PAGE
23
ועדת הפנים והגנת הסביבה

24.2.2010


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 167

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, י' באדר תש"ע (24 בפברואר 2010), שעה 9:45

הצעה לסדר-היום (דיון מהיר): היערכות המשטרה לטיפול בתופעת הפשיעה במגזר הערבי, של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.

חברי הוועדה: דוד אזולאי
- היו"ר

עפו אגבאריה

טלב אלסאנע

אריה ביבי

מסעוד גנאים

מגלי והבה

חנין זועבי

ג'מאל זחאלקה

חנא סוויד

גדעון עזרא

חמד עמאר

רנ"צ דודי כהן

- מפכ"ל המשטרה

נצ"מ אמיר בן טובים
- עוזר מפכ"ל המשטרה

נצ"מ רפי יפה

- דובר המשטרה

סנ"צ משה תמיר
- יועץ ענייני ערבים של מפכ"ל המשטרה

מני יצחקי

- רח"ט מודיעין, משטרה

תנ"צ דוד קראוזה
- ראש אג"ת, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ עמי בן דוד
- דובר אח"מ, המשרד לביטחון פנים

איתן הורן

- עוזרת מנכ"ל המשרד לביטחון פנים

סנ"צ מירה קליין פאר
- ראש מדור אח"מ, המשרד לביטחון פנים

פאיז אבו סהיבאן
- ראש עיריית רהט

נזי מסארווה

- ראש מועצת כפר קרע

מחאמיד מוסטפא
- ממלא מקום ראש עיריית אום אל-פחם

יניב רונן

- מרכז המחקר והמידע, הכנסת

עידו בן-יצחק

יפה שפירא

תמר פוליבוי

היערכות המשטרה לטיפול בתופעת הפשיעה
במגזר הערבי, של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה

בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום היערכות המשטרה לטיפול בתופעת הפשיעה במגזר הערבי, הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. הוא יזם וביקש לקיים את הדיון הזה. בדרך כלל הנוהל הוא שאנחנו נוטים לקיים את הדיונים המהירים הללו תוך שבועיים, והפעם התעכבנו ולא קיימנו אותו תוךשבועיים, מפני שביקשנו לקבל מידע ממרכז המידע של הכנסת. אכן מונחים בפניכם נתוני הפשיעה בחברה הערבית בישראל. אני רוצה להודות ליניב על העבודה שעשה. אני גם רוצה לקדם בברכה את המפכ"ל, דודי כהן, שמכבד אותנו בנוכחותו.


לפני שאני אתן ליוזם לפתוח את הדיון, אדוני המפכ"ל, כפי שאמרתי, הדיון הזה הוא דיון מהיר. על פי התקנון, אנחנו חייבים להגיש איזה שהן מסקנות ולהניח אותן באולם המליאה. כפי שאדוני רואה, בדוח יש נתונים שמעידים על התרחבות הפשיעה בכל התחומים במגזר הערבי. אני מניח שגם הנושא של נשק – השבוע קיימנו דיונים על רישוי נשק ועל נשק לא חוקי בכפרים בכמויות לא קטנות, ואני אומר את זה בלשון עדינה. הרושם שנוצר הוא שיש איזושהי אזלת יד כלפי הנושא של נשק לא חוקי שמסתובב בכפרים הערביים. נדמה לי שגם מפקד המחוז הצפוני דיבר בעניין הזה על אמל"ח שמסתובב ביישובים הערביים. יש גם תאונות דרכים רבות, שמעורבת בהן האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, לאו דווקא בתוך הכפרים, גם מחוץ לכפרים. אני מניח שהחברים כאן במשך הדיון ירחיבו על כך. אני רק מבקש מהחברים, מכיוון שהדיון הזה חייב להסתיים עם פתיחת דיוני המליאה, להיות קצרים בזמן. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, אני נותן לך חמש דקות. בבקשה, אדוני.

תודה רבה, כבוד היושב ראש. תודה רבה גם שייחסת חשיבות מיוחדת לדיון הזה ולא קיימת אותו בזמן, מתוך זה שהוא חשוב. דרשת זמן שיבואו גם קציני המשטרה וגם שייערך מחקר בנושא הזה. אני רוצה להודות ליחידת המחקר בכנסת על המחקר המקיף שהיא ביצעה. אני חושב שיש מקום גם למחקרים נוספים בנושא הזה, כי הנושא הוא גדול וחשוב.

כבוד היושב ראש, אני שנים רבות בכנסת, משנת 2003 אני בכנסת. למרות הנוכחות הדלה של חברי הכנסת ושל התקשורת, בעיניי זה הדיון החשוב ביותר שאני יזמתי בכנסת. היום בעיית הפשיעה והביטחון האישי – תעשה משאל בציבור הערבי, והם יגידו לך שזאת הבעיה מספר אחד. לפני כן היא לא היתה כך. זו הבעיה הקשה ביותר שאנחנו מתמודדים איתה, ויש לנו בנתוני 2009 תמרור אזהרה, אור אדום. יש זרעים של קטסטרופה חברתית בקנה מידה ענק. זה לא דבר של מה בכך, שנת 2009 היתה שנת הפשיעה בה"א הידיעה במגזר הערבי. אנחנו רוצים – ולכן אני נתתי כותרת חיובית לדיון הזה – "היערכות לקראת שנת 2010", כי שנת 2009 מתה, ואנחנו צריכים ללמוד מה היה שם ואיך להפוך את שנת 2010 לשנת המלחמה בפשיעה. זו המטרה של הדיון הזה. הנתונים שהציג השר בישיבה, לא רק הנתונים של המחקר, ויש לי פרוטוקול של הישיבה מתאריך 26 בדצמבר 2009, שבה השר לביטחון פנים הציג נתונים מחרידים, מחרידים על הפשיעה ברחוב הערבי. אחר כך היו פרסומים אחרים גם בעיתונות. רק על קצה המזלג, בשנת 2009 היו 121 מקרי רצח בארץ, מתוכם 71 במגזר הערבי.

61.

62.

קודם כל, גם 61 וגם 65 הם מספרים גדולים מאוד. השר דיבר על 64, אבל הוא לא כלל את הדרוזים. מנתונים של המשטרה ב"מעריב", פורסם שזה 71, אבל לא נתווכח על המספרים - יותר מ-50% ממקרי הרצח הם במגזר הערבי.

כל אדם זה הרבה.

בתוך המגזר הערבי אתה מתכוון?

לא, בארץ בכלל נהרגו 121, מביניהם 64 ערבים לפי נתוני השר ב-26 בדצמבר. זה הפרוטוקול שאתה יכול לעיין בו. אם מצרפים גם את הדרוזים, ואנחנו מצרפים את הדרוזים, זה 71. אנחנו לא נתווכח, אבל הנתונים הם יותר מ-60%-50%.


מקרי הירי - 584 מתוך 741. בכל תחומי הפשיעה יש קטסטרופה, אנחנו עומדים בפני קטסטרופה חברתית. העלייה משנת 2006 ל-2007 הייתה בערך – גם לפי הנתונים של המחקר – פחות מ-2%, 1.5%, 1.9%, וכנ"ל בין 2007 ל-2008. ב-2009 העלייה היתה יותר מ-9% באופן כללי.

יש כאן מצב שהאזרחים לא מרגישים בטוחים, הפושעים חצופים יותר ומרגישים יותר ביטחון. אני יכול לתאר לך מקרה רצח באזור שלי, שהרוצח הורג ונוסע לאטו ברחוב, הוא אינו דואג משום דבר, עושה את זה כמעט בפרהסיה. הוא יודע שהמשטרה לא תתפוס אותו. הוא יודע שהמשטרה לא תתפוס אותו. נתוני המשטרה על ההרשעות ועל כתבי האישום דלים ביותר, והם גם מסרבים לתת את הנתונים האלה.


מתוך שישה מקרי רצח רק ביישוב שלי, אף אחד לא פוענח בשנה וחצי. 50 שנה לא היה מקרה רצח אחד. בשנה, שנתיים האחרונות שישה מקרי רצח. כנ"ל גם בבאקה אל גרבייה. רק בשנה האחרונה נהרגו שם תשעה אנשים.

המשטרה יודעת שיש ארגוני פשיעה במגזר הערבי. יש ארגוני פשיעה, הם מעדיפים לקרוא לזה משפחות פשיעה, אבל אלה ארגוני פשיעה, כי דבר אחד - יש אנשים טובים שלא כולם פושעים, ודבר שני - יש רקע משפחתי, אבל אלה ארגוני פשיעה, וארגוני הפשיעה האלה צדים את הצעירים. כבוד היושב ראש, משנת 2004 עד היום יש ירידה דרסטית בהישגי הבגרות של התלמידים הערבים, מ-44% ל-32%. יש עלייה חדה בממדי העוני. מתוך אלפי הצעירים האלה, שנפלטים ממערכת החינוך בלי תעסוקה, בלי אפשרות להמשיך את הלימודים שלהם, ארגוני הפשיעה צדים עשרות או מאות צעירים ומציעים להם כל מיני פיתויים ומצרפים אותם, אז יש קרקע פורייה לצמיחת הפשע. כשאני רואה את נתוני הבגרות של שנה זו, אני יודע שהנתונים האלה בעוד 10 שנים יגדילו את אחוזי הפשיעה. לכן לא הכול משטרה, אבל בלי שתהיה פעולה רצינית, ממוקדת ושהנושא הזה יהיה בסדר עדיפות גבוה אצל המשטרה, לא יהיו תוצאות, כי אם אין הרתעה, הפשיעה בעלייה, ואני אומר לך – אין הרתעה. כמו שבכל דבר הציבור הערבי סובל מהזנחה ומאפליה, גם בטיפול המשטרתי בנושא הפשיעה ישנה אפליה עמוקה. לא מטפלים במקרי רצח בתל אביב או בנתניה, כמו שמטפלים במקרי רצח בכפר קרע או בנצרת. זה העניין, שעשו מאמץ ממוקד בנתניה. נתניה היתה עיר שאנשים פחדו לנסוע אליה. המשטרה עשתה מאמץ ממוקד ומיגרה את הפשע בנתניה. אני רוצה שיהיה כאן מאמץ ממוקד והמשטרה תמגר את הפשע, והציבור הערבי ומנהיגי הציבור הערבי - יש כאן ראשי ערים – אנחנו מוכנים לתת יד לנושא הזה.

השאלה, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, עד כמה ההנהגה הערבית והאוכלוסייה הערבית ישתפו פעולה במיגור תופעות הפשע במגזר הערבי.

כבוד היושב ראש, אני מקדים תרופה למכה. חבר כנסת יהודי יכול להילחם בארגוני הפשע מתל אביב? האם שואלים את חבר הכנסת מתל אביב, איך הוא יכול לעזור?

זאת לא השאלה.

