com_alex

2010-02-22Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 163

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, א' באדר תש"ע (15 בפברואר 2010), שעה 09:00

העיצומים ברשות השידור

זבולון אורלב – היו"ר

אלכס מילר

יוליה שמאלוב-ברקוביץ – מ"מ

חה"כ שלי יחימוביץ

ברק שטרוזברג – סגן הממונה על השכר, משרד האוצר

דנה נויפלד – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד עידו אציל – לשכה משפטית, משרד ראש הממשלה

טינה לנצמן – יועצת השר הממונה על רשות השידור, יולי אדלשטיין

אלי יריב – ההסתדרות החדשה

מוטי שקלאר – מנכ"ל רשות השידור

אריה שקד – מנהל קול ישראל

יורם כהן – מנהל החדשות, רשות השידור

עו"ד מרסיה צוגמן – לשכה משפטית, רשות השידור

לינדה בר – דוברת רשות השידור

אחיה גינוסר – יו"ר אגודת העיתונאים

גדי בן יצחק – יו"ר ועד עיתונאי קול ישראל, אגודת העיתונאים

צבי גרזון – קול ישראל

רן אפרתי – יו"ר ועד הטכנאים הארצי, קול ישראל

ברוך אסקרוב – יו"ר ועד העיתונאים, קול ישראל תל-אביב

יעקב לוי – יו"ר ועד הנדסה, רשות השידור

משה שגב – ועד הנדסה, רשות השידור

ליאור יצחקי – ועד הנדסה, רשות השידור

שלמה קלדרון – נשיא לשכת המבקרים הפנימיים בישראל

מרדכי שנבל – לשכת המבקרים הפנימיים בישראל

מיכל שנבל – לשכת המבקרים הפנימיים בישראל

רבקה וידר

טלי רם

העיצומים ברשות השידור

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הוועדה, שתעסוק בסוגיית העיצומים ברשות השידור. לאחרונה החליט, אני מבין, ועד הטכנאים על פתיחת עיצומים, דבר שמשבש את השידורים ברשות השידור, שהיא כידוע הרשות הממלכתית שלנו ומייצגת נאמנה את השידור הציבורי.

למעשה, העיצומים האלה גורמים לכך שרשות השידור – לפחות במה שקשור בסוגיית החדשות – ספק אם היא יכולה לעמוד במטלה שהטיל עליה החוק, בסעיף 3 לחוק רשות השידור: לשדר תוכניות חינוך, בידור ואינפורמציה בשטחי המדיניות, החברה, הכלכלה והמשק, התרבות, המדע ואמנות, במגמה לשקף את חיי המדינה, מאבקה, יצירתה והישגיה; לטפח אזרחות טובה, לחזק את הקשר עם המורשת היהודית וערכיה ולהעמיק את ידיעתה; לשקף את חייהם ונכסי תרבותם של כל שבטי העם מהארצות השונות; להרחיב את ההשכלה ולהפיץ דעת; לשקף את חיי היהודים בתפוצות ובגולה; לקדם את מטרות החינוך הממלכתי כמתואר בחוק החינוך הממלכתי, התשי"ג-1953, לקדם את היצירה העברית, לקיים שידורים בשפה הערבית ולצרכיה של האוכלוסייה דוברת הערבית, ושידורים לקידום ההבנה והשלום עם המדינות השכנות בהתאם למגמות היסוד של המדינה; לקיים שידורים ליהדות התפוצות, לקיים שידורים לחוץ-לארץ.

אלה המטרות שלשמן הוקמה רשות השידור, והנה אנחנו נתקלים בסיטואציה שבה למעשה יש שיבוש בכל המהלך הזה של רשות השידור.

אני התראיינתי בשבוע שעבר ביומן הבוקר, והתוודעתי – מקרוב, מה שנקרא – למצב שבו היומנים לא יכולים לתפקד, וכולנו מבינים מה המשמעות של העיצומים האלה.

לא רק אתה, אדוני. ב- 07:00 בבוקר.

נכון, גם אתה. אתה יום לפניי. ולמעשה, רשות השידור היום איננה מביאה את כל הידיעות ואת כל החדשות בזמן אמיתי, כפי שהיא היתה יכולה להביא אילו העיצומים האלה לא היו מתקיימים.

אני שייך לאלה שיודעים להעריך את החשיבות של התארגנות עובדים וארגון עובדים, ומיצוי זכויותיהם של עובדים, אבל אנחנו גם מופקדים על שלמותו של השירות הציבורי.

אגב, אני חייב לומר לכם עוד מילה אחת. שמעתי שגם ועדת הכלכלה מקיימת עוד דיון בסוגיה הזאת.

ב- 10:00.

זה כנראה יתאחר שם כי אנחנו לא נגמור עד 10:00. זה קצת לפלא בעיני כיוון שמי שיפתח את תקנון הכנסת יראה שהאחריות לנושא השידורים היא בוועדת החינוך והתרבות, אינני יודע מה קרה – כנראה בקדנציה האחרונה או לפניה – שחל איזה סחף בעניין הזה. אני מתכוון, וגם כתבתי כך ליושב-ראש הכנסת, להחזיר את המצב לקדמותו על מנת שסוגיית השידור תהיה נדונה בוועדת החינוך והתרבות, כי עיקריה הם התכנים. מה שקשור לברזלים, לחוק הבזק, אין שום ספק שאלה דברים שצריכים להיות נדונים בוועדת הכלכלה, כי היא מתמחה בכך, אבל ועדת החינוך והתרבות היא הוועדה המופקדת על התכנים, ולכן גם חוקים נוספים שלכאורה לא קשורים לוועדה – לא יודע אם אתם יודעים, למשל, שחוק צער בעלי-חיים שמופקד עליו שר החקלאות, מי שמופקד על החוק הזה זאת ועדת החינוך והתרבות, בגלל העניין המוסרי.

גם נהיגה ספורטיבית – לא תחבורה.

גם נהיגה ספורטיבית, נכון. ולכן, למשל, הוועדה הזאת היא שהחליטה להפסיק את פיטום האווזים, מטעמים של צער בעלי-חיים, וגם הוועדה הזאת היא זו שהחליטה להפסיק לקטום אוזניים וזנבות של כלבים וסוסים – היו קוטמים להם לצורך נוי ולצורך תחרויות של יופי, טהרת הגזע, וכדומה.

גם עכשיו מונחת הצעת חוק, כידוע – חוק הפרוות המפורסם, איסור יבוא פרוות – גם הוא נדון כאן. אז גם – להבדיל אלף אלפי הבדלות – אם בצער בעלי-חיים אנחנו עוסקים, אז בצער בני אדם על אחת כמה וכמה.

אם אין סדר בכנסת, אז צריכים לבוא בטענות למי שמופקד על אי הסדר שקיים בכנסת, אבל לא אלינו. אנחנו צריכים למלא את חובתנו ולקיים את הדיון הזה.

אני מציע שנפתח בסקירה של מנכ"ל רשות השידור. נעשה הכול בתמציתיות, לאחר מכן נשמע את יתר הגורמים. אני מבין שגם הוועדים הגיעו לכאן, ונראה איך ניתן לפתור את הבעיה.

אני רוצה להקדים בעוד שתי מלים קצרות. כל השידור הציבורי, לצערי, נמצא על כרעי תרנגולת. לצערי, השידור הציבורי מצוי על כרעי תרנגולת בגלל ההשתלטות של המדיניות הכלכלית הניאו-ליברלית, שבה יש רצון להפריט כל דבר, וזה בא לידי ביטוי בממשלת שרון בכך שהחליטו שהאגרה תפחת ותלך, שהיא בעצם סימנה אולי את הרס רשות השידור.

ואני אומר את זה בצער עמוק כיוון שלצערי, הקברניטים של המדיניות הניאו-ליברלית לא הבינו את המשמעות של חשיבות השידור הציבורי. אני יודע שהיום יש קצת חזרה בשאלה, אבל כנראה לא מוכנים לעשות מספיק.

על כל פנים, התרופה הבסיסית מצויה ברפורמה של רשות השידור, שאני אעשה כל דבר שהרפורמה הזאת תידון כאן ולא בוועדות אחרות. היא בסופו של דבר אמורה להיות המרפא לרשות השידור. אני יודע שהדבר הזה עומד על סדר-היום, ולכן העיצומים קצת היו תמוהים בעיני. מה קרה פתאום, שתוך כדי הדיונים האינטנסיביים על הרפורמה – ואני מבין שהיא נמצאת נגיד ב- 10% או ב- 15% האחרונים שלה שצריכים לקבל הכרעה, ותמיד הסוף הוא הקשה ביותר, אני מודע למשא ומתן, תמיד זה הדבר הקשה ביותר – מה קרה פתאום שפרץ סכסוך שכורת את הענף שעליו יושב השירות הציבורי.

ואני אומר את הדברים האלה לכל הצדדים. בסופו של דבר, כששני צדדים רבים אז הציבור מואס והציבור לא תמיד מבין את חשיבות השירות הציבורי, ואני מאוד מאוד חושש שיהיו גורמים במשק שקשורים למדיניות הכלכלית הניאו-ליברלית, שינצלו את המאבקים המיותרים ברשות השידור כדי לפגוע בשירות הציבורי.

ברור לחלוטין שמי שדוגל במדיניות ניאו-ליברלית ומאמין בשידור מסחרי – יש לו אפילו אינטרס, או במודע או בתת-מודע, לפגוע בשירות הציבורי. ראו את הפחתת האגרה.

לא בדיוק.

אמרתי, יש לו אינטרס – או במודע או בתת-מודע.

יש יוצאי דופן לפעמים.

יכול להיות. יכול להיות שיש יוצאי דופן.

כלפי נושאים מסוימים.

תמיד היו צדיקים. ולכן, אני חושב שהמהלך הזה הוא מהלך בעייתי, ולכן נזעקנו. נתנו לזה כמה ימים, חשבנו אולי זה יסתדר אבל אני רואה שהדבר הזה לא מסתדר, וממש כואב לי. אני, שחי את השירות הציבורי ברמ"ח איברי ושס"ה גידי, ממש כואב ומאוד מודאג – מאוד מודאג – מההשלכות של הסכסוכים האלה ברשות השידור וגם מה יקרה אם לא יגיעו להסכם ביחס לתוכנית ההבראה.

