PAGE
16
הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים

2 במרץ 2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני








פרוטוקול מס' 18
הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים

יום שלישי, ט"ז אדר תש"ע (2 במרץ 2010), שעה 12:30

הקמת מתחם למסתננים מגבול מצרים

חברי הוועדה: יעקב כץ – היו"ר

אמנון בן עמי, ראש מינהל האוכלוסין וההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים

עו"ד נעמה פלאי, ייעוץ משפטי במינהל אוכלוסין, משרד הפנים

גלי טולדנו – עוזרת ראש מינהל אוכלוסין, משרד הפנים

יוסי אדלשטיין – ראש אגף זרים, משרד הפנים

איתן גולדפלם – רת"ח תקציבי משרד ושב"ס, המשרד לביטחון פנים ושב"ס

עו"ד אביטל שטרנברג – מחלקת חקיקה, משרד המשפטים

עו"ד קארן שוורץ אמיגה – סיוע משפטי, משרד המשפטים

עו"ד ענת בהט- משרד המשפטים

לילך שרביט – מתמחה, משרד המשפטים

איתי אסולין – רפרנט פנים באג"ת, משרד האוצר

מיכאל נתן בבלי – נציבות הפליטים של האו"ם

ווילאם טול – נציבות הפליטים של האו"ם

נועה יחוט – נציבות הפליטים של האו"ם

שרון הראל – נציבות הפליטים של האו"ם

אתי סבן – עיריית אילת

אבי כהן – עיריית אילת

שרון מיר – עיריית אילת

מאיר אליהו – עיריית אילת

עו"ד יעל דרבי – עיריית אילת

שרון אזולאי – עיריית אילת

ברוך קבלו – עיריית אילת

יוסי חן – עיריית אילת

מיטל דיין – עיריית אילת

מיכאל אברמוביץ – עיריית אילת

חיים פרג'ון – עיריית אילת

ציון דונון – עיריית אילת

יחיאל מחדון – מנהל אגף דרום לשירותים חברתיים, עיריית תל אביב

גל לוסקי – ISRAEL FLYING AID
אפרים כהן – מרכז שלטון מקומי

אלישבע מילוקובסקי – א.ס.ף, ארגון סיוע לפליטים

אלעד נתן – מרכז המחקר והמידע בכנסת

בת שבע פנחסוב

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

הקמת מתחם למסתננים מגבול מצרים

אני רוצה להודות לכם על שהגעתם. קודם כל אני רוצה לאחל לעיר אילת תיבנה ותיכונן שתפרח ותגדל כשושנה ושיהיו בה מאות אלפי אנשים ושלכל אדם בעולם יהיה חשק להגיע לאילת. אבל היום אנחנו מעבר לברכה רציתי לייחד את נושא הישיבה ליום שאחרי. בתקשורת מפרסמים פרסומת שאומרת שלפי החוק לאדם אסור להעסיק עובדים זרים אלא אם כן יש להם רישיון עבודה. אם הוא אכן מעסיקם הוא מסתכן בקנס גדול. מדובר במעסיק, יכול להיות בעל בית מלון שמעסיק עובדים שלא כחוק בבתי המלון אם זה באזור תל אביב או במתחמים אחרים בארץ. יוסי אתה וודאי שומע גם כן פרסום ברדיו. גם באינטרנט. אני מניח שזה יהיה עוד מעט בטלוויזיה. נאמר שרק בתחום הסיעוד ובתחום החקלאות ובתחום המסעדות האתניות מותר, ורק למי שיש היתרים שם לעבוד. ודאי שזה לא בתי המלון, ודאי שזה לא אנשים שמעסיקים באופן פרטי שעוברים על החוק ומסתכנים. במה הם מסתכנים יוסי אדלשטיין?

קודם כל זה מוגדר כעבירה פלילית ובקנס כספי.

זאת אומרת נניח שאם היום בית מלון...

אני לא דן בבית מלון.

אני שואל. נניח אם בית מלון באזור מצדה למטה,

מי שמעסיק באופן בלתי חוקי הוא צפוי לקנס כספי של 5000 שקל כפול מספר העובדים שיש לו ואם יש עוד עבירות נלוות אז הקנס גדל.

אני רוצה ללכת ליום שאחרי, אמנון בן עמי שהוא עכשיו מנכ"ל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבולות. רציתי לברר מה עושים יום אחרי? נניח שמחר כל תושבי מדינת ישראל שלא עוסקים בסיעוד אלא בדברים אחרים אכן יעמדו במשימה ולא יעסיקו עובדים בניגוד לחוק. יש לנו למעלה מ-20 אלף מסתננים שהגיעו רק מסודן שנמצאים בחצר האחורית של תל אביב ובאילת ובערד. מה עם עשרות או מאות אלפי האנשים שנמצאים פה שלא כחוק? מה עושים איתם? זה מאוד מטריד אותי. מה יהיה איתם? הם ישתו כל היום? הם יקבלו מענק ממדינת ישראל? מה יהיה העתיד שלהם? אני אחר כך אבוא עם הצעות. רציתי לשמוע מה אתה חושב ומה אתה אומר על הדבר? מה יהיה הדין מחר, נניח שיפטרו את כל העובדים באילת כי המעסיקים לא ירצו לעבור על החוק, כי הפנייה בתשדירי הרדיו היא לא אל העובדים הזרים, היא לא אל המסתננים, היא פנייה אל המעסיקים. נניח שכל המעסיקים ישמרו חוק, מה יקרה למחרת כאשר יסתובבו לנו פה אלפי אנשים ללא תעסוקה?

הרשות היא זרוע ביצוע של הממשלה, של החלטות הכנסת. אין ספק שהבעיה שאתה מעלה היא בעיה שהממדים שלה גדלים בצורה מדאיגה ביותר. אנחנו מדברים היום על יותר מ-21 אלף מסתננים מהגבול הדרומי. אנחנו מדברים היום על קצב של יותר מאלף לחודש. המספרים האלה לא היו לפני חצי שנה ולא לפני שנה. אני אגיד פה דבר שיישמע אולי ככפירה כמעט במה שרגילים לחשוב. כשמדברים על תופעת העובדים הזרים הבלתי חוקיים אז שואלים אותנו כמה אנחנו מצליחים להרחיק כל יום? ומה אנחנו עושים עם השלמות של עובדים שחסרים?

בעיית המסתננים, שברירי אחוזים בודדים מתוך אותם 21 אלף יהיה ניתן להגדיר אותם בתור פליטים. מתוך 1500 שנבדקו בשנה האחרונה אף אחד לא הוכר כפליט. מדובר במהגרי עבודה בלתי חוקיים, שוהים בלתי חוקיים. מה קורה בערד? באילת? בתל אביב? יושבים פה נציגים נאמנים של המקומות.

מר בן עמי מופיע פה שיש להם אשרת עבודה ל-3 חודשים כל פעם מחדש.

