PAGE
29
ועדת הכספים

15.2.2010


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, א' באדר התש"ע (15 בפברואר 2010), שעה 10:00

ביצוע תקציב משרד הרווחה והשירותים החברתיים לשנת 2009

בהשתתפות שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק הרצוג

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

רוחמה אברהם בלילא

יצחק וקנין

שי חרמש

מרינה סולודקין

ציון פיניאן

רונית תירוש

שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג

נחום איצקוביץ, מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מנחם וגשל, סמנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים

חנן פריצקי, ראש אגף תקציבים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אריאלה טוקר, חשבת משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עפרה לחיאני, יועצת בכירה למנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יריב מן, יועץ מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים

פנינה בן עמי, מ"מ רמ"ט שר הרווחה והשירותים החברתיים

דב בארי, רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר

זוהר עובד, ראש עיריית טבריה

חיים געש, ראש המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור

פיני קבלו, סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

ד"ר ירון סוקולוב, מנכ"ל מנהיגות אזרחית, ארגון הגג של העמותות

רו"ח דלית עקיבא, מנהלת כספים וארגון, אלו"ט

צבי שושני, אלו"ט

חנן גוראל, אקי"ם ישראל

יהודה סקר, יו"ר ועד הורים ארצי

עמי צדיק, מרכז המחקר והמחקר, הכנסת

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

ביצוע תקציב משרד הרווחה והשירותים החברתיים לשנת 2009

בהשתתפות שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק הרצוג

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום ביצוע תקציב משרד הרווחה והשירותים החברתיים לשנת 2009, בהשתתפות שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג.

הדיון הוא דיון חשוב, המשרד הוא משרד חשוב. אני מצטער שהשר יגיע רק בשעה 10:30 והודיע לי על כך רק עכשיו. אדוני המנכ"ל, זה דיון שחשוב לנו, בוודאי חשוב למשרד והוא מתואם כמה שבועות מראש, אבל בסדר.

לשם כך הגענו לכאן.

נכון. אני מבין. אדוני המנכ"ל, תתחיל אתה. במהלך העברות תקציביות שאנחנו עושים במשרדים כל הזמן, בעיקר מה שעשינו בסוף שנת 2009 כאשר התקציב הוא תקציב דו שנתי, התברר לנו שמשרדים רבים לא מבצעים את מלוא התקצוב שלהם. אנחנו התחלנו במשרדים החברתיים. דנו על משרד השיכון, דנו על משרד החינוך, אנחנו דנים עכשיו על משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ובישיבה הבאה נדון על משרד הבריאות. אנחנו מתכוונים לדון על כל המשרדים ומשרד הרווחה הוא אחד המשרדים המרכזיים כאשר מבחינה חברתית הוא המרכזי שבהם. במצב הזה של פערי מעמדות בין עשירים לעניין שהולך ומתרחב, עם מדיניות כלכלית בעייתית מבחינת העניין הזה, משרד הרווחה הוא נושא הדגל בנושא ולכן אנחנו רוצים לדעת ממך אדוני המנכ"ל מה אתה יכול לומר לנו על ביצוע שנת 2009, האם בוצע כל התקציב שהועמד לרשותכם בכל הסעיפים, האם יש סעיפים שחלקם לא התבצעו ואם זה המצב, מה לא התבצע ולמה. אנחנו נערכים עם העניין הזה לעתיד.


מר איצקוביץ, בבקשה.

שלום לכולם. אני מתנצל בשמו של השר שנבצר ממנו להיות בפתיח של הדיון ואני מקווה שתוך דקה או שתיים המצגת שלנו תהיה מוצגת כאן. אני רוצה לתקן במקצת את כבוד היושב ראש ולומר שמשרד הרווחה איננו המשרד המופקד על הפערים החברתיים במדינת ישראל.

אמרתי בעקבות הפערים החברתיים, למשרד הרווחה יש משמעות רבה.

נכון.

לא אתם מופקדים על זה אלא אנחנו. לא היינו צריכים לאשר את התקציב הדו-שנתי.

לדעתי אין תקציב דו שנתי אלא יש תקציב שאושר לשנתיים. ההבדל בין תקציב דו שנתי הוא מאוד משמעותי ואני גם אציג את זה ואראה את ההבדל. זה לא תקציב דו שנתי שכן כל שנה עומדת בפני עצמה ומתנהלת בפני עצמה, לרבות הרצף בין השנים עצמן מבחינת יכולות המשרד שלנו לתפקד. כל אחת עומדת בפני עצמה. שנת 2009 הייתה שנה מאוד קשה מבחינתנו, מבחינת המערכת התקציבית, ואנחנו מקווים ששנת 2010, שהיא החלה פחות או יותר בתחילת שנת הכספים עם אישור תקציב לפני כן, תאפשר לנו לפעול באופן שונה מאשר פעלנו בשנת 2009.


אני חושב שזאת פעם ראשונה שאנחנו מופיעים בפני ועדת הכספים.

למה אין לכם מצגת?

אמרו שאין כאן מחשב. נאלצנו להביא את המחשב וזאת מהות העיכוב. הכנו מצגת מסודרת על עבודת המשרד.

בדרך כלל מגיעים חצי שעה לפני הזמן ומתקינים.

ברשותך היושב ראש, אנחנו מוכנים להתחיל. ברשותך, אני אתן סקירה קצרה כי אני חושב שאי אפשר לדון רק במספרים בלי לראות מה תחום האחריות ומה תחום הטיפול.


תפקיד וייעוד המשרד הוא להגן, לסייע, לשקם ולהעצים כל אדם, משפחה וקהילה הנתונים בסיכון או בסכנה, משבר זמני או מתמשך, המתקשים למצות את יכולתם עקב מוגבלות, עוני, הדרה, סטייה חברתית, קשיי תפקוד, אבטלה, אפליה, ניצול או פגיעה.


זאת הגדרת היעד והחזון של המשרד. במדיניות שלנו אנחנו משתדלים לספק לכל אדם, משפחה וקהילה את מיטב השירותים להם הם זקוקים. אנחנו צריכים ופועלים לקבוע סטנדרטים מחייבים של רמת השירותים עליהם אמון המשרד - וזה שלא דבר פשוט – לטפח את החברה האזרחית – נושא של קרן סיוע לעמותות שהוא חלק מהעניין – לשלב אוכלוסיות מודרות.

אתה יכול לפרט בעניין הזה אחר כך?

אני אפרט כל מה שתבקשו כמובן.


לשלב אוכלוסיות מודרות בקהילה בתעסוקה, לחזק את יכולת המשילות של הממשלה בשגרה או בחירום. מי שיודע מה נעשה בעופרת יצוקה לעומת לבנון השנייה בנושא החירום, אם תרצו, אני אפרט יותר מאוחר.


כוח האדם שלנו. נתונים כלליים. יש לנו 2,890 עובדים, מתוכם מטפלות בדירוג האחיות כ-900, עובדים סוציאליים - 950, הוראה ואחרים – 200, ומח"ר, מינהלי, משפטי – כ-800.


יש לנו ארבעה מחוזות. לדעתי אנחנו המשרד המצומצם ביותר מבחינת מספר המחוזות במשרדי הממשלה לעומת כל המשרדים האחרים. היחידות שלנו פרוסות למעשה מקריית שמונה ועד אילת.

אתם יותר מצומצמים במחוזות משרים בלי תיק?

אני מנוע מלהשיב לשאלה זאת.


בכל מקרה, היחידות שלנו המקצועיות פרוסות מהצפון ועד הדרום ומספקות שירותים בכל התחומים בכל הארץ.


יש לנו גם עשרים מעונות ממשלתיים. המבנה של המשרד הוא פחות חשוב, למרות שהוא עבר רה-ארגון וכל הזמן נמצא ברה-ארגון. אני משאיר לכם את העניין של המבנה של המשרד ותוכלו לראות אותו יותר מאוחר כי חבל לבזבז את הזמן על זה.


הפונים לשירותי הרווחה הם עניים מאוד. אתם רואים, בכל הנזקקויות השונות, בכל העמודות האלה, אתם רואים שרמת ההשתכרות בשקלים לעומת רמת הנזקקויות, רובם הגדול של הפונים אלינו הם עניים. 50 אחוזים מהם הם עניים עובדים.

יש הלימה? אתם מקבלים נתונים מדויקים מביטוח לאומי ואתם יודעים מראש מי הופך להיות עני?

לא, אנחנו לא יודעים מראש מי הולך להיות עני כי הגדרה של עני היא הגדרה של קו עוני יחסי של 25 אחוזים לבודד, 25 אחוזים מההכנסה הממוצעת במשק.

האם יש מצב בו נתוני הביטוח הלאומי מראים ורואים שקצב של העניים או של המעמד הבינוני הולך ונחלש? האם יש מצב שהמשרד שלכם מקבל מראש נתונים פחות או יותר מאנשים? לוקח זמן עד שאנשים מפנימים לעתים את העובדה ופונים לשירותי הרווחה.

תמיד יש איחור בין מצב משברי.

אתם מקבלים נתונים מהביטוח הלאומי?

זה לא מהביטוח הלאומי אלא משירות התעסוקה ומעוד גורמים נוספים. יש לי על זה שקף ואני רוצה להראות לכם כאן משהו שנוגע לשיעור האבטלה והפנייה לשירותים חברתיים.

לפי הטבלה הקודמת, מי שמשתכר 4,000 שקלים, לא מגיע אליכם בכלל?

לא, להפך. אנחנו אומרים שמי שמגיע אלינו, אלה אנשים עם רמת השתכרות נמוכה.

פחות מ-4,000 שקלים.

זה הממוצע. יש גם כאלה שרמת ההשתכרות שלהם היא יותר גבוהה בתחומים מסוימים, לדוגמא, אנשים מהמעמד הבינוני. תופעת האוטיזם למשל היא פועל יוצא של מעמד הביניים בהגדרה. אנחנו יודעים שיש הרבה משפחות חזקות שלמשל תופעת האוטיזם קיימת אצלן ורמת ההכנסה היא כמובן הרבה יותר גבוהה. יש תופעות חברתיות נוספות כמו גירושין שרמת ההכנסה היא יותר גבוהה. אנחנו לקחנו את זה בממוצע הארצי.