תן לי להסביר לך במה אנחנו יכולים לעזור. האם הוא יכול לעזור במלחמה ברוזנשטיין וחבורתו? הוא לא יכול, זאת העבודה של המשטרה. אנחנו רוצים לעבוד על החינוך, לפתור סכסוכים, לקדם עניינים של מלחמה בפשיעה במערכת הזאת, כי בנפשנו הדבר, תרתי משמע. הציבור בא אלינו ושואל: מה אתם עושים בנושא הזה? למה אתם לא צועקים? למה אתם שותקים? אתה יודע שכל שבוע אנחנו מעלים את הנושא הזה.


כשהפיקוד המשטרתי הגבוה כאן, אני רוצה לשים את הדברים על השולחן. אם המשטרה לא תעשה מאמץ ממוקד ותוריד באופן משמעותי את הפשיעה בציבור הערבי, אני אומר לכם שבשנה הבאה אנחנו נעשה מערכה ונפגין ונהפוך עולמות, כדי שתקום ועדת חקירה ממלכתית בנושא אזלת ידה של המשטרה בטיפול בפשיעה בציבור הערבי.

תודה רבה לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, יוזם הדיון. אדוני אמר שיש נוכחות דלה של חברי כנסת. יש תשעה חברי כנסת בוועדה.

הצטרפו, כשאני אמרתי את זה, הם לא היו.

אפילו במליאה זה לא מגיע לתשעה חברים.

חבר הכנסת גדעון עזרא, בבקשה אדוני.

אני אדבר בקיצור רב. הנתונים מדברים בעד עצמם, יש בעיה במגזר הערבי. אני חושב, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה ידידי, ששיתוף הפעולה במגזר היהודי עם המשטרה, כאשר קורה אירוע, הוא יותר גדול מאשר במגזר הערבי, שם ללכת לדווח למשטרה נחשב בחלק מהמקומות כמעט לפשע על ידי התושבים. אתה דיברת על אחד שנוסע בכפרך, כפר קרע, ורוצח באופן חופשי, רק שאף אחד לא מדווח על זה למשטרה.

למה לא מדווחים?

אני חושב שכל מקרה שמדווח למשטרה ואיננו מטופל, זה לא בסדר. אני גם חושב שצריך לתגבר את המשטרה בשוטרים ביישובים הערביים, לפי מרכזי הפשיעה שקיימים. השוטרים הקהילתיים הם חשובים, אבל הם לא מספיקים, ולכן אני חושב שצריך לתגבר. במי לתגבר? לדעתי השוטרים הערביים המתאימים, ויש כאלה. צריך לתגבר את הגיוס של השוטרים הערביים לכפרים הערביים. יש אנשים שלא מכירים את המנטליות הערבית ומשמשים כשוטרים.

אני רוצה לדבר על כמה הצעות שיש לי. קודם כל, לגבי ראשי הרשויות, יושב פה ראש מועצת כפר קרע. כל ראש מועצה במגזר הערבי, לדעתי, חייב נוכח המצב שחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה העלה, לעשות מדי חודש, חודש וחצי ישיבה עם כל הגורמים במערכת: עם המשטרה, החינוך, הרווחה וכולם. יש לי הצעת חוק בעניין הזה, שאני הולך לקדם עכשיו, גם לגבי המגזר היהודי – לדסקס את הבעיה, איפה הבעיות של כל יישוב ויישוב בנפרד ולצאת בהחלטות. לפי דעתי, חלק מהתפקיד של מפקד המשטרה במקום יהיה להיענות לראש המועצה. זה הדבר הראשון.

חבר הכנסת גדעון עזרא, אני רק רוצה להגיד לך הערת ביניים, שהדבר הזה שאתה אומר קיים. אני מכיר את זה בהרבה רשויות.

לא קיים. לא קיים בצורה מסודרת. יש השוטר הקהילתי וראש המועצה, שהם בקשרים טובים מאוד. השוטר הקהילתי חשוב, אבל זה לא מספיק. יש מפקד תחנה בסביבה, שלא תמיד נמצא, ויש מפקדים יותר גבוהים שצריכים להיות. בטייבה למשל, מה זה קיים? שם מתחלף ראש המועצה כל שלושה ימים.

שם אין בכלל ראש עיר.

יש עכשיו ראש עיר ממונה, ודווקא שם יש תחנה. בטייבה צריך לקיים ישיבות יומיות.


נושא שני הוא נושא תנועות הנוער במגזר הערבי. לי אין ספק שתנועות הנוער, כמו במגזר היהודי, גם במגזר הערבי, הן נושא חשוב מאוד. אני קורא ואומר, שנושא השירות האזרחי יכול למלא תפקיד חשוב מאוד בנושא זה במגזר הערבי. המשטרה זה בסוף, אני מדבר על לפני שמגיעים למצב הזה.


דבר שלישי - ללא כל ספק, המצב הזה לא יכול להימשך, צריך להפסיק אותו בכל הנושאים הללו. לפחות מהניסיון שלי לגבי אותן ישיבות שאני מדבר עליהן, הן צריכות לכלול את כל הגורמים הבאים: מה מעלים בהן, איזה שכונה בעייתית, איזה משפחה בעייתית, איזה פשיעה היא הפשיעה המוכרת, איך להילחם בפשיעה ובכך שבחתונות אנשים יורים. בחתונות אנשים רואים אותם יורים ולא מדווחים לאף אחד, לא יכול להיות דבר כזה. לכן אני חושב שהמשטרה חשובה מאוד, אבל יש גם עוד כמה דברים.

דרך אגב, מעולם לא נעצר מישהו שירה בחתונה.

אני רוצה לציין שהדיון הזה הוא לא דיון, זו זעקה של כאב, ואלה הצלצולים של פעמון האזהרה גם למשטרה וגם לציבור הערבי. אין ספק שהמשטרה מתערבת בסוף השרשרת, זה צוואר הבקבוק אליו מתנקזות כל הבעיות, והטיפול חייב להיות טיפול הוליסטי, אלא מה? שלדעתי מצפים מהמשטרה ליותר. כאשר אני מעיין בדף שהוכן על ידי מרכז המחקר, ואני חושב שהם עשו עבודה מצוינת, הם מציינים גורמי רקע לפשיעה. אני רוצה להפנות את תשומת לב חברי הוועדה למה שמפורט באותו דף של מרכז המחקר בעמוד 4. בסוף מצוינים גורמי רקע לפשיעה בקרב החברה הערבית. אז מציינים שלושה גורמים: הגורם הראשון הוא התפרקות התא החמולתי ואובדן מקורות הסמכות בתוך החברה. מה הם למשל מקורות הסמכות? מנהלי בתי ספר, מורים. כאשר אין גיבוי וכאשר התלמידים מגיעים למצב שהם אפילו תוקפים את המנהל או את המורה, השאלה מי גורם לירידה במעמד של מוקדי הסמכות בתוך החברה.


דבר נוסף שהם מציינים זה תחושת ניכור מתמשכת מול החברה הישראלית הכללית, הנובעת מקשיים להשתלב. מי גורם לעובדה שאין שילוב של הצעירים ושל האקדמאים הערביים, כדי שירגישו שייכות וחלק מהחברה? מי גורם לתחושת הניכור, המידור והשוליות? צריך גם להתייחס לסוגיה הזאת וגם לתת לה מענה.


הגורם השלישי זה סוגיית הקרקעות, ומציינים בהמשך את עניין התעסוקה, ממדי האבטלה וממדי העוני. לכן אי אפשר להגיד מייד פשיעה, משטרה, חברה והאוכלוסייה הבדואית. בין המשטרה לבין האוכלוסייה יש ממשלה. הממשלה צריכה להקצות תקציבים, הממשלה צריכה לתת מענה לצרכים, הממשלה צריכה להתמודד עם סיבות העומק והסיבות האמיתיות שלדעתי ציינו אותן בחוברת הזאת.


הגורם השלישי זה עניין גיבוש הזהות, ואומרים בהמשך: "תהליכים אלה יכולים להסביר בחלקם אירועים של הפרת הסדר הציבורי". אנחנו לא רואים בהפגנות ובמחאות קו פשיעה. הפרות, מחאות, ציון נגד מדיניות זה דבר שהוא לגיטימי. בסדר, אפשר לחלוק ואפשר להסכים. פשע זה כאשר האדם והאזרחים מאבד את תחושת הביטחון האישי, כאשר 41% ממקרי הרצח הם מקרב האוכלוסייה הערבית.

כבוד המפכ"ל, שאני מאוד מעריך משתי סיבות: גם בגלל התפקוד וגם בגלל שהיה במחוז הדרום - איך אתה יכול להסביר לנו, שהציבור הערבי מוצף, ממש מוצף, בנשק בלתי חוקי? אילו הייתם יודעים שהנשק הזה עשוי לשמש נגד ביטחון המדינה, האם הייתם עוברים בשתיקה על התופעה הזאת? השתיקה הזאת, בגללה הרבה מקרי רצח לא מפוענחים. לעומת זאת, כאשר יהודי אחד נרצח, תוך 24 שעות תופסים את הרוצחים, אפילו כשזה בשכם או במקום אחר. האם אתה יכול להגיד לנו, שכוחות הביטחון שיכולים לאתר איזו מטרת יעד בדובאי, לא יכולים לאתר מטרת יעד בכפר קרע? אי אפשר למכור לנו את זה, אנחנו לא מוכנים לקבל את זה. יש אזלת יד, יש חוסר הקצאת משאבים, יש חוסר נכונות להיאבק עם התופעה הזאת על ידי המשטרה.

תודה רבה. חבר הכנסת אריה ביבי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובד המפכ"ל, אנחנו רואים את הנתונים ואנחנו קוראים את הנתונים, אבל הייתי רוצה באותה רמת זעקה, כמו שכאן חבריי זועקים על זה שיש פשיעה, באותה רמת זעקה לומר שמשטרת ישראל קטנה על מדינת ישראל, מה אפשר לעשות? באותה רמת זעקה, צריכים להגיד שצריך להגדיל את המשטרה ולתת לה את הכוחות שצריכים לתת לה במגזר הערבי, ולא רק במגזר הערבי, במגזר הדרוזי ובמגזר היהודי, בכל המקומות. זה דבר אחד.

אנחנו נבקש תקציב מיוחד למלחמה בפשיעה.

אני אמרתי את זה, חבר הכנסת זחאלקה. אני מוכן לקחת את היוזמה, אני אשתף אתך פעולה כמה שאתה רוצה. אני חושב שמשטרת ישראל קטנה על מדינת ישראל. כל פעם שלוקחים את השמיכה הזאת, מכסים את הראש - מגלים את הרגל, מכסים את הרגל - מגלים את הראש. יש בעיה עם זה.

יחד עם זאת, אני פה לא יושב כמפכ"ל המשטרה, אבל אני רוצה להגיד לכם שיש לנו משטרה שהיא אחת הטובות בעולם. אבל מעבר לכך, זאת לא גזרת גורל שאנחנו צריכים לקבל אותה, שיש מקרים בכפרים ואנחנו צריכים להשלים עם זה. אני חושב שלא צריכים להשלים עם זה, אבל יחד עם זה, הייתי מבקש מחברי הכנסת הערביים והדרוזיים, כמו שפה הם נלחמים על כל דבר, לכו לכפרים ועשו את מה שאתם עושים פה, ואת מה שאתם עושים על הפלסטינים ולפלסטינים תעשו גם במגזרים שלכם.