תיכף יוסי יסביר לגבי האשרות. אני רוצה לומר לגבי תופעת ההסתננות. כל מי שעוסק בעניין, ואני מברך אותך מאוד על קיום הדיון, צריך לחשוב איך להתמודד עם התופעה הזו מכיוון שבעוד שנה או שנתיים כבר לא נשלוט בה. אני עוד פעם אומר, תחת אמנות בינלאומיות ותחת החוקים תופעת ההסתננות פוגעת באלה שמגיעים להם מעמד של פליטים. נצטרך לחשוב על פתרונות איך מתמודדים עם מסתננים, איך מייעלים את תהליך הבדיקה ומקצרים אותו כדי לטפל טוב יותר במי שיקבל מעמד פליט. מי שראוי למעמד פליט מדינת ישראל צריכה לשאת אותו על כפיים. אין בכלל ויכוח. אבל מי שנכנס תחת הכותרת הזו... אני אגיד לכם יותר מזה, היום ישנה תופעה שעובדים זרים חוקיים ברגע שפגה האשרה שלהם נזכרים לבוא לבקש אחרי 63 חודש, תנו לנו מעמד פליט. זו נהייתה מין תעודת ביטוח. מדינת ישראל חייבת לכבד את האמנות הבינלאומיות.

במדינת ישראל לא נותנים תעודות פליטים רק ליחידים.

גם לקבוצות.

אבל מדובר על קבוצות מעטות.

מאוד. עכשיו, הפוטנציאל שיכול להגיע לישראל דרך הגבול הדרומי ואני מחדד לכולם זה הגבול היבשתי של אפריקה עם אירופה. זה אנחנו, דרכנו. ברור שמהגרי העבודה הלא חוקיים האלה ושהם אומרים שהם מהגרי עבודה לא חוקיים בתשאולים שעושים להם, רואים בנו קרש קפיצה בין אם לאירופה ובין אם להישאר בתל אביב או בערד או באילת. מאוד חשוב לי לחדד שלא יתקבל הרושם שהרשות ומשרד הפנים הם נגד פליטים.

האם אתה יודע שראשית ממשלת ישראל החליטה שבשלב כלשהו, אנחנו לא יודעים מתי, אנחנו בינתיים פה, אני הגשתי חוק שצריך ממש לעלות תוך מספר ימים. זה כבר מגיע מיד לוועדת שרים לענייני חקיקה על הקמת מכשול. למרות שממשלת ישראל החליטה על הקמת מכשול ומניעת כניסה של המסתננים אבל לא נראה שהם ממהרים לעשות את זה. הכמות שאתה מדבר עליה מדי חודש, בהנחה שייקח זמן עד שהמכרזים יצאו ועד שזה ייגמר אנחנו מדברים על עוד 12 אלף איש, שזה כמעט חצי מהעיר ערד. כל שנתיים עיר. כל שנתיים העיר ערד מחדש.

על פי כל ההערכות המספרים ילכו ויגדלו מכיוון שזה חבר מביא חבר והמסרים שעוברים זה, למה בעצם לא לבוא? אין ספק שצריך להגיע להסדר עם מצרים. צריך להקים מכשול. הייתי בשתי ישיבות הממשלה האחרונות כשראש הממשלה אמר שהוא רוצה שיוקם מכשול. אוקיי. אני רק טוען שהזמן דוחק, ואנחנו מאחרים מאוד בטיפול במהגרי העבודה הבלתי חוקיים.

פה מודיעים לי מהמ.מ.מ. שאלפיים מתוך המסתננים יש להם היתרי עבודה של 3 חודשים שמתחדשים כל 3 חודשים. אני שומע שקרוב ל-18 אלף אין להם היתרי עבודה. אז יוסי בוא תאיר את עינינו.

יש מתוך אוכלוסיית המסתננים הכוללת של האריתריאים והסודנים, התקבלה החלטה לפני שנתיים וחצי להעניק לאלפיים אריתריאים שהיו לכאורה ותיקים פה בארץ, נתנו להם אשרת עבודה כדי שהם יוכלו לעבוד. כאשר השטף הלך וגדל ראינו שזה מוביל לאסון אז הפסיקו. היום כל המסתננים שנכנסים לארץ נעצרים ומי שמשוחרר מבית המשמורת הוא משוחרר בתנאים, הוא מקבל אשרת שהיה שנקראת ס2א5 שהיא אשרת שהיה בלבד. זו לא אשרת עבודה. ועל פי החוק זה שחרור בתנאים שהחוק הסמיך אותי.

כלומר שמי שמעסיק אותו בעצם עובר על החוק לפי הפרסומים שאנחנו שומעים עכשיו ברדיו.

נכון אמרת.

הבנתי. תודה. אני רוצה לשמוע פה ממשרד המשפטים אביטל שטרנברג. אני רציתי לדעת. מחר תושבי מדינת ישראל שומרים על החוק ואנחנו מוצאים כמות אדירה של אנשים שמסתובבת בחוסר יכולת תעסוקה. מה בדיוק התוכניות לגביהם? אני מדבר על עשרות אלפים.

אני לא בצד של התוכניות אבל לגבי הצד של הדין אני אעיר שהיתה הודעה של המדינה שלא יאכפו. ברגע שמדובר באוכלוסייה הזאת, 18 אלף, היתה הודעה, אני מציעה שתשאלו את מר אפרים כהן ואת יוסי לגבי ההודעה על אי אכיפה לגבי עצם ההעסקה.

אני רוצה לברר את זה. יש דין לאכוף או אין דין לאכוף? מצאנו אריתראי או מישהו מחוף השנהב, מצאנו אותו עובד היום בבית מלון בתל אביב כאשר אין לו אשרת עבודה, יש לו רק אשרת שהיה. באו פקחים ומצאו את שבית המלון הזה מעסיק אותו. הוא נכלל בתוך המסגרת של הפרסום או לאו?

אז אני אחדד את זה. ברמת העיקרון יש דין. מאידך יש החלטה שכרגע לא אוכפים. אם יושב ראש הוועדה זוכר אז בדיון לפני שבועיים עדכנתי שמנכ"ל הרשות הקים צוות עבודה.

זאת אומרת אם לא אוכפים בפועל למה שחבר לא יביא חבר?

כרגע לא אוכפים.

למה שחבר לא יביא חבר, זאת אומרת אם בחור שנכנס ארצה לפני חודש שהיה במשמורת, יצא החוצה כי המקום מתמלא בקצב רצחני של 60-70 ביום אז חייבים לפנות אותם וכבר מסודרת לו עבודה באיזה בית מלון וזה למרות שאין לו אשרת עבודה כי לא אוכפים. למה שהוא לא יגיד לחבר שלו באי מייל או באס.אמ.אס. תביא את החבר שלך? למה שלא יבואו עוד? אני שואל שאלה מדוע המדינה מפרסמת הודעות ולא אוכפים?

