PAGE
27
ועדת הכלכלה

8.3.10


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן
מושב שני









פרוטוקול מס' 199

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ב אדר התש"ע (8 במרס 2010), שעה 12:15

תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), התשס"ט-2009

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

אורי מקלב

חמד עמאר

כרמל שאמה

יצחק זוכמן, סמנכ"ל תשתית ופיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חוה ראובני, סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

נחמיה קינד, רכז פרויקטים תחבורתיים באגף החשב הכללי, משרד האוצר

אורי שאשא, רפרנט תחבורה, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

יובל פולוצקי, מנהל פרויקטים תחבורתיים באגף החשב הכללי, משרד האוצר

ניצן יוצר, יועץ חיצוני למשרד האוצר; ראש מינהלת נתיבים מהירים, חברת נתיבי אילון

צלי שליו, עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

רמי סופר, יועץ חיצוני למשרד האוצר

אבירם כץ, יועץ חיצוני למשרד האוצר

דניאל זינגר, יועץ חיצוני למשרד האוצר

ירון גולן, עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

ערן כהן, רכז תחבורה באגף התקציבים, משרד האוצר

אודי אדירי, משרד האוצר

יערה למברגר, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חיים אמיגה, ע' היועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק רון לוינגר, ר' חוליית תעבורה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רס"ן עמרי שגב, קצין ייעוץ, פרקליטות צבאית ראשית, משרד הביטחון

סא"ל יצחק עובד, ראש תחום חוזים והתקשרויות באגף טכנולוגיה, משרד הביטחון

עו"ד אביבית סוויסה, יועצת משפטית, שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ

חגי ירון, מתכנן, מרכז השלטון המקומי

אלדד מרחב, מנהל מינהלת הרכבת הקלה, מרכז השלטון המקומי

אריק טפיירו, רכז תחבורה למען הסביבה, החברה להגנת הטבע

יהודה דורון

שמעון יאיר

אתי בנדלר




ניר ימין

לאה ורון

הדס צנוירט


תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), התשס"ט-2009

שלום רב, נמשיך את תקנות הנתיבים המהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים). הגענו לסעיף 8, לא כולל סעיף 8. חוה, בבקשה.

מועדי תשלום

(1)
נגבה חיוב לפי הסכם באמצעות כרטיס חיוב - המועד הקרוב ביותר למועד החיוב שבו נפרעים תשלומים לפי אותו כרטיס חיוב;

(2)
נגבה החיוב לפי הסכם באמצעות הוראת קבע או באמצעי תשלום אחר שהוסכם בין הצדדים - במועד שנקבע בהסכם ושלא יקדם מ-15 ימים מיום החיוב;
(3)
נגבה החיוב מתוך פיקדון – מיד לאחר מועד יצירת החיוב;

(4)
חיוב שנוצר שלא על פי הסכם - תוך 30 ימים מיום ששלח בעל הזיכיון חשבון לחייב.

לדעתי, צריך להיות כאן מועד תשלום נוסף, והוא בעת הכניסה לנתיב מהיר.

לדעתי, במצב שכבר בוצע תשלום בכניסה, אין חיוב. אנחנו מדברים על מועד, כאשר הדגש, שדרישת התשלום בחשבון שנשלח לפי סעיף 4.

אחד מהשינויים שסוכם עליהם בעת הדיונים בוועדה זה שיובהר, שתהיה אפשרות לשלם אגרה גם בעת הכניסה לנתיב המהיר.

זה כתוב בחוק.

עכשיו כשמדובר על מועדי תשלום עלול מאן דהוא להבין שמא בתקנות שכחו את האפשרות הזו. השאלה, אם לא ראוי להבהיר- -

אפשר להבהיר בתחילת המשפט.

אני מסתכלת בסעיף 3ב לחוק – 2: האגרה בעד אותה נסיעה שולמה מראש או שולמה במהלך הנסיעה בנתיב המהיר. השאלה מה האמירה בתקנות תוסיף על מה שכבר כתוב בחוק.

נאמר שככל שיש צורך, עוד נדבר על זה בינינו, תיתוסף כאן פסקה שתאמר זאת מפורשות.


אני רוצה להביא לתשומת לב חברי הוועדה, שאתמול יצר קשר עוזרו של חבר הכנסת מקלב עם עו"ד ניר ימין, וביקש לאפשר תשלום אגרה גם בעת יציאה מנתיב מהיר. הבהרת לו שזה בלתי אפשרי, לפי המצב?

הוא אמר שיעביר לוועדה פנייה – ליו"ר הוועדה, ליועצת המשפטית של הוועדה.

לא ראיתי.

בנוסף, החוק אומר שיש איסור על נהיגה בנתיב המהיר אלא אם כן יש או אמצעי זיהוי על פי הסכם או שולם מראש או במהלך הנסיעה או יש פטור. חלופה של תשלום בסוף הנסיעה לא קיימת, מה עוד שאין כניסות לנתיב באמצע, אז אין סיבה לעשות את זה. מי שיכול לשלם בסוף, יכול לשלם גם בהתחלה.


גברת בנדלר ביקשה להסביר את ארבע החלופות שפורטו. אפשרות ראשונה זה שבהסכם שימוש יש כרטיס חיוב, כרטיס אשראי, והמועד לתשלום הוא המועד הקרוב ביותר של הגבייה באותו כרטיס חיוב.

ככל שיש צורך, כדאי להכניס הגדרה של כרטיס חיוב, כפי בחוק כרטיסי חיוב. יש כאן יותר מדי חיובים, אז כשמדובר על כרטיס חיוב, שיהיה ברור שזה מה שידוע בלשוננו ככרטיס אשראי.

בסדר. זה מנגנון תשלום אחד.


מנגנון אחר יכול להיות הוראת קבע כלשהי, ואז יהיה מועד תשלום לפי אותו הסכם, ושהוא בכל מקרה יהיה עם דיליי של 15 יום בין מועד היווצרות החיוב, דהיינו יום הנסיעה, לבין מועד הגבייה. כאשר יש מנגנון של פיקדון, שמופקד בידי בעל הזיכיון, הגבייה תהיה מיידית, וחיוב לא הסכמי, שבדרך כלל מדובר על פיצוי והחזר הוצאות ואגרה, למי שנוסע שלא כדין, בלי להסדיר את האגרה באחת הדרכים החוקיות לכך - 30 יום מיום משלוח החשבון.

מה קורה עם ציבור הנכים?

ציבור הנכים יהיה פטור, זה בסעיף 18.


אפשר לגשת להצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

הסעיף אושר.


בבקשה.

9. אופן הפעלת הסמכויות על ידי בעל הזכיון
בעל זיכיון ימלא אחר הוראות הרשות הממונה, שינתנו מזמן לזמן, ביחס להפעלת סמכויותיו בנושאים אלה:

(1)
אופן השימוש באמצעי הזיהוי והתנאים להעברת אמצעי הזיהוי בין כלי רכב;

(2)
סכום העירבון והתנאים להשבתו;

(3)
הסכום המיזערי שצריך להימצא בפיקדון, משלוח הודעה למנוי במקרה שפחת הסכום בפיקדון מן הסכום המיזערי והתנאים הצריכים להתקיים בטרם יחויב מנוי בפיצוי והחזר הוצאות במקרה שלא נמצאו די סכומים בפיקדון לכיסוי החיוב;

(4)
הגבלות ביחס לקביעת רכב כרכב שיוך, ובכלל אלה הגבלות ביחס לכלי רכב שיוכלו לשמש רכבי שיוך;
(5)
מתן פטור לחייבים מתשלום אגרה אם משך הנסיעה בנתיב המהיר עלה על משך הזמן שנקבע לגבי אותו נתיב מהיר, בטור ב' בתוספת השניה;

(6)
מניעת כניסה לנתיב המהיר במקרים בהם התנועה בו נעצרה או קיימת בה האטה משמעותית;

(7)
כל נושא אחר הנוגע להפעלת סמכויותיו של בעל הזיכיון מכח החוק ותקנות אלה.