אני אומר את זה לכולם. כולנו צריכים לשאת באחריות המשותפת לשידור הציבורי, שבעיני הוא החמצן של הדמוקרטיה הישראלית. אי-אפשר לסמוך על השידור המסחרי בכל מה שקשור לדמוקרטיה הישראלית, כיוון ששידור מסחרי הוא בהגדרתו איננו מופקד על האינטרס הציבורי. האינטרס הציבורי הוא באחריות רשות השידור.

עד כאן דברי הפתיחה הארוכים יותר מדי שלי. מר שקלאר, בבקשה.

תמצתת את הבעיה. לאור הגירעון – שנובע ממה שציינת – כשהרפורמה אמורה לטפל גם בנושא הגירעונות, 2010 – לפי התחזית התקציבית – אמורה להיות שנת תקציב עם גירעון של 100 מיליון שקלים, ומשום כך אין לנו ברירה אלא לקצץ ולגרוע מהגירעון.

קריאת ביניים. התקציב שלכם צריך להיות מאושר, נדמה לי, גם על-ידי הממשלה וגם בוועדת הכספים.

כן.

כלומר, הממשלה וועדת הכספים אישרו תקציב שהוא גירעוני ב- 100 מיליון שקלים?

לא. הם עוד לא אישרו את התקציב – בשל היותו גירעוני.

לאיזו שנה הם לא אישרו? ל- 2009 או ל- 2010?

ל- 2010.

גם 2009 לא אושר.

זה תקציב דו-שנתי.

לא ברשות השידור.

לא אושר נראה לי גם מ-2007, 2008, 2009.

קיצורו של עניין, הוועד המנהל לא מוכן לאשר תקציב גירעוני. כמובן שזה עדיין לא הגיע לממשלה ולאוצר, ודאי לא לוועדת כספים.

עם תקציב גירעוני של 100 מיליון שקלים אתה לא יכול לבנות שידור סביר, ודאי לא שידור מעולה., ואין לנו ברירה אלא לקצץ. התקווה היתה שהרפורמה תקרום עור וגידים – אנחנו מדברים על כך מזה שנתיים וחצי או שלוש שנים – ושנה עוברת, שנה עוברת והגירעון גדל, וכתוצאה מכך נאלצנו לנקוט בצעדי צמצום של התייעלות וקצת קיצוצים כדי להנמיך את הגירעון, גם בטלוויזיה וגם ברדיו.

הדרישה לקיצוץ היא גם על-ידי הוועד המנהל, היא גם על-ידי משרד האוצר, ובמציאות הזאת אין ברירה אלא לנקוט בצעדים, וזה מה שעשינו.

האם הצעדים היו בהידברות?

היו בהידברות.

שום הידברות לא היתה. לא היתה הידברות.

אדוני, יש לי בקשה אליך.

האם אפשר קצת להרחיב? אמרת שהחלטתם לעשות קצת קיצוצים. אם אפשר להכניס אותנו קצת לפרופורציות. איזה קיצוצים? בכוח-אדם, כמה אנשים?

תקציב רשות השידור בנוי, נכון להיום, כך ש- 85% זה תקציב קשיח שאתה לא יכול לגעת בו.

תקציב קשיח, פירושו משכורות.

משכורות ועוד תשלומים למדינה, לבזק, לאקו"ם, וכן הלאה. רק למדינה אנחנו משלמים היום קרוב ל- 25 מיליון שקלים חזרה.

האם יש גם בתקציב הקשיח איזשהם פרויקטים שהם "צבועים", שאתם לא יכולים לזוז מהם? לא רק משכורות, תשלומים והעברות, אלא איזשהם פרויקטים מיוחדים – נגיד, הפקות.

זה לא בתקציב הקשיח. התקציב הקשיח זה משכורות – 55% מהתקציב, פלוס תשלומים שאתה צריך לשלם, בלי שאתה עושה שום דבר – מתשלומי זכויות לאקו"ם וכיוצא בזה, תשלומים לבזק, תשלומים למדינה וכן הלאה.

בוועדה המשותפת שכן התכנסה פה ושם, הצגנו את כל התקציב ופירטנו את התקציב, היתה מצגת שהראתה בדיוק לאן הולכים הסעיפים ומהם הסעיפים.

התהליך היה תהליך שהוא בעיני נכון, ראוי, הצגנו את סל הקיצוצים שאנחנו אמורים לעשות בפני כל הוועדים.

יותר מזה – אמרנו שאנחנו לא מקצצים מול הסכמים קיימים. הגבלנו את עצמנו מלכתחילה לא לפגוע בהסכמי עבודה קיימים.

שקר.

אני אצטרך להתחיל לקרוא לסדר. אתם לא רוצים שאני אתחיל להוציא. תהיה לכם רשות דיבור. חבר'ה, זה לא שוק, תנו למנכ"ל לדבר, נשמור גם על זכות הדיבור שלכם, שלא תופרע.

אני לא רוצה לגלוש לרמה הזאת. אפשר לחלוק עלי. אני מציע – את המינוחים הכבדים תשאירו בצד.

לעצם העניין, אנחנו הגבלנו את עצמנו לקצץ ולשמור על כך שההסכמים כפי שהם, יישארו, ולא לפגוע בהם. מטבע הדברים, חלק מהקיצוצים נוגעים בסופו של דבר לשכרם – כי אתה מוריד תוכניות ומוריד שידורים ומוריד משמרות – פוגע בשכרם של העובדים. ואין ספק ואני בהחלט מודע לכך שהעובדים נפגעים כתוצאה ממסכת הקיצוצים.

בגלל שאנחנו עדיין מקווים שהרפורמה – בסופו של דבר, הסאגה הזאת תסתיים – אנחנו עושים את זה די מדוד.

חלילה, אם בסופו של דבר יוכרע לכיוון השלילי שאין רפורמה והממשלה תיישם את המלצת האוצר ותתחיל בהצעת מחליטים של פירוק רשות השידור, אנחנו נהיה במקום אחר לחלוטין – אני לא רוצה אפילו לחזות לאן אנחנו נגיע.

אנחנו בשעת האמת. הרפורמה תקועה, כפי שאמר היושב-ראש, בעיקר סביב סוגיה מאוד מאוד משמעותית עקרונית, שמדברת על גמישות ניהולית. כלומר, לבטל את כל הסכמי העבודה לשעבר, וכתוצאה מהכנסת טכנולוגיות חדשות לאפשר למנהלים להשתמש במשאב שיש להם, קרי כוח-אדם, בהתאם לסדרי עדיפויות שהמנהלים יקבעו, מה שלא מתאפשר היום בהסכמים הקיימים. זה נקרא ביחסי עבודה גמישות ניהולית.

על זה הוויכוח ולכן הרפורמה עדיין לא קורמת עור וגידים.

בסדר, יש גופים ויש מוסדות שהם צריכים לקבל בסופו של דבר את ההכרעה. גם העובדים, יש איזונים בכוחות. הוועד – יש עליו את מרות ההסתדרות, וההסתדרות – יש עליה את מרות העובדים, וגם הממשלה חשופה לביקורת, כמו הדיונים שמתקיימים כאן, כמו שאתה נתון לפיקוח שלנו ולפיקוח של הכנסת ולפיקוח של מבקר המדינה ועוד גופים שונים. יש איזונים.

אני אגב חושב שאם ישיגו את המטרה של סגירת רשות השידור, זה יהיה יום שחור לדמוקרטיה. אני כמעט בטוח שלא תיפתח רשות שידור מחדש, אני כמעט בטוח בדבר הזה. אני לא רואה את הכוחות שמקימים את רשות השידור. זה יהיה רק תירוץ.

אבל, גם אנשים כמוני – מהחברתיים האחרונים אולי במדינה הזאת – אני אומר בצורה רצינית: אני לא חש שכולם מרגישים את אותה אחריות שיושבים ונוקבים חורים בסירה שכולם יושבים בה. ועובדה, אגב, שאני לא רואה שהממשלה נזעקה לטפל במשבר הזה, כנראה יש אנשים שאולי אפילו נהנים מהסכסוך הזה - -

מאוד מאוד נהנים.

- - ועוד סכסוך ועוד סכסוך. יכול להיות, אינני יודע. אני מאוד מוטרד מהדבר הזה. מאוד מאוד מוטרד ומאוד מודאג.

יש לי עוד שאלה אינפורמטיבית. האם הוועד המנהל צריך לאשר את הקיצוצים האלה? מי מאשר את הקיצוצים האלה?

הוועד המנהל. הוועד המנהל מאשר, והוועד המנהל אישר.

יש ועד מנהל חדש, ישן? איזה ועד מנהל?

יש ועד מנהל שמונה קרוב לארבעה חברים, בלי יו"ר, ולמרות שניסו לערער על סמכותו, היועץ המשפטי לממשלה קבע שיש לו את כל הסמכויות.

הוא אישר את הדבר, ואתה אומר גם שהדבר הזה היה בהידברות חד-צדדית. מה פירוש הידברות?

כשעושים בירורים עם הוועד המנהל - - -

חברים, אני אאפשר לכם רשות דיבור.

הידברות שאנחנו כינסנו את כל הוועדים – אגב, לא פעם ראשונה – דיברנו על כך שאנחנו לא יכולים להחזיק את רשות השידור עם התקציב הקיים, עם סך המטלות.

היו להם הצעות אחרות?

לא.

על מה היה הוויכוח? יש ויכוח האם צריכים לקצץ 100 מיליון או לא צריכים לקצץ 100 מיליון? על זה יש ויכוח עם הוועדים?

צריכים לשאול את הוועדים.

לא, אני שואל אותך. אתה יודע אם על זה יש ויכוח? התווכחו אתך על עצם העניין?

כן. יש מהוועדים שחושבים שמושג הגירעון הוא פיקציה ואפשר להמשיך להתקיים כרגיל.

הבנתי. היו גם הצעות אחרות לקיצוצים, של הוועדים?

היו.

לא.

לא רשמיות.

מר שקד אומר שלא.