אז לכן אומר זו היתה החלטה בעבר של מנכ"ל הרשות הקודם שלא אוכפים. לכן עדכנתי את כבוד היושב ראש לפני שבועיים בישיבה פה שמנכ"ל הרשות הנוכחי הקים צוות עבודה שהולך לבחון את כל הסוגיה של המסתננים על כל היבטיה כולל נושא העסקה שלהם. גם לפני שבועיים שאלת אותי מה קורה עם בתי המלון ולכן עדכנתי את כבוד היושב ראש בהחלטה של מנכ"ל הרשות והצוות הזה מתכנס ובוחן, כולל פעולות משלימות להצעות של המכשול ודברים אחרים שבסופו של דבר אנחנו נציע חבילה שלמה כולל האכיפה אם תידרש.

אביטל אני רוצה לשאול אותך, אם נניח מחר יחליט יושב הראש החדש לאכוף את החוק האם יש אפשרות לבוא עם הצעה, הלוא אנחנו בני אדם, אולי על הקמה על הגבול מעין עיר. היום אנחנו מקימים את הגדר. זה מכשול שייקח לבנות אותו הרבה זמן. יצטרכו שם הרבה ידיים עובדות. כיוון שבהחלט ייתכן שמחר ראש הרשות מר בן עמי יבוא עם הצעה שצריך לאכוף את החוק כי זה החוק, וכולנו מצווים לאכוף את החוק בכל מקום. הוא יגיד אני לא מאפשר יותר לבתי מלון להעסיק מסתננים כי הם לא פליטים. אחרת מסודן ואריתריאה יעברו אלינו מיליוני אנשים וצריך לשים לזה פעם אחת סוף, האם שייך מבחינה משפטית החלטה להקים עיר או עיירה על הגבול עם מצריים ולשם נעביר את כל המהגרים ונעסיק אותם בעבודות יזומות של ממשלת ישראל עד שיימצא פיתרון.

כרגע זו שאלה תיאורטית לגמרי. אין על הפרק שום הצעת החלטה בכיוון הזה. חשוב לי להדגיש את זה.

איזו הצעה? ההצעה שמחר הוא יחליט לאכוף את החוק, זה נתון לשיקול דעתו.

אתה שאלת אותי לגבי עיר.

אני שואל אותך על אפשרות כזו.

זו שאלה תיאורטית לגמרי. לגבי כל דבר שהוא דומה למשמורת וככל לחבילה שאתה מציע שם יותר הגבלות יש לך קושי משפטי. זאת אומרת חוק הכניסה לישראל לא מאפשר משמורת מעבר לפרק זמן מסוים. להערכתנו גם אם תשנה את החוק אתה עדיין במגבלות של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

החוק אומר שאסור להעסיק. אני מחיל את החוק. אסור לבן אדם להעסיק. כמו שמפרסמים ברדיו שאסור להעסיק פיליפינים או נפאלים שנמצאים פה מעבר לזמן ודינם לא שונה, אותו דין יהיה גם לגבי מסתנן שנכנס לפה שלא לפי החוק, ששוהה פה לא לפי החוק, אין לו תעודת זהות. מסיבות כאלה ואחרות יש לנו מגבלות. אני פשוט רוצה לקיים את החוק. אני לא אתפוס אותם. אני אתפוס את בעלי בתי המלון. ומי שיעסיק מחר אדם כזה ייקנס באלפי שקלים. נמצא אותם מסתובבים. מה אז אתם מציעים לעשות? אנחנו מדינת חוק ובמידה והחוק יקוים, מה אז?

אני רוצה להצביע על כמה קשיים בהצעה כפי שהיא מוצגת כאן כרגע. ראשית כפי שאמרתי משמורת לאורך זמן להערכתנו לא תעמוד. ככל שמדובר באוכלוסייה שאתה לא יכול להרחיק, ואחד הדברים שלא צוינו כאן זה שנכון להיום אנחנו לא יכולים להרחיק אנשים לא לסודן ולא לאריתריאה. אם אתה לא תאפשר להם לעבוד אתה למעשה מכריח אותם להתפרנס, לא ברור לי איך, אבל אתה לא יכול להותיר אותם ברחובות לרעוב. וחשוב להגיד גם את זה. אני אומרת שנצטרך למצוא איזשהו פיתרון. אבל הפיתרון של שלילת תעסוקה באופן טוטאלי הוא מאוד מאוד קשה. מוסרית ומשפטית.

את אומרת כך, אנחנו לא יכולים להרחיק אותם. הצבא דיווח על מיליון אנשים שעומדים להיכנס. לפי קצב הנכנסים זה גדל. לפי החוק המשפטי שאת אומרת היום אנחנו צפויים פה למיליון סודנים או אריתריאים ונצטרך לדאוג להם לתעסוקה.

לא. זה לא מה שאני אמרתי אדוני. אני אומרת שצריך לחשוב על חבילה של אמצעים. גדר למשל.

גדר הצענו וממשלת ישראל עוסקת בזה. הגדר עד שראש הממשלה יחליט להעמיד אותה ועד שיימצא הכסף לזה, זה יכול לקחת שנתיים שלוש. אני לא יודע גם מה הגדר תעזור. כי אם החוק אומר שאסור להרחיק ואסור לפגוע אז הם ייצמדו לגדר ויעברו אותה בלילות. עוד פעם אנחנו שבים לאותה בעיה. אותם דברים שמונעים מאיתנו להרחיק אותם היום, אני לא בטוח שזה נכון שאסור להרחיק, אבל נניח שזה מה שהחוקים הבינלאומיים אומרים, איך אנחנו מונעים את המסרון או את הדוא"ל מפה לשם שאותו בן אדם שקיבל אותו לא ירצה גם הוא להגיע?

הכלל הוא שאנחנו לא יכולים להחזיר אדם למקום שבו נשקפת סכנה לחייו. אנחנו לא מחזירים אנשים לא לסודן ולא לאריתריאה.

איך מונעים את הדוא"ל והמסרונים כדי שפה לא יהיו מיליון סודנים ואריתריאים. אני שואל שאלה. אתם צריכים לתת תשובה משפטית גם לזה. אלא אם כן החלטנו להתפרק כמדינה. אז אפשר להגיד אנחנו כל כך טובים. אני שואל את השאלה הזו משום שהוא מדבר על אלף מסתננים לחודש ולפי הדיווחים של הצבא זה גם יכול להיות 3000 לחודש. זה גם יכול עשרת אלפים בחודש. מי ימנע מאלפי אנשים להגיע?


פעם נכנסו יחידים. היום יש כבר ידועים 21 אלף מסתננים. אף אחד לא העריך שתהיה כמות כזו. הם תופסים את מקומות העבודה בערד, באילת. היום אילת הופכת להיות עיר אריתריאית או סודנית. זו רק שאלה של זמן. מחר גם תל אביב תהפוך להיות כזו כי הם נכנסים ודוחקים את השכונות הדרומיות. הם ילכו צפונה. מה בעצם הגבולות המשפטיים שאתם יכולים להציע למדינת ישראל כדי לשרוד?