למעשה, הרשות הממונה היא הגורם המתווך בין הסכם הזיכיון והחוק שמעגן הוראות מתוך הסכם הזיכיון לבין בעל הזיכיון; בעל הזיכיון מחויב על פי ההסכם, ועכשיו אנחנו גם מכניסים את זה לתקנות, את החובה שלו לפעול על פי הנחיות בעל הרשות הממונה בסדרת הנושאים האלה.

ככל שהרשות הממונה נותנת הוראות בעניינים האלה, אכן בעל הזיכיון יצטרך למלא אחריהן, אבל אין כאן הנחיה חד משמעית מנדטורית לרשות הממונה ליתן הוראות בדברים האלה, וככל שהיא לא תיתן הוראות, בעל הזיכיון יהיה חופשי לנהוג לפי מיטב הבנתו, ואני חושבת שצריך לחייב כאן את הרשות הממונה לקבוע הנחיות בנושאים האלה; לא להשאיר את זה לשיקול דעתה.

תפקידי הרשות הממונה הם – אני בסעיף 2ד(ג3) – לתת הוראות לבעל הזיכיון לעניין אופן ההתקשרות בינו לבין מנוי בהסכם, תנאי הסכם ואופן אכיפתו וכן לקבוע כל תפקיד אחר שיוטל על הרשות הממונה.

לפקח- -

יש כאן נושאים במגוון רחב יותר מאשר הנושאים המנויים בסעיף המסמיך, ואני חושבת שבכל אחד מהנושאים האלה, שהם נושאים חשובים, הרשות תהיה חייבת ליתן הוראות.

יש מצבים שזה לא נחוץ, כי אין שאלות פרשניות בהקשר של איך ממלאים את זה ומה התפקידים, והמחוקק ניסה בחקיקה הראשית לקבוע באותם נושאים- -

לפחות לגבי פסקאות (5) ו-(6), שנכנסו בהתאם להנחיית הוועדה, אני חושבת שהוועדה, אם היא הנחתה את המשרד להתייחס לנושא הזה, אי אפשר להשאיר את זה לשיקול דעתה של הרשות, ברצותה תיתן הנחיות, ברצותה לא תיתן הנחיות, אלא צריכים להבטיח שאכן יינתנו הנחיות או הוראות בנושא הזה. אני חושבת שצריך להיות: הרשות הממונה תיתן הוראות ביחס להפעלת סמכויות בנושאים אלה, ובעל הזיכיון ימלא אחריהן.

אדוני היושב ראש, מאחר שאנחנו מצביעים סעיף-סעיף, ולי יש פה הצעה אחרת מטעם ששה חברי כנסת של הוועדה לגבי סעיף 18, ואם לא תתקבל הצעה אחרת, אנחנו מתכוונים להתנגד לתקנות, אני לא יכול להמשיך להצביע אלא אם כן נדון בסעיף 18; אני מתנגד לכל הסעיפים, אם השינוי בסעיף 18 לא יתקבל. איך אפשר לפתור את הבעיה?

אני לא יודע. נגיע לסעיף 18, ונראה מה עמדת הממשלה בנושא זה. העמדה שלנו היתה מאוד ברורה.

אז בואו נצביע על סעיף 18, ואז נוכל להתקדם.

זה לא נהוג. אתה רוצה להתנגד לשאר הסעיפים? אי אפשר לדלג עכשיו על סעיפים. אנחנו הבענו את דעתנו, אני חשבתי שהדבר נכון, ושר התחבורה מסכים לכך שגם הרכב הדו גלגלי וגם רכבי הנכים יוכנסו לרשימת הפטורים. אנחנו נגיע לכך בסעיף 18. אי אפשר לערבב כרגע. זאת היתה העמדה, וזאת היתה גם עמדת שר התחבורה. זאת עמדת חברי הוועדה.

אני לא יודע אם אני אשאר פה עד סעיף 18, אבל זה לגבי ההצעה לגבי סעיף 18.

זה רכבי נכים ודו גלגלי, מצטרפים לפטורים. אמרנו את זה גם בישיבה הקודמת, הדבר הוזכר על ידי שר התחבורה. אני מתכוון להצביע בעד. אני יכול להצביע לבד, ואז נוצר רוב, אין בעיה. אם הממשלה תגייס רוב ותפיל את הצעת חברי הוועדה כולם, אז אין בעיה.

אם אתה נמצא כאן לבד, יש רוב. אבל אם חבר הכנסת שאמה הולך- -

נדע מה לעשות. אם אני אראה שאני לא ברוב, לא אעלה את זה. עמדת יו"ר הוועדה הובעה, עמדת שר התחבורה. זאת עמדת הוועדה.

אין אפשרות לדרוש מהם, שתהיה אפשרות לשלם בסוף היציאה?

הם הסבירו שלא. אני העליתי את בקשתך בפני הוועדה.

ההסבר הוא טכני או מהותי?

הטכניקה נקבעה בשל מהות. האמת היא שאפשר היה לכאורה לקבוע להרחיב מעבר לחוק, אבל הם אומרים שטכנית גם לא ניתן לעשות את זה. הטוב ביותר הוא שהם יסבירו את עצמם.

חבר הכנסת מקלב, לנתיב הזה יש רק כניסה חוקית אחת, ולכן כל מי שרוצה לשלם בלי הרשמה מראש ובלי הסכם, לשלם על אתר במועד הנסיעה, זה היינו הך אם הוא משלם בהתחלה או בסוף מבחינתו, כי הוא עובר דרך שער אגרה עם בוטקה לתשלום בכניסה. אין מצב שכניסה אחרי השער הזה היא אסורה; ממילא הוא לא יכול חוקית להגיע לעמדת תשלום ביציאה בלי שהוא היה בעמדת תשלום בכניסה. לכן מהותית גם אין תועלת לאף אחד מלשים בוטקה ביציאה, חוץ מלעכב את היציאות.

לשים בוטקה ביציאה ייצור מצב שאולי לא כדאי להקים את כל הפרויקט, כי הוא ייצור פקק כזה, שחבל לעשות את זה. זה נתיב אחד צר. במילא משלמים בכניסה; חבל לשים גם ביציאה.

הוא יוכל להביא את האסמכתא שהוא שילם?

ודאי. יש צילום של כלי הרכב גם בכניסה וגם ביציאה, שמאמת את המעבר בשתי הנקודות ואת מניעת הבריחה. יש רק קטע של 600 מטר פיזית ממילא שאפשר לברוח בדרך.

אבל תהיה לו הוכחה שהוא שילם בכניסה.

כן, הוא מצולם.

יש חשבונית? כלומר אפשר יהיה לברר את זה?

יש חשבונית.

קיבלתי כמה מהפניות שלך לגבי הבעייתיות. אני רואה שהנושא מעסיק אותך גם כיושב ראש הוועדה לפניות הציבור. אנחנו נקיים פה ישיבה מיוחדת בנושא הגבייה בכביש 6. אני מקבל אליי, חוץ מההפניות שלך אליי, אנחנו מקבלים ישירות כל הזמן פניות בעניין כביש 6, מר זוכמן. התשובה תצטרך להתקבל מהחברה המפעילה. אני לא יודע אם נספיק את זה בשבוע וחצי שנותרו לנו עד היציאה לפגרה, אבל ועדת הכלכלה לא יכולה שלא לקיים את עצמה כמי שקשובה לרחשי לב הציבור, וזה מה שהטריד, אני מניח, את חבר הכנסת מקלב כתוצאה מעשרות פניות. ביקשתי ממנהלת הוועדה לקבוע ישיבה בנושא הזה.

