וועדת הכספים

24.2.2010

הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י' באדר התש"ע (24 בפברואר 2010), שעה 10:35

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (הוראת שעה), התש"ע – 2010, צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס'' 10), התש"ע - 2010 (מוצרי אלכוהול).

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

ציון פיניאן – מ"מ היו"ר

יעקב אדרי

רוברט אילטוב

זאב אלקין

יצחק וקנין

שי חרמש

אמנון כהן
שלמה מולא

אלכס מילר
פניה קירשנבאום

מירי רגב

בועז סופר – סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים, משרד האוצר

שירלי אביבי – כלכלנית, רשות המסים, משרד האוצר

איזי קפלן – ראש תחום בכיר ארגונים בינלאומיים, אגף הבינלאומי, משרד האוצר

יאיר גלר – מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים, המשרד לביטחון פנים

דבי מלשטיין – לשכה משפטית, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה

שלומית ארליך – עו"ד יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אילן ביטון – מרכז מידע ומחקר, הכנסת

חזקיה ישראל – מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי ולקשרי גומלין, התאחדות התעשיינים

שגב יהודה – התאחדות התעשיינים

צביקה גולדשטיין – מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

ז'אק בר – נשיא "טמפו תעשיות בירה", , התאחדות התעשיינים

יואש בן אליעזר – משנה למנכ"ל "טמפו תעשיות בירה", התאחדות התעשיינים

יוסף גולד – מנכ"ל "יקב הגליל", התאחדות התעשיינים

דובי פיינטוך – יבואן משקאות אלכוהוליים, חברת "י.ד. עסקים", איגוד לשכות המסחר

שגית אפיק

טמיר כהן

עדי צחר – חבר המתרגמים בע"מ

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (הוראת שעה), התש"ע – 2010, צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס'' 10), התש"ע - 2010 (מוצרי אלכוהול)

שלום רב, על סדר היום צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (הוראת שעה), התש"ע – 2010, וכן צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס'' 10), התש"ע - 2010 מוצרי אלכוהול. את הדיון על האלכוהול התחלנו בישיבה הקודמת, כאשר מגמת כל חברי הוועדה, ללא יוצא מן הכלל, הייתה נגד אישור הצו. זאת מכיוון שבשעה שנושא האלכוהול, בעיקר בקרב בני נוער אבל לא רק, הפך למכת מדינה חברתית ופיזית – חברי הוועדה אינם יכולים לאשר צו שאומר שבאיזה שהיא נקודה יפחיתו מסים והמחיר יפחת.


במהלך התקופה האחרונה, למדתי יותר את הנושא והתברר לי שהצו מסובך באופן חמור. אחד הדברים – קיבלתי מכתב מראש הנציגות של ה-OECD, החתומים עליו שגרירי ארצות הברית, בריטניה, צרפת, אירלנד ופינלנד. הם כתבו אלי כך:


"אנו כותבים אלייך בעניין הדיון המתמשך בוועדת הכספים של הכנסת על הרפורמה במערכת המיסוי בישראל על משקאות חריפים. במסגרת רפורמה וזו אני מבקשים להביע את מחאתנו הנחושה להטלת מערכת מיסוי ספציפית ייעודית על כל המשקאות החריפים שאינה מפלה לרעה. בהתאם לדיונים בנושא זה, בהמשך לתהליך המתמשך של הצטרפותה של ישראל ל-OECD, תוצאה כזו תביא לכך שישראל תמלא את חובותיה הבינלאומיות. אנו מאמינים שזוהי התוצאה המספקת היחידה. היינו רוצים שמערכת המיסוי הספציפית שאינה מפלה לרעה, תיכנס לתוקף מיד עם החלתה, אך אנו מבינים שמתוכננת תקופת מעבר."

