הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
58
הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים

17.2.2010


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 17
מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים

יום שני, ג' באדר התש"ע (17 בפברואר 2010), שעה 09:30

מדיניות כלפי עובדים זרים נוטשים בחקלאות ("ברחנים")

חברי הוועדה: יעקב כץ – היו"ר

ניצן הורביץ

שי חרמש

יגאל דוכן

- מנהל לשכת מנהל אוכלוסין, נתב"ג, משרד הפנים

מאיר שפיגלר

- מנהל יחידת הסמך, משרד הפנים

יוסי אדלשטיין

- מנהל אגף לזרים, משרד הפנים

עו"ד דניאל סלומון
- יועץ משפטי במינהל האוכלוסין, משרד הפנים

גדעון כהן

- סגן מנהל יחידת 'עוז', משרד הפנים

יוסי חדד

- ממונה מודיעין בדרום, יחידת 'עוז', משרד הפנים

איתי אסולין

- רפרנט פנים באגף התקציבים, משרד האוצר

חיים חדד

- מרכז תחום עובדים זרים, התאחדות חקלאי ישראל

חיים חבלין

- פורום חקלאי הפריפריה

יונה מזור

- מועצה אזורית ערבה תיכונה

טל שפירא

- מועצה אזורית ערבה תיכונה

יפרח סבלדי (פיקי)
- מועצה אזורית ערבה תיכונה

אדר מעין

- מועצה אזורית ערבה תיכונה

נועה שחק

- מועצה אזורית ערבה תיכונה

אברהם דניאל

- איגוד מגדלי הפרחים

אורי שתיל

- איגוד מגדלי הפרחים

עו"ד מתן גילת

- עוזר משנה לנגיד, בנק ישראל

ארז וגנר

- עמותת מען

אביטל עבאדי

- המכללה למדינאות יהודית

אורלי יוגיר

- המכללה למדינת יהודית

דר' נתן גלעד

- מרכז המחקר והמידע, הכנסת

הראל כהן

- עוזר יו"ר הוועדה

בת שבע פנחסוב

יעל נגני

סמדר לביא – חבר המתרגמים בע"מ
מדיניות כלפי עובדים זרים נוטשים בחקלאות ("ברחנים")

אנחנו נתחיל בישיבה. אני רק רוצה לראות מי נמצא פה. אנחנו עוסקים בנושא של החקלאות כבר זמן רב ולפני שנדון, מישהו נמצא פה ממשרד החקלאות? הוזמן מישהו ממשרד החקלאות? אני לא רואה שמופיעים.

(הצגת נוכחים).

אני רוצה קודם כל לציין, כי דשנו בעניין הזה כבר הרבה זמן ואנחנו מנסים לקדם במידת האפשר, משום שזה לא לשכת ראש הממשלה פה ואני גם לא שר הפנים ולא שר החקלאות, אבל אנחנו ציוניים ואנחנו לאומיים ואנחנו אוהבים את מדינת ישראל, ואנחנו אוהבים את החקלאות ועובדים את החקלאים ואני תמיד אמרתי, גם בשיחות שהיו לי עם ראש הממשלה וגם עם השרים הנוגעים בדבר, שהיה צריך להעמיד את הנושאים בצורה הפוכה; לא להתחיל מבעיית העובדים הזרים, אלא לבוא ולומר, אני לא רוצה לדבר עכשיו על הנושאים האחרים, כי זה בישיבות אחרות, אבל נדבר על הנושא שהתכנסנו בגללו, יש חקלאות, יש חקלאים, יש יצוא, יש חבלי ארץ ישראל שאליהם נשלחו אנשים גיבורי חיל, אידיאליסטים, ואני תמיד אוהב להגיד מההתיישבות העובדת, יוצאי ההתיישבות העובדת, קצינים, משמנה וסלתה של מדינת ישראל, שמדינת ישראל רואה בהם את הגיבורים שלה, ששלחו אותה צפונה, דרומה ומרכזה כדי לפתח את אדמות הארץ, לשמור עליהן ולהתעסק בעבודה שאני רואה בה עבודה היותר חשובה בעם ישראל, עבודת החקלאות, גם בלשון חכמינו ז"ל היא מופיעה כעבודה מספר אחת, לעבד ולעבוד את ארץ ישראל, לייצר בה, מביאים לישראל ברכה גדולה, ויסכים איתי פה מר איתי אסולין, עם יצוא גדול, עם הרבה דולרים והרבה יורו שהחקלאים מביאים לארץ וגם שומרים לנו על חלקי ארץ ישראל מכניסה של זרים ונוכרים, שהיא עבודה מאוד מאוד חשובה.

לכן ההתייחסות שלי לעניין היא לא העובדים הזרים ולא הנוטשים, אלא החקלאים, ואני רוצה שנדבר על זה בקונטקסט הזה ותנסו ליישר איתי קו לפי הגישה הזו.

יש לנו בעיה, ויסכים איתי מר יוסי אדלשטיין, שאנחנו נמצאים היום בגירעון גם לפי המכסות שקבעה מדינת ישראל. היום חסר לנו כ-2,400 עובדים, מסיבות שונות ומשונות, ולכן כינסתי את הישיבה בנושא הזה היום כדי לראות מה ניתן לעשות כדי להקל על מצוקת החקלאים בבואנו לטפל, בגלל שיש לנו חוסר, מ-1001 סיבות, ממשלת תאילנד לא משחררת, יש בעיה להשיג היום עובדים בתאילנד עצמה, בגלל חברות כח אדם שמקובלות עליהם וחברות אחרות שאינן מקובלות עליהם, ואנחנו נמצאים במצוקה גדולה מול הממשלה התאילנדית בצד העקרוני של הטיפול בעניין. לא קל להביא משם עובדים מוכשרים שהם, מתברר אחרי שנים, היותר מוצלחים. אני רוצה שניקח את זה בתור עובדה כרגע, כי אין לנו הרבה זמן היום, אז להיות מאוד מאוד מתומצתים.

מר יוסי אדלשטיין, אני רוצה קודם כל שתאשר לי את מה שאמרתי, שעדיין חסרים לנו 2,400 עובדים למכסה שמדינת ישראל קבעה, ואם אכן כך הדבר, מה ניתן לעשות בתחום הניוד, כדי להקל על מצוקת החקלאים ומה ניתן לעשות לטובת החקלאים. מר אדלשטיין, תגיד לי מה עושים במקרה שאדם נוטש, ומסכן החקלאי, אין לו את האיש במקומו, איך מקלים עליו ומה נעשה כדי שלא ייפגע.

אתה קצת ערבבת, אז אני אפריד בנושאים שהעלית. אני אפריד, כי אני מפריד בין בשר וחלב.

קודם כל נתייחס לנתונים הבסיסיים. בתחום החקלאות, היום המעסיקים התחילו לבצע הליך של איזון תיק, שבו הם באים ומסדירים את המעמד של העובדים החוקיים שיש להם, ובמסגרת איזון התיק הזה, מבררים ורואים בדיוק למי חסר ולמי לא חסר, למי יש עודף וצריך להעביר אותו למי שחסר. זאת אומרת כרגע זה תהליך שמבוצע. אתמול היתה ישיבה במשרד החקלאות, עם המנהל הכללי של משרד החקלאות, והמנהל הכללי של הרשות, ששם נקבעו הזמנים, למרות שהם פורסמו, אתמול הם חודדו שוב, ואנחנו נעשה את המיטב ואת המרב שעד ה-25 למרץ, לפני פסח, נסיים את כל איזון התיקים לכל חקלאי ישראל.

שזה אומר? אתה מדבר עכשיו על תוך חודש בערך.

כן, זה פחות או יותר תוך חודש, אנחנו מקווים לשיתוף פעולה מצד החקלאים, שהם יבואו, כי נכון לאתמול כמות החקלאים שבאו להסדיר את המעמד היא באופן יחסי מאוד נמוכה, ולכן ביקשנו אתמול מהנציגים שהיו בדיון שיעודדו את החקלאים לבוא על מנת שנוכל למצות את התהליך הזה, ואז באמת נדע למי חסר ולמי יש עודף, על מנת שייעשו ויסותים בתוך הארץ, כי בסך הכל, מהנתונים הגולמיים שיש לי, יש כיום כ-3,400 עובדים שצריכים להתנייד בתוך הארץ, לעבור ממעסיקים שיש להם עודף היום, למעסיקים שלכאורה יש להם חוסר. זאת אומרת, חוץ מהחוסר האבסולוטי שקיים, בתוך הארץ צריכה להיות תנועה---

אז אתה תולה את הבעיה בחקלאים?

אני לא תולה את הבעיה באף אחד, אני שם את הנתונים על השולחן ואנחנו עושים כמיטב יכולתנו על מנת שהחקלאים יגיעו אלינו ופתחנו לשכות אזוריות בכל הארץ, על מנת שלא יצטרכו לבוא למקום אחד, על מנת לתת להם את השירות.

כבר כמה חודשים שדנים בנושא של איזון התיקים. הבנתי שהאיזון מתקדם.

לא, היה איזון בשנת 2009. בשנת 2009 משרד החקלאות עשה מפקד לחקלאים, וחילק את ההיתרים בצורה שונה מאשר היה בשנת 2009.

בסך הכל נערכנו לביצוע איזוני תיקים על מנת באמת לברר ולאזן את כל החקלאים, למי שיש חוסר ולמי שיש עודף, ואני באמת מניח שכולם יגיעו ועד ה-25 למרץ אנחנו נוכל לסיים את העבודה הז את ונוכל להעביר את העובדים העודפים לחקלאים שחסר להם עובדים ומי שחסר לו באופן אבסולוטי, אנחנו נאפשר לו---

ואת זה אתה אומר ביודעך שאת ה-2,400 מתאילנד---

לא, הוא לא אמר את זה.

סליחה, שנייה אחת. אני שואל, את הנושא של---

כבוד היושב ראש, אני לא יודע, אני לא מכיר את תאילנד---

אבל אתה אחראי על---

אני לא אחראי על תאילנד.

אתה לא יצאת במשלחת לתאילנד?

הייתי צריך לנסוע ולא הרגשתי טוב, אז ביטלתי את הנסיעה. אחרת לא הייתי יושב אצלך עכשיו, אם הייתי---

זה בגלל שהורידו אתכם מביזנס לנסיעה ב---

אם הייתי בתאילנד, אז לא הייתי יושב עכשיו פה, אבל ביטלתי את הנסיעה בשביל לבוא לדיון.

יופי, אני מאוד מודה לך.

רק תגיד לי מה מתקדם. תתייחס לזה אחר כך, מר שפיגלר.

אז אני מציע שבאמת מר שפיגלר יתייחס לקטע הזה. מבחינתנו, במסגרת איזון התיק, חקלאי שייצא מהלשכה יידע בדיוק איפה הוא עומד, מה חסר לו, מה יש לו עודף ואת המשך הטיפול, אני מציע שמר שפיגלר---

עוד לא גמרתם לאזן תיקים?

זאת היתה השאלה שלי, הגעת בדקה מאוחר.

אנחנו עשינו איזון תיק ל-2009, אבל לאור המפקד שמשרד החקלאות עשה ושינה את ההיתרים, אנחנו נאלצים לעשות... מה שהיה ב-2009, זה לא נכון להיום, כי לך יכול להיות שהיה פחות, אז אנחנו עושים עכשיו הליך מזורז וקצבנו את זה עד ל-25 למרץ---

אבל לגבי המספרים, מר אדלשטיין, שהדברים יהיו ברורים פה; לנו יש היום בארץ 22,931 עובדים רשומים, וזה כולל המנוידים, אמת, מר שפיגלר?

זה כולל מי ש---

אלה נמצאים בארץ.

כשאנחנו אומרים שאנחנו מנסים לפתור בעיות בתוך ה-22,931, ולנסות, בגלל חוסר בידיים עובדות, לנייד אותם מאחד לשני וזה יבוא אחרי איזון התיקים שיהיה... מר חדד, עד ה-25 למרץ כל איזון התיקים ייגמר?

לא. אנחנו לא נלך לאיזון תיקים.

אני אשאל אותך עוד פעם שאלה מהמעורב ירושלמי, בוא ניגש למה שאתה אחראי עליו ואתה כן קשור אליו; לגבי 2,400 עובדים שחסרים היום בתחום החקלאות, איפה הדבר הזה עומד? רק במלה אחת.

אני אומר, היום להערכתי, לפי הנתונים שבדקנו בבוקר, זה קצת פחות מ-2,400, כי נכנסו בעשרה הימים האחרונים קצת עובדים, כ-400 איש נכנסו---

כ-400 איש שנכנסו דרך החברות הישנות, החדשות?

זה אלה שהבריקו אותם ב-2009---

למרות שהם עדיין קשורים היו לחברות קודם?

הם נכנסו.

אבל הוא לא בדק כמה יצאו ב---

רגע, מר חדד. אתה הכי קרוב לדלת.

מר אדלשטיין, אני רוצה להבין, עדיין יש לנו בעיה עם הממשלה התאילנדית שלא---

את זה תיכף מר מאיר שפיגלר...

שאלת אותי לגבי זה, אז אני אומר, מתוך ה-2,400 חוסר, להערכתי נכנסו כ-400 ועוד 2,000 במסגרת איזון התיקים אנחנו נדע למי חסרים ה-2,000.

אוקי. לפני שאני אתן לחקלאים ולמר חדד---

400 נכנסו, כמה יצאו?

לא בדקתי כמה יצאו.

אם כי האריכו להם עד יוני-יולי.

חבר הכנסת חרמש, היתה איזה סוגיה שבשנת 2009, במסגרת ההשלמות לחקלאים, נכנסו חלק מאלה שאישרנו להם וחלק פתאום נתקעו בתאילנד בגלל כל מיני ויכוחים כאלה ואחרים.

אני מבקש, מר שפיגלר, תשלים את הדברים ותרומם אותם. תן לנו נתונים, על מה שקורה בתאילנד, על מה שקורה עם ההברקות, מתי הם יגיעו, מתי יגיעו ה-2,000 הנוספים, איפה זה עומד. באופן כללי, שנדע. או שאין סיכוי שיגיעו.

אני לא יודע. מר יוסי אדלשטיין אמר, ואני אצטרף לדבריו, אני לא יודע כמה נכנסו. אבל אם נכנסו, כנראה נכנסו על בסיס אולי של שחרור הנצרה מהצד התאילנדי, לגבי כל מיני לשכות פרטיות שייתכן והם ביצעו הברקות, אבל לא שחררו את האנשים בעבורם.

אתה, מר חבלין, נפגע מזה שנכנסו?

אני יודע נכון להבוקר, שמעתי את זה כמוהו, אני לא מכיר את העובדות.

אתה מכיר איזה חקלאי, אתה או מר חדד, שהגיע אליו עובד בימים האחרונים?

---ביום שישי וראשון, כך הבנתי מהחברות, שבתאילנד הטילו עליהם חרם. זה מה שאני הבנתי.

הוא אמר שנכנסו 400, אני שואל---

אני יכול להגיד לך, מה-27 לינואר ועד היום נכנסו 447---

שחולקו לאן?

אני לא יודע איפה חולקו.

אתה מדבר על עובדים בחקלאות.

כן, 447 איש, מתוך 23 חברות. זאת אומרת שלצורך העניין מרב ההברקות של שנת 2009 נכנסו, ואני יכול להגיד לך עוד נתון אחד, ש-91 מעסיקים ביטלו את ההברקות שלהם אחרי איזוני התיקים.

כי הם לא צריכים את העובדים?

נכון.

יכול להיות שבגלל שהורידו להם את ההיתר, אז הוא כבר ביטל את ה...

מר דוכן, מתוך סך ההברקות שאושרו, כמה מומשו?

אני אגיד לך בדיוק. 1,352.

