PAGE
21
ועדת החינוך, התרבות והספורט

25.2.2010


הכנסת השמונה עשרה



נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 175

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום חמישי, י"א אדר תש"ע (25 בפברואר 2010), שעה 08:30

העיצומים ברשות השידור – ישיבת מעקב

חברי הוועדה: זבולון אורלב – יו"ר

עינת וילף

אלכס מילר

מוטי שקלאר
מנכ"ל רשות השידור

אריה שקד
מנהל קול ישראל, רשות השידור

לינדה בר
דוברת רשות השידור

ברוך אסקרוב
יו"ר ועד העיתונאים, תל אביב, רשות השידור

תמנה עורב
יו"ר ועד עובדים בדירוג מח"ר, רשות השידור

אייל גבאי
מנכ"ל משרד ראש הממשלה

גלעד אורן
יועץ כלכלי, משרד ראש הממשלה

אסדי דיאא
מרכז שכר והסכמי עבודה, אגף השכר, משרד האוצר

יצחק שבו
יו"ר ועד משולב מטה

רן אפרתי
יו"ר ועד טכנאים ארצי קול ישראל

צבי גרזון
ועד טכנאים ארצי

דני זקן
אגודת העיתונאים, יו"ר

גדי בן יצחק
אגודת העיתונאים

יוסי דובר
אגודת העיתונאים, ירושלים

רונית אקשטיין

יהודית גידלי

יעל – חבר המתרגמים בע"מ


העיצומים ברשות השידור –ישיבת מעקב

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

על סדר היום, סוגיית רשות השידור, וזאת ישיבת המעקב השלישית.

אני רוצה לפתוח את הדיון היות והמנהל הכללי של רשות פנה בצדק ליושב ראש הכנסת בטענה שבכל פעם קוראים לו לוועדה אחרת, גם אתמול התקיימה ישיבה אחרת של וועדת העבודה ורווחה, וועדת הכלכלה. אני רק רוצה לציין שתקנון הכנסת קובע בסעיף 13, כך נאמר בו שאלו הן הוועדות הקבועות ותחומי ענייניהן, כלומר שהעניין שכל וועדה עוסקת לא נשאר לדמיון של כל יושב ראש וועדה או לכל החלטה של מנהלת וועדה. התקנון קבע את תחומי העיסוקים של כל וועדה וועדה. בסעיף 13 א', סעיף קטן 8 כתוב מהם תחומי העניין של וועדת החינוך והתרבות והספורט. כך כתוב בסעיף 8, "וועדת החינוך, התרבות והספורט: חינוך, תרבות, מדע, אמנות, שידור, קולנוע, ספורט".

כידוע, גם חוק רשות השידור חוקק בוועדת החינוך והתרבות. אגב גם חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו חוקק בשלבו הראשון בוועדת החינוך והתרבות ובשלבו השני בוועדה משותפת עם וועדת הכלכלה בראשות וועדת החינוך והתרבות. אינני יודע מה קרה בשנים האחרונות מאילו סיבות הועברו הדיונים העוסקים בשידור מוועדת החינוך לוועדות אחרות. אני על כל פנים מתכוון להחזיר את כל הסוגיות בעניין השידור לוועדת החינוך והתרבות. פניתי גם ליושב ראש הבית, ואם יהיה צורך נקיים על כך דיון גם בוועדת הכנסת כדי להפסיק לטרטר את גופי השידור מוועדה לוועדה כאן בכנסת.


אגב עניינה של וועדת הכלכלה, כך כתוב: "וועדת הכלכלה: מסחר ותעשייה, אספקה וקיצוב" אולי קיצוב קשור לרשות השידור, "חקלאות ודייג, תחבורה על כל ענפיה, אגוד שיתופי, תכנון ותאום כלכלי, פיתוח, זיכיונות המדינה ואפוטרופוס על רכוש, רכוש הערבים הנעדרים, רכוש היהודים בארצות האויב, רכוש היהודים שאינם בחיים, עבודות ציבוריות, שיקום" - זה נכון בעקבות הסוגיה של חוק הבזק שקשור לזיכיון, בעבר היו דברים שקשורים לברזלים דברים משותפים. אני חושב שהתקנון מדבר בעד עצמו ואני חושב שצריכים להפסיק את הסגה הזאת בכנסת שכל וועדה נכנסת לתחומי וועדה אחרת.


אמש קיבלנו הודעה מפי מתאמת לשכת ראש הממשלה לכנסת, הגברת פרח לרנר, שהמנהל הכללי של משרד ראש הממשלה מונה על ידי ראש הממשלה לטפל במשבר ברשות השידור מטעמו. האחריות הפוליטית-מיניסטריאלית נשארת בידי ראש הממשלה, אבל האחריות המעשית עוברת לטיפולו של המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, לכן המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה החליט לבוא לישיבה הבוקר. כך הודעתי למנהל הכללי של רשות השידור וכך הודענו לכל הכתבים. אני לא יודע אם ההודעה יצאה לכתבים אמש או הבוקר, התקשרתי הבוקר בשעה 08:30 למתאמת בנוגע למי שלא הגיע, היא אמרה שהיא מופתעת ושהיא לא יודעת ושתברר את העניין. היא שלחה לי הודעה בטלפון לפני דקות ספורות שעדיין לא איתרו את המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, הוא אינו עונה משום מה. אני מניח שזה יתברר בעוד דקות ספורות – אני מציין את זה כדי להסביר שהודענו והוא לא נמצא כאן, ההודעה שקיבלנו היא הודעה מאוד מסודרת.


רבותיי, אנחנו בישיבה הקודמת ביקשנו לקדם את פתרון המשבר. בינתיים אני יכול לדווח על עוד יוזמה אחת, בדקנו האם ניתן להחיל רציפות על הצעת חוק רשות השידור שהוגשה על ידי הממשלה הקודמת ואושרה פה אחד על ידי הכנסת, אבל לא הוכנה לקריאה שנייה ושלישית. האם ניתן להחיל עליה רציפות כדי שגם היא תכניס רוח גבית לתנופה להשלמת הרפורמה. התברר שעל פי חוק החלת רציפות, זה חוק וזה לא רק בתקנות, שלגבי הצעות חוק ממשלתיות רק הממשלה ראשית לבקש להחיל עליהן רציפות. על הצעת חוק פרטית או הצעת חוק של וועדה, הוועדה או חבר הכנסת היוזם יכולו באישורה של הוועדה לבקש להחיל רציפות כאמור על חוק שעבר קריאה ראשונה. זה התנאי הבסיסי. אבל אם החוק הוא חוק ממשלתי רק הממשלה יכולה והכנסת לא יכולה ליזום את החלת הרציפות.

בררתי ובדקתי האם יש בכוונת הממשלה להחיל רציפות על החוק, אני מוכרח לציין שבאי הבהירות מי הגופים המטפלים ומהם סמכויותיהם בסוגית רשות השידור, וזה חלק מהבעיה, לא עלה בידי להבין האם יש כוונה בממשלה להחיל רציפות או שמא הם מעכבים את החלת הרציפות עד שיגבשו תיקונים או שמא בכוונתה להציע חוק אחר ולהביא אותו לקריאה ראשונה, או שמא אין בכוונתם לא כך ולא כך, לא להביא חוק עם תיקונים, לא להביא חוק ולא להביא חוק בכלל. לנו לא ידועה כוונת הממשלה. לכן החלטתי אתמול בתיאום עם עוד כמה חברי כנסת לקחת את החוק הממשלתי שעבר בקריאה ראשונה, פה אחד ואני מדגיש, גם הליכוד וגם אנחנו כשהיינו באופוזיציה הצבענו בעד הצעת החוק הזאת, והחלטנו להגיש אותה כהצעת חוק פרטית. התחלנו אתמול בהחתמות, הדפסנו את החוק כפי שעבר בקריאה הראשונה, יתכן ונערוך תיקונים כאלה ואחרים כשיתברר לנו שיש בכוונת הממשלה לתקן, וזאת כדי להגדיל את הסיכוי שהממשלה תתמוך בהצעת החוק הפרטית בקריאה טרומית.

