PAGE
21

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 225

מישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות

יום שלישי, ב' באדר התש"ע (16.02.2010), בשעה 10:30

1. הצעה לסדר יום (דיון מהיר): תנאי העסקה מחפירים של מדריכות המועדוניות הביתיות, של חה"כ שלי יחימוביץ

2. הצעה לסדר יום (דיון מהיר): תנאי העסקה מחפירים של מדריכות המועדוניות הביתיות, של חה"כ שלמה מולה
3. הצעה לסדר יום (דיון מהיר): תנאי העסקה מחפירים של מדריכות המועדוניות הביתיות, של חה"כ ציון פיניאן

חברי הוועדה: שלי יחימוביץ – מ"מ יו"ר הוועדה

חה"כ שלמה מולה

נעמי אבוטבול – מפקחת ארצית מועדוניות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

דליה לב שדה – מנהלת שירות ילד ונוער, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

חיה לחיאני – סגנית יו"ר מרחב אשדוד, ההסתדרות הכללית החדשה

חיים שייב – יו"ר ההסתדרות במרחב אשדוד, ההסתדרות הכללית החדשה

אלי יריב – ההסתדרות החדשה

עו"ד רות דיין מדר – ראש מינהל תרבות ונוער, מרכז שלטון מקומי

פיני קבלו – מרכז שלטון מקומי

רותי הורניק – עוזרת למנהל הרשות לקידום מעמד האישה

איריס אוחיון – מדריכת מועדונית ביתית

שגית בן אפרים – מדריכת מועדונית ביתית

שרה מלכה – מדריכת מועדונית ביתית

שרה פרידמן – מדריכת מועדונית ביתית

אהובה שריקי – מדריכת מועדונית ביתית

וילמה מאור

מיטל בר שלום


1. הצעה לסדר יום (דיון מהיר): תנאי העסקה מחפירים של מדריכות המועדוניות הביתיות, של חה"כ שלי יחימוביץ.

2. הצעה לסדר יום (דיון מהיר): תנאי העסקה מחפירים של מדריכות המועדוניות הביתיות, של חה"כ שלמה מולה.
3. הצעה לסדר יום (דיון מהיר): תנאי העסקה מחפירים של מדריכות המועדוניות הביתיות, של חה"כ ציון פיניאן.

שלום, אני פותחת את ישיבת הוועדה. הדיון הזה מתקיים לבקשתם של כמה חברי כנסת: חה"כ שלמה מולה מקדימה, חה"כ ציון פיניאן מהליכוד ואנוכי. קודם כל ננסה להבין איפה אנחנו עומדים, איפה הבעיות המרכזיות, וננסה לעזור כמיטב יכולתנו. מי כאן הגננות במועדוניות.

מדריכות.

מי תדבר בשמכן?

אני. אני רוצה לחבר אתכם יותר למה שאנחנו עושות. אני רוצה לקרוא מכתב ממשפחה שילדיה ביקרו במועדונית: "אנו א' וב' אוהבים אותך מאוד, ויום יום באים בהתלהבות אלייך למועדונית. חם ונעים לנו שם כמו בבית עם אמא. את אישה למופת ומלמדת אותנו את דרכי החיים".

האם זה מכתב שכתבו לך?

לי אישית לא, אבל לאחת מאיתנו. אני אמשיך לקרוא: "את אישה למופת ומלמדת אותנו את דרכי החיים וכיבוד אב ואם, ובזכות מעשייך הנעימים מקווים אנו להצליח בדרכי החיים. אמא תמיד אומרת לנו: ילדים טובים וקטנים שלי, תהיו תמיד נעימים ונחמדים עם א' ועם כולם. אנו שמחים שאמא שלנו שמחה יחד איתנו שזכינו לקבל מועדונית, בית חם אצלך. זה מסב לה נחת ואושר גדול. התפטרנו בזכותך מדאגותיה של אמא. היא מספרת בגאווה לכולם שהיא כבר לא דואגת וחושבת כל היום מה איתנו, כי אנחנו אצל א'. האוכל שלך טעים ומשגע. ידי זהב לך א'. אוהבים אותך: אמא, א' וב'".

עכשיו בואי נעבור לפסים ענייניים. ספרי לנו איפה בדיוק הבעיות בתנאי העסקה שלכם.

אנחנו כתבנו משהו, ואני מקווה שזה ייצג את מה שאנחנו רוצות להגיד.

את לא צריכה לקרוא מהכתב. את יכולה לדבר פה חופשי, להרגיש בנוח. אני בטוחה, שאת מכירה את המטריה ואת יודעת איפה את נפגעת. דברי חופשי.

אני יכולה להגיד, שאנחנו עובדות עם ילדים ואנחנו עושות את העבודה על הצד הטוב ביותר.

תתארי לנו את שעות העבודה שלכן. מהי מסגרת העבודה?

זאת מועדונית שנפתחת מהשעה 13:00 ועד השעה 18:00, ומקבלת ילדים אחרי המסגרות החינוכיות הרגילות.

והמועדוניות האלה נמצאות אצלכן בבית.

כן. קודם כל הם מקבלים ארוחת צהריים חמה, ולאחר מכן עובדים על שיעורים וחיזוקים.

מי מכין את ארוחת הצהריים?

אנחנו.

אתן מבשלות בבית.

כל מה שאנחנו הולכות להגיד עכשיו, זה אנחנו. אנחנו פשוט מחליפות הרבה כובעים במהלך היום. אנחנו עובדות לבד עם הילדים.

כמה ילדים יש?

עד 6 ילדים. ככה זה מוגדר בתע"ס.

מה זה תע"ס?

זה תקנון עבודה סוציאלית, שם מוגדר מה מצופה מאיתנו.

איפה נכתב התקנון?

במשרד הרווחה.

האם הוא מתעדכן מדי פעם?

11 שנה הוא לא עודכן. מאז 1999.