לפי הרפורמה שהועברה על ידי רשות המסים, מדובר בתקופת מעבר של עד שנת 2014. באותה שנה, האלכוהול המיובא היותר יקר יקטן עליו המס בלמעלה משמונים אחוזים. אני ממשיך להקריא:

"אנו קוראים לך לקצר את תקופת המעבר למינימום ולוודא שתקופת המעבר הזו לא תערער עוד את המעמד התחרותי של משקאות חריפים מיובאים יחסית לתוצרת הבית מסוג דומה בהשוואה למערכת המיסוי הקיימת כיום. אל תהסס ליצור איתנו קשר אם יש לכם שאלות ובקשות לבירור."

למען האמת, אני רואה את המכתב הזה בחומרה, משל למה הדבר דומה – ששגריר ישראל בארצות הברית ישלח מכתב מעל לראשו של הסנאט ליושב ראש וועדת תקציבים ויבקש ממנו בחריפות לאשר צו בגלל שאחרת -

היושב ראש, ייתכן שמישהו הטעה אותם וגרם להם לשלוח את המכתב.

בסדר, אבל התוצאה לפניי. אני לא מקל בזה ראש, אי אפשר לחשוד במפלגות שהטעו אותם מפני שלמשל מפלגת קדימה התייצבה נגד המיסוי. אי אפשר להאשים גורמי אופוזיציה. אני רואה את המכתב בחומרה, ועם זאת צריך לדעת לשאת באחריות. הלובי של האלכוהול במדינות המערב הוא חזק מאוד, ישראל חתומה על הסכמים להוריד את הפער הזה. ההפליה, על פי המכתב הזה, גורמת לכך שזה מאפשר למדינות הללו לפגוע בייצוא שלנו.

עם כל הכבוד ל-OECD, הם לא יאיימו עלינו. מכאן ועד לקבל החלטה אחראית – רחוקה מאוד הדרך. הבעיה הראשונה היא שאנחנו לא יכולים להוריד את מחיר האלכוהול במצב החברתי כיום, בשעה שיש מצב כזה במדינה. נקודה שנייה היא שאנחנו לא יכולים להמשיך את המצב הזה עם ההפליה, שהיא מנוגדת להסכמים בינלאומיים בעניין זה. מעבר לחומרה שבמכתב, שאני עוד אשיב לו יש בעיה שלישית שבין הייצור המקומי לייבוא – אנחנו יכולים להעלות את כלל המיסוי ונוצרת בעיה בין יצור מקומי לבין ייבוא. לאור כל הבעיות הללו, אני לא הגעתי לפתרון ואני לא יודע מה להציע לוועדה. מר בועז סופר, האם לך יש הצעה?

אנחנו לקחנו את הדיון ברצינות רבה, עשינו דיונים גם בתוך רשות המסים ולבקשת יושב ראש הוועדה נפגשנו עם יאיר גלר ומספר חברי כנסת שביקשו ללמוד את הנתונים. בהמשך לסיום הדיון הקודם, אני מבקש לכוון לכינון כללי יסוד. למשל, כמה אחוז אנחנו נייקר מכלל המוצרים, מה יהיה המס המינימאלי לבקבוק וכן הלאה. מספר הגורמים הרלוונטיים לעניין, שזה כולל תעשיינים ויבואנים, רשות שדות התעופה ומשרדי ממשלה שונים, שגרירויות שונות, ועוד גורמים רבים – ניסינו לעשות "הכי פחות גרוע". אנחנו מציעים שלוש חלופות.


חלופה ראשונה שאין מנוס מלהביא אותה היא הצו הנוכחי. חלופה שנייה ושלישית אומרות שבמקום שלושים ושבעה שקלים שקובע הצו הנוכחי, נעלה את המס לשבעים שקלים לליטר בשנת 2014. חלופה אחרת – שמונים שקלים לליטר. ככל שמעלים את המס יותר, מייקרים יותר מוצרי אלכוהול. אם לדבר במספרים – כשמייקרים בשבעים שקלים, אנחנו מייקרים שמונים ותשעה אחוזים מכלל המשקאות החריפים, לא כולל בירה ויין. הצו הנוכחי מייקר בשבעים ואחד אחוזים. שמונים – תשעים ושניים אחוזים. ככל שנעלה, הפער ילך ויקטן.


