנסנו לשנה הנוכחית עם גירעון שממומן על ידי ספקי הרשות של 50 מיליון שקל. הכנו תקציב שהוא תקציב עם פעילות מאד דלה, וקיבלנו גרעון של כ- 100 מיליון שקל , שנובע מכל מיני דברים, כדוגמה: ההוצאה על על DTT – שידורי טלוויזיה דיגיטאלית, שלא היתה בשנים קודמות.

אתה חוסך משדרים ואתה חוסך אגרת תדרים.

נכון, אתה צודק לגמרי - -

זה עוד 18 חודשים.

כמה זה? אבל אתה חוסך משדרים ואגרת תדרים.

וה -18 החודשים האלה


אתה צודק, חבר הכנסת שי, זה פרויקט כלכלי בצורה בלתי רגילה, אבל יש בו 18 חודשים של חיוב של שידור מקביל. וה- 18 חודשים האלה הם בתקופה שברמה הפיננסית אנחנו במצב הגרוע ביותר. זו עובדה, אי אפשר להתווכח אתה.


הגיע אותו תקציב גירעוני ועל פי חוק הוועד המנהל צריך לקבל תקציב מאוזן. בהיעדר תקציב מאוזן, גם אנשי האוצר וגם הוועדה המנהל אמרו לנו – בואו תעזבו את התקציב. הדרך היחידה שקיימת היום בתקציב הרשות, לאזן אותו, היא על ידי הפחתת הפעילויות. אם וכאשר יהיו לנו מקורות מימון אז אנחנו נשמח, הרשות – המוצר שלה, התפקיד שלה, הוא שידור. היא לא נועדה לשום דבר אחר. נשמח להרחיב את שעות השידור - -

אפשר לקצץ ביועצים, משרדי עורכי דין.

- - -

הדמגוגיה - -פשוט דמגוגיה.

20 משרדי עורכי דין, חמישה משרדי רואי חשבון.

יש לך סמכות לשבת למשא ומתן הזה? יש לך גיבוי כלכלי לשבת מולם? כשאתה מסכם אתה יודע לשלם?

לא, לא.

לא רק זה – אנחנו סיכמנו דברים עם ההנהלה, ודברים שקשורים בהסדרי עבודה, והאוצר בא ואמר: לא, זה לא. מי שקובע ומי שמחליט זה רק האוצר.

אוקיי, אנחנו שומעים עכשיו רק את האוצר. יש להם גיבוי כלכלי? הם יכולים לשבת?

התשובה היא שבמסגרת הדיונים על הרפורמה – הנהלת הרשות, העובדים ומשרד האוצר יושבים ומנסים למצוא את הפתרונות ואת ההסדרים העתידיים שבמתכונת הזו תעבוד הרשות בעתיד, והאוצר בפירוש יהיה מוכן להזרים את הכסף לצורך מימון הרפורמה.

והם סיכמו עכשיו עם טכנאי הטלוויזיה. אתם מזרימים את הכסף שיתחילו לעבוד?

התשובה היא יותר מורכבת כי אנחנו לא עובדים במתכונת של מימוני ביניים. עשינו את זה בעבר וזה לא הוכיח את עצמו.

זאת אומרת – עד שהרדיו לא יגמור, כל ההסכם של הטלוויזיה לא תופס.

מה שאני אומר הוא שאין כאן הפרד ומשול בין ועדים. בעבר, כשהזרמנו 40 מיליוני שקלים על מנת שיהיה שקט תעשייתי וניתן יהיה להשלים את הדיונים על הרפורמה, לא הגענו לדבר הזה. שנתיים וחצי אחרי אנחנו עכשיו כאן באותו במצב, עם גירעון גבוה יותר.

מה שאתה אומר לוועד של הטלוויזיה –לא לחתום. אל תחתמו, תחכו עד שאחרים יחתמו.

יש הצעה להפריד את הרדיו מהטלוויזיה.

יש ברשות מעל 10 קבוצות מאוגדות שונות. אין שום יכולת, ואתה יודע את זה בוודאי טוב ממני, לסכם עם כל אחד בנפרד, ולהתקדם הלאה. להפך. כל פעם שאתה מסכם עם אחד, אם היית מסכם עם האחר הוא היה רוצה לפתוח ולתאם את ההסדרים שהגענו אתו אל האחר. לכן, אין לנו ברירה אלא לסכם על רפורמה.


אני אגיד עוד דבר – בלי רפורמה, הרשות תישאר גרעונית. גם אם עכשיו נזרים – לא מימון ביניים אלא מענק על 100 מיליון שקלים, בשנה הבאה הרשות תסיים בגירעון של כמה עשרות מיליוני שקלים, זה – בוודאות.

· - -

הוא לא יכול להגיש תקציב לא מאוזן. החוק מחייב אותו להגיש תקציב מאוזן. הוא לא יכול, כשהוא עושה היום הכנסות פחות הוצאות וסוחב את גירעון העבר, הוא בגירעון של 100 מיליוני שקלים, ועל כן, החוק מחייב אותו להיות מאוזן. אז ההנהלה עושה את מה שהיא יכולה לעשות. לקצץ את ההוצאה על משדרי "בזק" היא לא יכולה, כי אז לא תהיה טלוויזיה. אז היא מקצצת איפה שהיא כן יכולה: שעות נוספות, כוננויות, וזה מה שמסביר את ההפחתה בתנאי השכר של העובדים.