ביום שלישי הבא בכוונתנו להשלים סבב חתימות מרביות, אנחנו צריכים להגיע ל- 70, 80 חתימות של חברי כנסת. כולם רוצים למנוע את הקריסה של השידור הציבורי, ולהעביר בעצם את היוזמה מהממשלה לכנסת כדי להציל את השידור הציבורי. יש שדולה לשידור הציבורי שמוביל אותה חבר הכנסת חיים אורון ושותפים חבר הכנסת איתן כבל, חבר הכנסת נחמן שי, אנכי עבדכם הנאמן, חבר הכנסת אורי אורבך ואני לא זוכר שמות של חברי כנסת שמובילים, לדעתי מכל סיעות הבית חברים בשדולה הזאת. זו שדולה מאוד פעילה והיא כבר חוקקה את החוק שעצר את ההפחתה באגרה, באופן זמני, מתוך הנחה שחוק רשות השידור יעבור. גם היוזמה הזאת עומדת.


נחזור לישיבה הקודמת שהתקיימה השבוע ביום ראשון, ז' באדר, הרגע הודיעו שאייל גבאי לא יגיע, אני מתנצל אם הטרדתי אנשים אחרים. אנחנו פנינו לשר האוצר וליושב ראש ההסתדרות החדשה וביקשנו להקדים את הישיבה, פנינו. אתמול השדולה העבירה גם היא בקשה, מאחר והבנתי שלחברי הכנסת חיים אורון ואיתן כבל יש כנראה מערכת קשרים טובה יותר עם יושב ראש ההסתדרות מאשר לי ולוועדה, לכן הצטרפה אתמול השדולה למאמץ וקיבלה גם החלטה להקדים ככל האפשר את הפגישה שנקבעה ל- 18 במרץ, הם יטילו את כל כובד משקלם להקדים אותה.

ביקשנו שרשות השידור תציג את תכנית הקיצוצים שלה בתחומים שאינם קשורים לשכר העובדים וגם ביקשנו שהאוצר יפחית את הבקשה לקיצוץ. אנחנו ערים שגם וועדת הכלכלה וועדת העבודה והרווחה וגם השדולה קיבלו החלטות שלא רק שמבקשים למנוע את הקיצוץ אלא הם מבקשים גם תקציב גישור לתקופה הקרובה עד שהרפורמה תאושר. אין לנו אשליות שהאוצר יסכים לבקשה הזאת, אני אומר את זה בצורה ברורה ומתוך ידיעה מוסמכת, אין סיכוי כשכרגע האוצר יסכים, לצערי, כי אני מזדהה עם הבקשה הזאת אבל חשבנו שאם הוא יפחית מהאיום החוקי שכרגע עומד על 100 מיליון שקל לקיצוץ מופחת יותר, יהיה ניתן בכל זאת להגיע להסכמות בנוגע למהות ההסכם. כמובן העובדים האחרונים בתור כי לא עליהם המעמסה להשיב לו בעניין תרומתם למאמץ למנוע את השבתת רשות השידור. אני נתתי את הסקירה גם לכבודו של חבר הכנסת אלכס מילר שנדמה לי שלא היה בשתי הפגישות הקודמות.

בפגישה האחרונה לא הייתי, אבל לפני כן הייתי.

אני מתנצל, ואני מתנצל גם שאני מקיים ישיבות בימים לא שגרתיים. אני מצאתי פטנט להביא את חבר הכנסת אלכס מילר כיוון שהיום הוועדה דנה בשני חוקים שלו, כדי להספיק אותם לפני הפגרה. תודה לך חבר הכנסת אלכס מילר, חשוב לי שאתה נמצא כאן.


נתחיל עם המנהל הכללי של רשות השידור מר מוטי שקלאר, בבקשה.

לגבי הצעדים הבאים שאמורים להינקט במכלול הקיצוצים יתקיים היום דיון בוועד המנהל ואנחנו צריכים להחליט משלל ההצעות שיש לנו ושאושרו בזמנו, והאם יסכימו להחיל אותן החל מה- 1 במרץ. זה השלב הבא של הקיצוצים.

הייתם אמורים היום להציג בפני הישיבה את תכנית הקיצוצים.

אני יכול לומר מה ועד המנהל אישר, אבל זה צריך להיות בהתאם לנסיבות כמו כניסתו של המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה לעניין.

אתה אומר שמה שתציג כרגע עדיין לא זכה לכל האישורים.

הוא זכה באופן עקרוני לאישורים.

אבל לא באופן מעשי.

היה סיכום שלפני כל קיצוץ נקיים דיון נוסף בוועד המנהל. מה שאני אקריא כרגע אלו הקיצוצים שאושרו. יכול להיות שבעקבות ההתרחשויות יתכן וועד המנהל יחליט היום לשהות חלק מהצעדים. אני יכול להציג מה שאושר בזמנו.


אתחיל עם הטלוויזיה, מלבד הצעדים שננקטו עד עכשיו יש דברים נוספים כמו ביטול הוצאות של פעולות לחטיבת התכניות, בחלק מהפעולות של חטיבת התכניות בטלוויזיה אנחנו אמורים לצמצם.

אני לא מבין.

יש אצלנו חטיבות שונות, יש את חטיבת הביצוע, חטיבת תכניות ועוד. כדי לצמצם בפעולות, אחת ההצעות זה להוריד תכניות ולייצר במקום כל תכנית שיש לה מערכת נפרדת, מפיק נפרד וכן הלאה, לבנות רצועת שידור אחת שתחסוך בכוח אדם ובאותה רצועה יהיו חלק מהתכנים שאמורים לרדת והן יהיו במקום התכניות נפרדות זו מזו. למשל, אם יש תכנית בנושאי תרבות או כלכלה, אז לא תהייה תכנית נפרדת לכל תחום אלא רצועה של שעה וחצי שתכיל בתוכה את כל התכנים האלה. כך אנחנו נחסוך בכוח אדם ובכל המשתמע מכך.

תהייה פגיעה בתוכן כתוצאה מכך?

תהייה פגיעה מסוימת של התוכן, כלומר אם תכנית שעוסקת כרגע בתרבות והיא בת חצי שעה אז בהמשך היא תהייה בפינה של עשר דקות שתעסוק באותו נושא. אם למשל אני אוריד את "מדד לאומי" לצורך העניין שהיא תכנית כלכלית ובמקום חצי שעה ליום זה היה בעשר דקות או רבע שעה. בהיבט הכמותי בוודאי שזה יבוא על חשבון משהו. להערכתי מעז יצא מתוק במובן שלפעמים כשהנושא מצומצם יותר יש לו יותר פוטנציאל. זה תהליך של ניסוי ותהייה ויכול להיות שיצא מזה דבר טוב.

מה פירוש יהיה לו יותר פוטנציאל?

משום שלעיתים תכנית בת חצי שעה שעוסקת באותו נושא ושהיא ארוכה מדי וקצת מסטיק, לא מביאה את התוצאה.

באותו נושא?

את התכנים כשאתה מעבירים בעשר דקות או רבע שעה אתה ממציא את עצמך מחדש וזה מביא לדברים טובים. במסגרת ניסוי ותהייה, יכול להיות בכלל שאחרי התהליך הזה נגלה שזו רצועה מנצחת. כמו למשל ש"לונדון וקירשנבאום" היה בזמנו מתוך משהו שבדיעבד אף אחד לא רצה אותה וזה היה כפתרון מאולץ ואנחנו יודעים שזה הפך לקל.

השאלה הבסיסית היא, הואיל וחוק רשות השידור מגדיר את המטלות של השידור הציבורי.

אנחנו עומדים במסגרת החוק בהקשר הזה.