אנחנו מייקרים באופן קטגורי את כלל המוצרים שעלותם לצרכן עד תשעים שקלים. כל המוצרים עולים – השאלה בכמה.

למה זה לא עולה באופן יחסי?

בדיון הקודם הסברנו שמכיוון שאנחנו חייבים לקבוע מס שקלי, שלא משנה הסכום שלו. בדיון הקודם ביקשתם לראות מה המצב הנוכחי – בשלושים ושבעה שקלים בדצמבר 2009 היינו "ברבעון התחתון". אם זה שמונים או שבעים שקלים – "הרבעון העליון". יש מדינות שגם משיתות מאתיים שקלים, בהשוואה, אבל אני לא חושב שצריך לעבור מהמיסוי הכי נמוך למיסוי הכי גבוה. הנזקים הם מצטברים וזה עלול להשליך לשוק שחור, ליצור מצב שהתעשייה המקומית תיסגר. התעשייה המקומית מבינה את תפקידה ומבינים שיש למצוא את דרך הישר. המצב הוא מצב שבו, במקום מס מינימאלי לבקבוק יהיה טוב, הוא כרגע שלושה וחצי שקלים בלבד – וזה חסר אחריות. אני לוקח את האחריות עליי ואני מנסה לעשות שינוי ולעלות מלמטה.


ארבעים שקלים מחיר לצרכן – המס המינימאלי היה שלושה וחצי שקלים. יש צרכנים ויצרנים, תעשייה שלמה ויבואנים ויש להיזהר שלא להיגרר לשוק שחור. סבורני שהמצב הקיים, שילש את המצב. בחלופה א' המס המינימאלי עולה משלושה וחצי שקלים לעשרים ואחד שקלים לבקבוק, זה פי כמעט שבעה. בחלופה ב' פי כמעט שמונה, ואני אדיש לגמרי.


בעניין וודקה מקומית מול וודקה מיובאת, המצב הנוכחי מעיד על יחס של 2.34, יש להבין שככל שזה יותר גבוה מצבה של התעשייה המקומית יותר טוב. בכל החלופות המוצעות, מצבה של התעשייה המקומית נפגע – אם יותר ואם פחות.


אני רוצה לציין דבר נוסף – עד שנת 2014 אני מציע לשמור על תוואי, כלומר שילוב בין קצוב לבין אחוזי, זאת אומרת המס האפקטיבי המינימאלי עד שנת 2014. למשל, אם עד היום המס על וויסקי היה מאה תשעים ושניים אחוזים, עכשיו זה יורד למאה וחמישים אחוזים פלוס מס קצוב של שקלים קצובים. מבחינה אפקטיבית זה לא משנה כל כך, אבל אני חושב שהתעשייה המקומית תעדיף שילוב כזה בין אחוזי לבין קצוב, מפני שככל ששמים יותר אחוזי זה מגן על המוצרים הזולים יותר.

בכמה יוזל היקר?

תלוי בכמה יקר. יש מוצרים שיוזלו בתשעה שקלים. בקבוק וויסקי שכיח יוזל בתשעה שקלים למשל, בכל חלופה. החלק השמאלי במצגת מצביע על הכמות הנמכרת עם מס, מרבית הוויסקי בישראל נמכר ללא מס – וזה חוקי. בדיוטי-פרי נמכרים כאלף ליטרים, ואילו בישראל כחצי מכך. כלומר – רוב הוויסקי בישראל נמכר ללא מס בדיוטי-פרי. הדיון פה הוא על מבנה המס, עשינו מספר מהלכים בהם אף אחד לא טען שעשו משהו נגדו באופן אישי – למשל כשהורדנו מחירי קוסמטיקה או אלקטרוניקה שפגעו בדיוטי-פרי אבל אף אחד לא טען זאת במפורש.