עוד מילה אחת לגבי השכר של העובדים, ואחרי זה אני ארצה שדיאא אסד ידבר כי הוא יידע להתייחס לחלק גדול מהדברים שנאמרו פה בצורה שרחוקה מלהיות מדויקת. ברשות השידור יש בעיה מהותית שהרכיב הפנסיוני בשכר העובדים הוא יחסית נמוך – הוא 405 מהשכר שלהם. זה מצב מעוות שנובע מהסדרים היסטוריים, חלקם מאושרים וחלקם לא מאושרים, דבר סופר בעייתי. הדבר הראשון והמהותי ביותר שהרפורמה באה לעשות זה לתקן את זה - -

שקר. היא לא תיקנה את זה.

· - במסגרת הסכמי השכר, כדי לתקן את העיוותים האלה, וכדי, באמת - -

הם העלו את הבסיס?

לא. נשאר אותו הדבר. אותו בסיס לפנסיה.

הבסיס הפנסיוני שלהם נשמר. הבעיה של השכר ברשות שהרכיב הפנסיוני נמוך ביחס לעבודה הנוספת, וסך כל העבודה ברוטו נובע מהסכמי שכר שנחתמו ברשות, לא הובאו לאישור הממונה על השכר ולא קיבלו את אישורו בכלל.

קיבלו. אדוני היושב ראש, זה לא מדויק.

אתה עובד באוצר. אתה בטח מבין שהיום אין חיסכון הוני, וגם הרכיבים הלא פנסיונים ב- 5% הם הפכו להיות פנסיונים, מינואר 2008. למה אתם לא עושים איחוד שכר ומעלים להם את הפנסיה?

אני אתן לך את הסוגיות שקיימות בשכר. יש שכר שמורכב מפנסיוני ועבודה נוספת.

גם עבודה נוספת – היום פנסיונית.

אני אגיד לך –ברשות, עד היום זה לא.

מה זה לא. יש לך 5% בחוק, על רכיבים לא פנסיונים, אבל זה הופך להיות פנסיוני.

במדינה יש 12% במקום 5%. להם אין את זה. אנחנו מתקנים את הדבר הזה, במסגרת מודל השכר. זה, מצד אחד.

במקום לעשות פה עכשיו הסכם לפנסיה, תגיד לאוצר שייתנו מימון ביניים נוסף עד ה – 1 לחודש מאי ויאפשרו ל - - -

אבל אתה יודע שיושבים פה רפרנטים - -

זה לא הם. צריך להגיד לראש הממשלה להפסיק ללחוץ על הבורג של הכסף, לתת להם לנהל את המשא ומתן בשקט, לקבוע לוח זמנים סופי ולהגיד: אם לא גומרים עד התאריך הזה- נגמר העניין.

תוסיף לזה – דחיית המשך הקיצוצים. אתה לא תקצץ להם בשכר, ברור כשמש. אני מחזק את האמירה שלך. מחזק. אתה מנהל את הדבר הזה? אתה קיצצת להם? אתה לא תקצץ להם. המשכורת אמורה להיכנס בשבוע הבא. אני מקווה שלא הכינו אותה מקוצצת.

כבר הודיעו לנו שנקבל רק שכר יסוד.

תכין אותה כרגיל, תודיע את זה פה, ואתה גם צריך להודיע להם שאתה נותן להם מימון ביניים והם מפסיקים את העיצומים. החל מ- 12 בצהריים. החל מיומן הצהריים ואילך, ו "מדד יומי" משודרת, ו "מהיום למחר" משודרת.

· - -

אני חייב להסביר - -

אם לא ישימו פה היום כסף, כסף ואדם ותאריך – אדם שהוא ממונה על העניין, להגיד לכולם, לכל הוועדים דרך עופר עיני וכולם שיש עוד פעם מימון ביניים של 30 מיליון שקל בשביל לגמור עד ה- 1 במאי את הכל. אם זה יהיה אז כולם יפסיקו את העיצומים ויתחילו לעבוד ברצינות. אם לא- כל אחד מושך - -

אבל אם לא יהיה תאריך נגיע בדיוק למקום שהיינו בו.

אני חייב להתייחס לעניין של הקיצוצים. העניין הוא שהרשות החליטה לצמצם פעילויות בגלל הגירעון שיש לה בתקציב. הקיצוץ, או הירידה בשכר העובדים, זה בגלל עבודה נוספת שהם לא מבצעים. הם לא נדרשים לבצע עבודה נוספת.

סליחה, אדוני היושב ראש – מה זה הדבר הזה? עבודה נוספת זה חלק מהשכר שלנו. לאורך השנים. אתה לא יכול לקצץ לי, זה חלק מהשכר שלי.

כשאתה עובד.

40 שנה עבדתי בשעות נוספות, אתה לא יכול לקצץ לי. זה חלק מהשכר שלי.

תם ולא נשלם. אנחנו נמשיך – אני לא יודע אם בשבוע הבא או בשבוע שלאחר מכן, לעשות דיונים. יחד עם זה, הוועדה המשותפת של ועדת העבודה וועדת הכלכלה קוראת לראש הממשלה ולשר האוצר – אתם, הרפרנטים, תקשיבו, אתם צריכים ללכת לדווח לו – להקצות לאלתר תקציב להמשיך להפעיל את רשות השידור במתכונת מלאה, לרבות תשלום שכר העובדים ללא קיצוץ, לאפשר סיום המשא ומתן עם העובדים לקידום הרפורמה.


באווירה אופטימית זו אנחנו מסיימים את הישיבה.

בתוך חודש.

אני מקבל את מה שאמר חבר הכנסת אורון- בתוך חודש. תודה רבה.

הערה לסיום- אני רק רוצה להודיע לאסיפה כאן שהודיעו לנו שמדיניות של נקמנות כלפי הטכנאים ברדיו הם החליטו לשלם לנו רק שכר יסוד בחודש הזה.

זה איומים של משא ומתן. אני מקווה שאני לא טועה.

זו מדיניות של איומים שקיימת כל הזמן כלפי העובדים.

תודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20