ב-23 בפברואר ניתנה החלטה על ידי ועדת הערר לפי חוק כביש ארצי לישראל, שבו נמתחה ביקורת נוקבת על החברה בגין פעולותיה במסגרת ההוצאה לפועל נגד אנשים שחייבים.

מה הבקשות לשינויים?

אני מבקשת שבתקנה 9, אם לא לגבי כולה, לפחות לגבי חלק מהנושאים הכלולים בה, ואני מדברת על פסקות (5) ו-(6), יש להטיל חובה על הרשות הממונה ליתן הוראות בנושא הזה.

תקנה 9 עניינה לא ברשות הממונה אלא בבעל הזיכיון.

אז נוסיף את תקנה 9א לצורך העניין.

החוק מסדיר את תפקידי וסמכויות הרשות הממונה. אני מסתכלת על מכלול התקנות לעומת החוק. סעיף 2ד מדבר על תפקידי הרשות הממונה. התקנות, להבנתי, לא מרחיבות בעניין הזה.

אני לא בדקתי. את רוצה לומר שאין סעיף שמכוחו ניתן- -

לא. בחוק סמכות התקנת התקנות מאוד רחבה. אני חושבת שסעיף 2ד(ג), שהופנינו אליו, הוא שמגדיר את תפקידי הרשות הממונה. אני חושבת שכן ניתן פה מענה לתת הוראות לבעל הזיכיון. זה סעיף רחב.

אתן לך דוגמה, נניח שהוועדה תשתכנע שאכן יש לפטור מתשלום מי שנכנס לכביש מהיר, ומשך הנסיעה שם עלה על זמן שאתם מציעים בתוספת השנייה – הוועדה תקבל או לא תקבל את משך הזמן. לצורך העניין, נניח שהרשות הממונה לא תיתן הנחיה, אז בכל זאת יחייבו את הנוסע בתשלום האגרה?

לפי סעיף 2ד(ג1), תפקידי הרשות הממונה זה, למשל, לפקח על פעילותו של בעל הזיכיון ובכלל זה על אופן הפעלת הנתיב המהיר ועל קיום הוראות הדין; להבנתי, גם לפקח ולתת הוראות בעניין.

כלומר אם היא לא תשתמש בסמכותה, התרופה שתעמוד לרשות הנוסע היא להגיש בג"ץ נגד הרשות הממונה, וכל זה ויכוח כדי לא לחייב אותה לקבוע הוראות בעניין.

זה לא משהו קריטי, בעיניי.

אנחנו לא מתנגדים לחייב את הרשות. לטעמנו, זה מיותר.

אז נוסיף את התוספת שהציעה היועצת המשפטית.

אני לא רוצה חלילה לפגוע ברשות הממונה על כביש 6, אבל כשמצטברת כל כך הרבה ביקורת נגד הזכיינית של כביש 6, ואני לא שומעת שהרשות הממנה עושה מעשה בעניין, אולי בכל זאת יש מקום לחייב את הרשות הממונה לעשות מעשה.


הנוסח ישונה באופן שהרשות הממונה תיתן הוראות מזמן לזמן בנוגע לנושאים המפורטים בפסקה (1) עד (7), ובעל הזיכיון ימלא אחר הוראות אלה. ככל שיהיה צורך, זה יתפרש על שתי תקנות- -

תנסחו את זה לאחר מכן. אנחנו מסכימים על הרעיון. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

תודה.

מדובר בפסקאות (1) עד (7).

הכוונה היא שאם הנסיעה מעל 11 דקות, זה יהיה פטור מתשלום?

אישרנו את הסעיף. תקיימו את ההידברות הזו לגבי הניסוח אחר כך. נעבור ל-10.

10. עיכוב, גרירה, פינוי ואחסנה

(1) ביקש פקח למנוע כניסת רכב לנתיב מהיר או לעכב יציאתו ממנו עקב חוב חלוט בשל נסיעה באותו רכב, ואם היה הרכב רכב שיוך – בשל חוב חלוט המיוחס אליו, לא יעשה כן אלא אם כן איפשר לנהג, לנוסע ברכב או לגורם אחר לפרוע לאלתר את החיוב, אף אם אינו החייב; פירעון כאמור ייעשה במזומן או באמצעי תשלום אחר שאישרה הרשות הממונה; נפרע החוב החלוט על ידי מי שאיננו החייב, יהיה מנוע מלתבוע את השבת מה שפרע מבעל הזיכיון.

(2) לא נפרע החיוב כאמור בתקנת משנה (א), רשאי פקח להורות לנהג לפנות את הרכב ממקום הימצאו לדרך שיורה לו, ואם סירב לפנות כאמור, רשאי פקח, באמצעות גורר מורשה כמשמעותו בסעיף 70א(ג) לפקודת התעבורה, לגרור את הרכב ולפנותו למקום אחסנה; לעניין זה, "מקום אחסנה" - מקום לאחסנת כלי רכב סמוך לנתיב מהיר, שאישרה הרשות הממונה.

(3) רכב, שפונה ואוחסן כאמור בתקנת משנה (ב), לא ישוחרר מאחסנתו עד לתשלום מלוא החוב החלוט בצרוף סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות; שולמו החיובים כאמור, ישוחרר הרכב לידי בעל הרכב, לא יאוחר משעתיים לאחר התשלום.

(4) פקח שעיכב יציאת רכב מנתיב מהיר או טיפל בפינויו למקום אחסנה -

(1) יאפשר לנהג או למי מנוסעי הרכב, למסור הודעה על העיכוב או הפינוי, על מקום הימצאו ועל מקום הימצא הרכב לאדם אחר שניתן לאתרו באמצעי תקשורת הנמצא במקום;

(2)
יגרום להבאת הנהג ונוסעי הרכב או מי מהם, למקום שעוברת בו תחבורה ציבורית, אם אין בידם אפשרות להגיע אליו בכוחות עצמם.

(5) לא תעוכב יציאת רכב מנתיב מהיר ולא יפונה הרכב ממנו בידי פקח אם נסיעתו בנתיב מהיר באותה שעה, היתה הכרחית להבאת אדם הנמצא ברכב לטיפול רפואי דחוף, זולת אם הועמד אמצעי אחר לרשות האדם האמור, לשם הבאתו הדחופה לטיפול הרפואי.
אנחנו מדברים על אפשרויות של בעל הזיכיון במצב שנוסע בנתיב רכב שיש בגינו חוב חלוט.

האפשרויות מדורגות, כאשר בשלב ראשון נותנים הזדמנות למי שנוסע באותו רכב לפרוע את החיוב, וגם אם הוא לא חייב, ושאחר כך יתחשבן עם החייב האמיתי- -

כתוב פה: במזומן, וכתוב: באמצעי תשלום אחר.

אם הרשות הממונה תאשר, למשל, כרטיס אשראי- -

זה צריך להיות: במזומן, בכרטיס חיוב או באמצעי אחר.

אולי אפילו בצ'ק. הרי אנשים לא הולכים עם סכומים גדולים במזומן.

הצ'ק, לעולם אי אפשר לדעת אם הוא ייפרע. אנחנו מדברים על אדם שיש לו חוב חלוט.

אז כרטיס אשראי.

אז זה יהיה במזומן, בכרטיס חיוב או באמצעי תשלום אחר שאישרה הרשות.


מה עם תקנת משנה ב?

עכשיו מדברים על מצב שהוא לא שילם. מדובר על חוב חלוט, מדברים על אחרי מועד הגשת עררים וכו'. במצב כזה אנחנו אומרים שיש אפשרות לדרוש מהנהג לצאת מהנתיב.

מה זה "לדרך שיורה לו"?

טכנית זה מעשה אפשרי רק במקטע אחד של הכביש. ואם הוא מסרב, מדברים על אפשרות פינוי. ההנחה היא שמי שיש לו חוב חלוט והוא לא משלם, וכשתופסים אותו ואומרים לו: יש לך חוב חלוט, תסתלק, וגם אז הוא לא יוצא, אז קמה לבעל הזיכיון אפשרות לפנות אותו, ואם מפנים, צריך לשים את הרכב איפשהו. הפינוי והאחסון כרוך בעלויות שבהם צריך מטבע הדברים לשאת החייב. כמובן, אין להפעיל את הסמכויות האלה, כאשר נמצא ברכב- -

עד לאן הוא יורה לו?

