com_alex

2010-04-07Liraz



הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 169

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום ראשון, ז' אדר תש"ע (21 בפברואר 2010), שעה 09:00

העיצומים ברשות השידור – ישיבת מעקב

זבולון אורלב – יו"ר

כרמל שאמה

נחמן שי

אורן משה משרד האוצר

משה שלם משרד האוצר

דיאא אסדי מרכז שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

מוטי שקלאר מנכ"ל רשות השידור

אריה שקד מנהל קול ישראל, רשות השידור

עו"ד חנה מצקביץ יועצת משפטית, רשות השידור

תמנה עורב יו"ר ועד עובדים בדירוג מח"ר, רשות השידור

ברוך אסקרוב יו"ר ועד העיתונאים, קול ישראל תל אביב

רן אפרתי יו"ר ועד טכנאים ארצי קול ישראל

יעקב לוי רשות השידור

צבי גרזון ועד טכנאים ארצי

יצחק שבו יו"ר ועד משולב מטה

גדי בן יצחק אגודת העיתונאים

משה שגב ועד הנדסת טלוויזיה

יהודית גידלי

יעל – חבר המתרגמים בע"מ

העיצומים ברשות השידור –ישיבת מעקב

בוקר טוב אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

על סדר היום, המשבר ברשות השידור. העילה המיידית לקיום הישיבה השלישית בסוגית העיצומים ברשות השידור אלו העיצומים של עובדי רשות השידור אבל בעיקר של וועד הטכנאים שמשבשים את היכולת להכניס לשידור אנשים שמתקשרים או שמתקשרים אליהם בטלפון. זה פוגע באופן מאוד מאוד משמעותי בתפקוד הנכון, הראוי, ובחובה של רשות השידור לקיים שידורים מסודרים ותקינים. אין ספק שהרבה מאוד אירועים אינם מכוסים כראוי וכהלכה בגלל המגבלה שהשידור יכול להתקיים רק מהאולפן. כאמור זו הישיבה השלישית.

מה שעומד ברקע הדיונים האלה זו הרפורמה ההכרחית שצריכים לקיים ברשות השידור, הואיל ויש ארון מלא וגדוש של וועדות שישבו על המדוכה כיצד להסדיר ולרפא את המצב המשברי ברשות השידור. חרף כל עובדת, וכל הוועדות עד היום לא נעשתה רפורמה ראויה ברשות השידור. הדיבורים על הרפורמה והדיונים על הרפורמה הנוכחית החלו כבר בקדנציה הקודמת. בקדנציה הנוכחית טרם הושלמה הרפורמה. התחושה היא שהמשברים ברשות השידור העולים על סדר יומנו הם כנראה גיצים או תולדות של המאבק על הרפורמה עצמה. בדיונים קודמים הכברנו מילים רבות על חשיבות השידור הציבורי. אני שמח שגם כלי התקשורת האחרים בישראל מתעניינים בזה ולא שמחים לאידם, בעיקר התקשורת הכתובה. אני גם מאמין שאנשי התרבות בישראל לא ינוחו ולא ישקטו עד אשר יהיו בטוחים שהשידור הציבור יוכל להימשך.

כמו שהמצב נראה כרגע יש בהחלט עננה מאוד מאוד כבדה וסימן שאלה מאוד גדול האם השידור הציבורי יוכל להתקיים. אני יודע שרוממות הלשון בידי אנשי ציבור, של אנשים חשובים ושל ראשי וועדות בכנסת, שרים ואף למעלה מכך שמדברים על חשיבות השידור הציבורי, בלשון שהם בשום פנים ואופן לא יתנו להפסיק את השידור הציבורי. אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד. רק בשבוע שעבר רשות השידור נקלע לבעיה חמורה נוספת, שהמועמד ליושב ראש רשות השידור, אמנון דיק, שהיה מועמדו של השר הממונה על רשות השידור, השר יולי אדלשטיין, שר ההסברה והתפוצות התפטר וכתוצאה מזה גם השר יולי אדלשטיין ביקש מראש הממשלה לשחרר אותו מהאחריות לביצוע חוק רשות השידור.

למעשה רשות השידור נותרה, או יתומה או אלמנה או גרושה, אני לא יודע איך נכון להגדיר את המצב, למרות שפורמלית החוק בישראל קובע שאין תחום שאין לו אחראי כי בסופו של דבר ראש הממשלה אחראי לכל התחומים. כרגע רשות השידור עברה בעצם לאחריותו הישירה של ראש הממשלה בהעדר שר אחר שמופקד על החוק. זה בוודאי מצב מאוד לא בריא ובמיוחד כשיש גם סימן שאלה על הוועד המנהל שהוא הגוף החוקי שממונה על הפיקוח, הניהול וקביעת המדינות של רשות השידור. מבין חברי הוועד מונו אומנם ארבעה אבל היתר מסיימים את עבודתם כמו שאני מבין במהלך ב- 17 במרץ, במחצית החודש הבא. כך שאנחנו עלולים להיות ללא שר ממונה, ללא וועד מנהל מלא וללא יושב ראש. זה מצב שרק מגדיל את סימן השאלה ומשחיר את העננה שמרחפת מעל רשות השידור. אותי, ואני מניח שלא רק אותי, זה מצב מדאיג.

אני וחבריי, נכנס גם חבר הכנסת נחמן שי שהיה בעבר יושב ראש הוועד המנהל של רשות השידור, והוא מבין טוב ממני מה המשמעות כשאין יושב ראש וועד מנהל, ואין וועד מנהל. זה רק מחמיר את המצב. אנחנו שייכים לאותה קבוצה שלא רק מדברת אלא מוכנה לעשות ומוכנה לקפוץ לבריכה גם אם היא לא מלאה לגמרי במים כדי להיאבק לקיומה של רשות השידור. מאבק זה אם הוא יישאר רק מאבקם של אנשי מדינה, אני חושש שהתוצאות לא בהכרח תהיינה חיוביות. המאבק צריך להיות גם של אנשי המקצוע, המאבק צריך להיות גם של העובדים, המאבק צריך להיות גם של ההנהלה, המאבק צריך להיות גם של הפקידות המקצועית במשרדי הממשלה ובעיקר במשרד האוצר. לגיטימי מאוד שמתנהלים מאבקים במשטר דמוקרטי, מאבקים על שכר, מאבקים על מעמד, זה מאוד לגיטימי.

אבל אני אומר לכולם, שבסופו של דבר אם מישהו יחפור חור בספינה, היא תטבע. במשטר הדמוקרטי שלנו אין כוח, אין כוח, ואין סמכות לאחד הגורמים שציינתי לקבוע בלעדית את עתידה של רשות השידור במתכונתה הנוכחית. מה שניתן לעשות זה לסגור את רשות השידור, להפסיק את השידורים, לפרק אותה. את זה ניתן לעשות באמצעות חוק, זה חוק שיוכל לעבור תוך שבוע ימים. יש לי הרגשה שיהיה לו רוב גדול, ואז להחליט מיד להרכיב רשות שידור חדשה. ירכיבו תוך שנה, שנתיים, שלוש, אם היא תיסגר היא תיספג, אני מכיר הרבה מאוד כוחות בשוק שיש להם עניין שלא יקום שידור ציבורי חדש. הרבה כוחות והרבה בעלי הון ישקיעו כאן הרבה מאוד כספים בחברות של שדולה, לוביסטים כדי לשכנע שאין צורך. הערוצים המסחריים מקיימים בעצם את היעוד של השידור הציבורי. אני אומר את זה די בבטחון.

התביעה שתבעתי גם בישיבות הקודמות, מכולם, גם ממני, לגלות אחריות ולא להיכנס לסיכון. אנחנו נמצאים, חס וחלילה, כבר בשולי הסיכון של קריסת רשות השידור. אני לא מאלה שאומרים שאין מצב שרשות השידור תיסגר. אני אומר שיש מצב שרשות השידור תיסגר. לצערי ולא בגלל שאני רוצה אלא בגלל שהמתווה שרשות השידור הולכת עליו הוא התרסקות, אם אין יושב ראש וועד מנהל, אין וועד מנהל, ואם יש סכסוך עובדים שלא מאפשר תקציב מאוזן, ואם בפרק זמן סביר הרפורמה לא תחתם אז לא יצטרכו לעשות שום דבר, וכמו שנאמר בבדיחה זה ייפול לבד. הרשות תקרוס כי האוצר לא ייתן כסף, בצדק, כי הוא צריך לעבוד אך ורק בתקציב מאוזן, וכמו שאמרתי בפעם הקודמת. גוף ציבורי שעובד בתקציב לא מאוזן אז העובדים יגידו שההנהלה כשלה וההנהלה תגיד שיש ריבוי ועדים, הוועדים יגידו שהאוצר רשע ואנחנו נגיד שראש הממשלה לא התערב. כל אחד יגיד דברים צודקים, נגיד שהוא יגיד דברים צודקים, אבל התוצאה, שאין רשות שידור.

אני חוזר ואומר ואני ממש לא מרגיש נוח שאני עומד כאן כמו מטיף, כמו מחנך, כמו צדיק העיר שאומר את הדברים האלה אבל אני אומר אותם מנהמת ליבי כי אני ממש מרגיש שבנפשה של הדמוקרטיה הישראלית, שהעוגן הזה של השידור הציבורי לא יידם קולו ולא יחשך מסכו. עד כאן.

בפגישה הקודמת ניסנו לפתור את הסכסוך ואת העיצומים הקיימים היום, העניין הבולט זה וועד הטכנאים, אבל אני מבין שזה קשור גם לוועדים אחרים. בישיבה הראשונה, העלתי הצעה שהמתווה לפתרון הסכסוך יהיה על פי שלושה תנאים: א – שהקיצוץ בשכר יהיה מדרגי, יהיה יחסי. ב' – שכולם יישאו בעול, ג'- שיהיה מינימום או מקסימום קיצוץ שאותו לא עוברים בשכר, אמרנו ש- 50% קיצוץ בשכר הוא דבר בלתי אפשרי. עם זה באנו לישיבה הקודמת. אני רוצה לחזור עבור חבר הכנסת כרמל שאמה שנכנס כרגע על ההצעה.