מה התקנון הזה כולל?

הוא כולל הגדרה, את מי כן אפשר לקבל לתוך המסגרת שלנו. הוא כולל גם את תנאי העסקה: אתן עצמאיות, אתן דואגות לכל התנאים הסוציאליים, וישנן גם הגדרות לגבי מי מביא את הילדים. זה הם.

מי זה הם, משרד הרווחה?

מבחינתנו, מי שקיבל אותנו לעבודה זו מחלקת הרווחה בתוך העיר אשדוד.

פה כולכן מאשדוד, למרות שיש עוד מטפלות כמוכן בכל רחבי הארץ.

לפני שנכנסנו גילינו שיש עוד 175.

עוד 150 מלבדנו.

מי משלם לכן את השכר?

משרד הרווחה. לפי מה שהבנו, השכר הוא ממשרד הרווחה.

מה כתוב על התלוש?

אין לנו תלוש. יש לנו מסר שאנחנו מקבלות פעם בחודש פר ילד. זה בערך 1,000 שקלים לילד, ובתוך זה הם כוללים את כל ההוצאות.

באיזו צורה טכנית אתן רואות את השכר שלכן, שק, תלוש?

זה ישר נכנס לבנק.

ומי חתום על זה? מי משלם את השכר?

בכותרת כתוב: משרד הרווחה. בצד כתוב: עיריית אשדוד. אם היינו יודעות, היינו יודעות גם למי לפנות כל פעם.

אלה הדברים הכי קריטיים בדיון הזה.

אני שמחה שאת מנחה אותנו. אנחנו לא יודעות מה כן להגיד ומה לא.

מי מפנה אליכן את הילדים בפועל, עובדות סוציאליות?

העובדות הסוציאליות של משרד הרווחה באשדוד.

האם יש לכן חוזה מראש?

אין לנו שום חוזה כתוב.

כלומר, אין אפילו חוזה גלובאלי או קובע.

מבחינת התע"ס אין לנו שום דבר. אני חייבת להגיד לך איפה בדיוק צצה הבעיה.

אני רוצה להתקדם. עובדות סוציאליות מפנות אליכן ילדים. האם זאת אומרת שאתן מפעילות עצמאיות או שכירות?

בהגדרה אנחנו עצמאיות. בפועל אנחנו לא עצמאיות.

האם אתן נותנות חשבונית?

לא.

אתן חצי עצמאיות וחצי שכירות. מן יצור כלאיים כזה.

בדיוק.

כיוון שההסתדרות באשדוד לקחה אחריות על עניינכן, ואני מברכת על כך, אנחנו עוד מעט נשמע מהם את הדברים היותר טכניים. ספרו לנו, איזה קשיים נוספים התעוררו בתקופה האחרונה. למה בעצם פניתן אלינו?

יש כאן בנות שעובדות כבר 16 שנה, 14 שנה או 7 שנה. אני בסך הכל מסיימת את השנה השלישית. התע"ס לא שונה 11 שנה, אבל מבחינת הדרישות שדורשים מאיתנו יש שינויים קבועים. עד לפני 3 שנים עבדו עד השעה 17:00, לפי מה שרשום בתע"ס. לפני 3 שנים הוחלט שאנחנו נעבוד עד השעה 18:00 ולא עד השעה 17:00. בנוסף, צרפו לנו דרישות לכניסה להשתלמויות שונות, יצירת קשר עם בתי ספר, חגיגת ימי הולדת עם הילדים ותוספות אחרות נוספות ללא כל התאמה כספית.

מה זאת אומרת? האם אתן מחויבות לחגוג מסיבת יום הולדת לילד?

כן.

האם אף אחד לא משפה אתכן על כך?

שום דבר.

האם זה היה כתוב בתקנון מלכתחילה או שזה דבר חדש?

בתע"ס זה לא היה כתוב.

כלומר, זו מטלה חדשה.

בעניין הזה זה חדשות לבקרים. בתע"ס כתוב לעבוד עד השעה 17:00, כאשר במהלך 3 שנים אחרונות אנחנו עובדות עד השעה 18:00.

מבלי לקבל שום פיצוי כספי על כך?

שום דבר.

כלומר, הוסיפו לכן שעת עבודה ביום מבלי לשלם לכן.

נכון. בנוסף, אנחנו עושות את הקניות, אנחנו אלה שהולכות לבתי ספר ומנהלות שיחות עם מורים ועם עובדים סוציאליים.

כלומר, בנוסף לשעות העבודה הפורמאליות יש לכן עוד הרבה שעות עבודה.

בוודאי, ואין לכך שום תזכור מבחינה כספית או בדרך אחרת. גם אם אנחנו יוצאות להשתלמות, ההשתלמות באה כהמשך לעבודה שלנו והיא לא מתקזזת. לפחות היו יכולים להוריד את שעות העבודה במהלך אותו יום בו את נמצאת במשך 4 שעות בהשתלמות בבוקר. כלומר, בשעות הצהריים אנחנו צריכות להמשיך ולעבוד רגיל עד השעה 18:00.

מה עוד יש לך להגיד?

אפילו אם תעבדי עם 6 ילדים מתחילת שנה, את לא תקבלי 1,000 שקלים עבור כל ילד מתחילת השנה. ייקח 3 חודשים, עד חנוכה, כדי שנקבל את המשכורות שלנו.

כלומר, 3 חודשים אתן לא רואות שכר.

רואות שכר חלקי.

כלומר, עד אשר תשלומי ההורים מתקבלים. האם אתן מקבלות את התשלום שלכן לפי התשלום הנגבה מההורים?

לא. אין שום קשר לכסף הנגבה מהורים. אנחנו לא צד בעניין. מי שגובה את הכסף זו הרווחה בעיריית אשדוד.

האם יש לכן מושג אם התשלום שההורים משלמים התעדכן במהלך השנים?