זאת הבעיה שלך, בעיית האלימות ביישובים הערביים היא גם בעיית היהודים. זאת לא בעיית הערבים, זאת בעיה של כולנו.

אני לא ראיתי אף חבר כנסת ערבי, שיצא נגד היריות בחתונות.

זה לא נכון.

כל יום אנחנו כותבים. מצדי, תכניסו את כל אלה שיורים לבית סוהר, תאסרו אותם. אנחנו מאשימים את המשטרה, שהיא לא עושה דבר.

תרשום בפרוטוקול, שאנחנו כבר אומרים לאסוף את הנשק. זאת כבר דרישה ובקשה.

דע לך, שאם יורים בחתונה, אני עוזב את החתונה, ובהפגנתיות. אני אומר לכם: אני לא מוכן להיות בחתונה שיורים בה.

איזה כיף...אני רק אומר מילה וכולם צורחים.

אריה ביבי, בעניין הזה אני מעיד גם עדות אישית. לא פעם ולא פעמיים שמעתי את חברי הכנסת הערביים בכל מיני פורומים, שזועקים על העניין הזה.

אני לא חוזר בי, ואני אגיד לך למה, לא רק על העניין הזה.

יש גם חוק של אחמד טיבי, שגם הוא יזם אותו.

אבל אני רוצה שהם יותר יחדדו את זה. כמו שיש ישיבות של ראשי העדות, כמו שיש ועדת מעקב, צריך לעשות אותו דבר - ועדת מעקב שלכם בנושאים האלה.

אתה לא קראת את החוברת הזאת.

עזוב אותי מהחוברת, אני אומר לך שאני מציע לחבריי חברי הכנסת, שירימו את הקול במגזר שלהם, בכפרים שלהם, שיתחילו לדבר על זה. המשטרה צריכה לתת הגנה לכל אזרח במדינת ישראל, על זה אין חילוקי דעות, אבל יחד עם זאת, אתם צריכים לעשות יותר – יותר בנושא הגדלת המשטרה, יותר בנושא הצעקה בתוך הכפר. היום, למשל, יש איזה חבורה של ערבים שמייצגת איזו חברת שמירה, שאמרה לבעל-בית: אם אתה לא לוקח אותנו, אנחנו דורשים ממך כסף.

יש פרוטקשיין, אני לא דיברתי על הפרוטקשיין. המשטרה יודעת על הפרוטקשיין. בכפר יאסיף, כמה בתי עסק מאוימים?

אני חושב שיחד עם המשטרה, צריך לדאוג שיהיו יותר אנשים מהמגזר במשמר האזרח, שיותר אנשים ילכו לכיוון הציבור, לעזרה, ואתם חברי הכנסת צריכים להביא גם את הצעקה אליכם שם בפנים.

הו - - -

כשבונים איזה בית בסילוואן, כולכם צועקים, אז בבקשה תעשו גם את זה.

מה, אתה עושה לנו בית ספר פה?

לא, כשבונים בית בסילוואן, כמה יהודים צועקים, זה לא רק הערבים.

הוא ממשיך לבקר כאילו הוא נציב שירות בתי הסוהר. אתה עכשיו על תקן חבר כנסת.

תודה רבה. חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה אדוני.

ראשית כל, אני רוצה לברך את עמיתי ג'מאל זחאלקה ואת יושב ראש הוועדה על קיום דיון חשוב זה.

אני רוצה לציין שלוש, ארבע נקודות עיקריות במהירות. דבר ראשון – עניין הנשק, אם זה נשק מורשה ואם זה נשק בלתי מורשה. נשק בידי אזרחים בסביבה אלימה הוא ביטוי לשימוש בו. המשטרה צריכה לפתח שיטות והתייחסות לעניין הזה של הנשק, גם המורשה וגם הלא מורשה. אני בכלל לא מבין, איך המשטרה יכולה לסבול מצב, שבו כמעט בכל בית בהרבה יישובים יש נשק בלתי מורשה, והמשטרה יודעת על זה.


אני רוצה להפנות את הזרקורים לעניין של אלימות נגד נבחרי ציבור ועובדי ציבור. למעשה, בכל המקרים לא פוענח אפילו מקרה אחד, אלא מקרה של ירי לעבר ראש מועצה מקומית טורען, כשהטענה שם שמסתובבת ביישוב, שבעצם המקרה הזה פוענח מכיוון שמדובר בראש מועצה יהודי. זה מה שטוענים אנשי המקום כל כך בביטחון.


אני רוצה להפנות את תשומת לב המפכ"ל לכך שיש אנשי ציבור שהם מאוימים, לכך שהמשטרה מודיעה להם שהם מאוימים בדרגה ארבע, חמש, שש, ואחר כך אומרת להם: אתם תסתדרו. ואני מכיר אנשי ציבור, שהם בדרגת איום הכי גבוהה, שש עד כמה שאני יודע, שהמשטרה לא מגישה להם שום סיוע באבטחה ובמיגון, ולהם אין היכולות לעשות את זה. לכן אני מצטרף, כמובן, לקריאה כאן, שלא מספיק להתריע על רמת הסיכון של נבחר ציבור, אלא שהמשטרה צריכה להעמיד גם את הכלים, את האמצעים ואת המשאבים כדי לספק אבטחה לאותם אנשים. האחריות בסופו של דבר היא על המשטרה. מדובר בנבחרי ציבור, שמקיימים את הפעילות הציבורית שלהם, והמדינה צריכה לתת להם הגנה. הם לא יכולים להיות גיבורים גדולים, ובסופו של דבר להיהרג תוך מילוי תפקידם.

חבר הכנסת סוייד, אתה יודע שהם לא לבד בקטע הזה. לצערי הרב, גם ראשי הרשויות היהודים מאוימים לא פחות ונמצאים בסכנה לא פחות מאשר ראשי הרשויות הערביות. הוועדה עשתה כמיטב יכולתה על מנת לקדם את הנושא הזה. זה תקוע במשרדי הממשלה.

בהמשך לדברי עמיתי ג'מאל זחאלקה, מדובר כאן בגידול משמעותי בשנתיים, שלוש האחרונות במקרי הירי והאלימות כלפי נבחרי ציבור. זה דבר שאי אפשר לבלוע אותו ושאי אפשר לקבל אותו, מכיוון שהוא מחבל בכל האווירה של הסדר הציבורי ושל תפקוד נבחרי ציבור ושל רשויות מדינה.


אני רוצה לדבר גם על פשיעה כלכלית, ואני כאן לא מדבר על סודות, אני לא צריך לעמוד עם מיקרופון באמצע כיכר רבין בתל אביב ולהגיד שיש פשיעה כלכלית. יש ארגוני פשע, שאם יש לי צ'ק שחזר, אני יכול לתת אותו ל-X - אם אני יודע מיהו, על אחת כמה המשטרה - אני יכול לתת אותו, והם יארגנו מצעד של האמרים וילכו ליישוב הזה ויאיימו על אנשים שיהרגו אותו, אם לא יביאו את הכסף על המקום. אני לא מדבר כאן סודות, כל אחד כאן יודע את זה. אני צריך רק להתחיל להסתבך עם משפחה זו ומשפחה זו, אבל כולם יודעים את זה. מה, אתם רוצים לעשות מלחמת אזרחים בתוך האוכלוסייה הערבית, שאני אתחיל להגיד משפחה זו ומשפחה זו? כולם יודעים את זה, ילד קטן יודע את זה, ולכן העמידה על כך שאנחנו נגיד – אנחנו יוזמים דיונים כאן, מה יש יותר מזה? מה יש יותר מזה?


דבר אחרון, אני רוצה לברר עם המפכ"ל, במיוחד באווירה הזאת. לאחרונה פורסם שהוקמה אפילו יחידה של מסתערבים על מנת לטפל בפשיעה במגזר הערבי. חשיבה הגיונית ולוגית היתה אומרת, שעם כינון יחידה כזאת, דווקא הפשיעה צריכה לרדת, כי אלה מסתערבים, אנשים שיודעים איך לעבוד ומה לעשות. דווקא אנחנו רואים בדיוק את ההפך, אז האם היחידה הזאת שהוקמה, אני מניח בהשקעה גדולה ובמשאבי אנוש מיוחדים, מה התועלת שבה? האם באמת היא הביאה תוצאות או לא הביאה?

תודה רבה, חבר הכנסת חנא סוייד. אדוני דיבר על הפשיעה הכלכלית. אני בטוח, ואין לי בזה שום צל של ספק, ואני מדבר מניסיון אישי, שאם חבר כנסת פונה למפקד המחוז ומבקש אתו פגישה בנושאים האלה, אני מודיע לך שהוא ייענה ויתקבל בעין יפה ויוכל לתת את כל האינפורמציה הדרושה. האמן לי, שבעניין הזה ייאמר לזכותם של מפקדי המחוזות, שיש להם אוזן קשבת לשמוע ולהיפגש עם חברי הכנסת, על מנת ללמוד מקרוב על כל הבעיות. לכן אני חושב שלא הייתי מחכה לדיון בוועדה על דברים כאלה. אדוני מעלה נושא כאוב וחשוב, והוא קיים, לצערי הרב, גם אצל היהודים. אני חושב שבדברים הללו לפעמים מותר לנו כחברי כנסת גם לקחת יוזמה ולנקוט בצעד הזה. אני מודיע לך, שאם מפקד המחוז לא ירצה לקבל אותך, תפנה למפכ"ל.

אני מודיע לך חגיגית, שאני לא מתכוון ללכת. אילו היה לי שבריר של ספק שהוא לא יודע, הייתי הולך, אבל אני יודע שהוא יודע.

אני לא אמרתי שתלך, אבל אני אומר שברגע שתעשה את חובתך האזרחית, בזה מחר אף אחד לא יוכל להגיד "לא ידענו"

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני המפכ"ל, אין ויכוח שיש עלייה דרמטית בפשיעה במגזר הערבי. אפילו עצורים ואסירים יש פי שניים ערבים ובני מיעוטים שנמצאים בבתי סוהר כאסירים וכעצורים, ואלה הנתונים שקיבלנו ממרכז המידע.

אדוני המפכ"ל, כולם יודעים שהמשטרה, יש לה רגל קצרה במגזר הלא יהודי, ואני אתן לכם כדוגמה את שפרעם, שאני בעצמי קיימתי ישיבה עם מפקד המחוז וגם עם ראש העיר במועצת העיר, ואני אפרט. בשכונה אחת נשרפו בשנה האחרונה 43 מכוניות, אפילו לא עצור אחד, אפילו לא אחד שאנחנו יודעים שנחקר, ולא הוגש כתב אישום אחד. בשפרעם - 43 מכוניות.