אני רוצה להראות את התופעה החברתית המעניינת כאן, הקשר בין אבטלה ובין הפנייה לשירותים חברתיים. למטה אתם רואים את האבטלה. כאשר האבטלה – הקו האדום – עולה, שיעור הפונים למשרד הרווחה או לשירותי הרווחה עולה אבל כאשר האבטלה ירדה, הם נתקעו והם לא יצאו ולא נחלצו ממערך שירותי הרווחה של מדינת ישראל. זה אומר שבמידה מסוימת אנחנו נמצאים קרוב ל-20 אחוזים מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל במערך שירותי הרווחה והיציאה ממערך שירותי הרווחה היא כמעט בלתי מתקיימת. זאת תופעה חברתית שצריכה להדאיג את כולנו והיא מעידה גם על כך שכאשר אומרים שיש יציבות בעוני או שיש יציבות בדברים הללו, זה בא לידי ביטוי בחלקו בגרף הזה.


אני רוצה להראות לכם עוד גרף מעניין. אנחנו רוצים להראות את שיעור דורשי העבודה בלי שמות של ישובים ואת שיעור העוני. אנחנו רואים שיש זיקה בין שיעור דורשי העבודה לבין שיעור העוני. למטה אתם רואים ערים חזקות, שם שיעור דורשי העבודה הוא פחות מ-2 אחוזים, מספר הפונים לשירותי הרווחה הוא נמוך מאוד, כמובן קשישים שצריכים טיפול סיעודי, גם אם רמת ההשתכרות היא גבוהה, ברשויות מקומיות חזקות גם הם נמצאים. כפי שפירטתי, גם תופעות חברתיות אחרות. בגדול, יש זיקה חד משמעית.


יש כאן שקף שמבטא את שיעור האבטלה ואת מספר הפונים, וכאן כן יש את הערים. אני אתן רק דוגמה. רעננה שנמצאת למטה, מספר הפונים בשיעור אבטלה הוא נמוך ורואים את הזיקה. לעומת זאת, אנחנו רואים שבדימונה או בעכו או בעפולה, שיעור הפונים מגיע לשיעור של 25 אחוזים מכלל האוכלוסייה ושיעור האבטלה עובר את הממוצע הארצי. כאן באה לידי ביטוי הזיקה בין שני התהליכים האלה.

איך אתה מסביר את סכנין, אום אל פאחם?

יש סטיות תקן במדגמים.

אני לא רואה כאן איזושהי עיר מהמגזר הערבי שהיא שייכת לאותו מקבץ.

אם את שמה לב, הם נמצאים בצד ימין למעלה, כי התנהגות האוכלוסייה, גם בתחום התעסוקה וגם בתחום הפנייה לשירותים החברתיים מתאפיינת אצלם באופן שונה מאשר אצל כלל האוכלוסייה. זה ההסבר לפחות של המדגם הזה, אבל הוא בכל אופן מייצג מצב של גם רמת אבטלה גבוהה וגם רמת שיעור הפונים למערכת של הרווחה שהיא גבוהה.


הבאנו את האתגרים שעומדים בפנינו. קודם כל, התופעות החברתיות הופכות להיות קשות יותר, מורכבות יותר, והן מחייבות ראייה מערכתית כפי שהיושב ראש אמר בפתח דבריו. אני לא יכול לומר שבמדינת ישראל יש ראייה מערכתית בכל מה שנוגע לשירותים החברתיים, לא של משרד הרווחה אלא של כל השירותים החברתיים כולל ההתמודדות עם העוני. זה לא סוד. הממשלה גם דחתה את ההתמודדות עם העוני ל-2013 בגלל המשבר הכלכלי בו היינו לפני שנה. יש פערים גדולים מאוד ברמת השירותים בין מרכז לפריפריה, וזה לא סוד. אנחנו מתמודדים עם השאלות האלה. הפערים האלה בין היתר נובעות גם בפער בין הרשויות החזקות לרשויות החלשות ונציגי השלטון המקומי יכולים לתאר ולומר מה הפער ברמת ההוצאה. יש רשויות שמתקשות ובמיוחד עקב קיצוץ מענק האיזון שסייע להם בהשלמה של ה-25 אחוזים. אנחנו הולכים לאתגר מאוד משמעותי של רפורמה בשלטון המקומי והיא תעלה הרבה מאוד משאבים למדינה. מזה שלושים שנים לא היה מהלך של רפורמה בשלטון המקומי בתחום המחלקות לשירותים חברתיים. זה הוסכם עם מארג גדול מאוד של גורמים. החקיקה של חוק שירותי הרווחה שצריך להקנות זכויות וסל שירותים, זה מהלך שאנחנו מתכוונים להביא אותו בקרוב לכנסת, מהלך שצריך לתת מענה לחלק מהפערים שקיימים.

איפה עומד החוק הזה?

החוק הזה הושלם כמעט לחלוטין בין גורמי המקצוע שלנו. אני מניח שבמושב הקיץ אנחנו נעביר אותו עם תזכיר וכן הלאה לוועדת העבודה והרווחה ואז יתקיים דיון.

גם לממשלה.

כן, זה יעבור דרך ועדת שרים לחקיקה. ודאי. השר רואה בזה יעד מאוד מרכזי.

יש לזה תקצוב?

אין לזה תקצוב. חלק מהתקצוב יהיה במסגרת התקצוב שלנו וחלק נצטרך לקבל מענה ארוך טווח בהסכמה מול הממשלה, מול הכנסת וכמובן מול האוצר.

מה האומדן הכספי?

אנחנו עוד לא יודעים אבל מדובר בסכומים שהם לפחות 2 מיליארד שקלים תוספתי. אנחנו צריכים לקחת בחשבון שלמרות שיש שיעור גידול בתקצוב של משרד הרווחה בשלוש השנים האחרונות, עדיין הפערים הם גדולים, כפי שנאמר כאן, בהרבה מאוד תחומים.

בנוגע לרפורמה. האם מדובר ברפורמה שהיא פרסונלית בתחום הרשויות המקומיות או שיש איזושהי תוכנית שאמורה לסייע יותר לתושבים כתוצאה מזה?

אני אשמח להעביר לך את ספר הרפורמה.

אני אשמח לתמוך בזה.

עיקרה של הרפורמה הוא גם באופן עבודתן של המחלקות, גם בקשר בין המחלקות לבין הממשלה.

אולי נשאיר את זה. הדיון שלנו הוא לא הדיון על העתיד אלא הוא דיון על העבר.

כן, אבל זה קשור אחד בשני.

נכון.

אתה צודק שמי שלא זוכר את העבר, לא יכול לבנות עתיד.

בכל אופן, אנחנו משנים כמה דברים באופן מהותי. אני אשמח להעביר את הדוח של הרפורמה לכל מי שמעונין. זה בוודאי יהיה על האבניים כאן כאשר החקיקה תגיע לכדי יישום.

האמת היא שהכנסת מטפלת בכל החוקים. אם לא יהיה כאן כסף בוועדה, אתה יכול להעביר את החוק בוועדת העבודה והרווחה ואין לך מה לעשות אתו. צריך לדאוג שיעבור כסף.

נכון.

אם אתה מדבר על 2 מיליארד שקלים, אני מבין שזאת תוכנית חומש.

אפילו יותר מחומש. אנחנו מעריכים שהיישום של זה ייקח לפחות עשר שנים.

אז זה לא 2 מיליארד שקלים אלא זה קצת פחות.

שאלו אותי מה העלות הכוללת.

בסדר. בהתחלה נבהלנו. אנחנו בעד.

עדיין לפי ה-OECD הפער בין ההוצאה הציבורית של ישראל לבין ההוצאה של ה-OECD היא 5 אחוזים. בואו נדביק את זה. יש לנו מה לעשות עם הכסף לטובת האוכלוסיות אליהן אנחנו מתכוונים.

מה שחשוב לנו לדעת בדיון הזה הוא האם באמת המשרד שלכם הוא משרד שכסף שיש לו, הוא באמת יודע להוציא אותו, בזמן ומהר.

כאשר אתה עוזר לנו, כן. כאשר אתה לא רוצה לעזור לנו, לא.

מתי הוא לא עזר למשרד?

אני מתקשה לזכור.

אם אתם עושים דברים לא נכונים, אז לא אבל בינתיים לא היה דבר כזה. היה במשרדים אחרים אבל לא אצלכם.

תקציב 2009. אנחנו סבורים שכל שקל שאנחנו מקבלים, הולך לכתובת הנכונה באופן מקצועי.


עיקרי התקציב לשנת 2009. יש לנו תקציב נטו שהוא 3 מיליארד ו-926 מיליון שקלים, ויש עוד כמיליארד ו-365 מיליון, הכנסות, חלקן מהרשויות וחלקן מגורמים נוספים.

מה זה תקציב נטו?

תקציב נטו הוא השתתפות המדינה בהוצאה החברתית. התקציב של מיליארד ו-365 מיליון שמופיע למטה, זה תקציב מותנה בהכנסות בהשתתפות הרשויות המקומיות והכנסות עצמיות אחרות שמגיעות.

מה ההכנסות הנוספות?

ממשתתפים, מגורמים שונים, מההורים.

באיזה סכום זה נאמד?

חבריי מהמשרד, אתם יכולים לומר?

1,3 מיליון שקלים.

חוץ מהרשויות.

חוץ מהרשויות, זה יחסית כסף קטן. מדובר על הכנסות בעיקר ממשפחות ומעל גיל 18 יש את כל קצבאות הנכות שכאשר אנחנו מסדרים אותם בסידור חוץ ביתי, חלק מהקצבאות מגיעות למימון המקור.

פרוייקטים שבאים מהמגזר השלישי? עמותות?

לא.

לא, אנחנו מעבירים אליהם. הם לא נכללים בספר התקציב שלנו. אנחנו מעבירים אליהם השתתפויות ולא הם מעבירים דרכנו. הם הגורם המבצע.

מה גובה התמיכות בעמותות?