בכל זאת אנחנו נלחמים עבור השידור הציבורי מאחר והוא משדר דברים שערוצים מסחריים לא מקדישים להם את תשומת הלב. שלא יצא שבסופו של דבר דווקא רשות השידור מקצצת באותם דברים שהם ייחודים לה, הנשמה היתרה שלה, לעומת הערוצים המסחריים. המילה תרבות נקלטה באוזני ואנחנו גם וועדת התרבות. אם אתה אומר שתקצץ תכנית תרבות, יש תכנית של ליאת רגב "שורה ראשונה" שלפי דעתי אין כזאת תכנית בערוצים המסחריים, ככל שאני יודע. אם הייתי למשל רוצה לציין משהו ולייחד, אין לי שום קשר אישי וכמו שאתה יודע אני לא התראיינתי אף פעם, אבל אם אתה לוקח כזאת תכנית כדוגמה, ספורט יש פה ופה, גם חדשות יש פה ופה למרות שאלו לא אותן חדשות, אני בהחלט חושב שהחדשות של הערוץ הראשון אלו חדשות שונות מהאחרות. יש תחומים שהם בכל זאת ייחודים לרשות השידור. אני שואל את עצמי כשתעשה כזה דבר יגידו אם כך למה אנחנו צריכים את השידור הציבורי, בשביל עשר דקות תרבות?

ראשית תכניות הליבה הן הקו האדום שלי, בלעדיו אין מקום לשידור הציבורי ואני מסכים איתך. לכן גם במסגרת הקיצוצים אנחנו נעמדנו על 50 מיליון למרות דרישת האוצר להגיע ל- 100 מיליון. משום שהמשמעות של קיצוץ ב- 100 מיליון זה סגירת רשתות כמו קול המוסיקה וכן הלאה. אמרתי שיש גבול שבו ניתן ללכת ואם מדינת ישראל תחליט בבוא העת לסגור את השידור הציבורי אז צריך לסגור. אנחנו לא נסגור כהנהלה.


אותו רציונל לגבי תכניות. בתכנית הליבה לא ניגע בהן לפחות בשלב הזה.

ותכנית תרבות היא לא תכנית ליבה?

היא תכנית ליבה והיא תבוא לידי ביטוי, להערכתי, לא פחות, ורמזתי לשעניות דעתי אולי אף יותר במסגרת הפורמט החדש. הפורמט החדש מאפשר לי קיצוץ, לפעמים לא הכמות קובעת אלא האיכות. במקרה הזה מעט שמחזיק את המרובה יכול לתת יותר מאשר תכניות כאלה או אחרות. התרבות תהייה מידי יום ברצועה הזאת, במקום פעם בשבוע של ליאת רגב.

האם לא כדאי לך לעשות קודם כל רשימה של תכניות הליבה ותכניות אחרות. למרות שאני רואה הרבה ספורט אבל ספורט זה לא תכניות ליבה.

יש לנו את המשחק המרכזי שקיים. גם תכנית הספורט יורדת במסגרת המגזינים. יש שורה של מגזינים מהשעה 18:00 עד 19:00. אני לא יכול לבוא מצד אחד ולדבר על ליבה ומצד שני לדבר על קצוצים. באיזה מקום אני צריך למצע ולשקלל בין הדברים. השקלול במקרה הזה זה לבנות רצועה של שעה וחצי עם מערכת אחת שתכיל בתוכה כמעט את כל התכנים שיש בתכניות הנפרדות.

אדוני היושב ראש, אני חושב שכאשר אנחנו מדברים על צמצום, הרי בסופו של דבר כשאתה מצמצם אתה מכניס תחרות, זאת אומרת שאותם התכנים שנכנסים לחצי שעה ולא משנה באיזה תחום כעת צריכים להתחרות בעשר דקות. זאת אומרת שאותם כתבים שאחראים על מה שקורה היום בכל התקשורת, אחראים על פינה מסוימת מכניסים יכניסו עם כל מי שרוצה להראות מה עושים לפינות כאלה ואחרות ברשות. באופן כלכלי כשיש תחרות התחרות היא על אחוז הצפייה. זאת אומרת אם התוכן יותר מעניין זה משיקול מה יכנס ומה לא יכנס, מה פחות או מיותר.


אני עדיין במחשבה שלא תמיד כשמדברים על משהו שקשור לפרסומות ולרשות השידור זה ייהרג ובל יעבור, אני חושב שבחלק מהדברים שקשורים לרשות השידור, קשורים לטלוויזיה הציבורית כן ניתן להכניס תכנים כלכליים. אני לא מדבר על כל התוכן או אותן שעות השידור אבל אולי בחלק מהדברים כן ניתן להכניס תוכן כלכלי שיכול להוות ערוץ הכנסה לגוף הזה. אני אתן כמה דוגמאות. אני לא מדבר על פרויקטים שנחשבים לפרויקטים יום יומיים אלא על פרויקטים חד שנתיים כמו הארוויזיון, או אותן התכניות עם אחוז צפייה גבוה שבהן אין שום קשר לתכן עם המפרסמים אלא באופן כללי כשבתכניות עם אחוז צפייה גבוה כמו חדשות או אחרות כן להכניס פרסומות. לדעתי זה כן יסייע בפתרון. אני לא חושב להפוך את כל רשות השידור לטלוויזיה מסחרית, אלא לאפשר רק בחלק מהתכניות פתיחה וכניסה לפרסומות. אולי זה יזרים תקציב נוסף לרשות השידור.

אפשר לאמץ את המודל של גלי צה"ל שקיבלו עד שלוש דקות לפרסומות לשעה תחת המילה חסויות. זה פרסומת לכל דבר.

גם לכם בטלוויזיה וברדיו יש חסויות?

כן, אבל זה מותר לנו באמצעות שקופיות שזה במודל של שנות ה- 60 ובכל הניסיונות לאפשר מעבר לזה נתקלים בהתנגדות נחרצת של הזכיינים של הערוצים המסחריים, מובן למה הם מתנגדים כי זה ינגוס בעוגת הפרסום שלהם. אם יתירו לרשות חסויות עד שלוש דקות בשעה, בכל התכניות, במודל של גלי צה"ל וקול ישראל זה יכול לעבוד יפה. זה לא בידנו אלא בידיו של המחוקק.

העניין הוא לא לפתור את כל הבעיות, את כל הבעיות לא נפתור כל החיים, אנחנו מדברים מאיפה להרכיב את העוגה. אנחנו מזרימים אמצעים שיאפשרו לדעתי קצת חיים. יש את משרד ראש הממשלה ואת משרד האוצר שעורך את ההסכמים ואת ההסדר עם העובדים, ויש כמובן את הצמצומים שמכינה רשות השידור שבוחנת מבחינתה דרך כדי להציל את המערכת. אני חושב שבאמת זה לא נורא וכעת אנחנו בעידן הגלובליזציה וצריכים להתמודד עם הבעיות. זה לא כל כך נורא. לדעתי הערוצים המסחריים לא יפגעו קשות אם יהיה מהלך שיאפשר להכניס חלק מהפרסומות גם לערוץ הראשון.

כאשר אישרנו להיכנס DVB אומנם היה מאבק עם הכבלים אבל בסופו של דבר המהלך הצליח וכל מי שאין באפשרותו לרכוש חבילות שידור בכבלים יכול דרך ה- DVB להתחבר גם לערוץ 2 וגם לערוץ הראשון וגם לתכניות שהציבור בדרך מבקש לראות. אם נלך על המהלך הזה תהייה אומנם התנגדות שהיא התנגדות מסחרית אבל אנחנו לא עד כדי כך מעוניינים לתת מונופול כלכלי ובזה לסיים את העניין. לדעתי צריכה להיות תחרות בריאה, אני לא ראיתי שערוצי הרדיו קורסים בגלל שאפשרו לשדר פרסומות בגלי צה"ל עד שלוש דקות.

זה פגע בהכנסות של קול ישראל.

בסדר, אבל לא הפכו מולטי מיליונרים, השאיפה היא להרוויח יותר.