עם כל זה, אני רוצה להודות למפכ"ל ולמשטרה. בשנה האחרונה אני הייתי מעורב בכמה אירועים גדולים במגזר הדרוזי, שהיה שיתוף פעולה אדיר עם המשטרה ועם ההנהגה הדרוזית. אדוני היושב ראש, דרך שיתוף הפעולה יכולנו לחסוך בחיי אדם, בשפיכות דמים ובעצורים.

אנחנו לא הורגים אנשים.

היה שיתוף פעולה אדיר בין המשטרה לבין ההנהגה הדרוזית.

לא היינו מגיעים לזה.

חבר הכנסת מגלי, היינו יכולים להגיע לשפיכות דמים, יש מקומות שהיינו יכולים להגיע לשפיכות דמים, בואו לא נתייפיף יותר מדי. בזכות שיתוף פעולה שלנו, של ההנהגה, חסכנו הרבה דברים. יכולנו להגיע למצב יותר חמור, ובאמת בנושא הזה, כל הכבוד למשטרת ישראל, ששיתפה פעולה עם ההנהגה הדרוזית.


אני רוצה להדגיש עוד נושא אחד, שהמשרד לביטחון פנים מקדם, נושא "עיר ללא אלימות". לפי הרשימה שאני ראיתי וחלק גדול מחברי הכנסת מהמגזר הערבי ראו, בהרבה יישובים ערביים ודרוזים נכנסים לזה, וזה צעד מבורך של השר, שהוא הולך ומקדם אותו. אני מאמין שהצעד הזה יתרחב. אדוני המפכ"ל, אני יודע שזה בסמכותו של המנכ"ל ושל המשרד, אבל תרחיבו את זה יותר למגזר הערבי, תכניסו יותר יישובים. אולי בהשקעה הכספית הזאת בחינוך וכל מה שקשור ל"עיר ללא אלימות", אנחנו נצליח להוריד את האלימות במגזר הערבי.


אדוני השר לביטחון פנים לשעבר, אני אומר לך מנתונים שקיבלתי גם מהמשטרה, בקרב הדרוזים הרבה תנועות נוער פועלות. לפי הנתונים שיש לנו, יש ירידה באלימות בקרב הנוער. הירי בחתונות שדיברנו עליו, במגזר הדרוזי כמעט אין ירי בחתונות, אנחנו ירדנו מזה. באופן כללי, צריך לתגבר את המשטרה, לתת יותר כוחות למשטרה ויותר תקציבים ולהיכנס יותר למגזר הלא יהודי.

רציתי להדגיש כמה נקודות נוספות. אני מודה לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, שיזם את הדיון הזה. אני חושבת שהעלייה ברמת הפשיעה במגזר הערבי התרחשה דווקא כשהיתה ירידה ברמת הפשיעה במגזר היהודי, אם אני לא טועה; ולא נעשתה מהפכה בחינוך ולא היתה מעורבות יתר של הקהילה היהודית, אבל בו בזמן עם אותה משטרה, בפרק זמן של ארבע שנים נדמה לי, היתה ירידה באחוז הפשיעה ברחוב היהודי ועלייה באחוז הפשיעה ברחוב הערבי.


אני חושבת שהנתונים שלנו פה אינם נתונים של אחוזי פשיעה, אלא נתונים של אחוזי התיקים הגלויים כמו שנרשם פה, כלומר שאחוזי הפשיעה הם יותר גדולים, והמסקנה השנייה - אם יש לי שאלה כמה תיקים גלויים יש מתוך סך כל תיקי הפשיעה, שאין תשובה. יש לי שאלה למשטרה, מתוך כל מקרי הפשיעה, כמה תיקים גלויים יש, שבהם החשוד נתפס או שבהם יש זהות לחשוד?

זה מופיע בדוח.

זה לא מופיע, ואני יכול לענות.

לא, מה שמופיע בדוח הוא תיקים גלויים, שבהם ידועה זהותו של החשוד, ואני פניתי למשרד לביטחון הפנים לפני חודש וביקשתי את אחוזי התיקים הגלויים מתוך סך כל אחוז הפשיעה הערבית. אני גם ביקשתי דבר נוסף – פילוח של נתוני הפשיעה על פי לאום, ופה כתוב לנו שהמשרד לביטחון פנים בחר שלא לחשוף את הפילוח המלא של נתוני הפשיעה, ואני לא יודעת למה. אם יש לנו בעיה ספציפית במגזר הערבי, אנחנו צריכים את הנתונים האלה, כדי לעקוב אחרי התופעה ואחרי אופן הטיפול בתופעה.


בדיון שהתקיים בוועדה הזאת לפני חודש, המשטרה הציגה את התוכנית שלה לארבע השנים הבאות, ושם מדרך ההצגה לא היה דגש שיש נורה אדומה, שקוראים לה "הפשיעה ברחוב הערבי", ודווקא הדגש היה על תוכנית שהוזכרה פה, שהיא "תוכנית עיר ללא אלימות". תוכנית "עיר ללא אלימות" מתמקדת בטיפול במקרי פשע לא של רצח ולא של ירי, אלא של אלימות נוער, של שימוש באלכוהול ושל שימוש בסמים.

רק לידיעתך, היא הורידה את רמת הפשיעה, והנתונים מדברים בעד עצמם באותם יישובים שהיו פיילוט ל"עיר ללא אלימות".

לפי התשובה שלך, כנראה לא הבנת את הכוונה שלי. התוכנית "עיר ללא אלימות" היא תוכנית שמתמקדת בפשע של נוער, סכסוכים, שימוש באלכוהול ושימוש בסמים, לא במקרי רצח – זה מה שאני מבינה, אתם יכולים לתקן אותי.

לא בארגוני פשיעה.

לא במקרי פשיעה, פשיעה כבדה אתם קוראים לה. לא במקרה של רצח ולא במקרה של ירי. באותו זמן שהפשיעה הכבדה ברחוב הערבי עולה, המשטרה מתמקדת בדברים מאוד מאוד חשובים, אבל לא במלחמה בפשיעה כבדה של רצח ושל ירי, אלא של אלכוהול ושל סמים. זה מאוד חשוב, אבל עוד פעם, זו התחמקות מהבעיה הרצינית שאנחנו מציגים כאן.


נקודה אחרונה - אני חושבת שצריכים דווקא לעשות טיפול נקודתי אחרי כמה תחנות משטרה. שתי תחנות שאני בעצמי פניתי אליהן בכמה פניות הן כרמיאל, ראש העין וואדי עארה. למשל, על אחוז התיקים הגלויים בוואדי עארה, בבאקה אל גרבייה בשנתיים האחרונות היו 10 ניסיונות רצח ושישה מקרי רצח, שאף אחד מהם לא פוענח, ותקנו אותי עוד פעם אם אני טועה. 16 מקרי רצח וניסיונות רצח בבאקה אל גרבייה לבדה, ואף מקרה אחד לא פוענח. אני חושבת שהמעקב שלנו אחרי התופעה צריך להיות מעקב ממוקד סביב תחנה תחנה, ושיבוא לא המפקד הכללי של המשטרה, המפקד של התחנה ויתן לנו דוח. עוד פעם, הנתונים של המשטרה והדוחות של המשטרה צריכים גם לפלח את מקרי הפשיעה לפי לאום.

תודה רבה. ראש עיריית רהט, פאיז אבו סהאיבאן, בבקשה אדוני.

תודה, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת ואדוני המפכ"ל. אני מדבר בשם ראשי הרשויות הערביות, כי נבצר מראש עיריית נצרת, ראמז ג'רייסי, להגיע לדיון הזה מסיבות אישיות.

אני חושב שעניין האלימות הוא עניין נפוץ מאוד במדינה שלנו ובמגזר הערבי בפרט. אני בקיצור רוצה לחזור על כמה דברים שהציגו פה חברי הכנסת. קודם כל, היעדרות גורם הרתעה של המשטרה וגם של שופטים. כשמישהו מעורב בקטטה, אחרי ארבעה, חמישה ימים הוא משתחרר. עם כל הכבוד, מסתובבים בערים שלנו וגם במועצות ובשכונות שלנו נשק חוקי ובלתי חוקי וגם נשק צה"לי. אני רוצה להדגיש פה את הדבר הזה, הנשק הצה"לי. אני מדבר גם על המגזר הבדואי. עם כל הצער, אדוני היושב ראש, אנחנו משתמשים בנשק הזה בקטטות שלנו. לפני כמעט 10 חודשים היתה הקטטה ההמונית ברהט, שהשתתפו בה כמעט 1,000 איש. השתמשו שם בנשק צה"לי, M-16. נפצעו 22 אנשים, שניים מהם מרותקים עד היום לכסאות גלגלים, והפושע ואלה שעשו את המלחמה הזאת הם חופשיים היום ומסתובבים חופשי.

צריך למגר את תופעת הנשק הבלתי חוקי וגם החוקי, אדוני היושב ראש. כמו שממגרים תופעות אחרות, צריך גם לתת מכה חזקה לאנשים שנושאים נשק בלתי חוקי. אני גם הצעתי לאלוף פיקוד הדרום, לחיילים שבמגזר הבדואי, להפקיד את נשקם בבסיסים. כשהם חוזרים בשישי, שבת המגזר נהיה שדה קרב. משתמשים בנשק הזה בחתונות, בקטטות. האלימות שלנו היא ביום שישי ושבת, זאת הבעיה.

כשקורה דבר כזה, כפי שאתה אומר כרגע, יריות זה לא דבר שלא שומעים אותו, שומעים אותו, האם המשטרה לא מופיעה במקום?

המשטרה מופיעה, אבל היא לא תופסת אף אחד. אני רוצה להגיד את זה בשולחן הזה, אנחנו חברה שלא רוצה להלשין. אני בעצמי הגשתי כמה תלונות נגד אנשים, גם חיילים, והמשטרה תפסה אותם, אבל עם כל הצער, משחררים את האנשים האלה אחרי שבוע.

לא הוגש כתב אישום נגד אף אחד מהאנשים?

לא הוגש אף כתב אישום.

אדוני, אני לא מסכים לזה. החייל נותן ביטחון לכפר, הם צריכים לתת יותר חיילים.

אני מבקש שאתה תשאל גם את מפקד מחוז הדרום.

אבל יש שימוש בנשק צה"לי באירועים.

תראה שזה מעט מדי.

זה לא מעט, זה הרוב, 70%.

המטרה שלו שילכו פחות חיילים לצבא.

לא, זאת לא הכוונה. הכוונה שלי שלא ישתמשו בנשק הזה בקטטות.


חבר הכנסת ביבי, אני רוצה לתת לך דוגמה. שני חיילים, שאחד מהם רצח את השני.

דרך אגב, אני מתפלא. כשאני מבקר ברהט, אף פעם לא שמעתי ירי.