אני אומר שכן. אני הצעתי הצעות.

זהו, סיימתם? ההנהלה סיימה? בסדר גמור. עכשיו נלך למישהו מההסתדרות החדשה. משרד התקשורת נמצא פה, משרד האוצר?

משרד התקשורת לא פה והוא לא קשור לזה.

אני יודע. כתוב לי קובי שמש – אישר שיגיע. אני מודיע לכם שלשכת שר התקשורת אישרו שקובי שמש יגיע, אני לא יכול להתכחש לעובדות. משרד האוצר, ברק שטרוזברג? אישר שיגיע – גם לא פה; משרד המשפטים, דנה נויפלד – אישרה שתגיע, היא פה, תמיד אתנו. המשרד של השר הממונה על רשות השידור, יולי אדלשטיין.

שאלה אחת, לא קיבלתי עליה תשובה. לאן בסופו של דבר אנחנו נגיע?

המטרה היא להגיע לרפורמה.

הרפורמה, אני שומע עליה מהקדנציה - - -

אם לא תהיה רפורמה, רשות השידור תיסגר.

ברק שטרוזברג ממשרד האוצר הגיע. המשרד של השר הממונה על רשות השידור, יולי אדלשטיין, יש נציגים?

עורך-דין עידו אציל, הלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה. עוזר ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה.

טינה לנצמן, יועצת של השר יולי אדלשטיין.

השר הממונה יולי אדלשטיין. תודה, ברוכה הבאה. ההסתדרות החדשה כאמור הוזמנו ומשום מה לא הגיעו.

הנציג יצא, הוא צריך לחזור.

עושים מה שרוצים. מי פותח? מוטי, הסכסוך הוא עם יושב-ראש ועד הטכנאים? מול מי הסכסוך?

עם כל הוועדים.

האם יש יושב-ראש של כל הוועדים?

אין דבר כזה.

הרי אם היה דבר כזה, לא היה סכסוך.

יש פה שלושה יושבי-ראש.

אתם מסתדרים ביניכם, שלושת יושבי הראש, מי מדבר ראשון, מי מדבר שני ומי מדבר שלישי? מטעם איזה ועד אתם?

צבי גרזון, ועד הטכנאים של הרדיו.

בבקשה, ועד הטכנאים של הרדיו. יש חוץ מזה ועד הטכנאים של הטלוויזיה, שהוא ועד נפרד?

כן.

אני אתחיל בקיצוצים. לפני כחודשיים כינס אותנו המנכ"ל – את כל הוועדים – לישיבה ומסר לנו שבגלל שיש גירעון תקציבי, הוא מתכוון לקצץ בהוצאות. הוא נקב בכל מיני קיצוצים שהוא מתכונן לעשות, והוא הבטיח לנו – אני מבין בגלל הנחייתו של הוועד המנהל – שהוא לא יפגע בהסכמים קיימים. יש הסכמים, אני לא אפגע בהסכמים – הוא אכן אמר את זה, כמו שהוא אמר עכשיו. באמת הבטיח את זה.

למעשה, כל הקיצוצים שעשו – לפחות אצלנו – כולם בניגוד להסכמים.

דוגמה.

יש כל כך הרבה דוגמאות. אני צריך להיכנס לזה.

דוגמה אחת.

יש עניין של משמרות מסוימות שאנחנו מקיימים. יש על זה הסכם, אנחנו עובדים משעה כזאת עד שעה כזאת משמרת - קיצץ בזה. יש עניין של משמרות כוננות מסוימות, גם כן על-פי הסכם – קיצצו בזה. יש הרבה מקרים כאלה, זה לא מקרה אחד. באמת, כדי להבין צריך להיכנס לדקויות.

באופן שפוגע לכם בשכר?

ודאי.

בקיצור, אין אפילו קיצוץ אחד שהוא לא פוגע בהסכם קיים. אפילו אחד מהם.

סליחה שאני מעיר הערת ביניים.

נתת לו את רשות הדיבור.

כן, נתתי לו אבל אני רוצה לחזק. אנחנו לא מחפשים פה תארים במקום הזה, עם כל הכבוד. יושב-ראש זה יושב-ראש אבל תארים אנחנו לא מחפשים פה.

יש פה עניין שהורידו אנשים לשכר יסוד.

בכמה הפגיעה לפי דעתך?

פגיעה של מאה אחוזים בשכר של עובדים. הורידו אותם לשכר של 4,000 שקלים בחודש. אתה מבין מה המשמעות?

אנחנו לא מסתדרים עם האחוזים. פגיעה של מאה אחוזים בשכר זה אפס אחוזים.

אני מדבר מבחינת העבודה הנוספת. 50% הורידו אותם בשכר. השאירו אותם בשכר יסוד.

50% בברוטו? בנטו?

הברוטו שלהם הוא 5,000 שקלים.

וקודם היה 10,000 שקלים?

היה 15,000 גם. תבינו את המשמעות של מה שקרה פה.

אתה אומר פגיעה בממוצע של 50% בשכר?

גם למעלה מזה.

יש פגיעה בהסכמים לכל אורך הקו. אנחנו קיבלנו סכסוך עבודה על-ידי האיגוד המקצועי. יש לנו סכסוך עבודה מה-17 בינואר, ולא מימשנו אותו. חיכינו בצד. חיכינו שבוע, שבועיים, שלושה, אמרנו אולי איכשהו הגל העכור הזה יחלוף, ובמקום שהוא יחלוף קיבלנו עוד ועוד קיצוצים – גם בשפה מתלהמת, גם בבוז, גם בחוסר רצון לדבר אתנו, גם באולטימטומים שפשוט הדעת לא סובלת אותם, של הנהלת רשות השידור, חלק מההנהלה.

ולכן, אחרי שלושה שבועות שחיכינו והמתנו, החלטנו שצריך לעשות מעשה. החלטנו לנקוט בסנקציות – סגירת הטלפונים, סגירת כל קשר טלפוני – כי אנחנו רוצים לסיים את הסכסוך הזה. עשינו את זה באמת בלית ברירה, לא רצינו לעשות את זה.

בשבוע שעבר היתה ישיבה, ביקשתי מהוועד המנהל שיפגיש אותנו עם המנכ"ל ועם מנהל הרדיו כדי שנרד מהסנקציות, היתה לנו כוונה לרדת מהסנקציות, תוך כדי בקשה מסוימת להקטין את הקיצוצים לגבינו.

ישבנו כמה שעות, הגענו לאיזושהי הסכמה שאנחנו מורידים לגמרי את הסנקציות שלנו, תמורת קיצוץ חלקי בקיצוצים. חיכינו למחרת, הדברים היו צריכים להיות מאושרים, כמובן שלא קיבלנו שום תשובה. לא חזרו אלינו אפילו.

בסוף אותו יום התקשרה אלי חברת הוועד המנהל ושאלה מה קורה. אמרתי לא קיבלנו שום תשובה, ורק אז נזכרו לחזור אלינו והודיעו לנו שהאוצר לא מאשר להם את הקיצוצים.

מה שקורה היום ברשות השידור, שאין הנהלה בעצם. אין אפילו הנהלת צללים. מי שמנהל את רשות השידור זה האוצר, זה ברק שטרוזברג. הוא מנהל את רשות השידור היום – לטוב ולרע – אני חושב שלרע. ואם אנחנו צריכים לשבת עם מישהו, אולי נשב אתו גם על אמצעי הסנקציות. נשב אתו על כל מה שקורה ברשות השידור. אין הנהלה לרשות השידור.

תודה. עוד שאלה אחת יש לי אליכם. לדעתכם, הקיצוץ אצלכם הוא שוויוני ביחס לכל יתר הוועדים?

לא. הכול ספורדי. הכול כאן נעשה בצורה ספורדית. לפעמים אתה לא מבין אפילו מה מנחה את הקיצוצים האלה. לפעמים זה סתמי.

נקודה נוספת – אתה שאלת אם הצענו דרך אחרת לקיצוץ, קיצוצים חליפיים – אז כן הצענו. למשל, הצענו לצמצם את כמות הרכבים שאנשים מקבלים ברשות השידור. באמת, מנהלים ברמה נמוכה מקבלים רכבים צמודים, כשאין להם שום צורך בזה. אנשים שצריכים להגיע מהבית לעבודה, לא משתמשים ברכב בכלל למטרות יצירת שידורים.

כמה זה אמור לחסוך?

אני לא יודע. יש גם עניין לא רק של כמות, יש גם עניין של מראית עין. יש עניין של כפל משרות.

אדוני, כשאתה זורק משהו כאן בוועדה, וכששואלים אותך שאלה – אומנם אני כאן בוועדת החינוך, אני גם חבר ועדת הכספים – אז כאשר אתה מדבר על כסף, תכניס אותנו לפרופורציות.

אני לא יודע.

אבל כשאתה מציע משהו כפתרון, ואתה אומר לנו שזאת אלטרנטיבה, אנחנו צריכים לשמוע שאכן מבחינה כלכלית, מבחינה כספית, זוהי אלטרנטיבה.

אני חושב שזה יכול להיות אפילו מיליון שקל לשנה.

אתם בדקתם?

אנחנו לא יכולים לבדוק דברים. אין לנו דרך לבדוק.

3,000 שקל בחודש עולה רכב כזה.

שאלה כמה רכבים. אנחנו רוצים להגיע לפתרון.

אבל זה חלק מהקיצוצים. נכנסת לדבר קטן.

אין לו כלים לדעת.

אנחנו גם לא יכולים לנהל פה משא ומתן בין עובדים ומעסיקים.

יש עניין של כפל משרות. בלי סוף כפל משרות יש. מה שקורה – יש אדם שנמצא במשרה מסוימת, יש מכרז חדש לאותה משרה, בוחרים מישהו אחר. האדם שהיה במשרה הזאת נשאר עם אותו שכר, עם אותם תנאים – לא משנה – יש לו עיסוק, אין לו עיסוק, הוא נשאר במערכת.

אתה מדבר על דוגמה ספציפית?

יש הרבה דוגמאות ספציפיות.

אז זה דבר שצריך לעבור למבקר המדינה, לא לוועדה הזאת.