תודה. אתה יכול להמשיך בבקשה, מר מוטי שקלאר. האם יש לך הערכה כספית של כמה מדובר בסוגיה הזאת?

בסך הכלל זה בסביבות 25 מיליון שקלים. סך הכל של כל הצעדים, ישנם כאן עוד כמה צעדים שעליהם עדיין לא פרטתי שהם גורפים ואמורים להיכנס באיזה שלב.


יש סגירה חלקית של מתקן תל אביב, זה גם נוגע לרדיו וגם לטלוויזיה, ואריה שקד תכף יפרט בנושא הרדיו, מהלך זה יכניס בערך 8 או 9 מיליון שקל בשנה. דבר דומה אנחנו מתכוונים לעשות בחיפה של סגירה חלקית.

על איזה סכום מדובר במהלך בחיפה?

אם אנחנו סוגרים כמעט מלא זה בסביבות ה- 8 מיליון, ואם סוגרים חלקית זה בערך 5 מיליון.

לשנה שלמה?

כל הנתונים הם נתונים לשנה שלמה.

זאת עבודה בעיניים.

זאת לא עבודה בעיניים ואנחנו לא בויכוח כעת. הוא מציג נתונים כספיים וכשתבקש רשות דיבור תקבל ואתה יודע שאני שומר עליך. הוא מציג נתונים כספיים לשנה שלמה.

אני מקווה שלא נגיע לזה, אבל אחת האופציות שעומדות בפנינו היא שידור באמצעות שרת בסופי שבוע.

קיבלתם את הצעתי, שמירת שבת ברשות השידור.

למרות ששנינו חובשים כיפה דומה, אני מקווה שלא נגיע לזה.

אני דווקא מקווה שכן.

מהי המשמעות הכספית?

אני חושב שתכניות טובות בשבת, נותנות ביטוי לשבת.

מה המשמעות הכספית של זה?

3.5 מיליון שקלים.

זה הכל? עבור 3.5 מיליון אני מוחק את הצעתי.

יש לנו חסכון מהקפאת וועדת התקשרויות, אפילו בהקפאה חלקית של ההתקשרויות זה 3.7 מיליון.

עכשיו קיבלתי הודעה שהמנהל הכללי של משרד ראש הממשלה יגיע בעוד 20 דקות. מהן ההתקשרויות, הכוונה ליועצים, עורכי דין?

לא. זה בנושא התכניות כלומר בשידורי סדרות דרמה, תעודה וכן הלאה.

ולהחזיר את זה להפקה בתוך רשות השידור?

לא, הכוונה לבטל. ההתקשרויות הן מחוץ לרשות השידור.

תן לי דוגמה של התקשרות, שאם תבטל אותה לא תשודר תכנית.

לדוגמה סדרה שעומדת בפתח, אנימציה על תקופת בית שני.

אתה מדבר על תכניות עתידיות.

נכון. כרגע יש לנו את חצי מהכסף לדוגמה ב- Matching למשל.


או, עוד דוגמה, סדרה אחרת שאנחנו מתכוונים לעשות על הספרות הישראלית. לקחת מספר דברים מהספרות הקלאסית ולעבד אותם לדרמות בודדות.

אלו תכניות הליבה, לא?

כן. אלו תכניות הליבה העתידית. אני אתן לך דוגמה מהתכניות שרצות היום ומצליחות כמו למשל "מי אתה חושב שאתה", מה שנקרא תכנית שורשים שרצה היום או "דיוקן" או תכניות סרטים דוקומנטריים, כל אלה הם פועל יוצא של וועדת התקשרות. בעניין הזה זה דבר שצריך לעשות אותו בסוף היום כשנגיע לסוף של המקום הזה. בעיניי גם זה ליבה.


צמצום עבודת העיתונאים ל- 4 ימי עבודה. הסכם עבודה שמדבר על 4 ימים ועוד יומיים נוספים ולפעמים שלושה. נצמצם אותם ל- 4 ימי עבודה. זה משפיע על התוכן בסופו של דבר.

משפיע גם מאוד על השכר. בעצם אתה מבטל להם את כל השעות הנוספות?

כן. אתה לא עושה את זה בצורה חדה מדי ואתה מאפשר לעצמך לשחק עם העניין.

בכמה זה יתבטא בכסף?

אם הולכים על הקצה של 4 ימי עבודה של עיתונאים זה 1.7 מיליון שקל. אני אעביר לך אחר כך את כל הרשימה.

אגב, אתם שוכרים מבנים או שכל הבניינים הם שלכם?

אגף הגבייה יושב בבניינים שכורים, בראשון לציון ובבאר שבע ובירושלים.

והאולפנים?

של רשות השידור והמדינה.

הבעלות שלכם?

כן. זה לא לגמרי בעלות. זה פרויקט ענקי ואנחנו קשורים עם האוצר בעניין הזה.

בכמה כסף מדובר?

זה לא ישחרר מקורות לטובת הבראת רשות השידור אלא רק לטובת הבנייה שלה מחדש כמבנה פיזי.

אבל אם אתה אומר שיש לך שלושה מקומות שאתה שוכר אותם, אם אתה מרכז אותם במקום אחד, אתה למשל מרכז אולפנים בתל אביב במבנה אחד.

אני אחדד את השאלה שלו, הוא שואל שאלה טובה. האם סוגיית המבנים נבדקה גם כן במבחן שלכם, לראות אם ניתן לחסוך בסוגיה של שכירת מבנים?

בדקנו, עובדים על זה מול מינהל מקרקעי ישראל, מול משרד האוצר – מינהל הדיור הממשלתי במטרה לכנס את כל יחידות רשות השידור בירושלים למבנה אחד, זה בזבזני כי אנחנו שוכרים חלקית את מתחם הלני המלכה ובחלק השני אנחנו בשכירות מוגנת, במטרה לכנס את מתקני רשות השידור למבנה אחד לא על הקרקע הכי יקרה במדינת ישראל – בקריה, אלא במקום אחר. הפעולה הזאת היא בטיפול אבל זה לא פרויקט של יום ולא של חודש, לזה צריך יועצים חיצונים שלפעמים אנחנו לא רוצים לקחת.

נמשיך. מוטי שקלאר, בבקשה.

אני שוב אומר, שהיום יתכנס וועד המנהל ויכול להיות שבשל ההתקדמות שחלה במשא ומתן אין מקום להחיל חלק מהצעדים.

מה עם הסוגיה של היועצים שיש לכם, המסקנה הייתה, שיש עודף התקשרויות עם יועצים חיצוניים, שעלותם גבוהה המאוד.

ברשותך, אני אתייחס לעניין.

סליחה, אמור היה להיות כאן סגן המנהל הכללי לכספים שלנו, אבל הוא חולה ואריה שקד הכין שעורי בית.

את הנייר הזה אני יכול להגיש אחר כך לוועדה.

אני אזהר במילים, כשמדברים על יועצים.

אני מציע, שלא תאמר את זה.

כשמדברים על יועצים, צריכה להיות התייחסות לא מהמקום הזה אלא ממקומות אחרים, התייחסות בקצת יותר רצינית במובן שאתה לא יכול לייצר את הרפורמה בכל הדברים האחרים הנגזרים מזה ולהכין את עצמך בלי יועצים. אין מה לעשות, אנחנו אומנם לא משרד הבטחון ששילם בערך 20 מיליון דולר לעשות את הרה-ארגון במשרד, גם אנחנו צריכים.

כשיש קצוצים במשרדי הממשלה ראיתי, ואני אומר את זה גם מניסיון אישי, דבר ראשון היינו מקצצים במה שנקרא תקורות הנהלה, נסיעות לחוץ לארץ, רכבים, חופשות, בינוי, רכישות, הינו אומרים 5%, 10%, אגב הייתה שנה שבה עשינו עצירת נסיעות חוץ לארץ, לא נוסעים לחוץ לארץ.

אני יכול להגיד לך שיש עוצר נסיעות כבר הרבה מאוד זמן, ורק לנסיעות מבצעים נוסעים וגם הן באופן מדוד.