זאת הישיבה השלישית שעוסקת בעיצומים. בישיבה הראשונה עלתה הצעה שהמתווה לפתרון יהיה בנוי על שלושה עקרונות: א' – הקיצוצים יעשו במסגרת ההסכמים הקיבוציים, ולא סותרים אותם. ב' – הקיצוצים יחולו על כולם וייעשו באופן יחסי ומדרגי, כלומר מי שמשתכר יותר באופן יחסי יצטרך לשלם יותר בקיצוץ. ג' – יש מקסימום של קיצוץ בשכר שאותו לא עוברים, כיוון שלדעת כולנו שהקיצוץ כפי שמציגים אותו היום, שאומר שלחלק מהעובדים זה 50% המשכר, הדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת.

בישיבה הקודמת בעצם לא ניתנה תשובה לא על ידי העובדים, לא על ידי האוצר, ולא על ידי רשות השידור להצעה הזאת. הוצעה הצעה חדשה שיקצצו לכולם באופן שווה בערך של 20% מהשעות הנוספות, ושהערך הזה יחול מי גדול ועד קטון. מהמנהל הכללי דרך החוזים המיוחדים, דרך הבכירים בהסכמים הקיבוציים, ולכל העובדים האחרים. עם זה הלכנו ביום רביעי בבוקר וקבענו שנפגש הבוקר כדי לבחון אם ניתן לקבל את ההסכמות. אני יודע שביום חמישי הייתה פגישה גדולה של ההנהלה עם העובדים. אני גם יודע שברשות השידור יש 10 וועדים, אני מבין שהוועדים ישבו יחד עם ההנהלה. בואו נשמע מה קרה במהלך הימים האחרונים, האם יש תשובה חיובית, תשובה שלילית או האם צצה הצעה אחרת, כי נראה לי שהגענו לקו האדום של הסכסוך הזה. כלומר אם הוא לא ייפתר לדעתי המתווה הוא ברור מאוד והולכים לסגירת רשות השידור.

כמו בכנרת, יש עוד קו אחד יותר נמוך מהקו האדום שהיינו בו, ברשות השידור כנראה אפשר לרדת יותר נמוך.

יש לי חדשות בשבילך. אם ספקים אינם מקבלים כסף, הם מגישים בקשה לפירוק.

חמור מאוד וזה ברור.

אני יודע שיש כבר מחשבות לפירוק, יש בקשות לפירוק וכמו שאמרתי זה ייפול לבד.

בבקשה, אדוני המנהל הכללי.

אני אתייחס לפתיחה שלך. להערכתי האסימון לא נפל עדיין בקרב הוועדים, כי אחרת אני לא מבין את ההתעקשות על סעיפים בודדים שנשארו במחלוקת מסביב לתכנית ההבראה.

על הסכם הרפורמה?

כן. כי זה בסופו של דבר יציל, גם אם מחר יהיה וועד מנהל ויושב ראש שום דבר לא ישתנה במצב הנוכחי כשאין רפורמה. זה הבסיס לכל תחלואי העבר והיכולת לנהל בדרך שמנהלים בלי מוסדות, עם תקציב גירעוני, עם מנהלים זמניים. אתה לא יכול להוביל את הספינה הזאת בלי הרפורמה. בדיוק כמו רכב שהכל מקרטע בו, אם אתה לא מחליף את המנוע אז האוטו ימשיך לקרטע אבל בסופו של דבר ייעצר.

ישבנו ביום חמישי עם הוועדים והצענו להם את המתווה עליו דיברו ביום רביעי, קיצוץ של 20% מלמעלה עד למטה. התשובות שקיבלתי של הסכמה מסוימת על קיצוץ בשיעור 10% זה היה מהעיתונאים וטכנאי הרדיו, כשטכנאי הטלוויזיה דחו את זה לחלוטין והם לא מוכנים לקיצוץ כל שהוא. מנקודת ראותם הרפורמה צריכה לתת תשובה אבל בתנאים שלהם. זו תשובה תמציתית וקצרה של דיון ארוך.

אני לא חושב שניתן לייצר מצב נורמלי סביר אם טכנאי הטלוויזיה ימשיכו בעיצומים.

מהם העיצומים שלהם?

הם מסיימים בשעה 23:00, כשאשר לא ניתן להביא חומר ממקורות חוץ. כלומר, היום אנחנו לא יכולים לייצר תכניות חדשות ואקטואליה. לדוגמה רואים עולם מאתמול, אתה לא יכול לקבל חומר ויזואלי ממקורות שהם לא המקורות של ערוץ 1, ועם כל הכבוד, ערוץ 1 עדיין לא מכסה את כל העולם, כך שהטלוויזיה תישאר באותו מצב. להיפך, העיתונאים נסחבים אחרי הטכנאים, בלית ברירה.

בהיבט התקציבי, אם האוצר היה משחרר, או שוועד המנהל היה מאפשר לייצר מוד חדש של התנהלות בתקופה הזאת, להגיד "רבותיי, קחו חצי שנה מהיום ותעבדו על התקציב של 2010 ו – 70% ממנו תוציאו במחצית הראשונה. את זה אני יכול לסבול.

או שתהייה רשות או שלא תהייה רשות. אבל זה לא המוד שעליו עובדים. זאת אומרת שאני צריך לקצץ 100 מיליון שקל עד סוף השנה. תכנית הקיצוצים שלי מדברת על 50 מיליון שקל, ובעצם אנחנו הולכים לרדת שוב ב- 50%, זאת אומרת שאני אביא קיצוץ של 20 מיליון שקל במקרה הטוב אם אני אמשיך במתכונת של 10%. סך הכל 10% מהשעות הנוספות ועבודה נוספת אם איני טועה זה 7 מיליון שקל לשנה. גם כך ה- 20% מביאים את מה שהוא מביאים וזה פי שניים וגם הוא לא בדיוק מספיק.

אני רוצה לומר לפרוטוקול. ההצעה שלי לקצץ "רק 50 מיליון שקל", כי המשמעות של קיצוץ של 100 מיליון שקל זה סגירה טוטאלית של רשות השידור, זה סגירת רשתות. או שסוגרים עכשיו, אני לא מוכן שתחת שמי, למרות שחובטים בי מכל עבר היום, לסגור רשתות כמו סגירת "קול המוסיקה" או לסגור לגמרי את תכניות ערוץ 1, אני לא אתן לזה יד. הממשלה בסופו של דבר צריכה להחליט בעניין אם היא רוצה שידור ציבורי כן או לא. אני חוזר אליך. הגענו לרגעי האמת כי פלסטר פה פלסטר שם, הזאב זאב הגיע בסופו של דבר.

מה ההצעה שלך?

אני עברתי כאן ולא תכננתי להיכנס לדיון הזה, אבל דבריו של היושב ראש זבולון אורלב שכנעו אותי להישאר. אני מסכים עם דברייך היושב ראש.

אני מבקש לשאול, מה בדברים כרגע נתון למשא ומתן בינך לבין העובדים, מה הממשלה יכולה, ולדעתי, צריכה לעשות? הרושם שלי שוב ושוב שלך אין כלים מספיקים כדי ליישב את הויכוח הזה. אם הממשלה לא תכנס, ואני חושש שיש לה סיבות רעות לא להיכנס, אז באמת העסק הזה יחרוק והוא יחרוק עד שעלול להיעצר. מה מרחב הגמישות שלך ומה אתה יכול להציע? מה אתה יכול לקבל? הרי עד עתה זה התנהל באיזו מתכונת של שינוי גדול והשינוי הגדול לא מתרחש, וזה הפך להיות משא ומתן בינך ובין העובדים שבו הגמישות שלך, למיטב ידיעתי, היא מאוד קטנה, כרגיל, במשא ומתן מהסוג הזה. זה ייתקע וזה ברור לי שזה ייתקע. אני אחזור ואומר את מה שאמרתי זאת האחריות ממדרגה ראשונה של הממשלה, לא שאני אוהב את הרעיון הזה, אבל היא צריכה להיכנס כדי להעביר את החוק. אחרת מוטי שקלאר זה לא ילך.

הסיפור מאוד פשוט. ב- 18 למרץ יש לי פגישה עם יושב ראש ההסתדרות. לצערי מאוחר מדי. אני אבקש מהיושב ראש לפנות לגורמים השונים כדי להקדים את הפגישה ומה טוב. כאן צריך להחליט, זו לא ההחלטה של רשות השידור. ההחלטה שלי היא שככה אי אפשר להמשיך. נקודה. אי אפשר לנהל במצב הנוכחי ולכן צריך להחליט לכאן או לכאן. מה שלא הושג בשנתיים וחצי של משא ומתן גם לא יושג בעוד שנה. שלאף אחד לא תהיינה אשליות בתחום הזה. אין סיכוי לייצר משהו. אנחנו יודעים מהי נקודת המחלוקת היום שמונעת את הרפורמה, וזו הגמישות הניהולית.

בשאר הדברים, האוצר ברגע שתהייה גמישות ניהולית, יושב כאן הנציג שממונה על השכר, יש לו נכונות רבה ללכת לקראת העובדים. הדברים הללו עדיין לא נסגרו כי הנקודה הארכימדית של הרפורמה זו הגמישות הניהולית וזה מה שישנה את המצב. הרי הבעיה של רשות השידור מעבר לגירעון שנוצר כתוצאה מהקיצוץ באגרה בשיעור של 40%, זו הירידה המשמעותית בשוק הפרסום. אבל הסכמי העבודה הקיימים הם הדברים הבעייתיים של הניהול הנכון של המקום, שיוצרים הוצאות שלא נכון להוציא אותן. כדי להתייעל כמו שצריך אתה צריך לתת למנהלים את ההחלטה כמה טכנאים צריכים לצאת לכל משימה, היכן הם צריכים להיות וזו חובתו וזכותו של המנהל להחליט ולא של הוועדים. על זה יש ויכוח וזה הויכוח המשמעותי ביותר. בואו נקרא לילד בשמו.

דורון קרני, נציג ההסתדרות העובדים החדשה, הבטיח שיגיע. רציתי לשאול אותו מדוע הפגישה עם יושב ראש ההסתדרות היא במועד כל כך מאוחר.

בבקשה, יושב ראש וועד טכנאי הרדיו.