אין לנו מושג בעניין הזה. אנחנו מקבלים ילדים אלינו הביתה.

מה התעריף פר ילד?

1,019 שקלים בחודש. בנוסף, מתוקף זה שהגדירו אותנו כעצמאיות אין לנו ימי מחלה. מחצית מאיתנו הן חרדיות. הן יוצאות לחופשת לידה ותוך שלושה ימים מקבלות ילדים.

האם אתן עובדות בזמן חופשת לידה?

לא. אנחנו מביאות עובדת איתנו הביתה, אבל עדיין זה בתוך הבית שלנו, כאשר יש לנו עולל קטן בבית ללא חיסונים.

כלומר, כאשר אתן בחופשת לידה מביאים מטפלת נוספת?

כן. מביאים מישהי שתמלא את המקום. אני חייבת לומר, שהילד יוצר קשר איתי. גם כאשר אני בחופשת לידה, הוא לא יפנה למישהי אחרת כאשר הוא רואה שאני בבית. יוצא כך שאני צריכה לתת לעובדת להיות עם הילד האישי שלי, בעוד שאני מטפלת בקבוצה. זה לא פשוט.

האם הסכום הגלובאלי שאתן מקבלות כולל את השכר שלכן ואת כל ההוצאות?

את כל ההוצאות.

האם אתן יכולות לומר, כמה לפי דעתכן הולך להוצאות וכמה משכורת?

נעזרנו ברואה חשבון, שראה את כל ההוצאות שלנו מול ההכנסות, והוא אמר שיש כזה דבר הנקרא 37.7% מהכסף שאנחנו מקבלים. בסוף חודש נשאר לנו בין 3,200 שקלים ל-3,300 שקלים.

לכמה שעות עבודה?

העבודה היא לא רק מול הילדים. אני חושבת שאנחנו עובדות במשרה מלאה.

אני רוצה לשמוע את משרד הרווחה, משרד האוצר ואחר כך את ההסתדרות.

אנחנו מברכות את העשייה שלהן. זאת תוכנית אחת מבין תוכניות רבות הפועלות בקהילה. התוכנית הזו מבוססת על כך, שהנשים מפעילות בביתן את התוכנית. כל התפיסה נשענת על זה. התוכנית הזו צמודה בקריטריונים שלה למשפחתונים. המשפחתונים גם כן צמודים במידה מסוימת למעונות היום.

אנחנו טיפלנו כמה פעמים בענייני המשפחתונים, וזה מזכיר מאוד את המצב של מפעילות המשפחתונים.

עדיין לא.

כלומר, כמו במשפחתונים גם כאן ישנו יצור כלאיים. מצד אחד הן לא שכירות, ומצד שני הן לא עצמאיות. הן יוצאות מופסדות מכל כיוון, קרחות מכאן ומכאן.

זה יותר חמור. אין להן יחסי עובד-מעביד. כלומר, אין להן אפילו אפשרות ללכת לבקש סעד משפטי אם הן מרגישות נפגעות. מדובר במשהו אמורפי.

כל המערכת שלנו היא בכיוון הזה. אנחנו מפעילים ככה הרבה מאוד תוכניות ופרויקטים. היום בכל התוכניות שלנו זאת הגישה. הרשות המקומית היא זו שבדרך כלל מקיימת מכרזים ומפעילה כוח אדם מקומי. חלקן אלה נשים שצריכות להיות רשומות כעצמאיות, למרות שהתשלום עובר ממשרד הרווחה. הן חתומות על זה והן חייבות לפתוח תיק במס הכנסה. זאת שיטת התשלומים וההורדות, שעוברת מהמשרד אל השטח. החוק הקיים היום, המדבר על כך שחייבים להעסיק את כוח האדם בתום 11 חודשים, גורם לכך שכל המערכת מופרטת כך שלא יהיו יחסי עובד-מעביד בין הרשות המקומית לבין העובדים.

אני מבקשת שתתייחסי לסוגיות הספציפיות שהעלתה כאן שגית בן אפריים: העמסת עוד ועוד מטלות, לרבות שעת עבודה נוספת ביום בלי שום שיפויי. איך הדבר הזה קורה?

שעות הפעילות הן 5 שעות ביום. היום יש כבר תע"ס בתהליכי עדכון אחרונים. מאחר והילדים כבר לא מגיעים בשעה 12:00 אלא בשעה 13:00, זה נגרר עד השעה 18:00. את זה אנחנו בהחלט נתקן.

מה זאת אומרת תתקנו?

אנחנו נתקן את התע"ס. מדובר ב-5 שעות פעילות, רק שהשעות השתנו. היום לא מדובר על 12:00 עד 17:00, אלא מהשעה 13:00 ועד השעה 18:00. כל שעות פעילות מעבר לכך קיימת לכל איש מקצוע. כלומר, גם מורה מגיעה לאסיפות הורים ולא מקבלת תשלום נפרד. גם עובדים סוציאליים מגיעים לפגישות. זה בנוי על זה שיש גם פעילויות נוספות.

לא. מורה היא שכירה של מערכת, היא ישות שכירה מוגדרת בחוק. וילמה מוסיפה, שיש לה גם ביטוח פנסיוני, היא מקבלת פיצויים. כאן אנחנו מדברים על קבוצת עובדות, שהתלוש שלהן הוא ריק: אין בו זכויות ואין בו הפרשות. אין בו כלום. אני מבקשת לא לעשות השוואות. אם אנחנו רוצים להשוות אותן, בא לציון גואל. הן תהיינה שכירות והכל יהיה בסדר. הן לא שכירות, ולכן אי אפשר להשוות אותן למורות.

זה נכון. מדובר על 5 שעות פעילויות בפועל עם הילדים, וכל מה שנלווה לזה זה חלק מתוך העבודה שלהן, ואנחנו לא מכירים בזה לצורך מתן תוספת.