בתכנית שלך אין קיצוץ בתקורות הנהלה.

לא הקראתי את זה כי דיברתי על התכניות. חטיבת המינהל מקוצצת ב- 579,000 שקל. הפחת כוח אדם זמני 1,5 מיליון שקל, כינוסים בחוץ לארץ – 60,000 שקל, חופשות מרוכזת 1,8 מיליון, בסך הכל בכל הרשות ובכל הדברים הנוספים מעבר לתכניות זה 3.3 מיליון.

מה שנקרא קיצוץ בתקורות הנהלה.

כן, כל המרכיבים שציינתי, אין נסיעות לחוץ לארץ.

אם תרשה לי, אני ישבתי עם סגן המנהל הכללי לכספים אתמול כדי לקבל את תמונת המקרו בעניין הזה. אני אתן בשני משפטים את הסקירה ההיסטורית.


במרץ 2009 הוגשה תכנית קצוצים של הועד המנהל לוועד המנהל ברשות השידור, ואז קוצץ כמעט כל התוכן, הוא עומד ב- 2010 על 9 מיליון שקלים – זה כלום מתוך תקציב של 700 או 800 מיליון שקלים, תלוי אם בוחנים אותו מהיבט ההכנסות/הוצאות. הוכנה בעצם תכנית קיצוצים דומה לזו הקיימת. לאחר חתימת הסכמי הפרישה באפריל בשנה שעברה, מוסדות הרשות השעו את ביצוע תכנית הקיצוצים במטרה לקדם את המשא ומתן ולהתכנס להסכמי שכר והעסקה חדשים. ב- 2010 בבסיס התקציב הנחת היסוד בעבודה הייתה שכל מה שאינו שכר נרשם מראש בתקציב המקוצץ שכבר נרשם במרץ 2009.

כך למשל תקציב הפתוח של הגוף הזה שזה - .in/out יש לו יותר ממיליארד וחצי שקלים והוא 7 מיליון שקלים שזה בקושי, בקושי הפלסטרים כשמצבו הטכנולוגי של הגוף ידוע. אנחנו הגוף האחרון שמשדר אנלוגית בטלוויזיה, ומצב של אולפני הרדיו ואולפני הטלוויזיה ידוע לכל. כך גם ההפקות החיצוניות קוצצו עד 9 מיליון שקלים וגם זה אמור לרדת בתכנית הקיצוצים אם היא תאומץ על ידי הוועד המנהל בישיבתו. ב- 1 במרץ גם זה צריך לרדת.


לכן המסקנה של אנשי הכספים ברשות השידור, אנשי הכלכלה יחד עם המנהלים היא שבעצם אי אפשר להוריד בפעולות רשות השידור מבלי לפגוע בשכר. הייתה ההנחיה של הוועדה להביא לכאן הצעות שלא ייפגעו בשכר של העובדים. זאת מהסיבה המרכזית שהוצאות לשכר הן 55% מהכנסות רשות השידור. מטבע הדברים כל פגיעה בפעולות משפיעה על תפקוד העובדים, משפיעה על היקף ההעסקה שלהם ועל השעות שלהם. המקבילית הזאת היא כמעט בלתי אפשרית -לפגוע בפעולות ולפגוע בתכנים מבלי לפגוע בשכר.


לשאלתך בעניין היועצים אני אומר, רפורמה בסדר גודל כזה של רשות השידור, ואני שותף בצוותי הרפורמה כבר תקופה ארוכה כך שאני יודע מה תרומת היועצים, ואני יכול להעיד על כל תרומה ותרומה. אפשר להתווכח על סכום כזה או אחר, אבל אי אפשר לעשות רפורמה כזאת כי המומחיות אינה מצויה בתוך רשות השידור. אני אתן דוגמה דווקא מתחום משאבי אנוש שלכאורה נראה הכי פשוט בעניין הזה.

כשבאנו לגלות מהי התשתית במשאבי האנוש שלנו מבחינת הנתונים וההערכות שלנו להיכנס לרפורמה, והיה ויחתמו בעזרת ה' בשבוע הבא הסכמים להתחיל ברפורמה, אין לנו תשתית פיזית, וגם לא של נתונים להתחיל במהלך של פרישה של 700 עובדים. אז צריך לקחת חברה חיצונית שתכין את מסד הנתונים יחד עם חברה נוספת שתיתן ייעוץ, אני אתן את השם שלה אם צריך "אביב יישום" שתיתן ייעוץ לעובדים שאמורים לפרוש כדי לתת להם את הפתרונות האקטואריים, הפנסיוניים והכלכליים הטובים ביותר מבלי שאנחנו נהייה מעורבים, זה ממש ככה, כי לנו אין את הידע הזה.


דובר רבות על חברת טסק, נכון שהבסיס הכלכלי והבסיס המבני החדש של הרפורמה ברשות השידור הם הצעות של חברת טסק שהניחה על שולחנה של רשות השידור. בתיקונים כאלה ואחרונים זה מבנה הרפורמה, אפשר לחלוק עליהן אפשר לדחות אותן. בסופו של דבר זה אומץ על ידי מוסדות רשות השידור וזה הבסיס לעבודה ברשות השידור בשלוש השנים האחרונות. כל היועצים ברשות השידור עברו את כל המבחנים ואת כל מבחני הביקורת, וכל הגופים הרלוונטיים אישורו את העסקת הגופים הללו. בלעדי הגופים הללו אני לא מניח שהיינו מגיעים ברמת מוכנות סבירה, ואנחנו לא מוכנים לגמרי כדי להגיע לרפורמה, ייקח לנו עוד זמן ואני מקווה שההערכות הזאת תושלם. בחלק מהמצבים הקטנו במעט את הפעילות של היועצים משום שהרפורמה קצת תקועה.

כל היועצים שאתם מעסיקים קשורים ברפורמה?

כן.

יש יועצים שקשורים בעיקר לתחום המשפטי.

בגדול, גם טסק גם "אביב יישום" וגם חברת פילת.

למה להעסיק יועצים מתחום המשפט אם יש לך יועצים משפטיים.

כי אתה לא יכול עם מספר היועצים המשפטיים שיש לך לטפל בסל הנושאים.

אני אתן את התשובות, כי שאלתי את השאלות ושאלתי את היועצת המשפטית בעניין כדי לתת את התשובה.


עד לפני כשלוש שנים רשות השידור מימנה 5.5 תקנים בפרקליטות המדינה שטיפלו בענייני רשות השידור. לפני כשלוש וחצי שנים הפרקליטות הודיעה לרשות השידור שמהיום ואילך היא לא מטפלת יותר בענייני רשות השידור. העניינים עברו לשמחתנו ליועצים משפטיים טובים שמטפלים בענייני רשות השידור. התוצאות ניכרות בבתי המשפט. רשות השידור צריכה מומחים בתחומים שונים של ייעוץ משפטי כדי לטפל בבעיות. כמו תביעה ייצוגית של מאות מיליונים בעניין כתוביות לחרשים. הערוצים המסחריים הגיעו להסכמים, רשות השידור לא הצליחה להגיע להסכמים בתביעה הייצוגית הזאת ומדובר בעשרות מילוני שקלים. אם לא יהיה היועץ הטוב ביותר בעניין הזה רשות השידור לא תוכל לעמוד בתביעות המשפטיות הללו.


רשות השידור גם לקחה יועצים משפטיים כדי לסכם את הסכמי השכר מול היועצים המשפטיים המצוינים שלקחו העובדים גם כן ברפורמה, זה סביר, זה מותר וזה בסדר.

מכיסם, יחי ההבדל הקטן.

גם רשות השידור לוקחת מכיסה גם כן. זה בסדר וזה הדדי ואני לא מדבר על המקורות. אם אתה רוצה שייקחו את זה מכיס אחר אז לא יהיה. אני אומר את המספר הכללי ואת הנייר אני אתן לוועדה.