הכוונה היא לדרך. הוא צריך לשלוח אותו למקום שהוא יכול לנסוע בו.

בקשר לתקנת משנה ד, מה זה "לא ישוחרר"? למה? בעצם אתם עושים זכות עיכבון על הרכב בשל חוב חלוט? זה לא חסר פרופורציה?

מדובר על מישהו שמשתמש בנתיב, הוא חייב. הוא נכנס פעם נוספת, אחרי שבשימוש הקודם הוא נשאר חייב.

חוב חלוט יכול להיות גם בסכום של עשרות בודדות של שקלים במקרה הרע. יכול להיות שיש חוב חלוט, שהחייב לא יודע עליו. יכול להיות גם שהוא חולק על כך שיש חוב חלוט.

חוב חלוט בהגדרה זה אחרי שלב שיכול לחלוק על החוב.

את מכירה את ההחלטה שניתנה על ידי ועדת ערר בעניין היי-ווייס? אזכיר מתוך פסק הדין, ההחלטה המפוארת הזו, שבין היתר כותב יו"ר ועדת הערר שם, שהוא נלאה מלהעיר שוב ושוב בשורת החלטות, שפועלים בתיקי הוצאה לפועל, בלי שחוב הפך להיות חוב חלוט, ושוב הוא נותן עוד החלטה ועוד החלטה, ומצפצפים על החלטותיו, בלשון בני אדם.

יכול לשלם, ואם לא רוצה לשלם, יכול לנסוע לדרך שהפקח יורה לו. אם הוא לא רוצה לנסוע לדרך שהפקח יורה לו, רק אז גוררים לו את הרכב, ואז אומרים לו: כשבאת לשחרר את הרכב, תשלם את החוב.

השלבים טובים, וטוב שהם מדורגים. עדיין אני חושבת שיכול להיות פער אדיר בין סכום החוב החלוט לטענת החברה, שיכול באמת להיות בגין נסיעה אחת, שיש עליה מחלוקת, ויכול להיות עניין של מקסימום 20 שקלים - כל הסנקציה הזאת, שאסור לשחרר רכב כלוא – אני לא צריכה להגיד מה ערך רכב, לבין זכות העיכבון כאן. מה מקור הסמכות לכך, גב' ראובני?

אני מפנה לסעיף 4ד(ד): הוא רשאי לפנות אותו.

אבל אנחנו מדברים על זכות בכליאה של הרכב עד שישלמו את כל הסכומים הנדרשים.

אנחנו שואבים את זה מדיני העיכבון הכלליים.

אני מציעה למחוק את הפסקה הזאת. מה עמדת משרד המשפטים בעניין הזה? בחנתם את הסוגייה?

אני חושבת שצריך למחוק את הפסקה הזו, ולהשאיר את הסעיף ללא פסקת משנה.

אז מה עושים?

תקנת משנה (ב) נשארת. יש כבר סנקציה חריפה, שמפנים את הרכב למקום אחסנה. זה קיים.

יש גם סעיפים אחרים בתקנות. יש פה מכלול שלם. הסעיף לא עומד לבדו, לכן אני לא חושבת שאפשר לומר שאין סנקציות ועזרים לאכיפת ההוראות.

פינו את הרכב, לקחו אותו למקום אחסנה. רבע שעה אחר כך בעל הרכב מגיע ופשוט לוקח אותו משם? יהיה צריך לרדוף אחריו בשביל הכסף?

בצירוף הפיצוי והחזר הוצאות וכל אלה – אני לא יודעת על אילו סכומים אתם מדברים.

סכומי הפיצוי והחזר הוצאות מפורטים בתוספת.

אולי כדאי להגיע לשם כדי לראות על מה אנחנו מדברים, על היחס בין אלה לאלה.

על הגרירה, למשל, מדובר על 150 שקל, ועל האחסנה ליום – 50 שקלים. גרירה מאדום-לבן ברשות המקומית, חניה, עולה הרבה יותר מהסכומים שנקובים פה.

אני מציעה להסיר. מקור הסמכות לא ברור לי לתקנת המשנה הזאת.

להפנות לכביש 6, שהחקיקה לא מדברת על אופן הפעולה, אותו נוסח חקיקה ראשית מוביל לאותו נוסח בחקיקה- -

יכול להיות, לא בדקתי, ואני לא בטוחה ששם יש סמכות. ייתכן שאם פעם אחת אישרנו בטעות, לא צריכים לחזור על הטעות שוב.

נאמץ את עמדת היועצת המשפטית ואת עמדת משרד המשפטים, ונמחוק את סעיף ג.

אז באילו תנאים משתחרר הרכב מאחסנה?

זאת השאלה.

אני מבין את מה שאת אומרת לגבי החוב. גם בחנייה לא מחייבים אותך לשלם את הקנס, אתה יכול לערער, אבל מי שצריך לגרור לא יגרור, אם אחרי שהוא גרר, את הוצאות הגרירה לא יקבל חזרה.

זה לא מדויק. יש סעיפים אחרים שמדברים על זה. בוא לא נהפוך את זה לאבסורד. אני מדברת על הסעיף של פיצוי והחזר הוצאות, תקנה 11, 7 ו-8, כלומר לזה ניתן מענה בחוק ובתקנות. תקנת משנה ג, שהולכת מעבר לכך, ומדברת על תשלום מלוא החוב החלוט, כולל פיצוי והחזר הוצאות, יכול להיות שלא קשורים בכלל לעניין העיכוב והגרירה, זה הסעיף שבו מדובר, וזה לא הופך לאבסורד את עצם הגרירה והחזר הוצאות הגרירה.

ומה עם שהוא יפקיד ערובה, בדומה לסעיף 11ג לחוק המטלטלין? אמנם אנחנו לא בעיכבון, לפי השיטה הזאת.

ולדרישה להפקדת ערובה יש סמכות?

סעיף 11ג לחוק המטלטלין- -

אני מציעה לדלג כרגע על 10.

גם אני מצטרף לשאלה, מה עושים? אז נדלג על 10.


אגב, הנתיב, מר זוכמן, אני לא רואה שהוא בבנייה.

כרגע לא. זה על מנת שנשלים אותו.

הנייר מחיש את עבודת בניית הכביש? זה כבר חצי שנה עומד כמו פיל לבן.

לפני כשבועיים הושגה הסכמה עם הזכיין לגבי המשך הפרויקט, בין הממשלה לזכיין. כרגע מבחינת הזכיין, המחויבות ברורה. הזכיין כרגע הוא בהליכים אחרונים של סגירה מול המממנים. אנחנו מקווים שתוך שבוע זה ייגמר. מבחינתנו, הגענו להסכמות עם הזכיין.

התאריך לסיום ההקמה הוא 20 באוקטובר.

נדלג על 10 עד שנמצא פתרון, מגיעים ל-11, בבקשה.

חיוב בפיצוי והחזר הוצאות

(א)
חייב יחויב בפיצוי והחזר הוצאות לבעל הזיכיון בעד כל אחד מאלה:

(1)
נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות אלה, לרבות בלא הסכם תקף, מבלי שחל פטור על נסיעתו או מבלי ששולמה האגרה מראש או במהלך הנסיעה;

(2)
אי פירעון של חשבון במועד תשלומו;

(3)
לא נמצאו די סכומים לכיסוי החיוב של חייב בעל פיקדון;

(4)
מעשה שעשה החייב ושיש בו כדי למנוע זיהוי רכב או אמצעי זיהוי או למנוע חיוב באגרה או למנוע אכיפת החוק ותקנות אלה;

(5)
שימוש באמצעי זיהוי בניגוד להוראות ההסכם;

(6)
כניסה או יציאה מהנתיב המהיר שלא בנקודות שנקבעו לכך;

(7)
טיפולו של בעל הזיכיון בעיכוב רכב לפי החוק ותקנות אלה;

(8)
גרירת רכב שעוכב ופינויו;

(9)
כל יום שאוחסן בו רכב שפונה.