היה רצח ברהט לפני חודשיים, אלה חיילים של הצבא שיצאו מרהט, והם משתמשים בנשק הזה. אנחנו רוצים אבטחה בבתי הספר. אנחנו כראשי רשויות מאוימים. ראש עיריית נצרת, ירו על הבית שלו וזרקו פצצה וגם אני אוימתי בעצמי.

קודם כל, אני מסכים עם מה שאמרו לפניי חבריי חברי הכנסת. אני לא רוצה לחזור על הסטטיסטיקות, אבל אני רוצה להדגיש כמה נקודות. העניין הוא הנגישות לנשק ולתחמושת. אני לא חושב שהנשק והתחמושת שמסתובבים בלי רשיון ועם רישיון במגזר הערבי באים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, אלא רק מתוך מדינת ישראל, זאת אומרת: אפילו לא כדור אחד יכולים לייבא לא מלבנון, לא מסוריה ולא מירדן. יש "מאכערים" שעוסקים בזה ולוקחים את התחמושת מאיפה שהיא מיוצרת ומוכרים ברחוב הערבי. אני לא יודע איך המשטרה עד עכשיו לא יודעת לעלות על העקבות של האנשים האלה. כשהנשק הזה הוא כל כך נגיש, הוא גם זמין ואנשים יכולים לקנות אותו, ויותר קל היום לקנות ברחוב הערבי בשעה 12:00 בלילה כלי נשק מאשר לקנות למשל חלב לתינוק. הדבר הזה מביא את הפשע לדרגות גבוהות מאוד, כי אם יש נגישות ויש זמינות והכלי קיים, האנשים לא כל כך מיומנים, לא כל כך יודעים, וחמומי מוח ויכולים לשלוף את זה בכל רגע.


דבר שני זה אכיפת החוק. אכיפת החוק כמעט שלא קיימת, והמשטרה יודעת. אני יודע שהמשטרה יודעת. אם אנחנו יודעים שיורים בחתונה וקרו כמה מקרים שאני צלצלתי למפקד התחנה באום אל-פחם, ואני אומר לו: השעה כבר 23:00, חצות, אתה לא שומע את היריות מתחנת המשטרה? אני אומר לכם, זה 100 מטר ממני. הוא אומר: כן, אנחנו מטפלים בזה. עוברת חצי שעה, עוברת שעה, עוברת שעה וחצי, אין, אני ממשיך לשמוע את היריות, וזה דבר שחוזר על עצמו כל פעם. הרי לא יאומן, שבחתונה כשיש אלפי אנשים, מישהו מוציא כלי נשק, אם זה כלי קטן או גדול, כולם רואים, ומתחיל לירות והמשטרה לא יודעת.


אני חושב שהאנשים האלה אף פעם לא באים לידי מיצוי החוק איתם, למה? כי המשטרה רוצה לעשות הפרד ומשול, היא רוצה שהמשפחה הזאת תלשין על המשפחה הזאת, ואז יש לנו, איך אומרים? גם מפה וגם מפה, וזאת הדעה הרווחת שהמשטרה רוצה. אני מקווה שייקחו את העניינים לידיים ושהחוק ייאכף על האנשים האלה.

תודה רבה, אדוני. ראש מועצת כפר קרע, מר נזי מסארווה.

הוא ראש המועצה שלי.

שלום לכולם, אני מברך על הדיון החשוב הזה. אני סבור שהבעיה יותר גדולה מאשר חושבים. הנתונים בשטח הרבה יותר שחורים והרבה יותר קשים, כי להרבה אנשים נמאס להתלונן במשטרה, כי בלאו הכי המשטרה לא עושה דבר, נמאס להם לשתף פעולה עם המשטרה, כי בלאו הכי המשטרה לא תעשה דבר, ואז הם יהיו בלי שום הגנה. לאף אחד לא נעשה דבר.


לדעתי, צריך לקיים דיון הרבה יותר רחב והרבה יותר גדול מהדיון הזה שאנחנו מקיימים כאן, כי הבעיה יותר קשה. יש לנו קריסה בכל המערכות, בסמכות ההורית יש לנו בעיה, בסמכות של המורה יש לנו בעיה, בסמכות של המנהל יש לנו בעיה, בסמכות המבוגרים, בסמכות המועצה. היום יש התפרקות כללית, ואם אנחנו לא ניקח את עצמנו לידיים, כל המערכות ביחד, כולנו נלך לאיבוד, גם ערבים וגם יהודים.


אנחנו במועצות משתדלים לעשות את הדברים הקטנים שאנחנו יכולים לעשות, והם לעזור בחיזוק הסמכות ההורית בחינוך, בסמכות של המנהלים, בכל בעל סמכות, אבל יחד עם זאת אנחנו דלי אמצעים. טוב שיש משרד חינוך שמחזיק את הילדיים עד השעה 14:00. אחרי השעה 14:00 אין אף אחד שמחזיק אותם, לא האבא, לא האימא ולא המועצה. אני אומר לכם, אני כראש רשות, רשות שהיא יחסית מסודרת, אין לנו חשב מלווה כמו שיש ל-50 רשויות, אנחנו לא יכולים להקים חוגים, לעשות פעילות אחרי הצהרים, לעשות פעילות הסברה להורים, מודעות, כנסים וכינוסים, כדי שיהיו יותר אחריות ויותר שיתוף פעולה. בדיון הזה כולנו צריכים לשתף פעולה - המשטרה בסוף, כי אחרי חמש שנים אנחנו נדבר על מספרים הרבה יותר גבוהים מאלה שיש היום.

תודה רבה, אדוני. ממלא מקום ראש עיריית אום אל-פחם.

תודה על הדיון. שלושה סיפורים אישיים ב-100 שניות. סיפור אחד – אני אישית התקשרתי. ליד הבית שלנו יש חורשה. עושים שם אימונים בנשק, "אסליחה ת'אקילה" מה שנקרא, נשק כבד. אני מתקשר ופשוט מאוד, זה אזור חורשה שיש בו יציאה וכניסה, המשטרה צריכה לשים מחסום פה ומחסום פה והיא תופסת אותם. הם לא מטפלים והם לא נכנסים לקרבות ירי עם רעולי פנים, עם "אסליחה ת'אקילה", המשטרה מפחדת.

"אסליחה ת'אקילה" זה נשק כבד.

סיפר דוקטור עפו אגבאריה סיפור אישי. אני גם התקשרתי, שיש יריות בחתונות ואנחנו שומעים וכל המשטרה שומעת. הם אמרו לי: אנחנו לא נכנסים לחתונות.

סיפור שלישי – שתי משפחות, אחת על גבעה הזאת והשנייה על הגבעה הזאת, 500 מטר יריות. אני מתקשר למשטרה עם סגן ראש העיר. הם אומרים לי: אדוני, יש לנו הוראות שלא נכנסים לקרבות ירי. אז שאלתי מה אני עושה, הם אמרו לי: כשהאירוע יסתיים, תבוא ותגיש תלונה. נגד מי? נגד אלה שירו. אבל אלה יורים מהבתים שלהם ואלה – מהבתים שלהם.


סיפור אחרון – חבר שלי נחקר בשב"כ. אמרו לו: אל תחשוב שאתה מדבר במסגד ואף אחד לא שומע, יש בכל חתונה לפחות 5% עיניים ואוזניים שלנו, גם במסגדים. אני אומר, אם בחתונה יש 1,000 ו-5% מהם זה 50 עיניים ואוזניים שלהם ויורים בכל החתונות, או שה-50 האלה הם לא עיניים ואוזניים, או שה-50 האלה הם שיורים ומקבלים יד חופשית לירות.

הם עסוקים בשמחה...

חבר הכנסת אריה ביבי אמר "תקציבים". אני שואל, האם המשאבים הקיימים היום מושקעים באופן פרופורציונאלי בהתאם לגודל הפשיעה.

אני מודה לך, אדוני. אחרון הדוברים, חבר הכנסת מגלי והבה.

אדוני היושב ראש, אני מתנצל, הייתי בוועדת הכספים.

ולכן תדבר רק שתי דקות בקצרה.

שתי דקות מספיקות לי. אגב, פעם אנחנו היינו בכפרים הדרוזים מואשמים שיורים בחתונות ובחגיגות. מההתרשמות שלי, התופעה הזאת אצלנו לא קיימת יותר, וזה גם הודות למשטרה וגם הודות למנהיגות המקומית. אפילו אנשים מתביישים כבר לראות מישהו שמשתמש בזה, זה שינוי אדיר. שמעתי את החברים פה. צריך לעשות פעולה לא להשאיר את הדברים כמו שהם.


שתי הערות חשובות רציתי לומר. מבחן התוצאה בכל הרציחות שהיו בצפון ברדיוס של צומת ראמה, שגור, פקיעין, מעלות תרשיחא - חלק מהאנשים שאני מכיר נרצחו וכבר עבר זמן. העלינו את הנושא בפני השר לביטחון פנים ולא קיבלנו תשובות. ראינו שלצערי היו במדינה מקרי רצח בראשון לציון ובמקומות אחרים, ושם היתה פעולה מהירה של המשטרה ועמה תוצאה. עצם העובדה שלא תופסים את האנשים והמשטרה לא מצליחה להתמודד עם הבעיה, זה נותן תיאבון לאותם ארגוני פשיעה. זה נותן טעם של עוד, ועל כך אני מבקש שהמפכ"ל יתייחס, איך פותרים את הבעיה שאתה נוסע בצומת באור יום ומישהו ב-12:00 בצהרים יורה ליד אשתך וליד משפחתך, והיו מקרים כאלה. אנחנו מבקשים התייחסות לזה.


הנושא השני הוא של איסוף נשק חוקי לגמלאי המשטרה ולגמלאי צה"ל. היה לנו דיון שני אתמול ויהיה עוד דיון. אדוני המפכ"ל, אתה צריך לפקוח עיניים, המשטרה עושה שימוש, הייתי אומר קבלני בצורת איסוף הנשק, בלי הבחנה. יש קצינים - היה אתמול קצין ששלח אנשים למאסר עולם כתובע במשטרת ישראל. אמרו לו: תחזיר את הנשק שלך, והוא עכשיו חשוף. אז אחרי 30 שנה הוא כבר לא צריך את ההגנה הזאת? או שתחנת המשטרה תגן עליו.

מה זה שייך לאלימות?

חשוב לנו שהמפכ"ל ייכנס לנושא, כי אנחנו כוועדת הפנים והגנת הסביבה לא מתכוננים לעבור על זה והתקנות והתבחינים ישונו. חבר הכנס עפו אגבאריה, לך יש בעיה עם הנשק – אני, אין לי בעיה עם הנשק - -

לי יש בעיה.

בנשק הלא חוקי צריך להילחם.

כי זה גם כיסוי לנשק בלתי חוקי.

שהמפכ"ל ייכנס בעובי הקורה לדיון הבא, שנקיים בנושא התבחינים.