הן מדברות על ההכנה לקראת 5 השעות האלה ועל העבודה אחרי זה. בסופו של דבר מדובר ב-8 שעות עבודה. ההתייחסות רק ל-5 שעות היא לא הוגנת.

חה"כ מולה אומר, שאמנם בתע"ס מדובר ב-5 שעות, אבל בפועל את יודעת היטב שלא מדובר ב-5 שעות. זה בלתי אפשרי שזה יהיה 5 שעות. כל בר דעת מבין את זה.

לכן, זה נבנה על זה שהן לא יוצאות לעבודה, הן מקבלות בבית שלהן את הילדים, והן לוקחות את זה כחלק מהמשימה. בהסכם ידוע שהן צריכות להכין את האוכל ולקנות דברים. זה חלק מההסכם הכללי שבינינו לביניהן, למרות שזה לא רשום כשעות פעילות ישירה.

תתייחסי בבקשה לטענות שהן העלו כאן.

הטענה הראשונה, עליה דיברנו, היא שעות העבודה עד השעה 18:00. הדבר השני שהן העלו הוא לגבי האיחור בתשלום. האיחור בתשלום נובע מכך שמרגע תהליכי הדיווח ועד קבלת התשלום לוקח זמן. ככל שהרשות המקומית תדווח מהר יותר, התשלומים יגיעו מהר יותר. המערכת שלנו היום נמצאת בתהליכים מאוד מתקדמים של מערכת מחשוב מכוונת, כך שכל הדברים האלה יהיו און ליין בקרוב. הרבה רשויות הן כבר חלק מתוך המערכת הזו של המחשוב. ברגע שזה יהיה, גם התשלומים יגיעו מוקדם יותר. זה נכון שזה תהליך קצת ממושך עד אשר מגיעים התשלומים. אין לנו דרך לעקוף את זה. ככל שהרשות המקומית תפעל מהר יותר, התשלומים יגיעו מהר יותר. בסופו של דבר הן מקבלות את כל התשלומים. מבחינה זו המערכת מסודרת. הן צודקות שזה לוקח זמן.

אני רוצה להגיד, שזה קיים בכל המערכת שלנו. גם משפחות האומנה מקבלות כך את התשלומים. אנחנו מקווים, שתוך שנה המערכת תהיה כבר מכוונת ואז התשלומים יגיעו מוקדם יותר.

האם אתם ערים לכך שיש כאן בעיה?

כן.

מה אתם עושים כדי לתקן את הדברים האלה?

אמרתי, המערכת המכוונת.

חוץ מהמערכת המכוונת.

ושההורדות תגענה מהר יותר מהרשות. אם זה לא מגיע אלינו ולא נקלט במערכת של התשלומים שלנו, אין לנו אפשרות לעשות זאת.

ומה עם המטלות הנוספות המועמדות עליהן בלי שיפוי?

אין לנו לזה התייחסות. זה חלק מתוך השירות של ההפעלה.

מה זאת אומרת? אם הן מקבלות עוד ועוד משימות, שגם כרוכות בעלות?

זה חלק מההסכם בינינו לביניהן.

הן מדברות על תוספות של מטלות, שהן מעבר להסכם הראשוני.

אני רוצה לחדד ולומר, שלא היתה תוספת של שעת עבודה או פעילות כזו או אחרת.

אנחנו סיימנו לדבר על שעת העבודה. אנחנו מדברים על משימות נוספות.

לא היו תוספות. אין שינוי במטלות.

חובה לארגן מסיבת יום הולדת.

זה תמיד היה. זו לא חובה. זה לא רשום בשום מקום.

זה תמיד היה. בשום מקום לא רשומה חובה. יכול להיות שזה בקשר מול רשות מקומית כזו או אחרת. אין חובה כזו שרשומה. אין פה מטלות חדשות.

זה לא שהשכר הוא כל כך גבוה, אבל אם אנחנו משווים את זה לשכר של עובדות משפחתונים או מעונות היום, התשלום שמדריכות המועדוניות מקבלות הוא יותר גבוה בצורה משמעותית. המועדוניות הביתיות מקבלות תשלום פר ילד גבוה יותר מאשר המטפלות של המשפחתונים ושל מעונות היום.

אולי לפני 11 שנה.

עכשיו אני רוצה לשמוע את נציג משרד האוצר.

הפעילות המדוברת של המועדוניות היא אכן פעילות חשובה, ואכן משרד הרווחה פועל רבות על מנת להתאים פעילויות חדשות, שיתנו מענה למרבית הבעיות הניצבות בפני ילדי ישראל.

לא הבנתי את המשפט הזה שאמרת עכשיו. מה זה היה, משפט לאומי ממלכתי? מה זאת אומרת פועלים בשביל ילדי ישראל? אנחנו מדברים כאן על סוגיה ספציפית.

אני אסביר. הפעילות הזו באה לתת מענה לבעיה קונקרטית של ילדים ללא מסגרות אחרי מסגרות הבוקר שלהם. למשרד הרווחה יש מספר מענים למען ילדים כאלה. אחת המסגרות, היא המסגרת של המועדוניות. התעריף של המועדוניות, כמו שאר התעריפים של שירותי הרווחה נקבעים על ידי ועדת תעריפים של משרד הרווחה. בוועדת התעריפים יושבים המשנה למנכ"ל של משרד הרווחה, התקציבן של משרד הרווחה, נציגים של אגפים שונים של משרד הרווחה ואני.

האם התעריפים עודכנו במהלך השנים?

התעריפים מתעדכנים מעת לעת, וזה משתי סיבות. אל"ף יש עדכון תקופתי – הוא לפי הצמדות של התעריף. כל שנה ולפעמים גם באמצע השנה. אם יש שינויים מהותיים בתעריף הם יעודכנו בתוך השנה. בנוסף, יש את ההצמדות הקבועות.