(ב)
נשתנה מענו של מנוי, והוא הודיע על כך לבעל זיכיון או למשרד הפנים, בתוך 30 ימים מיום השינוי, או הודיע על כך לרשם החברות, לרשם העמותות או לרשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, בתוך התקופה הקבועה לכך בדין – לא יחוייב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי פרעון במועד של חשבון שנשלח למענו הישן, בין יום שינוי המען ליום מתן הודעתו כאמור.


אנחנו כאן מדברים על האכיפה של חוק נתיבים מהירים ושל התשלומים, אכיפה אזרחית. אנחנו מדברים כאן על מה שמכונה לציבור בהקשר, כפי שיש קנסות, אלה עילוי לפיצוי והחזר הוצאות, שנשאבים מסעיף 3א לחוק. אלה הנסיבות המפורטות, שבהן יידרש פיצוי והחזר הוצאות, כאשר בתוספת השלישית יש הסכומים שאנחנו מציעים לייחס לכל אחת מהעילות האלה.

כלומר זה סך הכול ה-60 שקלים או ה-20 שקלים, כמפורט בתוספת השלישית – גם הפיצוי וגם החזר ההוצאות?

כן. הסכום הכולל.



כמובן, תקנת משנה ב מדברת על המצב שבו יש איחור בקבלת החשבונות וכו' בגלל שינויי מען.

טוב. הערות? אם אין הערות, נצביע. מי בעד סעיף 11?

הצבעה

בעד – רוב

אושר.


נמשיך, 12.

12. סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות
(1) סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות יהיו כמפורט בתוספת השלישית לגבי כל נתיב מהיר, בצירוף מס ערך מוסף, כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975 4).
(2) בעל הזיכיון ישלח לאדם החייב בתשלום פיצוי והחזר הוצאות שאיננו מנוי הודעת תשלום, ועל הודעה זו יחולו תקנות 4 עד 6, בשינויים המחוייבים.
(3) חייב זכאי לשלם פיצוי והחזר הוצאות בסכום מופחת לפי התוספת השנייה בשל העילה שבתקנה 11(א)(1), פעם אחת בלבד, ובלבד ששילם בתוך 30 ימים מיום שנשלח אליו חשבון; בחשבון שישלח בעל הזיכיון לחייב הזכאי לשלם סכום מופחת כאמור, יפרט את העילה לחיוב בפיצוי והחזר הוצאות, את סכום הפיצוי והחזר ההוצאות המלא ואת הסכום המופחת.

מניסיון, קורה מצב ששולחים מכתב, והוא לא מגיע ללקוח. אני מציע, שאם מחייבים מישהו, שזה יהיה מכתב רשום, לפני נקיטת צעדים.

כך אומרת תקנה 5ב.

מצוין. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

אושר. 13.

13. עדכון סכומים ושינוים

(1) הסכומים הנקובים בתוספות הראשונה והשלישית יתעדכנו ב- 1 באפריל של כל שנה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה -

"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

"המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה - המדד שפורסם בחודש פברואר 2006.

אתם לא מתכוונים לזה ברצינות.

אנחנו מתכוונים לזה ברצינות, כי זה נסמך על חוזה הזיכיון במועד שבו נחתם חוזה הזיכיון. התקנות האלה מונחות על שולחן הכנסת, וכל התמחור וכו' נעשה כבר ב-2007. ההבדלים זניחים בהתחשב במדדים שהיו.

אני הייתי מעדיפה שתציגו בפני חברי הכנסת בתוספת הראשונה או בתוספת השלישית סכומים מעודכנים, ותכתבו שהסכומים יהיו מעודכנים למועד שבו הוועדה מאשרת את התקנות האלה, או המדד הבסיסי יהיה מדד ינואר 2010. את אומרת שזה שינויים זניחים. יכול להיות שאת צודקת, אבל חברי הכנסת יתבקשו לאשר סכומים, שהם לא יודעים מהם הסכומים הרלוונטיים כרגע. איני יודעת מתי התקנות יאושרו, מתי הן ייכנסו לתוקפן. אנחנו אומרים שתחילתן של תקנות אלה, בהתאם למה שאתם מציעים, במועד הפעלתו של הנתיב המהיר, בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק. איני יודעת מתי הן יופעלו לראשונה.

20 באוקטובר 2010, זה מה שנאמר כאן.

נאמר לי פה שההפרש בין מדד פברואר 2006 למדד הנוכחי הוא 11 אחוז. אז אם אנחנו מדברים על אגרת הבסיס, שהיא 5 שקלים, ההבדל הוא של 55 אגורות.

סכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה, זה יהיה כמה? ששה שקלים במקום חמישה שקלים.

בסדר, אפשר לחיות עם זה.


תמשיכי לקרוא, בבקשה.

(2)
סכום שעודכן כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; סכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.
(3) הרשות הממונה תגיש לשר המלצות לשינוי סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שבתוספת השלישית; לצורך מתן המלצה כאמור, תבדוק הרשות הממונה את כלל הנתונים שבידי בעל הזיכיון לענין פעילויות האכיפה, באופן שסכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שיחולו ישקפו את סכומן הכולל של ההוצאות בפועל הכרוכות באכיפת הגביה של האגרה, באכיפת החיובים ובפיצוי בשל נזק שנגרם, ואילו הוצאות שהוציא בעל הזיכיון יוכרו כהוצאות בפועל לעניין תקנה זו.
(4) בעל הזיכיון יגיש לרשות הממונה, לצורך הבדיקות האמורות בתקנת משנה (ג), לא יאוחר מ-45 ימים לאחר שנדרש לעשות כן, את מלוא הנתונים והתחזיות לענין פעילויות הגבייה והאכיפה, לרבות עלויות, הכנסות מאכיפה והיקף סרבנות התשלום.

כאן אנחנו מדברים על זה שפיצוי והחזר הוצאות זה לא אמור להיות מקור הכנסה ורווח לזכיין, אלא רק לכסות את עלויות הגבייה. הרשות הממונה עוקבת, והזכיין חייב לתת לה את הנתונים, ולהמליץ בפני השר על שינויים בסכומים האלה, בהתאם לממצאים.

הערה לתקנת משנה ד: אני מציעה להוסיף: לא יאוחר מ-45 ימים לאחר שנדרש לעשות כאן, ובכל 1 באפריל לגבי השנה שהסתיימה ב-31 בדצמבר של השנה החולפת. דהיינו אני רוצה שהרשות הממונה תערוך בדיקה שוטפת מדי שנה, לוודא שבאמת לא מדובר כאן על מקור להכנסות נוספות, בחסר.

אין לנו התנגדות.

מי בעד סעיף 13?

הצבעה

בעד – רוב

סעיף 13 אושר. בבקשה.

14. הודעת בעל זיכיון לרשות הרישוי

לא שילם חייב חובות חלוטים בשל חמש נסיעות לפחות בנתיב מהיר, לאחר שנשלחו לו בשלהם חשבונות, יודיע על כך בעל הזיכיון לרשות הרישוי 14 ימים לפחות לפני המועד למשלוח הודעה לפי תקנה 15(א); בהודעתו יצוינו שם החייב, מספר זהותו, מענו כאמור בתקנה 15(ג), וכן מספר הרישוי של הרכב שאין לחדש את רשיונו עד לפירעון מלוא החובות האמורים.

אחרי חמש נסיעות?

זה מה שקובע החוק, סעיף 4ב.

אחרי יום אחד תשלחו כבר?