בסופו של דבר משנת 2007 ועד ל- 2010 הוציאה רשות השידור קרוב ל- 9 מיליון שקלים על יועצים שחלק זה מתוכנן ולא כל הסכום הוצא במלואו. רוב הסכום הוצא לחברת טסק שהעסקתה ירדה לפרופיל נמוך מאוד.

לשלוש שנות תקציב.

שלוש שנות תקציב. 2007 ועד 2010 כולל 2010. חלק מהסכומים עדיין לא הוצאו, זה תלוי בקצב הרפורמה. את הנייר הזה אני אמסור לוועדה.

תודה רבה. אני מבין שנציג אגף התקציבים לא הגיע. אתה מייצג גם אותו?

ביקשו למסור כי בישיבה הקודמת ביקשת לבדוק אם ניתן לפרוס את החובות. מה שביקשו למסור שהבקשה ניתנת לשקילה. מוכנים לשקול אותה אבל במסגרת הרפורמה.

אם הבנתי נכון אתה אומר, ככל שיחתם הסכם הרפורמה הסוגיה של ה- 100 מיליון גם היא נתונה להידברות, אבל לא כנושא נפרד.

כן.

זה מה שאמרנו תמיד. רוצים לשים לנו יד על הצוואר.

תשובת האוצר, זה שאגף התקציבים שבא עם המכתבים האלה - -

אגב, את התשובה הזאת גם אני קיבלתי. אני לא המתנתי לישיבה הזאת היום וגם את התשובה הזאת קיבלתי בצורה חד משמעית. שאלתי ונניח שהחתימה על הרפורמה מתמהמהת, מה יהיה? אני מניח כשהעובדים יראו את בחודש הבא תלושי השכר שלהם ב- 1 לחודש, אני מציע לך לנסוע לחוץ לארץ אפילו בנסיעה פרטית, הרי תהייה מהומה ברשות השידור כשהעובדים יראו את התלושים.

יש כבר כאלה שראו. ואני אגיד לך במה מדובר, 3,700 שקל במקום 20,000 שקל.

אני חושב שאמרתי דברים ברורים בנוגע לגובה הקיצוצים שאני רואה.

אגב זה הרבה יותר מ- 50%.

זה אצל העובדים ולא אצל המנהלים. אגב, לא אצל בעלי האחוזים הגבוהים.

אני יודע. אני חושב שהוועדה אמרה כאן דברים מאוד מאוד ברורים. אחד הדברים הראשונים שהוועדה אמרה בצורה מאוד ברורה שקיצוצים בהיקפים האלה לא מקובלים.

אבל הם עושים את זה בפועל.

אני מניח שתהייה מהומה רבתי ברשות השידור. שאלתי שוב את משרד האוצר, תכף יבוא המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה שלדעתי זה הנושא העיקרי עליו הוא צריך לדבר, שלא יקרה שמה שעגנון אומר "שעד שבאה הנחמה יוצאת הנשמה", זה הפחד העיקרי, עד שתבוא הנחמה של הרפורמה בינתיים תצא הנשמה של רשות השידור ותהייה זכרונה לברכה חס וחלילה. זה חלק מהדאגה ואמרתי בישיבה הראשונה שזו התזה, שהעיצומים האלה הם עיצומים מעכבי רפורמה, לא מזרזי רפורמה.

הקיצוצים.

הקיצוצים שבעקבותיהם יש את העיצומים. התיקון שלך נכון. כלומר הקיצוצים שבאים בעקבות הדרישה הלגיטימית והחוקית של משרד האוצר, אני יכול לא להסכים לקיצוץ כזה אבל צריך לומר שזו דרישה חוקית, לגיטימית על פי החוק הקיים היום. בעקבות הדרישה הלגיטימית של משרד האוצר רשות השידור נאלצת להציע קיצוצים ובעקבות הצעת הקיצוצים יש הפחתה בשכר העובדים, ובעקבות הפחתה בשכר העובדים יש עיצומים, בעקבות העיצומים כנראה, ואמרתי כבר בדיון הקודם ושונה מיושב ראש וועדות אחרות וחברי כנסת אחרים שאפילו יצאו נגדי על ההודעה הזאת, לי יש חשש גדול מאוד מקריסת רשות השידור.

דיברתי על קיצוץ של 5% מהנהלה, אתמול או שלשום הוצאתי מכתב, שבו ביקשתי מכולם קיצוץ של 10% מהברוטו.

אתה מבקש או שאתה מבצע?

את אלה שאני יכול לחייב אני מחייב, את ההנהלה אני מחייב גם אם פורמלית אני לא יכול לחייב אותם, זה ממני ומטה. זה בהקשר את זה.

אפשר יהיה לקבל את הרשימה ואני אפרסם אותה, של אלה שסירבו ומתחבאים אחרי מחויבות משפטיות.

הם קיבלו אתמול את המכתבים עם אפשרות להשיב תוך 7 ימים.

צריך להבין שמשפטית שאני פורמלית לא יכול לחייב, היות שכל חוזה זה בנפרד, אני לא יכול לחייב אותו.

כדאי לך להפר את החוזה, תרוויח הרבה כסף.

מוסרית ידרוש מהם. מי שלא יענה נדע לטפל בעניין.

אני מציע לך להתיר את החוזה איתו. מי שלא מוכן תתיר את החוזה איתו, אגב לכל אחד יש מחליף.

זו התשובה שנתתי לשאלה שנשאלתי, צריך לקחת את זה בחשבון.

לכל אחד יש מחליף, ואני מחזק את ידייך לנקוט צעד מנהיגותי בעניין הזה.

אני אלך בעניין הזה עד הסוף.


בשל ההתקדמות שכן מסתמנת בשלושת הימים האחרונים, הדרישה שקיבלנו מהיועץ המשפטי, אנחנו נדרשים לפי החלטת החוק לפי החלטת היועץ המשפטי של הממשלה והממונה על השכר, לבצע את המנגנון של שכר חלקי שאומר שאם אדם נוקט בעיצומים לא נשלם לו את מלוא שכרו בהתאם לעיצומים שהוא נקט. את זה כרגע אנחנו משהים ולא מיישמים. כדאי לקחת את זה בחשבון כי אני כן חש שישנה התקדמות מסוימת.


לגבי הנתון שרן אפרתי העלה, אני חושב שאריה שקד התייחס לנתון, אני חושב שהנתון לא בדיון מדויק בשיעורי הגודל שהוא ציין.

אתמול בדקתי את זה באגף השכר ברשות השידור, דיווחי השעות של טכנאי הרדיו הגיעו אלי ב- 18 לחודש אחרי שהם נבדקו על ידי מנהל שירותי ההנדסה, המחלוקת הייתה בפערים שבין סידורי העבודה, הנהלת הרשות פרסמה סידור עבודה מסוים לטכנאי הרדיו, ועד העובדים פרסם סידור עבודה אחר. טכנאי הרדיו עבדו על פי סדרי העבודה שהם פרסמו ודיווחו שעות על פי סידור העבודה הזה. הפער הזה הוא די ניכר ואני לא רוצה לציין באחוזים. ישבו ובדקו את הפערים הללו והכינו את הטופס שבו השעות שאינן שנויות במחלוקת. השעות הללו הגיעו אתמול לאגף הכספים והן ישלמו במקדמה בשבוע הראשון של חודש מרץ.

חבריי העובדים, יש לנו את התשובה של ההנהלה, יש לנו את תשובתו של משרד האוצר. אולי אפשר לדעת עכשיו מה קרה עם העובדים. יש פתיחות, יש נכונות? דני זקן אתה רוצה לפתוח?

מגיע לו ברכות, הוא נבחר ליושב ראש אגודת העיתונאים בירושלים.

תודה על הברכות.