עד שהוא יברר, אדוני היושב ראש, יש פשוט הנחיה חדשה של שר הפנים לסגור את כניסת העובדים מתאילנד. בוא נשים את זה על השולחן.

אין הנחיה כזאת. אני מדבר עם שר הפנים כל יום. הוא מתאמץ מאוד מאוד ויודע את זה מר דוכן ורינה שזה בדיוק הפוך, יש הוראה להכניס ולהקל על החקלאים, במסגרת הזאת של השלמת המכסות, לא מעבר לכך, כמה שיותר. זה לא נכון, אבל בוא תאמר את הדברים.

אז קודם כל אני מאושר לשמוע שנכנסו לא מעט עובדים נוספים, אני מניח שאלה עובדים שהיו על כבש המטוס במרחק נגיעה ולא נכנסו עד כה וכרגע שחררו אותם, וזו בשורה טובה. אנחנו אף פעם לא מנענו כניסה, מדינת ישראל מעולם לא מנעה כניסה של עובדים מתאילנד שסיימו את כל הליך ההברקה כדי להגיע משם לכאן. מעבר לזה, זה נכון, אין שום הוראה של השר, לפחות למיטב ידיעתי, לחסום מדינה מסוימת להביא עובדים. מה שכן, ישנה הנחיה מפורשת, ולא רק של השר, אלא של נציגים משבעה משרדים ממשלתיים, שהיו בשתי ישיבות אצל השר, לפעול ברוח חוקי מדינת ישראל בכל דבר ועניין שנוגע גם להבאה והברקה של עובדים זרים.

אנחנו מדברים עדיין על השלמה של עוד 2,400 עובדים שצריכים להגיע, לפי המכסה שמדינת ישראל קבעה. לכן אני שואל. עוד 2,000 אחרי שנכנסו 400.

אז אני רוצה לומר לכבוד היושב ראש, ראשית, בהחלטת ממשלת ישראל נקבע במפורש שגם נכון להיום אי אפשר להביא את כל העובדים מתאילנד, אלא צריכים להביא 20% מהעובדים לכל הפחות, מכל מדינה אחרת.

אבל בשביל מה היתה התוספת הזאת שישבו שבעה שרים, שזה כשלעצמו דבר מפלצתי, שבנושא הזה מתעסקים כל כך הרבה שרים.

לא ישבו שבעה שרים, אמרתי נציגים.

או נציגים, זה דבר מפלצתי כשלעצמו, גוף שיש לו שמונה ראשים זה מפלצת. אז אני אומר, גם אם כל הראשים הם יפים, זה שכל הזמן צריך ששמונה אנשים יטפלו, הסיכוי שדברים ייפתרו, בחיים הם לא ייפתרו. אבל לא משנה, זו אולי אחת הסיבות שזה לא נפתר. אבל אני שואל שאלה, למה הוספת 'הכל לפי חוקי מדינת ישראל', אנחנו מדברים פה על חיסרון של 2,000 עובדים, או 2,400 עובדים, למה התוספת הזאת?

משום העובדה שאנחנו חיים במדינה שיש לה כללי התנהגות מסוימים, ויש חקיקה שאתה אמון עליה, בין היתר, כמונו, וברגע שישנן סיבות---

אני רוצה להוסיף עוד 5,000 עובדים בחקלאות.

בבקשה, שהממשלה---

אבל אני אומר קודם כל שיעמדו במכסה שקבעו. בוא נשאל את השאלה אחרת, מר שפיגלר, מה אתם עושים כדי להביא את ה-2,000 הנוספים? תענה לי תשובה בשביל שאני אלך עם זה קדימה, אפילו אם אתה לא עושה שום דבר, תגיד לי 'אני לא עושה כלום'. קודם כל אני רוצה להבין, עד שאני לא מבין, אני לא מתקדם, מה אתה עושה, כאיש משרד הפנים, כדי לדאוג לכך שקודם כל מדינת ישראל תעמוד במכסה שלה? כמו שהיא דורשת מהאזרחים שלה לשמור על החוק, איך היא שומרת על החוק? זו השאלה שאני שואלת.

היא מאפשרת לחקלאים, שהם אמורים להיות זכאים לקבל את השחלופים, כלומר להביא עובדים זרים מ---

אז הוא דיבר על 91 ביטולים, אבל עדיין יש---

רק רגע, אני לא יכול לכפות על בן אדם לממש זכות. זכות זה דבר אלמנטרי שלו, אם החקלאי---

לא, לא, לא, אתה טוען שה-2,000 האלה לא מגיעים בגלל שאין דרישה?

לא, אני לא טוען. שאלת מה אנחנו עושים, אנחנו עושים את הכל כדי שאם אין מגבלות חוקיות, עובדים זרים מכל מקום שרוצים ללכת לאתר אותם ולהביא אותם, יביאו אותם למדינת ישראל.

מר דוכן, סליחה, תגיד לי, ה-2,000 האלה שחסרים, הם בגלל העובדה שאין דרישה אליהם מצד החקלאים?

בגלל שהם צריכים לעשות איזון תיקים.

ה-2,000 האלה, אנחנו צריכים קודם כל לזהות אצל מי הם חסרים. אני כרגע יודע מספר גלובלי שחסרים 2,000, אני לא יודע אם זה חסר אצל... האיזון תיק יגיד לנו למי זה חסר.

אני אמרתי שאיזון התיק ייתן לך את המידע למי חסר.

מר חדד, למה אמרת שלא יהיה איזון תיקים?

אדוני היושב ראש, הכל פה משחק של מלים.

אל תחלק ציונים, בלי להגיד 'משחק מלים'... אני אומר לך מהניסיון שלי, מר חדד, ואני מכיר את כולם במערכת פה, ואנחנו יושבים פה הרבה הרבה ישיבות, ועם כולם נפגשתי אישית, חכמינו ז"ל, ועמך כולם צדיקים, אז אני אומר לך מניסיון שלי, הם לא פחות צדיקים ממך. דבר לעניין, אל תחלק ציונים. מה הסיבה שלא יהיה איזון תיקים עד ה-25 למרץ?

אני עוד פעם חוזר לעניין הזה של פתיחת שמים, אמרו לנו אתמול במפורש בישיבה, שהיה גם המנהל הכללי של משרד החקלאות, וגם המנהל הכללי של הרשות, שיש כרגע איזה שהיא בעיה לעשות הברקות לתאילנד, מכיוון שתאילנד לא עובדת על פי חוקי מדינת ישראל. ואמרו את זה על השולחן.

אבל הביאו אתמול 400 אנשים, אני שואל אותך שאלה---

לא, זה מההברקות הקודמות.

---הוא אומר לך ש'אני צריך כדי להתמודד עם המספר של 2,400 ששייכים למכסה, שעדיין חסרים לפי החוק ולפי ההדרכה של מדינת ישראל, אני מבקש שייגמרו איזוני התיקים', ואתה אמרת 'לא ייגמרו'. תסביר לי למה לא ייגמרו, כי בלי איזון תיקים אתה לא יודע את הדרישה, וזה נשמע לי הגיוני.

זה לא הכי מדויק ואני אגיד לך למה. בסוף 2009 הם סיימו את איזון התיקים והם יודעים בדיוק כמה עובדים חסרים לכל אחד.

אבל ביקשו שיהיה איזון תיקים מחודש, מה זה משנה כרגע?

אדוני היושב ראש, תהליך איזון התיקים נמשך בערך שלושה חודשים, אנחנו ביקשנו שבתהליך החדש שיעשו אותו, יעשו אותו בהליך מקוצר, והצענו להם איך לעשות את זה. המנהל הכללי של הרשות לקח את זה על עצמו ואמר 'אני הולך לבדוק איך עושים את זה'. אבל אמרנו, שברגע שחקלאי מגיע לתהליך איזון התיקים מול הרשויות, במקום שהוא יגיע לארבעה משרדים, יגיע לרשות אחת, שזה הלשכות של משרד הפנים, ישלם, ידווח, יעשה כל מה שצריך, אבל בסוף האיזון הזה הוא צריך לצאת עם ואוצ'ר להבאת העובד.

מר אדלשטיין, מר דוכן, מר שפיגלר, מישהו שיענה לי רגע, למה העניין של איזון התיקים לוקח זמן? ויש לנו את הנתון של איזון התיקים של 2009. עד שהחקלאים יסיימו את איזון התיקים הזה, וחסרים לפי איזון התיקים הקודם, דרישה ל-26,000 עובדים, ויש לנו רק 22,900 שנמצאים, למה שלא ניבנה על איזון התיקים הקודם?

כבוד היושב ראש, אני אסביר לך. אני לא יכול להביא לארץ ולהנחית בנמל התעופה בן גוריון 2,000 איש ולהחזיק אותם שם בטרמינל ולחכות, למי חסר?

הבנתי, אבל לפי דרישות של 2009?

אבל הדרישות של 2009 הן לא רלוונטיות, כי לי היתה דרישה, והיום אין לי.

הם השתנו, ואתה אומר שאנשים קיבלו את שלהם. מר חדד, האם ניתן לעשות מאמץ לעמוד בדרישה שלהם עד 25 למרץ לגמור את העסק?

כן, אם יבחרו את ההצעה של ההליך המזורז שלנו, יש אפשרות טכנית.

מה זה מזורז?

ראשית אני חושב שאפשר לגמור עד ה-25.3, אין שום בעיה.

ניקח את הערבה התיכונה שאתה אחראי עליה.

אין שום בעיה לערבה התיכונה לגמור את זה עד ה-25.3, וזאת לא הבעיה. אני חושב שמשרד הפנים, מיידית במעמד האיזון, כל מי שבא לאזן ראשון, שני, שלישי, קודם כל לשחרר במעמד האיזון את ה-2,000 האלה, מה המניעה? משרד הפנים יודע בוודאות שחסרים 2,000 עובדים, שחרר.

לא, הוא אומר שהוא עושה את זה.

לא נכון, אני שמעתי ממר אדלשטיין דבר אחד.

אתה מחכה, מר אדלשטיין, עד ה-25.3, שיהיה לך את הכל?

לא.

לא, זה הולך לפי ההתקדמות.

אם באת היום, סיימתי איתך, קיבלת את הפתק.

במעמד האיזון אתה נותן לי הברקה להביא עובד מחוץ לארץ?

כן.

מר דוכן, הוא אומר שעם האיזון אתם מיד מבריקים.

שום בעיה, שיביא להשלמות, נעשה---

מה הבעיה?

יש בעיה, כי אני שמעתי ממר אדלשטיין, 'ייגמר איזון התיקים ואז נעשה את ההשלמה'.

לא, לא.

רבותיי, חבר'ה, אני שמעתי מצוין.

לא, שמעת את זה גם אתמול בישיבה אצל המנהל הכללי של משרד החקלאות, וגם עכשיו אני חוזר על זה.

רבותיי, יש 3,500 עובדים, אני שמעתי מצוין, שצריכים לעבור מאחד לשני.

אתם רושמים? מישהו מקליט פה את הכל? הכל מוקלט. כי מר יוסי אדלשטיין כבר מוקלט אצלי על הרבה דברים שהוא הבטיח ולא קיים. אבל אני חייב לציין את האומץ שלו. אין לו שום בעיה, כל פעם מחדש.

אז מר אדלשטיין, שאתה אומר עכשיו, ועם ישראל שמע, כי יוציאו את הפרוטוקולים האלה בעוד 30 שנה ויתברר שאמרת... זאת אומרת שאתה אומר שעם גמר האיזון---

ואז יראו ששום דבר לא השתנה 30 שנה.

אני מבקש, מר חבלין, תגיד לי על מישהו שאוזן ולא הוברק. מה שקורה בתאילנד אחר כך זו בעיה אחרת, זה כבר לא ביכולתנו.

בבדיחותא, משנכנס אדר מרבין בשמחה, אני חייב שמר חבלין הגיע לפה לפני שנה, כשאני נכנסתי לתפקיד, ראיתי אדם כועס, נסער, אני חייב לציין שהיום אחרי שנה שאנחנו מטפלים בו, נראה שהם הרבה יותר רגועים, הרבה יותר שמחים והרבה יותר שלווים. זו כבר התקדמות גדולה. רק שתראה מי מטפל בחקלאים.

חשוב באמת לדעת שמה שקרה באיזון הקודם, שבמעמד האיזון, החקלאים קיבלו הברקה ואחר כך זה הגיע לנמל התעופה בן גוריון, מר יגאל דוכן, ובוטלו הרבה מאוד הברקות. בוטלו הברקות, רק בשביל שהחקלאים לא יזעמו. עכשיו אני אומר באמת, יש 3,500 עובדים שצריכים לעבור מיד ליד, אין לי בעיה שהעובדים האלה יעברו בתנועה. יש מידע מוצק שחסרים 2,000 עובדים, ואני יודע, זה הוקלט, ונרשם, ונרשם והוקלט, תנו לעובדים האלה להיכנס במיידית, לא---

אתה יודע למי להביא אותו?

הוא שאל שאלה. מר דוכן יודע שאני אתקשר אליו מחר.

כבוד היושב ראש, אנחנו כל הזמן חוזרים על אותם דברים, שיעשו איזון תיק, יקבלו פתק---

יש משפחות חדשות, כבר שנתיים לא קיבלו. להם אתה יודע להביא בלי שום קשר אם להעביר או לא. תן למשפחות החדשות שאין להן כלום, קודם כל תן להן. הם לא צריכים לעשות איזון, כי אין להם כלום.

גם לא היו להם היתרים עד עכשיו.

היו להם היתרים.

לא היו להם היתרים, ואני נתתי לכם עובדים למרות שלא היו לכם היתרים.

זו גם כן בעיה, אבל תן להם.

מר סבלדי, רק שנייה, לאט לאט. יגיד לך חבר הכנסת ניצן הורביץ, דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים. נכון?

יש הברקות משנת 2008 שבגלל ביורוקרטיה יותר נוחה למשרד הפנים, ואני מכבד את זה, החליט עד היום לא לתת את ההברקות האלה. עכשיו החליטו פתאום שזו איזה שהיא החלטה---

מר חבלין, יש לך ניסיון איתי. נמצא פה מר דוכן, נמצא פה מר אדלשטיין, נמצא פה מר שפיגלר, אני סומך עליהם. אני אומר לך את האמת, הניסיון שלי הוא טוב איתם ואני מבקש שאם למישהו נגמר איזון ויש עיכוב, אין לי שום בעיה להרים טלפון למר דוכן ועל המקום הוא יענה, או למר אדלשטיין, ואתה תראה שהדברים ייפתרו.

עברנו את זה, כי הם אומרים מיד 'תביא לי איזון, קיבלת עובדים'. בוא נבדוק את זה. בוא נלך הלאה.

הייתי פה בכיסא הזה, שאמרו לי בדיוק אותו דבר, 'עד דצמבר אנחנו גומרים איזון תיקים, כולם יקבלו מה שמגיע להם'. נגמר דצמבר, עכשיו ינואר, שנה חדשה, אומרים לי עוד פעם---

כשאת איזנת תיקים, לא הבריקו לך את העובדים?

לא, עבר דצמבר, בנובמבר הייתי באיזון תיקים, עכשיו ינואר, אומרים לי 'תבואי עוד פעם לאיזון תיקים', מה השתנה?

יש תשובה לדבר הזה?

אנחנו חוזרים על התשובה הזאת שלוש פעמים. משרד החקלאות עשה מפקד, לא אני ביקשתי את המפקד ואני לא יודע אם הוא עמד במפקד ומבחינתי שיישארו---

מאיפה את?

ממושב חצבה.

עשו מפקד ושינו את ההקצאה.

לא יודעת, היינו פה, היינו פה---

המפקד הזה גרם לי להרבה עבודה ויכול להיות שלטרחה לכולם, אבל אלה העובדות של משרד החקלאות---

עזבי את מה שהיה בעבר. אני שומע מה שאת אומרת, אבל אני רוצה לראות איך אנחנו... יש לנו זמן לא רב לעבוד, ואני רוצה לנצל את הזמן. אני רוצה לדבר מכאן ולהבא, כי מה שחשוב זה כרגע.