אין פה אופציה חוקית לנסוע ולשלם אחרי, כלומר אתה אמור או להיות מנוי או לשלם בכניסה. זה חמש פעמים שנכנסת, ובחרת לא לשלם. זה לא כמו כביש 6, שהצטבר לך. זה שיש שם בוטקה, אתה מתעלם ממנו ונוסע.

חמש נסיעות, זה נראה לי מעט מדי.

גם אני חושב כך.

אני רוצה להזכיר פה משהו חשוב. אני לא מדבר על הנכים שיהיו פטורים, אני מדבר על נכים שיהיה להם קושי – אין להם כיסא גלגלים, והם לא יהיו פטורים, שלא ייווצר מצב, שאנחנו לוקחים רגליים של אדם, כי אדם כזה לא יוכל לנסוע בתחבורה ציבורית, וצריך לחשוב איך מגנים על אותם נכים, שלא לוקחים להם את רשיון הרכב, כי זה הרגליים שלהם.

בכביש הזה, בניגוד לכביש 6, אין מצב שמקבלים חשבון ואז משלמים. מי שרוצה להשתמש בכביש הזה, ונכה שצריך להשתמש בכביש הזה, והוא תלוי כל כך ברכב – או שיירשם מראש; הרישום לא כרוך בדבר – לא בעלויות ולא בזמן, ודרך האינטרנט, דרך הטלפון או בבוטקה בכניסה לכביש הוא יכול להירשם. או ישלם בבוטקה, ואנחנו מדברים על מישהו שמפר באופן שיטתי, חמש פעמים הוא נסע באופן לא חוקי, בניגוד לחוק, בלי לעשות הסכם.

צריך למצוא דרך לא להעניש את אותו אדם נכה, שזה הרגליים שלו. את לא לוקחת לאדם בריא את הרגליים. צריך למצוא ענישה אחרת.

יש כאלה עם כיסא גלגלים, שהם פטורים.

אלה שהם לא עם כיסא, הם לא פטורים, אבל יכול להיות מצבו קשה, ואני רוצה למצוא דרך, שהוא לא ייענש, אחרת הוא לא יוכל לתפקד.

בנושא הזה אני חייבת לומר שאל"ף, הנושא הזה, בגין כמה נסיעות ניתן יהיה לעכב חידוש רשיון רכב, נקבע בחקיקה הראשית. היו על כך הרבה מאוד ויכוחים. בהצעת החוק, נדמה לי, דובר על שתי נסיעות, ובסופו של דבר דובר על חמש נסיעות.


עניין שני, תקנה 14 עניינה בהודעת בעל הזיכיון לרשות הרישוי, אבל לא ניתן לבצע את זה מבלי שנמסרת הודעה גם לבעלים הרשום של רשיון הרכב, וזה בא לידי ביטוי בתקנה 15, לכן כדאי לראות את כל התמונה בנושא הזה, שקצת מרככת.

אז תקראי, בבקשה.

15. המצאת הודעה בדבר אי חידוש רשיון
בעל זיכיון ורשות הרישוי יודיעו לחייב או לבעלים הרשום ברשיון הרכב של רכב השיוך, שלא שילם חובות חלוטים בשל חמש נסיעות לפחות בנתיב מהיר ושלגביהן נשלחו לו חשבונות לפי תקנות אלה, כי רשיון הרכב שבוצעו בו הנסיעות או רשיון רכב השיוך, לפי הענין, לא יחודש אלא אם כן ישולמו מלוא החובות האמורים לפני מועד החידוש.
הודעה לפי תקנת משנה (א), תישלח 90 ימים לפחות לפני מועד החידוש -

מטעם בעל זיכיון - בדואר רשום;

מטעם רשות הרישוי - בדואר רגיל.

המען למשלוח ההודעה יהיה המען של בעל הרכב לפי חוק עדכון כתובת או המען שמסר לבעל זיכיון בהסכם, כפי שהיה רשום או שנמסר, לפי העניין, שלושה ימים לפני מועד משלוח ההודעה לחייב או לרשות הרישוי לפי תקנה 15.
על המצאת ההודעה יחולו הוראות תקנה 5(ב) ו-(ג), בשינויים המחויבים.
עותק מהודעה הנשלחת לבעלים הרשום ברשיון הרכב של רכב שיוך לפי תקנה זו, יישלח גם למנוי שעל פי ההסכם מכוחו נרשם רכב השיוך.


דהיינו אנחנו מדברים על מצב שכאשר בעל הזיכיון, נוצר מצב שבו הוא זכאי לעכב רשיון רכב, הוא מודיע אל"ף לרשות הרישוי, ובי"ת, גם הוא וגם רשות הרישוי מודיעים לבעל הרכב בהתרעה של 90 יום מראש, כך שהאדם עוד יכול לעשות כל צעד שהוא רוצה, כולל לנסות להאריך מועד, לערעור, כולל לשלם, והכתובות – זה מוסדר.

השאלה, מדוע מטעם רשות הרישוי זה יהיה בדואר רגיל ולא בדואר רשום?

זו הודעת גיבוי. רשות הרישוי לא שולחת – לא היא מטילה את הסנקציה.

ואם הוא לא קיבל? מדובר בדבר מאוד רציני.

הוא מקבל אחד בדואר רשום, והניסיון הוא שדווקא דואר רגיל מגיע יותר טוב.

הפנה את תשומת לבי עו"ד ניר ימין, שלפי החוק, זה צריך להישלח על ידי שניהם בדואר רשום – תראי את סעיף 4ב לחוק. תודה, ניר.


בתקנה 6, כאן זה תוקן – או המנוי הודיע עליו לבעל הזיכיון לאחר חתימת ההסכם בדרך שנקבעה בו. אני חושבת שצריך לעשות את אותו תיקון גם כאן. לכן בתקנה 15ג צריך לעשות: המען שמסר לבעל הזיכיון בהסכם או שמסר לו לאחר חתימת ההסכם.

בסדר, לתקן בהתאמה לסעיף 6(1).

מי בעד 14 ו-15?

הצבעה

בעד - רוב

אושר.

16. מועדים לערעור

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי, על החלטה סופית של ועדת ערר, הוא 30 ימים מיום שניתנה ההחלטה; נתן בית המשפט רשות לערער, יקבע את המועד להגשת הערעור.

הנושא הזה, מיום שניתנה ההחלטה, מה קורה אם ההחלטה ניתנה במעמד צד אחד? למה לא מיום שהודע?

יכול להיות מיום שהודע.

צריכים לראות מה הנוסח הנכון בתקנות סדר הדין. בנוסח שמקובל בתקנות סדר הדין. צריך גם לראות אם אין סעיף בקשר להארכת מועדים בנושא הזה. תקנות סדר הדין האזרחי לגבי הארכת מועדים, להפנות לעניין הזה? גם לגבי הארכת מועדים; אם מישהו היה חולה, חס וחלילה.

בסדר. מי בעד סעיף 16, בתיקונים שדובר עליהם?

הצבעה

בעד - רוב

אושר. נמשיך, 17.

17. איסור כניסה לנתיב מהיר
כלי הרכב כמפורט להלן לא יהיו רשאים להיכנס לנתיב מהיר:

(1)
רכב שאינו רכב מנועי;

(2)
רכב שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון, למעט רכב הפטור מאגרה לפי תקנה 18.

(3)
אופנוע אשר מחובר אליו רכב צדי, טרקטור, מכונה ניידת, רכב איטי, רכב מחובר, נתמך ותלת אופנוע כהגדרתם בתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961 5 (להלן – תקנות התעבורה);

(4)
אופנוע שנפח מנועו אינו עולה על 125 סמ"ק והספק מנועו עד 11 קילווט;

מה ההסבר המקצועי לגבי אופנוע שנפח מנועו אינו עולה על 125- -

אלה כלי רכב קטנים ואיטיים יחסית.

