ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 23/02/2010

בקשה לדיון מהיר בנושא: השפה הערבית שפת אם, לרגל יום שפת האם הבין לאומי

פרוטוקול

 
com_alex

2010-04-14Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 173

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ט' באדר התש"ע (23 בפברואר 2010), שעה 11:30
סדר היום
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): בקשה לדיון מהיר בנושא: השפה הערבית שפת אם, לרגל יום שפת האם הבין לאומי, של חה"כ מסעוד גנאים
נכחו
חברי הוועדה
מסעוד גנאים – היו"ר

מוחמד בראכה

ג'מאל זחאלקה

דב חנין

אחמד טיבי

סעיד נפאע

חנא סוייד
מוזמנים
עבדאללה חטיב - הממונה על החינוך הערבי, משרד החינוך

עטילה כמאל - דובר, המגזר הלא יהודי, משרד החינוך

יוסף טרודי - אגף ספרי לימוד, משרד החינוך

נעמי גורבט - ר' תחום שפות במט"ח

דדי קומם - קרן אברהם

מוחמד דראושה - קרן אברהם

אמנון בארי סוליציאנו - קרן אברהם

שלי שרון - קרן אברהם

אימאן קאסם סלימאן - קרן אברהם וקול ישראל

עאטף מועדי - ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רשמה וערכה
ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): בקשה לדיון מהיר בנושא: השפה הערבית שפת אם, לרגל יום שפת האם הבין לאומי, של חה"כ מסעוד גנאים

(הקטעים הצבועים בצהוב מתורגמים מערבית לעברית)
היו"ר מסעוד גנאים
בואו נתחיל, בהתחשב בכך שזה דיון מהיר שיימשך שעה אחת בלבד, ויש לנו אורחים רבים. בהתחשב בעובדה שמדובר על השפה הערבית אני אתחיל את דבריי בשפה הערבית. בשם האלוהים הרחמן והרחום. בהתחלה בוודאי אני רוצה להודות לאחים בתיבת אבראהים, או בעצם ליוזמות תיבת אבראהים אשר עוררו את העניין שלנו ביום שפת האם הבינלאומי, שבתאריך21 בחודש אפריל מצוין יום שפת האם הבינלאומי. לכן, אני באמת מודה להם, על היוזמה הזאת. שנית, אני רוצה להודות לחברי הכנסת הנוכחים – ד"ר חנא סוויד, האח סעיד נפאע וכל הנוכחים והאורחים. ברוכים הבאים.

בקשר לשפה הערבית, השפה הערבית היא בוודאות שפה חיה ושפה עשירה, בהתחשב בכך שהיא שפה אותה דוברים מאות מליונים של אנשים בעולם, ובנוסף, היא שפת האם של 20% מתושבי מדינת ישראל שהם המיעוט הערבי בתוך המדינה.

המשורר חאפז אבראהים כתב שיר גדול אודות אי הצדק בשפה הערבית, אבל אחד מבתי השיר הכי חשובים ציין שהשפה הערבית מדברת בעד עצמה – 'אני הים שבתוכו טמונים הפנינים, האם שאלו את הצוללן על הצדפות שלי?' אנחנו מחפשים את הפנינים והצדפות בים השפה הערבית.

השפה הערבית כמובן, היא שפת הקוראן, ואחרי זה יש חדשות ליהודים, כדאי שישימו לב, הערבית היא שפת כל תושבי גן עדן ביום הדין.

הנביא מוחמד אמר כי שפת תושבי גן עדן היא השפה הערבית. מעכשיו, כדאי לכם להתחיל ללמוד את השפה. אני לא רוצה להאריך במבוא שלי.
יהודית גידלי
רק ערבית או גם ערבית?
היו"ר מסעוד גנאים
בגן עדן, מה לעשות? תתחילי, יהודית, מעכשיו ללמוד ערבית, כדי להיכנס לגן עדן.

כפי שאמרתי, אני לא רוצה להאריך במבוא שלי, כי יש לנו רק שעה אחת בלבד, אותה נקצה גם להצגת מצגת. אבל ממיטב מה שציינתי, האדון חנא והאדון סעיד וכולם, למשורר הקרוי אלג'אחד בספרו 'ההצהרה והזיהוי', משפט נפלא אשר מצא חן בעיניי, הוא אומר שגדולת אלוהים מתגלמת בשלושה דברים – מוחות הפרנקים, הידיים של הסינים ושפת הערבים. וזה משפט שמצא חן בעיניי מאוד מאוד! אבל למען האמת אנחנו לא מעוניינים לעמוד רק על השפה, אלא על תרגומה, כי כאשר אנחנו מדברים על השפה אנחנו לא רק מדברים על אותיות, אלא על כלי חשיבה, אנו מדברים על שפה שמעצבת את הזהות, התרבות, האישיות והנפש. מכאן אנו רוכשים את הכבוד לשפה הערבית.

עד עכשיו בערבית. אני מברך את כולם, אהלן וסהלן, חברי הכנסת, כל האורחים. יש לנו רק שעה, מאחר וזה דיון מהיר, לכן אני בירכתי את אנשי קרן אברהם, על היוזמה, ולכן נראה מצגת שלהם בהתחלה, שש-שבע דקות מקסימום, ואחר כך חברי הכנסת וכל האורחים הנכבדים. תפדאלו.
אמנון בארי
איתי כאן המנהל השותף, מוחמד דראושה ומר דדי קומם, שהוא מנהל הפרויקט שלנו של לימוד ערבית תקשורתית, לתלמידים יהודים בעיקר, אבל לפני שאנחנו מתחילים במצגת, ברשותכם אנחנו רוצים להעלות כאן עוד נקודה אחת. בשבוע האחרון ערכנו סקר בעיר, איזה שהוא תחקיר מהיר, של בדיקת השירותים הממשלתיים שניתנים בשפה הערבית באמצעות אתרי האינטרנט השונים של משרדי הממשלה. ניגשנו לבדיקה הזאת מתוך איזה שהיא הבנה שהשפה הערבית והיחס שהיא מקבלת מצד משרדי הממשלה צריך להיות איזה שהוא ברומטר, איזה שהוא ממד, ביטוי ליחס לאזרחים הערבים, שהם דוברי השפה, ולתרבות שלהם ולשפת האם שלהם, וככה ממש על קצה המזלג, לפני המצגת, אני רוצה לתת לכם חלק מהממצאים, שהם ממצאים אפשר להגיד מזעזעים.

באתרי הממשלה שבהם אין מלה אחת בערבית אפשר למנות את משרד האוצר, משרד הפנים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, משרד הדתות, משרד התקשורת, משרד החקלאות, משרד התשתיות וגם משרד הקליטה והעלייה, שאולי הביקוש מקרב האזרחים הערבים הוא לא גדול, אבל בעניין הזה צריך להדגיש, משרד העבודה והרווחה, משרד הפנים, משרד השיכון.

איזה עוד משרדים צריכים לתת שירות לאזרחים הערביים? שורה של משרדים שבהם יש מידע מאוד חלקי בשפה הערבית: משרד החינוך, משרד המדע, המשרד לפיתוח הנגב והגליל. שוב פעם, משרד מאוד חשוב לאזרחים הערביים, או אמור להיות חשוב. משרד התחבורה, התיירות, התעשייה, משרד התרבות והספורט וגם משרד ועדת התכנון והתקצוב.

בהקשר הזה לא נצא חובתנו אם לא נציין גם את המשרדים שבהם ניתן שירות הולם, לדעתנו, לאזרחים הערבים בשפת האם שלהם: משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, המשרד לענייני גמלאים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החוץ. בהקשר הזה, אנחנו רוצים לציין גם את האתר של כנסת ישראל, שהוא אתר יוצא דופן מבחינת ההיקף שלו והתוכן שלו בשפה הערבית, וגם האתר של משטרת ישראל, שקיבלה החלטה בכלל לשפר את היחסים שלה עם הציבור הערבי, בין השאר גם בעניין הזה.

רק לציין עוד דבר אחד, מבחינתנו החובה של הממשלה להעניק שירות לאזרחים הערבים בשפת אמם, גם באתרי האינטרנט, אבל גם פרונטלית, זה לא רק חובה חוקית ויש חובה חוקית לעניין הזה, הדבר הזה מעוגן בחוק, אלא גם אקט של בניית אמון, אקט של רצון טוב, אקט שמראה לאזרחים הערבים, חמישית מאזרחי ישראל, שהם קבוצה רצויה, קבוצה לשונית בין השאר, לאומית, רצויה, חלק אינטגרלי של החברה הישראלית וקבוצה שהתרבות שלה והשפה שלה מכובדת.

מר מוחמד דראושה, אני משוכנע, רוצה להוסיף עוד כמה מלים בעניין הזה.
היו"ר מסעוד גנאים
רק לקצר, בגלל שיש תצוגה ויש את כל האורחים. רק שכחתי לברך את תלמידי כיתה י"א מטרה סנטה רמלה-לוד, אהלן וסהלן ביקו, גם למורים שלכם, אהלן וסהלן.
מוחמד דראושה
תודה, כבוד היושב ראש. אני חושב שמה שבהצגה של מר אמנון בארי, מה שבאמת מדיר שינה מהעין זה העובדה שמדובר במשרדי ממשלה שאמורים לתת שירות מאוד מאוד משמעותי לאזרחים הערביים. כשמדברים על משרד העבודה והרווחה, משרד הפנים, משרד השיכון והמשרד לפיתוח הנגב והגליל, עצם העובדה שהם נמנעים מלהגיש את השירות המשרדי לאזרחים הערבים בשפת האם שלהם, בשפה הערבית, זה בהחלט דבר שאפשר לראות אותו בחומרה רבה.

זה לא חוכמה שלמשרד החוץ יש אתר בערבית, הרי בסופו של דבר משרד החוץ עובד כלפי חוץ ולאו דווקא כלפי פנים. זה יפה שעושים, אבל אנחנו מדברים דווקא על האזרחים הערביים, אזרחי מדינת ישראל.
חנא סוייד
זה כנראה לא בגלגולו הנוכחי.
מוחמד דראושה
אציין גם שלשר לענייני מיעוטים, למשרד הזה אין עדיין אתר, לא בערבית ולא בעברית, שזה גם סוג של הדרה. המיפוי שעשינו, מיפוי של אתרי הממשלה והשירות בערבית, הוא חלק מתהליך בקרה שקרן אברהם עושה לגבי תהליך שאנחנו קוראים לו הדרה של האזרחים הערביים מהמרחב הציבורי ומהמרחב השלטוני במדינת ישראל.