התמיכות שלנו, סך כל התמיכות, כולן גם יחד, לדעתי לא יותר מ-45 מיליון שקלים עד 50 מיליון שקלים אבל אנחנו מעבירים למגזר השלישי כספקי שירות. פרסמנו את זה ואנחנו המשרד היחידי שפרסם. אנחנו מעבירים כמיליארד וחצי שקלים לכ-1,000 עמותות, רובן ככולן ספקי שירות שזוכים במכרזים ומבצעים שירותים עבור אוכלוסיות הרווחה ומיעוטן אלה הן תמיכות. בתוך התמיכות הללו יש חלק קטן שנוגע לתשלום עבור אספקת שירותים על ידי פנימיות ישיבתיות שהן מספקות לילדי מצוקה מהמגזר החרדי, כיוון שאין הסדרים אחרים, במקום ילד ונוער, שם התשלומים הם הרבה יותר גדולים ועל פי ההסדרים הקיימים. אלה הסדרים שלא ביכולתי לשנות אותם ואולי אתם פעם תוכלו לשנות.

אני מקדם בברכה את שר הרווחה והשירותים החברתיים.

אני מתנצל על האיחור עליו הודעתי מראש, באותו יום בו הוזמנו. הודעתי שאני אגיע ב-10:30. הודענו והתנצלנו. ביקשנו להזיז את הישיבה אבל אמרו שאי אפשר, ואז אמרנו שאני אגיע ב-10:30. הודענו על כך מראש.

ברשות השר, הגענו כרגע לפילוח התקציבי.

עכשיו הגענו לנושא עצמו.

לא, אני חושב שגם הרקע הוא חשוב.

בוא נעשה סדר. אדוני השר, מה שהמנכ"ל עשה לפני שאתה הגעת, הוא תיאר את משרד הרווחה, הוא עשה את זה מאוד יפה, והוא גם דיבר על חוק הרווחה שאתם מתעתדים בעזרת השם לחוקק, חוק שתהיה לו עלות של 2 מיליארד שלים כנראה לטווח של עשר שנים. עכשיו אנחנו מגיעים לליבה של הדיון. הדיון הזה מתמקד בשאלה האם משרד הרווחה, כמו משרדים אחרים, ניצל את התקציב שלו באופן מקסימלי. כאן הגענו לנקודה מהו התקציב שהיה לשנת 2009, מהו הפילוח שלו, ומה הניצול שלו, שזה העיקר.

נגיע לזה. אתם רואים שהנתח העיקרי הוא אנשים עם מוגבלות אבל אני רוצה להביא בפניכם שני שקפים שמתארים את תהליך ניצול התקציב.

המנכ"ל רוצה לומר למה יש לו בעיות וקשיים בניצול משאבים. מה הבעיה?

הבעיה היא שיש לנו את משולש ברמודה. יש לנו את הייעוץ המשפטי, את הנציבות ואגפי האוצר.

זה משולש שווה צלעות?

לא, אתה רואה שהוא לא שווה צלעות. כל אחת מהצלעות, זה גודל אחר. צלע הבסיס, אלה הם אגפי האוצר. אנחנו מנהלים כרגע דיאלוג עם האוצר בסוגיה הזאת, מנכ"לי משרדי הממשלה, אבל אי אפשר להתעלם מהקושי הזה.

לפני שאתה מסביר שהייעוץ המשפטי מערים קשיים, הנציבות מערימה קשיים ואגפי האוצר מערימים קשיים, האם היה ניצול?

כן, התשובה היא כן.

היה ניצול של מאה אחוזים?

היה ניצול של 99 אחוזים.

אנחנו מחפשים את המשרד שנוכל לציין שהניצול שלו היה של מאה אחוזים.

אנחנו נסביר את כל הדברים. קודם כל, אני רוצה שתדעו באיזה מתווה נמצא משרד ממשלתי כאשר הוא צריך לנצל את התקציב. הצגנו את זה גם בפני אנשי האוצר ובפני ראש הממשלה.

מי שלא מבין, משולש ברמודה זה אם אתם טוענים למשל שיש כמות אדירה של ילדים שלא נחקרו בחקירות ילדים, אנחנו צריכים לקלוט היום, אנחנו דורשים תוספת של 35 תקנים אבל כדי להניע את התהליך, אנחנו צריכים לעבור את כל המשולש וזה לוקח כמעט שנה לקלוט עובד חדש, חוקר ילדים. רק שתבינו שזאת המציאות של ישראל היום. אני יכול להראות בכל נקודה מה ביקשנו ומה לא קיבלנו.

לעניין הזה של חוקרי ילדים. כמה זמן מחכים?

היום שלושה חודשים.

היום יש לנו 700 ילדים.

משרד הרווחה הוא משרד מאוד מעניין ומאוד מאתגר. באמת, כל סעיף כאן, אפשר לדון בו יום שלם. אנחנו נכנסים למסלולים שצריך לקיים עליהם דיון בנפרד.

היום זמן המתנה מצטבר הוא פחות מחודש.

השר נתן דוגמה את משולש ברמודה, הילד מגיע למשולש הזה ונעלם.

לא, לא הילד אלא אנחנו. אנחנו נעלמים.


אני רוצה להראות לכם מה קרה ב-2009 מבחינת אופן ניצול התקציב והיכולת לנצל אותו. דרך אגב, זה מאפיין את כל משרדי הממשלה. התקציב התקבל במשרדי הממשלה ביוני-יולי, באוגוסט פחות או יותר היה שחרור עודפים, בנובמבר הייתה סגירת ספרים, יותר ממחצית השנה צריכים לעבוד על אחד חלקי 12 מתקציב בסיס, ולאחר מכן אנחנו מסוגלים לעבוד בסך הכל ארבעה חודשים נטו עבודה ממשית, כאשר צריכים לסגור את ספר התקציב.

זה אמור לגבי כל המשרדים.

נכון, אבל זה קושי עצום ולכן אנחנו אומרים שיש לכל המשרדים קושי עצום לנצל במתווה כזה. שנת 2010 היא שנה טובה כי יש לנו בינואר תקציב ואלה השלכות עצומות על כל תכנון בכל משרדי הממשלה.

לביצוע.

לביצוע, ברור.


סגירת ספרים. מכיוון שאני עובד מול השלטון המקומי, אני חייב לסגור ספרים בנובמבר. זאת אומרת שהשלטון המקומי, אני צריך להעביר משנה לשנה תשלומים של נובמבר-דצמבר. זה אמנם מתגלגל, אבל אם יש העלאה בשיעור התקצוב שלנו, מתגלגלים כל שנה בעודפים סכומים יותר גדולים כתוצאה מהתהליכים האלה. זה חלק מהקושי שלנו. אני חושב שלמשרדים חברתיים יש קושי.


התהליך שהראינו קודם על ציר הזמן מייצר בהכרח עודפים מחויבים כי אני לא מתכוון לומר לאף גורם שיוציא שלושת-רבעי מהתקציב או חצי מהתקציב בחודשיים האחרונים של השנה. זה לא הגיוני. לכן זה עודף מחויב ואנחנו פועלים עם זה בתחילת השנה.


יש לנו קשיים בתחום היישום, במיוחד בתחומים האלה של כוח אדם.


אנחנו מפתחים כלים נוספים כדי לנצל את התקציב נכון כמו יחידת מכרזים שלא הייתה במשרד ועוד פיתוח של כלים כי חלק מהכלים הם לא מספיק מקצועיים ולא כל עובד סוציאלי יודע לעסוק בחוק המכרזים. אנחנו עובדים על זה.


אנחנו ניצלנו 99 אחוזים.

למרות הבחירות ולמרות הכל.

אנחנו ניצלנו 99 אחוזים, כולל ההתחייבויות. אנחנו צריכים לקחת בחשבון שבתהליך של התקצוב של 2009 קיבלנו תוספות תקציביות, בין היתר גם לתוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון ששוריינו על ידינו לרשויות המקומיות לחמישה משרדי ממשלה. זה מופיע בעודפים. אנחנו מדברים על הקרן עצמה, על הקרן שיש בה 100 מיליון שקלים כאשר רק לפני חודש גמרנו את התבחינים של הקרן והודענו לעמותות על הקצאה של 66 מיליון שקלים. יש לנו עוד מספר תוכניות שאנחנו מעבירים משנה לשנה עודפים מחויבים והשנה אנחנו ננצל אותם שכן התקציב מתחיל עם שחרור העודפים בפברואר ולא באפריל או במאי, לא ביוני ולא ביולי. במסגרת השאלה של נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אני מבקש את חנן ואת אריאלה, החשבת שלנו, להשיב, כמה מתוך זה הוא תקציב ברוטו וכמה מתוך זה הוא תקציב נטו.

אנחנו העברנו העברות ממשרד הרווחה לקרנות הפנסיה ולכל הדברים האחרים, על אי ניצול במשרד הרווחה או שאני טועה?

אין מצב.

אין מצב.

פעם משרד הרווחה היה משרד חולה, אבל היום הוא משרד בריא. זאת האמת ולכן אל תדביקו למשרד הרווחה את המחלות של העבר.

הייתה שאלה לגבי התקציב ברוטו והתקציב נטו. התקציב נטו נוצל ב-99 אחוזים. בתקציב ברוטו נשארו כמה עשרות מיליוני שקלים של הכנסה שלא הגיעה אבל זה מובנה. אנחנו, על מנת לקבל את ההכנסות, חייבים לנפח בכל תקנה ותקנה את ההכנסות במידה כזאת כדי שכל הכנסה תגיע בסופו של דבר. מכיוון שאנחנו בונים את התקציב חודשיים מראש, אנחנו צריכים לנפח את התקציב כך שבסופו של דבר כל שקל שיגיע בכל תקנה יגיע. זה חייב להיות המכנה המשותף הגבוה מבין כולם. לכן אנחנו גורמים לכך כל הזמן שאנחנו לוקחים מרווחי ביטחון בכל תקנה ותקנה על הכנסה שתגיע כדי שלא יקרה מצב בו ההכנסות בחודשיים האחרונים יהיו יותר גבוהות וייכנסו פנימה.


לכן נסתכל על תקציב ברוטו מבחינה זאת, זה לא דבר נכון והוא לא מייצג.

נראה לי שאתם לא משרד קליינט לדיון הזה. אתם ניצלתם 99 אחוזים, כך שיש לנו בעיה אתכם. נראה אולי נמצא משהו בהמשך.


החשבת רוצה לומר משהו?

לא, הוא הסביר הכל בדיוק.

אדוני השר, אתה יכול לתאר את המשרד. אני רוצה שחברי הכנסת אחרי כן ישאלו שאלות.