תודה רבה, אני מודה לך אדוני. רבותי חברי הכנסת, אני רוצה להודות לכם. שמענו כאן דברים. כולם דיברו בצורה זו או אחרת על הפשיעה ההולכת וגוברת ביישובים הערביים. נקודה אחת שעלתה פה זה שהמשטרה לא עושה מספיק למגר את תופעת הירי באירועים השונים. הייתי מבקש גם את התייחסותך, האם זה נכון שהמשטרה אכן נמנעת מלהיכנס לאירועים המוניים, כאשר ירי מתבצע, והמשטרה אכן מדווחת והדבר הזה לא קורה.


אני בהחלט מקבל את זה, כאשר אנחנו רואים כאן תופעה של עלייה בפשיעה במגזר הערבי. אולי אדוני יגיד שאין עלייה, אבל יש פה נתונים שמדברים בעד עצמם. כשאתה מפלח את זה למגזר הערבי, אי אפשר להגיד שאין עלייה. השאלה איך המשטרה מתמודדת עם הבעיה הזאת, כי אסור שתהיה תחושה, שבמגזר הערבי מטפלים פחות טוב ברצח מאשר במגזר היהודי. בבקשה, אדוני.

ראשית, תודה ליושב ראש הוועדה על הזימון לדיון הזה. זה דיון חשוב מאוד. הוא מצביע על כך שיש בעיות במדינה, לא רק במגזר הערבי, כנראה גם במגזרים אחרים ובנושאים אחרים. אני אתן תשובות לכל השאלות שעלו פה. בפתח הדברים שלי, אני רוצה להתייחס למשפט האחרון שאמר ידידי ראש המועצה, הבעיה זה לא המשטרה, יש פה הרבה בעיות אחרות. אני חושב שצריך להסתכל על הדברים בראייה רחבה, בראיית הרוחב, כמו שאנחנו מסתכלים היום על הרבה נושאים במשטרה בראיית הרוחב, ולראות את הסוגיות הרבות שיש במגזר הערבי, ולא רק דרך הפריזמה של הירי, לא רק דרך הפריזמה של אירוע זה או אחר ולא רק דרך האלימות. במגזר הערבי יש סדרה ארוכה מאוד של בעיות, ואת חלקן תראו בדוח של הכנסת על אובדן כבוד המשפחה וכן הלאה. יש פה סדרה ארוכה מאוד של נושאים. לכן אני מתחבר בפתח הדברים שלי למה שאמר ראש המועצה: הבעיה זה לא המשטרה. יש פה הרבה מאוד בעיות רחבות אחרות, שקשורות למשרדי הממשלה.

פה אני אומר לכם משפט אחד, שהוא משפט מפתח, לכל חברי הכנסת ולכל חברי הוועדה. רבותי, זכרו שהמשטרה היא חדר המיון של החברה הישראלית. כל מה שמשרדי הממשלה האחרים לא מצליחים לטפל, מגיע למשטרה בסוף. לכן אני חושב שדיון מכובד שכזה בוועדת הפנים והגנת הסביבה צריך להסתכל על המגזר הערבי בראייה רחבה, ולא דרך הפריזמה של המשטרה, ונדבר על זה בהמשך בהרחבה. תודה רבה על ההערה, היא היתה הארה נכונה מאוד.

במדינת ישראל יש משטרה לאומית, וטוב שיש לנו משטרה לאומית, שיודעת לעבוד, לעשות סדר עדיפויות, לעשות איזונים, לעשות סדר בין מגזרים, בין מחוזות, בין אירועים, בין חגים, בין שבתות וכן הלאה וכן הלאה, ולטפל בצורה מאוד מסיבית בנושא הזה. האידיאולוגיה שלנו היא לתת שירות שווה לכל תושבי מדינת ישראל, ואנחנו עושים את זה בדווקנות בצורה מאוד עקבית, ותוך שמירה על איזונים מאוד ברורים, כי משטרה שהיא משטרה לאומית, צריכה לטפל בכל הבעיות בתחום עיסוקה.


חברי הוועדה, אני רוצה לומר לכם שמזה שלוש שנים יש מונח, שאתם כבר שמעתם אותי מדבר עליו לא אחת בתקשורת – ואני לא מרבה לדבר בתקשורת – שנקרא "כוכב הצפון של משטרת ישראל". "כוכב הצפון של משטרת ישראל" זה לחימה בפשיעה. המשפט הנלווה לזה, עם מקף באמצע, זה תחושת הביטחון של הציבור. זה הנושא המרכזי, שאנחנו עוסקים בו בשלוש השנים האחרונות על פי תוכנית רב-שנתית. אין שום דבר מהרגע להרגע, רבותי. גם הדיון הזה, אם נסכם בסיכומים, זה סיכומים ל-2011, 2012 מלווים במשאבים. לכן זה הכיוון המרכזי של משטרת ישראל בשלוש שנים האחרונות ויישאר כך, כפי שהדברים נראים כרגע גם ב-2010 וגם ב-2011. תחושת הביטחון של הציבור מאוד חשובה לנו, אני מרבה לדבר על זה. לטובת העניין הזה, משטרת ישראל עשתה בשלוש השנים האחרונות, גם במגזר הערבי, מהפכה כחולה. כל המשאבים הארגוניים, שעסקו בנושאים אחרים, כולל בנושא טרור, בשלוש שנים האחרונות הוסטו באופן ישיר ללחימה בפשיעה. מי שלא יודע, הקמנו פלוגות מג"ב ללחימה בפשיעה, שבע פלוגות מג"ב ללחימה בפשיעה. הקמנו יחידה ארצית, הקמנו יחידות ללחימה בסמים.

אז כנראה שאין הצלחה גדולה, לפי הנתונים.

חברת הכנסת, אני חולק על דעתך. אני שמעתי אותך בסבלנות, מן הדין שתשמעי אותי גם בסבלנות עד הסוף בלי הערות ביניים.

כן, אני שומעת בסבלנות.

אני לא הערתי הערות ביניים, פרט לכבודו, ואני מתנצל. לכן המשטרה עברה מהפכה כחולה בשלוש שנים האחרונות, והיא הסיטה את כל המשאבים שיש במשטרת ישראל. רבותי, במשטרת ישראל יש 27,000 שוטרים ולוחמי מג"ב – 19,000 שוטרים כחולים, 8,400 לוחמי מג"ב, מחציתם ת"פ צה"ל, מחציתם ת"פ משטרת ישראל. זה הסד"כ של משטרת ישראל, ועם זה אנחנו מתמודדים. לא אחת אמרתי: רבותי, המשטרה צריכה להיכנס לסדר העדיפות הלאומי בקטגוריה אחרת. אני אומר את זה בכל מקום, אני אומר את זה גם לחברי הוועדה, המשטרה צריכה לקבל משקל אחר בסדר העדיפות הלאומי. ככל שעוברות השנים, המשטרה הולכת ונהיית נדבך חשוב יותר בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. אתם רואים את זה לבד, ככל שעוברות השנים, אני גם יכול לתת לכם תיאור מה יהיה פה ב-2020, אם לא נטפל בדברים בצורה עקבית ובצורה משמעותית, לא רק בתחום המשטרה, אלא גם בתחומים האחרים.


רבותי, גם אמרתי לא אחת, שהמשטרה זקוקה למיליארד שקל כל שנה בסדר עולה לחמש שנים, כדי להוריד את הפשיעה במדינת ישראל ב-50% בכל העבירות, כולל תאונות דרכים. אני מסוגל להוכיח את זה.

חמישה מיליארד? אני שואל כדי שאני אבין את המספר.

אני אומר מיליארד שקל כל שנה התעצמות למשטרה לאורך השנים הבאות.

הוא מדבר על תוכנית חומש.

חמש שנים. דרך אגב, הנתונים שלנו פתוחים, אנחנו מפרסמים אותם כל שנה. אני פרסמתי את הנתונים בתחילת חודש פברואר. הנתונים שלנו פתוחים, אפשר להסתכל על כל ההישגים של משטרת ישראל וגם על מה שלא השגנו. דרך אגב, אנחנו לא מצליחים בכל, אנחנו לא מצליחים לעשות הכל באותה רמה. יש דברים שלא השגנו.


הארה נוספת חשובה מאוד – רבותי, האסטרטגיה של משטרת ישראל היא שיתוף פעולה עם הציבור ועם אנשי ציבור ועם רשויות מקומיות. זאת האסטרטגיה שלנו. אנחנו מבינים באופן מוחלט, שאנחנו לא מסוגלים לטפל בכל הדברים באופן עצמאי. האסטרטגיות שלנו לאורך השנים וגם בשנים הבאות הן שיתוף פעולה.

רבותי, אל תתעלמו מהבעיות הכלליות במדינת ישראל. בפשיעה לא ניתן לטפל אלא בראייה כוללת, והמשטרה היא חלק מהטיפול בפשיעה. אתם יודעים מה? היא החלק המרכזי בטיפול בפשיעה, היא הפס הרחב, היא השטיח הרחב ביותר, היא החולייה העבה ביותר, מה שאתם רוצים זה נכון, אבל לא ניתן לטפל בפשיעה ללא ראייה כוללת של כל משרדי הממשלה. זה מתחיל בחינוך בבית, דרך החינוך בבתי הספר ובגני הילדים, דרך בתי המשפט, דרך הפרקליטות, דרך שירות בתי הסוהר, והמשטרה בתוך זה היא חולייה עבה ביותר, כשאני לוקח את האחריות על החולייה הזאת באופן מלא, שלא יהיו לכם אי-הבנות.


רבותי, צריך להסתכל על סוגיית הדמוקרטיה ושלטון החוק בראייה רחבה יותר בחלק מהיישובים במדינת ישראל. רבותי, אתם לא יכולים להתעלם ממה שקורה בחברה הישראלית ובחברה הערבית בשנים האחרונות. לא אני כותב מחקרים, תבקשו בבקשה מחקרים לראות מה קורה שם, ואם לא, אנחנו מסוגלים להביא לכם מחקרים מה קורה שם. רבותי, בשנים האחרונות אכן יש נתונים, שאנחנו צריכים להסתכל על הדברים באופן שוטף. רק בבחירות האחרונות במחוז הצפוני, כדי להכניס את ראש מועצת אבו סנאן, היינו צריכים ללוות אותו עם 200 שוטרים כל יום. למה זה צריך לקרות, דרך אגב? בכל יישוב ערבי בצפון, כשיש בחירות שלא מוצאות חן בעיני מאן דהו, צריך עשרות שוטרים כדי להכניס את חבר המועצה או את איש המועצה לעבודה. יש פה דברים שצריך להסתכל עליהם בראייה כוללת, לא דרך החור של הגרוש, סליחה על הביטוי, ולא דרך אירוע זה או אחר; יש אירועי ירי גם במקומות אחרים וכן הלאה.


אני חוזר על משפט המפתח, המשטרה היא חדר המיון של החברה הישראלית. כל מה שמשרדי הממשלה האחרים לא מצליחים לטפל בו, בסופו של דבר מגיע למשטרת ישראל; ושוב, אני לוקח אחריות על כל מה שקורה במשטרת ישראל, שלא יהיו לכם אי-הבנות. אני לא זורק את האחריות לשום מקום, אבל בסוף, אם רוצים לטפל בפשיעה בראייה לאומית, צריך להסתכל על זה בראייה לאומית דרך כל משרדי הממשלה.