מותר להם לנסוע בכביש מס' 1?

כן.

אז למה לא בכביש בנתיב המהיר?

בעבר אכן אופנועים קטנים היו אסורים בנסיעה במהירות העולה על 50 קמ"ש. האיסור הזה בטל, והם רשאים לנסוע. יחד עם זאת, הם מאוד קטנים, יותר איטיים, ומה שנוסע פה זה הרבה מאוד אוטובוסים, לכן אנחנו רואים את זה גם מבחינה בטיחותית כבעייתי. אנחנו מדברים כאן על נתיב אחד, אמנם רחב קצת, אבל בלי אפשרויות עקיפה.

איך זה נהוג בעולם?

בעולם אפשר למצוא מודל לכל דבר. בעבר הקבוצה הקטנה היתה 50 סמ"ק.

אופנוע של 125 נוסע די מהר.

יכול לנסוע 90?

יכול להגיע טכנית ל-90. יחד עם זאת, בכל מקרה, וזה נהוג, אנחנו לעתים מתמררים כבישים ספציפיים, ואוסרים עליהם כניסה של האופנועים האלה בלי קשר - בתמרור, לא בחקיקה. זה החלטה של רשות התמרור.

יש עוד נתיב בארץ שהנסיעה אסורה עליהם?

אנשי רשות התמרור לא נמצאים פה. אני לא יודעת להשיב על השאלה הזאת.

הוא מגיע ל-90? כמה המהירות המותרת בנתיב המהיר?

השאלה היא לא מה הוא יכול, אלא מה הוא נוסע בפועל. בפועל הוא נוסע לאט.

אנחנו מצד אחד מחייבים את הזכיין, שהנסיעה בנתיב תהיה לפחות 70 קמ"ש. להכניס כלי רכב שנוסעים פחות- -

125 נוסע עכשיו בכביש 1 פחות מ-70 קמ"ש?

זו הקטגוריה הכי נמוכה. אין ספק שבתוך הקטגוריה הזאת יש כלים יותר חזקים וכלים פחות חזקים.

כמה כאלה קטנים הם באחוזים מתוך האוכלוסייה של ה-125?

אנחנו לא סופרים אותם כך יותר, מזה שלוש שנים. אין קטגוריה כזו מזה שלוש שנים, מתחת ל-125. וממילא אפשר לתמרר איסור כניסה.

בכביש 6 הם נכנסים? אני לא מבין למה לפגוע בהם.

השיקול הבטיחותי – זה נתיב יחיד, ששימושו העיקרי הוא של אוטובוסים. היחס בין היתוש הזה לפיל- -

השימוש העיקרי זה אוטובוסים?

כן. אנחנו מדברים על נת"צ, שיתרת הקיבולת שלו היא לרכבים שמשלמים. זה קודם כל נת"צ.

הזכיין, התוכנית העסקית שלו בנויה על אוטובוסים?

ודאי. נתיב מהיר, הקונספט הוא נתיב לתחבורה ציבורית, שככל שיש בו קיבולת פנויה, רכבים אחרים יוכלו להשתמש בה תמורת תשלום. לכן יהיו שם מאות אוטובוסים ביום, ועל נתיב יחיד.

ומה האינטרס של אוטובוסים לנסוע שם ולשלם?

הם לא משלמים. המדינה משלמת.

כל הייעוד של הנתיב בראש ובראשונה הוא לתחבורה ציבורית.

אז בואו נגדיר את זה: 125 ומעלה.

אבל כבר שלוש שנים אין קטגוריה כזו, ואנחנו לא יודעים לזהות אותם.

125 כן יכולים לנסוע.

התוצאה תהיה, שזה ייעשה בדרך אחרת - על ידי הצבת תמרור.

בנתיב הזה מי שקובע את המהירות שבו הנתיב מתקדם זה הרכב האיטי ביותר. צריך לסלק רכבים שהם איטיים מדי. אנחנו מעוניינים שהנתיב ייסע לפחות ב-70 קמ"ש, אחרת אין רמת שירות עודפת, אז צריך להימנע מלאפשר לרכבים איטיים להיכנס.

למה לחשוד שאופנועים נוסעים פחות מ-70? אני כל הזמן שומע שהאופנועים נוסעים מהר מדי.

הבעיה היא שמספיק שפעם ברבע שעה ייכנס אופנוע אטי כדי שהנתיב כל הזמן יעבוד מתחת למהירות המינימלית.

למה אתם לא אוסרים בנתיבי אילון?

שם אפשר לעקוף. זה המקום היחיד שבו יש נתיב אחד לאורך 12 ק"מ.

יש אפשרות להתיר ל-125 לנסוע, ולהשאיר סמכות לשר בלי לחזור אלינו, אם מבחן המעשה יראה שהם מטרד, להפסיק את ההיתר הזה?

אני מציע כך, יש כמה סעיפים שאנחנו מבודדים. עוד מעט יש ישיבות סיעה, ולא נהוג שאנחנו מקיימים פה ישיבות אחרי 14:00 בימי שני, לכן את סעיף 17 אפשר לאשר מ-1 עד 3, ולבודד כרגע את סעיף 4, לבדוק את הבדיקות במשרד התחבורה ולחזור.

הנושא של סעיף 18, של הפטורים, עוד לא הוסדר, ולכן יכול להיות שאנחנו בבעיה, אבל חלק מרכבי הביטחון שלנו זה רכבי אבטחה, לרבות אמבולנסים, מעל 3.5 טון. השאלה, אם ההגבלה של ה-3.5 טון היא גורפת, בלי שנסדיר את הפטורים בסעיף הבא? כי גם 3.5 טון זה לא רכב איטי. עד לפני שלוש שנים היו רכבים של 4 טון. אנחנו מבקשים שרכבי הביטחון שלנו, פינוי פצועים, פיקוד עורף, דברים כאלה- -

סעיף 5 לחוק נתיבים מהירים מכיל סעיפים מסוימים, מחוק כביש ארצי ישראל, ולמיטב זיכרוני, הסעיפים שהוכנו מחוק כביש ארצי לישראל הם סעיפים שנוגעים לרכבי ביטחון ורכבי הצלה ואמבולנסים וכדומה.

דיברתי לפני הישיבה הקודמת עם עו"ד עמרי שגב, והסברתי לו שהתקנות האלה אינן התקנות שעוסקות בפטור של צה"ל, אלא בתקנות אחרות. זה תקנות אחרות, שנחקקות על ידי שר התחבורה בהסכמת שר הביטחון, באישור הממשלה, ולא על השולחן הזה.

אבל אז הסעיף הזה מגביל אותנו, כי אז לכאורה יש פטור במסגרת תקנות החוק, אבל כלי רכב של 4 טון לא יוכלו להיכנס.

סעיף 9 בחוק כביש ארצי לישראל, שהוחל לפי סעיף 5 על חוק נתיבים מהירים, שמדבר על איסור מניעת כניסה, ואומר, למשל: על אף הוראות סעיף (א) לא יגבה בעל זיכיון אגרה ולא ימנע שימוש בכביש האגרה ובחלק ממנו אם הורה לו זאת מפקד מרחב של משטרת ישראל עקב התרחשות אירוע חירום – זה דוגמה של משטרת ישראל ואירוע חירום. יש סעיפים נוספים.

סעיף 9ג אומר ששר התחבורה ושר האוצר בהסכמת שר הביטחון ושר המשטרה – שר לביטחון פנים כיום – ובאישור הממשלה יקבעו הוראות באשר לשימוש בכביש האגרה או בחלק ממנו על ידי רכב של צה"ל, של שירות הביטחון הכללי ושל משטרת ישראל כשהם בתפקיד, לרבות תשלום בעד האגרה - אלה תקנות אחרות, שייתנו הסדר ספציפי לכלי רכב של צה"ל. זה לא על השולחן פה.