אנחנו לא מקיימים כאן דיון על משרד הרווחה פרופר על התכנים. יש לנו על זה הרבה ואנחנו מלווים על ידכם ופתוחים לכל פנייה ולכל שאלה. אני רוצה רק לומר משהו בקשר לנושא הזה.


קודם כל, זה הישג משמעותי מאוד. אנחנו יכולים להראות שבתקופות עברו זה היה הרבה הרבה יותר בעייתי.

סליחה, אדוני השר, את חשבת של המשרד כבר הרבה שנים?

לא, היא חדשה.

מי ותיק במשרד?

הוא ראש אגף התקציבים.

אתה יכול לומר לי מה היה ניצול התקציב בשנים עברו?

אנחנו נעים בין 98 ל-99 אחוזים.

גם בשנים עברו?

כן.

אתה יכול לומר ש-99 אחוזים מאז השר הנוכחי מכהן הוצאו.

לא. זה ברור שיש כאן דברים אוטומטיים. אני יודע על המון בעיות שהיו לך.

היו לי בעיות תקציביות. בשנים האחרונות היו תוספות תקציביות מאוד ניכרות מהבחינה הזאת.

מה זאת אומרת? מה זה בעיות תקציביות?

היו תוספות תקציביות מאוד ניכרות וגם אותן הצלחנו, למרות החסמים, להוציא.

אם אין דובר למשרד, אני אקח את הדוברות לידי בהתנדבות לדקה וחצי. השר אומר שניצול תקציבי של משרד הרווחה גם בשנים עברו היה ניצול גבוה מאוד, מתקרב ל-100 אחוזים, בין 98 ל-99 אחוזים. מה שאפיין את השנה הנוכחית שהשר הרצוג הוא השר במשרד, זה שהיו תוספות תקציביות.

ענקיות.

בשנים עברו אי אפשר היה לנצל אותן באותו סדר גודל והיום אף על פי שהיו תוספות תקציביות, הן נוצלו.

אני אתן דוגמה. כאשר אנחנו נכנסנו למשרד – חשוב לומר את זה ולא בגלל הקרדיט אלא לתת תמונת מצב – נתקלנו בבעיה שהאוצר הודיע לנו שאנחנו חייבים לו 250 תקנים. אני רוצה שתבינו. זה היה המשרד. קיבלנו משרד שנחתך לשניים, העבודה עברה למשרד התעשייה ועוד השיתו על המשרד חוב של 250 תקנים כאשר לפחות שליש מהעובדים עבדו דרך חברות כוח אדם, אם לא יותר משליש, ולכן אנחנו היינו במצב של חנק ביכולת לתפקד. בתקופה שחלפה מחקנו את החוב, קיבלנו מאות תקני כוח אדם נוספים, הוספנו מיליארדי שקלים לכל מערך הרווחה בצורות מצורות שונות, ובנוסף לזה אני חייב לומר שגם שכללנו ושיפרנו את תהליך הזרימה של הוצאת מכרזים והתקשרויות שהוא היה חסם מאוד גדול כי אתם מכירים ויודעים שאין כאן חבר כנסת אחד שלא פנה ואמר שהארגון המסוים הזה תקוע והארגון המסוים ההוא תקוע ושאל למה עושים לו כך ואחרת.

הדבר העיקרי שאנחנו מאוד גאים בו היא העובדה שאנחנו הפכנו להיות סוג של משרד שמטפל במכלולים בין משרדיים והוא הפך להיות אגן הקיבול והניהול של פרוייקטים בין משרדיים ענקיים. משרד הרווחה, הממודר, הסקטוריאלי, הנבעך וכולי, הוא היום מרכז את התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, מיליארד שקלים על פני שש השנים הקרובות עם חמישה משרדי ממשלה והג'וינט בנגזרת של הגיל הרך, הוא מרכז את תוכנית הביטחון התזונתי שזה קרב גדול ואנחנו מקדמים את התוכנית ונשמח להציג אותה בפניכם, הוא מקדם את הוועדה הבין משרדית לנושא של יישום חוק לרון שזה שילוב נכים בתעסוקה לאחר תיקון חוק הביטוח הלאומי, והוא בעצם עוסק בכל הנושא של חוק העובדים בסיעוד עם מרכז השלטון המקומי. ניצולי השואה, כל החבילה, סל השירותים, ארבעה משרדי ממשלה ואנחנו מרכזים אותם וזה מאות מיליוני שקלים לניצולי השואה עם כל סל השירותים. כלומר, אנחנו הפכנו להיות הייתי אומר סוג של בנק השקעות של כמה וכמה משרדים לצורך הוצאה מהכוח אל הפועל. רשויות נהנות לעבוד אתנו ואני חייב לזקוף את זה הן לזכות המנכ"ל המצטיין נחום איצקוביץ, לזכות המשנה למנכ"ל מנחם וגשל שהוא הכי ותיק כאן, הוא 45 שנים בשירות המדינה ויש לו זכויות רבות, וכמובן חנן פריצקי ואריאלה טוקר שהגיעה אלינו ומאוד שיפרה את מערך החשבות. שוב, אין לנו יום קל. שיהיה ברור, אין לנו יום בלי ריב עם חנן ועם אריאלה, אבל אלה ריבים לשם שמים והם עוברים בסוף בטוב.

זה חשוב מאוד. תודה רבה אדוני השר. אני מבין שעם הייעוץ המשפטי אתם בבעיה.

יש לנו ייעוץ משפטי נפלא.

ראיתי במשולש ברמודה.

לא.

זה לא שלנו אלא זה הממשלתי.

יש לנו יועצת משפטית נהדרת, בתיה הרטמן, וצוות נהדר. הבעיה היא שלצערנו לא נותנים לנו מספיק אוטונומיה. אני לא בא לריב עם דב בארי מהאוצר, הוא עושה את עבודתו, אבל יש כמות התערבות לעתים קיצונית בכל שלב ושלב אצלנו. קיצונית, ברמה שמכתיבים לנו איך לכתוב מכרז או איך לכתוב טקסט כי לא אוהבים דבר כזה או אחר. זה מוציא אותי מדעתי. אנחנו רבים על זה הרבה מאוד עם האוצר.


הנושא השני, נציבות שירות המדינה. למשל, קליטת חוקרי נוער. ביקשנו מהנציבות לתת לנו סוג של פטור על ידי בניית מאגר מילואים לחוקרים כדי להקל ולזרז את התהליך אבל לא נענינו.

למה? מה הסיבה?

והחשב הכללי, שגם הוא עושה במדיניותו, בהוראות החשב הכללי, למשל התקשרויות עם קבלנים, לדוגמה פסיכיאטרים, רופאי שיניים או מלמדים מוזיקה לאנשים עם פיגור שכלי. זה תהליך מטורף שבגללו אנשים לא באים לעבוד אצלנו. אלה דוגמאות קטנות שמשפיעות על מכלולים אדירים של בני אדם.


לגבי הנציבות, נחום יסביר.

לא, בסדר, הבנו. אני רק רוצה שתדע, גם היום אתה אחד המנהיגים של מדינת ישראל ואתה מתעתד בעתיד להיות בעמדת הנהגה יותר גדולה, ולכן דע לך שאנחנו הולכים לאנרכיה עם כל העניין הזה. הדברים הכי קשים, הכי מסוכנים, נוער בסיכון, כל מה שהמשרד מטפל – כתוב בגמרא שלא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה. לפעמים יש לך את הדקדקנות הזאת גם של הייעוץ המשפטי, גם של הנציבות, גם של אגפי האוצר.

הם לא אשמים.

לא אמרתי שהם אשמים.

הם מכסתחים גם את עצמם.

כך לא מנהלים מדינה, עם כל הכבוד. לפי דעתי אסור לך להיות עדין בעניין.

עושים מאמצים גדולים בהמון דברים ומצליחים.

דיברת על ניצול של מאה אחוזים לעומת 99 אחוזים. אני רוצה לציין שה-99 אחוזים זה הניצול המקסימלי שמשרד בצורה שאנחנו עובדים יכול להגיע אליו ואני אסביר למה. 99 אחוזים זה ממוצע לשל ההוצאות בכל התקנות. אין לנו אפשרות חשבותית לעלות על 100 אחוזים בשום תקנה.

לא, יש אצלכם תקנות של חרדים. אותן לא מבצעים בין כה וכה. זה האחוז הזה, של החרדים. בכל משרד יש סטיית תקן כזאת של אחוז אחד, במשרד שמתפקד. במשרד שלא מתפקד, זה סיפור ארוך ונתקלנו בזה. במשרד שמתפקד, 99 אחוזים מבחינתי זה ניצול של מאה אחוזים מפני שתמיד יש חרדים במשרד, סעיפים תקציביים חרדיים ואת זה לא מנצלים. לא התכוונתי ברצינות. אמרתי את הדברים בהומור.

תדע שבנושא החרדים, פעם החרדים חשבו שהמשרד הזה הוא שלהם והם יעשו בו מה שהם רוצים.

תסלח לי, עם כל הכבוד, במשרד היום החרדים מתפקדים הרבה יותר טוב מאשר בעבר.

בנושא החרדים, כמות המכסות שיש היום לטיפול בנוער חרדי, היא יותר גדולה מכמות המכסות שיש לנוער רגיל מאז קום המדינה.

עוד הערה שהיא כן חשובה והיא חשובה לכולם ואני חושב שחשוב לציין אותה באמצעות מרכז השלטון המקומי. קודם כל, יש לנו הרבה שיתוף פעולה והרמוניה עם מרכז השלטון המקומי. הבעיה שכולנו נמצאים בתוכה ועוד לא פתרנו אותה, ואולי המנכ"ל יתייחס אליה, היא העובדה שהרשויות החלשות שלא מסוגלות לשלם את ה-25 אחוזים מצ'ינג, אנחנו נמצאים בנשולש ברמודה מסוג אחר כי במרכז השלטון המקומי שהוא קרוע בתוכו, בין אלה שיש להם לבין אלה שאין להם, אין החלטה מה לעשות והם אומרים תוסיף אבל לאוצר אין שום כוונה להוסיף ואנחנו רוצים להציע כלי עוקף המכשולים ברשויות הללו שלא מקבלות לא רק כסף אלא גם שכר. כלומר, יש עובדים סוציאליים שלא מקבלים משכורות כבר חודשים ואולי המנכ"ל רוצה לומר על זה מילה.