אני קודם כל רוצה להתייחס לדבריך, ידידי חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. לקרוא להקמת ועדת חקירה ממלכתית, זה בסדר.

אם חס וחלילה המצב ידרדר.

הקמת ועדת חקירה ממלכתית לא לעיסוקי ולטיפול המשטרה. תקימו ועדת חקירה ממלכתית לטיפול במערכים הכוללים, כולל המשטרה, לזה אני מוכן להקשיב בשתי אוזניים, אבל אני מציע להיזהר במשפטים ובססמאות. אלה ססמאות שלא תורמות לא למשטרת ישראל ולא לציבור שאתה מייצג.

מר כהן, אתה מבין שאנחנו רואים קטסטרופה שבאה, מה אנחנו יכולים לעשות?

חבר הכנסת זחאלקה, יש לי בקשה אליך. המפכ"ל ישב פה ושמע בקשב רב את כולם. אנא ממך, תאפשר לו להגיד את הדברים.

המשטרה חיה ונושמת את סוגיית האלימות יום יום, שעה שעה, 365 יום בשנה. יש לנו ארבעה יעדים ארגוניים: אחד - התפרצות לבתי דירה, שניים - גניבות רכב, שלוש - אלימות, ארבע - תאונות דרכים. אלה יעדים ארגוניים. יש לנו כוונה בראייה רב-שנתית בארבע שנים להוריד את המסה הקריטית של עבירות האירועים בתחום הזה.

סוגיית האלימות בתוכנית הרב-שנתית של משטרת ישראל נמצאת במדידה של כל תחנה ותחנה, ואנחנו עוסקים בה 365 יום בשנה. אני מקבל דיווח על אלימות כל יום חמישי ב-7:00 בבוקר. יש לנו הערכת מצב שבועית. אני מקבל את כל הנתונים של משטרת ישראל, ואנחנו עושים הערכת מצב שבועית, חודשית ושנתית, איך לטפל בסוגיות האלה. בסופו של דבר, אני חוזר ואומר שוב שהאלימות צריכה להיות מטופלת בראיית הרוחב, עם חלקה המאוד עבה של משטרת ישראל.


עובדתית, אני לא יכול לומר שיש לנו מדינה אלימה, יש לנו אלימות בחברה. הסיבות לאלימות בחברה, גם בחברה הערבית, פורטו פה חלקן בדוח. דובר על עוני, דובר על דברים אחרים. אלה דברים שהם לא באחריות משטרת ישראל, כפי שאתם מתארים לעצמכם. במדינת ישראל בעשור האחרון, 2010-2000, מדברים על 125 מקרי רצח בממוצע בשנה. יש לנו 1.7 מקרי רצח פר 100,000 תושבים במדינה. בסטטיסטיקה העולמית ובראייה עולמית מצבנו מן הנמוכים בעולם. כל מקרה רצח זה אחד יותר מדי, כל קורבן זה אחד יותר מדי וכן הלאה. לאורך שנים, יש לנו 60% גילויים בתיקי רצח. לאורך שנים, 50% פלוס מינוס ממקרי הרצח הם במגזר הערבי. יש יותר אלימות במגזר הערבי מחלקה באוכלוסייה במדינת ישראל, ואלה נתונים שאנחנו מצביעים עליהם לאורך כל הדרך, גם במעשי שוד, גם במעשי אלימות וגם במעשי רצח, ואלה נתונים עובדתיים שאי אפשר להתווכח עליהם.


דרך אגב, אחד הדברים, שאותי כמפכ"ל וגם כאזרח מאוד מטרידים זה איומים על אישי ציבור. היום יש לנו 130 אישי ציבור מאוימים. דרך אגב, מחציתם או יותר ממחציתם, 70 מהם, הם שוטרים וקצינים. זה רק בשנים האחרונות. אני מייחס את זה לחיכוך גדול יותר עם ארגוני הפשיעה, לחיכוך גדול יותר עם עבריינים, אלה עימותים קשים שאנחנו מנהלים.

כמה מהם ראשי רשויות?

אני כבר מגיע לזה. יש לנו שמונה שופטים, פרקליט אחד. יש לנו בערך 28 או 30 ראשי רשויות, אל תתפסו אותי במספר, ויש לנו נוהל סדור שאומר את הדברים הבאים - ממש בכותרות – ראשית, כל איש ציבור, ראש רשות שמאוים, עובר ועדת מאוימים, שבה נקבעת לו רמת האיום. רמת האיום הגבוהה ביותר זה שש, אתה צודק. כל ראש רשות מקבל סל אבטחה, על פי קביעת המשטרה. מי שאמור לממן את סל האבטחה זה משרד הפנים. בשבוע שעבר נפגש השר לביטחון פנים עם שר הפנים יחד עם האוצר, והם סיכמו על תקציב ל-2011-2010 בסך של 20 מיליון שקל לאבטחת אישי ציבור מאוימים, ואני מניח שזה ייכנס ל"ליין". כל תיקי אישי ציבור מאוימים, בהנחיית המפכ"ל, מטופלים ברמה חקירתית של ימ"ר מחוזי, התיקים האלה לא נשארים בתחנה. אני מתיימר להכיר כמעט בעל פה את התיק של ראש עיריית נצרת וראש העירייה הזה וראש העירייה הזה. יש שם בעיות לא פשוטות, שחלקן לא תלויות במשטרה, רובן תלויות במשטרה.


זכרו דבר אחד, רבותי, אנחנו מדברים בסוף על מבחן הראיות. יכול להיות שיצא לנו אדם ספציפי, ועל פי חוק, אחרי שהוא משתחרר מוגש נגדו כתב אישום, אבל בסוף אנחנו מחפשים את הראיות. הראיות הן בין היתר במודיעין, הטוב או לא טוב, האיכותי או הפחות איכותי, ובין היתר בשיתוף פעולה עם הרבה מאוד תושבים ובשיתוף פעולה עם גורמים אחרים, ובסוף המבחן הוא מבחן הגילוי. לכן הנושא של ראשי רשויות מאוימים, גם במגזר הערבי, לא פשוט.


ראש המועצה הנבחר באבו סנאן, שנבחר בבחירות שניות, ואני לוקח אותו כדוגמה, עד היום אנחנו "מתעסקים" אתו, עד היום אנחנו מגנים עליו, עד היום יש לו סל. כל פעם שהוא היה רוצה להיכנס למועצה, היינו צריכים להביא 200 שוטרים להכניס אותו. אתם זוכרים מה קרה ברשות, מה קרה למשרד שלו וכן הלאה וכן הלאה. רבותי, משטרת ישראל לא נמצאת בכל מקום. יש לנו בסך הכול 19,000 שוטרים כחולים מדן ועד אילת, כולל המגזר הערבי.


קחו ארגוני פשיעה. אני מסכים שאסור לקרוא להם "משפחות", כי משפחה זה משהו נורמטיבי. זה לא ארגון, ובטח לא פשיעה. משפחה זה משהו נורמטיבי בחיי העם היהודי, בטח במדינת ישראל וגם במגזר הערבי, ואנחנו יודעים את זה. לטפל בארגוני פשיעה זה שנים, זה לא מהלך חד-פעמי. התחלנו לטפל באופן מסיבי בשנת 2007-2006, את התוצאות אתם רואים ב-2009-2008. התוצאות יהיו ב-2010, התוצאות יהיו ב-2011, ב-2015. זה עניין מערכתי, טיפול של שנים, שקשור בתשתיות, בטכנולוגיה, במודיעין ובכוחות מבצעיים, זה לא הולך מהרגע להרגע. יש לנו מיפוי של כל ארגוני הפשיעה גם ברמה ארצית וגם ברמה מחוזית מרחבית. יש לנו כוחות משימה, יש לנו תוכניות, התוכניות מוצגות פעם בשבוע אצל ראש חטיבת המודיעין ומוצגות פעם בחודש אצלי. הדברים הולכים צעד אחרי צעד, נדבך אחרי נדבך, וגם בארגוני הפשיעה יש רשויות נוספות, שאמורות לקחת חלק בטיפול בארגוני הפשיעה. מבחינתנו, זה ריסוק הארגון, כל צמרת הארגון מאחורי סורג ובריח, ומיטוט כלכלי, ריסוק כלכלי של הארגון. אלה מהלכים ארוכי טווח.

הכוונה לרשויות המס. הנושא הזה עלה לפני חמש שנים פה בוועדה, והובטח שייעשה מעשה.

נכון, בין היתר. אני רוצה להגיד לכם עכשיו באופן ספציפי למגזר הערבי, בעיקר במחוז הצפוני, קודם כל משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים והשר לביטחון פנים רואים בחשיבות רבה את הטיפול במגזר הערבי, בעיקר במחוז הצפוני. זכרו שיש לנו שני מרחבים, שהם נושקים כמעט ב-100% האחוזים למגזר הערבי, וזה גם מרחב גליל, גם מרחב עמקים וגם המשולש, טירה, טייבה וקלנסווה ועוד יישובים ספציפיים. בכל המרחבים האלה פועלים ימ"רים מרחביים, שחלק מהעיסוק שלהם זה טיפול במגזר הערבי. יש קרוב ל-80 מש"קים במגזר הערבי, 82 מש"קים, יש לנו 27 תחנות במגזר הערבי. מתוך 60 תחנות במדינת ישראל – לא מרחבים, תחנות משטרה - 27 במגזר הערבי.


יש שרשרת טיפול, ותזכרו שהמשטרה היא בסוף. יש משרד תעסוקה, יש פיתוח, יש חינוך, יש משרדי רווחה, והמשטרה בסוף השרשרת. אל תשכחו את זה לרגע - תודה רבה על ההערה שלך, ידידי. אנחנו מצפים לשיתוף פעולה עם ההנהגה ועם התושבים.


בשנת 2009-2008 מחוז צפוני חוזק ב-500 שוטרים, שהלכו לתחנות המשטרה בעדיפות למגזר הערבי. אני אומר עוד פעם, בשנה, שנתיים האחרונות גייסנו 500 שוטרים נוספים מעבר לתקינה במגזר הערבי. בנוסף לכך, אחד היעדים המרכזיים של משטרת ישראל ב-2010 זה אירועי הירי והאמל"ח. נכון, יש לנו עלייה משבע לשמונה, משמונה לתשע באירועי ירי בכל הארץ, כשהנתח המרכזי זה במגזר הערבי. בשנת 2009 המשטרה אספה 1,200 כלי נשק במבצע שנקרא "ניקוי כלים" בכל הארץ, נשק לא חוקי. כמעט רובו ככולו במחוז המרכז ורובו ככולו בעיקר במחוז הצפוני.

טיפה בים. אתם יודעים שזאת טיפה בים.

תגיד לי איפה יש 1,000 נוספים.

אתם יודעים שזאת טיפה בים.