אני חושב שהרבה דברים ברשות השידור צריכים לעבור. אני רק מספר לכם.

לנו אין כלי חקירה. מה שאתה אומר זה דבר שהוא בניגוד לכל מינהל תקין, ולנו פה בוועדה אין כלים לחקור את הדבר הזה, שעה שלמבקר המדינה יש. וכשהוא יבוא אלינו עם הממצאים, אז נוכל להסיק את המסקנות.

אני רק מספר לכם מה הצענו.

יש עוד שני ועדים, אז אנא, תשאירו להם זמן.

הצענו לצמצם בהוצאות הארגוניות שיש ברשות השידור. אני אגיד לכם – אומרים שהוועדים הם עוכרי רשות השידור. אנחנו העוכרים הגדולים, אנחנו מבזבזים את הכסף.

אני רוצה לספר לכם על שני מקרים לפחות. לפני כמה חודשים, הנהלת רשות השידור רצתה להוציא את דיוני הרפורמה לאילת – לסגור את כולם, כ-100 איש, במלון באילת, כולנו ניסע לאילת, נהנה שם, נכייף שם וגם נדון קצת על רשות השידור.

שקר.

קשקוש.

אני וחברי אמרנו: בשום פנים ואופן לא נסכים לזה. אנחנו נגד בזבוז של כספים של רשות השידור. אם יש לך כסף, אמרתי למנכ"ל, תגדיל את השי לחגים שקיצצת אותו בצורה משמעותית. אמרנו: לא נבוא לאילת, ובאמת הצלחנו לטרפד את המהלך הזה.

שי לחגים לא יפתור את הבעיות של רשות השידור.

לא יודע. דבר שני, יום ספורט. יום ספורט עולה מאות אלפי שקלים.

זה לא פרופורציונלי, הבמה הזאת, הדיון הזה.

סליחה, אדוני. אתה גם רוצה להגיד לי איך לנהל את הישיבה?

סליחה.

למי לתת רשות דיבור? איחרת בחצי שעה ויש לך עוד טענות? יש לי טענות אליך שאתה מאחר בחצי שעה.

אני מתנצל.

תן לדיון להתנהל.

בעיצומו של המשבר הגדול החליטו לעשות יום ספורט, לבזבז כספים בלי סוף. אנחנו ביקשנו לא לקיים את יום הספורט הזה, כי כשאנחנו נמצאים בצרות, אין שמחות באמצע האבל. ובאמת, יום הספורט בוטל ואני בטוח שחסכנו בזה הרבה כסף, אז שלא יבואו להגיד לנו שאנחנו מבזבזים כספים.

אתה יודע כמה חסכתם בביטול יום הספורט? כמה נחסך?

- - -

10,000 שקל, לא חשוב.

זה בדיוק הסכום. 30,000 שקלים.

מר גרזון, תאפשר גם לוועדים אחרים.

עוד שני סעיפים.

יש הרבה יועצים, בלי סוף יועצים. עוד מעט יתקיים דיון על הדו"ח שהוציאה המבקרת – תראו בזבוזים של מיליונים על יועצים. אולי 20 משרדי עורכי-דין הרשות מעסיקה, היא מעסיקה חמישה משרדים של רואי-חשבון, כשארבעה מתוכם נבחרו בלי מכרז.

באמת, יש כאן במשך שנים התנהלות קלוקלת. אחר כך באים וזורקים הכול עלינו. מה, נוצר סתם גירעון של 100 מיליון שקלים? מי אחראי לגירעון הזה שנוצר, על זה לא מדברים.

נוצר גירעון. נכון, צריך לקצץ בגירעון הזה, אבל מי אחראי לגירעון הזה? מי שאחראי, שיסיק את המסקנות וילך הביתה. אני חושב שבכל מדינה מתוקנת אחרת זה היה קורה כך.

ומה עם האוצר? הוא לא אומר למנהלים האלה נכשלתם בתפקידכם. הוא אומר: בואו נקצץ לעובדים, נזרוק עובדים הביתה.

בשביל זה יש רפורמה דרקונית, ושוב בעניין הרפורמה אני רוצה להעיר.

אנחנו לא דנים היום ברפורמה. אנא ממך.

לא, אתה הזכרת את עניין הרפורמה.

אנא ממך. תודה רבה. הוועד הבא.

ברוך אסקרוב, יושב-ראש ועד עיתונאי הרדיו בתל-אביב. חברי, גדי בן יצחק, הוא יושב-ראש ועד העיתונאים בירושלים, אנחנו שני ועדים שונים.

הופעתו בוועדות יותר שכיחה כי הוא ירושלמי.

אמת. אני יושב-ראש ועד חדש, מזה חודשיים, חודשיים וחצי. יש רפורמה ויש קיצוצים. אנחנו לא יכולים להפריד אותם אחד מן השני. אנחנו לא נכנסים לפרשנות אם אחד ננקט כדי להלחיץ את השני. אם זה כך, תוצאתו דווקא שלילית, לא מועילה.

אבל, המנכ"ל זימן אותנו ביוזמתו להיוועץ על הקיצוצים לפני שהם נכנסים לתוקף. אכן כך. אבל, בסך הכול, אנחנו לא בסיטואציה לקבל את הנתונים כדי להרכיב משקפיים ולהציע הצעות.

בסך הכול לא יכולנו. היתה דווקא הצעה מאוד יפה של חברי הטכנאי מתל-אביב, חבר הוועד, לזר צנדקוביץ', שאפשר להילחם בגירעון בין השאר גם על-ידי הגדלת הכנסות, לא רק על-ידי הקטנת הוצאות.

מה שאני רוצה לומר, שלא יכולנו להתפתח בעניין הזה, ומה שנותר לנו זה להגיב על קיצוצים שנופלים.

אני רוצה לעשות תרגיל מחשבתי ולומר – ההנהלה לקחה את כל ההחלטות, קיבלה את כל ההחלטות שהיה הכרחי לקבלן. צריך לקצץ. אם אכן צריך לקצץ, אז כאשר מנהיגים מערכת, מה שיש זה לפחות להראות – כולנו סובלים. כולנו – אנחנו מחמירים עם עצמנו תחילה כדוגמה אישית.

ולצערי, אינני יודע – אני לא יודע אם מישהו מהוועד המנהל נמצא כאן, אני פשוט קורא עיתונים – שהצעתו של המנכ"ל לקצץ 5%, וצר לי ש- 5% ולא יותר – מבכירים, נדחתה על-ידי הוועד המנהל.

אז אני רוצה לספר לכבוד היושב-ראש ולכבוד כל החברים הנוכחים כאן, שאצל מי כן הצליחו לקצץ? אצל ציונה – המרכזנית ברדיו בתל-אביב, שאני אפילו לא הוועד שלה אבל אני בוחר להזכיר את שמה לפני חברינו העיתונאים, שאני מייצגם בתל-אביב.

היא, על עבודה שעשתה, קוצצה, אבל לבכירים אי-אפשר כי יש חוזה. ציונה – אין לה כסף לעורך-דין שיעשה לה חוזה אישי, אז היא מקוצצת, ועוד בעבודה שעשתה.

אז כמובן שהתגובה היא: רגע, רגע, אם היא עשתה עבודה זה כמובן הפרת חוק, אבל היא עכשיו צריכה להיכנס לתהליך. איזה דבר זה? ומה עם הנראוּת?

אני מצפה שהוועד המנהל ושההנהלה לא תניח לוועד המנהל, לא לאשר לה, ותבוא לעובדים ותציג את זה – עם הבכירים תחילה, ועם הבכירים עמוק יותר.

מה שקרה זה שאנחנו – ולא משנה כאן הבדלי הסקטורים – קוצצנו, ואילו הבכירים יקבלו – דגש על ההטיה בזמן עתיד. והדבר הזה, קשה להעביר אותו בקרב העובדים, כך שאפילו אם הקיצוץ הוא הכרחי, צריך אפילו להסביר בבית, והדבר הזה מאיים על הרפורמה.

אני לא יודע, אני פה לא על תקן פרשן ואני לא מייצג את חבריי שמייצגים את עצמם, אבל כך הרוחות גועשות וכך זה מתגלגל על הדיונים ברפורמה, והנה מעגל הקסמים.

מר אסקרוב, שאלתי את ועד הטכנאים מה ממוצע הקיצוץ. אתה יכול לומר מה ממוצע הקיצוץ אצלכם?

כיוון שהקיצוץ מנסה – אם הבנתי נכון – לא לפגוע בהסכמים, אזי זה לא קשור, זה לא קיצוץ צודק. זה קיצוץ לפי האפשר, איפה שזה לא יוכל להיחשב כהפרת הסכם.

ואז, דווקא העובדים החלשים – למשל, אלה ששכרם הוא יסוד פלוס שעות נוספות שבהסכם פלוס שעות נוספות שמעל ההסכם – שלא תחשוב, כבוד היושב-ראש, שזה מצטבר למגדל שלוש קומות. זה מעט.

אתן לך דוגמה. אני עובד עם מפיקה, היא קיבלה העלאה בדרגה. מה התוצאה בשכר? ירידה. למה? משום שהיא קיבלה עד כה השלמת הכנסה.

אני לא יודע אם בכלל השולחן הזה יודע. אני לא רואה את ההיוועדויות איך לעשות את הקיצוץ- לא מתווכח על היקפו כרגע – את הקיצוץ שהנגזר צודק. והנראות הזאת היא קריטית כי אנחנו קהילה של עובדים. המנהלים והעובדים, על הסקטורים, אנחנו קהילה אחת. בתוכנו יש הבדלים, יחדיו אנחנו קהילה אחת ולא ייתכן שהמשפחה הזאת לא תתכנס ולא תעשה את זה צודק, ועם הבכירים יותר מהר, יותר עמוק, יותר כבד. ושיראו ויידעו את זה.

תודה רבה.

עוד הערה אחרונה. אני שומע – ואולי זאת הזדמנות להסביר לי כי אינני מבין – שיש יוזמות שנבלמות בוועד המנהל להשבתת מגן. אולי יסבירו לי, לחבריי, מה התועלת בהשבתת מגן, אולי נצטרף ונתמוך, אינני יודע, רק כשנלחמים לעשות שידור ציבורי – פתאום השבתת מגן. למה היא טובה? להאזנה לתקציב, לא יודע. הסבר. אנחנו קוראי עיתונים. חבל.