31. הנושא שהעלית הוא נושא חשוב שתכף נדבר עליו.

חבר הכנסת ציון פיניאן, אחריו חברת הכנסת רוחמה אברהם, חברת הכנסת סולודקין.

תודה על כינוס הישיבה. אדוני היושב ראש, מכובדי השר. אני שמח על הניצול המקסימלי של התקציב כי היו כאן שרים שראינו שיש להם כמה מיליוני שקלים בצד והם אפילו לא ידעו על קיומם. כאן אני ממש שמח לראות את הניצול המלא.


יתרה מזאת, אני יכול לומר שבמשרד הרווחה, לכל שקל יש כתובת. הדבר הקשה כאן הוא שיש כפיות טובה. מה שלא תעשה, תמיד יראו את הזקנה בנהריה ומאחר שנמצא כאן ראש עיריית טבריה, הוא יאמר לך שיראו גם את הזקנה בטבריה.

מיידי באינטרנט, גם אם זה לא נכון.

לכן יש כפיות טובה כלפי המשרד, אבל זה המשרד שעושה הכי טוב לעם ישראל ועושה רבות.


אני רוצה להתייחס לנושא של התקינה. אני זוכר שכאשר נשבענו לכנסת, התקינה הייתה כמעט 150 עד 200 תיקים לעובד סוציאלי. האם חל שינוי?

המנכ"ל או השר ירשום את השאלות ואחר כך תתייחסו.

הייתה תוכנית לקליטת אלף עובדים בחמש שנים, כל שנה 200 עובדים. היכן זה עומד היום?


זה נכון שהנושא של השתתפות עצמית בגובה של 25 אחוזים של הרשויות המקומיות היא בעייתית מאוד. יש רשויות שאני חושב שהן לא מקבלות את מה שאתן נותנים להן, כי אין להן את ה-25 אחוזים האלה, אבל פתרנו את הבעיה במשרד הדתות למשל כאשר שינינו את היחסים על חשבון הגדולות. השר התחיל לדבר על הנושא הזה ואני שואל האם יש איזו מגמה כדי לפתור את הבעיה הזאת של ההשתתפות העצמית. זה הרבה מאוד כסף לרשויות המקומיות.


איפה עומד הנושא של נוער בסיכון? נושא בו מדברים הרבה היום הוא נושא האלכוהול. האם אתם שותפים למלחמה בנושא הזה ומה נעשה?


חברת הכנסת רוחמה אברהם אמרה לי קודם שהשר הזה יודע לעבוד, ואני מצטרף לדברים האלה.

תאמין לי שגם היא יודעת לעבוד.

אני בטוח שגם היושב ראש וכול חברי הוועדה מצטרפים לזה.

ראשית, אדוני היושב ראש, תרשה לי לשבח אותך על עצם המהלך הזה שגורם לשרים לבוא לכאן עם כל הצוות המקצועי שלהם ובאמת להראות גם לכנסת את כל הביצוע שלהם במהלך שנת התקציב הקודמת. אני חושבת שזה מהלך נכון וזה אחד מאותם דברים שגורמים לכנסת להיות באמת גורם מפקח על הממשלה. יישר כוח על כל המהלך הזה. דווקא בימים בהם הממשלה – וזאת קצת פוליטיקה עכשיו – מנסה לרסן את הכנסת ולמעשה גורמת לה להיות הזרוע הביצועית שלה, של הממשלה.

אני מוחה.

בסדר.

בכוונה היא צודקת, אבל אנחנו לא נותנים.

עומדים על המשמר.

נכון. עומדים על המשמר.

אני מכירה את השר יצחק הרצוג באופן אישי כאשר נתקלתי בו בעבודה עת הייתי שרה בממשלה ואני אומר שבהחלט הוא אחד השרים שיודעים לבצע וכל שקל שנכנס, יש לו גם את הכתובת וגם את הניצול המירבי והמקסימלי למענו הוא תוקצב. יישר כוח לך השר, למנכ"ל שלך ולצוות העובדים. היום כחברת כנסת באופוזיציה, קשה לי לפעמים לשבח את הממשלה, אבל אני אומר שמשרד הרווחה היום התייצב למרות חוסר היציבות השלטונית שאנחנו חווים אותה בשנים האחרונות, וזה בגלל העובדה שהשר הזה נשאר הרבה מאוד זמן במשרד הזה. לא הייתה תחלופה של שרים וגם בממשלה הקודמת, בשתי הממשלות הקודמות, לנו היה קו אדום, שבכל מה שקשור לנושא הרווחה, לא פגענו אלא ההפך, תקצבנו את המשרד הזה ואפשרנו לו באמת להביא למצב של ניסיון לצמצם את כל הפערים בחברה הישראלית. אני שמחה שאלו הן התוצאות. אני מאוד מקווה אדוני היושב ראש, וזה תלוי בשולחן הזה, שאם חלילה הממשלה הנוכחית לא יהיה לה איזשהו גבול או קו אדום לקיצוצים ברווחה והקציב הרי לא רחוק, בעוד ארבעה חודשים יונח תקציב מטעם האוצר, אני מצפה שהוועדה הזאת תהיה החסם העיקרי לכל קיצוץ שיבוא ממשרד הרווחה באופן אמיתי וחד, כי זה מה שיוליך את המשרד הזה מצמיחה וצמצום פערים למצב של קריסה. כאן אנחנו צריכים לשים דגש. אין ספק שבשנים האחרונות, גם בשנה הקודמת, המשרד הזה התנהל באחד חלקי 12 יותר ממחצית השנה, ואחד הדברים שאני עקבתי אחריהם מקרוב זה אותו ניצול מקסימלי של תקצוב העמותות של המגזר השלישי שעם כל המשבר הכלכלי שחווינו, הן כמעט התרסקו ושמחתי לראות שקיימת גם במשרד תוכנית שנקראת טיפוח החברה האזרחית.

אני מבקשת, אדוני היושב ראש, שיתקיים כאן דיון מיוחד בכל מה שקשור לטיפוח החברה האזרחית כי אם אנחנו שמענו כאן תלונות על הכשלים והקשיים הבירוקרטיים, אחד הדברים החשובים ליציאה מהמשברים הללו זאת באמת עבודה אמיתית ונכונה עם המגזר השלישי כי הוא מהווה איזושהי דרך בה ניתן לעקוף הרבה מאוד סקטורים כאלה ואחרים.

אגב, אתם לא מפרסמים את הרשימה של העמותות?

נפרסם.

אנחנו הראשונים במדינה ובהיסטוריה שאת כל התמיכה שלנו בעמותות, לפני חודש, מיליארד וחצי שקלים – הכל באינטרנט. 800 הארגונים שמקבלים מיליארד וחצי שקלים, הכל באינטרנט ואפשר לראות ולהשוות. זה מהלך מאוד נועז. גם הקרן, כאשר נגמור את הסיבוב שהוא בתהליך של כל הבירוקרטיות, תאמינו לי שכאן הייתה דוגמה קלאסית לעבודה בין משרדית.

אתם לא מפרסמים את זה.

נעשה את זה מסודר.

אני הייתי מבקשת כן לקיים דיון בסוגיה הזאת.

זה נושא נפרד.

החברה האזרחית הוכיחה את עצמה, במיוחד בשתי המלחמות שחווינו במהלך 2009, בסיוע לאזרחים בצורה מדהימה ואסור שהמגזר הזה יקרוס אלא צריך לראות איך אנחנו באמת מטפחים אותו.


למרות שהמשרד הזה כן משקיע ונותן, ומנסה לראות איך מצמצמים את הפערים ועוזרים לאותה אוכלוסייה שזקוקה לעזרה הזאת, אני לא רואה איזושהי תוכנית שתפתור את הסוגיה של המשפט הבא: אין יציאה ממצב של שירותי הרווחה. זאת אומרת, כל אזרח שנכנס לאותו מסלול של שירות רווחה, הוא לא מצליח לצאת ממנו. מה אנחנו יכולים לעשות כמדינה ואתם כמשרד על מנת שאותם אזרחים יראו במשרד הרווחה ניצול של המשרד הזה באותו פרק זמן שהם צריכים אותו ולא תוכנית לאורך שנים כך שמי שנכנס, לא יוצא.

יש לנו תוכנית, אבל זה לא המקום.

חשוב מאוד לקבל אותה ואני אשמח לקבל אותה.


אני גם הייתי רוצה לראות את כל הרפורמה בשלטון המקומי, כיצד היא תתיישב עם כל הסוגיה של הקיצוץ במענקי האיזון אל מול אותן רשויות שממילא – אנחנו מדברים על רשויות עם חתך סוציו אקונומי עד 4 – אולי לא מקבלות ולא יוכלו לקבל ולא יוכלו להיכנס לסיוע. זה אחד הדברים שלדעתי אדוני היושב ראש אם אנחנו לא ניתן את הדעת וסיוע לשר שיש לו תוכנית בעניין הזה, זה יהיה המשבר הבא של הרשויות המקומיות יחד עם הרווחה, לקראת תקציב 2011.


מעבר לזה, שוב, אני משבחת אותך השר. אני אומרת לך שכל עזרה אשר תידרש לה, למרות שאני לא בקואליציה, כמי שמכירה אותך באופן אישי, אני אשמח לעזור.

אני רוצה לשבח את השר ואת המנכ"ל על העבודה שהם עושים.

אני רוצה להודות לוועדה על התשבחות. אנחנו מקבלים שיתוף פעולה אדיר מהוועדה ואתם פשוט נהדרים.

אני רוצה לשבח אתכם על שאתם עובדים בצורה מאוד נכונה ואני מתכוונת לסיוע לניצולי השואה ושילוב נכים בתעסוקה ובנושא הזה אני פונה פעמים רבות למשרד. יש לי חילוקי דעות בתחום אחר, אבל הוא לא קשור לתקציב ולכן אני לא אתייחס אליו. אני מתכוונת להוצאת ילדים מהבית, ממשפחות נורמטיביות.