אנחנו לא עוסקים פה בדיוטי-פרי ולא ביצרנים מקומיים. אנחנו עוסקים במס על ייבוא.

אני רוצה להעיר לעניין, היה אצלי מנהל רשות שדות התעופה והוא אמר לי שמתוך חמישים וחמישה אחוזים מהמסחר שלהם, שלושים זה האלכוהול.

שיתכבדו לבוא לוועדת הכספים ולבקש ייקור של האגרה משבעה עשר דולר לכמה שהם רוצים.

הם אמרו לי שאמרת להם את זה.

ואני לא חוזר בי.

מירי רגב באמת צודקת, לא זה הדיון שלנו. הדיון שלנו הוא ייקור או הוזלת מחירי האלכוהול. העיקר זה נושא האלכוהול ולא פגיעה בדיוטי-פרי.

אפשר לדבר על ייקור, וזה בסדר גמור, אבל בתווך בין ההסכמים הבינלאומיים והרצון לא לפגוע בתעשייה המקומית או בהוזלה – אני רוצה שתהיו ישרים וכנים ותאמרי לי מתי בפעם האחרונה קניתם וויסקי בארץ. אני רוצה להדגיש – שבעים וארבעה אחוזים מהאלכוהול נמכר בעד ארבעים שקלים לצרכן. זה המצב כיום, אלו המספרים. אני חושב שאנחנו אשמים בחלק, מפני שאם נשית עוד חמישה עשר שקלים זאת הצריכה.

אני הייתי מקבל את החלופה הראשונה של השמונים שקלים משנת 2014, ואת החלופה הראשונה של עד שנת 2014. שילוב של המס קנייה, ומשנת 2014 הייתי הולך על הרף הגבוה של שמונים שקלים. אני חושב שזוהי הפשרה הטובה ביותר גם לייצור המקומי. זאת עדיין עלייה משלושים ושבעה שקלים.

בעוגה הזאת, מה מוזילים?

מוזילים את השלושה האחוזים העליונים, גם מאה מוזל. שלושה אחוזים בקירוב.

זה פלח זניח.

אבל יש לכך משמעויות.

זה עדיין פלח זניח. מתוך חמש המטרות שיש לנו, המטרה החשובה ביותר היא לגרום לזה שהמשקאות הזולים יתייקרו וצריכת האלכוהול תרד.

אדוני יושב הראש, אני שומע פה את אותה טענה במשך כל דיון ודיון. אם אפשר להזמין מחקר של כמה מתוך כל מקרי האלימות שנגרמו כתוצאה משכרות, הייתה צריכת אלכוהול זול. אני מסתובב במקומות רבים ורואה מה קורה, אני לא רואה צעירים היום שותים זול ולכן לא פוגעים במטרה. לא תמיד הזול הוא זה שגורם לבעיה.

אוקיי. אני מודה למר בועז סופר ששמע את הלך הרוח בדיון הקודם ועשה הכול כדי לנסות להביא לידי ביטוי את מה שנאמר. שמעת את הלך הרוח בדיון היום ואני מבקש ממך להמשיך הלאה. הבעיה היא מסובכת, גם בנושא החברתי וגם בנושא הבינלאומי אני לא רוצה לקבל החלטה היום. אני מבקש שתמשיך לעשות "שיעורי בית", ונמשיך ללמוד. חבר הכנסת יצחק וקנין מה יש לך להציע?

בישיבה הקודמת, כל הצעקה הייתה שהמחירים יורדים למטה. ההצעה היום מאזנת את זה ומעלה את מחיר המוצרים הזולים. לכן אני מציע לקבל את ההצעה הראשונה של בועז כפי שאמרתי קודם.

אני רוצה להבין מה המטרה?

חבר הכנסת אלכס מילר, אתה צריך להחליט במה אתה עוסק – אנחנו רוצים לעסוק בשכרות.