לא כל הפתרונות לבעיות של מדינת ישראל הם פתרונות משפטיים. לכן אני מציעה להחזיר את השאלה לראש רשות האוכלוסין ולשמוע על הצעות שיש לרשות.

ראש רשות האוכלוסין, אם אני בא עם הצעה וזו הצעה שלי, להקים מחר עיר שלא תיקרא משמורת. יהיו לה דינים של עיר. יספקו להם מקומות תעסוקה, יבנו להם בתים ורחובות ומסגדים, כנסיות, תהיה להם אפשרות אפילו לבקר אבל העבודה תהיה מרוכזת שם, עבודה עם הכנסה עם הכול. האם הדבר הזה נוגד איזשהו הליך משפטי?

על הליך משפטי זה לא אני צריך לענות אבל צריך לבחון כל רעיון שיפגע במוטיבציה של אותם מיליונים אולי שרוצים להגיע. בדיוק כמו שאנחנו מנסים לפגוע במוטיבציה של מעסיקים להעסיק עובדים זרים לא חוקיים בנושא מהגרי העבודה המסתננים הבלתי חוקיים צריך לפגוע במוטיבציה שלהם להגיע לפה וכמו שאמרת שהמסרונים שכדאי להגיע לפה לא יעברו.

אם מחר, מר בן עמי, אנחנו נודיע הודעה גורפת ואתם תקבלו החלטה שאסור להעסיק גם אריתראים ומסתננים ובמקביל יימצא להם מקום עבודה שמכניס להם הכנסה יפה, טובה, עם מגורים, יגידו להם אתם יכולים לעבוד. פה אין לכם עבודה אבל יש לכם ליד הגבול המצרי עבודה בגדר, בעבודות יזומות אחרות שממשלת ישראל תמצא לנכון ותיתן פרנסה. זה דבר שצריך להישקל על ידי משפטנים כדבר מעשי.

לדעתי במצב שנקלענו אליו ובמצב שיכול להתפתח במדינה שזה עד כדי אובדן, פשוט כך, והמספרים ענקיים, צריך לבחון כל רעיון ולא רק בכלים הקיימים היום. כדאי מאוד וחבל שאין פה נציג של משרד החוץ כדי לנסות ולהעלות את זה שוב מול מצרים כדי להגיע להסכמים. הם חייבים להיות פרטנר בעניין.

המציאות היא שהמצרים אם הם רוצים לגמור אותנו בדרכי שלום אז זו השיטה. וגם אם הם יגידו לך שהם פרטנרים, כמעט כמו שהם פרטנרים בהפסקת ההברחות לעזה. בפועל השותפות הזו התבררה אפילו בהחזרה שלהם ולא בעצירה של המסתננים הרבים שבאים מדי חודש. ודיברו איתם ושוחחו איתם וזה לא עובד.

אז אם אדוני מכוון לנושא של מתקן הבדיקה. ראשית, ממה שאנחנו לומדים יש ברחבי העולם במדינות נאורות מתקני בדיקה כאלה ואחרים במודלים כאלה ואחרים ושווה שנלמד מהם. אני אומר את זה כפוף לדינים הבינלאומיים. אף אחד לא רוצה לבחון להקים מתקן סגור אם אסור להקים מתקן סגור. אני אומר שחייבים לבחון כל מודל אפשרי.

שאלה. במידה ואתם תאכפו את החוק ותגידו מה שאסור למעביד פרטי בבית פרטי, נניח ניקח את אהוד ברק שהעסיק פיליפינית בניגוד לחוק. ותגידו שזה גם אמור לגבי בתי מלון ששמה עוסקים בעיקר ובמקביל שיבואו אנשים ויגידו, ממה אנחנו מתפרנסים? נספק להם עבודה. ניתן להם עבודה לבנות את הגדר, לבנות דברים אחרים. מדינת ישראל תעמיד תעסוקה באזור המגורים החדש שאנחנו נקבע אותו לצורך העניין – עיר יפה ונוחה ונחמדה. הלוא למדינת ישראל מותר מבחינת החוק כשהם מגיעים לארץ במקום להשאיר אותם שבוע במשמורת מבחינת החוק אפשר להשאיר אותם שם גם חודשיים ושלושה חודשים.

עד 60 יום.

ואחרי 60 יום לא יוכלו להילקח יותר לתל אביב או מקומות כאלה כי במקומות האלה אין תעסוקה.

אבל אולי קל יותר לבדוק אותם כשהם מרוכזים יחד.

להעסיק אותם בעבודה מסודרת. יוכלו להגיד לחברים שלהם, תעברו אבל תדעו לכם שאתם הולכים לעבוד פה במדבר. אני מאוד מבקש שהדבר הזה ייבדק במסגרת העסק שלכם כי אני לא חושב שמדינת ישראל לעטוף את עצמה בכל מיני חוקים שאומרים שאסור לגרש ואסור להוציא מפה כי זה חוקים בינלאומיים ומצד שני זו התאבדות. מדינה לא צריכה להתאבד. היא צריכה להחליט איפה הגבולות שלה. אם היא שמה גבולות שעומדים בתוך המסגרות המשפטיות שאדם לא יוכל להסתובב סתם בארץ והוא יופנה למקום מרוכז שם תהיה לו פרנסה ולינה. במקביל המדינה תבנה את הגדר ותעשה עוד דברים מהסוג הזה. האם תהיו מוכנים להביא את זה לפני הוועדה שלכם לבדיקה?

אנחנו מוכנים לבדוק כל פתרון וכל הצעה וההנחיה שלי לצוות היתה להעלות כל רעיון אפשרי כדי לנסות להקטין את ההסתננות.

אני מאוד מבקש. אפילו נציגת משרד המשפטים אומרת סור מרע. אני לא מדבר על עשה טוב. מה עושים עם אלה שכבר נכנסו? אז יש לנו היום 21 אלף. עוד שנה שנתיים אנחנו מדברים על עוד 25 אלף. אנחנו מדברים על 50 אלף, אולי יותר. ככל שהגדר תתקדם לדעתי יגיעו יותר ויותר. נגיד כמה שיגיעו יגיעו, ומדינת ישראל תחליט מה היא עושה. אני מפחד שעד שתתקבל החלטה של הוועדה זה יימשך, לכן אני מבקש כיושב ראש ועדה שתשקלו את ההצעה שלי. העיר הזאת תהיה עיר יפה, בנויה, עם רחובות, עם מסגדים, עם תעסוקה, יהיו בה כל הצרכים והנתונים. לבנות עיר סמוך לגדר במדבר ששם כל מי שמגיע ימצא מקום ללון, לעבוד, וגם להועיל לעצמו. יכול להיות שכתוצאה מכך המוטיבציה תפחת. אני מאוד מבקש שההצעה הזאת תידון במהירות האפשרית עם לוחות זמנים. תציעו לנו. אני במקביל אקדם חוק שלי. אני אנסה לבקש אישור של הוועדה. כל חברי הוועדה מודעים לבעיה הזו. אף אחד לא רוצה שאריתריאה או סודן יעברו לפה. אני גם חס על הבית שבנה ברק באקירוב. אם יהיו שם חצי מיליון סודנים המחירים ירדו. ביש"ע לא נקבל אותו. אז אני לא יודע מה יהיה איתו. אני לא רוצה שהמחירים של הדירות ירדו. צריך לדאוג שהמחירים לפחות בצפון תל אביב לא יפגעו.