בפגישה הקודמת חשבנו שהגענו להבנות מסוימות שאפשר לקצץ 10% לרוחב לכולם. כשיצאנו מהישיבה, לצערנו, לאחר שדיברנו עם המנהל הכללי הבנו שהוא הבין את זה אחרת. הוא אמר שה- 20% זה מהשכר ושאנשים יעבדו רגיל ויקוצץ להם 20%. כשישבנו עם המנהל הכללי ביום חמישי, הצענו הצעה שאנחנו מוכנים ללכת על פורמט של 10% מהשעות הנוספות. נודע לנו בסמוך לישיבה שבעוד שמאיתנו מבקשים קיצוץ בשכר, בכירי רשות השידור קיבלו תוספת של 6% בשכר, בתחילת החודש.

אולי זה בשירות הציבורי בכלל.

אני אסיים ותבינו למה זה בעייתי. לנו העובדים מגיעים 5% כתוספת, כשלהם מגיעים 6%.

המנהלים הכלליים ברשות הציבורי לא מקבלים.

אבל הם כן מקבלים. זה לבוא עם מוסר כפול לעובדים ולדרוש מהם מצד אחד קיצוץ ומצד שני הם מקבלים תוספת שכר.

אנחנו חושבים שניתן להגיע לקיצוץ. ברור ש- 100 מיליון שקל אי אפשר לקצץ מתקציב רשות השידור. זה ברור לכולם. אבל אי אפשר לבוא בחסות הרפורמה, תהייה בדיקה בנושא הזה וכמו שקראנו בעיתון יש דוח של רואי חשבון, עורכי דין, אלו עשרות מיליונים בסיפור הזה. אנחנו חושבים שפה ניתן לחסוך הרבה כסף. ניתן לעצור את כל היועצים, עורכי הדין, חברות הייעוץ למינהם. דברו על הרכבים והתייחסו לזה כשטויות אבל מדובר בהרבה כסף, גם את זה בדקנו. אפשר לקחת חברת ליסינג ולא צריך לשכור רכבים כי עלות שכירת רכבים גבוהה. אני יכול לתת נתונים של כמה עולה שכירות רכב וכמה משלמים עבור ליסינג. מדובר על הפרשים במאות אלפי שקלים. לא צריך לשכור רכבים. אם זה זול לתת רכבים כמו שמציגים אז שיחלקו לכולם, גם אנחנו רוצים רכבים.

רן אפרתי, מה אתה עונה, אנחנו חברי הכנסת הרי לא צד במשא ומתן, ואני גם לא חושב שאנחנו צריכים להיות צד במשא ומתן ולכן אני לא רוצה להיכנס אם צריך לקצץ פה ואם צריך לקצץ שם, אנחנו צריכם לפקח ולבקר שנעשית עבודה נכונה ושיש שיקול דעת נכון. אני שואל אותך, ונאמר שאתה צודק, לאן הספינה הזאת הולכת? איך אתה רואה את הסוף? אתה מבין בעצמך שעם העיצומים - - -

קודם כל צריך קברניט שישיט את הספינה הזאת.

אין. לא יהיה. עכשיו אין שר ואין יושב ראש וועד מנהל. אתה רוצה לקרוס?

חס וחלילה. כרגע יש מנהל כללי ויש וועד מנהל. כשאתה מנהל משק ביתי ויש לך בעיה תקציבית אז אתה לא מתעסק עם עוד פלזמה לבית, או עם רכב חדש. אתה מתעסק בקיום. אפשר קודם לגלח את כל מה שלא קשור לקיום רשות השידור ומדובר בהרבה מאוד כסף. להתחיל עם זה. להפסיק בחסות הרפורמה כל הזמן להגיד אני חייב לזה 5.5. מיליון שקל, ואני צריך חברות ייעוץ ואני צריך את רואה חשבון סומך ב- 2.5 מיליון שקל, ואת עו"ד פסי ב- 2.7 מיליון שקל. איפה אנחנו נמצאים?

זה ממש - - -

את תקבלי רשות דיבור. קודם הגנתי על המנהל הכללי וכעת אני מגן על העובדים.

סיימנו עם תע"ש התחלנו עם חברת פילת. עכשיו כשיסיימו עם חברת פילת אני לא יודע עם מה נתחיל שוב. הכל בחסות הרפורמה. אין כסף כרגע אז תפסיקו את ההתקשרויות האלה.

אם הבנתי נכון מהמנהל הכללי הקיצוצים שנדרשים מהעובדים מסתכמים בסדר גודל של 7 מיליון מתוך ה- 100 מיליון. כלומר אני מניח שחוץ מהקיצוץ שמבקשים - - -

ה- 10%.

ב - 10% שמציעים זה 7 מיליון. אני מניח שהאוצר מבין שהקיצוץ שנעשה זה 7 מיליון שקלים. זה ברור לגמרי שההנהלה תצטרך לשבת ולקצץ. והעיקרון שמה שלא משודר צריך להיות מקוצץ, אני מניח שזה עיקרון נכון מאוד. אני מניח שהמנהל הכללי יודע את זה וההנהלה יודעת את זה. הם יצטרכו למצוא עוד דברים.

ברור. אחד מהסיכומים שסיכמנו הוא שאם אנחנו גם מסכימים לקיצוץ מסוים אז לא יהיה קיצוץ נוסף על העובדים. אבל בישיבה ביום חמישי נאמר במפורש שב- 1 במרץ אנחנו הולכים לחטוף עוד קיצוץ. כלומר אתה תסכים לקצץ עכשיו מהשכר שלך, הרי סיכמנו משהו בפגישה האחרונה שלא יהיה עוד קיצוץ. המטרה היא לתת מרווח נשימה לכולם להתדיין ולהגיע למשהו. אי אפשר לשים אותנו בלופ, זה לא עובד.

לפי גרסתכם, ההנהלה מחר יכולה לסגור רשתות בגלל מחסור תקציבי?

רשתות הן לא הכסף העיקרי.

אני שואל אותך. להנהלה יש סמכות לסגור?

אני לא חושב. לממשלה יש סמכות, יש חוק רשות שידור.

אין.

אני חושב שההנהלה יכולה.

נגיד שהיועץ המשפטי לממשלה, לצורך העניין כשישאלו את היועץ המשפטי לממשלה הוא יגיד שלהנהלה יש סמכות לאור המחסור התקציבי לסגור רשתות. מה תעשו אז? יסגרו תכניות, יסגרו רשתות, הרי ברור שהעובדים יפגעו.

אולי נרים ידיים. אין לנו שליטה על כל מה שההנהלה עושה. אנחנו באיזה מקום חסרי אונים נוכח הדברים שהם עושים. לדעתי אנחנו מגיבים במידה מזערית לכל מה שעשו לנו. אני חושב שבכל מקום אחר התגובה הייתה הרבה יותר קשה. יש עוד אפשרויות לקיצוצים. יש לי כמה הצעות לקיצוצים. המנהל הכללי הודיע באופן חד משמעי שהוא לא יכול לקצץ בשום הוצאות של ההנהלה, הוא לא יכול לקצץ לא במשרדי עורכי הדין, לא במשרדי רואי החשבון, לא ברכבים, לא בכפל משרות ולא במשרדי ייעוץ. זו אמירה מוחלטת. את זה אמרנו עוד לפני שהוא ביקש מאיתנו את הקיצוץ.

למי הוא הודיע את זה?

לנו לוועדים. חד משמעית הוא הודיע. הוא גם הודיע עוד דבר, אנחנו היינו דווקא יותר מתונים והסכמנו על קיצוץ מסוים, אני בהחלט מבין וועדים שלא הסכימו לשום קיצוץ כשאומרים להם תתנו לנו עכשיו קצת אבל בחודש הבא אנחנו הולכים לקצץ לך את הרגליים ולא רק את הידיים, ואולי בעוד חודשיים נקצץ לך עוד משהו. מי מוכן ללכת ולהקריב את ידיו כשהוא יודע שבשבוע הבא מקצצים את רגליו?

אמרו ביושר שאם לא תהייה רפורמה בשבועות הקרובים, הקיצוץ הזה שעכשיו מבקשים מכם לא יועיל לשום דבר. אמרו את זה ביושר בישיבה הראשונה.

כאן לא מדובר על הרפורמה.

אם לא תהייה רפורמה לדעתי זה יביא לסגירת רשות השידור. התהליך יהיה שמורידים תכניות, אחרי כך מורידים רשתות - - -

אנחנו כבר 7 שנים נמצאים בגירעון של 100 מיליון שקל.

בסיבוב הזה של הפגישות הוא אמר שהוא לוקח את העניין לליבו ולידיו מכיוון שרשות השידור היא לא רק עסק, אלא נכס - - -

מי אמר?

אתה. לכן להתייחס לרשות השידור רק כעסק ולבקש מהעובדים להיות שותפים להנהלה רק בקטע של הקיצוץ ולא בקטע של הפיתוח. אני לא רוצה להיות שותף בהנהלה כיושב ראש ועד, זה ממש לא פייר. אמרת טוב בפתיחת דברייך היום וגם לפני שתי ישיבות. זה לא עסק אלא נכס לדמוקרטיה ולתרבות הישראלית ,ולכן אין להתייחס לזה רק כעל עסק. יבואו נושים ויבקשו, בסדר יבואו נושים לאירלנד ויבקשו כסף, או לאיסלנד לבקש כסף, איסלנד נסגרה? באו הנושים לרשות השידור לסגור את העסק הזה, לסתום את הפה של הדמוקרטיה הבלתי תלוי בהון ובשלטון הישראלי והעיתונות? בין היתר בגלל שאין כסף גם באשמת העובדים וגם באשמת ההנהלה שמונתה פוליטית.

זה לא פייר לקחת כמה מהעובדים ולבקש מאיתנו פתרונות שהם לפתחה של הממשלה ושל הכנסת. גם ברפורמה שהוצעה לנו ושדובר שם, וטוב אמרת בישיבה אחרת משותפת לוועדה הזאת ולוועדה הכלכלה, שהיו כמה רגלים לרפורמה, שינוי מבני, שינוי חוקתי, ושינוי בהסדרי יחסי עבודה. אנחנו נתנו 42% מכוח העבודה ברשות השידור. שווה גם לעיתונאים, אני מדבר בשם עיתונאי הרדיו, לא אמרו כלום. זה הסדר שריר וקיים למרות שפג תוקפו מבחינה משפטית. אנחנו אפשרנו ירידה בשכר, רפורמה שיש בה הפחתה. נמצאים בפרטים קטנים שניתן לחטוף בהם, יעיד המנהל הכללי שיושב לשמאלך, ניתן לעשות את זה אם תהייה הנהלה. אין לנו לא הנהלה ולא מוסדות. ברשות השידור לא הייתה בעשר השנים האחרונות שנה אחת עם מוסדות כמו שצריך, ועם הנהלה כמו שכתוב.