עדכון התעריף זולג באיזשהו אופן לתשלום למטפלות? הוא משפיע עליהן?

בהכרח.

5 שקלים.

כל כמה זמן?

מאז שהתחלתי לעבוד, לפני 3 שנים, היה שינוי של 5 שקלים.

קשה לי להתייחס ספציפית לתעריף של המועדונית. אני פשוט נותן את הכלל לגבי שירותי הרווחה. אם את שואלת האם זה זולג למפעילי המועדוניות, התשובה היא בהכרח כן.

מה זאת אומרת בהכרח כן?

יש פה בהחלט שירות שהוא טיפה שונה ממרבית השירותים של משרד הרווחה.

האם התעריף עלה ב-5 שקלים בשנה?

אני לא יודע להגיב ספציפית לגבי זה.

אבל אתה יושב בוועדת התעריפים.

זה לפי המדד.

שינוי תקופתי בתעריף לא מגיע לוועדת התעריפים. כלומר, יש תעריף שנקבע לשירות רווחה מסוים, התעריף הזה מוצמד מעת לעת, אבל אם יש שינוי מהותי במבנה התעריף, שינוי מהותי בפעילות, באים נציגי האגף האחראים לפעילות לוועדת התעריפים.

אני לא צריכה סקירה תיאורטית על עבודתה של ועדת התעריפים. אנחנו נמצאים כאן בדיון מאוד ממוקד על המטפלות במועדוניות. אני לא צריכה תמונה כללית על עבודתה של ועדת התעריפים. אני שואלת: האם התעריפים להורים עבור המועדוניות התעדכנו, בכמה הם התעדכנו ובאיזה אופן זה השפיע על השכר שמקבלות עובדות המועדוניות, אם בכלל.

כל עוד אין החלטה על שינוי מהותי במבנה התעריף..

למה אתה עונה לי תשובות כאלה? הרי באת לכאן מוכן, וידעת על מה הדיון. הדיון הוא נורא נקודתי. כל מה שהיית צריך לראות זה את התעריפים. אתה לא מצליח להגיד לי, כמה הם התעדכנו. אתה עונה לי תשובות תיאורטיות על ילדי ישראל, על ועדת התעריפים. אני באמת רוצה לדעת כאן את הפרטים.

ועדת התעריפים דנה בתעריפים כאשר באים נציגי האגפים השונים של משרד הרווחה בבקשה לעדכון התעריף.

מתי היתה הפעם האחרונה בה עדכנתם את התעריף? הן אומרות שמאז 1999 לא התעדכן שום דבר, ואתה אומר שכן. אני רוצה שתגיד לנו, מתי זה התעדכן.

אני אומר שצריך להפריד בין שני סוגים של עדכונים.

אני לא מוכנה שוב שתגיד לי שיש שני סוגי עדכונים ברמה התיאורטית. מתי לאחרונה עודכן התעריף של המועדוניות האלה לא לפי המדד, ובכמה. אתה יכול להגיד לי שאתה לא יודע.

אל"ף, אני לא יודע. אני יודע לפי המסמך פה, שזה כנראה היה לפני 12 שנה.

פעם אחרונה הוא עודכן לפני 12 שנים?

כנראה שלא היה צורך. אם האגף שאחראי על הפעילות הזו במשרד הרווחה סבר שלא היה צורך כי לא היה שינוי מהותי בפעילות של המועדונית, אז התעריף של הפעילות של המועדונית לא הגיע בפני ועדת התעריפים. אני אתן דוגמא. אם האגף האחראי על פעילויות המועדוניות יחליט לקראת שנה הבאה להרחיב את פעילות המועדונית, כך שהיא לא תסתיים בשעה 18:00 אלא ב-20:00 בערב, יבואו הנציגים של האגף בפני ועדת התעריפים ויגידו: "זו המועדונית הקיימת, ואנחנו מציעים להאריך את הפעילות בעוד 3 שעות. אנחנו רוצים להוסיף חוג נוסף". זה יחייב עדכון תעריף.

אז 12 שנים לא חל שום שינוי בעבודת המועדוניות, ולכן לא היה עדכון משמעותי. אתה אומר שזה מסלול אחד. המסלול השני הוא עדכון לפי המדד ולפי שינויים במשק. האם שם כן היה עדכון ב-12 השנים האלה?

כן.

כל שנה, אלא אם כן המדד לא עולה.

זה פשוט צמוד למדד. זה העדכון האוטומטי.

לא רק למדד. צמוד למרכיבים השונים שיש בתעריף: מרכיב של מזון, מרכיב של שכר ומרכיב של פעילות כזו או אחרת. כל מרכיב מתעדכן בסך הרלוונטי של התקציב.

כמה היה העדכון האוטומטי היום לפני 12 שנים, כי אתה אומר שעדכון ייחודי לא היה שם?

אני לא יודע לענות לך. אני יכול לבדוק ולהחזיר לך תשובות.

האם אתן יודעות לענות לי על השאלה הזו?

רק בשלוש השנים האחרונות. בספטמבר 2009 היה עדכון של 4 שקלים.

מרשים ביותר.

התרגשנו.

איך ניצלתן את ה-4 שקלים האלה. ספרו לנו איך חגגתן על ה-4 שקלים.

קנינו שני בלונים לימי הולדת.

העלויות במשק לא היו גבוהות בשנים האלה. בשנת 2008 לא היה כלום. זה היה אפס.

אבל תמיד ידעתם להוסיף לנו עוד שעה, עוד יום הולדת ועוד מסיבות להורים. הכנסתם אלינו ילדי עולים. אנחנו מטפלים גם במשפחות ועוזרות להם להתאקלם בחברה. את זה אתם לא מוסיפים ואומרים.