רציתי להמשיך את הקו של חברת הכנסת רוחמה אברהם. עם כל הכבוד וכל התרומה וההשקעה בנושא של התמודדות עם עוני במדינת ישראל, אנחנו עדיין רואים את התוצאה ההפוכה. העוני בערים הולך ומתרחב. רציתי לומר שאולי הגישה צריכה להיות כמו שאמרתם ודיברתם על תוכניות בין משרדיות. ביטחון תזונתי, שילוב נכים וניצולי שואה, זה בין המשרדים. אני חושבת שעד היום אנחנו לא שמענו את העמדה שלכם והאמירה שלכם בנושאים כמו דיור ציבורי או מה אתם חושבים על ויסקונסין. גם לגבי תוכניות לגבי חד הוריות, אי חושבת שאפשר לעבוד בכיוונים אחרים. בלי זה, בלי שאתם עובדים ביחד עם משרד הבינוי והשיכון, משרד התעשייה, משרד האוצר וגם משרד ראש הממשלה, אנחנו רק יכולים לעקוב ולראות שהעוני, מספר הילדים תחת קו העוני, קשישים שנמצאים מתחת לקו העוני, יגדל. זאת מדיניות מקרו כלכלית ומקרו אקונומית. בלי זה שום דבר לא יהיה וזה לא עניין תקציבי אלא זה עניין של אידיאולוגיה כאשר חייבים להשקיע בתחומים האלה.

אני מצטרף לברכות. אני חושב שבאמת מדובר באחד המשרדים שהלוואי שכל משרדי הממשלה היו מתפקדים ברמה בה הוא מתפקד. כמי שפועל מול המשרד בחלק מארגון גדול של חסד, אני יודע כמה בשנים האחרונות, במיוחד מאז השר הרצוג בתפקידו וגם המנכ"ל, רואים תפנית מקצה אל קצה, גם בטיפול וגם ברמות הסיוע לארגונים. הסיוע לארגונים בשנה האחרונה, אני חושב שזה היה ממש בזמן כי כולנו יודעים על המשבר הכלכלי העולמי ועד כמה הוא פגע. דובר ברמות מאוד גבוהות של כסף שהיה מגיע מחוץ לארץ לארגונים, אבל הדבר הזה נפגע בשנים האחרונות ואני חושב שזה נותן מענה, אמנם חלקי, לאותם ארגונים. בכלל, אני חושב, בכל הפרמטרים, כמי שמכיר את המשרד הזה, הייתי סגן שר במשרד הזה ולכן אני קצת מכיר את הדברים, אני אומר שהשר הנוכחי עושה עבודת קודש בכל הפרמטרים ובכל התחומים. פונים לאנשים במשרד, האנשים שמובילים את הדברים, ומקבלים מענה במקום ובזמן, במיוחד כאשר מדובר במקרים שאם לא מטפלים בהם בזמן, ההשלכות הן הרבה יותר קשות.


אני רוצה להתייחס לעניין אחד שכאן כולם הזכירו אותו. איך אנחנו מתמודדים עם הקטנת העוני. אני לא חושב שזאת בעיה של המשרד הזה. המשרד הזה, זה לא תפקידו להקטין את העוני במדינת ישראל אלא תפקידו של המשרד הוא לטפל בבעיות. הבעיות הן ברמה הממשלתית. בשנים האחרונות הממשלה משילה מעליה חלק מהנושאים שהיא טיפלה בהם בעבר ומעבירה אותם או לרשויות או שמורידה אותם לגמרי. לצערנו הרב הדבר הזה גורם לכך שמגזרים שלמים נשארים חשופים ללא מענה. אנחנו רואים שלאט לאט הממשלה חוזרת בחלק מהדברים ואתן דוגמה. ההזנה בבתי הספר, בשנים עברו לא הייתה ובשנים האחרונות אנחנו עדים לכך שיש רצון להיכנס כמה שיותר לתוך הדברים הללו. חשוב מאוד שאנחנו כחברי ועדת הכספים נקפיד על דבר שהוא אולי המרכזי בעבודה שלנו כאן והוא לא לתת לממשלה לברוח מהדברים האלה. הממשלה מנסה כמה שיותר להתנער וזה אמור לגבי כל התחומים ולא רק בתחום הרווחה. אנחנו רואים את זה בנושא של מענקי האיזון לרשויות המקומיות, ראש רשות באמצע השנה מקבל זבנג שהוא לא יודע איך הוא מתחיל ואיך הוא גומר. אין תחום שהממשלה לא מנסה לברוח ממנו. תפקידנו הוא לעצור את הדבר הזה. אנחנו משתדלים לעצור את הדברים האלה.


אני באמת מברך את השר. יישר כוח על העבודה שאתם עושים.

חיים געש, ראש המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור. זוהר עובד, אתה נמצא כאן לדיון הבא, אבל מאחר שאתה כאן, אני מבקש גם כמה מלים ממך כיוון שלטבריה יש מקום של כבוד כאן בוועדה.

העיקרית בהן היא חבר הכנסת ציון פיניאן.

זה ברור.

גם אני. יש לי זיקה מיוחדת לטבריה.

אני כאן כי אני יושב ראש ועדת הרווחה של מרכז השלטון המקומי.

אתה מייצג פורמלית את מרכז השלטון המקומי.

כן. אני רוצה לומר שאנחנו נהנים משיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם משרד הרווחה וזה אמור לגבי כל הרמות. גם כאשר אנחנו לא מסכימים, אנחנו עושים את זה בצורה הולמת. אני מקווה ששיתוף הפעולה הזה יימשך.


יש מספר חסמים שהפריעו לניצול מלא של 2009 ואני מניח שיפריעו גם ל-2010 ואילך. זה עלה כאן על ידי המנכ"ל, על ידי השר ועל ידי חברת הכנסת רוחמה אברהם והכוונה היא לסוגיית המצ'ינג שהיא רעה חולה. היא אומרת שישובים בסוציו אקונומי נמוך שצריכים תקציב רווחה גבוה יותר, בעצם בפועל מקבלים תקציב נמוך יותר כי הם לא מסוגלים לנצל את מה שיש להם. זה הולך פעמיים - גם בתקני כוח אדם וגם בפעולות. אם אין לך עובד סוציאלי, אתה גם לא מקבל את הכסף לפעולה.


במישור השני אנחנו הולכים לחוות קיצוץ נוסף במענקי האיזון. אני לא יודע בדיוק איפה זה עומד הדיון בנושא הזה, אבל זה לא המקום. ברור לחלוטין שאם רשות מקומית צריכה עכשיו לקצץ שוב.

לא, לא יהיה קיצוץ במענקי האיזון. המאבק יהיה על ההגדלה שלו. לא יהיה קיצוץ. זה שלא יהיה קיצוץ, לא יהיה קיצוץ. הבעיה המרכזית היא שבניגוד לזה שראש עיר יודע מה הולכת להיות השנה שלו מבחינת מענקי האיזון, שזה חלק ניכר מהעניין של התקצוב, הוא לא יודע היום בגלל שבינתיים משרד הפנים אומר לו תקציב מקוצץ. זאת הבעיה. ייתנו את זה בסוף.

השאלה מתי. אם זה לא יהיה מאוחר מדיי.

אני מקווה שמהר. ישבתי עם שר האוצר ואני מקווה שזה יהיה מהר.

אנחנו דנים כאן בנושא רווחה. אני מכהן קדנציה שלישית, כך שאני יכול לתת את כל התמונה אבל אני רוצה להתמקד בנושא הרווחה.


לא ניתן לאייש את התקנים שכבר אושרה הגדלתם וזה בגלל הסוגיה של המצ'ינג והקפאת תקנים בשלטון המקומי. אם יש הקפאת תקנים בשנת 2009-2010, רשות מקומית יודעת שהיא הולכת להיות מקוצצת במענקי האיזון, היא לא תיקח עובדים סוציאליים חדשים.

אני אתייחס לזה. אני שאלתי בינתיים מה היה הניצול של כוח האדם, התוספת של 221 תקנים שנתנו לשלטון המקומי ב-2009.

הניצול היה גבוה ברשויות המקומיות עם הסוציו אקונומי.

בכולם היה. גם בחלשות.

עשינו פריצת דרך אחת ביחד בנושא המחשוב. פרוייקט יפהפה שבוצע ביחד בו הצלחנו לפרוץ גם את מערכת המצ'ינג. יכול להיות שזה המודל שצריך לעשות אותו לדברים האחרים. מחשבנו את לשכות הרווחה בתהליך של שלוש שנים.

כמו שאף פעם לא היו ממוחשבות. כולן היום ממוחשבות.

נושא האבטחה, שוב יש את הנושא של המצ'ינג. אי אפשר לקחת מאבטחים כי אין לנו מהיכן להביא את הכסף.


בעיה נוספת שלא עולה כאן ואולי צריך להתחיל לחשוב עליה אלה הם תקציבים לעתיד למרות שאני לא בטוח שזה דווקא מהרווחה, אלא זה נכון גם לדברים אחרים. לשכות הרווחה ברוב הרשויות הן במצב פיזי שאיננו מאיר פנים לא לבאים ולא מכבד לא את יושביו ולא את באיו.

זה נושא שאני אעלה בהמשך כי לחצתי בנושא.

גם האוכלוסייה החלשה, אוכלוסייה פחות משיגה או אוכלוסייה שמתקשה, ואז אתה גם מביא אותה למקום בלתי ראוי ולא דיסקרטי.

ביקשנו 20 מיליון שקלים לשיפוץ לשכות הרווחה.

מה האוצר אומר?

תעשה בסדרי העדיפויות שלך. הבטיחו לנו להתייחס לזה בחיוב במהלך השנה.

לסיכום, שני דברים. האחד, מענקי האיזון, כדי שאפשר יהיה להמשיך לנצל את תקציבי הרווחה. שנית, למצוא פתרון לעניין הזה כפי שמצאנו בנושא המחשבים וזה עבד, בהסכמה של מרכז השלטון המקומי.

הנושא השלישי. מאחר שאנחנו עוסקים ברווחה, דיברו כאן על עוני, לדעתי יש הכרח לצרף את שירות התעסוקה למשרד הרווחה.

דבר אחד ראשון וחשוב הוא לפרגן. אני חושב שהשלטון המקומי יכול להתרגש לראות דיון כזה והיה כדאי להעביר אותו, בתוכן שלו ובעוצמות שלו, גם לשלטון המקומי.


שאפו לשר שלנו שעושה עבודה אדירה. חד משמעית הוא עושה עבודה מקצועית ברווחה ובקהילה.

גם בתיירות נהנית מאתנו.

נכון.

גם ממני.