אני לא אביע דעה על איכות ההנהלה שלי, אני עובד ואני ממושמע. אבל היא לקתה בחסר לאורך עשרות שנים ולא בגלל העובדים. ההנהלה לקתה בבעיות כספיות גדולות ולא בגלל העובדים. ההתחייבות על הבניין שבו יושבת ההנהלה זו לא ההחלטה של העובדים שהחליטו עליה. הציוד שנקנה או שלא נקנה זה לא עובדים. חלק מהם התנגד להכנסת הטכנולוגיה, זה עצר את אנגליה להפוך למדינה תעשייתית בזמנו? להפיל את זה עלינו בישיבה החגיגית הזאת וברגע עצוב של רשות השידור, שבו שני עיתונים גדולים שהם בין המתחרים שלנו שאכלו את בשרנו בשביתה הגדולה לפני עשרים שנה, ושכותבים בפירוש שלא העובדים אשמים. זה באמת לא פייר.

אני מאוד מעריך את המעמד של היושב ראש הוועדה הזאת שהביא אותנו לכאן. אבל לא לבקש מאיתנו פתרונות כי 7 מיליון שקל או 14 מיליון שקל לא יצילו את רשות השידור. אם אנחנו לא נקבל משכורת עדיין רשות השידור תהייה בהפסד. המדינה לא נותנת כלום, לא דוחה תשלומים. לערוץ 10 שאמור להרוויח כסף המדינה דוחה תשלומים, לערוץ 2 שאמור להרוויח והוא עסק, הוא הוקם כעסק - המדינה דוחה תשלומים. לרשות השידור – חס ושלום. לא. אם אני יוצא להפקה חיצונית הסנדוויץ שלי זה חלק מהוצאות השכר שאומר המנהל הכללי שמכבידות עליו. אם אני יוצא בערוץ פרטי ואני אוכל סושי זו הוצאה עסקית והיא בניכוי מס. דורשים מאיתנו לתת עוד ועוד. בישיבה אחרת שלקחת לליבך את העניין ולכן הגענו לכאן, הישיבה המשותפת עם וועדת הכלכלה, שמעת חבר כנסת אחר שהוא אינו כאן לא מכיוון שלא איכפת לו מרשות השידור, הוא אמר שהוא חלק מהלובי למען רשות השידור, להרוג אותנו ברכות זה לא יפה לדמוקרטיה הישראלית, לא לעיתונות ובוודאי ובוודאי לא לבית הזה. תודה רבה.

אני לא חושב שהמשבר רובץ לפתחם של העובדים, אני יודע שהעובדים ברשות השידור עושים עבודה נאמנה. אני רק רוצה לומר שאני רוצה להיות אדם ריאלי ולהיות אדם מעשי. אני יודע שכרגע ההנהלה החליטה על קיצוצים מסוימים בשכר של העובדים, אני שוכנעתי לעשות בקיצוץ הזה שינוי בגלל שיש קיצוצים שמגיעים לאחוזים שלא מקובלים עלי לפחות, שמטילים על עובדים קיצוץ מהיום למחר של 50% מהשכר לא מקובל עלי. לכן הצענו מתווה אחר, זמני עד להשלמת הרפורמה, כי אם הרפורמה לא תעבור, בין כה וכה אני רואה כאן משבר גדול מאוד.

ההסתדרות עד היום לא הייתה בישיבה אחת על הרפורמה. הכסף הזה לא יעזור. אנחנו רואים מה קורה עם היושב ראש.

אני מבין. הסתדרות העובדים החדשה הוזמנה שלוש פעמים לוועדה.

זה מדבר בעד עצמו.

אתה יודע שאין לנו יכולת לכפות על ההסתדרות להגיע לישיבות של הכנסת, לצערי אין כזה מצב. יושב ראש ההסתדרות קבע ישיבה רק ל- 18 לחודש, זה בסדר גמור שלכנסת אין מרות על יושב ראש ההסתדרות, הוא קובע את סדרי העבודה שלו כפי שנראה לו, לי לא ברורה ההחלטה. נציגו שבכל פעם מודיע שהוא מגיע, דורון קרני, לא מגיע. יש כאן בעיה בעניין הזה. כולם נמצאים באותה ספינה. הרי העובדים מבינים ואתם אומרים שהעובדים מבינים שגם הם צריכים לתרום תרומה משמעותית, לו העובדים היו תורמים את התרומה המשמעותית הייתם נותנים רוח גבית מאוד חזקה לחברי הכנסת מכל הסיעות.

מה אתה רוצה להשיג, שהעובדים יוותרו על שכר?

אנחנו כאן עם כל הדבר הזה, כדי לרצות את פקידי האוצר? עם כל הכבוד. אני לא מוכן, רק כדי שהאוצר יגיד, קרעתי אותם, לקחתי להם כסף, בשום פנים ואופן.

לא הבנת אותי נכון. מה שמך?

משה שגב, מוועד הנדסה טלוויזיה. איך אני יכול בכלל לבוא לעובדים שלי ולהגיד להם אתם תעבדו ובסוף החודש לא תקבלו שכר עבור העבודה שלכם?

מה המצב כרגע? ההנהלה לא התייעצה, לפחות לא עם חברי הכנסת, והחליטה בתוקף סמכותה, או אי סמכותה, היא החליטה להטיל קיצוצים בשכר של כולכם.

היא החליטה לפגוע בהסכמי עבודה, עד אז לא היה סכסוך עבודה.

אני מקבל את הגרסה שלך. אני לא אתווכח. בשורה התחתונה ההנהלה עשתה מעשה שקשור להסכמי עבודה לפי גרסתכם, וכתוצאה מזה נקטתם בעיצומים. בטלוויזיה כמו שפרטו אין כתבות חוץ והשידור נסגר בשעה 23:00, ברדיו אין שידורי טלפונים.

היא מחליטה, אנחנו נוקטים בעיצומים - - -

אנחנו נסיים את הישיבה, תקשיב. נאמר שאתה צודק. הישיבה הזאת לא תתקיים, הם ימשיכו בשלהם, אתם תמשיכו בשלכם. כל מה שאנחנו באים ואומרים לכם, אומרים להנהלה עם פטיש על הראש, לכם עם פטיש על הראש, לאוצר עם פטיש על הראש, ואומרים חבר'ה תתעוררו, המתווה הזה מוביל לסגירת רשות השידור. תבינו את העניין. אני אומר את זה לכולכם וקודם כל למנהל הכללי, וקודם כל להנהלה, אחרי זה לאוצר ואחרי זה גם לעובדים ואחרי זה גם לנו, אנחנו רוצים את השידור הציבורי. אנחנו מנסים כרגע לא במצב אפס, אנחנו באים ואומרים לעובדים תתגייסו ותתנו אבל לא זה המצב. אנחנו אומרים לכם שבמקום הקיצוצים שרשות השידור הציעה אנחנו מציעים משהו אחר כי הקיצוץ הנוכחי לדעתי הוא לא צודק בגלל הסיבות שאמרתי קודם, הוא לא קיצוץ צודק, ולכן אמרתי לכו למתווה אחר של קיצוצים. זה לא שאנחנו באים ואומרים תקצצו, בשום פנים ואופן לא. אני מסכים איתך.

הייתי שותף לישיבות כשהתברר שערוץ 10 לא עמד בהתחייבויות שלו, המדינה אומנם לא ויתרה על אף התחייבות, זה חשוב לומר. עמדנו על כך, נכון חבר הכנסת נחמן שי, המדינה לא ויתרה על שום התחייבות. חבר הכנסת נחמן שי יחד עם חבר הכנסת כרמל שאמה היו בעלי הצעת חוק פרטית בעניין הזה. אלא מה, פרסו להם ונכון. אני אומר שאני יכול לבוא לאוצר ולהגיד פריסה זה בסדר גמור, אבל אנחנו צריכים לבוא אליהם עם חבילה. אתה רוצה שנבוא אליהם עם עיצומים? ערוץ 10 נקט בעיצומים? מאות עובדים עמדו ללכת שם הביתה ואם לא היו מאריכים את הזיכיון עד 27 בינואר מאות עובדים היו הולכים הביתה. כל אחד הבין, אני לא מכיר את ההסכמים שם אבל אני מניח שכולם התגייסו, בעלי המניות נתנו עוד כסף, כולם נתנו שם משהו.

אנחנו פה רק כדי לתת את שירותנו הטוב לנסות להציל את רשות השידור, ובמקום מערכת קיצוצים אחת להגיע למערכת קיצוצים שנייה.

תודה רבה על היוזמה שאתה לוקח ומכנס ומנסה לעשות עסקת חבילה כדי ליצור את מסדרון הזמן עד ש.. ואם ש.. הרפורמה תחתם. יש לי הערות בארבעה תחומים אבל קודם אני רוצה להעיר הערה כללית על כך שרשות השידור משדרת על פי חוק שאמור היה לתת לה עצמאות, והנה לא יאומן אבל איך שהיא רשות עצמאית היא תלויה מאשר אי פעם, אי פעם. לא לזה התכוון המחוקק וזו לא הפילוסופיה שהגתה את העצמאות של רשות השידור.

אנחנו נמצאים בסיטואציה של משפט שלמה, מי שיותר אכפת לו מהילד הוא זה שצריך יותר לוותר. העניין הוא שזה חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב. אשר על כן העניין שפונים אל העובדים כפניה ראשונה, הרושם של העובדים שאפילו גם אם אין כאן כוונה אז התוצאה המעשית היא שמאחר והעובדה היא שפועלים לפי הלחצים. העובדים הם הכתובת הראשונה וגם האחרונה בסופו של דבר לקיצוצים. העובדים לאור הניסיון שלהם מתמלאים בספקות.