הוועד הבא, בבקשה.

יעקב לוי, ועד הטכנאים בטלוויזיה.

ועד טכנאי הטלוויזיה ירושלים, תל-אביב, כל הארץ?

כל הארץ. אני רוצה לתאר איפה אנחנו בעניין הרפורמה, ואז להתחיל, ברשותך. אנחנו עובדים שנתיים וחצי על הרפורמה. 42% מהעובדים, הסכמנו שהם מפוטרים – ואני אומר דברים שאין להם אח ורע בכלל במדינה.

יפוטרו ברפורמה.

יפוטרו ברפורמה – 42% מהעובדים. זה לא מוסד שנסגר אלא מוסד שמתוקצב. הסכמנו לוויתור של עד 18% מהשכר שלנו, גם לזה אין אח ורע. הסכמנו לשעון נוכחות, שאין לנו עד היום.

לגבי הציוות - אנחנו מקבלים גם שההנהלה, היא תקבע את הציוות, אבל מה הם רוצים עוד? הם רוצים גמישות ניהולית. גמישות ניהולית זה שם ענק – לא מספיק כל זה – אבל בשם הגמישות הניהולית, בעצם הם הולכים למחוק פשוט את כל המקצועות הטכניים. נמחוק ונעביר אותם, בעצם הם אומרים אנחנו נקבע מי יעבוד שם.

מה המשמעות? הם עשו בעצם טעות יסודית ב- 42% האלה, וזה מופיע בהמשך כל הדיונים. ב- 42% הם עשו את זה רוחבי. זה כמו הטכנאים – זה נכון לנו ונכון גם לרדיו – שהם קיצצו קצת יותר ממה שצריך.

הרבה יותר.

הם קיצצו, ועכשיו נמצאים בחוסר. ואז מה הם עושים? הם אומרים: נעשה משהו אחר. ניקח את המקצועות האלה שעד היום עשו העובדים הטכניים, ואנחנו מעבירים את זה לעיתונות הפקה. במפורש הם אומרים את זה. הם אומרים: ייצא צוות, ואתה לא תצא לשם. מי שיעשה את העבודה שלך זה או הכתב, או הצלם שלא שייך לדירוג הטכני, אלה יעשו את העבודה שלך. ואנחנו אומרים להם: לא, אלה מקצועות שלנו, אנחנו נעשה – בנושא העריכה. אנחנו נעשה את העבודה, למה? כי הם קיצצו מאתנו יותר מדי.

כמובן שלא הסכמנו לקיצוץ של 42%, ועכשיו הם רואים – בעצם כשאנחנו אומרים 90% מהרפורמה נסגרה, היא נסגרה, כל הדברים האלה מסוכמים. נשאר הקטע הזה, שזה לא הרבה – כשגם, העלינו רעיונות שונים ומשונים לפתור את זה – אבל זה לא הספיק.

ואז, הם יצרו משבר. ואיך הם יצרו משבר? עם משבר מתוכנן שההנהלה יצרה. ואם אתה אומר לנו- אנחנו עשינו את העיצומים, לא. במפורש לא. מי שעשה את העיצומים זה ההנהלה. היא יצרה את העיצומים. בדצמבר הם ישבו והחליטו על עיצומים שיתחילו ב-1 בינואר. הם החליטו על שורה של עיצומים.

הם עשו את העיצומים. שתקנו. שתקנו. היה סכסוך עבודה. שתקנו. הם באו אלינו ואמרו: למה אתם שותקים? זה לא הסתדר לתסריט שלהם. שתקנו.

ואז מה הם עשו? אם תקראו מה שהם החליטו בהתחלה, היה להם תכנון – ב-1 בינואר שורה של קיצוצים, ואחר כך ב-1 במרס החרפה של הקיצוצים. הם ראו שאנחנו לא מגיבים, ואז מה עשו? מה-1 במרס הם הקדימו את הקיצוצים המיועדים ל-1 במרס, הם החריפו אותם.

אמרנו להם: אנחנו לא עושים כלום, עדיין כשהחרפתם – כי אנחנו ידענו שזה התסריט שלהם – כי הם רוצים להביא אותנו עד כדי השבתה מלאה, כי זאת התוכנית שלהם.

הם אפילו כתבו.

מה הם ירוויחו, לפי גרסתך, מהשבתה מלאה?

הם ירוויחו שאנחנו נבוא כנועים מאוד להסכם הרפורמה.

לסגור את רשות השידור. זה מה שהם רוצים.

לא רק. מי שמכריז על השבתת מגן, לא מקבל משכורת.

לא ההנהלה, סליחה. אני מדברת על האוצר.

לא ההנהלה. דרך אגב, בגמישות הניהולית, עם ההנהלה עוד יש דיבורים. הדברים שם יכולים איכשהו להיסגר, בא האוצר ואומר לא. עד הסוף. גמישות ניהולית מוחלטת.

זה מעלה תהיות – לא יודע – אולי מישהו לא רוצה את הרפורמה. דרך אגב, הרפורמה מאוד קשה.

איך אתה רואה את פתרון הסכסוך? איך אתה רואה את פתרון המשבר?

עוד נקודה. אנחנו לא עשינו שום דבר כל עוד ההנהלה לא הפרה את ההסכמים הכתובים אתנו. עכשיו היא הפרה, ואני יכול להצביע לך באיזה נושאים – שלחתי מכתב להנהלה איזה סעיפים, כתבתי להם: הסכם משנת 87', סעיף כזה וכזה; הסכם לשידורים לא מאוישים, הסכם משנת 82', איזה סעיף. כתבתי להם את הכול. שום תגובה. כלום.

הבנתי. לטענתך, יש כאן פגיעה בהסכמים.

יש פה פגיעה בהסכמים. יותר מזה. אם הם מדברים על קיצוצים – הם הוציאו עבודה החוצה. לפעמים, כדי לקצץ שעתיים נוספות – כמה עולה שעתיים נוספות? גרושים. הם מוציאים עבודה החוצה – עריכות – שמשלמים. במקום 100 שקלים, הם שילמו 1,500 שקלים עריכה בחוץ – לא חשוב.

העיקר שזה לא ייצא מתקציב שכר.

לא מתקציב שכר – כי כאן אין קיצוץ.

יש את אולימפיאדת החורף. הם הגדילו לעשות באולימפיאדת החורף. זה בעצם נכס של רשות השידור במשך שנים, ואם דיברת על תוכן ששייך לנו, נתנו אותו לקבלן חיצוני – צ'רלטון – אנשים שיעשו כסף. למה? כדי שאנחנו לא נרוויח קצת כסף. חמישה אנשים היו צריכים לעבוד בלילה. לא, אתם לא תעבדו בלילה.

ומביאים לי קלטת לשדר, כלומר הגדילו לעשות, בניגוד לכל ההסכמים. מישהו אחר ישב – חברה חיצונית, היא תקליט ותביא לך לשדר את זה. עד כאן.

אתם צריכים להבין. יש כאן גם פגיעה בציבור. שידורי אולימפיאדה, מאז ומעולם שודרו אך ורק בערוץ הראשון למשלמי האגרה, בחינם.

הלכו, נתנו את זה לצ'רלטון, ללא תמורה כספית, שימכרו את זה בכסף לאנשים. מה עם אנשים שאין להם כסף, שלא יכולים לראות את ספורט 1 וספורט 2?

אולימפיאדת החורף לא משודרת ברשות השידור?

לא שודר, הם נתנו את זה, על מנת לפגוע בעובדים.

אולי קיבלו עבור זה כסף?

לא קיבלו.

אולי.

למרות שאני גם ועדת הספורט, אני מציע כרגע לא להיכנס לדבר הזה. איך אתה רואה את סיום הסכסוך?

סיום הסכסוך - בעצם, מי שמוביל אותו זה הרפורמה. סיום הסכסוך יהיה כאשר אנחנו נתקדם ברפורמה, הסכסוך הזה יתבטל.

יותר מזה. אני פה מצהיר ואומר – אם ההנהלה תכבד את ההסכמים, אנחנו לא עושים שום עיצומים. שום דבר. רק על כיבוד הסכמים. אם היא רוצה לקצץ – שתקצץ איפה שהיא רוצה. אם היא עומדת בהסכמים, אני מצהיר פה, אנחנו לא עושים שום דבר.

גמרנו עם הוועדים? תודה. משרד האוצר.

שמי ברק שטרוזברג, אני סגן הממונה על השכר באוצר. אני אתייחס קודם לאמירות שנאמרו פה ואחר כך למהות של הדיון.

ראשית, לגבי מעורבות בניהול –יעידו לפחות ההנהלה, שאני בטח לא הצעתי אף אחד מהרעיונות של הצמצומים האלה. לא מעורבות, וכן אחת-עשרה בלילה ולא אחת-עשרה בלילה.

רק שלחת מכתבים.

אני ממש מבקש לא להפריע לי, אני לא הפרעתי.

אני מבקש סליחה.

אני אגיע לזה בסוף, לגבי מהות הצמצומים ולמה צריך.

לגבי סגירת רשות השידור, אני בשנתיים וחצי האחרונות מבלה בין יומיים לשלושה ימים מלאים בלנסות להוביל את הרפורמה הזאת לסוף – כולל גיבוי של שר האוצר וכולל גיבוי של אגף תקציבים, שמוכן להזרים מאות מיליוני שקלים כדי להבריא את רשות השידור.

אז להגיד שמשרד האוצר לא תומך ברפורמה ורוצה להבריא את הרשות – אני חושב שזה לכל הפחות לא נכון.

לגבי הסכם הפרישה, אני רוצה להזכיר לכם שמי שחתום על הסכמי הפרישה זה הארגונים היציגים שלכם. זה ההסתדרות ואיגוד העיתונאים, שהסכימו בסופו של דבר בצורך, שזה הצמצומים. אז אם יש לכם טענות, אז לא פחות מאתנו ומההנהלה, לבוא גם לאיגודים המקצועיים שלכם - שהבינו בסוף שזה כורח המציאות.