דרך אגב, האם יש לכם הערכות כמה כלי נשק לא חוקיים מסתובבים בשטח?

אתם תשאלו את עצמכם, מאיפה מגיע הנשק הזה, למה הוא מגיע, מה הנורמות וכן הלאה.

זה מגיע מחוץ לגבולות ישראל?

יש כוונה של המשרד לביטחון פנים ושל המשטרה לתגבר את המגזר הערבי גם ב-2010, גם בתוכנית רב-שנתית. דרך אגב, אני אומר לכולם פה, שלמשטרה יש תוכנית של שנים, ואנחנו עוקבים אחריה באדיקות כל חצי שנה, כולל העברת מסמכים למשרדי הממשלה, של תגבור של 3,000 שוטרים במגזר הערבי. תוכנית של 3,000 שוטרים שקיימת כבר כמה שנים, ואתה מכיר אותה טוב מאוד, חבר הכנסת אריה ביבי. לא הצלחנו ליישם אותה. רבותי, משאבים, אני המפכ"ל ואני עושה את האיזונים. תנו לי קרדיט, שאני יודע לעשות את האיזונים כמו שצריך לצורך העניין.

ה-500 שדיברת עליהם הם למשימות מסוימות, למחלקות מסוימות?

לתחנות משטרת ישראל.

שגם מעורבים בפענוח מקרי רצח?

כן, גם. אני חושב שצריך לבנות תחנות נוספות במגזר הערבי, גם במקומות שלא קיימות היום. צריך לפתח את הבינוי במגזר הערבי בתחנות המשטרה. צריך שיתוף פעולה הדוק יותר עם הרשויות, וזאת האסטרטגיה שלנו. צריך התנדבות למשמר האזרחי. צריך שירות אזרחי. כל שוטר מהמגזר הערבי, שעומד בקריטריונים של משטרת ישראל, מגויס. אין לנו היום בעיה של גיוס, כל שוטר, כל אזרח מהמגזר הערבי, שעומד בקריטריונים של גיוס למשטרת ישראל, מגויס למשטרת ישראל. לדעתי, יותר מ-15%, או 15% מהשוטרים במשטרת ישראל, מגיעים גם מהמגזר הערבי וגם מהמגזר הדרוזי וכן הלאה מכל המגזרים, וזה הישג. זה חלק מאוד חשוב מהמעורבות של המגזר במשטרת ישראל.


אירועי הירי אותי מאוד מטרידים, שלא יהיו לכם אי-הבנות. אני עוסק בהם יום יום, שבוע שבוע, חודש בחודשו. אירועי הירי הם יעד בטיפול של המשטרה בשנת 2010. אנחנו הקמנו עכשיו שלושה כוחות משולבים, שיתחילו לעבוד ב-15 בינואר לחצי שנה, והם מורכבים מכוחות ייחודיים ומקצועיים, שניים בצפון ואחד במרכז, לצורך צמצום אירועי ירי. אנחנו עושים, באמצעים שעומדים לרשותנו ובהבנות המקצועיות שעומדות לרשותנו, את המיטב, אבל בסוף זאת ראייה לאומית. שלא יהיו לכם אי-הבנות, הדיון פה על המגזר הערבי הוא לא דיון על משטרת ישראל. אני אומר את זה פעם נוספת, תזכרו שהדיון על המגזר הערבי הוא לא הדיון על משטרת ישראל. משטרת ישראל היא חלק מהפתרון לבעיות במגזר הערבי, אבל היא לא הפתרון היחיד, והיא בטח לא הפתרון הכולל.

בנושא זה היא פתרון מרכזי, היא גורם מרכזי בנושא של רצח ושל פשיעה. משטרה זה תמיד גורם מרכזי.

אבל אי אפשר להגיד שכל מה שקורה בחברה הערבית שייך למשטרה.

זה כבר אקסיומה בכל מדינות העולם, משטרה זה גורם מרכזי במלחמה בפשע.

אין ספק. לסיכום, אני רוצה להגיד לכם שאני מברך על הדיון הזה. ברור שאתם הצגתם דברים שנובעים מהלב וגם מאידיאולוגיה, וזה בסדר גמור, אבל גם אני מדבר מהלב. רבותי, אני קצין משטרה ותיק, ואני בקי בכל סוגיות המשטרה במשטרת ישראל: גם בפשיעה המאורגנת, גם בארגוני הפשיעה, גם בפשיעה החמורה, גם בפשיעה במגזר הערבי. הייתי ממ"ר נגב, הייתי מפקד המחוז הדרומי, הייתי מפקד מחוז המרכז, אני מכיר את הפשיעה במגזר הערבי לפניי ולפנים, אבל אני אומר לכם: רבותי תזכרו, המשטרה היא בסוף חדר המיון של החברה הישראלית, ופה אנחנו צריכים שותפים, אנחנו צריכים את משרדי הממשלה. אני לא מעביר אחריות לאף אחד, מה ששלי - שלי, תזכרו את זה. אני לא מעביר אחריות לאף אחד, אבל הדיון על המגזר הערבי, הכותרת שלו זה לא משטרת ישראל, תזכרו את זה. תודה רבה לכם.

תודה רבה, אדוני המפכ"ל. יניב שערך את המחקר הזה, אני רוצה לשאול אותך שאלה, למה אין פילוח בדוח שלכם על פי לאום?

יש אצל השר.

מה זאת אומרת פילוח על פי לאום? של כל עבירות הפשיעה?

כן.

קודם כל, אנחנו הגשנו בקשה מאוד מפורטת למשטרה לפילוח של עבירות הפשיעה לפי סוגים שונים, ונמסר מלשכת השר שהם מעדיפים לא לתת את הפילוח המלא, בגלל הרגישות של העניין, בגלל שחלק מהדברים מסווגים.

אבל במשטרה קיים הפילוח הזה, והם לא העבירו את זה?

כן, צריך לעשות הבחנה.

כי אם יש פה טענה של חברי הכנסת הערביים על התגברות הפשיעה במגזר הערבי, איך אנחנו יכולים לדעת שאכן יש התגברות, אם אין פילוח ממוקד של המגזר הערבי? חבל שהנתון הזה חסר לנו במחקר שאדוני הכין.

חבר הכנסת אזולאי, 78% ממקרי הירי הם ברחוב הערבי, ואלה נתוני השר, השר אמר, לא אני.


השורה התחתונה בדיון הזה - כפי שאמרתי, שנת 2009 היתה עלייה בפשיעה, שנת הפשיעה. אנחנו רוצים ששנת 2010 תהיה שנת המלחמה בפשיעה. השאלה הגדולה שאני והציבור הערבי רוצים לשמוע את התשובה לה היא האם המשטרה תפעל ב-2010 כפי שהיא פעלה ב-2009 או שהמשטרה ראתה את האור האדום ואנחנו נראה ב-2010 שינוי ומאמץ גדולים יותר? השר הבטיח ואמר: אנחנו באים עם תוכנית, לאור הנתונים הקשים, אנחנו יושבים ורואים שיש כאן בעיה שצריכים לטפל בה באופן ממוקד. זו השאלה העיקרית של הדיון. לא חשבתי שאנחנו נפתור את כל בעיות העולם ולא את בעיות החינוך, אבל השאלה האם יש כאן תוכנית לשנת 2010 וגם תוכנית כללית, כי אם זה לא יטופל באופן ממוקד, אנחנו צפויים לקטסטרופה חברתית, ואנחנו רואים את זה.

אני קודם כל רוצה להודות לך, אדוני המפכ"ל, לכל הצוות שלך שהגיע לוועדה ולראשי הרשויות. ברשותכם, אני אגש לסיכום הדיון. הדיון הזה הוא בבחינת זעקה של המגזר הערבי על התגברות הפשיעה במגזר הערבי. הוועדה דורשת מהמשטרה לעשות מאמץ ממוקד בזמן ממוקד לפעילות בתוך הכפרים הערביים להורדת הפשיעה לקראת שנת 2010.


הוועדה תקיים דיון תקציבי עם השר לביטחון פנים ועם שר האוצר, כי אני חושב שזאת הוועדה היחידה שהבעיות של המשטרה מגיעות אליה. שמענו את הדברים גם מהמפכ"ל, שמענו את זה מהצוות הפחות בכיר של המשטרה שיושב פה לא פעם ומראשי הערים. אני חושב שזה הוא תפקידנו, לקראת דיוני התקציב לקיים דיון עם שר האוצר ועם השר לביטחון פנים ולבקש לאור המציאות הקשה במשטרה להגיש את המלצותינו בפני השרים הללו שהם נוגעים בדבר. אני אחזור שוב על הסיכום הזה – הוועדה תקיים דיון תקציבי עם השר לביטחון פנים ועם שר האוצר, לאור הדרישות מהמשטרה להגדלת תקציב.

הוועדה פונה למשטרה לפעול ביד קשה, כדי לסלק את הנשק הלא חוקי המסתובב ביישובים הערביים. הוועדה פונה ודורשת למגר את תופעת הירי הבלתי חוקי באירועים ביישובים הערביים.

הוועדה פונה למשטרה לעודד שיתוף פעולה בין מפקדי תחנות, מפקדי מחוזות ובין ההנהגה הערבית. אדוני המפכ"ל, אני יודע ידיעה אישית שיש מפגשים בין ראשי הרשויות, בין חברי הכנסת, אבל אני חושב שצריך למסד את זה. אם אדוני המפכ"ל ידרוש ממפקדי תחנות לקבל דיווח חצי-שנתי: כמה פעמים נפגשת עם ראשי הרשויות בסביבתך, כמה פעמים נפגשת עם חברי הכנסת בסביבתך, שמע מהם, קבל מהם דיווח - זה נקרא מבחינתי מיסוד. אדוני המפכ"ל, לדעתי המפגש הזה חשוב. אין יותר טוב משיחה אישית בארבע עיניים בין מפקד התחנה, בין מפקד המחוז, לבין ראש הרשות המקומית. שניהם חיים את הבעיות המקומיות יותר טוב ממך ויותר טוב מכל אחד אחר. הדברים האלה בסופו של דבר מגיעים אליך, השטח מגיע אליך, אבל כאשר המפגשים הם אקראיים כתוצאה מהרמדאן או כתוצאה מאיזה אירוע משפחתי שהמפקד מגיע ומברך, לדעתי זה לא מספיק. אדוני, צריכה להיות פה הנחיה ברורה שלך למפקדי המחוזות ולמפקדי התחנות לקיים מפגשים ממוסדים עם ההנהגה הציבורית, על מנת לפתור את אותה בעיה שהעלו חברי הכנסת של חוסר שיתוף פעולה באירועים מסוימים. הם אומרים: מה אתה רוצה, שאני אגיש נגדו תלונה? אתה רוצה לעשות הפרד ומשול. זאת הטענה שנשמעה כאן. המפגשים הללו ימנעו את הטענה של הפרד ומשול.

רבותי, אני מודה לכם. תודה רבה, אדוני המפכ"ל, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25.