ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 23/02/2010

חוק מוזאון הכנסת, התש"ע-2010

פרוטוקול

 
p_yaffa

2010-04-26Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 172

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ט' באדר התש"ע (23 בפברואר 2010), שעה 09:30
סדר היום
הצעת חוק מוזיאון הכנסת, התשס"ט-2009

של חה"כ זבולון אורלב, חה"כ רונית תירוש, חה"כ דניאל בן סימון, חה"כ נחמן שי, חה"כ אלכס מילר, חה"כ חיים אמסלם, חה"כ דני דנון, חה"כ ציון פיניאן, חה"כ יעקב כץ, חה"כ מנחם אליעזר מוזס (פ/1408)
נכחו
חברי הוועדה
זבולון אורלב – היו"ר

חיים אמסלם

מנחם אליעזר מוזס

כרמל שאמה

רונית תירוש
מוזמנים
גבי שוחט - סגן החשב הכללי, משרד האוצר

אורי גבע - אגף התקציבים, משרד האוצר

שלומית נמליח - מינהל התרבות, משרד התרבות והספורט

עו"ד גבריאל מאיר - ס' יועמ"ש, משרד התרבות והספורט

עו"ד אריאל צבי - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד רוני טלמור - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רפ"ק זהבה לייב - ר' חוליית ייעוץ וחקיקה, אגף חקירות ומודיעין, המשרד לביטחון פנים

מפקח נירית לירם קניזו - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

יוסי פלדמן - מנכ"ל, המועצה לשימור אתרים

איציק שוויקי - רכז אזור ירושלים, המועצה לשימור אתרים

נחמה נובנשטרן - ע' מנכ"ל, המועצה לשימור אתרים

עו"ד מיכל אופיר - ייעוץ משפטי, מינהל מקרקעי ישראל

עו"ד מיכאל ראבילו - מייצג את היזם

עו"ד דוד שמרון - נציג היזמים
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
ייעוץ משפטי
מירב ישראלי
רשמה וערכה
ס.ל., חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק מוזיאון הכנסת, התשס"ט-2009

של חה"כ זבולון אורלב, חה"כ רונית תירוש, חה"כ דניאל בן סימון, חה"כ נחמן שי, חה"כ אלכס מילר, חה"כ חיים אמסלם, חה"כ דני דנון, חה"כ ציון פיניאן, חה"כ יעקב כץ, חה"כ מנחם אליעזר מוזס (פ/1408)
היו"ר זבולון אורלב
אנחנו פותחים את הישיבה - הצעת חוק מוזיאון הכנסת, של חברי כנסת רבים, לקריאה ראשונה. כאמור, אנחנו סיימנו את הכנת החוק לקריאה ראשונה, על כל סעיפיו, למעט סעיף 27 ואילך, פרק ה', 'קניין המדינה במקרקעי המשכן הקודם'. בישיבה הקודמת השארנו את פרק ה', 'קניין המדינה במקרקעי המשכן הקודם', כדבר פתוח. אמרנו שאנחנו נותנים 60 יום למשרד האוצר וכולי לבוא בדברים ולבוא אלינו עם דברים מגובשים.

במקביל פניתי ליושב ראש הכנסת, על מנת שהוא ייזום פגישות, גם עם עיריית ירושלים וגם עם משרד האוצר, על מנת שהוועדה תוכל לקבל החלטה מושכלת. התקיימו שתי פגישות אצל היושב ראש; פגישה אחת עם עיריית ירושלים ונוספים, אבל עיקר הבקשה של היושב הראש היתה לדעת מה זכויות הבנייה במקום ונאמר לו, על ידי מר קובי כחלון, ראש הוועדה המקומית בירושלים, שזכויות הבנייה לא יעלו על 6 קומות וכל הסיפורים על 16 קומות, 32 קומות, זה מגדלים פורחים באוויר, ואז אמר היושב ראש, 'אם כך, לא יכולים להסתמך על עשיית עסקה עם היזם, כדי שהוא יבנה והוא יממן, ברור לגמרי שהבניין צריך להירכש מחדש על ידי המדינה', ואז עלתה השאלה באיזה דרך הבניין יירכש מחדש על ידי המדינה מהיזם.

החשב הכללי באוצר התבקש לנהל משא ומתן עם היזם, ופגישה השנייה התקיימה בראשית שבוע זה, אצל יושב ראש הכנסת, בהשתתפות, שוב, מר קובי כחלון, יושב ראש הוועדה המקומית של ירושלים, ובהשתתפות סגן החשב הכללי, מר גבי שוחט, שהוא בדרכו לכאן, ואנשי צוותו, ביניהם רכז באגף התקציבים, שממונה על הנושא הזה. בשתי הפגישות האלה השתתפה היועצת המשפטית שלנו, עורכת דין מירב ישראלי, ואנוכי, ונציג המנהל הכללי של הכנסת, שגם נמצא איתנו היום. בישיבה הזאת סוכם שלקראת הקריאה הראשונה לא תתקבל החלטה. כלומר אנחנו מעבירים את הקריאה הראשונה מבלי שעדיין תיפול החלטה, אלא בנוסח פחות או יותר שעבר בהחלת הרציפות, אבל בדברי ההסבר ובדבריי במליאת הכנסת אהיה חייב לומר שעדיין כל האופציות באשר לדרך שבה יירכש הבניין עדיין פתוחות; או שזה יהיה בדרך של משא ומתן והסכמה, או בדרך של הפקעה, או בכל דרך אחרת שתוצע. כל הדרכים פתוחות. כלומר אם חשבנו שבקריאה הראשונה נקבל הכרעה באשר לדרך, הכריע ביום ראשון היושב ראש, הוא ביקש להעביר את בקשתו ואני כמובן עושה זאת, גם בהסכמה שלקראת הקריאה הראשונה עדיין לא תתקבל החלטה, אלא הנוסח שיעבור הוא הנוסח שרשום בהחלת הרציפות, אבל בדברי ההסבר ייאמר בצורה ברורה שהאמור בנוסח שבהחלת הרציפות הוא לא הנוסח שעליו החליטה הוועדה, אלא ההחלטה תתקבל לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

כמו כן עלתה השאלה, לכשהבניין יועבר מבעל הנכס למדינה, בהסדר כפי שיוחלט, מי משלם עבורו, האם זה אוצר המדינה, האם זה הכנסת וכולי וכולי, ועל כך, שוב, ביום ראשון נפלה ההחלטה שמי שיממן את זה זאת הכנסת, בתוספת תקציב מיוחד, הואיל וזאת גם הוצאה חד פעמית. אין ספק שהתקציב השוטף גם הוא ייצא מהכנסת, אבל פה הבעיה היתה בעיית הרכישה, ועל כך סוכם, על דעת אגף התקציבים ויושב ראש הכנסת, שכך יירשם כבר בקריאה הראשונה, כדי שיהיה ברור שהבניין משרת את הכנסת וההוצאה תירשם בתקציב הכנסת. הלוגיקה, כפי שאגף התקציבים שכנע את יושב ראש הכנסת, שגם רכישות שמתבצעות על ידי משרדי ממשלה אחרים, הרכישה נרשמת במשרד המיועד לכך. כלומר גם אם אגף התקציבים מעביר את הכסף, ההוצאה נרשמת במשרד המיועד לכך ולא במשרד האוצר.