עו"ד ראובני צודקת, אני חושב. אם אני לא טועה, עסקנו בזה בישיבה שלא הייתם פה. אני שאלתי על רכבי ביטחון, אם איני טועה, בישיבה הראשונה.

זה דובר.

אני מקווה ששוכנעתם. תודה.


אנחנו מבודדים את 4, ונקבל תשובה מוסמכת מרשויות התמרור ומכל הגורמים המקצועיים שמשרד התחבורה ייוועץ בהם, ויחזרו אלינו לישיבה הבאה כדי שנכריע בעניין הזה. את סעיף 17 נאשר.

כן, בעד.

סעיף 18. אני מזכיר שדיברנו בישיבה הקודמת, להכניס גם את הרכב הדו גלגלי וגם את רכבי הנכים. בבקשה.

18. פטור מתשלום אגרה
בנתיב מהיר כמפורט בטור א' בתוספת הרביעית פטורים מתשלום אגרה בעד נסיעה כלי הרכב מבין המפורטים להלן, כולם או מקצתם, כאמור בטור ב' בה:

(1)
אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, כהגדרתם בתקנות התעבורה;

___________

5) ק"ת התשכ"א, עמ' 1425.
(2)
מונית שניתן עליה רישיון לנסיעת שירות, בעת שהיא מבצעת נסיעת שירות בקו השירות למוניות שנקבע ברישיון הנסיעה; לענין זה, "רשיון לנסיעת שירות", "קו שירות למוניות" – כהגדרתם בסעיף 14ז לפקודת התעבורה; "נסיעת שירות" – כהגדרתה בתקנה 485 לתקנות התעבורה;

(3)
רכב המופעל על ידי בעל זיכיון או מי מטעמו לצורך תפעול הנתיב המהיר;

(4)
רכב שבו שלושה נוסעים לפחות בנוסף לנהג, אשר עבר במיתקן ביקורת, במקום שאישרה הרשות הממונה; בפסקה זו, "מיתקן ביקורת" – מיתקן שנועד לספירת הנוסעים ברכב;

(5)
רכב שבו שני נוסעים בנוסף לנהג, אשר עבר במיתקן ביקורת, במקום שאישרה הרשות הממונה, וזאת בעת שנוסעים בנתיב המהיר פחות מ- 1,000 כלי רכב בשעה;

(6)
רכב שנסיעתו בנתיב המהיר נמשכה, בנסיבות שאינן באחריות בעל הרכב, יותר מן הזמן שנקבע בטור ג' לתוספת השניה.


אני כאן מוסיפה, שר התחבורה לשאלת הוועדה שהועלתה, ביקשה לקבל הוראות ספציפיות משר התחבורה בעניין אופנועים- -

אופנועים ונכים. מה עם הנכים?

שר התחבורה תומך בפטור לאופנועים. לגבי רכבי נכים, עמדתנו היא גם כן, שרכבי נכים שרשאים לנסוע בנת"צים, מה שקוראים הלוחית הכחולה, תו כיסא גלגלים, שמוסדרים בפקודת התעבורה כרשאים לנסוע בנת"צים, גם הם יהיו.

תפרט את זה.

יש לך הנוסח פה?

לא. אבל גבולות הגזרה זה אותם כלי רכב שמנויים בתוספת העשירית, אם איני טועה, לפקודת התעבורה כזכאים לנסוע בנת"צים, ורכב דו גלגלי למעט אלה שהיה ויוחלט- -

יש לנו עוד את סעיף 4, נטפל בו.

על השאלה של ה-17(4) בכפוף למה שיוחלט שם – רק אופנועים שרשאים לנסוע יהיו פטורים, וצריך להחליט.

היועצת המשפטית של הוועדה, תנסחי בבקשה.

הם יציעו נוסח.

קודם כל, בדקנו את הנושא, וחשוב להבין על מה מדברים פה. אני אתייחס לרכב הדו גלגלי. לאחר שלמדנו את זה לעומק, לבקשת הוועדה, להערכתנו, לא ניתן לאפשר נסיעה בפטור מתשלום רכב דו גלגלי, ואפרט את הסיבות. קודם כל, לא מדובר כאן במספר זעום של כלי רכב. כלי רכב דו גלגליים, שנוסעים בנתיב הזה ספציפי, ונספרו לאחרונה, מדובר על קרוב ל-1,800 כלי רכב דו גלגליים ביום.

עוזר השר אמר לי בבוקר 4,000.

אני ממשרד האוצר.

הדבר הזה הוא מאוד משמעותי ביחס לקיבולת הנתיב – מדובר על בין רבע לשליש מקיבולת הנתיב, כלומר ברגע שניתן לאופנועים לנסוע חינם, מן הסתם, כולם ייסעו בנתיב המהיר, כי אין סיבה שלא; בין שליש לרבע מהקיבולת של הנתיב תיתפס, וכשאני מוריד את האוטובוסים, שהם בעדיפות ראשונה, למעלה משליש מקיבולת הנתיב תיתפס על ידי אופנועים. המשמעות היא ירידה משמעותית בכמות כלי הרכב הפרטיים שיכולים להיכנס בנתיב, פגיעה ביעילות של הנתיב, העלאה במחיר הנסיעה בנתיב לרכב הפרטי, כי מחיר הנסיעה הוא פונקציה של המהירות, ואופנועים ישפיעו עליה באופן משמעותי. מעבר לזה, מדובר על העברת תשלומים בסדר גודל מאוד גדול מהמדינה לזכיין כל שנה; יכולים להגיע לסדר גודל של 10 מיליון שקלים, יכולים גם יותר, תלוי במחיר הצל שיהיה בגין האופנועים האלה, ולדעתנו, העברה גם שלא בצדק, כי התועלת של האופנועים בנסיעה בנתיב היא שולית, כי אופנועים, בסוף התמרון שלהם בנתיב רגיל יותר טובה מרכב פרטי, גם במגבלות החוק. לכן לא רק שזה תשלום גבוה לזכיין כל שנה, רובו גם לא לצורך. לכן אנחנו חושבים שאין מקום לאפשר לאופנועים לנסוע בפטור מתשלום בנתיב המהיר. זה פעם אחת.


לאור בקשת הוועדה ומדיונים שקיימנו עם משרד התחבורה ועם לשכת השר, אנו חושבים שאפשר לדבר על מחיר שונה לנסיעת אופנוע, ואסביר את הרציונל - פעם אחת לאור בקשת הוועדה, ופעם שנייה, אפשר להבין ולטעון שאופנוע תופס פחות מקום מרכב פרטי, ולכן יש אולי מקום לתעריף יותר נמוך, וזה כן ישמור על הרציונל הכלכלי, שהוא החשוב כאן, שמי שנוסע בנתיב משלם. לכן ברגע שהנתיב גדוש, ואנחנו לא רוצים את האופנועים נוסעים שם סתם, כי הנתיב מאוד גדוש, אז בעל האופנוע יראה מחיר, ויעשה את השיקול שלו כשיקול נכון.

על איזה מחיר אתה מדבר?

אפשר לדבר על הנחה משמעותית ביחס להנחת הרכב הפרטי.

אנחנו נאמץ את עמדת שר התחבורה. תודה על שנתת לנו את עמדת משרד האוצר.

מכיוון שהתקנות האלה בהסכמת שר האוצר, אני מבקש לבדוק אם נרצה למשוך את התקנות.

בסדר. תודיע לנו בישיבה הבאה. את סעיף 18 נאשר עכשיו עם סעיפים 7 ו-8.

לגבי פסקה 5, איך יידע הנהג שיש לו עוד שני נוסעים, אם הוא פטור או לא פטור? איך הוא יודע כמה נוסעים על הכביש באותה עת?

השילוט יודיע את הרכבים הפטורים.

יפה. נצביע, מצוין. 18 אושר. 7 ו-8 – הסמכנו את היועצת המשפטית, ובישיבה הבאה יש כמה נושאים פתוחים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:05.