מדינת ישראל לא מתנהלת כלפי האזרחים הערבים בשפתם הרשמית, כפי שאל"ף, החוק מחייב, כפי שהחלטות ממשלה קודמות מחייבות, וגם כפי שמבקר המדינה, ב-2002, ביקש זאת. יש החלטות ממשלה, לא צריך לקבל החלטות חדשות בכדי לממש את הדברים הללו.

הבעיה היא גם חלק מבעיה הרבה יותר רחבה, אנחנו רואים אותה לא רק בקונטקסט של השירות האינטרנטי של משרדי הממשלה, אלא גם בשילוט, ציוני הדרך למיניהם, גם בנושא של פחד של אזרח ערבי ממוצע להשתמש בשפת האם שלו במרחבים הציבוריים במדינת ישראל, מחשש שזה יפגע בו, אפילו פיזית, בחלק מהמקרים.
היו"ר מסעוד גנאים
תודה, הדר' מוחמד דראושה. יש לנו תצוגה, אבל אני מבקש שזה יהיה קצר, כדי לאפשר לכל האורחים לדבר.
דדי קומם
תודה, כבוד היושב ראש. אני אנסה באמת לקצר. בחרתי לפתוח קודם כל בהגדרה של שפה, להזכיר לכולנו על מה אנחנו מדברים. לקחתי פה שתי הגדרות בעבדרית, משני המילונים המובילים, מילון ההווה, 'לשון = שמדברים, מערכת המלים ודרכי הביטוי של עם'. במילון אבן שושן, 'לשון = אוצר המלים שאדם משתמש בהן להבעת צרכיו', יש פה ציטוט מבראשית, 'אשר לא ישמעו איש שפת רעהו'.

אני חושב שמשתי ההגדרות האלה כבר אפשר ללמוד כמה דברים בסיסיים. הדבר הראשון, אנחנו רואים מהמלים, שפה, לשון, להג, ליסן אל-ערב, ולינגווא, דיאלקט, כל המלים האלה שאובות מהאיברים, הלשון, השפה, ולכן אנחנו רואים שהשפה היא בעיקר לביטוי בעל פה. ככה היא התחילה ואחר כך נוספו הדברים האחרים.

דבר שני שאנחנו רואים פה זה דרכי הביטוי של עם. זאת אומרת אנחנו רואים שהשפה מייחדת עם, מבדילה אותו מאחרים, היא משמשת לביטוי הצרכים שלו כעם, ולא רק לאנהשים פרטיים. גם הציטוט פה הוא בעצם מסיפור מגדל בבל שמוכר לרובנו מהתנ"ך שבעצם מסביר את העובדה המתמיהה שלא כולנו מדברים באותה שפה. אגב הסיפור, בגרסה קצת אחרת, מופיע גם בקוראן בתקופת משה, נבי מוסא, במצרים, וזה גם מראה את השייכות לעמים וההיפרדות לעמים באמצעות השפה.

ואנחנו כמובן רואים שהשפה היא בראש ובראשונה כלי, איזה שהוא אמצעי לביטוי, ביטוי של צרכים, ביטוי של תרבות, ביטוי של מאפיינים של אנשים ושל עם.

בקצרה, זכויות לשוניות זה בעצם כל התחום הרחב שבמסגרתו אנחנו מדברים על נושאים אחרים של אתרי אינטרנט, של שירות לציבור בשפתו וכולי. מקומם של הזכויות הלשוניות נמצא היכן שהפרט מנוע מלהשתתף בחברה בשל חוסר שליטה בשפה מסוימת. אנחנו רואים שזכויות לשוניות, גם על פי הספרות המקצועית וגם הפסיקה, הן זכויות קיבוציות, ולא של אינדיבידואלים בלבד. וכמו כל זכות, צריך לבחון מה הגבולות שלהן ומה החובות שמוטלות על המדינה כנגד הזכויות, וכל מדינה בוחרת בעצם במה להתמקד, האם היא חייבת שהכל יהיה בכל השפות הרשמיות, או שהיא צריכה לעשות את זה רק לבקשת הדוברים וכולי.

אני אדלג על כל הנושא של זכויות לשוניות ומה קורה בעולם ודוגמאות שהן דווקא רלוונטיות ואני אכנס למעמד השפה הערבית, להלכה. לפחות אצלנו בישראל, אנחנו רואים שבספרות ובפסיקה בעולם ובישראל מכל הבחינות השפה הערבית בהחלט ראויה להגנה. אני אעבור בזריזות על הסיבות שעלו גם בספרות וגם בפסקי דין חשובים. קודם כל השפה הערבית היא שפה רשמית בישראל, לצד השפה העברית. אנחנו רואים בסימן 82 לדבר המלך במועצתו שזה חוק מימי הבריטים, שכל הפקודות, המודעות הרשמיות, הטפסים הרשמיים של הממשלה, רשויות מקומיות וכולי, עוד לא היו אתרי אינטרנט, יפורסמו באנגלית, בערבית ובעברית, ואחר כך, לאחר הקמת מדינת ישראל, בפקודת סדרי שלטון ומשפט, בעצם אימצו את הנושא הזה ופשוט הורידו את האנגלית, כל הוראות החוק המחייבות שימוש באנגלית, והותירו את השפה הערבית והעברית כשפות רשמיות בישראל.

חוץ מזה השפה הערבית היא לא סתם שפה של מיעוט, אלא היא שפה של מיעוט ילידי, היא אחת משפות הארץ, בעצם מיעוט שהפך למיעוט, זה מה שמכונה גם הטיעון המוסרי, כשמשווים את זה לשפות של מיעוטים אחרים. אלה לא אנשים או מיעוט שבחר להגר למדינה ולוקח על עצמו את האחריות ואת המאמץ, אלא זו בעצם קבוצה שהפכה למיעוט וזה נימוק ששימש גם בפסקי דין. אנחנו רואים פה שהשופט ברק והשופטת דורנר, בבג"צ עדאללה, בעצם פסק שעיריית תל אביב-יפו חייבת להכניס כיתוב ערבי לכל השילוט העירוני.

נימוק נוסף הוא שהשפה הערבית היא חותם הזהות הבלעדי של הערבים בישראל. דיברנו על זה שהם הפכו למיעוט, הם גם לא מזדהים עם השפה העברית שבעצם שימשה את הציונות ואת יישוב הארץ על ידי היהודים והיא נותרה בעצם חותם מאוד עיקרי אצל הציבור הערבי בארץ ולכן היא ראויה להגנה רבה יותר.

עוד נימוק די יוצא דופן, שהועלה על ידי כבוד השופט ברק, באותו בג"צ עדאללה; השאיפה לדו קיום בכבוד, תוך סובלנות הדדית ושוויון, אלה כשלעצמם בעצם מחייבים אותנו לנקוט סובלנות הדדית ושוויון ומצדיקים הכרה בשפה הערבית בשילוט העירוני. זה שוב אותו פסק דין.

עוד סיבה זה גודלו של המיעוט הערבי. אנחנו מדברים על 20% ומעלה, זה מיעוט מאוד מכובד ורציני שהמדינה כמובן צריכה להתחשב בו בצורה מוגברת.

וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על חלקה של הערבית ביהדות, אחת מהשפות החשובות ששימשו את היהודים במשך הרבה מאוד שנים, מאות שנים, והיא שפת אם של קרוב ל-40% מתושבי המדינה, וכמובן היא גם שפת האזור. זאת אומרת מדינת ישראל מוקפת במדינות שכולן דוברות ערבית ולכן אך הגיוני ש---
היו"ר מסעוד גנאים
40%, מה הכוונה?
דדי קומם
20% ערבים ועוד יהודים דוברי ערבית כשפת אם. זה כמות מאוד נכבדת, שזה גם שפת האם שלהם, מעבר לנימוקים האחרים שעלו.

מה מעמד השפה הערבית למעשה? אני לא אעבור על הכל, נתתי פה מקבץ של דברים רק מהשנה האחרונה. הקרב על השמות, על שמות רחובות, על שילוט, על השפה הערבית במסמכים הוא כל הזמן חי. אנחנו רואים פה למטה מימין, מלפני כמה חודשים, מנובמבר, נדמה לי, שחברי מועצת העיר עכו הוסיפו את הכיתוב בערבית לשלט בעכו, שהיא עיר מעורבת, עיר עם היסטוריה, ובסופו של דבר הוא נקנס ב-150 שקל ומיד אחר כך הוסיפו את השם בערבית לשלט, מה שגם מראה לנו על זה שבסופו של דבר גם המדינה והרשויות מכירות בצורך והשאלה היא איך לאכוף אותו.

אני מגיע לדבר על הוראת ערבית בישראל, לפחות להלכה. ואני מדבר על הוראת ערבית לכאלה שאינם דוברי השפה. במגילת העצמאות, רואים את הציטוט, אני לא אקרא אותו, אבל מדובר על שוויון שכולל גם חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות, ומכח מגילת העצמאות חוקק חוק חינוך ממלכתי ב-1953, שמונה את מטרות החינוך הממלכתי, על כל מגזריו, ובסעיף 11 כתוב 'להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית ושל קבוצות אוכלוסייה אחרות במדינת ישראל' וכולי. כך שאנחנו רואים שגם החקיקה מכירה בצורך ללמד ערבית כחלק מהחינוך הממלכתי, ואנחנו רואים שגם בחוזרי מנהל כללי, זה החוזר האחרון, אבל יש פה איזה שהיא שרשרת של הרבה שנים, הוראת הערבית בכיתות ז' עד ט' בבתי ספר ממלכתיים, יהודיים, היא חובה בהיקף של שלוש שעות שנתיות, וגם בכיתה י' היא חובה, וצרפתית היא החלופה היחידה שמאושרת לערבית, מסיבות היסטורית.