אם גברתי נועה שחק, תודיעי לי מחר שהתיק שלך אוזן, אליי תעבירי, אני אתן לך את הכרטיס שלי, אני אישית מטפל בך, תגידי לי 'איזנתי ומר אדלשטיין לא העביר'. גמרנו. יש לך טלפון פרטי שלי, אני מטפל אישית. מר שפיגלר, אני מטפל אישית? יפה. ואני לא ביקשתי שתצביעו לי בבחירות הבאות.

יש גבול כמה אני מוכן לשלם על עובדים זרים.

אני מטפל לך אישית, התקדמנו עם הדבר הזה, זה נגמר, זה אחרינו, כי הם אומרים שאם אוזן תיק, הם ישלחו. מה קורה אחר כך בתאילנד, זה שתאילנד מתעכבת, זו בעיה אחרת שלא בידינו ולא ביכולתנו, אבל לגבי המכסות שעומדות בתחום האיזון, קודם כל נגיע ל-2,400 ואחר כך נדבר על כך שממשלת ישראל דורשת שגם האזרחים יהיו שומרי חוק. נעשה את המאמצים קודם כל להשלים את המכסות ואחר כך ללכת הלאה.

את הנקודה הזו סיימנו, אלא אם יש מישהו מחברי הכנסת שרוצה לומר איזה מלה. חבר הכנסת חרמש, אין לך מה לומר?

הוצאת את המלים מפה.

ולנסוע לתאילנד, לא סידרו לך להיות במשלחת?

לא הציעו אפילו.

דר' נתן גלעד, שהוא המוכשר והלב שלנו והנשמה שלנו.

כדי שלא נעמוד פה בשנה הבאה, אני דבר אחד לא הבנתי, למה משרד החקלאות לא העביר עוד, בתוך 2009, את 2010 ואיזון התיקים לא נעשה ב-2009? מה נעשה כדי ששנה הבאה לא נעמוד עוד פעם, בפברואר 2011, ונשמע שעושים איזון לתיקים.

למזלנו פעם בשנתיים יש עדכון, לא פעם בשנה.

מר שפיגלר, תענה, כי דר' גלעד נתן שאל.

קודם כל המשתמע מהשאלה, מבחינה עובדתית, נכון מאוד, זאת אומרת זה צריך להיות תמיד לפני הזמן ולא לאחר הזמן. אבל בשנת 2009, כזכור לך, היו בחירות וההיתרים לראשונה, על בסיס החלטת ממשלה, ניתנו רק בסדר גודל של יולי שנת 2009, זאת אומרת שהמדינה, כדי לא לפגוע בחקלאים---

12 למאי.

אז חתמנו את ההסכם.

לא, אבל לקח זמן עד שהוצאתי את ההיתרים.

זאת אומרת שזה לא שנה רגילה, זו היתה שנה שבכל זאת היו בה כל מיני דברים נסיבתיים. אי אפשר היה להוציא את ההיתרים, כי הממשלה לא קיבלה החלטה לעניין ההיתרים. זאת אומרת, אם אני אעשה את זה בצורה קצת יותר ברורה, היו עובדים זרים בחקלאות, במדינת ישראל, מבלי שהיו היתרים כדי שהם יהיו במדינת ישראל, עד לאותו רגע שיצאו ההיתרים. לאחר מכן, כתוצאה מכך היה עוד מצב עובדתי, שהחקלאים החזיקו בעובדים ואפילו לא יכלו, גם אם הם רצו, לשלם את מה שמדינת ישראל מחייבת אותם לשלם בעבור החזקת העובדים במחיצתם.

כי לא היתה החלטת ממשלה.

נכון. אני אומר את זה שזה נגרר מהתוצאה שלא נתנו את ההיתרים. לאחר מכן יצאו במבצע של איזון התיקים, זה נעשה אליבא לדעתם של החקלאים ונציגי החקלאים בצורה מופתית, מהירה, יעילה כאחד, וזה היה לגבי שנת 2009. אנחנו נמצאים בהתחלת 2010, עוד פעם כתוצאה מכך, משרד החקלאות עשה מפקד, את התוצאות של המפקד משרד החקלאות גיבש ב-20 לדצמבר 2009, ובסוף דצמבר 2009 היו היתרים במערכת, כל ההיתרים, על פי המפקד החדש של משרד החקלאות. זאת אומרת, זאת תולדה של מה שהיה. הרעיון, הרצון הוא כמובן לעשות את זה בסוף שנה, לקראת השנה הבאה, ולא ללכת ולעבור את התהליך שהיה, כמו שאמר דר' גלעד, והוא צודק במאת האחוזים, וזה מה שרוצים לעשות.

אני מבקש בקשה, ודר' גלעד ומר חבלין, אל תענו לי, אתם תעשו מצדכם מאמצים לעודד את החקלאים לרוץ ולגמור את איזוני התיקים. יש לכם היום הרבה לשכות שפתוחות ברחבי הארץ, זה לא נמצא רק בנמל התעופה בן גוריון, היום פתחו הרבה לשכות. מבדיקות שעשינו וישבתי עם האנשים, ראיתי גם אצל מר דוכן וגם אצל אחרים רצון גדול מאוד מאוד. כולם מבינים, מראש הממשלה ועד אחרון השרים, אני פה רוצה לתקן אותך, כולם כולם כולם מבינים היום שהחקלאות בעוכרינו, צריך לתקן את המצב הזה, וכל הפקידים עושים את עבודתם נאמנה, מוסרים את הנפש על כך ואני חייב לציין את זה, ואני רוצה לומר שכולם כולם, אני שומע מכולם את הרצון לסייע. אז לא להיות בגדר המתלוננים, בוא נהיה בגדר המסייעים ונגמור את הסיפור הזה.

אני רציתי לשאול אותך עוד שאלה אחת. אתה תמיד בגדר המסיימים, כי מאז שאני מכיר את החדר, אני רואה אותך כל הזמן. אמרתי בלילה, אני כל הזמן רואה אותך, כשאני יודע שיש ועדה. אני מתהפך בחלומי ואני רואה את הפנים שלך כל הזמן מולי.

אני רוצה, מר שפיגלר, עוד דבר אחד. המשלחת שיצאה לתאילנד, למה יצאה, מי יצא ומה התפקיד שלה ומה אמור להיות שם.

אני אגיד לך מה שאני יודע. יצאה נציגת אגף התקציבים, בחורה בשם מיכל צוק, המנהל הכללי של הג'וינט, מר ארנון מנבר, גב' שושנה שטראוס---

מה הג'וינט עושה שם? העובדים התאילנדים הם יהודים?

חבר'ה, אני בהלם, מה הג'וינט עושה שם?

זו משלחת של הג'וינט, חבר הכנסת חרמש. היא אורגנה על ידי הג'וינט.

לא, מר ארנון מנבר בחור נפלא, נא לא להבין לא נכון, רק מה הג'וינט עושה שם?

מתוך סיבה לדבר בשבחו מדבר בגנותו. עכשיו לך תדע מי הבן אדם.

גב' שושנה שטראוס מהלשכה המשפטית, נייף אינו, מיחידת הפיקוח והאכיפה של יחידת הסמך לעובדים זרים.

מה התפקיד שלהם?

רק שנייה אחת, מר חיים חושן יצא מטעם משרד החוץ, ונציגה שיצאה מטעם משרד החקלאות. ממה שאני יודע, הם יצאו לבחון ולבדוק את כל התהליכים שכרוכים וקשורים בהבאת עובדים זרים ובטיפול בעובדים זרים מתאילנד וסרילנקה לכאן, ומעבר לזה, אני מניח שהיו---

היו לכם פעם עובדים מסרילנקה?

לא.

אתם לא יודעים מה מעמדם, יכולתם, או דברים מעין אלה.

כל אלה נפגשים עם נציגים כנראה, כאלה או אחרים, של ה-IOM לעניין היכולת לרתום אותם לכל המערך של---

למיטב ידיעתך כרגע, עדיין ממשלת תאילנד מתעקשת שהעבודות ייעשו דרך מספר קבוצות?

נכון לאתמול, למיטב ידיעתי, בגדול ההחלטה במאקרו לא שונתה, יכול מאוד להיות שהחליטו להכשיר עוד כמה חברות ישראליות, אבל במאקרו ההחלטה---

הבנתי. יש בנושא הזה של המוברקים, איזוני התיקים, קודם כל מר חדד ואחר כך תגיד אתה.

בעניין הזה לפחות יש לי דיווח מהבוקר, על המשלחת הזאת, שממשלת תאילנד החליטה לשחרר את כל החברות הישראליות אחרי שסיימה את כל הבדיקות שלהן, וממה שאני הבנתי, שדווקא בישיבה הזאת, שהיתה עם הצוות, הם החליטו לחתום על אותו הסכם שדובר עליו כל כך הרבה, בעניין של שיתוף הפעולה על הפיקוח, לא על ההעברה, על הפיקוח של ה-IOM על ההעברה.

ה-IOM זה רק פיקוח? עוד מישהו ייקח כמה גרושים.

העיקר שיבואו עובדים, חבר הכנסת חרמש.

זאת אומרת שאתם, החקלאים, רואים איזה שהוא אור בקצה המנהרה, אם הדברים הולכים ונפתרים עם הקבוצות.

אדוני היושב ראש, אני אגיד ככה, אנחנו פה כבר שנה וחצי איתך בישיבות, ואנחנו כל הזמן משתדלים לדבר בצורה אופטימית. נכון לעכשיו, אף פעם לא היה מצב שמכסת העובדים היתה מלאה במדינת ישראל, של החקלאים. אנחנו משלמים את כל הכספים שצריכים לשלם, בפועל אף פעם לא היינו במצב שכל העובדים---

בוא נראה מה יהיה עד פסח. אנחנו נעשה מאמצים להשלים לכם... תבואו עם דרישות ל-26,000 עובדים ונראה אם אין הברקות עד הכמות הזו. אני יותר מכך אומר לכם, ואני מרים את ידי ואומר לכם את זה, אני לא יודע מה דעתו של חבר הכנסת חרמש וחברי חבר הכנסת ניצן הורביץ, אבל אני אומר שאם יתברר שחסרים, ועל זה גם דיברתי וקיבלתי גם פנייה מלשכת ראש הממשלה שהם רוצים להיפגש איתי בנושא הזה, ופה אתם צריכים להוכיח, עליכם חובת ההוכחה, שאם תהיה דרישה לעובדים נוספים בתחום החקלאות, מעבר ל-26,000, שצריך 28 ו-30, אני רוצה לדרוש ממנו שתהיה החלטת ממשלה של שינוי בנושא של החקלאות, וישנו את החלטת הממשלה, כי אני רואה את הנושא של החקלאות כדבר הכי הכי הכי חשוב, מ-1001 סיבות שכבר נקבתי בהן.

בנוגע לפרוטוקול, אם אתה מביא את זה, אני אתפטר ואתה ראש הלובי החקלאי.

סליחה, כבוד היושב ראש, אתה לא צריך לחכות לתשובה.

חיים, אם הוא מביא את זה, אני מתפטר והוא ראש הלובי החקלאי.

לא, אם הוא מביא את העובדים, לא את ההצעה.

שאלת שאלה, אני אשיב לך עכשיו, לא לחכות. במפקד, שהוא בעצם הכלי הכי משמעותי מבחינת הצורך, אליבא לגידולים ולצרכים של החקלאים, היה ביקוש של כ-42,000 עובדים ואנחנו התכנסנו להחלטת הממשלה ל-26,000. כלומר התשובה ידועה. אנחנו יודעים את התשובה.

אוקי, נבדוק את זה. אבל אני רוצה לראות, כי יכול להיות שבמשך הזמן הם הסתדרו עם עובדים כאלה ועובדים אחרים, ויכול להיות שיש מיכון וכזה. אנחנו התכנסנו פה היום בנושא של---

רק תנו לאחרים.

רק שנייה, אני לא רוצה שנסטה מהנושא. אמרתי לך, אתה תדבר בסוף. בנושא הנוטשים---

הברחנים.

לא. אני אומר מלה, אתה תכבד את המלים. כתוב 'הבהמה הטהורה והבהמה אשר איננה טהורה', אומרים חז"ל שהוסיפה התורה שמונה מלים, שמונה תיבות, כדי לא לדבר בלשון לא נקייה, אלא לדבר בלשון נקייה. אז אנחנו נקרא להם נוטשים ולא ברחנים, כי הוסיפה התורה שמונה מלים כדי לא לדבר בלשון לא נקייה.

חיים, אתם מאשרים את זה?

כן, כן.

יש לנו פה כמה אנשים---

כי יש לי חוק בעניין, צריך לשנות את הכותרת של---

חבר הכנסת חרמש, אתה מפריע.

לא, אני מסייע לך.

אני מבקש, הגיעו לפה כמה אנשים שיש להם סיפורים על נוטשים, אז מי מתחיל?

אני אין לי סיפורים.

אז אני לא רוצה לשמוע.

אני אספר. האמת היא שהסיפור שלי כבר סופר בדצמבר בישיבה.

את כל הזמן חוזרת לדצמבר.

הסיפור לא השתנה, מה אתה רוצה?

תספרי עוד פעם ובצורה מתומצתת.

בצורה מתומצתת ביותר. עובדת שלי ביקשה לחזור הביתה, לטפל באביה החולה, לפני שהיא היתה בתום תקופת הוויזה שלה. היא עלתה על המטוס בהקדם האפשרי ובעצם הודענו למשרד הפנים שהעובדת יצאה לפני תום תקופת העבודה. נאמר לנו שמקבלים מהמאגר, עובד שלא סיים 36 חודשים, המתנו 4.5 חודשים, עד שבכלל מהמאגר הגיעו. 4.5 חודשים זה אומר שיש עבודה בשדה, אני מזכירה לך.

אבל אחרי 4.5 חודשים קיבלתם?

קיבלנו, עבד שבוע והלך, ונטש. נותרנו עם עבודתנו. זה קרה ביוני 2008. יש תאריך, את הפקס הראשון, את הפקס השני, את הפקס החמישי ואת הפקס השביעי שאנחנו מודיעים שאותו עובד יצא.

הבנתי. יש לי פה שאלה, כל עוד שלא הגענו למכסה של 26,000, שזה, אגב, שם הוויה, י-ק-ו-ק, לא הגענו ל-26,000, מה הבעיה אם מישהו עזב לבקש במקומו ולהבריק מישהו אחר, במידה ובאמת האדם זקוק לעבודה חקלאית ואין במאגר? אני רוצה להדגיש, כי לא הגעתי למכסה הידועה, זו השאלה שלי. אם עברנו את המכסה, שאמרנו במספרים... אתה הבנת את השאלה שלי? אולי העורך דין רוצה לענות?

הציגו את הנתונים כרגע, יש בערך 2,000 עובדים במה שמכנים המאגר. כלומר יש 2,000 עובדים ש---

לא, אבל נניח, יש פה סיפור אמיתי שחקלאי צריך את זה לעבודה שכולנו רוצים שהעבודה שלו תצליח, בוא נדבר על מדינת ישראל, היא רוצה מסיבה אחת, שייכנסו לה הרבה יורו והרבה דולרים, לפי התקציב של היצוא, אנחנו חיים גם בהוצאות התקציביות של מדינת ישראל, היא בונה את התקציב שלה ב---

גם שילמתי על הוויזה הזאת.

לא על זה אני מדבר, דיברתי על משהו אחר. אני אמרתי, מדינת ישראל בונה את התקציב שלה שבין היתר מהחקלאים ייכנסו 200, 300 מיליון יורו, תאר לך שבגלל נוטשים אנחנו פתאום נמצאים עם כניסה של 100 במקום 200, אז כולנו רוצים שייכנסו לה עובדים על מנת שהפירות לא יישארו, הירקות לא יישארו תלויים על העצים, ואנחנו לא נמצאים בתוך המסגרת המכסה, מה הבעיה, מר דוכן, להוציא הברקה ולהביא מישהו אחר במקום? זו שאלה שאני שואל עכשיו.