לקחנו את יוזמת היושב ראש הוועדה ואת הצעד המקדם שהמנהל הכללי עשה, מר מוטי שקלאר שכינס אותנו. עשינו אסיפה, אני מייצג את וועד העובדים העיתונאים ברדיו בתל אביב. כינסנו אסיפה ואנחנו וועד שהחליט שלא פוגעים במאזינים ובשידורים וכן הלאה. בוועד הזה ובאסיפה הזאת עלו כל כך הרבה ספקות וכל כך התרגשויות אי אמון, חרדות, ובקשות שהכל יהיה בכתב - והכל לאור ניסיון. זאת אומרת שתזרים הזרימה אולי צריך להיות הפוך, קודם כל לא רק החלטות, קודם כל קיצוצים נראים בהנהלה, בהוצאות, בדברים שאפשר. לבקש מהעובדים רעיונות משום שהעובדים חולשים על כל מחוזות הרשות, על כל הפונקציות שלה, איפה להתחיל לקצץ. כשהעובדים יראו שהדברים קורים הם יראו שיש כאן מהלך ושהם באמת מצטרפים למשהו אמיתי. שהם לא הכתובת הראשונה וגם האחרונה כאמור.

אני אגיד כמה דברים שעלו אצלנו, אני חושב שהם דברים חשובים ומחייבים התייחסות וההתייחסות גם אפשרית. התניות של שקיפות מלא במהלך הקיצוץ הזה, פרוגרסיביות – הצעה שהייתה אצלנו הייתה שזה מעל 20,000 שקל משום שאצלנו ברדיו המשכורות הן הרבה יותר נמוכות, הן מחצית מהסכום הזה. הצעה על כל פרטיה בכתב, כל הבכירים בתמונה על כל הסטאטוסים ושכל הכספים שיקוצצו בעטייה של השעה הקשה הזאת יושבו. הרי אנחנו צריכים להגיע לחוף הרפורמה ואז הכל מתאזן וגם מתקבל סיוע מהאוצר לטובת הרפורמה. זה באשר בנוגע לשיקוף התגובה. אי אפשר לקרוא לזה הסכמה ואני חייב ביושר לדווח.

הזכרת אדוני היושב הראש את קידוח החורים, גם המנהל הכללי מרבה לדבר על זה. את החורים הכי גדולים לא אנחנו קודחים בספינה, קודחים לנו מבחוץ. מה עם המערכה הזאת? אנחנו לבדנו לא יכולים להיערך ולסתום.

החשש שהבעת, הוא החשש הכי אמיתי שבעולם. חוסר הפנמה ומצד שני הסחרור שיהיה. מקצינים את הקיצוצים בטווח של ימים ומכיוון שהקיצוצים האלה יפגעו בשידורים והעובדים יפגעו במשכורות, אמורה להיות תגובה על ידי עיצומים, והחרפת העיצומים. את הסוף של הסחרור הזה איש לא יכול לחזות חוץ מאשר את הכיוון שלו. הכיוון הוא רע מאוד.

אתה באמת לא יכול לחזות את התוצאה הסופית?

איך פותרים את זה? אני חושב, כמו שאמרתי תזרים הזרימה צריך להיות הפוך, הוא צריך להיות: הנהלה, פעילויות הנהלה, ודבר אחרון הם העובדים. אני רוצה להגיד בעניין העובדים עוד דבר. לבקש מהעובדים שבמו פיהם וחתימת ידיהם יסכימו לקיצוץ זה דבר חסר תקדים, מרחיק לכת ביותר. אם להיות ריאליים אני לא חושב שאפשר, זו אפילו הצעת יועץ, אני לא חושב שאפשר לבקש את חתימת ידם. יכול להיות שצריך לנהל מערכת של שיחות, מערכת של משא ומתן, אבל לעשות משהו חד צדדי אבל במו ידינו? אני חושב שיש חשש גם לעתיד. אני לא רואה שארגון עובדים פגוע יוכל להסכים שיוספו ברצונו שלו, בהתנדבותו פגיעה רצונית בשכר.

המנהל הכללי העיר כאן בנושא "גמישות ניהולית". אני לא יודע אם הנושא הזה הוא נושא קטן, אולי היה אפשר לבדוק אפשרויות להריץ דברים שהוסכמו ברפורמה, אולי להקרין. ראשית מבחינה כספית תהיינה תועלות רציניות, וגם מבחינה תפקודית, ושלא נדבר על האטמוספרה. הרי המנהל הכללי אמר שהגמישות הניהולית היא סלע המחלוקת של שנתיים וחצי. מדוע שזה יסתיים תוך חצי חודש? זה קשה.

מה עוד שאני מצאתי אותנו העובדים, גדי בן יצחק חברי הטוב, והחברים הנוספים מסקטור העיתונאים, שאנחנו מנהלים בתוך המשא ומתן על הרפורמה מערכה שהיא אפילו לא מתפקידו אבל היא משקפת את האחריות שאנחנו חשים, איך "הגמישות הניהולית" הזאת תשמר את הכיוון שהמחוקק רצה לטובת רשות שידור ולא לטובת למשל מינויים פוליטיים, מינויים לא מקצועיים. כי אין בטקסטים שעברנו עליהם שום דבר מיוחד ששומר על כך. אני מצאתי באוצר היענות לנושא הזה - הנושא לא כוסה. יש כאן פוטנציאל דיוני אמיתי לא קטן. אני לא מתייחס לכמה טכנאים יהיו כאן וכמה כתבים יהיו שם, אלא לרמות הגבוהות שכבר ראינו שהתרחשו ברשות השידור על פני הדורות של שימוש ב"גמישות הניהולית" חסרת התקדים שתהייה לכיוונים שלחצים פוליטיים לוחצים מלמעלה ואנשים מלמטה גם כבר מתנדבים להציע אותם. עד כאן תודה רבה.

תודה רבה. יצחק שבו, בבקשה.

אני יושב ראש ועד משולב, מטה.

מה זה ועד משולב מטה?

הדרוג המשולב זה הדרוג המינהלי ברשות השידור, הוא מחולק לארבע מדיות: רדיו, טלוויזיה, גביה ומטה. אני יושב ראש וועד המטה.

צר לי שחבר הכנסת נחמן שי יצא, אני רוצה להתייחס בהמשך לדבריו. הוא פנה למנהל הכללי בשאלה מה הממשלה יכולה לעשות במשבר ואיך היא יכולה לעזור. אני חושב שהיא יכולה לעשות המון. הדרך היחידה, אם באמת אנחנו רוצים להיות פרקטיים ומעשיים כדי להציל את רשות השידור, אני מאמין מאוד שלחברי הכנסת, לנבחרי העם חשוב להם השידור הציבורי, זה ערך עליון. ישנה דרך.

לפני מספר חודשים הגענו להסכמה ולהסכם, חתמנו על פרישה של 700 עובדים ברשות השידור. אין לזה אח ורע בשום מוסד במדינה שלנו שוועדי עובדים שתפקידם להגן על העובדים מוכנים ש- 700 איש ילכו הביתה. בנוסף ברפורמה מוכנים להפחתת שכר כאשר ברפורמות אחרות שנעשו במדינה, כמו בבזק, כמו ברשות הדואר, העובדים שנשארו קיבלו תוספת בשכר. אנחנו מוכנים להפחתה. הרצון שלנו כן ואמיתי לשידור הציבורי וכן לעזור לשידור הציבורי.

כדאי מאוד שחברי הכנסת יפעילו לחץ על האוצר להוציא את השלב הראשון של הרפורמה, קרי פרישה של 700 עובדים שנחתם על כך הסכם. ברגע שיפרשו כמה מאות עובדים הכסף של המשכורות יתפנה ואז נוכל לשדר ולהפיק כפי שהחוק מחייב אותנו. אנחנו צריכים לשדר ולהפיק וזו מטרת רשות השידור. לכך היא קיימת. אנחנו יכולים לעשות את זה. יש מאות עובדים שמתקשרים אלי, בתוקף תפקידי אני מנהל מדור שכר, מתקשרים אלי המון עובדים שמתעניינים בתנאי הפרישה, הם רוצים לפרוש והם רק מחכים להסכם, ההסכם כבר חתום. ריבונו של עולם, תוציאו אותו לדרך. אנחנו קרובים מאוד מאוד לשלב השני, אנחנו קרובים לסיום ובמהלך הפרישה נמשיך לדון בכמה פגישות ואולי נגיע לסוף הדרך. 7 המיליון השקל האלה מתוך 100 מיליון - הם טיפה בים.

מה זה יעשה לרשות השידור? איך זה יציל את רשות השידור? המשכורות ברשות השידור הן 32 מיליון שקל כל חודש. מה יכסו ה- 7 מיליון שקל האלה? זה לא רציני. רוצים להציל את רשות השידור? – תפרישו את מאות העובדים, הכסף שיתפנה יתפנה לטובת השידור. תודה.

לא צריך את כולם, אפשר להתחיל בפרישה של 150, 200 עובדים, זה ישחרר עשרות מיליונים של שקלים, ולהמשיך הלאה.

נציג האוצר אתה רוצה להתייחס לעניין השאלה של העובדים?

כן. הם הציעו הצעה להתחיל את הפרישה ולהמשיך ולדון על הסכמי השכר במקביל. אני אתייחס בשתי נקודות.

הוצאת עובדים לפרישה בהתאם לתנאים שסוכמו בתנאי הפרישה עולה הרבה מאוד כסף. להגיד שזה ישחרר הרבה מאוד כסף בטווח הקצר? לא. העלות הממוצעת לעובד פורש היא כמיליון שקלים. הפרשה של 150 עובדים משמעותה 150 מיליון שקלים שהם עלות נוספת לתזרים הרשות. בשנה הראשונה הפרישה הזאת בוודאי לא תחזיר את עצמה. הפרישה תחזיר את עצמה כעבור שנתיים וחצי, שלוש. איך כאן מהלך תזרימי מתחוכם שיכול לייצר עודפים.

באשר לעניין ההסכמה על הפרישה – נכון שסוכמו תנאי הפרישה ואפילו נחתם ההסכם, אבל בהסכם הזה יש סעיף קריטי ומהותי שהתעקשנו עליו שאומר שההסכם ייכנס לתוקפו רק לאחר שתהייה הסדרה של תנאי ההעסקה החדשים ברשות. וזה בגלל העלות המאוד גבוהה של פרישת עובדים. אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו במצב שמצד אחד נשאנו בעלויות המאוד גבוהות של הפרשת 700 עובדים ונשארנו עם הסכמי שכר, חריגות שכר, הסכמים בין אם הם מאושרים או לא מאושרים, ועל כך יכול לדבר נציג האגף הממונה על השכר, אין לנו שום דבר לעשות בדבר הזה.

כל הדרישה שלכם שלא לגבי הוותיקים אלא שיהיה הסכם שכר לגבי העובדים החדשים?

לא. יש הסכמי שכר של דור א' ודור ב'.