מה קורה למעשה במערכת החינוך? קודם כל אנחנו רואים שיש אכיפה חלקית מאוד של חובת הוראת הערבית בבתי ספר עבריים. שיעור התלמידים היהודים שלומדים ערבית הוא בערך 50%, אולי טיפה יותר, בגסות, וגם אנחנו לא מדברים מלכתחילה על החינוך החרדי, על החינוך הפרטי, על החינוך המיוחד, כך שזה אחוז מאוד נמוך. מעבר לזה, אנחנו יודעים שמלמדים את הערבית הספרותית, פוסח'א, שהיא ערבית שכבודה במקומה מונח כמובן, וזה חשוב ללמוד אותה לקריאה ולכתיבה, אבל היא לא משמשת לתקשורת בין אישית, היא לא משמשת לדיבור בסופו של דבר.

דבר נוסף זה הנושא של המורים. מורים לערבית, יש היום בערך 1,200 מורים, מיעוט קטן קטן מאוד מהם הם דוברי ערבית כשפה ראשונה, רובם יהודים, כמעט כל החוגים, או המסלולים להכשרת מורים לערבית כשפה שנייה, בעצם נסגרו ברחבי הארץ. יש בעיקר שני חוגים עיקריים שמלמדים ואנחנו רואים שיש פחות ופחות ביקוש. נציין בסוף גם למה.

שפת ההוראה היא גם שפה עברית, מהסיבות שמניתי, גם כל הנושא של אבחונים ופטורים ועולים חדשים, לאט לאט אנחנו רואים שיש עדיפות לשפות אחרות, מרוסית ועד שמרחיקים לסינית ולשפות חשובות אחרות.

כמובן התדמית של השפה כשפת אויב ובטח לנוכח אירועים שונים שפוקדים אותנו זה מתגבר, והאיום המתמיד שאנחנו רואים במשך הזמן, ונתתי פה כמה דוגמאות, להפכפכות שבהחלטות כן ללמד או לא ללמד, ואנחנו רואים שמדי פעם מונחת חרב על הנושא של ערבית. אני אמשיך רק ואומר שבעקבות כמה התפתחויות שהיו, בין היתר כאלטרנטיבות, בתי ספר דו לשוניים וגנים דו לשוניים ותכניות חדשות בבתי הספר היסודיים, ששמות דגש על השפה המדוברת ועל התרבות, כמו יא סאלאם, תכנית שקרן אברהם בעצם יזמה ומפעילה, ותעלוליחקי, תכנית של מכון מרחבים, מנסות בעצם לשפר את המצב הזה כבר מבית הספר היסודי. בעקבות דוח סלומון-עיסאווי, דוח גיבוש מדיניות לחינוך לחיים משותפים ודברים נוספים, היום מתנהל בעצם איזה שהוא תהליך בהנחיית המנהל הכללי, לגיבוש מסמך מדיניות לחינוך לחיים משותפים, כולל הוראת הערבית ויש מאמצים גם לחייב את ההוראה בעתיד.
היו"ר מסעוד גנאים
מר דדי קומם, שוקראן, תודה. מאחר וזו שפה ערבית, אנחנו נדבר בערבית.

תודה לך, אתה כמו הפוליטיקאים, ניצלת את היותי יושב ראש ישיבה חדש וטובת לבי, אבל זה לעצמו פרויקט.

טוב, האחות אימאן אלקאסם ברוכה הבאה, את ביחד עם האחים ביוזמת תיבת אבראהים.

עכשיו אנחנו נתחיל, חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה.
חנא סוייד
תודה, אדוני היושב ראש. ראשית כל אני מברך אותך על העלאת הנושא החשוב הזה לדיון בוועדה ואני מאוד מקווה שכתוצאה ממנו גם יהיו המלצות, אם למשרדי הממשלה ואם לארגוני החברה האזרחית, למערכת החינוך, שיתרמו להעמקת הבנת החשיבות של השפה הערבית ואנחנו מדברים בקונטקסט הישראלי במיוחד. ואני קורא באמת לכל אזרח יהודי במדינת ישראל, שזה נורא חשוב ונורא מעניין ללמוד את השפה הערבית. אני חושב שקוראים ודוברי עברית ימצאו עניין רב במשוררים כמו ניזאר קבאני או מחמוד דרוויש, וסופרים כמו נג'יב מחפוז. אני אומר, מי שלא יודע ולא יכול ואין לו את הכלים לקרוא את הדברים האלה ואת המשוררים ואנשי ההגות האלה, פשוט מאוד, ואני מדבר בשיפוט אוניברסלי, הוא מפסיד, מכיוון שאנחנו מכירים את כל התרבויות האלה. מי שלא מכיר את האנשים האלה ואין לו יכולת להגיע אליהם ולקרוא אותם, הוא מפסיד.
עאטף מועדי
שפה יפה, לא שפת אויב.
חנא סוייד
לא, ודאי שלא. אני לא מדבר כמובן מנקודת המוצא הזו. זו החשיבות של לימוד השפה, זה הכרה, הכרת הזהות, הכרת התרבות. אפשר גם לא לשאוף לכך שמישהו ידבר ערבית על בוריה, אבל שלפחות יכיר את האותיות. הרבה פעמים אני מרים טלפון לברר, נגיד, מספר טלפון של אזרח ערבי ועונה איזה בחורה, שבכלל אני אומר לה שם ראדה למשל, היא לא יודעת מה זה, מתחילה להגיד לי 'מה זה?' פשוט מאוד, אם אתה מכיר את האותיות, אז אתה כבר יודע לחזור על השם ויודע איך לכתוב אותו.

רק להיות פרקטי, אני הבנתי שאוניברסיטאות לא נותנות בונוס לסטודנטים שיש להם בגרות בשפת האם 4 יחידות, ואני חושב שזה עוול שנעשה לאותם סטודנטים, ואם אנחנו נרצה, לפחות דברים מלבד המליצות והחשיבות של לימוד השפה, שגם אנחנו נקרא למערכת החינוך, לאוניברסיטאות, כן לתת את הבונוס הזה, כי בסופו של דבר בחישוב המעשי של תלמידים, זה יעודד אותם, אם הם יקבלו את הבונוס, גם ללמוד את שפת האם שלהם, אם אנחנו מדברים על שפת אם ברמה הראויה, כי בסופו של דבר זה גם טוב להם ובסופו של דבר זה גם טוב להם מבחינה מעשית ופרקטית ומשפר את האפשרות שלהם להתקבל לאוניברסיטה.

עוד פעם, ברכות על קיום הדיון.
היו"ר מסעוד גנאים
שוקראן, תודה, חבר הכנסת חנא סוייד.

בהתחלה נשמע את חברי הכנסת ואחר כך נשמע את האורחים הנכבדים. תפאדל, חבר הכנסת דב חנין.
דב חנין
תודה רבה, אדוני יושב הראש. אני מאוד שמח על קיומו של הדיון הזה. הנושא הזה הוא נושא מאוד מאוד חשוב. הוא כמובן חשוב לציבור הערבי בישראל, שזו שפתו והוא זכאי להשתמש בה ולהשתמש בה לא מתוך נחיתות ולא מתוך פגיעה בעצמו, כאשר הוא משתמש בה, אלא להשתמש בה כאשר השימוש בה הוא נותן לו ומסוגל לתת לו את כל מה ששימוש בשפה יכול לתת.

אבל אני, עמיתיי חברי הכנסת, באתי לכאן במיוחד כדי לדבר דווקא על חשיבות הערבית לציבור היהודי. לציבור היהודי, לשפה הערבית יש חשיבות מאוד מאוד גדולה. אנחנו נמצאים פה במזרח התיכון, אנחנו נמצאים בלבו של מרחב ערבי עצום עם הרבה מאוד תרבות, היסטוריה, עושר. כמובן אנחנו חייבים בחברה שנמצא בה מיעוט ערבי רב משקל וחשוב והמציאות שבה אין היכרות של השפה הערבית, אין היכרות של התרבות הערבית, היא מציאות מאוד בעייתית, מאוד פוגענית ומאוד מזיקה לציבור היהודי בישראל בעצמו.

כך שאני מאוד הייתי רוצה, אדוני היושב ראש, שאנחנו ננסה לגבש בכנסת הזאת איזה שהיא תכנית פעולה מעשית, איך מקדמים ברמה המעשית את מקומה ומעמדה של השפה הערבית, כמובן קודם כל בתוך הציבור הערבי, בתוך המרחב הציבורי, אם זה שלטים, אם זה פרסומים. קיימנו פה בקדנציה הקודמת דיון מאוד מאוד מקיף שלא הצליח להגיע לתוצאות מספקות, בנושא אתרי האינטרנט של רשויות המדינה בשפה הערבית. אז קיימנו דיון מקיף ושמענו את הגורמים השונים, אבל התמונה היא עדיין מאוד מאוד בעייתית. יש כמה משרדי ממשלה שהמצב יותר טוב, ברוב משרדי הממשלה המצב לא טוב.
היו"ר מסעוד גנאים
במשרד החוץ זה הכי טוב.
דב חנין
אבל דווקא משרדים שהציבור הערבי מאוד צריך אותם, כמו משרד הרווחה למשל, משרד הבריאות, המצב של האינפורמציה בשפה הערבית מאוד מאוד בעייתי.