תראה לי מחקר אחד שרמת השכרות בישראל יותר גבוהה מרמות אחרות בעולם. הרי הם פרסמו את הצו הזה בלי שביקשו אישור מוועדת הכספים.

אני מציע כך. הצו פוקע היום ולא חשוב מי היה לא בסדר. הבעיה היא שאנחנו לא יכולים כוועדה להרשות שתהיה נפילה כזו של מחירי האלכוהול. אני מבקש, לא מיצינו את הדיון ואין על כך וויכוח, ואין צורך להתעצבן. אני מציע לאשר את הצו הקיים לשבועיים בלבד.

אדוני יושב הראש זה לא ייתכן. המליאה כבר התחילה, ולא תקין שאנחנו נקבל החלטה בלי שיתאפשר לנו להתייחס לכך.

אבל אסור לתת לצו לפקוע. אנחנו חייבים לאשר את הצו לשבועיים.

מכיוון שאני חייב לפרסם צו חדש ואני חייב לקבל את ההנחיות שלכם, אני מציע שנפרסם שמונים שקלים לליטר משנת 2014, עד אז עשרים שקלים פלוס שבעים וחמישה אחוזים. זה הצו שאני מפרסם ואני מבקש את אישורכם העקרוני.

לכמה זמן?

למתי שתגיד לי. תן לי עוד שבוע.

אני מסכם ככה. אנחנו מאשרים לשבוע ימים.

יש פה למעשה שני צווים. אחד הוא הוראת שעה. אתם מצביעים רק על הצו של הוראת השעה לשבוע ימים. הצו עם החלופה שהוצגה אליכם יגיע לאשורכם תוך ששים יום מפרסומו.

אני רוצה להבהיר. אנחנו לא רוצים שיהיה פער של כמה ימים. אנחנו מתבקשים לאשר את הצווים שהבאת, ואנחנו עושים את זה לשבוע ימים. אתה תפרסם צו שתוקפו יהיה לחודשיים ואנחנו נקיים עליו דיון, ואם יתברר לנו שלא פורסם הצו הנכון אנחנו לא נקבל את זה. אני רוצה לקיים הצבעה לאישור הצווים לשבוע ימים בלבד.

המשמעות היא שממחר המחיר יורד. המצב הוא שמה שהתברר לי עכשיו – לא פג התוקף מיד אלא בראשון במרץ. אני מבקש לאשר את הצו הזה עד השלישי במרץ לשלושה ימים נוספים כדי שרשות המסים תפרסם צו שאנחנו לא נושאים עליו אחריות אלא הנחנו אותם לעשות אותו. אנחנו נדרשים לאשר את הצו שהביאה רשות המסים לשלושה ימים נוספים. בשלישי במרץ יתפרסם צו אחר.

אני מביא להצבעה את אישור הצווים של רשות המסים עד השלישי במרץ. אני לא בשל לקבל החלטה בנושא האלכוהול, וכל אחד מאיתנו שיישא את האחריות על עצמו. אני מבקש לאשר את הצו עד שלישי במרץ מפני שרשות המסים פרסמה צו ללא שהם צריכים את אישורנו עד הראשון במרץ. אני עצמי לא יודע מהי עמדתי.

אם אנחנו עכשיו מאשרים, ובשבוע הבא רשות המסים יפרסמו צו במלים אחרות. אני יכול לקבל דיון על הצו השני לפני שהוא מתפרסם?

לא, הוא לא צריך את אישורנו. לא תהיה הפתעה. אני רוצה לקיים הצבעה.

הצבעה להארכת הצווים עד השלישי במרץ 2010

בעד – רוב

נגד – מיעוט

ההצעה להארכת הצווים עד השלישי במרץ התקבלה.

אני מודיע לך שאני אערער על ההצבעה שנעשתה בניגוד לתקנון.

לא מיצינו את הדיון. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.

PAGE
7