עד כאן הדברים.
כרמל שאמה
אדוני היושב ראש, לגבי מה שאמרת, יש הסכמה של כולם?
היו"ר זבולון אורלב
מה שאמרתי כרגע זאת הסכמה של יושב ראש הכנסת, של החשב הכללי, של הממונה על התקציבים ושל עיריית ירושלים.
כרמל שאמה
הבעלים לא נמצא? הוא לא היה בפגישות האלה שדובר עליהן?
היו"ר זבולון אורלב
לא, מר גבי שוחט דיווח בישיבות האלה שבמקביל לישיבות שלנו מתנהל משא ומתן בינו לבין היזמים, וחלק מהסיבה שאנחנו לא מקבלים הכרעה בעניין זה שהמשא ומתן עם היזמים לא הסתיים, ואנחנו לא רוצים להמתין לקריאה הראשונה. אנחנו דוחים את ההכרעה הזאת לקריאה השנייה, כדי לאפשר עוד פסק זמן, כי עכשיו נכנסים לפגרה, אז יש כמה חודשים כדי שיתנהל משא ומתן. אבל זאת ההסכמה של יושב ראש הכנסת, כפי שאמרתי, החשב הכללי, הממונה על התקציבים ועיריית ירושלים וכמובן גם שלי.

מר גבי שוחט, אני דיווחתי על תוצאות הישיבה. הגעת, תודה רבה. הנציג של המנהל הכללי של הכנסת, שנמצא איתנו גם, יתבקש עכשיו ללוות את כל הדיונים כי בסופו של דבר המנהל הכללי של הכנסת יצטרך להוציא לפועל את כל הסידורים האלה.
גבי שוחט
אני רוצה לקוות שתוך חודש ימים תהיה לנו תשובה. לפחות מבחינה זו, עם היזמים התחלנו בתהליך של לתאם עם כולם, באותו דיון לנסות לסגור את הנושא הזה כמה שיותר מהר.
היו"ר זבולון אורלב
אנחנו סבלניים. גם חזקה עלינו מצוותו של היושב ראש, לעשות מאמץ ולהגיע להסדר, זה תמיד טוב על פני הכרעה חד צדדית, אם כי אם לא יתקבל הסדר בסופו של דבר תתקבל החלטה וההחלטה, לדעתי, תהיה החלטה משפטית, לא החלטה ציבורית.

משרדי הממשלה, עוד מישהו רוצה לומר משהו?
אורי גבע
דיברנו על הרכישה, באיזה סעיף זה מופיע?
מירב ישראלי
בסעיף 29 בסוף, השורה האחרונה.
היו"ר זבולון אורלב
זה הנוסח שגובש ביום ראשון.
זהבה לייב
אני הייתי שמחה להתייחס להיבטים של מסירת מידע פלילי.
היו"ר זבולון אורלב
אני לא פותח את הדיון. אנחנו קיימנו שני דיונים בחוק הזה. אני לא פותח עכשיו שום סעיף, תוכלי לבוא לקריאה השנייה והשלישית ולפתוח. המשטרה, כולם הוזמנו לכל הדיונים, אני לא פותח שום דבר מחדש.
מירב ישראלי
הם התבקשו להעביר את ההערות שלהם אליי בתוך, נדמה לי, 21 יום, בדיון הקודם.
היו"ר זבולון אורלב
הם העבירו?
מירב ישראלי
אני לא קיבלתי.
היו"ר זבולון אורלב
קודם כל אם התבקשתם, אז אני מתנצל. אני לוקח את דבריי. אנחנו נשמע אותך.
זהבה לייב
לצערי הרב באמת העמדה הזאת לא עברה בכתב, אבל אני רוצה להתייחס לפחות לנושא העברת המידע.
היו"ר זבולון אורלב
אנחנו נחזור אלייך. תני לנו לסיים את הפרק הזה של הקניין.
מירב ישראלי
את מדברת על סעיף העבר הפלילי של חברי המועצה, או על הנושא של הביטחון במתחם? אלה שני דברים שנוגעים למשטרה.
היו"ר זבולון אורלב
נחכה עם זה.

יש עוד מישהו ממשרדי הממשלה שיש לו הערות לגבי הקניין? עורך דין ראבילו, בבקשה. אני רק מפנה את תשומת לבך שעברת את הפרוצדורה שהערתי גם בפעם הקודמת, פרק י"ב בחוק השדלנים. אני מאוד מבקש, אני אתן לך הפעם לדבר, אבל להקפיד על זה להבא. אנחנו מקפידים ומקפידים עלינו שעורכי דין שמייצגים לקוחות צריכים לעבור פרוצדורה לפני שהם מופיעים לפני הוועדה. זה מופיע בכל הזמנה. אז אני מפנה את תשומת לבך.
מיכאל ראבילו
תודה רבה, אדוני. בישיבה האחרונה, שהתקיימה ב-9 בדצמבר, אני מקריא מעמוד 23 לפרוטוקול, נקבע שיתקיים דיון נוסף לאחר 60 ימים כשיתאפשר באותם 60 ימים לנהל משא ומתן בין נציגי הכנסת, משרד האוצר והיזם. באותה ישיבה אמרתי שאני מבקש מאדוני שבאמת אדוני ידאג שייפגשו איתנו במהלך 60 הימים, וסגן יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת כרמל שאמה אמר, 'אם לא ייפגשו איתכם, זה יהיה מאוד לא חכם מצדם', ואדוני אמר 'תדע לך, אנחנו יכולים גם לקבוע בחקיקה לטובתכם, זה מה שיקרה אם לא ייפגשו איתכם'. מאז אותה ישיבה פנינו במכתב לאדוני, פנינו במכתב לאוצר כמה ימים לאחר מכן, התחננו, תיפגשו איתנו, לא כפי שאנחנו האזרחים רוצים, כפי שאדוני, כפי שהנבחרים, כפי שסגן יושב ראש הכנסת ביקשו מהם להיפגש איתנו. לא התקיימה שום פגישה, למרות כל הבקשות שלנו ומר שוחט אומר שיש תיאומים, מכל מקום התיאומים האלה אלינו עדיין לא הגיעו. יכול להיות שהתיאומים הם במשרדי הממשלה ובסופו של דבר ינחיתו עלינו איזה שהוא תאריך. גם לזה אין לי תלונה, רק שייפגשו איתנו.