אם אין, תוך זמן סביר לתת, שבועיים, שלושה.

אני רוצה לענות בצורה מסודרת. התופעה של הנוטשים היא לא תופעה ייחודית, או משהו שצריך להתפלא בכל פעם מחדש, ולכן מעבר לאיזה ועדת חריגים על מקרים נורא נורא חריגים, צריך להבין מה ההתנהלות הרגילה בהקשר הזה. מה הנוהל. אנחנו לא נשלוף פתרון לכל אדם---

כמה פעמים הוועדה התכנסה בשנה האחרונה?

מר חבלין, הוא בחור מאוד נימוסי, תן לו לסיים ואחר כך תגיד את דבריך.

אנחנו מדברים על מצב תיאורטי של מכסה מלאה, למשל 26,000 מכסה ו-26,000 עובדים. קם עובד אחד ונוטש את מעסיקו ונמצא בארץ במקום שאנחנו לא יודעים איפה הוא, מה הפתרון?

לא, אנחנו מזכירים שזאת עובדת שלי חוקית יצאה מהארץ, לא נוטשת.

עכשיו זה מפריע לי.

אבל היא לא נוטשת.

אבל את מפריעה לי. דר' גלעד,על כמה נוטשים---

אז היא לא נוטשת, אז מה הבעיה?

היא לא נוטשת, וזו באמת לא הסוגיה, אבל נגיע גם למקרה שלך.

אבל זה לא שייך, הוא שואל על נוטשים והיא מספרת לו סיפור אחר.

סליחה, פעם הבאה אני אתן על הראש.

מדובר בקרוב ל-1,000 נוטשים, ידידי עורך הדין, זו כמות לא מבוטלת. זה אמנם רק 3.5%, אבל זו כמות לא מבוטלת, כאשר כל אחד למשפחה שננטשת זה עולם ומלואו---

זה בגלל החוסר---

רק שנייה.

חשוב להדגיש את זה.

זה מפריע לי.

כולם מתפרצים ואתה לא אומר.

אני העליתי פתרון, שאלתי, כל עוד שלא מדובר שמדינת ישראל לא מילאה את מכסתה, מה הבעיה הטכנית באותה שנייה לעשות הברקה ולהביא מישהו אחר כדי להקל על הבן אדם? נשאלת השאלה.

אנחנו מדברים על המצב הנוכחי? אתה רוצה לדבר על המצב הנוכחי או על מצב תיאורטי?

חבר'ה, אני מסיים את הישיבה. אני רוצה לעזור לכם ואתם לא נותנים לי.

תבקש ממני סליחה עכשיו על המקום. אתה לא קבעת איתי שום פגישה. תתנצל עכשיו במקום. אתה לא קבעת איתי פגישה. תראה לי בבקשה שאני רשום אצלך לפגישה. מה השם שלי, אתה יודע?

סליחה. אם לריב, בחוץ.

תן לי תשובה.

אתה רוצה לדבר על המצב הנוכחי?

אני רוצה שתדבר על המצב הנוכחי ותגיד לי למה... בוא נדבר מכאן ולהבא. הלוא מה שהיה היה, אני רוצה לראות איך, כי מדובר בכמות כזו גדולה של נוטשים, היא לא כמות קטנה, כאשר לכל חקלאי---

המצב הנוכחי שמענו שיש כרגע בערך 3,500 עובדים זרים בישראל שנמצאים בעודף אצל המעסיקים הלא נכונים וצריכים לעבור למעסיקים אחרים, לכן זה בוודאי הפתרון לכל הסוגיה הזאת. אבל מכאן ולהבא אני רוצה להסביר את העיקרון, ניקח מצב---

מי אחראי לפתור את הבעיה הזאת של---

פיקי, אתה מפריע לי לנהל את הישיבה. אני לא יכול... תראה, אתם באים לפה, אני, תאמין לי, פיקי, כל ההתכנסות היא כדי לסייע לכם, ואני אומר לכם שהפקידים פה שיושבים כל פעם הם מותקפים מחדש, הם יושבים פה סביב השולחן, הם עדינים ונימוסיים וחוטפים בליסטראות וזה חלק מהעבודה הציבורית שלהם.

אבל הם---

אל תחלקי להם ציונים. הם מקבלים תלוש משכורת בצדק ולא בחסד, הם עובדים קשה.

בזכות, לא בצדק.

בזכות.

אין לי מי שיעבוד.

תסלחי לי, אבל אנחנו לא נתקדם, לפעמים אני מבקש לכבד את עובדי הציבור. את יודעת מה זה ציבור? צדיקים, בינוניים ורשעים, זה ראשי תיבות, וקשה לאיש ציבור לעבוד---

איפה אתה בתוך הרשימה?

אני החלק של הרשעים, אבל לא משנה, מי שיושב פה בכנסת---

מודה ועוזב ירוחם.

אני מבקש לכבד את אלה שמדברים. סליחה, מר חבלין, אתם מפריעים. בבקשה.

אז כפי שהובהר לגבי המצב הנוכחי, גם אתמול בישיבה אצל המנהל הכללי של משרד החקלאות, פורסמו כבר באינטרנט כל אותם מעסיקים שמחזיקים עובדים בעודף ומולם, אותם אלה שמחזיקים בחסר, על מנת שאם הם יכולים להסתדר בינם לבין עצמם, יעשו את זה. ככל שהם לא יצליחו, בסוף תהליך---

תדבר על זה שנייה, איפה זה עומד, הנושא של הניוד, שיש גם על זה תלונות ולא מעטות, שהניוד יהיה יותר קל ויעבוד יותר מהר.

זה פורסם באתר בחלוקה לפי ישובים, עד כדי כך שכל מעסיק שיגיע לעשות איזון תיק, יוכל באותו יום לראות מי יש לו ביישוב שלו בעודף, ייקח ויעביר.

אומרים החקלאים, אנשים לא רוצים להעביר אחד לשני, ככל שהם לא יעשו את זה בעצמם, בסופו של התהליך המדינה תצטרך בצורה כזאת או אחרת לכפות את ההעברה הזאת.

מר חבלין, בנושא הזה רק תגיד לי במלה אחת, יש התקדמות בניוד? תגיד בכן ולא, אל תגיד מעבר לזה.

יש.

זהו, זה מה שרציתי לשמוע, יש התקדמות.

זה לגבי השנה. עכשיו אני חוזר לסוגיה העקרונית. ניקח מצב תיאורטי של מכסה של 26,000 עובדים זרים וברגע נתון 26,000 עובדים נמצאים בארץ. קם עובד זר אחד, או אלף עובדים ועוזבים את המעסיק ונמצאים איפה שהוא בתוך ישראל. אני לא יכול להבריק, לאשר הברקה או כניסה של עובד זר נוסף, כי בזה עברתי את המכסה. מה שיקרה בסופו של דבר זה שיום אחד העובד הזה יעזוב, והמעסיק יגלה שהוא עזב, החשבון שלו יזוכה.

אחרי חמש שנים או עשר שנים.

שנייה אחת, לכן שאלתי בחכמה, תאמין לי, ואני לא סתם שאלתי, כי מעבר ל-26 הבנתי את התשובה שלך, אבל תענה לי בתחום ה-26,000. לגבי הניוד, הבנתי, לגבי הנושא של חיפוש, הבנתי. והיה ואותו חקלאי, איקס, וואי, זד, ניסה לקבל בניוד, לא הצליח, ניסה לקבל במאגר, לא היה ולא נמצאים במסגרת של ה-26,000 האלה, ויש לנו ירקות שתלויים על העצים ויש לנו חממה שמחכה להצלה ואני לא נמצא במסגרת של ה-26,000, איפה פה---

אבל זה לא מעניין אותם.

תשמע, אני הקדמתי ואני אומר את זה עוד פעם באחריות, אני מודיע לך, מבדיקה שלי עד כאן, כל האנשים שמתעסקים בעניין הזה, את כולם זה מעניין. אני אומר לך את זה באחריות. תדע לך את זה.

תשאל אותו אם מעניין אותו שהפלפל שלי נרקב---

כן, כן, זה מעניין אותו.

אני רציתי להביא לפה היום פלפל רך, שיראה איך זה נראה. שיבין מה זה פלפל רך. שיבין.

אז אני אומר לך, אפשר להיות סנגור ואפשר להיות קטגור, ואני מכיר את העובדים פה ואני אומר לך---

לא, החבר'ה האלה צריכים לבוא לערבה ולראות את זה בעיניים בשביל להבין את זה, שייכנס להם מפה. אתה מבין? כמה שאני מדבר איתו, זה לא יעזור.

תקשיב, ובזה אני רוצה לסיים את הנקודה הזו. כולם היו בערבה, ואני מעיד על כולם שכולם רוצים לעזור, ואני שואל שאלה עכשיו, מר אדלשטיין, האם יש אפשרות, מכאן ולהבא, בוא לא נדבר על העבר, בוא נראה מכאן, אנחנו לא עומדים במכסה של 26,000, וקם איזה חקלאי, חיפשנו במאגר, חיפשנו בניוד, לא עלה בידו, הוא אומר 'אני עומד אובד עצום', ואומר מר חבלין ביושרו, הוא בחור ישר 'יש התקדמות', אני שואל, והיה ולא הצלחנו, על מנת שזה לא ייקח ארבעה חודשים, כי ארבעה חודשים התקופה נגמרת, כבר כל הירקות נרקבו, איפה נכנסת הנקודה של הטיפול החכם, לא מעבר ל-26,000, אנחנו בפחות מ-26,000, כדי לראות שבאותה שנייה שלא מצאת את הפתרון, לא מצאת פתרון כזה, לא מצאת פתרון כזה, תבריקו. אני פה שואל שאלה של עזרה...

לא, אני לא אתן לך, אני רוצה שמר אדלשטיין יענה לי. אני רוצה מכאן ולהבא, לא מה לא היה טוב, אלא איך אתה מבטיח לי, כמו שהבטחתם לי היום שעם האיזון, מיד יוברק, תגיד לי 'כצל'ה, אני מתחייב לך פה שבמידה ותוך שבוע-שבועיים מרגע שאדם הודיע על נטישה של עובד והוא נמצא במצב של אס.או.אס, אין לו פתרון, אנחנו נעשה את המאמץ, אם לא עברנו את ה-26,000 להבריק ולעזור לו'. עזרה ראשונה, תגידו לי 'כן', ואני מתקדם קדימה.

אני אומר לך לא, כי פשוט מאוד אתם לא מצליחים להבין את הלוגיקה של המערכת.

אז תסביר לי.

ואני אחדד את זה. ה-2,000 האלה שחסרים היום, שאתה כל הזמן מתבסס עליהם, על הפער הזה, הם חסרים אצל חקלאים ספציפיים, שמחר הוא יבוא לאיזון התיק, אני אצטרך לתת לו את התמורה לחוסר שלו, העובד הנוטש הזה, הוא נמצא בארץ, אז אם אני אתן תמורת הנוטש הזה, מחר יבוא אחד שיש לו זכאות, הוא לא יקבל, לכן אני לא יכול לעשות את המשחק הזה. זה נכון---

אבל כל עוד אתה לא חורג?

מה זה לא חורג? אם אני אתן לו עכשיו, אני אחרוג אצל ההוא שיבוא, שחסר לו.

להבהיר את הנקודה, הנקודה היא---

שהלבינו אותו---

נוטש שהלבינו אותו ירד לך מהמצבה.

חבר הכנסת כץ, תן לי רגע להסביר את מר אדלשטיין.

מר חבלין, יש לך שליטה על החבר'ה שלך?

חבר הכנסת כץ, תן לי רגע להסביר.

לא עליו, עליהם, יש לך שליטה?

מר יוסי אדלשטיין אומר כך, יש לנו כמו מכסה בבנק, יש לנו קו אשראי של 26,000---

נכון.

אני מסביר את יוסי, אני לא מצדיק, אני מסביר את העניין. יש לי כל מיני לקוחות, יש לקוח אחד בחסר, לקוח אחד בעודף, עכשיו לחבר הכנסת הורביץ, בא מישהו ואומר 'שמע, חסר לי אחד', אבל אצלו, ב-26,000, שזו מסגרת האשראי שלו, אותו אחד נמצא באיזה שהוא מקום. ברגע שהוא נותן לך מתוך כך שיש איזה שהוא רגע עודף, יבוא מחר לקוח אחר, אני מדבר במונחים של בנק, שמגיע לו שני עובדים, ויגיד לו יוסי 'מצטער, אני עברתי את ה-26,000', הוא אומר 'למה אני אשם?' הוא אומר 'כי נתתי למישהו אחר'.

והיה והולבן?

אז בואו נראה---

מר אדלשטיין, הסברתי בסדר?

אני הבנתי.

המעילות שיש בבנק, לא מכניסים אותם לאשראי. ותאילנדי שבורח הוא בעצם מעל בבנק, הוא עבר סטטוס, הוא כבר לא עובד, הוא עבריין.

מר יפרח סבלדי (פיקי), זה לא שאני מצדיק, אני מסביר את הלוגיקה.

לא, אבל ההסבר הזה, שבמקרה של הברחנים זה מעילה בבנק, שלא נכנסת למסגרת אשראי.

מר יוסי אדלשטיין, תקשיב. והיה ואני השר שלך, ואני שואל אותך, אתה דיברת עכשיו על משהו תקנוני, אתה דיברת על לוגיקה של תקנון, על לוגיקה של מערכת שבנויה לפי מסגרות שקבענו, דרך של עבודה, ואני אומר לך שלא נמצאים כרגע בתחום המסגרת של ה-26,000, אני נמצא באשראי, יש לי אשראי פתוח של 2,000 עובדים כרגע שלא נוצלו, ואני עכשיו השר שלך ואני אומר לך 'יוסי, תגידו לי איך כן, מה צריך לתקן', בצו, בחוק, בסעיף, איפה התיקון שיאפשר לי שאם חקלאי נמצא במצוקה וזה לא חקלאי אחד, מדובר פה על 900 כאלה, ויכול להיווצר לי מצב של 20, 30, 40 ואני עשיתי את כל המאמצים, אני ומר דוכן וכל החבורה בלשכות ניסינו וחיפשנו והבן אדם זועק לעזרה, אס.או.אס, והוא אומר 'חבר'ה, הפלפל נרקב, ניסיתי במאגר, ניסיתי בניוד, לא הצלחתי', אני מבקש שכל עוד שלא עמדתי במכסה, מה צריך לתקן בתקנון כדי לאפשר לך שיאפשר לי כן להביא את---

כמו שחבר הכנסת חרמש אמר, שיגדילו את מסגרת האשראי. אין פטנט אחר.

רק זה?

אין פטנט אחר.

מר שפיגלר, אתה גם חושב ככה? אני רוצה לשאול אותך, אתה רואה דרך בתוך המסגרת עצמה, כשהאשראי לא מנוצל?

קודם כל אני טוען שאין בעיה שאין לה פתרון. בוא נתחיל ככה. רק מיד כנגד זה, יש לך גם אילוצים, צרכים. כדי לעשות את מה שאתה רוצה, ותמיד יש אפשרות לעשות יותר ממה שנעשה, צריך כלים. כלים, בין היתר, בסוף גם מגיעים לנושא של כח אדם, מישהו צריך לנהל את זה.

לא, שאלתי שאלה.

לא, מאיר, צריך להסביר שזה יבוא על חשבון חקלאי אחר.

נכון, אין לי בעיה לתת, מישהו אחר---

אתה צריך להצביע על החקלאי שלא יקבל בגלל זה. הרי הוואוצ'רים כבר אצלנו מוכנים, צריך למחוק למישהו.