הנושא של הוראת הערבית בבתי הספר העבריים מחייב שינוי עצום. זה שהחוק מחייב את זה, וזה שפורמלית זה נמצא שם בתכניות הלימוד, אני למשל עדיין לא מצליח להבין למה ערבית וצרפתית... למשל בבית הספר שאני למדתי לא היתה אופציה ללמוד ערבית, משום מה החליטו שאנחנו צריכים יחסים קרובים עם צרפת. לא יודע מאיפה זה בא.
היו"ר מסעוד גנאים
אולי בתקופת פרס, בשנות הששים.
דב חנין
אני למדתי בשנות השבעים וזה לא היה כל כך מזמן, ועדיין, דרך אגב, זה המצב. זאת אומרת יש בתי ספר שבהם הצרפתית זוכה למעמד שקול לערבית ולפעמים אפילו מועדף ואני לא רואה לזה שום בסיס. אני לא מזלזל בשפה הצרפתית, זאת שפה חשובה---
היו"ר מסעוד גנאים
היא היתה שפת התרבות בזמנו אולי.
דב חנין
בהחלט ויש לה מקום ומעמד, אבל כמו שפות אחרות, אגב, גם גרמנית, גם ספרדית. יש הרבה שפות שיש להן באמת מעמד. גם רוסית.
יהודית גידלי
חבר הכנסת אורלב אומר שצרפתית, בין היתר כי ממשלת צרפת משתתפת במימון הלימודים.
דב חנין
אז זה יפה מצדה של ממשלת צרפת.
יהודית גידלי
זה נותן לך תשובה למה היא מועדפת.
אמנון בארי
מדובר בהסכמי תרבות בין ישראל לצרפת שמאפשרים גם לישראל להציג בצרפת.
דב חנין
אני בטוח שעם כל החשיבות של השפה הצרפתית בישראל והסכמי התרבות הבילטראליים, אני בטוח שבצרפת מעמדה של העברית איננו דומה למעמדה של הצרפתית בישראל, לכן יש לנו איזה שהוא מרחב של התקדמות בתחום הזה. אני חושב שמה שקורה בתחום הוראת הערבית בבתי הספר העבריים הוא מאוד מאוד בעייתי.

ונקודה אחרונה, אדוני היושב ראש, התקשורת. פה, אני חושב, שאנחנו נמצאים במציאות שאי אפשר להבין אותה. ערוץ 2, ערוץ 10, אפילו רשות השידור, איפה הערבית נעלמה? פעם, כשהתחילה רשות השידור, עם כל הבעיות שהיו קיימות, היה שידור בעברית, היה שידור בערבית, אפשר לבקר את מה שהיה, אבל עדיין היתה משבצת שידור מהותית. אני עד היום זוכר שהיה סרט בערבית בימי שישי.
יהודית גידלי
נדמה לי שעד היום יש.
דב חנין
אולי עוד נותר, אבל הערוצים המובילים של התקשורת, בחברה הישראלית, הם ערוצים שבהם אין מקום לערבית, או שיש מקום כל כך מזערי לערבית שזה בעצם רק כדי לצאת ידי חובה.

לכן אני מברך על הדיון הזה, ואני מקווה שאכן נצליח לעבוד יחד על תכנית פעולה לשינוי בתחום הזה.
היו"ר מסעוד גנאים
תודה. שוקראן, חבר הכנסת חנין.

חבר הכנסת סעיד נפאע, בבקשה.
סעיד נפאע
אין מנוס מלברך אותך על היוזמה הזו של הדיון בנושא כל כך חשוב, אבל כדאי להתחיל ולמתוח ביקורת בשני כיוונים. כנראה שהנוכחות של חברי הכנסת, במיוחד מהמפלגות, איך אתה רוצה שנקרא להן פה? היהודיות.
דב חנין
אין בהן ערבים.
סעיד נפאע
מסמל באמת את המגמה---
היו"ר מסעוד גנאים
אולי התחלת אוטונומיה, בשפה לפחות.
סעיד נפאע
---את המגמה שאנחנו עדים לה יום יום, לא רק כלפי הערבים, אלא גם כלפי שפתם. אבל נדמה לי שיש גם מקום לשאול את עצמנו איפה יתר חברי הכנסת הערבים בנושא הזה. אני תקווה שכולם עסוקים בוועדות אחרות, למרות שאני בטוח שחלק מהם יושבים במשרדים.

בכל אופן, לשמוע את העובדות האלה שבאתרי משרדים כל כך חשובים וקשורים לאוכלוסייה הערבית, שלא טרחו להכליל באתריהם את השפה הערבית, נדמה לי שזה דבר מדאיג. היות וכבודו לקח על עצמו את היוזמה, אני חושב שיש צורך במאמץ מיוחד כדי באמת לנסות ולקדם את הנושא הזה ואני בטוח שבסופו של דבר הוועדה תקבל המלצה בנושא הזה. אבל השאלה נשארת, איך לקדם את זה. נדמה לי שנוכל לקדם את זה, אם נשקיע איזה שהוא מאמץ מיוחד, ייחודי, בנושא הזה.

אם היהודים רוצים ללמוד ערבית או לא ללמוד ערבית, אני חושב שזו בעיה שלהם. אני לא צריך להתחנן בפני יהודים. אל תלמדו ערבית, בסדר? כי אני חושב שזה אינטרס דווקא של היהודים ללמוד ערבית, אני לא צריך בכלל אפילו לפנות בנושא הזה ולבקש בנושא הזה. זה עניינם. אני לא אומר את זה חס וחלילה כמעין... אולי אני מנסה להתריס בנושא הזה. אנחנו הרי מכירים טוב מאוד את השפה שלכם ויודעים עליכם הרבה דברים, אז תתחילו לדעת עלינו הרבה דברים, זה בסופו של דבר גם אינטרס שלכם.

אני חושב שהבעיה הרצינית, כבוד היושב ראש, וחשוב מאוד שכבודו ייקח את זה גם לקראת ההמלצה, שאנחנו מאבדים את השפה הערבית. הבעיה זה לא שהיהודים ילמדו, אנחנו הולכים ומאבדים את השפה. כשאנחנו לומדים את הערבית בבתי הספר, למעשה אנחנו לומדים שפה אחרת, כי אנחנו בכלל מדברים בשפה וכשבאים ללמוד, אז זה עולם אחר לגמרי, לכן צריכה להיות הדגשה מאוד רצינית ומעקב אחרי ההמלצה לתגבור לימוד השפה הערבית בבתי הספר הערביים, ושלא יהיו פשרות בנושא. היום, כשאתה שומע איש ציבור מדבר ערבית, או אפילו מרואיין, ומתחיל כיף חלאק---
אימאן סלימאן
יש לי הרבה בדיחות.
סעיד נפאע
ומתחיל כפי שאמר טוקאן, מתחיל להתבלבל, להפוך את כל התחביר של השפה.
אימאן סלימאן
כשמרואיין ערבי אומר לי 'אבל סליחה, אני לא יודע להתראיין בערבית', איך אני, מה אני...? אז אני מתרגמת את הערבי סימולטנית מעברית לערבית בריאיון. זה מצחיק.
סעיד נפאע
או שמרואיין ערבי, איש ציבור, רוצה להשתמש במלה יקעקע, אז הוא מתרגם לערבית 'יוקעקעו'.
היו"ר מסעוד גנאים
זו שפה ערבית שמושפעת מהשפה העברית (מעוברתת)
סעיד נפאע
אני מסיים, אדוני היושב ראש, כי הזמן קצר, אבל אני חושב שיהיה מאוד מעניין ללכת בכיוון פנים. הכוונה לתגבר ולעמוד על לתגבר את לימוד השפה דווקא אצלנו. תודה.
היו"ר מסעוד גנאים
תודה, חבר הכנסת סעיד נפאע.

נשמע בהתחלה את משרד החינוך.

אתה רוצה לדבר ראשון, מר ג'מאל?

בבקשה, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, תפדאל.
ג'מאל זחאלקה
הנושא הזה עולה כי יש בעיה. הבעיה היא חמורה והיא משליכה על כל מערכת החינוך. כלומר הנושא הזה הוא המפתח. אם אין לך מפתח, אתה לא יכול להיכנס. מדובר במפתח להבנת המתמטיקה ומי שחושב שאפשר להבין מתמטיקה בלי שפה, לא יודע מה הוא מדבר. להבנת הגיאוגרפיה, ההיסטוריה וכל דבר ומדובר בהכשרת אנשים, ומי שאין לו הבנה טובה לשפת האם שלו, קשה לו גם ללמוד שפות אחרות. הוא יישאר מבולבל מבחינת החשיבה, כי השפה זה הכלי של המחשבה.

אנחנו לא רוצים עכשיו להיכנס למה זה שפה ומה משמעותה, מה שרלוונטי לנו זה איזה צעדים צריך לעשות כדי לפתור או לשנות את המצב הקיים.

סיפור קצר. פעם, כשהייתי סטודנט, עשיתי חלטורה של לתרגם ספר. אני אפילו לא אעיז להגיד איזה ספר, מעברית לערבית. ואז נדחקתי בזמן, הייתי צריך למסור את הספר תוך שלושה שבועות והגעתי רק למחצית הספר אחרי חודשיים, ואז פניתי לעשרה סטודנטים שהם יתרגמו. תאמינו לי, אני הייתי צריך לתרגם מחדש, ולא בגלל שהם לא הבינו עברית, הם הבינו, אבל הם לא ידעו לכתוב בערבית. אין את המשפט של הפועל. כלומר הם מתרגמים מעברית, האדם הלך, לא הלך האדם, כמו בערבית, באופן עקרוני. שלא לדבר על המבנה של השפה. אמרתי, תלמיד כזה, איך הוא יכול, כשהוא בוגר והולך ללמד גיאוגרפיה, איזה גיאוגרפיה הוא ילמד את התלמידים, כשיש לנו בעיה עכשיו? ופה ההצעה הקונקרטית היחידה כמעט שאני אתן במעמד זה. דנו בזה ודשנו הרבה. הבעיה היא לא רק של התלמידים, הבעיה של המורים. כאן צריך לעשות מעשה.