מה שקורה זה שבביטויים המשפטיים שלנו, במרכאות אני אומר 'חוטא יוצא נשכר'. אמנם אדוני אמר שתהיה הערה ויירשם בדברי ההסבר שבפירוש זה לא---
היו"ר זבולון אורלב
וגם בדבריי לכנסת.
מיכאל ראבילו
וגם בדברי אדוני לכנסת, אבל מכל מקום יש פה התקדמות בתהליך החקיקה כשמי לידינו יתקע שבעתיד באמת ייפגשו איתנו? לכן מה שאני חושב, לאור גם הדברים שלכם עצמכם בעמוד 23 לפרוטוקול, ולאור העובדה שפנינו מהיום הראשון, שעדיין לא יעבור החוק הזה לקריאה ראשונה, כפי שאדוני עצמו קבע בישיבה הקודמת. אנחנו עשינו את כל מה שהוטל עלינו, וכאן נוצר מצב שלמרות שעשינו את כל מה שהוטל עלינו, בעצם הליך החקיקה נמשך ויש איום גדול יותר שמוטל על ראשנו, כשההליך ממשיך, בלא שעשינו משהו רע, מה שנקרא. אנחנו פעלנו, שמעתי את דברי אדוני, ואנחנו רוצים להראות נכונות מצדנו, פשוט לא היה לנו צ'אנס, לא היתה נכונות ולא התקיימה פגישה, אפילו לא היה ניסיון לקבוע פגישה.
היו"ר זבולון אורלב
קודם כל אני רוצה לאשר שאכן פניתם אליי. אני רק רוצה לדווח לוועדה שאני פניתי מספר פעמים ליושב ראש הכנסת וביקשתי ממנו והפצרתי בו, ואני יודע שגם הוא עשה את מה שמתבקש, אבל התוצאה הסופית היא באמת תוצאה שאנחנו עומדים בפניה היום. חבר הכנסת שאמה ואני לא יכולים ולא מורשים לנהל את המשא ומתן וזה לא תפקידנו. פנינו כמה וכמה פעמים, אני דווקא משבח את יושב ראש הכנסת שהתפנה פעמיים לישיבות לא קצרות בסוגיה הזאת, ויש היום גם מצווה ישירה של יושב ראש הכנסת אל החשב הכללי, כדי לנהל את ההידברות הזאת, או את המשא ומתן, או את המגעים, אני לא יודע בדיוק איך לקרוא להם, ולכן כדי מצד אחד לא לפגוע באפשרות להגיע להסכם, ומצד שני לא לעכב את הליך החקיקה, סבר היושב ראש ואנוכי, וגם יתר משרדי הממשלה, שזאת הדרך הנכונה. אני לא חושב שאנחנו מאבדים משהו מהיכולת להגיע להסכם, מה עוד שאני ממשיך להצהיר בפניך שדרך המלך שאני רואה לפתרון הבעיה היא באמת השגת הסכם. אני בטוח שזו גם דעתו של חבר הכנסת שאמה, דרך ההבנה וההסכמים היא תמיד דרך עדיפה. אם לא יהיה הסכם, אתם גם צריכים לדעת, שאם בניתם משא ומתן על כך שיצטרכו לפצות אתכם על בניין של 16 קומות, או 32 קומות, אתם תעמדו מול מציאות שונה לגמרי, כי יבוא מר קובי כחלון ויאמר לכם 'רבותיי, תדעו, זאת המציאות היום, שבה ניתן לקבל היתר בנייה', כלומר יש כאן מציאויות שהשתנו, וכולנו צריכים להתכנס לאותה מציאות, ולכן אני לא יכול לקבל בקשתך לעכב את הקריאה הראשונה, מה עוד שאני מודיע בצורה המפורשת ביותר, וכותב את זה ואומר את זה. אני לא רואה שום צורך להמתין עם הדבר הזה. אגב, אם לא היינו נכנסים לפגרה, אולי, אבל גם לא. זה לא רק עניין הפגרה, כי בין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית יעברו בין כה וכה מספר חודשים, שלושה חודשים שאפשר עדיין להמתין. עד לדיונים של הקריאה השנייה והשלישית יש לכם שהות לנהל את המשא ומתן. בפעם הקודמת, אגב, נתנו 60 יום, ה-60 יום חלפו ב-9 בפברואר והואיל והיושב ראש לא הצליח לארגן את הפגישה השנייה, שדיברתי עליה ביום ראשון, דחינו את הישיבה להיום, כדי לאפשר ליושב ראש לקיים עוד ישיבה. אשר על כן, אני לא רואה מקום לקבל את בקשתך, ואני אעמיד את זה היום להצבעה.
מיכאל ראבילו
אם רק יורשה לי, אם אפשר יהיה לרשום שהחוק לא יועבר לקריאה שנייה ושלישית לפני שלפחות ימוצו המגעים בינינו.
היו"ר זבולון אורלב
הכנסת לא יכולה לקבל על עצמה מגבלות חקיקה בגלל בקשות כאלה ואחרות. אתה שואל אותי---
מיכאל ראבילו
מדובר פה במקרה מאוד חריג.
היו"ר זבולון אורלב
אני לא יכול להתחייב על הדבר הזה. קודם כל אני רק דעה אחת, יכולים לבוא כל חברי הוועדה ותהיה להם דעה אחרת. בי"ת, צריכים לשאול את היושב ראש. צריך לזכור שבחוק הזה השר הנוגע בדבר זה היושב ראש. לפי החוק, היושב ראש הוא בעל הבית כאן, אז אני לא יכול לקבל כזאת התחייבות מפורשת, אני יכול לומר לך שבהחלט אני רואה את הסדר הנכון של הדברים, שכך יהיה, שקודם ימוצה המשא ומתן ובלבד שיתנהל משא ומתן ולא ייעשה, לפחות מצידכם, שום ניכור, ואני חושב שזה הסדר הנכון של הדברים והצהרתי בפניך בשם חברי הוועדה שאנחנו בהחלט רואים את הפתרון העדיף בהשגת הסכם.

עד כאן.

חוזרים למשטרה.
זהבה לייב
הצעת החוק מדברת על מסירת מידע פלילי לשני צרכים שונים. אנחנו מדברים על סעיפים 7, 15, 16 ו-22. שני הצרכים שבשלהם נמסר מידע פלילי, על פי הצעת החוק, הם לצורך מינוי מנהל מוזיאון הכנסת, שזה סעיף 7, העברתו מכהונתו, סעיף 15, השעייתו, ובנפרד, מכח סעיף 22, לצורך סיום כהונתו, השעייתו של חבר המועצה המייעצת לכנסת. החוק שמסדיר את כל נושא מסירת המידע הפלילי, על כל המגבלות שקשורות בכך זה חוק המרשם הפלילי. סעיף 6 באותו חוק קובע שמי שהוסמך על פי חיקוק לתת או לבטל רישיון, היתר או זכות עיסוק כלשהי, ולשם כך הוא רשאי, על פי אותו חיקוק, להביא בחשבון את עברו הפלילי של מבקש הזכות, רשאי לשקול את העבר הפלילי ולקבל לשם כך מידע פלילי מהמשטרה. כלומר הבסיס החוקי למסירת מידע פלילי יהיה מכח סעיף 6, בשילוב אותם סעיפים שהזכרתי קודם בחוק מוזיאון הכנסת.