גם בדור א' אתם דורשים שינויים, השינויים הגדולים יותר הם בדור ב', מה שעשיתם בבנק ישראל פחות או יותר?

אני לא מכיר את ההסכמים בבנק ישראל, דיאא אסדי יוכל להתייחס לזה, אבל במהות כן. השינויים הדרמטיים יותר הם לגבי עובדים חדשים שיקלטו ברשות אחרי הרפורמה.

משהו חשוב להערה הזאת. עדיין לא שמעתי תכנית כלכלית כזאת כדאית, ההשקעה הזאת תוך שנתיים שלוש חוזרת. לא היה כדבר הזה. זה פנטסטי וחבל שלא התחילו עם בהפעלה אתמול.

הטענה של האוצר, מה שלא אפשרתם לו לומר אבל הוא הצליח לומר לפחות ממה שאני שמעתי, שבנוסף ל- 150 מיליון שהם צריכים להשקיע השנה יש עוד 100 מיליון שקל גירעון. כלומר הממשלה צריכה לשאת, משלם המיסים צריך לשאת ב- 250 מיליון שקל גירעון לשנה הנוכחית.

אבל בדרך כלל 10% תשואה להון, 15% זה יופי.

צריך להקשיב גם לאוצר. האוצר הוא מדינת ישראל גם כן. הממונה על השכר בבקשה.

ההסכם הפרישה היה חלק ממכלול וממתווה מסוים שהנחות היסוד שלו היו שיהיו הסכמי שכר ושדור א' יישא גם בנטל, כי גם שם תהיינה הפחתות וייוצר דור ב'. כל המכלול הזה אמור להוציא את הרשות לדרך חדשה.

יותר מנושא השכר חשובה "הגמישות הניהולית" – הרשות הגיעה למצב שבו היא נמצאת היום לא רק בגלל ההוצאות השכר שיש לה אלא יותר בגלל הגמישות הניהולית שלא היו לה. להפריש היום את האנשים כשיש היום עדיין ניפוח בכוח אדם, נמצא את עצמנו בעוד שנתיים ושלוש באותה סיטואציה. אנחנו צריכים לשנות את המצב מהשורש. לתת לרשות השידור את הגמישות הניהולית ואת היכולות להן היא זקוקה. כמו בכל גוף נורמלי צריכים הנהלה מנהלת, ברשות זה לא קיים.

זה הוביל למצב שכוח האדם ברשות מנופח. 700 העובדים שמועמדים לפרישה, ואני לא רוצה להשתמש באמירה קשה, אבל יש סיכוי סביר שהם כוח אדם מיותר. לדעתי צריך להפריש יותר מ- 700 איש אבל על זה הרשות תדע להגיד. אם לא נשנה את הבעיה מהשורש אנחנו נחזור לאותה סיטואציה, כי ידוע לכולם שזו לא הפעם הראשונה שמפרישים כוח אדם ברשות השידור. בשנים הקודמות היו גם כן תכניות פרישה והוציאו מסות של כוח אדם בסדר גודל של 100 ו- 200 עובדים. אנחנו רואים לאן הגענו היום.

אבל קלטו חדשים. עובדים פרשו, וקלטו עובדים חדשים.

והעובדים החדשים לא ישלמו.

גדי בן יצחק, מה שהוא הסביר זו תשובה לשאלה לגיטימית שהעלו העובדים, השאלה היא למה צריך לחכות לחתימה על הרפורמה, למה אי אפשר להתחיל עם הרפורמה לפני חתימתה על ידי הוצאת עובדים לפרישה.

הוא לא ענה על המבנה, הוא אמר שהפרישו כ- 200 עובדים לפני כארבע שנים והם חזרו. מעניין למה?

הם העלו שני נימוקים, האחד – מפני שלהשקיע עכשיו 150 מיליון שקל בנוסף ל- 100 מיליון שקל גירעון אנחנו לא יכולים לעשות את הדבר הזה, והוסיף הנציג הממונה על השכר, מה עוד שהתמונה תחזור בדיוק על עצמה בעוד כשנתיים שלוש.

גם המנהל הכללי, גם האוצר, וגם אתם כולכם באותה ספינה, אני לא מוציא אף אחד מהספינה הזאת. אתם לא מבינים דבר אחד, אם יבוא אדם מהצד וישאל איך פותרים את הבעיה הזאת, הוא יגיד תסגרו את רשות השידור. פשוט יחליטו בחוק לסגור את רשות השידור וזהו, יסגרו את רשות השידור נקודה. עכשיו יקימו צוות הקמה ותהייה בעוד שנתיים רשות שידור חדשה, אז יהיו הסכמי עבודה חדשים, יהיה וועד אחד, יהיו הסכמי עבודה מסודרים, עם גמישות בלי גמישות. זה מה שיקרה. אני מפחד מאוד שבמציאות הדמוקרטית במדינת ישראל, אנחנו אמנים בפירוק, אמנים בפירוקים ולא כל כך מומחים בבנייה חדשה. זה החשש הגדול שלי. אגב אם הייתי יודע יכול להיות שגם אני הייתי אומר שהמצב הזה לא פתיר.

אני חוזר ואומר, אני לא מוציא אף אחד מהעניין, אף אחד, אני מאמין באנשים, אני לא מוציא אף אחד. אבל לצערי גם אני אחרי שלושה דיונים באיזה שהוא מקום חושש שהאנשים יגיעו למסקנה שצריך לסגור את רשות השידור. אני לא רואה מוצא מהדבר הזה.

זה תשלום של 150 מיליון, זה לא כל כך רציני.

אתה יודע מה הטרגדיה? זה שלכולם יש טענות צודקות.

כבוד היושב ראש, למה לא שואלים את האוצר למה כדאי יותר לסגור את רשות השידור. אני מסכים לניתוח שלך ויכול להיות שנגיע לשם, אז זה יעלה למדינה לאחר הרבה שנים שני מיליארד שקלים לסגור את רשות השידור, במקום לדחות תשלום של 20 או 50 מיליון. העובדים ישלמו 7 מיליון ואז זה יהיה בסדר? הדעת לא סובלת את התשובה הזאת.

אני מעריך שאם יסגרו ויפתחו חלק מהעובדים הרי יחזרו. אני מניח שההוצאה לא תרד משני מיליארד. מבחינה כלכלית אני בטוח שהאוצר יודע לעשות את החשבון טוב ממני. העניין של הרפורמה, אני חושב, אני לא אומר שאני משוכנע ב- 200%, ששר האוצר והממונה על התקציבים מעוניינים בהמשך השידור הציבורי. כך אני חושב.

אני יותר מחושב כך, שהממשלה מעוניינת שרשות השידור תמשיך להתקיים ואין לה אינטרס לסגור אותה, אנחנו יודעים שאין לה אינטרס לסגור אותה.

אני חושש שאתה סומך על זה יותר מדי. לפעמים דברים מתרחשים גם מבלי שהם תוכננו כי זה המתווה. הרכבת של כולנו, אני לא מפנה את זה רק לעובדים, אני מפנה את זה גם למנהל הכללי ולאוצר, ואני אומר את זה לכולנו. הרכבת הזאת נוסעת להתרסקות, שלא תהיינה אי הבנות, כל אחד יכול לחיות באשליות. במתווה הזה שכולם הולכים בו הרכבת הולכת להתרסקות.

אגב כששמעתי שיושב ראש ההסתדרות קבע את הפגישה ל -18 במרץ נזכרתי שה- 17 במרץ זה היום האחרון של מושב החורף של הכנסת, זה יהיה ביום חמישי וכנראה הכנסת לא תוכל לפקח אבל שכחו שוועדות הכנסת עובדות גם בפגרה.

בעברי הייתי גם המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות, וכידוע המשרד שותף להסכמי השכר עם העובדים. קודם לכן הייתי מנהל אגף המורים במשרד החינוך וזה שניהל את המשא ומתן הישיר מול ארגוני המורים, שכידוע גם כוחם רב ולא רק כוחכם., כשהייתי המנהל הכללי מצאתי שיטה טובה יחד עם מי שהיה אז נציב שירות המדינה, אליעזר הקלסר, אמרתי לסגן המנהל הכללי שניהל את המשא ומתן ולממונה על השכר, אז הממונה על השכר היה מתחת לנציב שירות המדינה, הייתה תקופה שהממונה על השכר היה תחת ניצבות שירות המדינה. כל הפגישות נקבעו לשעה 22:00 ו עד לשעה 05:00. זה צריך להמשך לילה לילה. אז מה שקרה שבפגישה הראשונה לא באתי, בשנייה לא באתי, בשלישית לא באתי וברביעית באתי ב- 22:00 ואמרתי חברים הלילה אנחנו גומרים,. אני משאיר אתכם, אני הולך לחדרי, אני רוצה לבוא ולחתום. האמת נסעתי הביתה וישנתי טוב כל הלילה וקמתי בבוקר והשארתי הודעה לא לשחרר את העובדים, לא גומרים בשעה 05:00 ממשיכים.

הגעתי בשעה 07:00 והאנשים היו מותשים לגמרי. נציב שירות המדינה שוכנע לעשות כמוני. הוא אמר לי שאני מזכיר לו סיפור, אגב הגענו בבוקר וההסכם נחתם. אמר לי נציב שירות המדינה שאני מזכיר לו סיפור של שייח בדואי שהזמין את כל האורחים שלו והיה כיבוד עשיר מאוד, ובין הכיבוד היה גם זיתים עם קיסמים וכל אחד ניסה לתקוע את בזית ולאוכל, אבל את יודעים שהזית הוא חלק ולא הצליחו כי הזית החליק. לשייח לא היה נעים ושאל מה הבעיה? לקח את הקיסם תקע בזית והצליח. אמרו לו נו יא שייח איך אתה הצלחת לתפוס את הזית ואנחנו לא? אמר, מה הבעיה? אתם עייפתם את הזיתים ואני באתי ותפסתי אותו.

נו באמת עופר עייני יכפה עלינו הסכם? לנגד עיניו של עופר טובת העובדים. הוא הצהיר על כך ואמר את זה.