לגבי הצמצומים, אנחנו אכן פנינו לרשות השידור – אנחנו זה אגף תקציבים והממונה על השכר – לראות איך אנחנו מצליחים לצלוח את השנה הזאת שאמורה להוביל באין שינוי, לגירעון של 100 מיליון שקלים. ביקשנו מהם לנקוט צעדים כדי לצמצם.

לצמצם זה אומר שכר, זה אומר בדברים אחרים – ואני אומר לכם, חבריי מההנהלה – גם בבכירים. אם צריך לעשות צעדים יותר דרסטיים מול הבכירים – לרבות פרסום שמות הבכירים שלא מוכנים להתנדב להוריד מהשכר – אז תעשו גם את זה.

בעניין הזה אני מזדהה לחלוטין עם העובדים. לא יכול להיות שהם יחוו את כל הצמצומים האלה, ואתם בהנהלה – מטעמים משפטיים כאלה ואחרים – לא. זה בעיני לא פחות מחייב.

על איזה רמות שכר אתה מדבר של בכירים?

הבכירים שם, שכר מנכ"ל הוא שכר מנכ"ל של משרד ממשלתי, שזה 30,000 שקלים. הבכירים מסתובבים סביב ה- 80%, 90%. אין הרבה כאלה, זה צעד סימבולי יותר מאשר חוסך כסף, אבל אני חושב שהוא מחויב המציאות.

אנחנו הצענו, כל מי שמרוויח מעל 15,000 שקלים, בחוזה – לקצץ לו.

הוועד המנהל שלהם לא אישר את זה.

הוועד המנהל לא אישר כי טענו - - -

ברור לך שאלה חוזים אישיים.

נכון. אלה חוזים של בכירים. לעומת זאת, פה הם לא מקצצים בבסיס, הם מקצצים בשעות נוספות- שזה פררוגטיבה ניהולית.

לא משנה.

ופה צריך לעשות את זה וולונטרי, ולכן חוות הדעת המשפטית אמרה שלא.

נכון. כי בהם אפשר לפגוע רוחבית בבת אחת. בבכיר זה כל אחד לעצמו, בחוזה אישי.

אני מזדהה לחלוטין עם זה שההנהלה צריכה להתגייס לעניין הזה לא פחות מהעובדים.

אגב, זה גם קוסמטי, ברור לך.

באיזה מובן?

במובן שכיסוי הגירעון מהקיצוץ בשכר הבכירים – לא זה מה שיעשה את ההבדל.

זה עוזר להעביר את זה בקרב אוכלוסיית העובדים.

האם עד סוף השנה ייפתר הגירעון ברשות השידור, מר שטרוזברג?

אני חושב שצריכים לעשות עוד צעדים בשביל לקצץ.

האם אחרי התוכנית הזאת אנחנו נהיה מאוזנים בסוף השנה?

לא.

זה לסגור. אין שום ברירה, זה רק לסגור. לא יהיה כלום על המסך, יהיה לכם שידור מחזורי.

חברים, לא הפרעתי לכם.

אפשר לקצץ לרוחב.

אנחנו חשבנו שלעשות צעדים שיביאו לחיסכון של 100 מיליון שקלים, המשמעות היא סגירה, הם צודקים. ולכן, חשבנו שצריך לעשות את זה מידתי, ובינתיים להשלים את המהלך הגדול, שזה הרפורמה- כי הרפורמה באמת תתניע מהלך של פרישת עובדים, של להתחיל לחסוך בעובדים שיפרשו, בהזרמת כספים של משרד האוצר, בכל המהלכים שיביאו בסוף להבראה.

ברק, יש לי שאלה. אם אנחנו על סיפה של רפורמה – שתיעשה, מן הסתם, בהסכמה – אז למה עכשיו ההתעללויות האלה? בשביל מה?

אני לא חושב שזה התעללויות.

למה אנחנו פה חושדים? כי יש משהו מאוד מוזר בהתעמרות הזאת בעובדים עכשיו, כשאתה ממש רגע לפני רפורמה, ולכן יש חשד שהולך וגובר שאתם לא באמת רוצים את הרפורמה. אתם רוצים להביא את סכסוך העבודה הזה למקומות כאלה שהרשות פשוט תושבת ותיסגר, ואז גם לא תהיה רפורמה כי הרשות פשוט תיסגר.

אני לא מבינה את ההיגיון של הצעדים האלה, לפני רפורמה. תסביר לי.

הבקשות שלנו לפסק זמן של חודש, של חודשיים - נדחו.

היינו שם. אנחנו שנתיים וחצי נהגנו משנה זהירות – לא לפגוע במשא ומתן ולנהל אותו, במה שנקרא, הפסקת אש, כי הבנו שברוח טובה אפשר לגמור את זה.

אני אומר לכם, אתם מסתכלים עלינו ובודקים את תום הלב שלנו – אני משוכנע – והחברים שלי מהטכנאים, אני יכול להגיד הם ממש חברים כי אנחנו יושבים אתם המון; אומנם יש לנו מחלוקות בעניין ההסכם אבל אנחנו באמת אני חושב ביחסים טובים – אני משוכנע שהחברים בצד הזה לא רוצים את הרפורמה הזאת.

יש לי שאלה אליך.

אבל למה אתה לא עונה לנו?

לא רוצים את הרפורמה הזאת כי היא תסב להם נזק.

שאלתי שאלה מאוד קונקרטית.

אז אני אבנה את הטיעון.

אפשר לענות עליה תשובה מאוד ברורה.

אני אבנה את הטיעון. לשחרר את הלחץ – בין אם זה בהזרמת כספים של האוצר –לבוא לשר האוצר, להגיד לו: תן 100 מיליון שקל, על חשבון משרדים אחרים – סליחה על הפופוליסטיות, אבל זו תהיה המשמעות.

אז אתה לא רוצה רפורמה.

לא. אני אומר: המשמעות של לתת - -

על חשבון ערוץ 10 אולי.

- - את הכסף ולשחרר את הלחץ תביא לכך שהוועדים, שעושים את זה בצורה די מיומנת, ידאגו לכך שלא תהיה רפורמה. הם לא רוצים.

עדיין לא ענית על השאלה.

- - -

סליחה. אני אשאל את השאלה בכיוון אחר. לפי דעתך, המהלך של הסכסוך הזה תורם לקדם את הרפורמה או מעכב את הרפורמה?

אני לא שם. אני חושב שהגענו למצב של אין ברירה.

אנחנו בטוחים שזה מעכב.

סליחה. אני שואל את האוצר.

אני חושב שאין ברירה, והקשר – אומנם, כמובן שיש קשר בין הקיצוצים לרפורמה – אבל אם מחר ההנהלה והדירקטוריון, שהם נושאי משרה, יצטרכו להתמודד עם תביעה של ספק שלא קיבל את הכסף שלו, והוא יגלגל את זה לפירוק, אז הרשות תתפרק ממילא, אין ברירה.

למה אתה לא עונה לנו?

כבוד היושב-ראש, התשובה נמצאת בעולם הפיסיקה. מאוד פשוטה. אם המנכ"ל ומנהל הרדיו עוסקים בקיצוצים, הם לא עוסקים ברפורמה.

שאלנו שאלה פשוטה. אתה רוצה ברפורמה, מן הסתם.

נכון.

ככה אתה מצהיר, אתה עוסק בזה ימים כלילות.

האם העיצומים האלה מקדמים או מעכבים?

לא, העיצומים זה מה שהעובדים עושים.

לא. העיצומים זאת תגובה למהלך שאתם עושים.

הקיצוצים.

העיצומים לא אירעו יום בהיר אחד.

מה נאמר בדצמבר? שאם אתם עושים את הצעדים האלה, העסק יתדרדר.

שאלה אם הצמצומים הם רלוונטיים, ואני אומר לכם - - -

הם רלוונטיים. צריכים לקצץ, אין על זה ויכוח.

אני לא יודע.

אבל ממילא אתה הולך לעשות את זה במסגרת הרפורמה.

נכון.

את כל המהלך הגדול. אז למה המהלכים הקטנים האלה עכשיו? כדי להגיע לרפורמה חבולים וסגורים?

אני חושב שאם המצב ימשיך ויום יגלגל יום והכול בסדר - -

אבל בשביל זה יש רפורמה.

- - מבחינת העובדים אין שום עניין להגיע לסוף.

אה, הבנתי...

אין שום עניין להגיע לסוף. אם היית אומרת לי: קח שבוע ותגמור את זה – וזה אומרים לי כבר שנתיים - - -

אז אתה רוצה להתעמר בהם עד שהם יבואו ויגידו "רוצה אני"?

לא. למה את מכניסה לי מילים לפה?

אתה אומר שהם לא יבינו. אתה מדבר על זה כאילו זה סכסוך עם הפלסטינים.

לא. אני חושב – אם היו לפני שנתיים אומרים לי: אל תנקוט צמצומים, תספגו את הגירעון, שבסופו של דבר או הממשלה או הציבור יצטרכו לשלם אותו, ואז תהיה רפורמה – זה לא קורה.

אני אומר לך – זה לא יקרה כי מבחינתם, אני השתכנעתי שאין להם שום עניין – בייחוד לטכנאים, שהם משלמים באמת את המחיר הכי כבד ברפורמה הזאת – להגיע לרפורמה. הם לא רוצים אותה.

יש לי שאלה אליך. מקובל עליך מה שאמר מנכ"ל רשות השידור, שלא פוגעים בהסכמים?

אני חושב שהם קיבלו חוות-דעת משפטיות, שמה שהם עושים, לא פוגע בהסכמים.

קודם כול שאלתי אותך האם מקובל עליך שהקיצוצים האלה שעכשיו רוצים לעשות אותם, הם לא קיצוצים שיפגעו בהסכמים כתובים וחתומים.

אני לא צריך להחליף את ההנהלה בעניין הזה, אבל אני חושב שהנהלת רשות השידור - - -

למה? אתם יודעים יפה מאוד להתערב בשכר כשצריך.

התקבלה החלטה, על-פי חוות-דעת משפטית שלא פגעו בהסכם קיבוצי.

סליחה , גם לנו יש יועצים משפטיים.