מטבע הדברים צריכה להיות איזה שהיא הלימה וקוהרנטיות בניסוח של הצעת החוק לחוק המרשם הפלילי. למשל אם אני מסתכלת על הניסוח של 7(3), מהנוסח העכשווי משתמע שהמידע הרלוונטי למסירת המידע הפלילי זה למשל הרשעות בלבד, בשעה שלפי חוק המרשם הפלילי המשטרה מעבירה מידע על פרטי רישום, לא רק על הרשעות, גם על החלטות אחרות של בית משפט וגם על חקירות, על תיקים תלויים ועומדים. לכן אני מציעה שאת 7(3), 15(3) ו-16(3) יאחדו לנוסח אחד של סעיף שידבר על כך שבבחינת המינוי, העברה מהכהונה והשעיה, אני מדברת על מנהל מוזיאון הכנסת, רשאי יושב ראש הכנסת להביא בחשבון את עברו הפלילי של המועמד. הביטוי 'עברו הפלילי' הוא רחב יותר, הוא הולם את חוק המרשם הפלילי, גם ברור מהנוסח הזה מי הגורם שבדיוק זכאי לקבל את המידע הפלילי ואותו דבר בהתאמה גם לעשות בסעיף 22.

בקשר לסעיף 22 מתעוררת בעיה נוספת. לכאורה עולה שהמידע הפלילי נמסר אך ורק לצורך סיום הכהונה. הרי זה לא ייתכן שאותו עבר פלילי לא יישקל כתנאי סף גם למינוי. גם לא ברור בסעיף 22 מי הגורם שזכאי למידע פלילי.
היו"ר זבולון אורלב
אשר על כן, הצעתך, במשפט אחרון?
זהבה לייב
אני מציעה לבטל את כל הסעיפים הקטנים האלה, לקבוע שני סעיפים, אחד לעניין מינוי מנהל מוזיאון הכנסת ואחד לעניין מינוי חבר המועצה המייעצת לכנסת, כששם יהיה נוסח כללי, כמו שאמרתי, בבחינת המינוי של מנהל מוזיאון הכנסת, למשל, העברתו מכהונתו והשעייתו, רשאי יושב ראש הכנסת להביא בחשבון את עברו הפלילי של המועמד.
היו"ר זבולון אורלב
בקשתך ברורה.
מירב ישראלי
אני רוצה שגם עורכת דין רוני טלמור, ממשרד המשפטים, תתייחס.

כמה עניינים, דבר ראשון, שאלה, עד כמה שאני יודעת, לפחות בחוקים אחרים שהדברים עלו, עלתה בעיה בנוסח הזה בכלל עם הסמכות לקבל מידע מהמרשם הפלילי ללא הסכמת המועמד, וההפניה היתה דווקא לסעיף 4 בחוק המרשם הפלילי, אם אני זוכרת נכון.
זהבה לייב
סעיף 6 זה הבסיס החוקי למסירת המידע הפלילי.
מירב ישראלי
יש מצבים שאפשר בהסכמה, ויש מצבים שאפשר בלי הסכמה. אני לא זוכרת את המספרים של הסעיפים, לא חשבתי שנדון בנושא הזה היום. אנחנו עוסקים בנושאים האלה במגוון מאוד רחב של חוקים, אז קודם כל יש את השאלה הזאת, שהיא תמיד עולה, זה דבר אחד.

דבר שני, ואת זה אני משערת שגם עורכת דין רוני טלמור תגיד, הנוסח הזה נמצא בעשרות חוקים. מה שאת אומרת עכשיו זה למעשה שינוי של מצב חקיקתי קיים בעשרות חוקים והוא משליך, פרשנית, על חוקים נוספים.

דבר נוסף, את גם משנה, מהותית, את הדבר. כי בנוסח שאת מציעה אפשר לשקול את עברו הפלילי. כאן, למעשה, יש איסור להעסיק מישהו, או לקבל אותו לתפקיד, אם הוא הורשע בפלילים, אז גם מהותית יש פה שינוי שצריך לדון בו.

אני מציעה כך; מכיוון שזה נושא כבד משקל ביותר, לדעתי צריך לייחד לו דיון נפרד, משרד המשפטים גם, לדעתי, צריך לבחון את ההשלכות הרוחביות, מבחינתו, על כלל החקיקה, ולכן אני מציעה שלקריאה הראשונה אנחנו לא נכניס שינויים, אני צריכה לשקול את כל הדברים האלה, אני צריכה לראות את זה, אני לא יכולה כרגע לעשות את זה בצורה מושכלת. אני מקבלת את זה שצריך לבחון את זה ויכול להיות שצריך גם לעשות שינויים מעתה ולהבא, מאוד יכול להיות, אולי זו ההזדמנות הראשונה לעשות את זה, אני לא שוללת, אבל אני גם מציעה שאני אבוא בדברים איתם לקראת השנייה והשלישית.
היו"ר זבולון אורלב
בסדר. כאמור, אנחנו נתנו הזדמנות תוך 21 יום להגיש בכתב ולא הוגש.
זהבה לייב
בגלל תקלה, אנחנו מתנצלים.
היו"ר זבולון אורלב
אני מקבל את זה.
רוני טלמור
אני אתייחס בכמה משפטים. הנושא הזה הובא לידיעתי אתמול במהלך היום. בתחום המינויים, באופן כללי, אנחנו מטפלים במינויים שנעשים על ידי שרים או על ידי הממשלה, כאן יש מינויים שנעשים בידי יושב ראש הכנסת. הנוסח, כמו שאמרה עורכת הדין מירב ישראלי, הוא דומה למה שיש כאן, כשבדרך כלל יש הוראה שאומרת שאדם שהורשע בעבירה לא יתמנה, הרשעה בעבירה גם מביאה בדרך כלל להפסקת הכהונה ובדרך כלל גם יש סעיף נוסף שמדבר על מצב שבו יש חקירה תלויה ועומדת. הפרשנות שלנו היא שממילא כל המידע שיכול להיות רלוונטי להפסקת כהונה או להשעיה, רלוונטי גם למועד המינוי, כי הרי זה לא סביר שאדם מתמנה ויום למחרת הוא יושעה, לא זאת הכוונה, ולכן עד כמה שאני יודעת כל המידע אמור להישקל בשלב המינוי ואין פה את אותו פיצול שאת מדברת עליו מהבחינה הזאת.

אני גם לא חושבת שיש פה חוסר בהירות לגבי מי שוקל, בגלל שבאותו סעיף של המועצה שמדבר על העברה מכהונה, זה ברור שמי שמעביר מכהונה הוא מי שממנה, שזה יושב ראש הכנסת. זה פשוט כתוב בסעיף אחר.