אני הייתי נגד המורים? חס וחלילה. אני רק אומר שלפעמים גם בסכסוך צריך לתת את הזמן של החיכוך, זמן להידברות, זמן לחיפוש, אני לא הייתי תמים שבפגישה הראשונה אנחנו נגיע לפתרון, אני גם לא הייתי תמים שבפגישה השנייה וגם לא חשבתי שהיום. יש לפעמים צורך בזמן הידברות. השאלה הראשונה ששאלתי את מר מוטי שקלאר הייתה לברר אם הייתה הידברות. אני מאוד מאוד מעריך את ההידברות. אני חושב שדרך ההידברות שומעים, מקשיבים, אני מאמין בדיבורים, אומרים ומשכנעים ולבסוף איך שהוא מגיעים, בסוף גם נמאס לאנשים והם מבינים שזה הולך להתרסקות.

אני לא מוותר. אנחנו נקיים ישיבה נוספת השבוע, אגב אני מעריך שבעקבות הסערה שמתחוללת סביב רשות השידור הרבה חברי כנסת יבקשו הצעה דחופה לסדר היום, אני מניח שביום רביעי יהיה דיון, כך אני מעריך, בנוגע לסכנה של סגירת רשות השידור, הרבה חברי כנסת מוטרדים מזה. לכן אני אקבע דיון ליום חמישי השבוע בשעה 08:30. אנחנו נתאם ישיבה ליום חמישי. אני רוצה לפנות ליושב ראש ההסתדרות, אני מאמין באמונה שלמה שטובת העובדים לנגד עיניו, אני קשור איתו וכידוע לכם אני איש הסתדרות הפועל מזרחי.

אני מקווה שבכל מה שקשור לזכויות עובדים ביטאתי את דעתי בצורה ברורה ונחרצת. לכן אני אפנה אליו היום ואבקש ממנו כמי שהתוודע לעוצמת המשבר להתמהמהות בעניין הרפורמה, לסכנה שהמשבר ה"קטן" הזה עלול להביא לפיצוץ מאוד מאוד גדול, אבקש ממנו להקדים ככל האפשר את מעורבותו. אני חושב שהמעורבות הזאת היא מעורבות הכרחית. במקביל אני גם אפנה לשר האוצר ואפנה את תשומת ליבו שהתביעה שבכתב בנוגע לתביעות הכספיות, ואבקש שגם הוא יכנס לעובי הקורה מאחר ומדובר, חס וחלילה, בסכנה המאיימת על סגירת רשות השידור. שגם יעמוד מול מזכיר ההסתדרות ויושב ראש ההסתדרות כי הבעיה חייבת להגיע לרמה הלאומית הגבוהה ביותר, אני חושב שזה כבר יצא מידיי המנהל הכללי והוועד המנהל ועם כל הכבוד למשה אורן והממונים עליו.

הסוגיה כאן קשורה באחד מיסודות קיום הדמוקרטיה במדינת ישראל. אני גם אפנה אליהם ואבקש את התערבותם הדחופה. במקביל אני אבקש מהאנשים שיושבים כאן, ראשית מהמנהל הכללי, ברור לחלוטין שגם אם העובדים יענו לבקשתך אזי אתה לא תמלא אחר בקשת האוצר. 10% זה 7 מיליון, 20% זה 14 מיליון, הם טובים יותר. אתה אמרת ש- 50 מיליון תוכל לתת ולא 100 מיליון. אם אפשר עד ליום חמישי להציג איזה מתווה של יתר הקיצוצים. עולה כאן ואני חושב שזו תמונה לא נכונה, לכאורה עולה שרק העובדים נתבעים למאמץ הזה, אני מניח שיש באמתחתך אילו תכניות ליתרת הקיצוצים ואני חושב שהקיצוצים צריכים להיות שקופים כי בסופו של דבר הם ייוודעו.

רק הערה אחת.

בוודאי, תרשום אותה כי אולי תהיינה לך עוד הערות. אני אתן לזה גושפנקא בסיכום אחרי שנשמע עוד הערות.

אם כוונתכם כנה שאין כוונתכם לסגירת רשות השידור, הרי אני מקבל את טענת ההנהלה שב- 100 מיליון שקל אי אפשר לעמוד בשנת התקציב הנוכחית. לאור העובדה שכלפי גופי שידור אחרים הסכמתם להסדרים כאלה ואחרים, האם אתם תהיו מוכנים להסדר כספי אחר, ומהו? תעמדו בקשר עם ההנהלה, בתיאום פורמלי על מה אפשר ומה אי אפשר ובאופן שרשות השידור לא נסגרת. אחרונים חביבים אני פונה גם לעובדים, אני מבקש שתשבו בינכם לבין עצמכם ותגידו מהו הסכום שבו אתם תהיו מוכנים לסייע בתוך כל המהלך הזה עד לרפורמה. אני לא מדבר על הרפורמה כי היא בפניה לשר האוצר וליושב ראש ההסתדרות. אני פונה לשלושתכם, קודם למנהל הכללי, אחרי זה לאוצר, אחרי זה אליכם העובדים, וזה הסדר הנכון. אם אפשר ביום חמישי לשמוע מה כל אחד מוכן לעשות כדי לסיים את המשבר הזה.

אני רוצה להתייחס לנקודה המשמעותית והיא היקף הקיצוצים. צריך לקחת בחשבון ש- 85% מתקציב רשות השידור הוא תקציב קשיח, מתוכו 55% זה שכר, 460 מיליון שקל הם הוצאות שכר, 40, 50, 60 מיליון שקל לבזק, 22 מיליון זו אגרת תדרים, 8 או 10 מיליון שקל זה DTT, אני לא זוכר את המספרים המדויקים ואל תתפסו אותי. זה תשלום עבור הפלטפורמה החדשה של השידורים הדיגיטליים שמאפשר חבילה של חמישה ערוצים כאלטרנטיבה ל- HOT ו- YES, 12 מיליון שקל חוב לבנק, עוד 20, 30 מיליון שקל זה זכויות וכן הלאה והלאה.

איזה זכויות?

זכויות יוצרים והכל. השפיל הוא מאוד קטן. מטבע הדברים אם רוצים לקצץ 100 מיליון שקל בסופו של דבר נפגע בשכר. גם אם אני אחליט שאני מתאבד שיעי ואני לא נערך לרפורמה ולא נערך לתביעות ייצוגיות של 200 מיליון שקל, מוותר על כל היועצים המשפטיים ולא עומד מול התביעות של העובדים ומסתמך רק על הלשכה המשפטית שלנו עם כוח האדם המצומצם שיש לה, זו התאבדות שיעית של גוף כזה שמנהל כמעט 1,900 עובדים עם תקציב של 800 מיליון שקל בערך.

נוותר על כל היועצים ושאהיה הגוף הראשון, היחידי במדינת ישראל בסדר גודל כזה שאינו משתמש ביועצים, ואני אוריד שלושה רכבים שעלו לנו אולי יותר כסף כי לפעמים עולה יותר כסף לשלם מאשר להחזיק רכב. כל הטענות הדמגוגיות שעולות כאן, אוותר על הכל. מישהו חושב שזה ימנע את הקיצוץ של ה- 100 מיליון שקל? המשמעות הקריטית של העניין היא, אני עושה את זה בעונג רב להוריד משכרי 20% או 10% כפי שהתבקש מהקיצוץ לאחרים? המנהלים האחרים כן רוצים להוריד 10% משכרם? זו דמגוגיה. לצערנו בסופו של דבר עיקר הקיצוץ יהיה באמצעות שכר או בסגירת רשתות. אי אפשר לתפוס את המקל משני הקצוות.

אני חושב שמה המנהל הכללי אומר זה נכון. קשה מאוד לקצץ 100 מיליון שקל. בלתי אפשרי לקצץ 100 מיליון שקל בשנה. אבל יש לי הצעות לקיצוצים.

לא כאן, שלח לו דואר אלקטרוני. העלו כאן אותם. אתה רוצה לומר דברים נוספים?

התקבלו מאות עובדים בשנתיים האחרונות, בתקופה שבה הייתה מצוקה נוראית בתקציב רשות השידור. העובדים האלה הם הראשונים שיכולים ללכת הביתה, לדעתי. זה נכון שכשהעובדים האלה נכנסו הפסיקו אחרים לעבוד, זו כמעט נוסחה טבעית. 200 או 250 עובדים שהתקבלו בשנתיים האחרונות מאז שהתחילו הדיונים על הרפורמה יכולים ללכת הביתה.

עניין שני, ערוץ 33 - אני חושב שהפסקת פעילותו תתרום לפחות 60, 70 מיליון שקל. שיפסיקו את פעילות ערוץ 33 שאינו תורם לאף אחד.

הדבר החשוב ביותר זה לגשת לאוצר ולומר להם שהגירעון הזה הצטבר במשך עשרות שנים, אל תלחצו לנו על הצוואר שנקצץ בשנה אחת 100 מיליון שקלים. תפרסו את זה ל- 10, 5 שנים.

חסכתם על הפנסיה שלנו.

גדי בן יצחק, אם אתה רוצה לדבר איתם, יש בחוץ לובי גדול.

לפרוטוקול.

תפקידי ללחוץ על כולם, אין כאן רעים ואין כאן טובים, חבר'ה כולנו טובים וכולנו צריכים להיות שותפים לפתרון. אני אומר לך שוב המנהל הכללי, מה שאני הייתי מבקש זה שאם אפשר ביום חמישי להציג מתווה של הקיצוץ שאתה חושב שהוא אפשרי. אתה חושב שאפשרי לסגור את ערוץ 33?

אדוני היושב ראש, אני אומר לך בפירוש, זו וועדה אחת ואתה אחראי על רשות השידור, אני כמעט כל יום בוועדה אחרת כי כל דבר שאני אעשה פוגע בדבר כזה או אחר. אני מחר בוועדת הביקורת כדי לדון למה קוצץ דבר כזה או אחר, ואני יום לפני או יום אחרי בוועדת הכלכלה ולמחרת בעוד וועדה אחרת. כל אחד רואה מהזווית שלו. אני לא אקצץ את ערוץ 33 ולמחרת אגיע לוועדת ביקורת בטענה למה ביטלתי את השידורים בערבית. זו לא ההחלטה שלי, זו ההחלטה של ממשלת ישראל.

אל תקצץ, אני לא אומר לך מה לקצץ.

אין הרבה שפיל.

צריך להיות שקופים. אתה חושב ש- 50 מיליון אפשר לקצץ?

כן, במחיר עצום של קיצוץ בשידורים.

בוא ביושר ובשקיפות ותציג ביום חמישי את תכנית הקיצוצים של 50 מיליון.

משרד האוצר בבקשה.