אני מאוד מאוד מבקש שהוועדה שאתה הקמת תדון במהירות בהצעה הזאת. ואז ברגע שהדבר הזה יוכר אפשר להביא את זה כהצעה כאשר במקביל אפשר יהיה לומר אנחנו אוכפים את החוק למניעת עבודה ללא אישור. ואז כאשר אדם ישאל, מה אני אעשה? יאמרו לו, יש לך עבודה במקום אחר. על עוד שאין עבודה במקום אחר אז הטענה מנציגת משרד המשפטים צודקת. היא אומרת אנחנו מדינה שלא יכולה לגרש. צריך להעסיק אותם במשהו. אבל אם אנחנו נותנים תעסוקה אלטרנטיבית זאת תשובה. אני מבקש מאוד שהדבר הזה ייעשה. יש עוד מישהו?

ברשותך. גם כמנכ"ל עיריית אילת שהיה פעם מלונאי ומכיר את הצרכים של העובדים הזרים וגם כאזרח במדינה. יכול להיות שבניית עיר יותר קלה מבניית גדר במדינת ישראל.

לא. לא. הגדר ראש הממשלה הבטיח לבנות. אבל לפי ההערכה שלי זה ייקח הרבה זמן. למרות שאני מקדם חקיקה בנושא הזה זה ייקח הרבה זמן עד שהדבר יבוא לידי ביצוע גם מסיבה תקציבית, גם מפני ההוראות של הפתיחה באש. אם תהיה גדר, מה ימנע מאנשים לעבור את הגדר? או מה ימנע מאנשים לא לירות בהם על הגדר?

אתמול ירו והרגו אחד על הגדר.

על הגדר שאיננה.

שתי אמירות. אחת, אני מציע למנכ"ל טיפה להרהר וטיפה לשתף את האנשים שנמצאים בשטח, בעיקר באילת כי רוב החדירות מתבצעות מהאזור שלנו. אני רוצה להציע אדוני היושב ראש, מאחר ויש עכשיו קמפיין של אכיפה מוגברת שיש בו קנסות אדירים של עשרות אלפי שקלים למלון. יש בתי מלון שמעסיקים 150 מסתננים. מאחר וזה צורך אמיתי כוח אדם לעובדים זרים אבל זה דיון אחר לגמרי, אני רוצה להציע הצעה. הרי המדינה החליטה לעצום עיניים בשנתיים שלוש האחרונות. המדינה נתנה להם להיכנס. אני רוצה להציע משהו לגבי אילת שהיא רלוונטית גם לערד כי הם עובדים בים המלח. לבוא לכל מעסיק כזה, למפות את העובדים שלו. אני מציע כעת הצעה למדינת ישראל ולדעתי היא ריאלית. אם באילת מועסקים היום 1500 מתוכם, אגב יש הרבה יותר, ואתה היום מחתים אותם באמצעים מדיניים ואחרים, הכול על פי דין, מחתים אותם היום שיש להם עוד 6 חודשים לעבוד בצורה מסודרת והם עוזבים מרצון.

לאיפה?

מאיפה שהם באו.

הם לא יכולים. מה? הם יחצו את סיני בחזרה?

אז מה יקרה בפועל אם נחכה להסכמים בין מדינות הם לא יצאו מפה לעולם.

הרי זאת הדילמה.

לגבי אלה הנמצאים פה אנחנו בוכים. אני לא יודע מה אנחנו עושים איתם. כל עוד לא מוצאים להם תעסוקה אלטרנטיבית אז יקומו ארגונים ויגידו לך בצדק אם אתה לא מגרש אתה לא יכול למנוע מהם עבודה.

אוי ואבוי, אני אומר למנכ"ל, אוי ואבוי ליום שיפסיקו להעסיק אותם כי יפחדו מהקנסות והם יסתובבו ברחוב. אנחנו רואים את עקומת הפשיעה באילת עולה בקצב מטאורי. בשבוע שעבר היה מעשה רצח על ידי סודני שהיה תחת השפעת אלכוהול. אוי לנו ביום שהם גם לא יעבדו.

יש אריתראים באילת 4000-5000 איש וזה הולך וגדל מיום ליום ורק 1500 מועסקים. ואין היום את ההגבלה. הם יכולים לנוע בכל הארץ. הם מצפינים לתל אביב. אבל עדיין יש לכם 3000-4000 איש ורק 1500 מועסקים.

לא. אני דיברתי על תעסוקת המלונות. אני יכול להניח שמעסיקים אותם במוסכים וכששוטפי כלים במסעדות. המסה הגדולה זה בבתי המלון. לא לשכוח שחלקם באים עם אישה וילדים.

מדינת ישראל כמו שאמרה היועצת המשפטית צריכה לעשות דברים בצורה משפטית נכונה וכששאלנו מה זה? היא אמרה תבנו את הגדר. אז מדינת ישראל צריכה להקים מכשול ולא לאפשר לעוד מיליון להיכנס. פה צריכה לבוא קריאה מעיריית אילת וממר בן עמי לראש הממשלה שאת ההחלטה שלו על הקמת המכשול שזה כולל לא רק גדרות אלא מניעה של כניסה, לקדם את זה במהירות האפשרית. אנחנו עושים את זה גם על ידי חקיקה. לצערי הרב הייתי אצל שר האוצר מספר פעמים בשנה האחרונה. אנחנו לא רואים כרגע החלטה על ביצוע. אולי יאיר את עינינו נציג משרד האוצר ויגיד איפה אנחנו נמצאים בנקודה הזאת. נציג משרד האוצר איתי אסולין בבקשה.

אנחנו תומכים בפתרון של הסוגיה. כל פתרון שיוצע אנחנו נבחן אותו כמובן.

מדובר על גדר שראש הממשלה הציע ושר האוצר אמר לי לפני 5 חודשים שתוך חודשיים יתחילו את העבודות.

כרגע מבחינת הגדר אני לא יודע איפה זה עומד. יש התנהלות סביב הגדר אבל אני לא יודע איפה זה עומד.