אני רוצה לשאול את נציג האוצר שאלה נוספת. הבנו שיש ועדה, שקובעת תעריפים. זה תואם מאוד את תפיסת העולם של האוצר, להפריט כל דבר. השאלה היא, האם אתם באגף התקציבים לא רואים בעיה בחוזה התקשרות או תנאי העסקה וסכומים שמגיעים לנשים שעובדות כל כך קשה. אני מדבר עכשיו ברמה ערכית לגמרי.

הסוגיה של רמת השכר מקבלת מענה בכל פעילות, ובכל שירות שמשרד הרווחה נותן. בסופו של דבר, כמו שהציגו כאן נציגי משרד הרווחה, השכר פה גבוה יותר מזה של בעלי משפחתונים. אתם שואלים, האם אפשר לשפר. תמיד אפשר לשפר את השכר של כולנו. במחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אפשר לראות שהשכר הוא סביר. אם אנחנו נצמד פה למספרים, אם ננקה את התעריף ולא נתייחס לתעריף של 3,800 שקלים אלא כמרכיב שכר של 3,100 שקלים, נראה כי על פניו זה סביר.

האם אתה יכול להסביר לנו את תלוש המשכורת הדרקוני הזה? תחליטו אם זה חוזה גלובאלי או לא. ברגע שזה חוזה התקשרות הן מוציאות חשבונית ובגין החשבונית הזו משלמים להן. לדעתי, ברגע שאתה מוציא תלוש משכורת לאדם העובד אתה צריך לקחת בחשבון את כל רכיב השכר המגיעים לאדם.

האוצר לא קבע את הסידור הזה. נוצר כאן יצור כלאיים, שאנחנו צריכים לדאוג לו.

כנראה נוח להם.

אני מציעה שההסתדרות תתייחס לדברים האלה. ראש מרחב ההסתדרות באשדוד, חיים שייב, שהמטפלות פנו אליו, נענה לקריאתן ומנסה לסייע להן עכשיו. בנוסף לזה שתציג את הבעייתיות מהזווית שלך, תאמר לי אם יש אפשרות לארגן אותן. אנחנו שמענו שיש 177 מטפלות כאלה. האם אפשר לדאוג לזה שיהיה ארגון יציג, הסכם קיבוצי וכו', אף שלא מדובר בשכירות ממש?

בסוף דברייך מצוי הפתרון עצמו. אני שמח על הדיון, ואני מודה על ההיענות המהירה בקיומו. כמו שאתם מביעים פליאה, כך קרה גם כאשר פנו החברות לחיה לחיאני, הסגנית שלי. מצאנו עצמנו בפני שאלה, שלא נתקלנו בה למרות הניסיון הרב שנים ואירועים. זה כמו יצור שמסתובב במדינת ישראל בלי אבא ובלי אמא, לא תושב מדינה, לא אזרח מדינה, לא תייר, לא כלום. מקבלים אותן בראיון עבודה, ללא חוזה, בלי הסכם, בלי יכולת מצדן להבין למה הן זכאיות ולמה לא. חמור מזה, ההחלטות שמתקבלות במקום אחר, בוועדה שחברים בה ידידנו מהאוצר וממשרד העבודה והרווחה, קובעים את התנאים שלהן. כלומר, הן מקבלות כל יום תורה חדשה מסיני: זה מה שאתן צריכות לעשות, זה התפקיד שלכן, זו המטלה שלכן, תתנהלו באותה מסגרת והשכר נשאר אותו שכר.

אם נסתכל על הכל דרך השאלות, כמה הן מוציאות בחודש, כמה נשאר להן באותו החודש, נראה שאנחנו מפספסים את העיקר. צריך לקבוע בצורה מוגדרת, שהן עובדות שכירות לכל דבר ועניין של הרשות המקומית. הן בדיוק כמו עובדות מועדוניות במקום אחר במבנים של העירייה. על אחת כמה וכמה זו שמקבלת ילדים בביתה וחוסכת מהרשות המקומית הוצאות גדולות מאוד על תחזוקה של מבנה. כולן עושות את אותה עבודה. לכולן אחריות רבה ביותר. אנחנו מפקידים את הילדים שלנו, את הדבר הכי חשוב לנו בחיים בידי אותן מטפלות.

מה שאתה אומר, שבשכר שלהן צריך להיות גלום האלמנט שהמבנה זה המבנה שלהן.

לדעתי, צריך לפעול בצורה משולבת: הן יקבלו שכר בגין עבודה בפועל. השכר ייקבע לפי שעות העבודה. בנוסף, ישלמו להן בגין עלויות התחזוקה. מה הבעיה במקרים כאלה? כאשר אתה בא למטפלת ואומר לה: "קחי 1,000 שקלים לחודש וזה כולל הכל", זו בעיה. אם היא לא היתה אחראית כמו שגית, היא היתה יכולה מ-1,000 שקלים האלה לתת לילדים לאכול לחם ומים, ומשאירה לה את השאר. בנוסף, לא היתה מפעילה תנור בחורף ומזגן בקיץ, ומנסה לחסוך מכל מה שאפשר כדי שיישאר לה בסופו של יום יותר כסף. צריך לנטרל את זה. צריך לייצר מבנה של התקשרות שאומר: אתן עובדות של הרשות המקומית. בנוסף, כמו שהרשות המקומית משלמת שכירות או הוצאות בגין התחזוקה של המבנה במועדוניות החיצוניות ומספקת את האוכל, כך גם במקרה הזה. או שיספקו להן את האוכל או שישלמו להן בגין ההוצאות שיש להן בגין תחזוקת המועדונית בתוך הבית. אין פתרון אחר. אם יתנו לחתול לשמור על החלב ובכל שנה תהיה התכנסות לישיבת עבודה, לבחינת העלויות ביחס לשנה שעברה, לעולם לא נבין מה נציגנו באוצר מנסים לומר לנו. יש להם משפטים, שהם יודעים לדקלם אותם בצורה טובה יותר מכולנו. להבין לא נצליח, ולקבל תשובה בוודאי שלא. חמור מכך, גם פתרון לא.