את הבנת מה שהוא אמר, קודם כל? אני רוצה להסביר מה שהוא אמר, שאם הוא לא הצליח למצוא לך בניוד, או מהמאגר הקיים, כי התאילנדי שנטש עדיין מסתובב כאן---

הוא לא נטש, היא עזבה את הארץ לטפל באבא שלה, חוקי לגמרי. הראשונה.

מה הדין אם הוא יצא?

שאלה, אם הוא יצא?

---שלוש שנים נמצא במאגר. לא, אבל כצ'לה---

אני לא אתן לך להיכנס, אתה מפריע לי. באמת. אני אומר לך.

לא, זאת נקודה חשובה שאני חייב להגיד אותה. עובד שעזב לפני שלוש שנים, הוא לא יכול לקבל, רק מאגר.

מר אדלשטיין, שאלה---

כבוד היושב ראש, אני מבקש להפריד. אנחנו כל הזמן מסתובבים סביב עצמנו, אנחנו לא מתקדמים ואתה עוד מעט הולך. אני עוד פעם אומר, אנחנו מדברים על סוגיה של נוטש. לגברת הנכבדה הזאת יש מקרה פרטני שהוא לא נוטשים, אז בוא נגמור עם הנוטשים ונטפל במקרה הפרטני של הגברת.

לא, הראשון היה---

את צועקת והורסת לכל החברים שלך, כי אני לא יכול לנהל את הישיבה. אני אומר את זה בפעם האחרונה, אני מבקש שלא תדברי יותר. תסלחי לי שאני ככה מתנהג.

מר אדלשטיין, אני רוצה לשאול שאלה---

אבל היא צודקת באלף אחוזים.

תאמין לי, אם היא לא היתה צודקת, לא הייתי מעלה את זה, אבל היא לא מאפשרת לפתור את הבעיה. אני אמרתי, יושבים פה אנשים שרוצים לסייע, אם לא תתנו לי לנהל פה את העסק... אני רוצה להבין ממר אדלשטיין, המקרה הזה הוא פרטני, תענה לי על המקרה הפרטני---

אני לא דן כרגע במקרה הפרטני.

שאלתי שאלה.

אני לא מכיר אותו ואני לא יכול לדון בו.

לא המקרה הפרטני הזה, נניח שבאותו יום נפטרו עשרה אבות של תאילנדים והם עזבו את הארץ, קורים דברים כאלה, מישהו פתאום נהיה חולה בחוץ לארץ, אדם רוצה לבקר את ההורים שלו---

אז הם נוסעים לבקר וחוזרים.

רגע, רגע, רגע.

לכן אני אומר, כבוד היושב ראש, המקרה הפרטני, זה לא השולחן לפתור בעיות של מקרים פרטניים.

לא, תסלח לי. יוסי, אתה תענה לי. עד עכשיו אתה שמרת על חיוך, אז תמשיך לחייך.

לא, כי אנחנו דשים כל הזמן באותו מקום.

תענה לי. אמרתי לך, דברי חכמים בנחת נשמעים, בלי להתעצבן, תהיה רגוע. שאלה, אתה אומר שבמקרה שאדם נסע לחוץ לארץ, זה מקרה שונה, שצריך טיפול בצורה שונה. זה לא מקרה נטישה.

זה לא מקרה נטישה.

אוקי, בסדר, הבנתי. במקרה של הנוטשים, כיוון שאתה דיברת על מאגר שהוא כמו בנק, שברגע שאני נותן לחקלאי אחד, אני עלול לפגוע בחקלאי אחר, בזכותו של חקלאי אחר, אז אתה אומר שאתה לא יכול להביא על האשראי הזה מישהו אחר, כי הוא מסתובב וזהו. היום, כשבן אדם פונה למאגר ולניוד ולא מוצא, מה הפתרון, כממשלה? כי אתם הממשלה. אני חבר כנסת, אבל אתם הרשות המבצעת, אני שואל שאלה, אתם הפקידים שאחראים על הביצוע, מה הדין לחממות שעומדות עמוסות לעייפה ולא נמצא פתרון מהמאגר ולא נמצא פתרון מהניוד, מה הדין לגבי החממה הזו?

כבוד היושב ראש, כמו שציינתי, יש כרגע, כנתון עובדתי, 3,400 עובדים בתחום החקלאות, שהם אמורים להיות בסבב בין החקלאים. כדי להקל על כל המערכת, על החקלאים ועל כולם, אני פרסמתי באינטרנט קובץ אחד של החקלאים שיש להם עודף וקובץ אחד של החקלאים שיש להם חוסר, גם מיינתי את זה לפי ישובים, שכל אחד יוכל להסתכל בתוך היישוב שלו, אצל השכן שלו---

ואומר מר חבלין שיש התקדמות בנושא.

מאה אחוז.

כבוד היושב ראש, אני חייב להגיד לך, עולות פה בעיות ואני רוצה שיונה מזור, מגדל תבלינים, גם יעלה את הבעיה שלו, שמפסיק לגדל תבלינים בגלל הבעיות האלה של הנוטשים, ואני רוצה להגיד לך שעולות פה הבעיות והוועדה, לא נעים לי להגיד, איפה שהיא היא אוטמת את ה... אתה חייב לשמוע גם בסיפור של גב' נועה שחק, יש הרבה יותר מסיפור אחד---

כן, אבל אתה יכול לשמוע סיפורים, אתה צריך אבל לראות---

יש פה הקשיה של נהלים, הקשחה בשרירותיות של משרד הפנים, ויכול להיות שגם להם לא נעים לשמוע את הסיפורים ולא נח להתעסק עם כל מקרה לגופו---

אבל תגיד איך פותרים, אל תגיד לי את כל הבעיות. תגיד מה הפתרון. אני שאלתי מה הפתרון, תגיד לי מה הפתרון ואני מוכן לשמוע. אם אין לך פתרון---

אז קודם כל נשמע את מר יונה מזור.

נשמע את מר יונה מזור ואחריו ידבר ידידנו טל שפירא, ואחר כך את תדברי---

גם אני מחכה, כי לנו גם יש פתרון.

כן, ידברו על נטושים ואחר כך---

נוטשים, נטושים אלה החקלאים.

אמרתי, ידברו---

מה זה הדבר הזה?

אנחנו מייצגים אזרחים שרוצים ל---

סליחה.

אז תחכו בסבלנות, יהיה דיון עליהם.

חבר'ה, שנייה, ידברו על נטושים ואחר כך תדבר אתה.

כבודו, דבר ראשון, ישבתי פה בשקט כל הישיבה ואני מבקש לתת לי שתי דקות ואני מבקש לא להפריע לי, כי אני אתרכז ואמצה את הדברים.

דבר ראשון, אני בעין יהב מראשית הקמת הערבה, 40 שנה, גידלתי משק לתפארת, אני ראשון מגדלי התבלינים, אני בין הגדולים בארץ שמייצא תבלינים בסכום נכבד ביותר.

בערך, תן היקפים.

בהיקפים של 6 מיליון שקל בשנה יצוא, רק יצוא, לא עושה גרם אחד לארץ. בשנים האחרונות התחילו לקצץ לי בתאילנדים, לקצץ בתאילנדים, זה עבודה רבה שרק תאילנדים יכולים לבצע אותה, דיוק מקסימלי, הקניין רוצה קת 19, הוא חייב לקבל קת 19, אם הוא יקבל קת 20, הוא מחזיר את הסחורה, וזה רק תאילנדים יודעים לקטוף נענע, 19 סנטימטר, כל הארגז אותו דבר. פלסטינאים לא יודעים לעשות את זה, מה לעשות. עכשיו קיצצו, קיצצו, קיצצו, בשנה האחרונה---

מה זה קיצצו? תן מספרים.

היה לי בהתחלה מכסה של קרוב ל-30 תאילנדים, קיצצו לי ב-2008, קיצצו ל-2009.

לכמה הגעת?

הנה הנקודה, הגעתי עכשיו למצב שב-2009 היו לי 23 תאילנדים, הורידו לי את היצואנים 5, נשארתי זה, עכשיו, ב-2010 הורידו לי לעוד 4, כי למגדלים הגדולים הורידו הכי הרבה, אז הורידו לי בעוד 4, נשארתי על 16 אנשים, כבר לבד הבנתי שממשלת ישראל לא רוצה שאני אעשה יצוא, ממשלת ישראל רוצה שאני אגדל חצילים, כמו כשבאתי לעין יהב לפני 40 שנה. אז התחלתי לגדל חצילים, ואני מגדל מלונים, עכשיו אני מגדל מלונים לתפארת עם ישראל, אני חקלאי מצוין, תראו את הידיים שלי, אני עובד, חורש, עושה, יש לי יבולים פנטסטיים, הנה, עוד שבועיים עומדים מלונים להיקטף ליצוא, אני לא יודע מי יקטוף אותם.

מה הסיפור? יש לי שלושה ברחנים---

נוטשים.

שנטשו לא בגללי, נטשו, אחד רב עם בעל הבית שלו, התאילנדי, רב על איזה בחורה ונגמרו לו החמש שנים אוטוטו, לקח את הבחורה ונטש איתה ביחד, אני לא יודע איפה הם, הוא יושב על התיק שלי, כל פעם שאני בא לאיזון תיקים, אומרים לי יש לך 'ברחן', תודה רבה, 'תתפסו אותו', לא, כבר שלוש שנים לא תופסים אותו. אני יודע איפה הוא, הוא בתל אביב, ושלא יספרו לי סיפורים, כל התאילנדים בתל אביב נמצאים בשני אזורים, לכו תיקחו אותו, לא לוקחים אותו, עושים לנו פשיטות בערבה באמצע הלילה, מתאכזרים, מעירים, אבל לתל אביב לא ניגשים.

אחרי זה יש לי עוד אחד שהסתכסך עם חברים שלו על הימורים. לא בזכותי, אני נתתי לו את כל ההימורים. הימורים, היה חייב להם כסף, פחד, היה מכות, הוא פחד שירצחו אותו, נטש. כבר שני.

ועכשיו, לפני חצי שנה עוד אחד נטש, אני אפילו לא יודע למה, היה בחור נחמד, באמת, חביב הקהל. מי נטש? זה שלפני שלושה חודשים קיבלתי אישור לקחת אותו מהמאגר, נסעתי לכלא ברמלה, שילמתי עליו כסף, נסעתי 300 קילומטר הלוך וחזור עם האוטו, בזבזתי יום עבודה---

פנית לניוד? הוא אומר שבתוך היישובים עצמם יש אנשים ש---

לא, משרד הפנים כתב לי מכתב, 'אתה יכול לבוא לכלא היום?' אמרתי להם 'כן', הייתי כל כך לחוץ, 'אני אבוא', נסעתי לכלא---

אני שואל שאלה, תרשה לי. אומר מר יוסי אדלשטיין, אני פרסמתי באתר שלי, יש בתוך היישובים עצמם חקלאים שמחזיקים עובדים שהם לא נזקקים, הם בעצמם דיווחו שהם לא משתמשים בהם.

אני עונה לך.

אני אגיד לך למה, כי היו אצלי חקלאים מהדרום ומהצפון שמתאמים ביניהם העברה של עובדים כל הזמן---

אז אני עובד עם משרד כח אדם מאוד מסודר, באו אליי לפני שבועיים, אמרו לי 'תשמע, הורידו לך 4 תאילנדים מהמכסה, אתה צריך למסור', אמרתי, 'תמסור', מסרתי. נתתי להם 4 שמות, לקחו אותם, ניידו אותם למישהו שיש לו היתרים. באמת הם עשו את זה. עדיין לא פתרו את הבעיה האישית שלי, שיושבים לי שלושה נוטשים ואני מתוך 16 נשאר עם 13. אני, שצריך להפעיל את המשק שלי בסביבות 20 איש, נשארתי עם 13 אנשים. אני נוסע בשבוע הבא לאיזון תיקים, חיכיתי, עכשיו יש לי עוד שלושה שצריכים לחזור לתאילנד בתום חמש שנים, ואז אני נפטרתי מהשישה עודפים שהיו לי, כאילו ירדו לי מהמכסה שישה עובדים---

לא האריכו לכם את זה, אגב, עד יולי?

הם כבר היו מוארכים, הם כבר רוצים לעזוב. זהו, הם רוצים לעזוב. אז הם עוזבים, במשק שלי אישית עזבו שלושה שנתתי, עוד שלושה... השאלה איך אני יכול להזדכות מהשלושה ברחנים שיושבים לי פה, שאני משלם עליהם, והם לא נמצאים בשטח, הם לא קוטפים מלונים.

כבר עברו חמש שנים מאז שהם נכנסו פעם ראשונה לארץ?

חלקם כן, חלקם עברו. אני שואל פה את כל המכובדים---

אם עברו חמש שנים, אז הם יורדים מה---

הוא לא חוקי, הוא שוהה בלתי חוקי.

כבוד היושב ראש, ביקשתי שלוש דקות, נתת לי חמש. אדון מאיר, אני מבקש מכם לתת לי תשובה אחת, מדברים פה על 2,000 ועל 3,000, זה גדול עליי, אני רוצה שלושה ברחנים, שחררו אותי, הם לא אצלי, משטרת ההגירה, תטפלו בהם, קחו אותם, תעבירו אותם למשטרת ההגירה, את המכסה שלהם, את השלושה האלה, הם לא אצלי, תבדקו, תיקחו אותם, תרשמו אותם כשייכים למשטרת ההגירה. שהם יתפסו אותם. תזכו אותי, תיקחו אותם למשטרת ההגירה. זה הפתרון שלי.

שאלה.

אני נותן לך פתרון.

שאלה. אני הבנתי מה שאתה אומר.

אני סוגר את המשק בסוף העונה הזאת.

אוי ואבוי.

אתה לא היחידי.

אני סוגר את המשק, רבותיי. אני סוגר את המשק, אחרי 40 שנה, סוגר את המשק, מוציא את הרישיון סמיטריילר שלי והולך לעבוד במפעלי תובלה, להוביל פוספטים למפעל שהממשלה מכרה לבן אדם פרטי. זה מה שרוצים. בגיל 63, זה מה שאני צריך לעשות.

אתה צעיר, אני בן 73.

לא, באמת, עד כאן. כמה אפשר להיות באבן הריחיים הזאת שכל הזמן לוחצת עליך, לוחצת עליך, לוחצת עליך, אתה נשבר! היושב ראש, אתה נשבר, אני נשברתי.

אתה לא נשברת ואתה חזק, תקשיב לי.

לא, אני לא חזק, אני כבר לא חזק. יש לי שבעה ילדים, אני לאחד לא אגיד 'אל תעזוב את הארץ', בחיי. הבן שלי עובד בחברה באוסטרליה, אני אומר לו 'תישאר שם', קצין בצה"ל, מ"פ בצה"ל, אני אומר לו 'אפיק, אל תחזור, אין לך למה לחזור, המשק הזה נסגר, אין לך... אני לא נותן לך את המשק הזה'.

יוסי, אתה רוצה לשאול אותו משהו? תשאל אותו, מה אתה מציע לו?

זה אישי שלי, לא 2,000, לא 3,000, לא 5,000, אני, אישית, הולך לבכות פה. אתם רוצים שאני אבכה? אני אבכה.

שמייצא ונסגר המשק שלו, מה התשובה שלך? מה התשובה?

שלושה יושבים לי, שהם אינם, קחו אותם אליכם. קחו אותם אליכם, תרשמו אותם בתור חוב אבוד, כמו בבנק.

אתה רוצה להתייחס בתחום---

אני רוצה להתייחס, למה אני חושב שיש לי פתרון.

רק אם יש לכם פתרון. רק להגיד למה אתם לא יכולים, אז אני לא רוצה.