אתה לא יודע. אתה הנציג. אנחנו בוועדה בכנסת. על כל פנים כולם שמעו את ראש הממשלה מודיע על כך באילת. על כל פנים אני מבקש שתעביר לשר האוצר, שמעת ממר בן עמי את הנתונים של הכניסה. היינו גם בערד. שמענו דיווחים על נתוני הנכנסים. מדינת ישראל קורסת ולא עומדת בזה. נציג משרד לביטחון פנים. איך אתה רואה הקמת עיר כזו כפתרון.

אנחנו לא מתנגדים להקמת עיר כזו. אנחנו מפעילים את מתקן סהרוני.

כשבחור משתחרר אז הולך לאן שבא לו.

נכון. יש לנו אלפיים מקומות במחזוריות כזו או אחרת. כמו שתיארתם פה יש מחזוריות. אנשים נכנסים, יוצאים. עיר כמו שתיארת זו עיר, זה לא מתקן משמורת.

מר בן עמי אמר לפגוע במוטיבציה. אתה מעודד את המוטיבציה. אתה בונה להם עיר.

להיפך. אני אומר היום מבחינת החוק הישראלי כל מי שנמצא פה אסור לגרש אותו. זה גם דבר שצריך להיבדק. כי פעם היו מעלים אותם על מטוס ומורידים אותם באיזשהו מקום. אבל נניח שנקבל את ההנחה שזה לא פשוט להוציא אותם מהארץ כי אין לאן. ומצד שני בארץ הם חייבים להיות מועסקים במשהו. אם הם אל מועסקים אז הם מסתובבים ומהווים סכנה. אם הם מועסקים אז הם מודיעים לחברים שלהם להגיע גם כן. לפי הדיווחים מדובר על רבים רבים, גם אם המ.מ.מ דיבר על מאות אלפים והצבא מדבר על מיליון, וודאי שאם המקום הזה יהיה נווה מדבר, מקום יפה וטוב והתעסוקה בו תהיה טובה והכנסה בו תהיה גדולה למה שלא ירצו להגיע. אני חשבתי שזה יכול להיות פתרון ביניים. כיום הם תופסים מקומות של ישראלים. מעסיקים אותם כי הם הרב יותר זולים בגלל העובדה שאין להם מעמד. אז מנצלים אותם. אם נקים עיר במדבר אני לא חושב שזה יהיה מושך כל כך לגור במדבר. זו הערכה שלי.

יש לנו עשרות אלפים עובדים זרים מהגרי עבודה בתל אביב שאין מניעה מלגרש אותם. יש לאן לשלוח אותם. אין שום הגנה שיש למבקשי המקלט. יש לחץ על המעסיקים והם בתל אביב. הם עשו את הבחירה להיות בתל אביב. החשש שלי שאנחנו גם נאכל את הדגים המסריחים וגם נגורש מהעיר. יש אינטרס למבקשי המקלט להיות בתל אביב. הם עוד במצב יותר מוגן מאשר מהגרי העבודה האחרים.

מה קורה עם בעל בית מלון שמעסיק פיליפיני שעבר זמנו, עברו 5 והוא נמצא פה בלא היתר שהיה. מה דינו של בית המלון במקרה הזה?

הוא נקנס.

ועכשיו הולכים גם על מעסיקים פרטיים. שזה יכריח אותם לחזור. יוסי מה ההערכה שלכם שכתוצאה מהפרסום שלכם שאנשים יקנסו בקנסות גדולים, מה זה יעשה לגבי שוהים בלתי חוקיים פיליפיניים או יוצאי מדינות אחרות שהם כן מזוהים?

אני אחדד את הסוגיה. ראשית הדבר נאכף עד היום. היתה קצת ירידה באכיפה לאור המעבר של הגופים ממשרד התמ"ת למשרד הפנים לתוך הרשות. חלק מהתקופה היתה האטה באכיפה כלפי מעסיקים. ברמת העיקרון זה נאכף גם היום. היום אנחנו יצאנו עם הקמפיין הזה לעורר את המודעות כי חלק מאזרחי מדינת ישראל שמעסיקים עובדים זרים והם לא מודעים כי הם חושבים שלעובד יש ויזה, אז הם חושבים שמותר להם להעסיק אותו. לכן אנחנו מעלים את המודעות ונגביר גם את האכיפה לאור סיום של המעבר של יחידת הסמך.

עם אנשים שבאים ממקומות מוגדרים הבעיה היא יותר קלה.

נכון.

בסופו של יום יש לאן להחזיר אותם.

נכון.

וגם תיירים שניצלו את האשרה. אומר לך נציג משרד הפנים ויש לנו פה את מנכ"ל הרשות.

אנחנו עובדים כבר שנים על העניין. לגבי עובד זר לא חוקי יכולים להגיד שאנחנו אוכפים יותר טוב או פחות טוב. הדברים ברורים. יש סוגי מהגרי עבודה בלתי חוקיים שאנחנו לא יכולים לעשות איתם כלום.

אני הצטרפתי לצוות של עוז ועשינו סיור בדרום תל אביב. הגענו לאותו סוג אוכלוסיה. הם יושבים בקרנות הרחוב, הם מוציאים את הנייר שאומר שעניינם בתהליך בירור. אנחנו לא יכולים לעשות כלום.

אני רוצה לסכם את הנקודה הזאת. לגבי אנשים שהגיעו לפה כחוק או אנשים שהגיעו לפה כתיירים כחוק והחליטו שהם נשארים פה או שאחרי שנים הם לא נמצאים אצל המעסיק המקורי והם נמצאים פה שלא בדין יש למדינת ישראל את הדרכים. יש את יחידת עוזר. אומר מנכ"ל הרשות זה ייקח קצת יותר זמן אנחנו נגיע לכולם. האכיפה תבוא לידי ביטוי. הבעיה שלנו היא המסתננים שלגביהם מדינת ישראל נמצאת במצב שהיא לא יודעת איך לטפל בהם. אני באתי עם רעיון. אני חושב שאם יימצא להם פתרון אלטרנטיבי של מגורים במקום אחר יכול להיות שזה יהיה פחות נוח ופחות נעים ואז האחרים לא ימהרו להגיע לפה. אני את הדבר הזה רוצה שתבדקו במהירות האפשרית. יכול להיות שנציע את זה כהצעת חוק- להקים עיר למסתננים.

משפטית איך אתה יכול לחייב אותם לעזוב את הערים?

ראשית יש למדינה את הזכות אם אדם מסתובב ושותה להחליט לגביו. מדינת ישראל לא יצרה אלטרנטיבה של עבודה למהגר שעבר את הגבול שלא כחוק. היא לא מגרשת מחד והיא למצוא לו תעסוקה. יש מדינות אירופאיות שיצרו את המדיומים האלה. אז אני יכול לבוא לבתי המלון ולהגיד להם מי שיעסיק מסתנן ייקנס על עשרת אלפים שקל.