בוועדה הזאת ואפילו באולם הזה, בשנה שעברה, לפני שנה וחצי בערך, היתה ישיבה ואני דיברתי עם האחראים במשרד החינוך ואמרתי להם, יש לנו עכשיו עודף גדול מאוד של מורים, יש לנו היצע, אז בואו נבחר את הכי טובים. שאלו אותי איך אפשר לעשות את זה? הרי אם אנחנו מפעילים קריטריונים לבחינות, צריך לעשות את זה על יהודים וערבים, אמרתי להם 'תעשו להם מבחני שפה', מי שלא יודע ערבית, לא צריך ללמוד.
היו"ר מסעוד גנאים
אני חושב שעכשיו יש משהו בכיוון הזה במשרד החינוך.
ג'מאל זחאלקה
אני יודע שיש יוזמה כזאת. אני חושב שגם בנוסף ליוזמה הזאת, צריך לתת תגבור בשפה הערבית למורים הקיימים, לא רק למי שנכנס למערכת. אם אתה תעשה את זה למי שנכנס למערכת, התוצאות ייראו בעוד 20 שנה, ומה עד אז? שיגדל דור של בורים בשפה? משרד החינוך הוא אמון, יש לו כח אדם פדגוגי, הוא צריך להציג תכנית להציל, לא את השפה הערבית, לא צריך להציל אותה, היא חמדואללה, בסדר גמור, להציל את בעלי השפה, את דוברי השפה, להציל את הילדים שלנו, כי אני חושב שיש פה משהו ערכי ממדרגה ראשונה, כשמדובר בזכותו של אדם, במיוחד בשפה הערבית, היא המרכז של הזהות. המרכז של הזהות, לא רק אצלנו, בכל העולם הערבי. אנחנו עם שבנוי על שפה. מה שמייחד אותנו זה השפה. יש גם היסטוריה---
היו"ר מסעוד גנאים
לכן הנס שלנו.
ג'מאל זחאלקה
בעיקר, זה המרכז, השפה. השפה זה אנחנו. בלי שפה, איפה אנחנו? תודה.
היו"ר מסעוד גנאים
תודה, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.

נשמע את משרד החינוך.
עבדאללה חטיב
ראשית, אני מברך את היושב ראש על הדיון ומברך גם את חברי הכנסת ואת הקרן על היוזמה שלהם.

אני רוצה להתייחס לנושא של השפה הערבית והמדיניות החדשה במשרד החינוך, בכל מה שקשור להוראת השפה הערבית והדגש שניתן בתקופה האחרונה לחיזוק מעמדה של השפה הערבית. אנחנו יודעים שיש קשר בין השפה לבין ההישגים הלימודיים, כמו שהתייחסו חברי הכנסת לפניי. ככל ששליטתו של התלמיד במגזר הערבי בשפה היא גבוהה, אנחנו עדים לכך שהישגיו של אותו תלמיד הם גבוהים. אנחנו יודעים גם כן שכעומק השפה עומק החשיבה, ויש מחקרים אחרונים שהראו שיש קשר בין השפה למתמטיקה ויש השלכות גם על רכישת שפות אחרות.

אני רוצה להתייחס למה שעושה משרד החינוך בכל מה שקשור לשפה הערבית. קודם כל, במסגרת תכנית היעדים שמשרד החינוך הכריז עליה, מ-2009 עד 2011, זאת התכנית שהוגשה על ידי השר והמנהל הכללי והיא פורסמה. קודם כל אנחנו מדגישים את החשיבות של השפה הערבית בכל שלבי הגיל, החל מגני ילדים ועד המכללות להכשרת מורים.

התחלנו בנושא של תכנית היעדים קודם כל בכיתות ג', אנחנו מחזקים את כל תלמידי המגזר הערבי בשלוש שעות תוספתיות וניתנה הנחיה ברורה לכל מנהלי בתי הספר במגזר הערבי להקצות לשפה הערבית בכיתות ג' כעשר שעות, חוץ משלוש השעות התוספתיות שאנחנו מקצים. אנחנו גם מוסיפים לכל כיתות ז' במגזר הערבי תוספת של שלוש שעות. אנחנו נותנים גם תוספת של שלוש שעות. וכך כל תלמידי המגזר הערבי בכיתות ז' ילמדו כשש שעות אורך, כאשר שבסך הכל הם יקבלו שמונה שעות. חוץ מהשעות התוספתיות שניתנות גם לכיתות ג' ולכיתות ז', ניתנו גם 26,000 שעות לכיתות א', במסגרת הפיצול של כיתות א' בתחום של השפה הערבית, וניתנו כ-150 ימי הדרכה ייחודיים לבתי הספר במגזר הערבי. לכל חמישה בתי ספר במגזר הערבי יש להם יום הדרכה בתחום של השפה הערבית. זה בנושא של תכנית היעדים.

בנושא של קליטת מורים, שהתייחס אליה חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה; בעקבות ההנחיה של השר, שונה כל מה שקשור לנוהל קליטת המורים במגזר הערבי. היום כל מורה שמגיש את מועמדותו לשיבוץ במגזר הערבי יחויב למבחן בשפה הערבית. כל מורה שעובר את המבחן הזה, מקבל תוספת של 15 נקודות, כלומר אנחנו נותנים תוספת בניקוד לתלמידים שהישגיהם בשפה הערבית יהיו גבוהים.

בנוסף לנושא של השפה התחלנו לתת העדפת יתר לבוגרים, אם זה בוגרי מכללות ואם זה בוגרי אוניברסיטאות, בכל מה שקשור לממוצע ההישגים שלהם בתחום הדיסציפלינה. אנחנו הלכנו על שני דברים, בעיקר על השפה שנתנו לו 15 נקודות, וגם ממוצע ההישגים בתחום הדיסציפלינה, אם זה מתמטיקה, מדעים ותחומי דעת אחרים, ולכן אנחנו עדים למגמה. פורסם חוזר חדש בנוהל של קליטת מורים, החוזר הזה כבר תקף משנת הלימודים תשע"א.

חוץ מזה, בנושא של שנת השפה הערבית. כידוע השר והמשרד הכריזו על שנת הלימודים תשע"א כשנת השפה הערבית והמשרד הקצה משאבים רבים לשנה הזאת. הוקמה ועדת היגוי, הוועדה הזאת כוללת גם את מיטב אנשי האקדמיה והחינוך במגזר הערבי. בנוסף, לכל האנשים הקשורים במערכת החינוך, גם ועדת המעקב וגם מרכז דה-רסט, דר' מחמוד גנאים, הוא חבר, שהוא מהאקדמיה ללשון ערבית, דר' מחמד עמר, הפרופ' ג'וז קנזע, פרופ' סלימאן ג'ובראן, הם כולם חברים במסגרת אותה ועדת היגוי. במסגרת ועדת ההיגוי אנחנו הולכים להפעיל תכניות לא רק לשנת הלימודים תשע"א, חלק מהתכניות האלה יהיו תכניות המשכיות.

בנושא של התוספת של תקני פיקוח. ניתנו עכשיו משרות למגזר הערבי, מפמ"ר, מפקח מרכז מקצוע ללשון ערבית במשרה שלמה, ומפקח מרכז מקצוע גם לספרות ערבית בחצי משרה, ובנושא של תכניות לימוד, ניתנו גם שני מפקחים, מפקחת בתחום הספרות ומפקחת בנושא של לשון.

בכל מה שקשור להכנת חומרי למידה, אנחנו מפתחים ספרי לימוד חדשים בנושא של תכניות הלימודים, כי פורסמו תכניות לימודים חדשות בגני הילדים, כי אנחנו מקפידים על האוריינות הלשונית, החל מגני ילדים, כי לזה יש השלכות גם על הישגי התלמידים בכיתות א' ו-ב', וגם במבחני המיצ"ב, המבחנים הבין לאומיים וגם מבחני הבגרות, לכן ניתן דגש גם על רכישת השפה בגן הילדים. יש תכנית לימודים חדשה שמוטמעת במערכת החינוך הערבית, יש תכנית לימודים חדשה לבתי הספר היסודיים בשפה הערבית והיא נחשבת כאחת התכניות המובילות בעולם הערבי. התכנית הזו הוטמעה השנה בכל בתי הספר הערביים.

לגבי תכניות הלימודים בעל יסודי, אנחנו ברוויזיה של תכניות הלימודים בחינוך העל יסודי, ותוך שנה יהיו תכניות---
היו"ר מסעוד גנאים
יש תכנית, דר' עבדאללה, כפי ששמענו מהמפקח לשעבר, הדוקטור מחמוד אבו-פנה, שבה מדברים על תכנים, על התוכן של בתי ספר ערביים בתיכון, משום ששם התכנית, כפי שאני יודע, לא שונתה משנות השמונים. נאמר לנו שיש תכנית מוכנה, מאושרת, מזמנה של השרה יולי תמיר, אבל לא מאושרת ליישום.
עבדאללה חטיב
התכנית הזאת היא בספרות ערבית בהיקף של חמש יחידות לימוד, כאשר היא מתפצלת לשתי יחידות ושלוש יחידות ולחמש יחידות. אנחנו עכשיו בשלבים הסופיים של החדרת הטקסטים לאותה תכנית לימודים. נבנתה תכנית לימודים ללא הגדרת הטקסטים במסגרת אותה תכנית לימודים. הטמעתה של התכנית הזאת תחול בשנת הלימודים תשע"א.
היו"ר מסעוד גנאים
בקשר לארבע יחידות לימוד?
עבדאללה חטיב
אנחנו מקיימים דיונים אינטנסיביים בכל מה שקשור למעבר לארבע יחידות לימוד. אנחנו נזהרים בסוגיה הזאת, חבר הכנסת גנאים, כי יש אנשים ויש גם נתונים שאומרים שכאשר עוברים לארבע יחידות לימוד זה יפגע באחוז הזכאות במגזר הערבי, כי אחוז התלמידים שעוברים ברמה של שלוש יחידות לימוד בשפה הערבית עומד על 43%. לכן בתקופה הקרובה אנחנו מקיימים דיונים אינטנסיביים עם צוות פדגוגי, יש הרבה שותפים בתכנית הזאת ואנחנו נגיש את ההמלצות לאישור השר והמנהל הכללי, אבל הדיונים האלה מתקיימים ממש בימים אלה.
היו"ר מסעוד גנאים
בקשר לסוגיית הבונוס לארבע יחידות לימוד בערבית, אני העליתי אותה בפני השר, משום שזה מעודד אותם וזה נותן להם עוד ציונים, למרות שבמגזר היהודי, כפי שבדקתי, מי שמגיש ארבע יחידות לימוד ערבית והוא יהודי הוא מקבל בונוס, וגם בעברית יש לו בונוס. חשבנו שבשפת האם אין בונוס, התברר שיש.
אחמד טיבי
בכלל במדינה יש בונוס ליהודים ולערבים אין.
היו"ר מסעוד גנאים
זה עכשיו לא קשור רק בשפה, אלא בדברים אחרים.
עבדאללה חטיב
אני רוצה להתייחס לשתי נקודות. קודם כל, אנחנו פיתחנו מבדק קריאה וכתיבה. המבדק הזה פותח על ידי ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) וגם על ידי אנשי אקדמיה במגזר הערבי. המבדק הזה חולק לכל תלמידי כיתות א' במגזר הערבי והוא הוטמע גם כן החל מהשנה הזאת. ויש גם מבדקים לאיתור תלמידים שהם לקויי למידה, בתחום של השפה הערבית.