סליחה.

אז תלכו לבית-הדין.

לא נלך לבית-הדין. לא רוצים ללכת לבית-הדין.

מר ברק – כמו שאתה יודע, בהתחלה נתתי כאן את הנאום של הבוקר על חשיבותו של השידור הציבורי - אני חושב שגם חברת הכנסת יחימוביץ'.

סליחה שהחמצתי אותו.

אנחנו מחברי הכנסת שמבינים שהשידור הציבורי הוא החמצן האמיתי של הדמוקרטיה, אי-אפשר לסמוך על השידור המסחרי בעניין הזה. יש לו חשיבות, אבל לא לעניין הזה של המשטר הדמוקרטי.

תבין אתה את העניין. עובד שמקצצים לו בפועל 50% בשכר, מה אתה מצפה שהוא יעשה? אני שואל אותך. אתה נראה לי אדם הגיוני – אני לא מכיר אותך, אבל אתה מדבר בהיגיון, נראה לי שאתה מדבר גם באחריות, ואני מאמין לך שאתה רוצה את הרפורמה כי זה גם כישלון אישי שלך אם לא תשיג אותה – אז אני שואל אותך: אתה מכיר עובד במדינת ישראל שלאורך זמן הגיע לו, לא הגיע לו, קיבל שכר, ויום אחד אומרים לו מקצצים לך?

מה האלטרנטיבה? האלטרנטיבה זה ששר האוצר יזרים כסף?

אתה, יש לך שיטה – אתה לא עונה לי – שיטת אגף התקציבים.

אתה מתעקש לענות על שאלות שלא שואלים אותך.

לא. אם תציגו לי אלטרנטיבה, תגידו לי מה האלטרנטיבה. יש מצב של 100 מיליון שקל גירעון.

אני אגיד לך מה האלטרנטיבה כמו שאני רואה אותה. צריכים לשבת ולקבוע קריטריונים. קודם כול, קריטריון אחד – לא פוגעים בהסכמים. אם המדינה, אם רשויות ממלכתיות יתחילו לפגוע בהסכמים, זה לדעתי מערער את כל משטר העבודה שיש לנו כאן במדינת ישראל.

הדבר השני, קובעים עוד פרמטר אחד – למי מקצצים. לעובדים בכירים, לעובדים זוטרים? פרמטר שלישי – עד כמה אני מוכן לקצץ בשכר. עד כמה. אתה לא יכול לעשות קיצוץ מבלי לקבוע מראש - אני לא עובר קו מסוים בהפחתה הזאת.

לדעתי, אם יעבדו בשלושת הפרמטרים האלה, כמה שאפשר לקצץ, יכול להיות שאי-אפשר לקצץ את כל ה- 100 מיליון. יכול להיות, ונדמה לי שגם בהצעה הזאת לא מקצצים את כל ה- 100 מיליון. זה חלק מהתשלום להגיע לרפורמה.

אני, אין לי התנגדות שייקצב זמן להגיע לרפורמה, ומה שיהיה אחרי – או שיחליטו שסוגרים, או שיחליטו שלא סוגרים. אני גם מציע אגב לקבוע זמן – לקבוע מועד כדי להגיע לרפורמה. אי-הגעה לרפורמה הורסת את רשות השידור. הורסת את רשות השידור.

וזה לא מעניין אותי אם הטכנאים מעוניינים לא להגיע להסכם. יכול להיות – מסיבות שלהם – אז אני איאבק גם נגדם. מצד אחד, אני אעזור להם כי אני עוזר לעובדים. מצד שני, אני אגיד להם אתם כורתים את הענף שעליו אתם יושבים. אבל, בואו תקבעו את שלושת הפרמטרים.

מה שאני מבין – אם אני מבין נכון, מהבנתי את שירות המדינה והמערכת השלטונית – אני מבין שלרשות השידור אין את החופש המלא לקבוע מה יהיה היקף הקיצוץ של ה- 100 מיליון, ואיפה יהיה הקיצוץ. בסופו של דבר, האוצר אומר: הרי בסוף תבואו לבקש ממני כסף, אז תשכנעו אותי שאתם עושים את המקסימום. אגב, זה לגיטימי.

אני מבקש ממך שנגיע להסכמה על שלושת העקרונות האלה. אני גם לא אומר מה אחוז הקיצוץ כי אני בטוח שאתה תשב – לא תגיד לרשות השידור: גם אם הקיצוץ הוא 50% ממה שהוא הרוויח בחמש שנים האחרונות, אני אומר תקצצו 50%. זה לא עולה על הדעת.

זה לא מידתי בצורה קיצונית.

זה לא מידתי.

עוד לא ראינו דבר כזה ביחסי עבודה – קיצוצים של 50%.

אני סיפרתי בהתחלה – לא היית פה וגם חברת הכנסת שלי יחימוביץ לא היתה פה – אני התראיינתי ברשות השידור בשבוע שעבר, הייתי באולפן, ולא האמנתי.

לקחתי עובדים, אמרתי להם – תראו לי את העניין. אגב, באמת הם הראו לי. זה לא מידתי. יכול להיות אגב שלא הגיע להם, יכול להיות שכל הכסף בחמש שנים – עשו כל מיני דברים – יכול להיות. לא יודע.

אם לא היתה רפורמה, אז אתה אומר: בואו נגיע אתם להסכם איך זה יורד. בנק ישראל עשו דור א' ודור ב', הישנים והחדשים. אני לא יודע, יש כל מיני פטנטים, אבל לבוא יום אחד ולהגיד לעובד אני מוריד לך 50% מהשכר, זה דבר בלתי מתקבל על הדעת.

וזה לשחק באש בקשר לרפורמה כי אין שליטה על הדינמיקה.

מר אסקרוב, נדמה לי שאנחנו הבנו היטב את דבריך. שידרת כהלכה.

תודה רבה.

האם אפשר להגיע להסכמה שהם יפסיקו את השביתה, והאוצר מסכים – יחד עם ההנהלה- שבודקים מחדש היכן לעשות את הקיצוץ, על-פי שלושת הפרמטרים האלה? אל"ף, לא פוגעים בהסכמים כתובים וחתומים, כפי שההסתדרות וההנהלה מחליטות, לא רק ההנהלה. יש הסתדרות במדינת ישראל; מה זה הסכם חתום, מה זה לא הסכם חתום. לא כל מכתב שמישהו פעם כתב זה הסכם, יש בשביל זה הסתדרות. אני הייתי מוציא את העובדים. יש האיגוד המקצועי – ולפי דעתי, חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ואני סומכים על האיגוד המקצועי – שיגיד מה זה הסכמים, מה זה לא הסכמים.

שנית, זה צריך להיות פרוגרסיבי – הקיצוץ צריך להיות פרוגרסיבי.

הדבר השלישי – יש מינימום מידה מסוימת שמעבר לה לא מקצצים לעובד בשכרו, גם אם צריך לקצץ. אני לא יודע, תחליטו אם זה 5%, 10%, אינני יודע.

וגם שכר מסוים שבו לא מקצצים.

אפשר קיצוץ לרוחב, לכולם – 10%. מה הבעיה?

למה לרוחב?

אני לא יודע. אנחנו לא מנהלים משא ומתן. חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ואני לא מנהלים משא ומתן במקומכם. אנחנו נגן על זה שתוכלו לנהל משא ומתן בחופשיות. זה תפקידנו – להגן עליכם שהמשא ומתן יהיה חופשי.

אנחנו רק רוצים להציע איזשהם פרמטרים, להכניס אתכם לאיזושהי מסגרת, כדי לגמור את הדבר הזה. אתם – כולכם – כורתים את הענף שעליו אתם יושבים. לא תגיע ככה להסכם. לא תגיע להסכם הבראה, אני אומר לך. לא תגיע. אין לי ספק – העיצומים האלה מחבלים באפשרות להגיע להסכם הבראה. עובדים לא יגיעו ככה להסכם.

האם אפשר להגיע לסיכום הזה?

אני מוכן לבדוק את הקריטריונים ולהסתכל על הדברים. אני לא יודע להגיד לך מה תהיה התוצאה.

למה אתה - - -

אני לא יודע להגיד.

אתה שוב לא עונה לו לשאלה.

התשובה היא כן או לא, אז התשובה היא לא. התשובה היא לא כי אני לא יודע להגיד מה זה הסכמים. ברשות השידור יש עשרות הסכמים שהם לא הסכמים מאושרים. העובדים מחזיקים בהסכמים שהם טוענים שהם כן, ועכשיו להגיד אנחנו לא נפגע בהסכמים – אתה נכנס לפרשנות מה זה הסכם מאושר או לא.

זה ערב הרפורמה. בין כה וכה, ברפורמה אתה מבטל את הכול.

מה זה לקצץ ומה זה לא לקצץ. האם קיצוץ של שעות נוספות זה קיצוץ או לא? הרי כל משרד ממשלתי מחליט מחר שהוא צריך לחסוך בשעות נוספות.

אף אחד לא מקצץ ב- 50% בשכר.

לכן אמרתי שאני מוכן להסתכל על הקריטריונים. הסתכלתי כבר לפני הישיבה הזאת.

מתי אתה יכול לתת תשובה על שלושת הפרמטרים האלה?

לא יודע, עניין של ימים.

למה ימים? אני שואל למה ימים. למה לא שעות? באמת אני שואל. למה לא שעות?

כי זה לא עניין של שעות.

למה לא?

זה לא עניין של שעות.

הכול קשור במידת הדחיפות והחירום, ואנחנו במצב חירום.

אנחנו נותנים לך הגנה מלאה שצריכים קיצוץ. אנחנו נותנים לך הגנה מלאה, פה כמה חברי כנסת חברתיים אומרים לך.

אני גם לא מבין – אני מתנדב לעזור, לסייע ולבדוק את זה. בסוף יש פה ועד מנהל שיש לו אחריות נושאי משרה, כשהוא יידרש בבית-משפט מחוזי להגיד למה הוא לא עשה את הכי טוב בשביל לקצץ.

לא, תיכף הוא ידבר.

לא, לא, הוא יידרש לעוד שאלות. מי אמר שזאת השאלה שהוא יישאל?