עוד שאלה. מה גובה הקנסות? המ.מ.מ. שואל האם לא שווה למעסיק לחטוף את הקנס?

5000 שקל זה לא סכום פעוט. מלבד זאת היום זו עבירה פלילית.

אני מנציבות האו"ם לפליטים. אני רוצה להחזיר את הדברים קצת למקום. מיליון איש שמתדפקים על דלתותינו הם לא קיימים. במצרים יש כרגע 45 אלף מבקשי מקלט. יש במצרים פועלים זרים סודנים עונתיים. כל שנה באים מיליון, חוזרים חזרה מיליון.

אתה לא חולק על זה שמדי חודש נכנסים?

אני לא חולק על כלום. אני רק אומר, המיליון, כי מי שאומר שיש מיליון צריך גם לתת עוד תשובה אחת.

זה צבא הגנה לישראל.

עוד שאלה אחת: למה הם לא עברו? אין גדר. אין שום מניעה. יש מסרונים.

יש 45 אלף שהגישו בקשה במצרים.

כן. זה לא אומר שכולם רוצים לבוא לפה.

מדובר גם על בדואים שמובילים אותם במדבר. צריך 2500 דולר לראש.

800 דולר.

גם 800 דולר לי זה הרבה. גם להם זה הרבה. אם בן אדם יש לו 800 דולר בשבילו, בשביל אשתו, בשביל הילדים שלו הוא לא עני מרוד. הצבא אומר שיש מיליון אנשים שמחכים ויעברו ורוצים לעבור. בשביל מה להתווכח על המספרים? כשהתחילו להגיע הראשונים היה מדובר בכמה עשרות. זה רק עניין של עשרות, זה רק עניין של מאות. אחר כך אמרו זה רק עניין של אלפים. היום מדובר כל שנתיים על כמות כמו של תושבי העיר ערד. כמו העיר שדרות. כמו העיר אריאל. מדובר ב-25 אלף אנשים בשנתיים. כל 10 שנים אתה מדבר על 5 ערים כמו ערד במדינת ישראל. רק לפי אלה שנכנסים כרגע. זה מה שאנחנו רוצים? 5 ערים אריתריאיות להקים במדינת ישראל?

יש במדינת ישראל 130 אלף עובדים בלתי חוקיים שלא מסכנים את המדינה ואת קיומה.

בגלל שהחליטו שהם כן מסכנים הקימו את רשות ההגירה וישראל עושה מאמצים של יום ולילה ואומר לך מר בן עמי, נתמודד עם הבעיה. אתה אומר יש צרה אחת, תוסיף על הצרה עוד צרה?

אני ממש לא אומר את זה. מה שאני אומר זה שיש 130 אלף עובדים בלתי חוקים במדינת ישראל. הם לא מהווים בעיה. כמה גורשו עד היום? לא משנה. מאידך הבעיה שאנחנו דנים בה זה 20 אלף אנשים שיושבים פה בגלל מחויבויותיה הבינלאומיות של מדינת ישראל. הם מהווים את החורבן הפוטנציאלי למדינה. אז אני רוצה להחזיר את זה לפרופורציות. הבעיה הינה בעיה מדינית. את הבעיה הזו ניתן לפתור אך ורק בהסכם בין מדינת ישראל לבין מצרים, הסכם שהאו"ם הציע ומוכן לסייע בו.

אבל אם מצרים מבטיחה ולא מקיימת?

האג'נדה שבין ישראל למצרים כוללת כל כך הרבה אלמנטים חשובים שאין שום מניעה להוסיף עוד אלמנט אחד חשוב. לא בגז, לא בנפט, לא בהברחות נשק, לא בהברחות סמים, אני עוסק באנשים שעוברים לישראל דרך מצרים ושהדרך לעצור את זה איננה בהרעת תנאים בישראל. כמה שלא נעשה תנאים גרועים בישראל הם יהיו הרבה יותר טובים מאשר התנאים שמהם האנשים האלה ברחו. והם ימשיכו לבוא. לבנות עיר עם מסגדים זה רעיון שגם אם נקפיד בו על שכר מינימום עשוי למשוך גם מיליון מצרים. לכן הפתרון הוא פתרון במשא ומתן בין ישראל למצרים. הפתרון איננו בהרעת תנאים כאן כי התנאים כאן תמיד יהיו יותר טובים כי אנחנו בני אדם.

מיקי אם שמעת את מה שמנכ"ל הרשות מה שהוא אמר. הוא אמר שיש פה מספר אלמנטים שצריכים לחבור יחד. לכן הוא גם העיר חבל שמשרד החוץ לא פה. כי יש למשרד החוץ את החלק שאתה מדבר עליו.

יש לי הסכמה מלאה עם מנכ"ל הרשות.

ראש הממשלה הודיע שהוא עומד להקים את המכשול שימנע לפי דיווחי הצבא כ-99% מהכניסות. הלוואי. נתפלל. בינתיים לי יש שני בנים עכשיו שמשרתים במילואים שנמצאים על הגבול שמה ובזה הם עוסקים כל היום. בהפניית האנשים לסהרונים, טיפול בהם עם תשאול מנומס ויפה כי אנחנו דוגמה לכל העמים. אני שאלתי למה לא נאכף החוק גם על המסתננים? אמר יוסי אדלשטיין והחרתה החזיקה אחריו עורכת הדין המלומדת שאתה לא יכול רק להגיד מה לא אתה צריך להגיד גם מה כן. אני הצעתי את הצעתי.

מה הביא את המסתננים לערד? החלטת ממשלת ישראל למנוע כניסתם בין גדרה לחדרה שלחה אותם לערד.

אנחנו צריכים להיערך פעמיים. פעם אחת להקים גדר ומכשול. ויש פה את נציג משרד האוצר שהתחייב להביא את הדברים למר שטייניץ ובפעם הבאה הוא יגיד לנו מתי הכספים יגיעו. בינתיים אני מבקש ממר בן עמי לבדוק במהירות אפשרות להקים עיר. כי אני רוצה שיאכפו את החוק. החוק הוא חוק לכולם ושאסור יהיה להעסיק מסתננים גם בערד, גם באילת, גם בתל אביב. שתהיה אלטרנטיבה להעסיק אותם בעיר שיקימו ואז זה יהיה כמו שהאו"ם דורש אהבה ואחווה ושלום ורעות. כל העולם יבוא ללמוד מאיתנו איך מתנהגים עם אנשים שנכנסו שלא כחוק בדלת האחורית. אנחנו נהיה טובים.

להוסיף שתובן המשמעות של התופעה על תל אביב היום. נכון להיום יש בית ספר בתל אביב ביאליק, רוגוזין בית ספר לילדי העובדים הזרים. אנחנו הולכים לקראת בית ספר שני בשכונת התקווה בית ספר הירדן של הכיתות הנמוכות. רוב ההרשמה שלו של ילדי עובדים זרים. יש בקשה של הילדים הישראלים מהאזורים האלה לעבור לבתי ספר אחרים.