לגבי הנושא של הבונוס. זאת החלטה של המועצה להשכלה גבוהה, אבל אנחנו מקיימים דיונים גם במזכירות הפדגוגית לגבי הבונוס בארבע יחידות לימוד. ההצעה שלנו, כאשר תהיה תכנית הלימודים החדשה בספרות ערבית, נוכל להגיש המלצה למועצה להשכלה גבוהה בקשר לנושא של הבונוס בשפה הערבית ארבע יחידות.
היו"ר מסעוד גנאים
טוב, תודה לך ד"ר עבדאללה חטיב, אנחנו אמרנו שהדיבור הוא על השפה הערבית, לכן אנחנו יכולים לדבר בערבית, בגלל שהיא השפה הרשמית, לכן נוכל לדבר בשפה הערבית. תודה לך ד"ר עבדאללה. עכשיו נשמע את דבריו של מר עאטף מועדי, ועדת מעקב לענייני החינוך.

מר עאטף מועדי, ועדת המעקב לענייני חינוך. בבקשה.
עאטף מועדי
אני אדבר בעברית. אני באמת מברך על היוזמה והדיון, אדוני יושב הראש. אנחנו מיד נרתמנו, בירכנו וחיזקנו את ידיכם על היוזמה הזו. למי שלא יודע, זה היום הבין לאומי לשפת אם. אני מקווה שנחיה אותו כל שנה, אבל יותר עם תכנים, יותר עם תכניות לשנה הבאה.

זה שהשפה הערבית היא רשמית על פי חוק, זה ידוע, זה לא סוד, אבל הלכה למעשה אנחנו נופלים פה, יש הרבה בעיות, חלקן הזכירו החברים פה ואני לא אחזור על הכל, אבל בכל זאת אני רוצה להגיד שעניין השפה, במיוחד השפה הערבית, היא מרכיב מרכזי בכל הנושא של הזהות הלאומית של החברה הערבית הפלשתינית בישראל. זה תקף גם לגבי חברות אחרות, אבל אצלנו זה יותר חזק.

אני אומר בכנות, השפה הערבית היא בחאר, אנחנו לא בסכנה, אני אומר את זה בכנות ובאחריות מלאה, אבל יש אתגרים רבים שעומדים מולנו, שזה בשני תחומים. אני לא ארחיב ולא אעמיק, אלה שני דברים; אל"ף, בעניין השפה הערבית המדוברת לעומת הספרותית, המתח הקיים כל הזמן, עדיין לא הגענו לשפה אמצעית מקובלת, שכן אנחנו יכולים ללמד גם לכתוב וגם לדבר, ופה נופלים גם תלמידינו, מורינו ומפקחינו ומדריכינו, כולם. העניין השני הוא השתלטות שפת הרוב השולטת פה, זו השפה הערבית וגם האנגלית נכנסת אלינו לחיים שלנו, שזה שימוש במושגים בשפות גם בכתיבה.
היו"ר מסעוד גנאים
יש את שפת האינטרנט שילדינו מכירים, ואנחנו לא יודעים אודותיה דבר.
עאטף מועדי
כמובן זאת תרכובת של כל מיני---
היו"ר מסעוד גנאים
לשפה הזאת קוראים ערביזי כי היא שילוב של ערבית ואנגלית.

בבקשה מר עאטף, הזמן שלנו הוא כזה חברים: בשעה שתיים עשרה וחצי אנחנו חייבים לסיים. לכן עוד חמש דקות בקיצור, כדי שכל אחד ייקח את החלק שלו בדיבור..
עאטף מועדי
אני אקצר, כי באמת רוב הדברים הוזכרו פה, אבל אני אגיד אותם באופן מסודר. מה שאנחנו מבקשים, מה שאנחנו דורשים בכל הנושא של השפה הערבית זה שני מושגים; חיזוק והעצמה. חיזוק והעצמה זה לתלמיד, זה למורה, זה למנהל בית הספר וכלה במפקח, המדריך על השפה הערבית, שזה גם מחייב אותנו לתכניות לימודים רציניות. רציניות מבחינתי זה אנשי מקצוע ערבים שכותבים אותם בערבית ויותר חשוב, ספר הלימוד והמדריך למורה שמגיע לספסל התלמיד. מי שבודק, ואנחנו במשרד החינוך, ואני גם אציין את זה, בהתחלתו של תהליך מצוין בשיתוף פעולה לגבי השפה הערבית במיוחד, ואני אזכיר את שני הפרויקטים. בסופו של דבר התכנית רצינית וטובה, שמו את מיטב אנשי המקצוע הערבים, אבל ספר הלימוד עלוב. הוא לא מבטא את התכנית הרצינית שעמלו ועבדו עליה אנשי המקצוע. אמרנו את זה ואנחנו חוזרים לומר את זה.

עניין הכשרת המורים, הזכיר אותו חבר הכנסת זחאלקה, אבל פה, אני חושב, המפולת. היום אנחנו מתגעגעים למורים של אז, המורים של פעם שלימדו אותנו ערבית. היום הכל ממוצע, מי שמתקבל במכללות או באוניברסיטאות, או מי שאפילו הולך ללמוד את השפה הערבית, הם הממוצעים. זה לא מקדם אותנו. אני חושב שחייבת איזה שהיא תכנית רצינית לעודד תלמידים מצטיינים כן ללכת ללמוד ערבית, לסיים באוניברסיטאות או במכללות הטובות ואז להחזיר אותם ולקלוט אותם במערכת החינוך הערבית.
אחמד טיבי
אפשר משפט, כבוד היו"ר?
עאטף מועדי
הדבר השני זה משרד החינוך. השפה הערבית היא לא רק משרד החינוך, אני מדבר עכשיו מהמבט של ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי. לרשויות המקומיות הערביות יש חלק בזה וצריך לשפר את כל מה שקורה שם, גם בתקשורת בין אישית וגם בתקשורת בין רשות לאזרח. כמעט והכל מתנהל בעברית שם, גם הפרוטוקול.

לעניין החברה היהודית ומה שצריך לעשות שם גם במערכת החינוך, גם במה שהוזכר על ידי מר אמנון בארי, חברות ממשלתיות, משרדי ממשלה, שילוט וכיוצא בדבר, צריך להטמיע אותו ולעבוד עליו באופן רציני.

לעניין משרדי הממשלה, צריך לשנות מדיניות. כמו שיש התחלת תהליך, כמו שאמרתי, לשנות מדיניות, וזה מתחיל לעבוד במשרד החינוך, זה צריך לעבוד גם במשרד ראש הממשלה, משרד התחבורה.

אני מסיים. אנחנו עכשיו בשלב של כתיבת חזון עתידי, אסטרטגי, לשפה הערבית. פרופ' מחמד עמר, עם צוות מקצועי. יש פרויקט ענק, זה התחלתו, ויש פרויקט משותף שאנחנו גם שותפים בו, שהזכיר אותו עבדאללה חטיב, שזה שנת השפה הערבית 2010-2011, ואני מקווה שזה יצליח ויהווה איזה שהיא דוגמה טובה.
היו"ר מסעוד גנאים
שוקראן, תודה רבה.

חבר הכנסת אחמד טיבי, כמומחה ללשון עברית.
אחמד טיבי
תודה! ובערבית גם אני בסדר.

ראשית אני רוצה להודות על עצם חקר נושא זה, ומקווה שאף אחד לא יבוא אליך בטענות כי אתה חוקר את השפה הערבית בכנסת הישראלית..
היו"ר מסעוד גנאים
שאל את מר סעיד אודות נושא זה.
אחמד טיבי
ראשית, ישיבה זו הינה ישיבה חשובה. שנית, חשיבות השפה כפי שהופיעה בדף החשוב אותו הגיש ד"ר מחמוד אבו פני, אני רוצה להודות לו ולוועדת המעקב גם כן, על שני הדפים.
היו"ר מסעוד גנאים
יוזמת תיבת אבראהים גם, הם בעלי יוזמה.
אחמד טיבי
מגיע להם כל הכבוד וההערכה, להם יש תפקיד חיובי בנושאים אחרים גם כן. חשיבות השפה שהיא מפתחת אישיות. החשיבות של השפה שהיא אלמנט חשוב בהוויית הזהות, הזהות האישית, הלאומית, התרבותית, ולכן יש רושם שהשפה הערבית היא לא רק מקופחת בחברה היהודית בישראל, אלא היא מקופחת בבתי הספר הערביים. לא מתייחסים אליה כאל נושא חשוב וקרדינלי ביצירת תלמיד עם תוכן. אל"ף, מעמד המורה לערבית הוא לא מה שהיה פעם. רמת המורה לערבית, יש מורים מעולים, לא כולם. יש לומר את זה. לכן צריך לחזק את הכשרת המורה. יש כאן הצעות לגבי ארבע יחידות וכדומה. אני מציע כמה שיותר. אנחנו כמפלגה, דוחפים ללמוד את השפה הערבית במדינות ערב גם, למשל. אני חושב שבחלק מהאוניברסיטאות כאן בארץ מלמדים את השפה הערבית בעברית, בחלק מהפקולטות. יעני אנדרוגינוס, זה בעייתי. חשוב שהתלמיד, כאשר הוא מדבר בערבית, הוא יחשוב בערבית, וחשוב שכשהוא מדבר שפה אחרת, הוא יסתגל לתרבות האחרת. השפה היא כלי. אגב, לא בכדי מתקיים כאן בכנסת שבוע השפה העברית, שבוע הספר, חבר הכנסת ברכה לא השתתף בשבוע הזה, אבל זה שבוע חשוב להחייאת---
מוחמד ברכה
במה?
אחמד טיבי
בשבוע הספר העברי, למה לא השתתפת?