לגבי ההתאמה מבחינת קבלת המידע מהמרשם הפלילי. אני הבנתי שיש עכשיו ועדה שיושבת ודנה ואני סיכמתי אתמול עם עורכת דין גבי פיסמן שכאשר הוועדה תגיש את המלצותיה, שכנראה אמורות לעשות איזה שהוא שינוי גם מעבר למצב הקיים, אנחנו נעשה דיון רוחבי לגבי הוראות מינויים ונראה אם יש צורך בהתאמות רוחביות, ואז ניישם אותם באופן רוחבי ולדעתי אין טעם לעשות פה הוראה שאחרי זה יכולה להשליך רוחבית גם על פרשנות של הוראות אחרות ואולי לפגוע במקום אחר ולא רק להועיל כאן.
היו"ר זבולון אורלב
אשר על כן את תומכת בעמדתה של עורכת דין ישראלי, להשאיר את המצב כמו שהוא ולקראת קריאה שנייה ושלישית אולי יתבהרו הדברים.
נירית לירם קניזו
אנחנו נשמח אם אפשר יהיה לקיים את הישיבה שעורכת דין ישראלי הציעה, ונלבן את הדברים, לפחות בישיבה מקדימה---
מירב ישראלי
בשמחה.
זהבה לייב
אני חברה באותה ועדה וכל מה שאמרתי הולם את המלצות הוועדה.
מירב ישראלי
בסדר גמור, רק אני אומרת שיש לזה השלכות רוחביות שהן הרבה מעבר לחוק הזה.
היו"ר זבולון אורלב
לקריאה הראשונה הולכים בנוסח הנוכחי, תוך ידיעה שאתם, לקראת הקריאה השנייה והשלישית, מקיימים דיונים ביניכם, עם משרד המשפטים, כדי שהנושא הזה יהיה מוסדר, כיוון שלא החוק הזה עומד על סדר היום, אלא מערכת חקיקה שלמה, עם השלכות רוחב רבות מאוד.
נירית לירם קניזו
עניין הסמכויות שהחוק הזה מבקש להקנות, סעיף 4(ב) להצעת החוק, מדובר על סמכויות מאוד רחבות שקיימות היום למשמר הכנסת, סמכויות חיפוש, עיכוב, תפיסה, שימוש בכח.
מירב ישראלי
זה מפורט למטה.
נירית לירם קניזו
אנחנו במשטרה סבורים שככל שניתן להצדיק את מתן הסמכויות הרחבות האלה במשכן הכנסת עצמו, קשה למצוא הצדקה זהה להחלת אותן סמכויות במוזיאון הכנסת. משמר הכנסת קיבל את הסמכויות הרחבות האלה לאור המעמד החשוב של הכנסת, היותה סמל לריבונות המדינה, היותה אבן יסוד במשטר הדמוקרטי וגם הצרכים המיוחדים שנובעים מהפעילות הייחודית שמתנהלת במשכן, הפעילות הפרלמנטרית. הפעילות הזאת לא מתקיימת במוזיאון הכנסת ולמעשה המוזיאון לא מקיים פעילות שונה מכל מוזיאון אחר. לכן אנחנו לא חושבים שיהיה נכון להקנות את אותן סמכויות רחבות דווקא במוזיאון הכנסת, בשונה ממוזיאון ישראל, או מוזיאונים ממלכתיים ורשמיים אחרים במדינה.

אנחנו חושבים שגם סעיף 15א' רבתי לחוק משכן הכנסת תומך בכך. סעיף קטן (ב) מחייב תיאום עם המשטרה בזמן שרוצים---
מירב ישראלי
בגלל זה הזמנו אתכם, כי רצינו לעשות פה משהו בחקיקה שהוא חד פעמי ולא הכרזה בכל פעם שצריך התייעצות עם המשטרה. כי בעצם למה צריך התייעצות עם המשטרה? להכרזה על מתחם נוסף, ופה יש מתחם נוסף שהוא בהגדרה מתחם נוסף, לכן הרעיון היה לקחת את הדברים שאנחנו חושבים שהם נכונים, לא צריך כל פעם להתייעץ עם המשטרה, אלא להתייעץ איתכם פעם אחת על מה נחוץ שם ובעצם לקבע את זה בחקיקה. זה למעשה מה שאנחנו עושים כאן.

אני מבינה לאן הדברים הולכים, וגם בעניין הזה יש לי את אותה הצעה. הנוסח הזה נעשה בתיאום עם קצין הכנסת היוצא, הוא גם אמר לי שהוא יעדכן את קצין הכנסת הנכנס, אבל הוא אמר 'אני עדיין מציע שנעשה התייעצויות עם המשטרה, אני חושב שהדברים האלה כן יהיו נחוצים לנו למקרים שיהיו שם אירועים', גם בגלל שהכנסת כסמל יכולה למשוך סוג של פעילות שאולי מוזיאון אחר לא יכול למשוך אליו כך שיש פה עוד שיקולים שאולי צריך לשקול. אבל אני מקבלת את מה שאת אומרת, שמאוד יכול להיות שצריך להיכנס לדיאלוג, לעבור על הסמכויות האלה, מול משמר הכנסת, שהוא האחראי על הביטחון, הוא צריך יהיה לשמור על הביטחון והבטיחות שם במוזיאון ולראות אולי אפשר להשמיט חלק מהסמכויות, להשאיר חלק מהסמכויות, אולי גם אתם תשתכנעו שזה לא בדיוק מוזיאון רגיל בכל זאת, אלא אולי צריכה בכל זאת להיות איזה שהיא הבחנה. אז גם בעניין הזה אני מציעה, שוב, מכיוון שהדברים עולים על השולחן עכשיו ואני לא יכולה להתייחס אליהם בזמן אמת, שנעשה גם ישיבה עם קצין הכנסת הנכנס בעניין הזה ועם המשטרה ונגבש איזה שהיא עמדה. מקובל?
נירית לירם קניזו
מאה אחוז.
זהבה לייב
עוד הערה. בהיבט של המידע הפלילי, בנוגע לסעיף 4, דרך החלת סעיף 3, אני מפנה את תשומת הלב שגם נכנס ממד של העברת מידע פלילי.
מירב ישראלי
הכניסה לכנסת.
זהבה לייב
בדיוק, כניסה לשטחים אסורים, והשאלה אם זאת היתה המטרה.
מירב ישראלי
אז גם את הדבר הזה אנחנו נבחן. בסדר גמור.
היו"ר זבולון אורלב
יש עוד למישהו הערה?
דוד שמרון
האם מותר יהיה לי למרות ה---
היו"ר זבולון אורלב
מפני כבודך, כן.
דוד שמרון
תודה רבה, אני מאוד מודה.

אני מבקש רק להעיר דבר אחד, ואם אני חוזר על דברים אז אני מתנצל. אנחנו נקטנו, אחרי שאתה קבעת 60 יום ורצית באמת לשמור את הדברים בלוח זמנים קצוב וקבעת שביום ה-61, התכוונת בוודאי מינוס פלוס, תתקיים ישיבה וכך נהגת, ומי כמוך יודע שאנחנו היינו נכונים לכל אורך הדרך לנהל משא ומתן ודיאלוג, בכדי להגיע לפתרון הגיוני, ואתה נתת לדבר הזה יותר מיד, וכינסת אותנו בחדרך, ביחד עם היועצת המשפטית של הכנסת, עם אנשי האוצר, על מנת לנסות להגיע לפתרון. אנחנו ניצלנו את 60 הימים שאתה, אדוני היושב ראש, קצבת, ניסינו לנצל אותם באופן המיטבי והמרבי, פנינו מיד, הן טלפונית והן בכתב, אל משרד האוצר וליושב ראש הכנסת ולמנהל הכללי של הכנסת, על מנת לנסות באמת למצות את פרק הזמן הזה ולהיכנס לדיאלוג.