קודם כל יש פה אי דיוק. אנחנו לא משטרת ההגירה, אנחנו יחידת 'עוז'. יחידת 'עוז' הוקמה לפי החלטת ממשלת ישראל, מטרתה לצמצם את מספר השוהים הבלתי חוקיים בישראל. שוב, ההגדרה של שוהים בלתי חוקיים היא הגדרה חוקית, והיא הגדרה שאנחנו לא מגדירים אותה, אנחנו רק מנסים לאכוף את העניין, גם לאתר שוהים בלתי חוקיים, גם לצמצם את התופעה, זאת אומרת אם אנחנו צריכים לסייע בניודים שלהם וגם להרחיק אותם בפועל.

לגבי הנוטשים, מהניסיון שלנו הנוטשים בדרך כלל לא הולכים לתל אביב, הנוטשים פשוט עוברים לחקלאים אחרים, נורא פשוט, ולכן מאחר ויש פה סולידריות ויש פה גוף שלם שיש לנו סימפתיה ענקית אליו, ואגב, אני רוצה לדבר תיכף על שתי תופעות מאוד חמורות שאני אבקש התייחסות כאן, גם אנשי יחידת 'עוז' הם מלח הארץ, אנשים מלאי נחישות ומוטיבציה, בוגרי יחידות קרביות בצה"ל ופועלים בשליחות ממשלת ישראל. מה שאני מציע, אנחנו גם מקבלים דיווחים על נטשנים, ואיפה שאנחנו מקבלים דיווחים על נטשנים, אנחנו מנסים לאתר אותם---

כבר קרה שהחזרתם נטשנים?

היו גם מקרים כאלה. מה שאני מציע, כפתרון, זה קודם כל שהחקלאים לא יעסיקו שוהים בלתי חוקיים. אני חושב שצריך למלא את החוקים.

אתה שמעת מה שהוא אמר? הוא מעסיק את הנוטש שלו ו... הבנת? זו הבעיה. אני לא רציתי להגיד את זה, הוא אמר את זה. הוא אמר את זה, לא אני אמרתי את זה.

---הבעיה, הוא אמר את זה, 20% מהעובדים לא מגיעים---

שמעת, כצל'ה? זה שורש הבעיה, שהם מעסיקים את הנוטש שלו.

מה אתה רוצה שהוא יעשה?

מה אני רוצה? אני לא רוצה שום דבר.

יוסי, כל אחד רוצה לצמצם את הנזק שלו, גם הוא יוכל להעסיק ברחנים, מה חשבת, הוא לא יעסיק?

בסדר, אז תעסיקו ברחנים. תסבלו עם עצמכם.

ויש להגדיל את המכסה, זאת האמת.

מה אתה רוצה ממנו? מה אתה צועק? מה אתה צועק? בן אדם מדבר, אתה מפריע ואני אתן לך הוראה לא---

לא, אני לא מפריע, החוסר במכסה זאת הבעיה.

אני אומר לך שאני אתן הוראה לא להכניס אותך יותר לישיבות, שמעת?

אוקי, תן הוראה.

שמעת אותי? את לא תזמיני אותו יותר. את לא תתני לו להיכנס.

תחרים חקלאים.

אתה מפריע לי עכשיו בישיבה.

אני חקלאי, 90% מפה הם לא חקלאים, אני מעסיק---

אתה לכל ישיבה בא ומפוצץ אותה.

אני מעסיק... אני מגדל 400 דונם פרחים ואתה תיתן לי לדבר.

אפשר להוציא אותו? אפשר להוציא אותו? תקראי לסדרנים, שיוציאו אותו.

אני יכול לצאת, אתה לא צריך סדרן.

אז תצא, אז תצא, תצא ואתה מפריע.

חוצפה.

ואתה מפריע. אתה מפריע, תצא החוצה.

אתה יודע מה? עם כל הכבוד לך, עם כל הכבוד לך, אני מגדל 400 דונם פרחים, והם לא. לי אתה תקשיב. הוא חקלאי, הוא חקלאי, קולם יישמע, זה נכון.

תקראי לסדרן להוציא אותו.

אני יוצא, אני לא צריך סדרן.

תקראי לסדרן, אני מבקש להוציא אותו. ואני מבקש לא להזמין אותו לשום ישיבה יותר.

אל תזמין אותי.

אם היתה תכנית לנסוע אליו, אני לא רוצה לנסוע אליו. הוא בא לפה כל פעם לפוצץ את הישיבות. הוא מפוצץ את הישיבות פעם אחרי פעם. אין ישיבה שהוא לא בא ומפריע.

אני מפריע?

כן.

ההתנהגות שלך מתחת לכל ביקורת. אתה מדבר עוד?

בבקשה.

לכן הפתרון, אני שוב אומר, הוא קודם כל באי העסקת שוהים בלתי חוקיים. שוהים בלתי חוקיים מוגדרים כחוק. זאת אומרת יש חוק מה זה שוהים חוקיים ומה זה שוהים בלתי חוקיים ומרגע שמגדירים שלא מעסיקים שוהים בלתי חוקיים, אז גם 'נטשנים' מן הסתם לא יילכו לעבוד במסעדות בתל אביב, הם הולכים לעבוד אצל החקלאי השני. לכן זה פתרון. זו סוגיה אחת.

סוגיה שנייה שאני מדבר עליה, אם כבר אנחנו נכנסים לפינה הזאת, ואני חוזר ואומר, יש לנו סימפתיה מלאה לחקלאים וחלק מאנשי 'עוז', כמו שאמרתי, הם גם אנשים בעלי משקים וכולי. ותופעה חמורה מאוד שהיתה לנו בחצבה, שפורסמה בהרחבה, של תקיפה, כמעט מעשה לינץ' חמור, בפקחים, בעובדי מדינת ישראל, עובדים מסורים של מדינת ישראל---

זו הוצאת דיבה.

זו לא הוצאת דיבה, זה פשוט מעשה לינץ'. תקיפה של פקחים, אפילו פקחית, שכמעט שברה את היד. בחורה עדינה, אבל לא ניכנס לעניין הזה, אני חושב שברגע שיש לנו, ואנחנו לא נכנסים לנושאים המקצועיים, מרגע שהוחלטו דברים, כמובן שיש לאפשר לנציגי החוק, אם הדברים שקופים והכל בסדר, צריך לאפשר---

תסלח לי, זה סדר עדיפויות? להגיע בחמש בבוקר לערבה התיכונה?

זה לא רלוונטי.

פתרנו את בעיית מרכז תל אביב ואת נווה שאנן?

כבוד חבר הכנסת---

זה היה סדר העדיפות---

לא נפתור את הבעיה שלהם.

זה אנחנו מסוגלים לנסוע, 300 קילומטר, למצוא שני עובדים---

כמו שאמרתי, אם יש שם אולי נטשנים שהגיעו ממקום אחר, אז אולי כן כדאי לעשות את זה.

באתם לשני עובדים בלתי חוקיים, 300 קילומטר, עם כח גדול בחמש בבוקר, זה היה סדר העדיפויות? לא שזה לא---

חבר הכנסת חרמש---

יש לי חסינות. זה סדר העדיפויות? לא, ברצינות. תראה איזה מצוקות יש פה, ירדתם למטרת נקודה, שני עובדים זרים---

אני יכול לענות לך, אדוני חבר הכנסת?

אני מדבר ברצינות.

הלוא מחר אתה בממשלה ואולי ימנו אותך להיות שר הפנים---

אם אני אהיה שר החקלאות, אני אטפל בזה. כי אני לא שר החקלאות, אני לא יכול לטפל בזה. זה הכל. אם אני אהיה שר הפנים, אני אטפל גם במר יוסי אדלשטיין.

אני רק מבקש, זה לא הנושא שלנו היום.

כפי שאמרתי, המטרה שלנו לצמצם את מספר השוהים הבלתי חוקיים, ואם יש שניים או שלושה, זה לא משנה המרחק, יש לנו פרישה בכל הארץ, כולל יחידה בדרום, ומר יוסי חדד, הוא סגן מנהל היחידה שלנו בדרום, ואני חושב שאנשים שעושים את מלאכתם נאמנה, בהתאם לחוק, צריך להעריך אותם, ובטח שלא לתקוף אותם. זו היא דעתי.

התייחסת לנקודה שאותי מעסיקה בדיון הזה, שאתה אמרת שיש 'נטשנים' שעוברים ממקום למקום. פעם הם עוברים מדרום לצפון, פעם הם עוברים מצפון לדרום, ובסופו של יום, כשחקלאי מציע להם עבודה, אולי עם יותר כסף, אז הוא ננטש והוא מרוויח, אבל זה הדדי. יש לפעמים חבר'ה מהצפון שעוברים דרומה, כי מציעים שם יותר כסף. הבנתי.

עדיין, אבל אם אתה רוצה לצמצם את התופעה, אתה צריך להגדיר שאנשים לא יעסיקו את אותם נטשנים.

כשאתה מדבר על צמצום התופעה, אתה מדבר על מכיוון מאוד מאוד מצומצם, משום שאם היה יושב פה מישהו שהיה רואה את כל הבעיה באופן כללי, אז הוא היה יכול לדון גם במקרה שלך ולבוא ולהגיד שגם להקפיד על הדבר הזה. אבל אם אנחנו רק נקפיד על לחפש את הנטשנים ממשק למשק ובמקביל לא תהיה הבאת עובדים שעומדים במסגרת המכסות, אז מר יוסי אדלשטיין יכול להגיד 'כצל'ה, זו הבעיה', אבל זה לא רק זה הבעיה.

אני כמו מר יונה מזור, מבקש חמש דקות ויש לי גם פתרון מעולה בסוף. קודם כל, נעים מאוד לכולם, אני חקלאי, מצופר, מגדל פלפלים.

בספטמבר, השנה הזו, נטש אותי, ברח לי ביום שישי בתשע וחצי בערב, ברח לי תאילנדי שהיה אצלי שנתיים ושלושה חודשים. הבחור היה בחור זהב, באמת בחור מעולה, רק שתבינו, קונה בצרכניה ב-500 שקל, כשתאילנדי ממוצע קונה ב-1,200 שקל, רוב הכסף שולח לאשתו, לא שותה, לא מעשן, גם אין לו כמעט חברים, נקי, מסודר, תאילנדי באמת לתפארת מדינת ישראל. באמת.

לתפארת תאילנד.

לא, משהו יוצא מן הכלל, באמת. לפני שנה, וזה קשור לעניין, הוא בא אליי, בארבע בבוקר, 'טל, אני מתעורר כל בוקר, אני מת מכאבים', לקחתי אותו למרפאה, קופת חולים, בדיקות, בקיצור, עשו לו ניתוחים בשתי הידיים, יש פה עצב שנוגע, הוא היה מסגר, נסעתי איתו שש פעמים לסורוקה, תור לפני ניתוח, תור ניתוח, שש פעמים בסורוקה, הלוך חזור, סידרו לו את שתי הידיים, במשך שלושה חודשים עם הפסקה של חודש, ואחרי כל ניתוח כזה שבועיים הוא לא עבד וקיבל את כל הכסף. זה היה לפני שנה, הבן אדם יצא חדש, זה קורה אצל הרבה אנשים, יצא חדש. יום שישי הבן אדם התאדה, נעלם. לא הבנתי, הרגשתי כאילו מישהו בא, והכניס... אני 18 17 שנה בצופר, אף פעם לא היה לי דבר כזה, הם מקבלים הכל, יש להם חדרים ומזגנים, ודי.וי.די וכל מה שהם רוצים, וטיפול רפואי והכל, והרגשתי כאילו מישהו בא והכניס לי סכין בלב. העלבון היה כל כך גדול, שרציתי להעמיד את התאילנדים שלי בשורה, להגיד להם 'חבר'ה, עכשיו בעיטה לתאילנד, אני לא רוצה לראות את הפרצוף שלכם'. ירד לי כל האמון במכה. לא מסוגל להאמין שקרה לי דבר כזה. על מה? על מה? אתה לא מקבל משכורת? לא שילמתי לך? לא עשיתי לך ניתוחים בידיים? לא לקחתי אותך שש פעמים... קרה משהו? על מה?

אני עכשיו קם בבוקר, הוא ברח ביום שישי בתשע וחצי בלילה, בשבת בחמש בבוקר מתקשר אליי תאילנדי, הוא אומר 'תשמע, טל, צ'מבון לא פה', אני קם בבוקר ואין צ'מבון, יש לי חמישה, נשארתי עם ארבעה. אותו דבר יכול להיות שהיה קורה עם כל החמישה ביחד, שתבינו, ואני לבד, ואף אחד במדינת ישראל לא מסוגל לעזור לי. ואתה לא יודע מאיפה להתחיל.

מה הפתרון?

אני אגיע.

פקססתי לחבר'ה האלה, פקססתי למשרד הפנים ולאיפה שאתה רוצה, דוח נטישה ודוח פה ודוח שם. אחרי בערך חודש התאילנדי הזה מתקשר לתאילנדי שלי. כשאני מתקשר אליו, הוא מנתק לי, והוא אומר לו 'כן, אני עובד בצ'רי, אני מקבל 6,000 שקל'. אצלנו עוד לא התחילה העונה, זה בפלפל, אנשים קיבלו שם בסביבות 5,000 שקל. איפה אתה עובד, בצ'רי? אמר לו 'בבאר שבע'. זאת אומרת הוא עוד חימם אותם, מה אמר התאילנדי שלי? עוד לא התחלנו את העונה לקטוף, הוא קושר פלפלים, הוא אומר 'אה, אני מקבל עכשיו 5,000, וואלאק שווה לברוח', עוד חימם אותם.

בקיצור, אחרי חודשיים נודע לי שהתאילנדי הזה נרשם על שם חקלאי אחר במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. אני גם מביא לך את האישור. זה כבודו שברח. בחור נהדר, דרך אגב. זה אדון אברהם עטייה, התקשרו אליי מיחידת 'עוז', 'טל שפירא מצופר?' 'כן', 'יש לך נוטש?' 'כן', 'אתה יודע איפה הוא?' 'איפה, הלוואי', הייתי יודע, הייתי מודיע לו, אפילו שאלתי אותם, 'אם אני יודע, אני יכול לקחת אותו? לבוא?' אמרו לי 'לא, שלא תעיז, תודיע לנו', 'אין בעיה, אם אני אדע, אני אודיע לכם'. אדון אברהם עטייה, ממושב פריגן, דרך אגב, התאילנדי הזה היום נמצא במושב עמיעוז, אצל דוד שלו, אדון יהודה עטייה. אדון אברהם עטייה ממושב פריגן, רשם את התאילנדי שלי ב-30.9 במשרדי התעשייה, המסחר והתעסוקה בבאר שבע.

אני הלכתי לאיזון תיקים שמח וטוב לב, ב-1 לנובמבר, 31 יום אחרי זה, למשרד הפנים באילת. כשאני הלכתי כבר ידעתי שהוא נרשם, זאת אומרת, זכיתי, לא כמו יונה, אם הוא נרשם והלבינו אותי, יופי, מגיע לי אחד חדש. אני כבר לא רוצה את התאילנדי, ברח לי, השפיל אותי, בגד בי, לא רוצה אותו, זכיתי, זה שגנב אותו, שחרר אותי, אותי שחרר במזל. הגעתי למשרד הפנים באילת, היא אומרת לי 'אדון טל שפירא, הוא רשום על שמך'. אמרתי לה 'לא, תבדקי במשרד התעשייה, הוא לא רשום על שמי', בקיצור, חזרתי הביתה, הלכתי דרך חברת ביטוח, עליתי על זה דרך חברת הביטוח שלו, כי גם מי שיגנוב אותו, הוא חייב לעשות לו ביטוח רפואי, כי כל יום בבית חולים זה 3,000 שקל. עליתי איפה הוא נמצא דרך חברת הביטוח, אחרי צעקות ועניינים והכל, וזאת שרשמה אותו, שלחה לי את הטופס הזה.