נכון. למדנו ברשות המקומית לעבוד במאורגן ובשפה מתכללת של כל המשרדים. התוכנית הלאומית לילדים בסיכון היא פורצת דרך במדינת ישראל.

היא מהווה מהפכה.

אנחנו נהנים שם ובאמת רואים בקצה שיפור.


יש לי השגה מאוד מאוד חשובה, מעבר להערכה הגדולה. אני חושב שיש ירידה של הרבה מאוד, של מאות רבות משפחות ממרכז הארץ, משפחות קשות יום, בעידוד הממשלה, משרדים כאלו ואחרים כמו השיכון בנושא של דיור, לפריפריות. זה מעיק עלינו בצורה אקוטית. משפחה קשת יום שיש לה בעיית דיור במרכז הארץ, עוברת לפריפריה. אנחנו קיבלנו שישים משפחות כאלה בשנה האחרונה.


אדוני השר והיושב ראש, צריך לשים לזה תשומת לב. יש כאן בעיה קשה מאוד ברמה הכוללת וזה פורץ לנו את התקציבים שלנו.

אתה צודק במאה אחוזים. אתה נגעת בנקודה מאוד מאוד חשובה.

מעבירים אלי משפחות והילדים הם בסיכון ואני צריך להשקיע בהם אלפי שקלים.

אתה מעלה נקודה מאוד חשובה. תודה רבה.

ברכות לשר, למנכ"ל ולכל הצוות. אני חושב שיש עדנה למגזר השלישי בתקופה שלהם, גם שיש להם ביקורת בונה כלפי ארגוני המגזר השלישי, וזאת ההזדמנות לומר שצריך לא רק להעביר מיליארד וחצי שקלים שרובם הם קניית שירות אלא גם לבנות ולתקצב נושא של בניית יכולות, מה שנקרא קפסטי בילדינג, בדיוק כמו שהדבר נעשה במדינות אחרות כמו בריטניה ואחרות, כדי להשביח את התנהלות ארגוני המגזר השלישי, כדי שההשקעה של המדינה בכספי השירותים, קניית השירותים, תהיה תשואה טובה יותר לטובת אותם אזרחים שהעמותות מספקות להם שירותים.

אדוני השר, אדוני המנכ"ל, מושבניק תמיד נשאר מושבניק, אדוני השר, כל מקום שאתה נכנס, יש רק עדנה. כל מה שאתה עושה, אתה מצליח. יישר כוח.


אני רוצה להוסיף משפט בנושא שהעלה חבר הכנסת פיניאן, הנושא של נוער, אלימות, זה נורא. יש עלייה של 170 אחוזים באלימות מינית וכולי. הנושא הזה חייב להיות מטופל והוא נופל בין הכיסאות, בין הרשויות לבין משרד הרווחה.

אדוני השר, לפני שאתה משיב, גם אני רוצה להשתתף בדיון. מבחינת הנתונים, מר פריצקי, ב-15 באוגוסט 2009 העברנו 15 פניות שלכם שלא התעכבו כאן לחלוטין, בסכומים אדירים. ראיתי פנייה אחת על סך 150 מיליון. אנחנו לא מעכבים פניות של משרד הרווחה.

אף פעם לא מעכבים,. זאת האמת.

נכון. זאת אומרת, זה משרד שלא הצליח לעצבן אותי עד היום. אגב, לא הגיעו הודעות שלכם ב-2010 ולא העברות תקציביות, מה שאומר שכנראה אתם מתוכננים היטב. אין משהו שנמצא בצנרת.

יש דברים שנמצאים אצלנו בצנרת.

על כל פנים, אני רק אומר מבחינת הנתונים. ב-2010 אין עדיין העברות ולא הודעות של עודפים מחויבים.


אדוני השר, לפני שאתם משיבים, אני רוצה לומר כמה דברים. קודם כל, הדבר הראשון, משרד הרווחה, במיוחד כאשר יש שר שהוא שר דומיננטי, יש לו מה לומר בנושא של הפערים. יש לו מאוד מה לומר ולפי דעתי אתה גם אומר. אחד הדברים זה המים. המים הפכו להיות נושא במדינת ישראל. אנחנו אישרנו את היטל הבצורת, אנחנו חזרנו בתשובה והקפאנו אותו. אנחנו מקווים גם לבטל אותו, אבל מאחורי גבנו יש את העלאת תעריפי המים שזה הופך להיות נושא שאנשים עשירים, בסדר, משקים את הגינות, ישלמו יותר, לא נורא, אבל המשפחות שנמצאות במצוקה כלכלית, שמטופלות על ידכם, אתם עוזרים להם אבל הם חייבים לשלם עבור המים הון תועפות. אתה שר בכיר בממשלה.

שמעת אותי מדבר על זה לא פעם.

נכון. אני אומר שאנחנו צריכים לשלב ידיים בעניין הזה. אנחנו הנחנו הצעת חוק של ועדת הכספים כדי לבטל את מה שהממשלה הקודמת עשתה כאשר היא העבירה את זה מהפיקוח של ועדת הכספים והיא נתנה את זה רק לרשות המים. את זה צריך לבטל. אנחנו נאבקים על העניין הזה ואני בדיונים עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה. בוודאי ההתמודדות שלך עם הנושא, ושמענו אותך לא פעם באמת מתמודד עם זה, אני חושב שאתה לא יכול להתחמק בגלל שהמשרד שלך הוא משרד שבאמת מתפקד במאה אחוזים והכל בסדר, לא להתייחס למה שנעשה מסביב. הרי בסופו של דבר ככל שיגבר הנטל על התושבים, על אלה שנזקקים לשירותים של משרד הרווחה, כך מספר הפונים אליכם יגדל. לכן האמירות שלך בעניין הזה והתמודדות שלך בעניין הזה היא חשובה מאוד.


הדבר הנוסף, לגבי הנושא של הרשויות המקומיות. הגמרא אומרת שאחרי העניים הולך העוני. זאת אומרת, אין בעיה בזה שאתה אומר ש-25 אחוזים תל אביב תשתתף ו-75 אחוזים אתה נותן. אין בעיה. תל אביב תתמודד עם זה וכך גם רעננה. אבל כאשר אתה אומר לטבריה, למרות שטבריה היא לא הדוגמה הטובה כי יש דוגמאות יותר טובות.

תאמר רכסים.

גם רכסים היא לא דוגמה טובה. יש רשויות קריטיות. רכסים לא הייתה על השולחן וגם טבריה לא הייתה על השולחן.

אופקים.

אופקים ודומות לה. אומר ראש העיר שהוא צריך לשלם משכורות ואין לו את ה-25 אחוזים. יש רשויות, לפי דעתי בעיקר רשויות ערביות, שם יש בעיה. אתה לא יכול להתמודד עם העניין הזה ואז באה המדינה ואומרת שהיא משתתפת ב-75 אחוזים והיא אפילו מגדילה את ההשתתפות ונותנת פרוייקטים נוספים, אבל ראש העיר לא יכול לממש את זה. אכן נאמר כאן קודם, עשינו את זה במועצות הדתיות, שם הגדלנו את ההשתתפות של החזקות לעומת הפחותה אצל החלשות אבל צריכה להיות כאן מדיניות שונה. מצד אחד פוגעים ברשויות האלה במענקי האיזון באופן דרסטי, כאשר זה ירד כמעט מ-3.5 מיליארד שקלים ב-2002 ל-מיליארד ו-800 מיליון היום וזה יגיע ל-2.5 מיליארד שקלים. המשמעות של העניין היא שהרשויות האלה חוטפות עוד מכה ועוד מכה ועוד מכה ובסופו של דבר זה משפיע על התושבים שלהן. זאת המציאות. אני חושב שגם בעניין הזה צריך לומר את הדברים.


גם אני מצטרף למשבחים את השר ואת המנכ"ל. באמת, המשרד מתפקד. זאת האמת. אני חיפשתי כל הבוקר לפני שהתחילה הישיבה ביקורת, אבל לא מצאתי. בסך הכל זה באמת נכון.

מר וגשל, אי אפשר בלי החרדים, ולכן אני אומר לך מילה על החרדים. אני פניתי לשר ולמנכ"ל וביקשתי ממנו, בניגוד לכל שנה, מה שקורה עם כל ההעברות התקציביות האלה, שזה מגיע בסוף השנה וזה עובר כאן בהעברה של הסכם קואליציוני. אנחנו כולנו תלויי הסכם קואליציוני. כל פעם שאתה רואה כאן חבר כנסת חרדי, תדע לך שהוא תלוי בהסכם קואליציוני. מגיע תקציב 2011, אתה תראה שזה יקרה, האוצר מוציא את זה והוא בא אלי ואומר, אמנם בנימוס: תשמע, אם לא תאשר את התקציב של מה שאנחנו רוצים, אנחנו לא מעבירים את הכסף הקואליציוני. לא מעבירים את הכסף הקואליציוני, המשמעות של העניין התמוטטות של מערכות, גם בחינוך, גם ברווחה ובכל המקומות האלה. ישבתי עם השר והמנכ"ל, ייאמר לשבחם, ואמרתי להם שאני מבקש שאנשים ידעו מה הולך לקרות השנה, שהנושא יהיה מוסדר ולא כל פעם יעשו טובות ויאמרו שעכשיו נותנים ובודקים. יש גם מחסור בכוח אדם באגף. לא משנה. גיליתי נכונות של השר והמנכ"ל והם נתנו הוראות והם פועלים בעניין הזה, אבל עדיין לא בקצב משביע רצון מבחינתי. הם פועלים באופן ענייני. אני נגד כל העניין הזה שנותנים לחרדים מתחת לשולחן. אני נגד זה. זה לא יהיה ב-2011. כל מה שרוצים לתת, שייתנו על השולחן ושיהיה בבסיס התקציב. מה שלא רוצים, שלא יהיה. אני לא אוהב את הדבר הזה.

אני אגיב ואחר כך המנכ"ל ישלים.