למה זה חשוב? חשוב שיהיה שבוע הספר הערבי, למשל, למה? כי זה מחזק את השפה הערבית ואת התרבות הערבית, אדוני היושב ראש. שבוע הספר העברי שמתקיים בכנסת מחזק את ההוויה העברית ואת הלשון העברית, בדיוק כמו שכותב סמואל הנטינגנון.
היו"ר מסעוד גנאים
אותו סמואל הנטינגנון?
אחמד טיבי
כן, בספרו התנגשות הציביליזציות, השפה נחשבת כאחד הפרופילים החשובים בהתפתחות זהות האומה ומבדילה אותה מאומות אחרות. השפה והדת הם שני הגורמים המרכזיים לכל תרבות וציביליזציה. אני חושב שזה צריך להיות חשוב בהשפעת השפה הערבית על האישיות שלנו.
היו"ר מסעוד גנאים
תודה, חבר הכנסת טיבי, על השימוש במילה השלכות אחר כך נדפדף במילון.

טוב, אבו סעיד אתה רוצה לדבר עכשיו או שנתן למישהו אחר? יש לנו עוד את מט"ח.גב' נעמי גורבט, בבקשה.
נעמי גורבט
תודה רבה. אני ראש תחום שפות מהמרכז לטכנולוגיה חינוכית. רק למי שלא מכיר, זו חברה שפועלת לקידום החינוך בישראל, חברה לתועלת הציבור. אנחנו עסוקים כבר ארבעה עשורים בפיתוח תכנים וכלים להוראה וללמידה ולהערכה, גם מודפסים וגם דיגיטליים, כולל מודלים פדגוגיים והטמעה שלהם, ובשמונה השנים האחרונות יש מרכז לטכנולוגיה חינוכית פיתוח מסיבי של תכנים בערבית, במקצועות הלימוד השונים, מתמטיקה, אזרחות, מדעים, גיאוגרפיה, עברית כשפה שנייה, כשכל הפיתוחים בערבית הם לא תרגום, אלא פיתוח בערבית על ידי מפתחים ערבים.

הפעולה הדרמטית שקרתה לפני שנה וחצי היא הקמה של מחלקה ערבית בתוך תחום שפות, בראשותה של דר' בהא מח'ול, שלצערי לא יכלה להגיע כי התחיל הסמסטר השני באוניברסיטת חיפה, אבל אני אשתדל לייצג אותה בכבוד. דר' בהא מח'ול היא חוקרת ומרצה באוניברסיטת חיפה ובמכללת אורנים. המחלקה שהיא הקימה לפני שנה וחצי כוללת אנשי פיתוח, בוגרי אקדמיה, בתחום שפה וספרות ערבית, חינוך וחינוך מיוחד, מסתייעת ביועצים כמו דר' אלינור סייג-חדד, דר' נזי קסיס, פרופ' אולשטיין וכולי, ומקיימת שיח קבוע ורצוף ומקצועי עם דר' עבדאללה חטיב וכל הצוות של החינוך הלשוני במשרד החינוך.

בימים אלה ממש סיימנו שני ספרים ראשונים בסדרה שנקראת השפה הערבית היא השפה שלנו, הערבית שפתנו, לטובת רכישת הקריאה בערבית. דגש בספרים האלה זה על דיוק וקפדנות, גם מבחינת הלשון הערבית, תחביר, דקדוק, ניקוד וכולי וגם מבחינת התכנים בהתאמה אל הילד ואל סביבתו, נכון להיום, 2010-2011. הפיתוח של הספרים המודפסים מלווה גם בפיתוח של אתר סביבה דיגיטלית, גם לילדים וגם למורים. הסדרה הזאת מפותחת כמובן בהלימה לתכנית הלימודים, מול מחקרים בהוראת ערבית כשפת אם ונשענת גם על מחקר שנעשה במרכז לטכנולוגיה חינוכית, בראשותה של דר' אלינור חדד שבדקה את הדיגלוסיה, את הנושא של הפער בין הידע של אוצר מלים, כשפה דבורה, של ילדי גן, לעומת אוצר המלים המצוי בספרי הלימוד שלהם. במחקר בנתה דר' חדד איזה שהוא קורפוס של מלים שהם המלים המשותפות בשתי השפות, שנח מאוד להישען עליהן ברכישת הקריאה, וגם כמובן את ההבדלים באוצר המלים. בהמשך ישיר למחקר הזה יצא מילון שלדעתנו, עד כמה שאני מבינה, הוא המילון הערבי-ערבי לילדים הראשון, לפחות בישראל. מי שירצה, יוכל להציץ בו. בהמשך, ועל סמך אותו דבר, אנחנו מפתחים את תכנית הלימודים עד כיתה ו'. הלוואי ונמשיך.

אני רוצה להציף שתי בעיות, כי לצד הפעולות האלה של ספרי הלימוד, אנחנו הולכים גם לעיסוק בספרי הקריאה ועידוד הקריאה והכנסת ספרי קריאה כחלק אינטגרלי מהעיסוק בשפה. אני מגיעה אל שתי בעיות שרציתי להעלות, שתי שאלות, האחת נוגעת לספרי קריאה. בכיתות א'-ב' המרכז לטכנולוגיה חינוכית יזם עכשיו קול קורא לכותבים, גם כותבים מומחים, סופרים וכיוצא באלה, וגם כותבי מגרה, בשפה הערבית, לכתוב בהלימה לקורפוס המלים הזה שנמצא, סיפורים לילדים, ואנחנו כבר בתהליך של הפקה של חמישה ספרונים שהם סיפורים שנכתבו בערבית לילדי גן ו-א'. הבעיה שרציתי להציף היא הנושא של ספרי קריאה לילדים מכיתות ג'-ד' עד הרגע שבו ילדים קוראים ספרי קריאה למבוגרים. זאת אומרת מצאי הספרים בערבית, ספרות מקור, או ספרות שמתורגמת באופן איכותי, הוא בעייתי. אנחנו כבר יזמנו קשרים עם הוצאות בעולם, מאוד לא פשוט לעודד קריאה של ילדים בגיל הזה, ג'-ד' עד ח'-ט' כשמצאי הספרים הוא דל, ואם יש למישהו עצה, רעיון לעזרה, מחשבות מה לעשות, אני חושבת שזו שאלה---
מוחמד דראושה
כל חבר כנסת יכתוב ספר כזה.
נעמי גורבט
הבעיה האחרת שאני רוצה להציף, ואני חושבת שאנחנו מתקרבים לאיזה שהוא סוג של רעיון לפתרון זה הנושא של עריכה לשונית. עד כמה שידוע לנו, אין קורס אקדמי לעורכים לשוניים בערבית. אנחנו היום נעזרים בעורכים לשוניים בעלי שם משום הידע שלהם בספרות ערבית, אבל לא משום שהם עברו הכשרה כעורכים לשוניים, ואני מקווה שאני לא טועה באמירה הזו. אחד הדברים שחשבנו ליזום זה הליכה יחד עם אחת האוניברסיטאות לפתוח קורס כזה, בתואר שני, של עריכה לשונית, כמו שיש בעברית, ואני חושבת שבערבית הדבר הוא עוד יותר מורכב ונכון ליצור אותו כידע אקדמי משום המורכבות של שאלות הניקוד, שפת התקשורת ושפת הספרות וכולי.
היו"ר מסעוד גנאים
גב' נעמי גורבט, תודה לך.

גב' אימאן קאסם סלימאן, את רוצה לומר משהו לפני שיחתום חתימה טובה חבר הכנסת.
אימאן קאסם סלימאן
אני יכולה להיות מאוד קצרה ורק להגיד שאנחנו בעצם מדברים על שני מישורים עיקריים, שזה ערבית לערבים וערבית ליהודים. ערבית לערבים, אני לא יכולה להגיד שאנחנו אשמים, כי בכל זאת אנחנו לא ממשלה. זו מחויבותה של הממשלה, של משרד החינוך, לדאוג לכך שהילדים שלנו ילמדו ערבית כראוי ולעזור לנו כדי לשמר את השפה שלנו. זה תפקידו של משרד החינוך ושל כל הגורמים הרשמיים, וגם לתמוך בוועדת המעקב, לתמוך באקדמיה לשפה ערבית, גם בתקציבים, זו מחויבותה של הממשלה ולא להאשים את עצמנו ולהגיד שאנחנו אשמים בזה שהשפה שלנו נסוגה, או קצת נחלשה.

הכיוון השני זה הנושא של ערבית ליהודים, וכמובן לא למטרה ביטחונית, אלא הגיע הזמן שזה יהיה למטרה חברתית.
היו"ר מסעוד גנאים
לא מתוך 'דע את האויב', אלא דע את הידיד, או החבר, או השכן.
אימאן קאסם סלימאן
בדיוק, למטרה של להכיר את השכן, למטרה של דו קיום, גם לכבד את האחר, גם בשפת היום יום, אפילו ללמוד את הבסיס, ואני בעד שהשפה הערבית תהיה שפת חובה בכל בתי הספר היהודיים, שלא ייצאו עם דוקטורט בערבית, אבל לפחות לדעת להגיד לשכן הערבי מזל טוב, ולהבין אותו ולהבין שזה אדם שיש לו תרבות עשירה ויש לו היסטוריה עשירה ולא לזלזל ורק ללמוד את הקללות שיש לנו בשפה.
היו"ר מסעוד גנאים
שוקראן.
דדי קומם
אפשר רק להעיר לזה? בהקשר של התרבות, של השפה, זה באמת לא רק כלי לתקשורת, אלא זה תרבות, וזה נאמר פה, ואני מאמץ את זה כיהודי שבאמת זה התפקיד שלנו לרצות. אני חושב שזה מאוד הגיוני שנרצה להבין את התרבות, ואם אנחנו אומרים ביטויים בעברית 'צדיק בסדום' או 'מגדל בבל', להבין מה הכוונה, או בערבית, אם מישהו אומר לך 'בוקרא פיל מישמיש', או 'אנחנו קברנו אותו יחדיו', שתבין על מה מדובר. אם לא תכיר את הסיפור מאיפה זה בא, אתה לא מכיר חלק גדול של השכן שלך.
היו"ר מסעוד גנאים
שוקראן. הוא יודע ערבית.