עכשיו אני שואל אתכם, באיזה זכות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, או משרד הפנים, רושם את התאילנדי הזה כשהוא מופיע אצלה במחשב טל שפירא, בלי להרים לי טלפון? אין לי בעיה---

הוא לא עבד שלך, הוא יעבור לאן שהוא רוצה.

רגע, תקשיב רגע. אין לי בעיה---

אתם מצדיקים את זה?

אנחנו מעודדים את זה, מה זה מצדיקים את זה? הציעו לו שקל יותר, שיעבור. מה, הוא עבד שלו?

הוא לא עבד שלי, תקשיב לי עד הסוף.

תראה איך הוא מדבר, ברח לו, נטש אותו.

תקשיב לי רגע. איך קוראים לו? אני לא מאמין. תן לי לגמור.

אתם רוצים שאני אסיים את הישיבה? שנייה, שנייה. יוסי, למה לא זוכה, כפי שהוא אמר?

שיעבור למי שהוא רוצה, אבל ש---

תן לי לסיים.

אתה אמרת שאלה, אני רוצה לברר משהו.

תן לי לסיים.

לא, אני רוצה שתירגע שנייה.

אני מוכן שהוא יילך, אני לא מחזיק אף אחד, מוכן. אתה לא רוצה לעבוד איתי? אין בעיה, בוא נעשה את זה בצורה מסודרת. יש לך חקלאי אחר? בוא נלך למשרד הפנים, נרשום מה שצריך ונגמר הסיפור. אין לי בעיה. אני לא מחזיק אף אחד בכח, הוא לא עבד שלי, אני לא רוצה אותו, טיפלתי בו, הכל. הבעיה היא שברגע שהוא בא למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ורושמים אותו, טל שפירא---

משרד הפנים לא יודע.

קודם כל, זה מופיע לי.

הוא נרשם שם, אתה מזוכה, גמרנו.

לא---

לא, הוא בא ל... ואמרו לו לא.

יש בעיה במחשב? אני מתווכח איתו על בעיה במחשב?

קח תראה, אני שלחתי, אני הודעתי למשרד הפנים.

אני אסיים את הישיבה. אני אסיים את הישיבה.

עכשיו הפתרון הוא כזה.

לא, אני מסיים את הישיבה. אני מסיים את הישיבה, כי אתה מזיק לעצמך. אתה אמרת את הדברים שלך בסערת נפש, ואני מקבל אותם.

הפתרון הוא כזה; אני מציע פה לכל הגורמים, באמת לכל הגורמים, חקלאי שתפסו אצלו 'ברחן', מקבל קנס של 50,000 שקל, תאילנדי שתפסו אצלו 'ברחן', מקבל קנס של 50,000 שקל, ואז נראה אם מישהו יברח אחד לשני. זה הפתרון שלי ותעשו את זה בחוק.

אוקי.

אני לא מחזיק אף אחד בכח, אבל לא יכול להיות שאני אקום---

אבל, מר שפירא, אתה מפריע---

שתבינו את המצב של החקלאים.

אני הבנתי.

אני לבד, אף אחד לא עוזר לי. הנה, קח בבקשה, זה הטופס שהוא נרשם. למה משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה נותן לזה יד? למה משרד הפנים נותן לזה יד?

טל, טל, טל.

למה לא אומרים לי איפה הוא?

טל, תירגע.

הנה, אני רק מראה לך. שתבינו, אני קם בבוקר ואין תאילנדי, ולאף אחד לא אכפת, ואתם נותנים לזה יד על ידי זה ש... למה נתנו לאדון אברהם עטייה לרשום אותו?

טל, תשמע, אני יכול לסיים את הישיבה. מר טל שפירא, אתה רוצה שאני אסיים את הישיבה?

לא, לא, תשאל אותו רק למה הם נתנו לו לרשום אותו.

פעם אחרונה.

למה נתת לו לרשום את התאילנדי הזה על שמו? בלי להגיד לי כלום.

מר שפירא, אני הזמנתי אותך לישיבה---

רק תשאל אותו---

לא, אני רוצה להגיד לך משהו. אני כינסתי את הישיבה הזאת, ואני אכנס פעם אחר פעם, וזו לא ישיבה ראשונה. אתה אולי פעם ראשונה---

אבל משרדי ממשלה נותנים לזה יד. ואני לבד. תבין אותי.

אבל אתה תקשיב לי שנייה אחת.

אני מקשיב.

צא להירגע.

אני רגוע.

לא, אתה לא רגוע.

אני ג'ינג'י ואני ככה. אל תדאג. הלב שלי חזק.

אנחנו כינסנו את הישיבה פה, כדי לפתור, ויכול להיות שזה מצריך עוד ישיבות ועוד---

אבל הבנת את הבעייתיות? הבנתי שמשרדי ממשלה נותנים לזה יד?

טל, אני אסיים את הישיבה.

אני שואל.

אני מסכם את הישיבה, כי מר שפירא לא רוצה שנטפל, ואתה, מר חבלין, אין לך שליטה. אתה מביא אנשים לפה ואתה מפוצץ את הישיבה.

אני רוצה תשובות. במקרה הזה אני מבקש ממר שפיגלר, תן לי תשובה שתענה על כאב הלב שדיבר עליו מר יונה מזור ועל הבקשה שלו. מה עושים מבחינה זו שהאדם כבר רשום במקום אחר, איפה ניתן, כמו שאמר העורך דין, אנחנו לא ב---

ולמה לא נותנים לי חדש?

סליחה.

מגיע לי חדש.

סליחה, סליחה. אתה מפריע לי. אנחנו לא נמצאים, כמו שיגיד לך עורך דין, בכבילה, אין פה עבדות, אבל צריכה להיות פה לפחות הגמישות שאם בן אדם נרשם במקום אחר, לפחות שיתירו לו לקבל אדם אחר במקומו. בבקשה, מר שפיגלר.

אתה שאלת לפני כן שאלה, אני עניתי, ודניאל הגיב. הכוונה שלי היתה לגבי האפשרות, מבלי לחרוג מהמכסה, לתת מענה, פתרון נקודתי, שכמובן מצריך אנרגיות נוספות, כי הרי אם אתה נותן פתרון נקודתי ואחר כך מישהו אחר צריך לקבל את הבן אדם, אז יש צורך כמובן לעשות פעולה נוספת אחר כך.

אבל לענייננו, הקים ראש הרשות ועדת חריגים, וועדת החריגים אמורה לדון בכל מרחב הבעיות---

הוועדה הזאת התכנסה פעם אחת?

היא עדיין לא התכנסה, היא התכנסה כעת.

היא---

למה---

תסלחי לי. חבר'ה, אתם לא מבינים שאתם מזיקים לעצמכם. יש לכם יושב ראש ועדה שאוהד את העניין, רוצה לסייע, מכנס ישיבה אחרי ישיבה, כל היום אני עוסק רק ב---

אני מאמין לך.

אל תאמין לי, אני לא עושה את זה בשבילך, אני עושה בגלל שאני יהודי ציוני ולאומי ואוהב את עם ישראל, אבל אני רוצה לעזור לכם, אם אתם בידיים שלכם הורסים, אני לא... אתם יכולים לצעוק אלף פעמים, היא תראה את הבעיה שלה, אתה תראה את הבעיה שלך, אני אומר לכם שגם הנציגים שיושבים בממשלה רוצים לסייע והעניין הוא החיבור והקישור והעבודה המתאמת. גם לחברי הכנסת חרמש וניצן הורביץ שישב פה, יש רצון לסייע, זה ייקח עוד קצת ואנחנו נפתור את הבעיות, אבל קודם כל---

התאילנדים

---להקשיב. אתה מסוגל להקשיב?

אני מקשיב.

אז תקשיב עוד אלף פעמים ועוד עשר ישיבות, עד שנפתור את הבעיות.

ועדת החריגים אמורה לטפל בעצם בכל המצוקות של החקלאים, ואני אומר לכם---

זו הוועדה שהוקמה אתמול?

לא, לא אתמול, היא הוקמה כבר לפני כשבועיים, נכון, דניאל? היא הוקמה לפני מספר שבועות, אני לא זוכר בדיוק מתי. דניאל יושב ראש הוועדה.

בוועדת חריגים הרעיון הוא פשוט, הודיעו כאן על לוח הזמנים של סיום איזון תיקים, כדי שנדע מה מצבנו בסוף האיזון, נדע כמה יש, כמה אין, כמה חסר, מה סוג הבעיות שמעלים ונדע מה יש בקופה, ואז אפשר יהיה לכנס את הוועדה ולדון. אני לא מדבר על---

ואז נוכל לקבל חדשים?

לא, לא. מר שפיגלר דיבר את דבריו קודם, אין לזה שום קשר לאיש הזה, ומערבבים פה בין הרבה דברים. חריגים יש בכל תחום ולכן צריך ועדת חריגים, אבל אנחנו פה לא מדברים על החריגים, אלא על התפיסה הבסיסית של איך עובדים. ואני חייב להעיר פה שהיחס האדיב אולי שמקבלים כאן חקלאים, ממך, גורם לזה שאחד אומר שהם לא יבואו לעשות איזון תיקים, השני אומר שהם יעסיקו---

הוא לא אמר את זה.

הוא אמר את זה.

הוא לא אמר את זה.

חיים אמר, הוא אמר את זה ותבדוק.

אין חקלאי אחד שלא---

אחד אומר שהם מעסיקים שלא כדין, השלישי מסביר ושמענו את הדברים, ולא סתם נטש חבר הכנסת הורביץ, לדעתי, את הדיון, כי הבנו את היחס של העובדים. צריך לשים לב למה שקורה פה, אי אפשר כל הזמן לתת את הרושם למעסיקי העובדים הזרים שאפשר לפתור כל סוג של בעיה. אי אפשר לפתור. יש בעיה שהיא במגרש הממשלתי וזה המגרש הפוליטי, של מה אנחנו רוצים כדי להעלות או להוריד את המכסה הכוללת. וזה נכון, אפשר להחליט שמחר יהיו 40,000 עובדים זרים ואז, גם אם יהיו נוטשים והפתרונות יהיו אותם הפתרונות, בסך הכל יהיו יותר. זה דבר אחד. אבל אי אפשר לחזור אל הפקידות ואל עובדי הממשלה כל הזמן ולומר 'תפתרו בתוך', 'תפתרו בתוך'---

אל"ף, כן אפשר.

אפשר, ובלבד שאנחנו יכולים להבין את הנהלים ולהסכים עליהם שהם חוקיים, שקופים, והגיוניים, לא לחפש פתרונות בחריגים כאלה ואחרים, כי זה לא פתרון---

אתה אמרת דבר אחד נכון, ואני מקבל אותו, ויש דברים שאני חולק עליך. אתה אמרת דבר אחד נכון, שצריך לדון במדיניות הכללית, ואתם דנים בה, ואתה אמרת שיש ועדת חריגים שדנה בדיונים הפרטיים. אני לא מסכים איתך שלא ניתן לפתור ולא צריך לרדת לכל פרט ופרט. זה הציווי שלנו, כעובדי ציבור, ואני אומר את זה כאיש ציבור שאני יושב יום ולילה, ואני לא ישן בלילות, ולא בימים, רק בגלל שמעסיקים אותי הפרטים. גם כקצין וגם כמפקד, אני עמדתי על בדיקות הפרטים, ולכן הייתי מפקד טוב, תבדוק עליי.

כן, מר שפיגלר, דבר.

הנקודות כאן הועלו, בשביל ההגינות---

אני מאוד מבקש כן לצאת מהכלים, וכן להיות יוצאים מ... ואני יודע שאתם עושים את זה, אתם עושים את זה, אני כל הזמן מדבר בשבחכם, אני אומר צריך כן לצאת מהכלים כי לפעמים מקרה פרטי של אדם, פרטי או פרטי, זה מצטבר למקרים כלליים, ואנחנו, כאנשי ציבור, פה בדיוק באה הנקודה המיוחדת של איש הציבור שיוצא מגדרו גם בשעות ומחפש גם בפרט שהוא לא במסגרת החריגים אפילו לפעמים, ואומר 'אני לא אתן לדבר הזה לנוח ולא אשקוט, עד שאני אראה את האדם הזה...' וכולנו אנשי ציבור כל חיינו וזה כמעט כמו טיפול בילדים, יש טיפול סטנדרטי, יש ילד חריג ויש הורים שיוצאים מכליהם על כל פרט ופרט, והרווח והתוצאה הן בתוצאות אחר כך של החינוך.

פה אני רק אומר שאני יודע שאתם עושים את זה ולכן אני רוצה שרק אנחנו... כי אתה יודע שאני לא שר הפנים, ולא ראש הממשלה, אבל אני מאוד מאוד מאוד רוצה לסייע, ואני מאוד מדבר בשבחכם, ואני לא אומר את זה בצורה צבועה, אני ממש חושב שאתם מתאמצים. אתם באים לפה לכל ישיבה ועושים מאמצים ושומעים גם תלונות מכאן עד להודעה חדשה, ואתם מגיבים די בנימוסיות ובעדינות. אני חושב רק שכן צריך לתת לכל פרט ופרט ואני חייב לציין שזה מה שקורה. אני פניתי למר אדלשטיין הרבה פעמים במקרים חריגים, אני לא יכול להגיד שפעם אחת הוא לא נענה לבקשה שלי. אני פונה לשפיגלר מדי יום, משגע לו את השכל יום ולילה, נכון? גם בלילות וגם בימים, וגם למר יוסי אדלשטיין בלילות ובימים. יוסי היה בחוץ לארץ כשהתקשרתי אליו פעם אחת, והם תמיד עונים בחביבות. גם אנשי 'עוז' עושים מאמצים, כמו שהוא אמר, לכבד את המתיישבים, ומאז שהבטיחו שלא יהיו פשיטות על המתיישבים בערבה, הם לא חזרו על זה ולא היה את הדבר הזה.

בוא נחפש, לפחות בוועדה פה, איך איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק, ודווקא המקרים החריגים, אני רוצה לומר לך, עורך דיננו, שדווקא במקרים החריגים, כשאדם זועק, פה באה לידי ביטוי הדרישה והמיצוי של איש הציבור. כך אני חושב.

כן, בבקשה, מר שפיגלר.

אני אומר שיש את המיקרו ויש את המאקרו. על המיקרו אתה דיברת ודיבר גם דניאל. כן, אני חושב, בדיוק כמו שאמרת, שכל מקרה, מבחינת הבן אדם, הגורם, הוא מבחינתו המקרה בה"א הידיעה, זה מאה אחוז של בעיה וצורך לקבל מענה, ויש את הסוגיה במאקרו, קרי מדיניות, ומה שאני הבנתי גם ממר יוסי ישי, המנהל הכללי של משרד החקלאות, וגם ממר אמנון בן עמי, שהוא המנהל הכללי של רשות האוכלוסין, שהנושאים האלה ילובנו בין השניים כדי לקבל החלטות לעניין העתיד, כשהמוטיבציה היא בפירוש להקל ככל שניתן, ולא להכביד, על החקלאים ועל המצוקות שאני רוצה לומר מפי אני, כן, יש להם מצוקות אמיתיות, אובייקטיביות, והרעיון של המערכת, למצוא איזה שהוא סידור בתחום כמובן המותר, לתת להם מענה לבעיות שאיתן הם מתמודדים.

רק דקה אני מבקש. סוגיה מאוד מאוד קשה, אני באתי במיוחד בשביל הסוגיה ה זאת לדיון של היום ואני רוצה להעלות אותה, ואני מבקש עשרים שניות רק להקשיב לה. אחת הבעיות הקשות שמבחינתנו, שקשה לנו להגיע לאיזון תיקים, אותם חקלאים שיש להם נוטשים וכמות המכסה שלהם ירדה. זאת אומרת אם בעבר היה לי אישור להעסיק ארבעה עובדים, ויש לי נוטש אחד, יש לי כרגע שלושה עובדים, והיום הורידו לי מכסה והיום יש לי היתר לשלושה עובדים. כשאני מגיע לאיזון התיקים, מבקשת ממני המדינה לוותר על אחד העובדים שיש לי כיום במשק. זאת אומרת, אם המכסה שלי ירדה היום לשלוש, ויש לי נוטש, הם מבקשים ממני להוציא עכשיו עובד מהמשק ולשלוח אותו החוצה, וזה בלתי אפשרי.