אני רוצה לומר אמירה עקרונית. החוק לא מאפשר היום לרשות השידור להיות בגירעון. זאת אומרת שלמנהל הכללי אין בררה אלא למנוע גירעון של 100 מיליון שקלים. המשמעות היא סדר גודל ממוצע, במספרים לא כל כך מדויקים, 17% הפחתה בעלויות שכר של הרשות. אני לא רואה שום דרך אחרת.

באותה דרך של ערוץ 10, שאתה היית שותף בה.

אני מסכים, גם אני הייתי בכל הדיונים, רק שבנוגע לערוץ 10 המדינה לא הוציאה שקל אחד מכיסה. כל מה שנעשה שבערוץ 10 זה הסדר פריסה עם ריביות.

אני אומר שלגבי ערוץ 10 המדינה ידעה לפתור תוך חודשיים, סלח לי אבל המדינה היא בעלת הזיכיון, המדינה ידעה תוך חודשיים ואולי פחות, להעביר חוק כדי להטיב עם אנשים שלא שמרו חוק. אנשים בריש גלי דרסו את החוק. לגבי סעיף אחד לפחות שנלחמתי עליו, על כך קיימו אותו וזה לקיים את אולפני החדשות של ערוץ 10 בירושלים, נלחמתי ואני מקווה שאכן כך זה יהיה בשנתיים הקרובות, כי אחרת ערוץ 10 לא יוכל לקבל רישיון, חד משמעית. אני אומר שהממשלה שחוקקה את החוק שאסור להיות בגירעון תצטרך כנראה לשנות את החוק הזה אם על כף המאזניים, לדעתי אם הכנסת תשתכנע שעל כף המאזניים זה לא לשנות את החוק ולחייב אותם לקצץ 17% בשכר כי זה מה שמתחייב מגירעון של 100 מיליון, או לקצץ פחות מ- 17% ולעשות קיצוצים נוספים או לקצץ 50 מיליון ולא 100 מיליון. אני מעריך שיש כוח לכנסת הזאת לחוקק יחד עם הממשלה כדי לפרוס את הדבר הזה, מה עוד שעומדים בפני רפורמה. אני לא רוצה להגיע למחשבה שמישהו או ברשעות, או בטיפשות הולך לבעוט בדלי שכמעט מלא חלב ולהרוס את כל העניין.

אתם שכנעתם אותי בשתי הישיבות הקודמות שפניכם לרפורמה. אני לא מבין את ההיגיון הזה, אני לא בקי אם אפשר לקצץ 100 מיליון, נתתי לכם הגנה וצריך לקיים את החוק. אבל אם באה הרשות המקצועית ואומרת שזה בלתי אפשרי. אני אגב לא חושב שאפשר לבוא לעובד ולהגיד לו מהיום למחר אתה צריך לקצץ 17% משכרך. אין כזה דבר במדינת ישראל. צריכים לשאת ולתת, לדבר מה כן ומה לא ולהגיע לרפורמה. אני תומך בזה ואני לא מבין את עניין "הגמישות הניהולית", אני תומך בעיקרון ולא מבין בפרטיו ולכן אני לא נוקט עמדה. אי אפשר לומר שאני הולך עם הראש בקיר, זה החוק, 100 מיליון גירעון לא יתכן כזה דבר. זה ההבדל בין מדינה לסוג גורם אחר.

אתה זרקת שוב את המושג "גמישות ניהולית", צריך להבין סעיף קטן ב"גמישות הניהולית", זה אומר שאפשר להעביר, אני מדבר כרגע על הטכנאים, להעביר את העבודה שלנו לסקטור העיתונאי, זה כמו שאני אגיד לך שהיום הצלם שם יכול לשבת כחבר כנסת ולא צריכים חברי כנסת.

צלם יכול להיבחר, כל אזרח יכול להיבחר ולהיות חבר כנסת. אתה רואה שערוץ הכנסת הוא יעיל, אין בו בכלל צלם, יש שלוש מצלמות. אני מניח שברשות השידור זה לא היה עובד כי לפי הסכמי העבודה לא היה ניתן לעשות את מה שעושים כאן. זו חברה מסחרית וזה שידור ציבורי. ברור לי לגמרי שלשידור הציבורי יש מחיר, אני חושב שהחברה צריכה לשלם את המחיר הזה, זה ברור לי לחלוטין. אמרתי שאני לא מתערב בהסכמים, אני לא מההסתדרות.

אדוני היושב ראש, בפניה שלך אל שר האוצר ואל כל הגורמים שמחוץ למעגל שיושב כאן ומעליו גם כן, אולי אפשר להוסיף את בקשה כאמור עלתה כאן והיא של עובדים רבים המועמדים לפרישה מוקדמת, להפריש בחלקים.

לא, כי זה חלק מנקיטת עמדה באמצע המשא ומתן. מה שאתה אומר לי, זה לנקוט עמדה באמצע המשא ומתן, ואני לא רוצה.

לשקף.

אני צריך לבוא בידיים נקיות לשר ולומר לו שלא נקטתי עמדה אם צריכים לענות לבקשת העובדים והאם צריך בינתיים להפריש או לא. זה לא טוב ואני מאבד מהיכולת הנכונה לפקח באופן הוגן על הצדדים. זה גורע מהיכולת שלי.

אני חייב להוסיף משפט להצעה, עולה תמיד הבקשה לאפשר לעובדים לפרוש. חשוב להבין שהסכם הפרישה ברשות השידור זה הסכם הכי טוב שניתן עד היום במשק. התנאים שניתנו שם הם תקדימיים.

אני מוועד הנדסה וטלוויזיה, כל הארץ.

אני עדיין לא משוכנע. התקציב הזה הוא תקציב שנכפה עלינו. הגירעון כולו נכפה עלינו ומטרתו אחד והיא הרפורמה. אנחנו נמצאים ברפורמה בישורת האחרונה, כמו שאמרתי בפעם הקודמת קרוב ל- 90%, 95% מהסכם הרפורמה הסתיים, האוצר וההנהלה השיגו את מה שהם רוצים ונשארו בערך 5% או 10% שדובר עליהם וזה "הגמישות הניהולית". כל העניין על ההתעקשות על הגירעון ועל התקציבים זה כדי להביא אותנו מוחלשים למשא ומתן כדי לפתור את האחוזים האלה.

הפתרון הוא לא בקיצוץ תקציבי, ואנחנו יודעים את זה. אנחנו לא רואים את הפתרון בקיצוץ של עוד 10 מיליון שקלים או עוד 50 מיליון שקל, לא זאת הבעיה. אנחנו מוסד מתוקצב ומישהו משחק כאן במספרים. הפתרון הוא אחד וזה לשבת על הרפורמה ולסיים, אנחנו מוכנים ללכת כברת דרך שלא היינו מוכנים עד היום.

אני מאוד מסכים איתך שהעניין המרכזי הוא הרפורמה. אני מאוד מסכים איתך. לכן שני הסעיפים הראשונים שלי עוסקים ביושב ראש ההסתדרות ושר האוצר. למרות שהתיק כרגע בידיו של ראש הממשלה אני מניח שהדיון לא יהיה אצל ראש הממשלה. אני מניח שראש הממשלה יבקש משר אוצר, ולכן הפניה שלי היא לשר האוצר למרות שהוא לא הממונה על רשות השידור אבל הוא הממונה על הסכמי שכר. לכן שאלתי אותך המנהל הכללי האם השר יולי אדלשטיין היה מיועד לשבת עם יושב ראש ההסתדרות והתשובה הייתה חיובית. במקום השר יולי אדלשטיין ישב שר האוצר ואני מניח שבישיבה, אני תקווה שהעניין הזה אכן יוסדר. הרפורמה היא העניין המרכזי. אני מסכים איתך מאוד כי גם אם עכשיו נפתור את הבעיה והעיצומים יפסקו והרפורמה לא תתקדם זה אותו מתווה שדיברתי עליו, ושהחשש שלי הוא מסגירת רשות השידור.

קודם כל שהנהלת רשות השידור תיישם את הקיצוצים לגביה, לאחר מכן אולי זה תלוי ב- 150 העובדים הנוספים שנכנסו כדלת מסתובבת לרשות,שאותם יקצצו ראשונים ואז נתחיל במשהו.

חלק מהנתונים לא ממש מדויקים, חלק גדול מהעובדים שנכנסו זה בעקבות שידורי HOT', שידורי החדשות המקומיות שאנחנו רשות השידור לקחה על עצמה ולשם כך נקלטוX עובדים והם חלק משמעותי מהעובדים. שנית עובדים נוספים נקלטים כי בכל אופן המקום הזה צריך להמשיך. לא בכל תחום שעובד פורש אתה יכול למצוא עובד מקרב העובדים הקיימים. בעיקרון מול שני עובדים שפורשים אנחנו קולטים עובד אחד, כי אם צריך טכנאי, תחקיר או מפיק אז לפעמים אתה עושה את זה.

תודה.

חברים אני רוצה לחזור על הסיכום בקצרה וננסח אותו בצורה מסודרת. אנחנו נקדים ונאמר בדברי הפתיחה לסיכום על חשיבות השידור הציבורי. החשש שלנו שבגלל העיכוב בהשגת ההסכם לרפורמה וגם בגלל העיצומים הנוכחים הוא חשש כבד באשר לעתידה של רשות השידור.

לכן אנחנו פונים ליושב ראש ההסתדרות ולשר האוצר להקדים את הפגישה המתוכננת מה- 18 במרץ לשבוע הנוכחי, מוקדם ככל האפשר כדי להגיע להסכם על הרפורמה.

באשר לסכסוך הנוכחי אני ביקשתי משלושת הגורמים, ראשית מההנהלה המיוצגת כאן על ידי המנהל הכללי, להציג את המתווה שלה לקיצוץ בגובה התקציב שהיא חושבת שאפשר לקצץ ובאשר לעקרונות והנושאים של הקיצוץ.

מהאוצר אני מבקש שיציג גם הוא את האפשריות שלו לפריסת החוב של ה- 100 מיליון שקל, היה וההנהלה חושבת שהיא יכולה להגיע רק ל- 50 מיליון.

מהעובדים באשר לתרומתם, מה הם יכולים, והאם הם יכולים, שישקלו בין בהסכם חתום ובין בהסכם לא חתום. המטרה היא הפסקת העיצומים ולבחון מה ניתן לעשות כדי שהעיצומים יופסקו.

תודה רבה הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40