למעשה היו פניות מנומסות, אבל פגישה לא נקבעה עד עצם היום הזה. עוזר המנהל הכללי של הכנסת או עוזר יושב הראש, אינני זוכר מי, התקשר אליי ואמר לי שהנה, אוטוטו תיקבע, ועוד פעם תיקבע ועוד פעם, לא נקבעה, עד עצם היום הזה, פגישה ולא הגענו לידי מיצוי.

כמו שאתה יודע, וייתכן שגם חברים נוספים, היינו מוכנים לפתרון מסוגים שונים, או לפתרון שלפיו המדינה לא תצטרך להכניס את היד לכיסה ותפצה אותנו באמצעות זכויות בנייה, או לפתרון כספי כזה או אחר, ניהלנו בזמנו עם משרד האוצר, מר שוחט נמצא כאן, משא ומתן, נשכרו מומחים, שמאים, הן על ידינו, הן על ידי האוצר, היתה איזה מחלוקת ומחלוקת היא בסדר כשהיא מתנהלת באופן הוגן, אבל לא הגענו לידי הבנה והמשא ומתן הזה בעצם נקטע.

עכשיו השאלה הנשאלת היא זאת; ההנחה שלי, ואני מקווה שאני לא טועה בה, או אני מעריך שאני לא טועה בה, שאם תהליך החקיקה יתקדם באופן מיידי, מיד העניין יעבור לקריאה ראשונה וכולי, לא יהיה אותו, אני משתמש במלה 'שוט', אבל אני לא מתכוון באופן גס לדבר הזה, לא יהיה אותו שוט מול המערכת האדמיניסטרטיבית ותהליך החקיקה יתקדם מבלי שאנחנו נגיע לאיזה שהוא הסדר של פיצוי כזה או אחר, הוגן. לעומת זאת, אם אתם תיעתרו לבקשתנו ותעכבו, לא מפני שאנחנו רוצים לעכב, אנחנו רוצים הרי להגיע לפתרון מהיר, אלא תעכבו בעוד פרק זמן מסוים, קצוב, ותצא קריאה נוספת ממך, ואני מקווה שהפעם היא תתקבל באוזן קשת על ידי האדמיניסטרציה, בין אם זה משרד האוצר ובין אם זה הנהלת הכנסת, יכול להיות שבדבר הזה יהיה רק כדי להועיל ובסופו של דבר לקדם את התהליך שאתם כל כך חפצים בו ושהוא תהליך נכון.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. קודם כל אני מוכרח לומר לך שאיש מחברי הוועדה לא השמיע איזה שהיא טענה כלפי בעל הנכס במהלך כל הדיונים. לנו אין שום טענות אליכם, לנו יש טענות קשות מאוד למשרדי הממשלה, שאפשרו את כל ההסדר הזה, והדברים גם כתובים בדוח מבקר המדינה, הערות שיש לו ומי שנבדק זה לא אתם, כי מבקר המדינה לא רשאי לבדוק אתכם, אתם אנשים פרטיים ויש לכם את חופש הפעולה וזכות הפעולה, וגם אני מוצא לנכון להגיד עכשיו שלנו אין שום טענה כלפיכם, פעלתם מבחינתנו על פי הבנתם וזכותכם לפעול ככה, אני לא שמעתי ולא קראתי שיש איזה טענה כלפיכם.