ואז אתה נשאר עם שניים.

ואז אני נשאר עם שניים.

כי יש לו נוטש---

ופה הם צריכים לתת את הדעת, לפחות בשלב הזה של איזון התיקים, לשים את אותו נוטש, לשים אותו כרגע בבירור, ולתת לי את הזכות---

יש לזה תשובה, מר אדלשטיין?

אנחנו כל הזמן---

הוא שואל שאלה---

תראה, השאלה היא אותה שאלה והתשובה היא אותה תשובה. לי יש 26,000, אז זה משנה, אם אני אזכה את חיים על הזה, אני אחייב אותו. אני חייב---

אני צריך את העובד בשביל לתת לו. אם לא, אני לוקח לו, אז הוא יבוא לדבר בוועדה.

אתה מבין? בתוך ה-26,000, אני אקח ממנו, אני חייב מישהו אחר.

בוא נראה מה עם הנוטשים, יוסי, מה עם הנוטשים שלי? כששלושה נוטשים... מה אני עושה?

לך יש שלושה, לו יש אחד, והם נמצאים בתוך ה-26,000.

אומרים לי במאגר---

למה שאני אתן לך חדש? תסביר לי. תן לי נימוק אחד.

כי אותו חקלאי---

לא, מי אמר את זה? גם לך יש מכסה פנויה, אז אתה מקבל מחוץ לארץ?

למה לא מגיע לי?

למה? תסביר לי למה.

אני מסביר לך, הוא גנב את שלי---

הוא לא גנב את שלך.

הוא היה הולך למשרד הפנים, הוא גנב את שלי---

הוא לא גנב את שלך, העובד יכול לעבור למי שהוא רוצה, העובד יכול לקום בבוקר ולעבור לעבוד אצל מי שהוא רוצה.

אין בעיה, אבל הוא תופס מקום של---

הוא לא תופס שום דבר.

תן לי לדבר, הוא תופס מקום של אחד חדש מתאילנד.

הוא לא תופס שום דבר.

בטח, כי אותו אחד לא יקבל שום דבר. הוא לא מבין אותי. אתה יודע מה? אתה מבין טוב מאוד, אתה מתחמק. אותו אחד שהוא---

אני רוצה לקרוא את הסיכום של הישיבה.

---היה הולך למשרד הפנים, הוא היה מקבל---

אני גמרתי את הישיבה, טל.

גם לך יש מכסה פנויה.

אז מגיע לי חדש.

לא. מגיע לך חדש, תיקח מהארץ.

אתה אמרת ואמרת עשרים שניות.

במשפט אחד. הם טענו שהם לא יכולים להעביר כי יש מכסה של 26,000. הטענה שלהם היתה צודקת במאה אחוז, אם היו פה 26,000, אבל אין פה 26,000.

אני שאלתי את השאלה. הוא אמר לך, זה בנק, זה אשראי, הוא מתייחס לכמות, וזו שאלה שצריך לברר אותה בנהלים מבחינת הבנקאות, איך מתייחסים לאשראי שעומד פתוח.

מר יפרח סבלדי (פיקי), מלה אחת, בלי לצעוק.

אני חושב שכל הנושא של ה-26,000 זה מכסה לעובדי חקלאות. ברגע שבן אדם נוטש, כמו שהגדיר את זה מר שפיגלר, הוא שוהה בלתי חוקי, הוא בכלל לא עובד חקלאות, הוא יצא מסטטוס של עובדי חקלאות והוא עבר לסטטוס של שוהה בלתי חוקי, שהרשויות יטפלו בו. מכיוון שכך הוא גם יוצא מהמכסה הזאת של---

מחר תדווח על 15,000, אני אביא לך 15,000 אחרים.

אבל שיתפסו אותם.

שההגירה תתפוס אותם.

פיקי, זה לא פתרון. רצית להגיד מלה, בבקשה?

ברשותך, דקה. קודם כל סיבות הנטישה, כמו שהוא העלה, ואני מרכז מודיעין וסגן מנהל של מרחב דרום, בקרב התאילנדים החדשים, הצעירים שמגיעים, זה נושא הסמים. היום נעצר אחד מהערבה, בדימונה, נושא הסמים, נושא הקזינו, הבחורות. כל האלמנטים הפליליים האלה בקרב התאילנדים גורמים להם לנטוש. נצא מנקודת הנחה שהמעסיקים בסדר, זאת אומרת שהם משלמים את השכר הראוי והכל, הנושא הפלילי היום מביא לעלייה באחוז הנטישה. תאילנדי שנוטש, בניגוד לסיעודי שנוטש, הולך לעבוד בחקלאות. זאת אומרת חקלאי אחר מעסיק אותו, זאת אומרת שיהיה דו שיח בין החקלאים. פונים אליי חקלאים, ברשותך, ואומרים לי 'תשמע, התאילנדי שלי נמצא אצל חקלאי במושב ליד, התקשרתי אליו, הוא ניתק לי את הטלפון בפנים, תוך כדי כמה קללות. בבקשה, לך תבצע אכיפה'. יש מנגנון באכיפה של המתנות, של כמה זמן הוא נוטש, כמה זמן הוא לא נוטש, שעל פיהם אני יכול לפעול. הפקס שלנו זמין---

כמה זמן? חמישה חודשים?

שנייה, אין לי זמן. אם יהיה לי זמן, אני אדבר יותר.

שיגיד כמה זמן.

הפקס שלנו זמין. אני לא יודע אם פנית, לאן, אנחנו כן מבצעים... לצערי בערבה כרגע אנחנו לא מבצעים אכיפה מסיבות לא הוגנות, ואם חקלאי במושב אחר, קרי לכיש, אומר שיש לו נטשן בערבה, דינו כיום זה שאני לא עוזר לו.

אנחנו לא ניסע 300 קילומטר---

ואני לא נוסע 300 קילומטר, כי אני לא יוצא מתל אביב. עכשיו, אם פונה אליי חקלאי ואומר לי 'תשמע, אני יודע איפה התאילנדי נמצא, יש לי את הטלפון שלו', ב-99.9% מהמקרים, ויש לי את הכל רשום כמרכז מודיעין, אני מצליח לתפוס את אותו תאילנדי. אנחנו מצליחים לבצע את האכיפה.

הבנתי.

הבעיה בנטישות למרחקים ארוכים, נקרא לזה. מתי שהוא הם באים מהערבה והם הולכים לתותים בנתניה, ומתי שהוא מהתותים בנתניה---

הבנתי, יש לנו בעיה. לא נצליח לרכז את הכל בשעה הזו. אנחנו נצטרך לעשות עוד דיון. אני רוצה, ביני וביני, לעשות דיונים גם עם הפקידות הבכירה של משרד הפנים, שמתעסקת בדברים, אולי לשבת עם שר הפנים בישיבה סגורה שלנו, ולראות איך אנחנו באים לדבר הזה עם רעיונות מקוריים, יותר חדשניים. יכול להיות שצריך פה את הראש היהודי שממציא לנו פטנטים.

דבר אחרון, ברשותך. העובדים הנטשנים, כמו שאנחנו מכנים את זה, עוסקים, ובסוף עובדים, לפני שממציאים להם ויזה חדשה, זאת אומרת ברגע שהוא מוגדר כנטשן, כשוהה בלתי חוקי, המעסיק שמעסיק אותו מנצל גם את הסטטוס הזה. לעתים הם נוטשים אחרי 52 חודשים, כי אז הם יודעים שהמעסיק, אם הוא מעסיק בסדר, הוא ישלח אותם לתאילנד, ואז הם עובדים אצל מעסיק אחר במקום אחר. הם עובדים בתת תנאים, הם לא ישנים במגורים, כיוון שהם יודעים שיחידת 'עוז' תבוא למגורים, הם ישנים בחממות ותנאי ההעסקה שלהם הם תת תנאים. השלב הראשון, לטעמי, זה שיהיה, זה קצת דמיוני, אחווה בין החקלאים---

חקלאי כזה, תכניסו אותו---

גם בערבה מעסיקים נטשנים של לכיש. ובלכיש מעסיקים נטשנים של נתניה.

הבנתי, הבנתי.

50,000 קנס, אני אומר לך בתור חקלאי---

טל, אני באתי לבצע אכיפה בערבה, פעם אחת עצרו אנשים עם סמים, ומר חבלין שיתף איתנו פעולה ולא היה ברדק, פעם שנייה באנו והתנהגו כלפינו באלימות, קרוב ללינץ', שברו אצבע לפקחית, שברו מצלמה, ושני התאילנדים שנכנסו לישראל במרמה, שוחררו ויצאו מהטרנזיט.

טוב, אני שומע מה שאתה אומר.

אתם באים עם חבלין כל פעם---

לא, סליחה, אנחנו לא עושים את זה בשום מושב. מה פתאום?

אני רוצה להגיד כמה מלים לפני שאני עושה את הסיכום של הישיבה. היתה ישיבה מאוד טעונה משום שיש לנו בעיה. הבעיה הראשונה שלנו שלא לימדנו את בני ישראל לעבוד בעבודה, והם נצרכים לידיים עובדות---

יש חבר'ה ישראלים שעובדים.

תן לי לסיים. יש לנו את החבר שרצה לומר, תגיד בשני מלים, כי אני רוצה לכבד אותך.

לנו יש מאגר ואנחנו טורחים, אנחנו לא רק באים בטענות, אנחנו חושבים שהממשלה עשתה פה עוול נוראי לחקלאים, כי היא לא מתקצבת את זה. במקביל, בשביל לתקצב את זה, היא נותנת כאילו מתנות, עובדים מתאילנד. לנו יש מאגר של נשים שמחפשות עבודה, אנחנו גם מלווים אותן את כל הדרך---

אתה מדבר על ערביות.

נשים ערביות. כן, הן צריכות לחזור הביתה בסוף היום, כן, הן יכולות להתמקח על השכר שלהן ויש לנו את כל הרשימה הזאת.

אתה העברת אליי את הרשימה? אליי לא העברת.

אני יכול להעביר.

אתה יודע שלחקלאים ערבים במשולש יש הקצבות של תאילנדים? שמעת על זה?

ארז וגנר

אנחנו נלחמים גם בחקלאים ערבים שמעסיקים לא---

אוקי, אוקי. חבר'ה, אני רוצה לפני שאני מסכם את הישיבה. אל"ף, אני לקחתי את הדברים ללב, מר טל שפירא, אתה לא אומר מלה, כי אני אגיד למר חבלין שלא ייתן לך להיכנס יותר לבניין הזה. אני אומר לך, מבחינתי. אני מבקש ממך, יש פה עוד אנשים, איזהו מכובד? המכבד את הבריות. אתה רוצה שיכבדו אותך? אז תכבד אחרים. אני ביקשתי ממך, וזה לא הולך בכפייה ולא בכח, בחכמה. בחכמה.

דברים שיוצאים מן הלב, נכנסים אל הלב. אחת הסיבות שאני מתעסק בזה יום ולילה, וזה לא רק אני, כל החבורה שיושבת פה סביב השולחן, אני אומר את זה באחריות, כולם, אפילו זה שיושב לימיני פה, כולם מתעסקים בעניין הזה בכל הלב ומכל הלב. יש בעיות אובייקטיביות קשות מאוד. קציני 'עוז' המכובדים והנחמדים והאהובים שלנו, דיברו על זה כרגע ודיברו על השוליים. איך אומרים? טול קורה מבין עיניך, טול קיסם מבין שיניך, קשוט עצמך תחילה. הבעיה הזו היא בעיה של כולנו, היא של החקלאים בדרום, והיא של החקלאים בצפון וכולה מתחילה מהעובדה שקבעו מכסה, צמצמו את המכסה ויצרו מצב שהשמיכה נמשכת לכל הכיוונים. לכן אני אמרתי גם ליושב הראש הכנסת, והוא יבוא איתי עם אוטובוס הכנסת, ואמרתי לו 'חייבים להגדיל את מכסת העובדים בתחום החקלאות, שתהיה כמות כזו שגם אם יהיו נוטשים, או יהיו נמשכים, או יהיו עוזבים, תהיה לנו האפשרות לספק את העובדים בכמות הנדרשת'. ברגע שצמצמו וצמצמו מתוך מחשבה שבאיזה שהוא שלב זה יעבור למיכון או יעבור לדברים אחרים, וזה לא עבר למיכון, וכמו שאמרת, אין תחליף לידיים.

אני מתחייב גם בזמן הזה, עד שנכנס את הוועדה פעם נוספת כדי לדון בעניין, הוועדה קוראת למשרדי ממשלת ישראל ולפקידיהם, ולעצמנו, לאמץ גישה אוהדת כלפי חקלאי המדינה, כפי שהיה בעת ייסודה, כשראינו בחקלאים גואלי אדמות העומדים על משמר הארץ ומפריחי השממה. מובילי ההיי טק החקלאי הישראלי הינם אידיאליסטים ושליחים של האומה, האמונים על פאר היצוא של המדינה וחלקם רב בהכנסות כספיות למדינה. מתוך גישה זו צריכה מגמת משרדי הממשלה להיות כזו המצדיעה לחקלאים ומבקשת, מיוזמתה, את טובתם, ואף מציבה להם אתגרים כלכליים, תוך עידוד התפתחותם. לא יעלה על הדעת שהחקלאים יצטרכו לכתת רגליהם, לבקש את האמצעים הטריוויאליים המגיעים להם.

יחד עם זה, אני רוצה לומר שאני מבקש גם מכם, הפקידים, ומאיתנו, אולי להאריך את השהייה של עובדים הנמצאים בארץ, לא עד סוף מרץ, כמו שנקבע, אולי עד סוף השנה---

עונה חקלאית.

אני מדבר על סוף השנה, ותבדקו, מר אדלשטיין ומר שפיגלר ומר דוכן, לבדוק אם הדבר הזה אפשרי, להאריך הארכה נוספת, כדי שלא ניתקל בבעיה קשה, עכשיו באמצע עונה.

אני אל"ף מכבד מאוד את יחידת 'עוז', ואני רוצה לומר שחוק צריך לשמור ולכבד את אלו שמוטלת עליהם המשימה לבצע את מה שמבצעים. מאידך, כולם צריכים להיות רגישים, והוא אמר לך שבגלל הרגישות לעובדי החקלאות הם לא עושים את עבודתם שלמה, ואולי הם פוגעים בחקלאים אחרים שנמצאים במקום וגם זה מובן.

אני אומר לכם שבשבוע-שבועיים הקרובים, ידידנו, מר יונה מזור, שעשית עלינו רושם נכבד מאוד, ואני רוצה לומר לך שאני לא אתן לך לסגור ולא אתן לך להישבר, אני אבקש, חיים, שאני אעמוד באופן אישי בעניין שלו. אדם שעובד 40 שנה ומוסר את הנפש, צריך לראות איך פותרים את הבעיה. אנחנו נעבוד ונראה איך נפתור את הבעיות הפרטיות.

אני חייב לציין שכל העובדים בתחום הפקידותי עושים מאמצים כבירים, בפגישות אישיות ופרטיות, ואנחנו נעשה מאמצים לפתור גם את הבעיות הפרטיות וגם את הבעיות הכלליות. ואני מבקש לעמוד איתי בקשר.

יש הצעה של מר שפיגלר בנושא הנוטשים, שכדאי שהוועדה תעודד, שאחרי חמש שנים הוא מזוכה וזה עובר ל---

בסדר, אני אמרתי שאת זה אני---

גם החמש שנים, אני מחכה ארבע שנים---

הישיבה הסתיימה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20