חבר הכנסת מוחמד ברכה בבקשה. אנחנו יכולים לדבר בערבית.
מוחמד ברכה
אתה יודע שקל לי יותר לדבר בשפה הערבית. טוב, זה לצרכי הפרוטוקול, כדי שהדברים ייראו, לא כדי שננהל שיחה, ידידותית ככל שתהיה, אבל שאפילו לא תהיה מוזכרת בדברי הימים של הכנסת.

לא מזמן, לפני כמה חודשים, הייתי באחד מבתי הספר בלוד ושם נאמר לי שהמפקחת שם על בתי הספר הערביים, גם בעניין של השפה הערבית, אינה בקיאה בשפה הערבית. אני חושב שזה מתחיל מכאן. זה מתחיל מיחס שלדעתי יש בו מידה לא מועטה של פטרוניות ושל יחס לא הוגן לשפה הערבית ולציבור הערבי כדובר השפה הזו. אני חושב שגם היחס שמגלה שר החינוך לוועדת המעקב לענייני חינוך ערבי הוא יחס שאינו עולה בקנה אחד עם החשיבות שיש לתת לבעיות החינוך בתחום הערבי בקרב האוכלוסייה הערבית והן רבות. לא מזמן עליתי על דוכן הכנסת ונתתי, לפי תפיסתי, תכנית שלמה איך לטפל בבעיות של החינוך הערבי ואחד הדברים שנכללו שם היה העניין של מעמדה של השפה הערבית.

כמובן יש מקום לעודד ויש מקום לחנך ולהאיץ וכולי וכולי, אבל אני חושב שיש שני כלים שאחד מהם לפחות נמצא באימוץ במשרד החינוך, העניין של ארבע יחידות מינימום של שפת אם. אני חושב שזה דבר נכון וחשוב, אבל זה לא צריך להיות פרי תוצאה של מדיניות, ולא של תקציב, אלא זה צריך להיות בחוק. אני הצעתי הצעת חוק בעניין הזה, וענו לי ש'אנחנו מטפלים בזה כמדיניות משרד החינוך'. זה חשוב, אני לא מזלזל בזה ואני מברך גם את העובדים במשרד החינוך שהובילו להחלטה הזו, אבל אני חושש שמסיבות שונות בשנים הבאות, בשנה הבאה, בעוד חמש שנים, עשר שנים, בממשלה אחרת, בתקציב אחר, בתפיסה אחרת, הדבר הזה יבוטל, כי זו החלטה פנימית של משרד החינוך. אני חושב שצריך לקבוע בחוק שלימוד שפת האם בבתי ספר צריך להיות מינימום של ארבע יחידות. זה יכול להישמע כפייתי, אבל אין מנוס מהדבר הזה.
היו"ר מסעוד גנאים
סליחה על ההפרעה, ד"ר עבדאללה, אני לא הבנתי את עניין ארבע היחידות. ממה שהבנתי, משרד החינוך יחייב או ישקול?
עבדאללה חטיב
משרד החינוך יחייב, זו דרישתנו. משרד החינוך בשבועות האחרונים קיים דיון לגבי הסוגיה של המעבר לארבע יחידות לימוד וההשפעה שלה על אחוז הזכאות לבגרות כי מהנתונים שיש לנו, ברגע שאנחנו מעלים את זה לארבע יחידות לימוד אחוז הזכאות במגזר הערבי יירד, ולכן אנחנו עכשיו, בתקופה הקצרה, מקיימים דיון ויוגשו המלצות מקצועיות מה היתרונות והחסרונות, כאשר החשיבות היא האינטרס של התלמיד במגזר הערבי.
מחמוד ברכה
אני מייחס, אדוני היושב ראש, חשיבות רבה לאותו דיון שאתם מקיימים בנושא, אבל הקו שאמור להנחות את העניין הזה, אמנם אחוז הזכאות, אבל לא צריך להיות שבוי בתפיסה של יצירת עובדות סטטיסטיות ולא עובדות חינוכיות. לא לייצר מצב של אחוזי זכאות על מנת... אני יודע, למשל, איך זה קורה בעניין של האבטלה, איך מטפלים בעניינים של אבטלה. באבטלה יש ישוב מוכה אבטלה אם יש בו מעל 10%, אז מביאים נגיד 30, 40, 50 מובטלים, מכניסים אותם לקורס הכשרה מקצועית שלא יוביל לשום תעסוקה, אחוז האבטלה יירד ל-9.99% ואז אותו ישוב ייצא מהסטטיסטיקה, אבל הוא עדיין שקוע שם. לכן השאלה היא לא השאלה הסטטיסטית, אני חושב שהמהות העיקרית של ללמוד שפת האם, על כל מה שמשתמע מכך לעניין הזהות, וגם מבחינת ההישגיות, כל המחקרים הוכיחו, ואני מתאר לעצמי שהדברים האלה נאמרו לפניי ואני לא מחדש, שאחד הכלים המרכזיים להישגיות בלימודים במקצועות השונים הוא השליטה בשפת האם, הידע בשפת האם.

דיברתי על הכלי של ארבע יחידות, הכלי השני הוא לפנות למועצה להשכלה גבוהה. בעת קבלת הסטודנטים לאוניברסיטה, היא צריכה לקחת בחשבון ולתת בונוס על לימוד שפת אם. זה נאמר?
היו"ר מסעוד גנאים
כן.
יהודית גידלי
נאמר וכתבנו.
מוחמד ברכה
זה הדגל שלי כבר שנים.
היו"ר מסעוד גנאים
כל מוסיף לא גורע, אלא מחזק.
מוחמד ברכה
אני חושב שזה מאוד חשוב, ואני חושב שטוב יעשה יושב ראש ועדת החינוך, אם הוא ייזום פגישה בעניין הזה ויזמן לכאן את נציגי המועצה להשכלה גבוהה.

ההערה האחרונה היא לגבי ועדת החינוך. באותה ועדה שהתעכבתי בגללה היה יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת זבולון אורלב, והוא הוביל הצעת חוק חשובה שם ולכן הוא נעדר, אבל יש תופעה שהיא לא לרוחי, אדוני היושב ראש הזמני, שכל אימת שיש דיונים על מערכת החינוך הערבית, זה הופך להיות מגרש ביתי שהערבים מדברים עם ערבים, עם כמה פקידי ממשלה. אני חושב שזו תעודת עניות לכנסת, זו תעודת עניות לוועדת החינוך ואני מבקש, דרכך, יושב ראש הוועדה, שניתן את הדעת לעניין הזה. זה לא דיון אינטימי של ערבים עם ערבים, זה דיון רציני, מעמיק, באחת הסוגיות הקשות ביותר במערכת החינוך במדינת ישראל והיא הכשלים של מערכת החינוך הערבית, בגלל משרד החינוך, ולא בגלל כשל פנימי. תודה.
היו"ר מסעוד גנאים
תודה, חבר הכנסת ברכה.

אנחנו מתחילים לסכם וכל מי שיש לו הערה יכול להעיר אותה. אנחנו עומדים לסכם בעברית בגלל הפרוטוקול מטבע הדברים פרוטוקול השפה הערבית היא שפתם של הערבים במדינת ישראל והיא שפה רשמית במדינה. עובדה זו מחייבת העלאת המודעות לחשיבותה והיא גם מחייבת את המדינה לתרגם זאת למעשים במערכת החינוך ובחיים הציבוריים.

הוועדה מברכת על החלטת משרד החינוך להכריז על השנה הבאה כשנת השפה הערבית.

הוועדה קוראת לכל משרדי הממשלה להקים אתרי אינטרנט בשפה הערבית, כל משרד בתחומו, וגם למוסדות הציבור---
חנא סוייד
לכלול את השפה הערבית באתריהם הקיימים.
היו"ר מסעוד גנאים
הכוונה ידועה. לכבד את מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לתגבר את לימודי הערבית בבתי הספר היהודיים, כקבוע בחוק, וכן לתגבר לימודי השפה הערבית בבתי הספר הערביים לתלמידים ולמורים. נמצא כי השפה היא המפתח לשליטה טובה ומביאה את התלמידים להישגים גבוהים יותר, הכוונה לשפת האם הערבית, בכל המקצועות.

הוועדה קוראת לערוצי התקשורת האלקטרוניים לשדר תכניות בשפה הערבית.

הוועדה קוראת למועצה להשכלה גבוהה לתת בונוס בכניסה לאוניברסיטה על ארבע יחידות לימוד בשפת האם הערבית, ולפתוח קורסים לעריכה לשונית בערבית.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להעלות את מספר המפקחים והמדריכים בשפה הערבית, לבתי הספר הערביים, ולאשר יישום תכנית הלימוד המתייחסת לתכנים בבתי ספר התיכון במגזר הערבי. אני מתכוון לוועדה שהיתה בראשותו של דר' מחמוד אבו-פנה ושאושרה על ידי שרת החינוך לשעבר, אבל לא אושרה ליישום, כפי שהבנתי.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לאמץ את ההצעה לחייב את התלמידים הערבים בארבע יחידות לימוד בשפה הערבית בבגרות.
מוחמד דראושה
ברשותך, כבוד היושב ראש, אני רוצה להוסיף את הנושא של שילוט במרחב הציבורי בשפה הערבית, במיוחד בכבישים ובמוסדות ציבור.
היו"ר מסעוד גנאים
לזה התכוונתי במוסדות ציבור, אבל גם בשילוט. נוסיף את זה.
עאטף מועדי
יש את הנושא של הכשרת המורים במכללות ובאוניברסיטאות.
היו"ר מסעוד גנאים
לזה הכוונה בתגבור.
מוחמד ברכה
והדרישה למפקחים שיהיו בקיאים בערבית.
היו"ר מסעוד גנאים
אנחנו פונים פה למשרדי הממשלה ולא לציבור.

אני מודה לכולם על זה שבאו, תודה לכולם, יברככם אלוהים. ומאחלים לכם שפה ערבית עשירה. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00

קוד המקור של הנתונים