המטפלות עובדות הרשות המקומית, הן כמו אחיות שלהן במועדוניות. זו אותה עבודה. החלק השני, הוא תשלום בגין ההוצאות שיש להן על התחזוקה של כל הפעילות. אין דרך אחרת.

אלי יריב, האם יש אפשרות לקחת את היוזמה המבורכת הזו של אשדוד ולהפוך אותה להתארגנות ארצית?

זה מה שרציתי לומר בדבריי. אני חושב, שחה"כ מולה כיוון לנקודה הנכונה. השאלה היא, מי מעסיק את העובדות האלה, המדינה או הרשות המקומית? אם הן עצמאיות, הן צריכות להוציא חשבונית. הן לא עצמאיות והן גם לא מתקזזות עם מע"מ או עם מס הכנסה בגין ההוצאות. אני חושב שצורת העסקה היא מאוד משמעותית, למרות שהיא לא עומדת במבחנים שקבע בית הדין לעבודה לגבי שכיר.

היא עומדת. יש פסק דין בנושא אחר, וכל מי שרוצה נתלה בו. זה לא רלוונטי. זה לא עמד במבחן משפטי העניין הזה. אנחנו מנסים להימנע ממבחנים משפטיים.

המדינה זורקת על הרשויות והרשויות מצאו את שיטת העסקה הזו.

זו שיטת העסקה שנקבעה על פי משרד הרווחה ולא על פי הרשויות.

הרשויות הן קבלן הביצוע של המדינה. מי שבסופו של דבר סובל מהעניין, אלה העובדות וגם הילדים. במסקנות של המחקר נאמר: שיטה זו עלולה להוביל את המפעילות לחסוך בהוצאות, על מנת להבטיח לעצמן רמת הכנסה מסוימת, ולכך יש השלכות על רמת השירות הניתן לילדים. כלומר, הפגיעה בסופו של דבר יכולה להגיע לילדים. אני לא מאמין שקורה במקרה הזה, אבל זה יכול לקרות.


אני מציע, שהוועדה תפנה למשרד הרווחה, להסתדרות ולרשויות המקומיות, ותבקש לשבת ולהכין הסכם קיבוצי, שיכלול לא רק את אשדוד, שיפתור את הבעיה הזו בכל הארץ.

אנחנו נארגן אותן.

השאלה שלי, האם הן ניתנות לארגון.

לא מדובר רק באשדוד. לא חייבים התארגנות על מנת לפתור את הבעיה הזו. אם משרד העבודה והרווחה, האוצר ומרכז שלטון מקומי יחתמו על הסכם קיבוצי, לא צריכים את העובדים לעניין הזה. חותמים על הסכם קיבוצי, עושים לו צו הרחבה והבעיה יכולה להיפתר.

אבל רצוי שכן.

ההתארגנות תבוא אחר כך. לא צריכים את העובדים.

אני צריך לעזוב לעוד ישיבה, אבל אני אסכים עם כל סיכום.

תודה רבה.

אנחנו נארגן את העובדות. העובדות של אשדוד יאורגנו היום. אני מניח, שנקיים דיון בתוך המערכת ההסתדרותית כדי לצרף את כל העובדות להסתדרות. כארגון יציג נוכל לדרוש משא ומתן וחתימה על הסכם קיבוצי. לא מקדימים את המאוחר. צריך קודם לצרף אותם להסתדרות, ואחר כך לקיים משא ומתן לחתימה על הסכם קיבוצי. אני מבקש, שהוועדה תקבל כהחלטה את העיקרון שהעובדות צריכות להיות עובדות שכירות עם תנאים מוגדרים בגין עבודתן, ובנוסף תשלום על ההוצאות שיש להן.

אני רוצה שתבינו, שלנו אין שום עמדה כלפי ההסתדרות. אנחנו יכולים לבקש ממשרד הרווחה שיקיים משא ומתן עם ההסתדרות.

את עדיין לא יכולה לבקש את זה, עד הרגע שבו אנחנו ארגון יציג.

בסדר. אני מודה לך על ההערה.

אני נציגת השלטון המקומי. אנחנו מסכימים אתכם. אנחנו חושבים שיש צורך להעלות את השכר ולהגדיר את המצב שלכן, כך שיהיה ברור האם אתן שכירות, האם אתן עצמאיות, מי מעביר לכן את השכר, מה חלקה של הרשות המקומית אם בכלל, האם אנחנו רק צינור, האם אנחנו שותפים, גם לגבי הכשרות. אני יודעת גם לגבי ארנונה של מים דורשים מכן סכומים אחרים. שם אתן כן נחשבות כמעסיקות. לכן, אנחנו נשמח לתת יד בכל דרך אפשרית על מנת לבחון את תנאי העסקה, ואולי להוציא מהבתים ולהעביר למסגרות קיימות ברשויות המקומיות.

אבל אז זו לא מועדונית אלא ביתית.

אי אפשר להחזיק את המקל משני הצדדים.

אין בעיה, אבל אז את מבטלת את כל התוכנית. יש לנו גם מועדוניות לא ביתיות. זה משהו אחר. זה עונה לצרכים של האנשים. זה כמו משפחתונים.

זה כמו משפחתונים, והבעיה קיימת גם במשרד התמ"ת. זה שזה קיים, זה לא אומר שזה טוב, לא להן ולא לילדים. ב-1,000 שקלים אני לא יודעת אם אני הייתי...

זה לא 1,000 שקלים. זה 6,000 שקלים.

פר ילד, אבל אם מקזזים את ההוצאות? אם כל הזמן צריכים תקנונים של בטיחות כאלה ואחרים בתוך הבתים – שאלה דרישות שעל פי דין צריכות להינתן, כמו כיבוי אש.