הדבר השני שאני רוצה לומר, ואני הבהרתי את זה בפעם הקודמת, ואני חושב שגם חבר הכנסת שאמה הבהיר את זה; אנחנו לא עובדים במשרד האוצר ואנחנו לא עובדים בחשב הכללי ואני לא אומר שאם לא תהיה איזה שהיא הסכמה, לאן אנחנו הולכים, הכל פתוח, באופן אמיתי. אני לא יודע, יכול להיות שהאוצר יבקש משהו אחד, ואתה תבקש משהו שני, יכול להיות שניעתר לבקשתך ויכול להיות שניעתר לבקשתם. אינני יודע. יתנהל כאן דיון באופן אמיתי ואנחנו פתוחים ואמרתי שגם הדברים האלה יהיו כתובים בדברי ההסבר וגם בדבריי, בהצגת החוק בקריאה ראשונה. כאמור, אני צריך להציג את החוק, כך גם אני אומר, שעדיין אין הכרעה ויש הצעות שונות, מתנהל משא ומתן. ואמרתי, הזמן כרגע הוא זמן קצוב, אני מניח שהוא חודשיים-שלושה, כי אנחנו רוצים במושב הקיץ להעביר את החוק הזה, אז לא נעשה את זה, לא בשבוע הראשון ולא בשבוע השני, אבל נעשה את זה באיזה שהוא תאריך במושב, כשיתברר לנו שמיצו. אם יהיה משא ומתן ואני ארצה לקבוע ויגיד לי מר גבי שוחט, 'לא, לא, תן לי עוד שבועיים', או 'תן לי עוד חודש', אז אני אתן עוד חודש, אין לנו בעיה כאן בדבר הזה, כי אנחנו מעדיפים שתהיה הסכמה, והכל פתוח. כלומר לא צריך להיות לך חשש, מבחינתנו אני לא שוט של אף אחד וגם לא חבר הכנסת כרמל שאמה וגם לא הרב אמסלם. אנחנו לא שוט של אף אחד, אנחנו רק רוצים לקדם את הפרויקט הזה, חשוב לנו לקדם את הפרויקט הזה, אנחנו לא רוצים יותר להתמהמה ולכן אנחנו חושבים שאנחנו יכולים להרוויח את שני הדברים, גם להתקדם וגם מבלי לפגוע ביכולת להגיע להסכמה, כי האוצר שומע מה שאמרתי ואני מקווה שאמרתי את זה על דעת חבריי, אנחנו לא עובדים אצל אף אחד, אנחנו עובדי המדינה, אנחנו עובדים בשביל המדינה, כדי שיהיה הסכם ככל האפשר שיהיה.
חיים אמסלם
תודה, אדוני היושב ראש. אני באמת מסכים כמובן לכל מה שאמרת, וכבר דיברנו על חשיבות הנושא של חוק מוזיאון הכנסת וכפי שאמרת, באמת אין טענות למשקיעים, והם מבחינתם עושים את מה שהם היו צריכים לעשות. השאלה היא אחרת. אני מבין מהדובר הקודם שיש איזה שהוא חשש אצלם שאחרי שנעבור את המשוכה הראשונה, הם יהיו מה שנקרא אולי צועקים לאחר מעשה. זה מזכיר לי, אתה בטח מכיר את אותו המאמר שראש השנה שחל בשבת, שאלו את רבן יוחנן בן זכאי, 'מה עושים, תוקעים או לא תוקעים? נדון'. אמר להם, 'לא, קודם כל תתקעו, אחר כך נדון', אחרי שתקעו, אמר 'מה רציתם? כבר תקעתם, מה יש לדון?' אז כפי שאתה אומר, אנחנו באמת לא עובדים פה אצל אף אחד, אבל באמת לא בגלל חשיבות החוק הזה, והחשיבות שאנחנו רואים בקידומו, אנחנו גם באיזה שהוא מקום לא צריכים לא להסתכל על אותו משקיע, ולא שאנחנו מחפשים את טובתו את המשקיע, אבל בוא לא נהיה אנחנו, ובאמת אין לי דעה, רק אני מבין את הדברים שעלו מתוך דבריו ואת החשש, והייתי רוצה שאת החשש הזה נוכל לומר לו 'הסר דאגה מלבך'.
היו"ר זבולון אורלב
אז אני אומר את זה בצורה יותר ברורה; כמו שהוא צריך לדאוג, גם האוצר צריך לדאוג. כריתי אוזן לדבריהם, היו כמה פגישות בלשכתי, בקדנציה הקודמת, כי רציתי מאוד מאוד לסייע שיגיעו להסכם, אני מאוד רוצה שיגיעו להסכם, והעלה בפניי עורך דין שמרון כל מיני אפשרויות, ביניהן אפשרות של פיצוי בדרך של הפרת חוזה. אני לא משפטן, אבל יש רעיונות שונים. אני אומר בצורה גלויה, אם לא יהיה הסכם, נדון לגופו, ואם נגיע למסקנה שהבקשה של הפיצוי שלו... האוצר צריך לדאוג בדיוק באותה מידה שהוא צריך לדאוג.
כרמל שאמה
אדוני היושב ראש, אמרנו שנוסיף לנוסח שחוץ מפיצויי ההפקעה, כפי שקבענו אותם פה, תעמוד להם גם אפשרות של פיצויים בגין הפרת חוזה.
היו"ר זבולון אורלב
לא, אנחנו לא יכולים לומר בתוך דבר כזה דבר של ועדה אחרת. אתה צריך להחזיר את זה לוועדת---
כרמל שאמה
לא, שזה לא גורע את זה, שזה לא מבטל את האפשרות.
היו"ר זבולון אורלב
אני יכול לומר בדברי ההסבר, אני מוכן להתחייב לומר את זה בדברים שאני אומר במליאה, שיש בקשה שהיא בדרך של חוזה, או בדרך אחרת, נאמר את הדברים האלה. אין לנו שום כוונה להסתיר בדברים האלה, אנחנו אומרים את הדברים בצורה ברורה, שקופה, וזה פועל לכל הצדדים, ואני מציע לאוצר ולמשרדי הממשלה לחשוש בדיוק באותה מידה. אין לך שום סיבה לחשוב שיש כאן נטייה לדרך כזו או לדרך אחרת.
כרמל שאמה
זה מספק אתכם שיהיה רשום ש---
דוד שמרון
אם זה יהיה רשום בדברי ההסבר, זה יהיה מצוין. אנחנו מכל מקום מאוד מעריכים את המאמצים של היושב ראש של הוועדה.
היו"ר זבולון אורלב
נרשום את זה בדברי ההסבר.
מירב ישראלי
בדברי ההסבר, כאופציה.
היו"ר זבולון אורלב
לא רק זה, אני ארשום את האופציה של הפרת חוזה, נרשום את האופציה של הסכם, איזה עוד אופציות יש?
קריאה
הפקעה.
היו"ר זבולון אורלב
הפקעה רשומה.
כרמל שאמה
הפקעה, קבענו פה.
היו"ר זבולון אורלב
לא קבענו, אני אומר את זה.
מירב ישראלי
בדברי ההסבר.
דוד שמרון
ודאי, מבחינתנו זה מאוד יכול לקדם את ה... אנחנו מאוד מעריכים את ה---
היו"ר זבולון אורלב
מאה אחוזים, אז אנחנו נרשום את זה בדברי ההסבר, אני אומר את זה מעל הבמה ואני אומר לכולם, כולם צריכים לחשוש כי הכנסת ריבונית, היא לא עובדת אצל אף אחד.
כרמל שאמה
אבל מהישיבה הקודמת, אדוני, למדנו שהם לא חוששים כל כך מאיתנו. האוצר.
דוד שמרון
אנחנו לא חוששים מהתגובות של הוועדה הזאת ומיושב הראש שלה. בשום אופן.
היו"ר זבולון אורלב
חבר הכנסת שאמה, הוכחנו כבר כמה פעמים, אנחנו לא שוט של אף אחד---
כרמל שאמה
לא, ביקשנו מהם להיפגש והם אפילו לא נפגשים. אם הם היו נפגשים ולא מסכימים, מילא, אבל אפילו לא נפגשו. זה ראשית רצון טוב.
היו"ר זבולון אורלב
לצערי, אני יודע שהאוצר הוא תמיד קרבן טוב לטענות, אבל אני חייב לומר שגם האוצר חיכה לפגישות אצל היושב ראש והיושב ראש שלנו, שמאוד רוצה בקידום החוק, מר שמרון, ואני אמרתי שאנחנו עושים כרגע את מצוותו של היושב ראש שהוא בעצם בעל הבית על החוק, ועל דעתו אנחנו מביאים את האופציות, זאת היתה בקשתי, הוא יודע שאנחנו נביא את האופציות שלא נקבל הכרעה כי עדיין לא מוצה המשא ומתן וכך אנחנו עושים. נחה דעתך?
דוד שמרון
תודה רבה, אדוני.
היו"ר זבולון אורלב
נחה דעתך. אם נחה דעתך, זה ודאי טוב.
מירב ישראלי
צריך לקרוא את פרק ההפקעה.
היו"ר זבולון אורלב
אני לא פותח שום סעיף, רק לעניין הקניין. אני אמרתי לך, יוסי, גם בטלפון, שאני לא אפתח ואל תבוא, נכון? אמרתי לך, כי אתה צריך לשמור על בריאותך ובריאותך מטרידה אותי, אז אמרתי לך 'אל תבוא, אני לא פותח היום שום סעיף שעברנו עליו'.
יוסי פלדמן
אני לא רוצה לשום סעיף.
היו"ר זבולון אורלב
מה אתה רוצה?
יוסי פלדמן
אני רוצה להגיד רק דבר אחד; לנושא הזה יש התעניינות ציבורית בלתי רגילה ואני רוצה לברך את הוועדה, ואותך, על הדרך ועל ההתמדה בהבאת החוק לקריאה ראשונה ואני מבין שעוד יכולים להיות כל מיני דברים, אבל זה סולל את הדרך באמת להבאת הנושא הזה לסיכום, אז דבר ראשון, ברכות.