אתה שואל על ההתקדמות, שנתיים וחצי של דיונים פחות או יותר, אני יכול לדבר מנקודת העיתונאים שמנהלת את המשא ומתן בשם העיתונאים של הרשות. עשינו די הכל והרבה ולא לומר הכל, כדי לקדם את זה כמה שיותר מהר. אני הספקתי השנה לנסוע לחוץ לארץ ולחזור והרבה לא קרה, קרה אבל לא הרבה. לגמרי לא מובן למה זה לא הגיע לידי מיצוי. אני לא רוצה להגדיר אשמים אבל בהחלט יש מצד האוצר איזה גרירת רגליים בשלבים מסוימים.

אתה רוצה לשבת ואומר נשב כל יום, אני מפנה את לוח הזמנים שלי ואת לוח העבודה שאריה מדבר עליו, אז בסדר זה פעם בשבוע, פעם בשבועיים. זה קצת בעייתי מהבחינה הזאת ולא ברור לי למה זה נסחב כל כך הרבה. אבל יש גם בשורות טובות בעניין הזה, אנחנו עומדים לשבת היום ולסגור פערים, אני מקווה אחרונים, יש עדיין על מה לדבר. יש עוד כמה ישיבות ואני לא יודע להגדיר את הזמן אבל זה בהחלט מתקדם.


אני כן רוצה להגיב בנושא הקיצוצים. להעביר את העובדים העיתונאים ל- 4 ימי עבודה, חוץ מעניין השכר שיהפוך אותנו למקבצי נדבות כמעט, אני מדבר על השידור ועל השידור ברדיו בוודאי וגם בטלוויזיה. למה אנחנו מביאים אחרי זה את רשות השידור? למה יחזרו האנשים? מי שבוודאי נמצא ברדיו וגם בטלוויזיה לא יהיה לו יותר לאן. צריך לראות - - -

אמרתי שלא צריך להפיל, זה כבר ייפול לבד.

אתה ציטטת את עגנון אז אני אתן את המשל של הסוס, בסוף הוא ימות אם תפסיק להאכיל אותו.

תודה. הטכנאים בבקשה.

כבר למעלה מחודש וחצי לא ישבו איתנו.

אני שואל מה קרה מיום ראשון?

אני אומר שלא קרה כלום כי לא ישבו איתנו.

זה בעניין הרפורמה, זאת הכוונה נכון?

ובעניין העיצומים קרה משהו?

כן, ישבנו לפני כמה שבועות.

שאלתי אם מיום ראשון קרה משהו.

מיום ראשון לא דיברו איתנו. אף אחד לא דיבר איתנו, אף אחד לא פנה אלינו, למרות שאני ניסיתי לגשש.

אני מאוד לחוץ בזמן. הישיבה הזאת נקבע למסגרת של שעה ואנחנו יושבים כבר שעה ועשר דקות ומחכה לי ישיבה אחרת שאני צריך לנהל. תמנה עורב, מאיזה וועד את?

וועד האקדמאיים. אני דווקא רוצה להתייחס לדברים של מר מוטי שקלאר.

קרה משהו מיום ראשון?

הצענו כל מיני הצעות בסיעור מוחות שמר מוטי שקלאר קרה לעשות. יש הצעות למשל להשבית רכבים צמודים של כל מיני עובדים, כתבים, עיתונאים שנוסעים מהבית לעבודה ומהעבודה לבית, או לחלופין להוריד להם את 'הדלקן', זאת אומרת שאפשר לחסוך בהוצאות הדלק של העובדים האלה. זו הצעה אחת ולחלופין גם לבדוק את הקריטריונים לקבלת רכבים צמודים.


דבר נוסף, קריטריונים למתן טלפונים ניידים, אלה אולי קיצוצים קטנים שלא - - -

את כרגע מעלה רעיונות שלכם שאחרים יקצצו. לא זאת השאלה ששאלתי אותך, על זה דיברנו בפעם הקודמת. גם לי יש אורך רוח, גם לי יש קווים אדומים, אי אפשר לבזבז כאן את הזמן של כולם, על זה דיברנו בפעם הקודמת. ביקשנו לעשות ישיבת מעקב כדי לדעת אם לכם יש רעיונות חדשים לגבי עצמכם.

אין לנו יותר ממה לקצץ, אין לנו יותר ממה לקצץ מעבר למה שקצצנו.

תודה רבה. הישיבה הזאת היא ישיבת מעקב והיא לא ישיבת התפלספות.

תודה רבה לך.

יצחק שבו, יושב ראש ועד משולב מטה, האם קרה משהו מיום ראשון?

לא קרה כלום, אבל אני רוצה להציע הצעה. בפעם שעברה הצעתי להוציא את השלב הראשון של הרפורמה לדרך וזה קשור לאוצר וזה לא מסתדר. אבל עכשיו כשלב ביניים יש לי הצעה מעשית יותר שתכניס הרבה כסף.


כרגע אנחנו מדברים על 1,800, 1,900 עובדים ברשות השידור. אני שומע פה מפי המנהל הכללי שהולכים לקצץ תכניות וסגירת אולפנים. האם אפשר להוציא את האנשים שנכנסו בשנתיים האחרונות שהם כ- 200 עובדים? להפריש אותם.

ההצעה הזאת עלתה בפעם הקודמת, ונדחתה על ידי הממונה על השכר ואגף התקציבים, מכיוון שהוא אמר שהפרישה - - -

אני לא מדבר על פרישה. הוא מדבר על העובדים שנכנסו בשנה וחצי, שנתיים אחרונות, האם לא ניתן לקיים את רשות השידור במקום עם 1,800 עובדים עם 1,650 עובדים?


יש לי הערה נוספת ברשותך, לגבי הדירוג המשולב, אני מייצג 450 עובדים, מאז אפריל ועד שחתמנו על הסכם הפרישה ועד עצם היום הזה התקיימה איתנו אולי פגישה אחת בנושא השלב השני של הרפורמה.

ברוך אסקרוב, יושב ראש וועד העיתונאים, קול ישראל תל אביב. קרה משהו מיום ראשון?

במסגרת הזאת אנחנו רק התבשרנו רק על גל הקיצוצים החדש שאנחנו צריכים להתכונן אליו. אנחנו גם גיבשנו עמדה מתנגדת.

תודה רבה.

היות ויש לנו כאן בעיה עם הזמן אני רוצה קודם כל לקדם בברכה את המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, ולאחל לו באמת הצלחה כי התוועדנו בכמה ישיבות לבעיות העצומות שעכשיו ניצבות בפניך, אני מניח שלא ידעת על כולן כשהסכמת לקבל את התפקיד, כי אם היית יודע לא בטוח שהיית מסכים לקבל על עצמך את עול המשימה הזאת. דע לך כמי שקצת בקי במינהל הציבורי זה אפילו יותר קשה מלפתור את הבעיות של גוש קטיף. אבל הואיל ששם עשית מעשה ראוי אני אישית תולה תקווה. והואיל וראש הממשלה החליט להטיל עליך, הוא לוקח על עצמו אחריות מיניסטריאלית, הוא לוקח על עצמו אחריות מיניסטריאלית לדעתי משום שהוא מצא איש ביצוע ראוי בשירות המדינה כדי שהבעיות תיפתרנה. אני רוצה לתמצת את הנושא כי אנחנו תוך 7 דקות צריכים לסיים את הישיבה.


אתה בוודאי יודע שהממשלה הקודמת העבירה בקריאה ראשונה הצעת חוק לשינוי מבנה רשות השידור שעברה פה אחד בכנסת הקודמת, הוא הושלם כיוון שהדיונים על הרפורמה לא הושלמו. כל הזמן אומרים לנו שהדיונים על הרפורמה מתקדמים, אבל כפי שדיווח מהמנהל הכללי של רשות השידור, הבעיה העיקרית היא סוגית הגמישות הניהולית שלא נפתרת. למרות שהעובדים לטענתם עשו וויתורים מפליגים כדי להגיע לרפורמה עד כדי פיטורי למעלה מ- 700 עובדים. במקביל למהלך החקיקה והרפורמה נכנס עוד משהו, שבעיניי הוא עניין צדדי, הואיל והרפורמה לא הושלמה רשות השידור פועלת במתכונת גירעונית של 1 מיליון שקל בשנה מתוך תקציב של 700 או 800 מיליון.