אגב מה עם בתי הספר המוסלמים ביפו קולטים או לא קולטים?

לא.

תנמק למה. אני רוצה לשמוע. שזה יהיה בפרוטוקול שבתי הספר המוסלמים שמקבלים כסף ממדינת ישראל לא מוכנים לקלוט מוסלמים ילדי עובדים זרים. נציב האו"ם רציתי לדעת אם בדקתם ודיווחתם לאו"ם שבתי הספר המוסלמים ביפו לא מוכנים בשום פנים ואופן לקלוט אף מוסלמי שמגיע מתל אביב.

בתי הספר המוסלמים ביפו הם בתי הספר של עיריית תל אביב והם לא יכולים לנהוג באופן שאנחנו רוצים. הסיטואציה היא שילדי העובדים הזרים לא מתגוררים ביפו. אין חיבור בין הקהילה הערבית ביפו לבין הקהילה הזאת. יש לנו סיפור הפוך שהמשפחות הערביות הותיקות ביפו רושמות את הילדים שלהן לבתי ספר יהודים. בבית ספר וייצמן קרוב לחצי הם ילדים ערבים של יפו. בתי ספר הערבים הפתוחים הם פרטיים ועולים לא מעט כסף.


טיפות חלב. בטיפת חלב באזור התחנה המרכזית 85% מהילדים הם ילדי עובדים זרים. העלויות לעיריית תל אביב לא ניתן לתאר אותן בכלל.

אחוז גבוה של הילדים הם ילדים של מבקשי מקלט. העובדים הזרים הוותיקים הם עובדים זרים חזקים שבאים עם מסורת של לימודים. פה אנחנו נתקלים באוכלוסייה לגמרי שונה. רוגוזין הוא בית ספר לילדי עובדים זרים.

מתוך 800 ילדים בתל אביב, 200 הם של מבקשי מקלט, 600 הם של עובדים בלתי חוקיים.

בקיצור, אני צופה שהשנה ייכנסו עוד 12 אלף מסתננים. מאחר ואין כבילה אני מניח שרובם יגיעו לתל אביב. והם באים עם ילדים.

אם תדעו כמה כיתות לשנה אנחנו צריכים לפתוח בגין ילדי העובדים הזרים ומה העלות של פתיחת כיתה. אני לא מדבר על נתוני הפשיעה בקרב האוכלוסייה הזאת. אני לא מדבר על אלכוהוליזם כתופעה הולכת ומתרחבת. אנחנו בבעיה קשה.

אני מנציבות הפליטים של האו"ם. המספרים הם רגישים וצריך להסתכל עליהם בעיניים מפוכחות. היו כבר חודשים יותר גרועים כשנכנסו 1500 מבקשי מקלט במהלך 2007. בחודשיים שלושה האחרונים יש גידול מספרי.

אני מהנציבות לפליטים. יש איזושהי קונספציה מוטעית שמדובר בלא פליטים. אנשים מסודן ואריתריה לא מגורשים. יש סיבה שהם לא מגורשים. הם לא מגורשים כי צפויה להם סכנת חיים בארצם. אם זה לא הגדרה של פליט אני לא יודעת מה זה הגדרה של פליט. לא מדובר בחצי מיליון אנשים. מדובר בפליטים שלא רואים את עתידם בישראל.

הייתי בסודן ארבע פעמים לאחרונה. אני חולקת את אותה אמפטיה לפליטים האלה. אבל יש משהו שקצת יותר יקר לליבי וזה אנחנו. אנחנו צריכים לחזור אחורה, לקחת נשימה עמוקה ולבחון מה מדינות אחרות עושות לפחות עם האריתריאים ואם לא עם הסודנים. אנחנו רחוקים מהיכולת למיין אותם מהאתיופים. יש פה מספר כפול של אתיופים על פני אריתריאים. יש תחנת ממכר משמעותית וגדולה בסודן של ניירת אריתריאית שנמכרת לאתיופים כי הם לא ברי גירוש האריתראים. אנחנו צריכים טיפה ללמוד את הסוגיה הזאת. אנחנו עושים עוול למדינת אריתריאה ובזה אנחנו מסכנים דברים אסטרטגים מאוד משמעותיים של מדינת ישראל. אם גרמניה יכולה להחזיר אריתראים לאריתריאה אז היא יכולה. אנחנו יכולים לבחון ולבדוק. ישראל אפילו לא מצליבה נתונים עם משרד הפנים האריתראי. כל אישה מעל 28 לא מבוקשת באריתריאה ואם היא יצאה כחוק, נחתה במצרים עם דרכון שניתן על ידי הממשלה היא לא מבוקשת. מבחינתי היא ברת גירוש. כל גבר מעל גיל 42 לא חייב בשירות צבאי באריתריאה. זה 20 שנה באריתריאה וזו הסיבה שהם בורחים. מגיעים לפה עריקים מהצבא האריתריאי, מקבלים פה מקלט. אם אני מחר מחליטה שצבא הגנה לישראל 3 שנים מסוכן לי, מפחיד לי, בורחת לירדן, מבקשת מקלט מדיני , מחזירים אותי לפה. אם נותנים לי מקלט גם אותם שם לא הורגים. הם יושבים בכלא.

אני מבקש לסכם את הישיבה. הוועדה קוראת לממשלת ישראל ולעומד בראשה לפעול במהירות להקמת המכשול והגדר על מנת לגרום לכך שתיפסק תנועת המסתננים שמגיע היום לפי הנתונים הקיימים כרגע בידי הרשויות ל-12 אלף מסתננים בשנה שנכנסים דרך מצרים. דבר שני, הוועדה מבקשת ממנכ"ל הרשות אמנון בן עמי לכנס את הוועדה שאמורה להציע פתרונות לאכיפת החוק בצורה שווה על כל מי שנמצא במדינה ללא רישיון וללא אישור ויש להחיל את החוק על כל מי שמפר את החוק בצורה שווה, גם מי שמעסיק מסתננים מאריתריאה, מאפריקה שעוברים דרך מצרים על מנת למנוע את הגעתם של מסתננים רבים נוספים שמקבלים הודעות מהארץ שהעבודה היא רבה ומותרת. דבר שלישי, אנחנו קוראים לחברי הכנסת לחבור ליושב ראש הוועדה יעקב כץ בדבר חקיקת חוק להקמת עיר לציבור האריתראי הסודני שמגיע שלא כחוק עם מציאת מקומות עבודה על מנת לאפשר אלטרנטיבה מציאותית ומעשית למה שקורה היום שבמידה ואם נאכוף את החוק לא תימצא עבודה, ואנחנו כמדינה אחראית כל עוד לא מגרשים אותם חייבים בשלומם ופרנסתם. אני מודה לכולם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00