דבר שני, אני רוצה לציין עובדה מאוד סימבולית. ביום ראשון התכנסה הממשלה והחליטה, פה אחד, על התייחסות לנושא המורשת. אני רוצה לציין שהחוק הזה הוא הראשון שנדון בנושא המורשת אחרי החלטת הממשלה. זאת אומרת, יש לזה איזה שהיא סימבוליות שאני הייתי מציע שאפילו תסתייעו בזה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. אני רק חייב לומר לך שפנינו כבר ביום חמישי שעבר למזכירות הממשלה וביקשנו מיד לקיים דיון בוועדת החינוך והתרבות, כדי שהממשלה תוכל להציג את התכנית שלה, לא רק בישיבת הממשלה אלא גם לכנסת, ובאמצעות הכנסת לציבור הרחב. מזכיר הממשלה נענה מיידית ואכן כבר יש מועד, יום שלישי בעוד שבועיים תהיה ישיבה גדולה, ארוכה, לדעתי זה לא יהיה שעתיים, אלא לפי דעתי אפילו שלוש שעות, כשאני גם אזמין את שני השרים הנוגעים בדבר, שר החינוך ושר התרבות, יבואו יבואו, לא יבואו לא יבואו, כדי שמזכיר הממשלה, או מי שייקבע על ידו, יציג את התכנית הרחבה ואני בהחלט רואה גם את החוק הזה, כמו חוק בית העצמאות, במידה מסוימת כחלק מהעניין של חיזוק המורשת והזיקה היהודית שלנו למדינת ישראל ולארץ ישראל.

רבותיי, אנחנו קוראים את סעיף ההפקעה, בבקשה.
מירב ישראלי
כן, אני אומר שהתיקונים שמופיעים כאן הם לפי ההערות של משרד המשפטים, רובם ניסוחיים, ואין פה תיקונים מהותיים מהנוסח המקורי, בתוספת התאמה לתיקונים החדשים בפקודת הקרקעות, כפי שהם נעשו לאחרונה.
היו"ר זבולון אורלב
אתה עדכנת אותו שאנחנו מוסיפים גם סעיף תקציבי?
מירב ישראלי
אני קוראת מסעיף 27. (מקריאה): '27. (א) מקרקעי המשכן הקודם, בהיותם דרושים למדינה כבעלי חשיבות לאומית והיסטורית בתולדות העם והמדינה, יועמדו לקניין המדינה ביום תחילתו של חוק זה, כשהם נקיים מכל שעבוד או זכות אחרת, יירשמו מכח חוק זה על שם המדינה בפנקסי המקרקעין וייוחדו להפעלת מוזיאון הכנסת בידי הכנסת לפי חוק זה. יושב ראש הכנסת רשאי להורות, בהודעה שתימסר בדרך ובתנאים שבהם ניתנת הודעה לפי סעיף 7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), כי כל אדם המחזיק במקרקעי המשכן הקודם, להלן בסעיף זה 'המחזיק', ימסור את החזקה במקרקעין ויפנה אותה מכל אדם או חפץ במועד שייקבע בהודעה, כמפורט בסעיף קטן (ב), או בכל מועד אחר לפניו'.

(ב) נמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), ימסור המחזיק את ההחזקה במקרקעי המשכן הקודם ויפנה אותם מכל אדם או חפץ עד למועד הקבוע בהודעה כאמור.

(ג) חלף המועד למסירת ההחזקה, כאמור בסעיף קטן (א), וההחזקה לא נמסרה, יורשה הגורם שייקבע לכך בהודעה לפי אותו סעיף קטן, ומבלי צורך בצו של בית המשפט, לתפוס את מקרקעי המשכן הקודם, להחזיק בהם וכן לפנותם מכל אדם או חפץ.

(ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, סכסוך על גובה הפיצויים המגיעים על הזכות במקרקעי המשכן הקודם, הגשת תביעה לפיצויים, השגה או פנייה לשמאי מכריע (זה התיקון לפי פקודת הקרקעות) לא יהוו עילה לעיכוב הכניסה לקרקע או לתפיסת החזקה בה.

(ה) הוראות פקודת הקרקעות והוראות חוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור יחולו על הפיצוי ועל הזכויות במקרקעי המשכן הקודם, בשל העמדת המקרקעין לקניין המדינה, בשינויים המחויבים, בכפוף להוראות חוק זה ובכפוף לכך שבכל מקום בחוקים האמורים שבו נאמר 'ממועד פרסום הודעה לפי סעיף 5 לפקודת הקרקעות', ייקרא כאילו 'מועד תחילתו של חוק זה'.

-וזו התוספת בהתאם לפגישה אצל היושב ראש- (ו) סכומי הפיצוי, כאמור בסעיף זה, ישולמו מתקציב הכנסת.
היו"ר זבולון אורלב
רבותיי, אני מעלה להצבעה. כאמור, יתר סעיפי החוק הוקראו, נידונו, סוכמו בישיבות קודמות, הנוסח מונח על שולחן הוועדה ולכן אני מצביע.

מי בעד הקריאה הראשונה, על כל התיקונים ועל כל ההערות שאמרנו? ירים את ידו. מי נגד? אני קובע שהחוק אושר פה אחד.

החוק אושר - פה אחד

ואני שוב מזכיר ליועצת המשפטית, שמכינה את דברי ההסבר, שאני רוצה לעמוד בהתחייבותי, כפי שהתחייבתי כאן בוועדה.

לוח הזמנים להבא: מר שוחט, העסק כרגע בידך, כלומר מה סיכמתם? שזה יהיה יחד עם העירייה, בלי העירייה?
גבי שוחט
זה יהיה עם העירייה.
היו"ר זבולון אורלב
זה חלק מהעניין של העיכובים כנראה, שבעזרת היושב ראש, המשא ומתן יהיה משותף, גם של משרד האוצר וגם של העירייה, כי כמו שאתם יודעים, יותר טוב ממני, יש גם לעירייה מה לומר לגבי עניין אחד או שניים, ואני מציע כזה דבר; הכנסת חוזרת לעבודתה ב-24 לאפריל. תיקחו בחשבון שאנחנו רוצים בערך כחודש אחרי החזרה, אי שם בשלהי מאי, פחות או יותר, לקיים את הדיון על הקריאה השנייה והשלישית, שיכול להיות שהוא יהיה שניים-שלושה דיונים, כי לקריאה שנייה ושלישית עוברים עוד הפעם מלה מלה מלה.
מירב ישראלי
יש גם עוד כמה נקודות שאנחנו צריכים---
היו"ר זבולון אורלב
זה לא דיון אחד, אז יכול להיות שאני אתחיל את הדיון קודם, אבל הדיון המסכם, אני רוצה להגיע איתו בשלהי מאי, כדי לאפשר לכם שלושה חודשים, זה נראה לי זמן סביר, לעומת ה-60 יום שלא עמדתי בהם. לבקשת היושב ראש, כי הוא לא הספיק עד 9 בפברואר לעשות את הישיבה השנייה, הישיבה השנייה היתה רק ביום ראשון השבוע.

זה נראה לך סביר, מר שוחט?
גבי שוחט
כן.
היו"ר זבולון אורלב
נראה סביר בהחלט. אז זה לוח הזמנים שפחות או יותר אנחנו נפעל.

תודה רבה לכולכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20

קוד המקור של הנתונים