קודם כל, שאלות ברמה העקרונית. משרד הרווחה ואני מביעים עמדה נחרצת ועקבית. אני מזמין אתכם לראות באתר שלי את הנאום שלי בכנס הרצליה ובהרבה פורומים אחרים כאשר אני חוזר ואומר שהמדינה מתנהגת בדו פרצופיות לגבי העוני, היא משחקת בלשון כפולה, היא מאוד אוהבת לדבר על העוני אבל היא לא אוהבת עניים. לכן היא לא פותרת סוגיות מאוד מהותיות בהתמודדות עם העוני, שזאת שורה ארוכה של צעדים. זאת לא רק הוספת קצבאות. חברים, שלא נשלה את עצמנו לרגע. זה מכלול גדול. זה כולל את ההתמודדות של החד הוריות, זה כולל את ההתמודדות של אנשים נכים שיוצאים לתעסוקה, זה כולל את כל המכלול של התעסוקה והעידוד ליציאה לעבודה ורשת ביטחון להורים במגזר הערבי ובמגזר החרדי. זה כולל שורה גדולה מאוד של נושאים שתוך כדי הוספת קצבאות – והייתה הוספת קצבאות משמעותית גם לזקנה ואפילו לילדים וניצולי שואה ועוד ועוד – היא מעלה את המים ב-25 אחוזים, שזה טירוף. פשוט טירוף מוחלט. אתה לא יכול לדבר בדואליות.


אנחנו דרשנו פיצוי על המים. יש צוות שיושב חזק על האוצר. בא האוצר השבוע ואמר שהנה, החשמל ירד ושאתקזז. זה הקטע החדש עכשיו. החשמל ירד. זה שהחשמל עולה ויורד איך שבא לו, זה בכלל לא קשור למים שזה מוצר שמחירו הוא קבוע.


בנושא הזה אין ראיית על. אני טוען שצריך לשנות את הסטיגמות ודווקא הכניסה ל-OECD היא המסלול הכי נכון שיכריח אותנו לשנות את העניין הזה של ההתמודדות עם העוני. דרך אגב, אם כבר מדברים על השיכון, שזה נושא ענק, אני רוצה לומר שאנחנו בדרך לפגישה עכשיו עם שר השיכון והנהלת משרדו בדיוק על הנושא של הדיור הציבורי ועל בכלל סוגיית הדיור. כל ההתמודדות עם הסיוע לאנשים נזקקים בדיור, כל העניין של התמודדות נכים בדיור, סוגיות ענקיות שאני דורש מהשר כבר זמן מה להתפנות אליהן וברור לי שגם לו יש את המגבלות שלו אבל זה צוות שאני יזמתי עוד עם השר הקודם והמנכ"לים ישבו ואנחנו רוצים ליישם את התוכניות. לא איכפת לי שבהמשך, אם תרצו, נקיים על זה דיון נפרד עם השרים ועם האוצר.


לגבי מרכז שלטון מקומי. אני רוצה שיהיה ברור. אני לא מכריז כאן שום ביקורת על הרשויות שנקראות חזקות כי בתוכן יש כיסי עוני ובעיות קשות ביותר, וגם הן תחת העומס. שלא נשלה את עצמנו לרגע. סוגיית המצ'ינג היא סוגייה נוספת שמחייבת התמודדות כי עוד פעם אתה פותח פער. כמו שכבר נאמר, יש רשויות חלשות שלא מסוגלות להוסיף את רמת השירותים הנדרשת שיש לאחרות, אבל זה לא אומר שאני צריך להוריד מאחרות. זה פשוט לא סביר ולא הגיוני.


דרך אגב, בכף הזכות של הממשלה אני רוצה לומר שהעובדה שיש רשויות שסוף סוף מתעשתות וגובות, פתאום רווח להן והן לוקחות את ה-25 אחוזים ומקבלות מאתנו את התוספות. אני גם מאמין שרשות מקומית תפקידה דרך אגב לשרת את האוכלוסייה ברווחה. גם את זה צריך לומר. לא יכול להיות שראש רשות יתעסק רק בגינון ולא ברווחה ולכן הוא צריך לתת את ה-25 אחוזים שלו.


בתוך זה אנחנו נתנו את התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון בלי מצ'ינג וועדות החלטה באופן דיפרנציאלי, הקצאת כוח אדם בוועדות החלטה. גם המיגון דיפרנציאלי, גם סגירת גירעונות סוף שנה דיפרנציאלי וגם – כמובן זה כבר נאמר – הסוגיה של המחשוב.


אלה דברים שהיכן שיכולנו ללכת, הלכנו. אבל התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, שהיא המהפכה החברתית מספר 1 בארץ, אשמח פעם להציג אותה בפני הוועדה ותבינו מה המשמעות, היא צריכה להיות מוחלת לדעתי בהמשך על עוד ועוד רשויות וכאן העניין של המצ'ינג הוא נושא מרכזי שאנחנו צריכים להיאבק עליו.


לגבי המגזר השלישי. יש פורום שולחנות עגולים שעכשיו הוטל על המנכ"ל להוביל את הדיאלוג עם המגזר השלישי. יש לנו דיאלוג אמיץ, פורה וטוב. אני מסכים שגם המגזר השלישי צריך לעבור את התהליכים של ההבראה בנושא הזה.


האתגרים הם מאוד מורכבים וצריך גם את זה לזכור. התקופות משתנות. נאמר כאן יפה על האלימות. היום המקרים הם מורכבים. קחו מקרה כמו רוז או הילד המורעב או גולדרינג או עכשיו קלנטרוב ותראו שהם מורכבים ממכלול של שירותים שמתעסקים בנושא. אפילו הילדה האחרונה שנאמר שנאנסה וישר צועקים איפה רשויות הרווחה, בלי להיכנס לדברים שהם תחת צו איסור פרסום, רבותיי, מערכת הרווחה, מערכת בתי המשפט לנוער, כל המערכות מלוות את הסיפור של הילדה הזאת כבר כמעט עשר שנים. לכן בסוף זה הכל גם עולה כסף. כלומר, כל המערכות עוסקות ויש לזה עלויות וצריך להבין שהמקרים הם הרבה יותר מסובכים והרבה יותר מורכבים.


המנכ"ל יסביר לגבי הקצאת התקינה וכוח האדם. יש גם רפורמה גדולה שמתקדמת בנושא הזה והרפורמה מקישה גם לרפורמה בשלטון המקומי שחברת הכנסת רוחמה אברהם דיברה עליה.


אני רוצה להזהיר את חברי הוועדה. אני מפחד שאנחנו נדבר כולנו כאן אבל במקומות אחרים ינצלו את רוב המשאבים לתוכניות של תשתיות. תשתיות זה דבר יקר וטוב, אבל רבותיי, התשתיות הן לא חזות הכל. אני חושב שעם כל הכבוד למסילות ברזל, קודם כל היה נכון לטפל בבני אדם. צריך לראות את האיזון הנכון כי אין ספק שמסילות ברזל תורמות גם לשינוי כלכלי משמעותי, אבל אי אפשר רק לשים את כל חזות הכל על פיתוח תשתיות ולא לחשוב על פיתוח ההון האנושי וההתמודדות עם הבעיות של ההון האנושי היום כדי שלא תהיינה בעיות מחר.


תודה רבה לכם על שיתוף הפעולה והתמיכה.

במהלך 2008 ו-2009 הוספנו לשלטון המקומי 306 תקנים. חבר הכנסת ציון פיניאן, למיטב הבנתי כולם נקלטו למעט פה ושם שלא נקלטו.


לגבי הסוגיה של נוער בסיכון, השר פירט וגם חברת הכנסת סולודקין הלכה. גם לנושא האלכוהול אנחנו שותפים בתוכנית עצמה.


לגבי העמותות. נשאלתי על ידי חברת הכנסת רוחמה אברהם. אני אומר לפרוטוקול שאנחנו סיימנו את עבודת הוועדה, הודענו את ההודעות לעמותות והיום יצאו המכתבים עם הסכומים, אחרי שזה נבדק עוד פעם כדי שלא תהיינה טעויות. אני רק אומר ש-191 עמותות וארגונים קיבלו סיוע.

אתה מדבר על הקרן?

כן. על הקרן.

אתם מפרסמים את זה?

כן.

נפרסם.

נפרסם. המכתבים יצאו היום עם הסכומים הסופיים. 191 ארגונים קיבלו סיוע, 17 ארגונים קיבלו סכומים של בין מיליון ל-7 מיליון שקלים, כאשר 7 מיליון זה הסכום הגבוה ביותר, 16 ארגונים קיבלו בין חצי מיליון למיליון, ו-158 ארגונים קיבלו עד חצי מיליון. כמובן שאנחנו נעבוד במיידית על קרן 2010. מה שאמרתי, זאת קרן 2009 והכסף יחולק. אנחנו כמובן גם נפרסם את כל הדברים.


לנושא של המצ'ינג. בכל תוכנית נקודתית שמתאפשרת לנו, קטנה כגדולה, אנחנו עובדים בשיטה הדיפרנציאלית. לגבי ליבת העניין, עד שזה לא ייפתר מול האוצר במכלול או מול שלטון מקומי, יהיה קושי עצום. אנחנו מעריכים שיש כרגע כארבע תוכניות כמו הסעות לאנשים עם פיגור שכלי, כמו הדרכה ברשויות המקומיות החלשות והקטנות ועוד כהנה וכהנה שבכולן יהיה מימון דיפרנציאלי. הרשות תשלם 5 אחוזים במקום 25 אחוזים. יודעים את זה אנשי השלטון המקומי, יש לנו שולחן עבודה שוטף וכן הלאה וכן הלאה, כל תוכנית חדשה.

תודה רבה אדוני המנכ"ל.


אני רוצה לסכם את הדיון ולומר שהדיון היה משעמם. מבחינה תקציבית לא מצאנו בעיות ואנחנו מתנצלים על העניין הזה. מה שהיה מעניין, היה משולש ברמודה. אני אומר משעמם מבחינת העניין הזה שבאמת הניצול התקציבי הוא ניצול מקסימלי וזאת הייתה מטרת הדיון הזה.


אנחנו נקיים דיונים נוספים. אנחנו נקיים כמובן בעזרת השם לקראת תקציב 2011 דיונים על דברים נקודתיים שעולים בוועדה מעת לעת. מבחינת הניצול התקציבי, כפי שאמרו כאן כל החברים ללא יוצא מן הכלל, אני משבח את השר על העבודה המצוינת שהוא עושה במשרד ואני משבח את המנכ"ל על העבודה המצוינת. יש אוזן קשבת. אני מבקש את המעורבות שלך אדוני השר בנושאים החברתיים כפי שאתה מתערב בדרך כלל.


אני מודה לכם על הסקירה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30