שכר מינימום זה לא בגדר המלצה. שכר מינימום כשמו כן הוא. הן לא אמורות להשתכר שכר מינימום. הן אמורות להשתכר בכבוד. שכר מינימום זה לא להשתכר בכבוד. הן מתפעלות ארגון שלם בתוך הבית שלהן: הן מספקות מבנה, הן המחנכות, הן המטפלות, הן האחראיות, הן המנהלות, הן המנקות והן המבשלות. הן לא אמורות להשתכר שכר מינימום. תפסיקו לחזור על העניין של שכר מינימום.

חישבו רק 5 שעות, ולכן זה נראה כאילו אנחנו מרוויחות יותר משכר מינימום.

אם אני מחשבת חישוב ריאלי של שעות העבודה שלהן בפועל ואני מנסה לגלם את הזכויות המגיעות להן ולא משולמות להן, אני מתקשה להאמין שהן מגיעות לשכר המינימום אם אנחנו נעשה את החישוב האמיתי של היקף העבודה ושל היקף העלויות שלהן.

אני רוצה להדגיש נקודה חשובה. הרבה פעמים קורה שאנחנו מתחילות את השנה לא עם 6 ילדים, אלא עם 3-4 ילדים. בשכר שאנחנו מקבלות מורידים את התשלום עבור אותו ילד שאיננו אצלנו במסגרת. כלומר, אם אני עובדת עם 4 ילדי, אני מקבלת עבור 4 ילדים. יחד עם זאת, אוסרים עליי בפרוש לקבל ילד ממקום אחר על מנת להשלים הכנסה. אם מסתכלים על זה, השכר הוא עוד יותר נמוך.

רות, יש לנו כאן סוגיה של תפוסה. ברגע שחסר ילד הן מרוויחות פחות. זו באמת משימה של הרשות המקומית.

הן מקבלות על פי דרישה. ברגע שילד מוגדר כילד שצריך לקבל את אותו סיוע, רק אז הוא מועבר לאותם בתים. זה על פי עצה וביקוש.

המחשבים של הרווחה לא יודעים להתעדכן. לפי התע"ס ילד מגיל 6 זכאי למועדונית, אם היה לו יום הולדת באוקטובר במקום בספטמבר אני לא זכאית למשכורת עליו. אומרים לי: תוותרי על ספטמבר, כי זה לא מסתדר במחשבים.

באשדוד יש הרבה חריגים שאנחנו מאשרים. אני אישית מאשרת, והן מקבלות תשלום רטרואקטיבית מהרגע שהילד נכנס. זה לא נכון שלא מקבלים. אין דבר כזה.

משגרת היום יום של מטפלת אפשר להביא אין ספור דוגמאות. כפתרון סופי ומוחלט, חשוב לייצר חוזה מוגדר. הן עובדות שכירות של הרשות המקומית, מקבלות שכר בגין עבודה, וכמו כן צריכות להיות משולמות להן ההוצאות על תחזוקת הבית ושאר ההוצאות.

אני רוצה לומר, שאנחנו כאן לא נגדן. התעריפים לא גבוהים, אבל כדי לעדכן את התעריפים חשוב שתדעו שיש לכך השלכות למשפחתונים וכל השאר. אנשי התקציבים צריכים לתת על כך את הדעת.

או לחלופין לעדכן את התעריפים הנגבים מההורים.

התעריפים שלנו נבנים לפי קריטריונים של תעריפי משפחתונים ומעונות יום. לכן זה קשור אחד לשני.

למה מצמידים אותנו כל הזמן לעובדות משפחתונים ומעונות יום. יש כל כך הרבה שוני. למה לא תתנו לי את ההגדרה שלי?

אני מסכמת את הדיון.

הוועדה מביעה את הערכתה לפעילותן של מפעילות המועדוניות הביתיות, כמסגרת חינוכית-טיפולית משלימה לילדים.

הוועדה מציינת, כי השכר למפעילות המועדוניות הביתיות נקבע לפני 12 שנים, וכי בפועל אינו משקף נכון את ההוצאות הכספיות ואת שעות העבודה בפועל שנדרשות המפעילות לתת להפעלת המסגרות הנ"ל, למשל השעות הנדרשות להכנת הפעילויות, להכנת הארוחות, נקיון המועדוניות, מסיבות בתי ספר, אספות הורים, ימי השתלמות וכו'.

הוועדה קובעת, כי על משרד הרווחה והשירותים החברתיים לקבוע מחדש את סל השירותים ודרך התמחור, באופן שיהיה מעודכן ויתאים לפעילות המרחשת בפועל.

הוועדה קוראת למשרד הרווחה לבחון מחדש את התעריפים שנקבעו למסגרות אלה, בהתאם לבדיקה של רמת ההוצאות בפועל הדרושה לתפעול המועדוניות. כמו כן, מציינת הוועדה שראוי שהעובדות יהיו שכירות וכי בשכרן תהיה גלומה גם עלות המבנה שהן מספקות.

הוועדה קוראת לרשויות המקומיות להשתדל לדאוג לתפוסה מלאה של ילדים במועדוניות, על מנת לא לגרוע מהיקף ההכנסות של המפעילות, וכמו כן לזרז את הליכי הדיווח למשרד הרווחה והשירותים החברתיים כך שלא יהיה עיכוב בתשלומים למפעילות.

הוועדה מבקשת משר הרווחה לפעול על פי מסקנותיה, ולדווח לוועדה בתוך חודש על התקדמות בביצוע.

הוועדה מברכת את ההסתדרות על נכונותה לאגד את העובדות ולקיים משא ומתן להסכם קיבוצי, ומרגע שיוסדר עניין היציגות הוועדה קוראת למשרד הרווחה ולשלטון המקומי לקיים משא ומתן משולש כדי להגיע להסכם לשביעות רצון כל הצדדים.

הוועדה מתריעה, כי אסור שהעובדות ייפגעו בשום דרך בשל ניסיון ההתארגנות. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:30