כנדרש בחוק, אני מדגיש כנדרש בחוק, דרש אגף התקציבים מרשות השידור להיות מאוזנת, כי החוק מחייב את הרשות להיות מאוזנת. רשות השידור החליטה על שורת קיצוצים. הקיצוצים האלה הם קיצוצים הביאו לידי כך שעובדים בדירוגים מסוימים כמו וועד הטכנאים יורדים בשכרם עד לסדר גודל של 50%, דבר שנראה לנו דבר לא ראוי מהיום למחר. הם גרמו לכך שלא רק וועד הטכנאים אלא גם וועד העיתונאים והטלוויזיה החליטו על עיצומים. השאלה האם העיצומים האלה מקדמים את הרפורמה, כלומר הדרישה להיות מאוזן וכתוצאה מכך ההודעה של ההנהלה על שורת קיצוצים, כתוצאה מזה העיצומים, האם הם מביאים ומקדמים את הרפורמה או מרחיקים את הרפורמה? אני בדעה שהם עלולים להרחיק את הרפורמה, כי כשעסוקים בקרב קטן לא עסוקים בקרב הגדול. אני יודע שיש מי שחושב שהדברים הפוכים ואלו ואלו כנראה דברי אלוקים חיים.


הבעיה כרגע שיש לנו חברי הכנסת דאגה עמוקה שעד, כמו שציטטתי את עגנון, "עד שתבוא הנחמה תצא הנשמה". כלומר כבר לא יצטרכו לסגור את רשות השידור אם הדיונים על הרפורמה מתמהמהים. כרגע אין קיצוצים או שכרגע אין קיצוצים מספקים. העובדים יקבלו את המשכורות בשבוע הבא וכנראה תהייה מהומת אלוקים, הספקים כנראה לא יקבלו את כל התשלומים ואז אולי מישהו יגיש בקשה לפירוק. כלומר אנחנו נדבר בסופו של דבר על רשות השידור שהתמוטטה ויצטרכו להקים אותה מחדש, וכל אחד מבין מה המשמעות.

נראה לנו שאין ראיה לאומית רחבה שרואה את כל התמונה. אנחנו אגב פנינו לשר האוצר וליושב ראש ההסתדרות, יושב ראש ההסתדרות החליט להיכנס לעניין אבל הוא קבע ישיבה ל- 18 במרץ, החשש שעד ה- 18 במרץ הכל ימות. בקשתנו היא באמת להיכנס לעובי הקורה כדי לנסות לפתור את הבעיה. הכנסת לא פותרת בעיות אלא רק מפקחת על הרשות המבצעת שהיא תעשה את המוטל עליה. אני מכיר היטב את חלוקת העבודה בינינו. עד כאן. אמור את דברייך בקצרה ואנחנו מסיימים.

תודה רבה. זה באמת בקצרה. תיקון אחד קל, לא הסכמתי, זה לא עניין של הסכמה כי כשראש הממשלה קורה לך לחדרו ומודיע לך זה חלק מהתפקיד.

אתה אמון על האמירה "כופים אותו, עד שאומר רוצה אני".

זה קרה השבוע. אתמול קיימתי את הפגישה הראשונה בעניין רשות השידור, אני מגיע לנושא "טבולה ראשה" לוח חלק. פגשתי את הממונה על התקציבים וכמו שכולנו יודעים בלי משרד האוצר והמעורבות העמוקה שלו העניין לא ייפתר. הממונה על התקציבים ואני שיתפנו פעולה במגוון תפקידים, עשינו הרבה מאוד דברים יחד ואני מאמין שגם כאן נוכל לעשות מעשה. דיברתי עם המנהל הכללי של הרשות ואני באמת מתכוון בימים הקרובים, כמי שהוא לוח חלק, להיפגש עם כל הנוגעים בדבר ועם כל מי שנמצא בפריפריה כדי להבין את נקודת השקפתו של כל אחד.


כמו שהיושב ראש ציין יש את העניין המידי כרגע של של כן קיצוצים לא קיצוצים, ויש את המה עושים לטווח הארוך, חקיקה, ההסכמים החדשים וכדומה. את כל אלה נצטרך לפתור. הזמן באמת קצר. בלי התגייסות מכל הצדדים זה לא יקרה ואסור שעל דרך ברירת המחדל נגיע לתוצאה שאף אחד לא רוצה בה. לכן אני לא מתכוון לתת לתהליך להתנהל על דרך של ברירת מחדל אלא לנהל אותו.

אני מוכרח לומר לך שמכל הדיונים שאנחנו קיימנו הבעיה היא לוח זמנים. אני יודע ואני מכיר אותך ואני יודע שתפעל בלוח זמנים מזורז. אני מתפלל שלוח הזמנים יאפשר לך באמת לאפשר גיבוש הרעיון טרם שנכנסים למצב של קומה שבה יש תרדמת. אני רק מציע לך לשקול ואני לא אומר לך לעשות את הדבר הזה, להכריז כרגע על הקפאה לפחות של עשרה ימים כדי שתוכל לדבר וללמוד את העניין.


אנחנו בתחושות מאוד מוטרדות, מאוד מודאגות שהאירועים יוצאים מכלל שליטה. זאת הבעיה שאנחנו מרגישים.

צריך לזכור שהמושג של הקפאת תהליכים שמסתובב בחלל האוויר, זה לא יקרה בעשרה ימים, כשזה יקרה זה יהיה אירוע מכונן שאני לא יודע מה יהיה אחריו. גם אם זו החלטה מאוד מז'ורית.

הערה קצרה. אני רק מבקש שכשאתם עושים ראיה ברפורמה הכללית אני הייתי מבקש לבחון אפשרות, דיברנו כאן לפני שהגעת על העניין של בדיקת הכנסת פרסומות במסגרת כמו שקיימת בגלי צה"ל, אולי עג שלוש דקות, אולי זו יכולה להיות אפשרות להזרמת כספים נוספים. כך שלא הכל צריך להגיע מהמדינה. אולי לאפשר את המודל שגלי צה"ל פועלים על פי נוסחה מסוימת ולאפשר גם ברדיו וגם בטלוויזיה הציבורית. זה יכול לעזור וגם לא יפריט אותה.

תודה רבה. מר גבאי אני קודם כל מעריך שהגעת למרות שזה לשלוש דקות, אבל הצהרתך כאן מאוד חשובה. קיבלת ברצון או שלא ברצון את האחריות לטפל במשבר החמור שמאיים על קריסת רשות השידור. אבל לא רק במשבר אלא לקדם את הרפורמה. אגב כל הדיווחים הם שחסר חלקים מצומצמים, כי תמיד התוספת השולית היא הבעייתית בסוף. מתי לפי דעתך וועדת החינוך, התרבות והספורט, אגב הראיתי לכולם שבתקנון היא הממונה על שידור, תוכל לקרוא לך כדי לדווח על ההתפתחויות. שלושה ימים, שבוע, עשרה ימים?

אני מציע שנדבר בתחילת שבוע הבא.

בסדר גמור. אנחנו נסכם.


הוועדה רשמה לפניה את ההצהרות של הצדדים, אני לא רוצה לחזור עליהם, אנחנו נתמצת את זה.


הוועדה חזרה על דאגתה בדבר החשש לקריסת רשות השידור עד אשר יוסכם על הרפורמה.

הוועדה קידמה בברכה את הודעתו של המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה בדבר לקיחת האחריות לטפל מטעם ראש הממשלה במשבר ולקדם את החתימה על הרפורמה.

יושב ראש הוועדה יעמוד בקשר עם המנהל הכללי בלוח זמנים קצר, בתחילת השבוע הבא, על מנת לתאם את המועד החדש כדי שהכנסת תוכל לקבל דיווח על ההתקדמות.


הסיכום מקובל.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:45