ברק, תיכף נשאל אותו.

אני מוכן להתגייס, לא מוכן להתחייב על לוחות זמנים.

אני לא מבינה. מי מנהל את המשא ומתן בשם ההנהלה? האוצר?

כן, האוצר.

ברק, אני שואל אותך, תיכף נשאל את ההנהלה, הם לא פטורים. לפי הבנתי, המפתח זה אתה. לוּ היית אומר אני מוכן באופן חיובי לראות את שלושת הפרמטרים האלה כמסגרת לקיצוצים, עכשיו נפנה להנהלה והיינו שואלים אותה האם הדבר הזה גם מקובל – כי את צריכה לבצע את הדבר הזה, את צריכה עכשיו לראות מה הסכם, מה לא הסכם.

הם עשו את זה.

אנחנו באמת צריכים לדעת מה עמדת ההנהלה.

מה עמדת ההנהלה? עמדת האוצר היא שהם מוכנים לבדוק.

כבוד היושב-ראש, הגענו לשעת האמת, אי-אפשר לשחק את המשחק של רשות השידור עוד ועוד ועוד. ככה אי-אפשר להמשיך להתקיים. זה חלק מהעניין. כלומר, יש את בעיית השכר. מה אני מדבר על כך שאני לא יכול לייצר כמעט הפקות, ומה אני מדבר על כך שהלוח עוד שמונה חודשים כנראה יהיה ריק כי אין אפשרות לייצר חדשות.

אתה תמתין עד להבראה. אם תוך שמונה חודשים אין הסכם הבראה, אז כנראה באמת ירד מסך.

לא. היום. בטלוויזיה זה לא מהיום למחר, בניגוד לרדיו.

מר שקלאר, אני שוב אומר לך. הנחת היסוד של חברת הכנסת יחימוביץ' ושלי, שההבראה עומדת בפתח. ניתנו כאן 92%, מישהו אמר לי 85% גמור, אני מבין שיש סוגיה של הגמישות הניהולית.

אני לא בטוח כבר. אני הייתי הכי אופטימיסט בכל המגרש הזה של המשא ומתן, אבל מצד שני אני אומר: מה שלא הסתיים אחרי שנתיים וחצי של דיונים אינטנסיביים, ועם רצון משמעותי של האוצר – בניגוד לשנים קודמות, האוצר באמת היה מחויב לרפורמה, גם אגף התקציבים, גם הממונה על השכר – עם כל המשתמע, עם סגירת תקציב לעניין הזה, ואתם יודעים יותר טוב ממני מה זה לצבוע 800-700 מיליון שקלים לטובת רפורמה ולא לגעת בתקציב.

כן, אנחנו גם יודעים מה זה לפטר 42% מהעובדים.

סליחה, אדוני.

הוא מחלק לאוצר - - -

סליחה. אתה דיברת, לא הפריעו לך.

יש דברים בלתי נסבלים.

אתה תתפלא. צריך לסבול. תתפלא, אבל אתה תצטרך להתאפק.

אני באמת סובל.

אני מבקש ממך סליחה, אני מבין את מצוקתך. לי לא קיצצו 50% בשכר. אני הייתי נאבק בחורמה אם מישהו היה מקצץ לי 50% בשכר, ואני מבין אותך מאוד, כמו שאני מבין כל עובד שמקצצים לו 50%.

גם ברק היה נאבק אם היו מקצצים לו 50% מהשכר.

אני חושב שזה קיצוץ לא מידתי, אבל אני מבין שיש כאן סיטואציה מאוד מורכבת ומאוד מסובכת, שגם אתה מבין אותה, שגם להם אין את כל הגמישות לעשות את הקיצוץ איפה שהם רוצים, ויש אוצר. יש כאן איזושהי סיטואציה יותר מורכבת.

אי-אפשר לזרוק לחלל האוויר.

אין כאן הטובים והרעים, זה קצת יותר מורכב, יותר מסובך ממה שנראה על פני השטח.

אם למשל לי היה החופש לייצר קיצוץ לפי סדרי עדיפויות שלי, והייתי מקצץ חלק מהמשמרות של הטכנאים – שכרם היה נפגע אולי ב- 20%, ומטבע הדברים המקצועות האחרים היו נפגעים פחות. אבל פה מנסים לתפוס את המקל משני קצותיו. מחד, לא לגעת בהסכמים, אז גם אם אותו עובד מרוויח 30,000 או 40,000 שקלים, אני לא יכול לקצץ כי יש הסכם. ההצגה פה היא לא בדיוק מדויקת.

כן אבל אנחנו דיברנו על כמה פרמטרים.

ואז אסור לגעת בהסכמים. התקציב קשיח, אין כמעט כסף ממקום אחר, רק ממשכורות לקצץ, אלא אם כן אני לא אשלם לבזק את ה- 50-40 מיליון שקל בשנה. תעזרו לי אתם, וזאת מלחמה שאני עושה מול האוצר – לא לשלם את ה- 22 מיליון שקל דמי תדרים. למה האוצר מתעקש שאני אשלם לו עכשיו את ה- 22 מיליון שקל, למה הוא לא יכול לוותר?

זה בוועדת הכלכלה.

אני עכשיו צריך להיות בוועדת הכלכלה, כפי שידוע, ושם אני אצטרך לשאול את השאלה הזאת, ופה אני שואל שאלה אחרת.

אין ספק שצריכים לקצץ בשכר – גם חברת הכנסת יחימוביץ' וגם אני לא התווכחנו על הדבר הזה.

אבל אין לי מהיכן, אני מודה על האמת.

מוטי, יש לי שאלה אחרת. למה אתה לא מחכה שייכנס היושב-ראש החדש לתפקיד? או-טו-טו הוא הולך להיכנס.

האו-טו-טו הזה כבר שמונה-תשעה חודשים.

למה הבהלה הזאת?

אל"ף, זה תשעה חודשים של או-טו-טו, כי לפני תשעה חודשים היה או-טו-טו, אני אפילו ישבתי אתו ותכננו דברים מסוימים, והמערכת המשפטית מתנהלת אחרת מאשר ועדות כאלה ואחרות. זה אחד, אני מאוד מקווה שייכנס.

אני לא יכול לחכות כרגע באמצעים שיש, שאני מחויב לקצץ 100 מיליון שקל, וכרגע הקיצוצים אולי יגיעו ל- 15% מהגירעון – אם אני אעשה את זה שנתי, כך שאני חייב להתחיל באיזשהו מקום. שלא יגידו לי: אדוני הנכבד, אמרו לך שיש גירעון, קיבלת מכתב מהממונה על התקציבים שכך אי-אפשר להמשיך ואתה חייב לגרוע מהתקציב, ואני אגיד לו לא, לא עשיתי כלום. ואם עוד שלושה חודשים היושב-ראש ייכנס? הוועד המנהל הקיים – יש לו את כל החובות והזכויות כמו כל ועד מנהל.

מר שקלאר, אם תעשה סימולציה של שלושת הפרמטרים ששנינו מציעים שעל-פיהם ייערך הקיצוץ?

אני מוכן לבחון את זה שוב. אני אשב שוב עם סמנכ"ל הכספים, נבחן את הדברים שוב ונראה. הבעיה שאין לנו מהיכן.

האם אפשר שתתקיים היום ישיבה עם משרד האוצר, עם סמנכ"ל הכספים, לעשות את הסימולציה הזאת ולראות אולי כאן טמון הפתרון?

אם תשחרר אותי מהוועדות בכנסת.

ואז אנחנו נפנה לוועדים להפסיק את השביתה באופן מיידי.

אני מוכן לבחון. היום אינני יודע אם נספיק, יש פה ועדות שרצות אתנו.

יש לך רק עוד ועדה אחת.

אפשר לשבת בערב.

בשעה 11:30 אתה גומר פה את כל הוועדות.

גם אצלנו יש ועדות כל הזמן. יש ועדת תוכניות למשל, אנחנו צריכים לראות איך מייצרים שידורים בתקופה כזאת.

אולי קודם כול לא מפסיקים שידורים, בתור שלב ראשון.

מר שקלאר, אם מותר לי להציע לך עצה של מנהל ותיק בשירות הציבורי. כרגע יש סדר עדיפות לדעתי שדוחה כל דבר מפניו – גם אני דחיתי דברים אחרים – זה לסיים את העיצומים, שלדעתי מסכנים את רשות השידור. אתם כנראה לא מבינים עד כמה העיצומים האלה מסכנים את רשות השידור. הם גם מאבדים את התקווה שתהיה רפורמה, כבר מאבדים את האמון, לציבור כבר אין סבלנות. למרות שאריה גולן אתמול עשה פתיח מדהים – באמת אני משבח אותו מאוד – אבל אוקיי, זה נכנס מפה ויצא משם. עם זה לא נגמר שום דבר.

צריך לפתוח ככה כל תוכנית.

ולכן אני אומר – תנו לנו תשובה תוך 24 שעות, אם אפשר. אתה יודע מה, לא 24 שעות, עד יום רביעי. אנחנו נקבע פה ישיבה ביום רביעי בשעה 08:30 לחצי שעה כדי לשמוע מה נגמר. קחו עד יום רביעי, 48 שעות, שבו עם האוצר, תראו האם ניתן תחת שלושת הפרמטרים האלה, אני אומר לכם שלדעתי אם תהיה הסכמה שלכם, אני חושב שאנחנו יכולים לשכנע את הוועדים – למרות שזה לא תפקידנו – סותמים את החור בספינה והספינה לא טובעת, ואין עיצומים. יעשו את הכול, יעשו "רישפל" מחדש, מחדש "ריסטרט", מחדש על כל העניין הזה. אפשרי?

אני לא יכול להגיד לא לכבוד היושב-ראש. אנחנו נבחן את הנושא, אני לא מבטיח תוצאות.

אנחנו נפגשים. כל החבורה הזאת תקבל הזמנה ליום רביעי בשעה 08:30.

אבל האם אפשר לעשות תיאום עם ועדת הכלכלה?

אינני יודע. אמרתי לך – על-פי תקנון הכנסת, נושא השידור נמצא באחריות ועדת החינוך והתרבות. תודה רבה, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:30).