PAGE
8
ועדה משותפת לנושא סביבה ובריאות

16.2.2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני



פרוטוקול מס' 9

מישיבה משותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת העבודה, הרווחה והבריאות

לנושא סביבה ובריאות

יום שלישי, ב' אדר תש"ע (16 בפברואר 2010), שעה 14:00

תזכירי השפעה על בריאות הציבור (שילוב היבטים בריאותיים בהליך התכנון והבניה

חברי הוועדה: דב חנין – היו"ר

רחל אדטו

אורנה מצנר – אגף מדען, המשרד להגנת הסביבה

שחר סולר – אגף תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה

לבנה קורדובה – אגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה

אביבה טריכטמן – אגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה

עו"ד בני זלמנוביץ – לשכה משפטית, משרד הפנים

רונית מזר – מנהלת האגף לתכנון נושאי, משרד הפנים

אינג' דוד ויינברג – מהנדס ארצי לתכנון וקולחין, משרד הבריאות

עומר לבנברג – ראש תחום איכות הסביבה, התאחדות ה תעשיינים

ציפי רון – יו"ר ועדת איכות הסביבה של מועצת ארגוני נשים בישראל

פנינה קפלן – החברה להגנת הטבע

אריק טפיירו – רכז תחבורה לשמירה על הסביבה, החברה להגנת הטבע

רונית פיסו – מנכ"לית הקואליציה לבריאות הציבור

מאיה קרבטרי – מנהלת קשרי ממשל, חיים וסביבה

ד"ר נורית פרידמן – מכבי שירותי בריאות

ד"ר מילכה דונחין – רופאת בריאות הציבור, בי"ס לבריאות הציבור, הדסה

דוד בר דרור

ד"ר אתי רוזנבלום

ד"ר נדב דוידוביץ – האגודה לבריאות הציבור

עו"ד חן תירוש – מחלקת דיני או"ס, משרד הרצוג-פוקס-נאמן

עו"ד נעמה אלעד – ארגון אדם, טבע ודין

שולמית הלברמן – ארגון טבע נקי

אברהם הלברמן – ארגון טבע נקי

יפה שפירא

וילמה מאור

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

תזכירי השפעה על בריאות הציבור (שילוב היבטים בריאותיים בהליך התכנון והבניה

ברוכים הבאים לישיבה של הוועדה המשותפת לענייני סביבה ובריאות. סדר יומנו בישיבה הזו הוא הנושא של האופן שבו היבטים בריאותיים משולבים או לא משולבים בצורה מספקת בהליך התכנון והבנייה. במסגרת הדיון של הוועדה אנחנו גם נעסוק ברעיון של תזכירי השפעה על בריאות הציבור. נשמע על הרעיון הזה וגם על האפשרויות של הקידום שלו באופן מעשי, התועלת ואולי גם המוגבלויות שלו. וכמובן נעסוק באופן ראשוני בהשפעות האפשריות של מהלך הרפורמה המאוד גדול שעתיד להגיע לשולחנה של הכנסת בנושא התכנון והבנייה.


אני אקדים ואומר שכינסתי את הוועדה מתוך תחושה שעד היום ההיבט הבריאותי איננו בא לידי ביטוי מספק במערכת התכנונית. למרות שהיבטים בריאותיים כן לפעמים מובאים כך או אחרת בצורה עקיפה הם אינם נדונים בצורה ישירה, מקיפה וכוללת. התוצאה היא הליך תכנוני פגום. התוצאה היא הליך תכנוני שאיננו משקלל את כל הצדדים של הבעיה עם השלכות סביבתיות ובריאותיות אפשריות מזיקות על בני אדם והסביבה שלהם. אבל מעבר לזה כאשר ההליך התכנוני איננו הליך ראוי ומספק התוצאה ההכרחית היא שהוא גם לא תהליך יעיל. כי כאשר הדברים אינם מובאים בחשבון בשלבים התכנונים הראשוניים הם הרבה פעמים פוגשים את ההליך התכנוני בשלבים יותר מאוחרים ולזה יש כמובן הרבה מאוד השלכות של סיבוך המערכת.


אני אאפשר לכל אחד ואחת מהאורחים והאורחות שירצו להשתתף בדיון להשתתף. למען הפרוטוקול כל מי שיקבל את רשות הדיבור יאמר את שמו ואת התפקיד שלו. מי רוצה לפתוח? נעמה בבקשה.

עורכת דין נעמה אלעד מאדם, טבע ודין. אנחנו רוצים לברך על הדיון הכל כך חשוב והקריטי הזה. בדיוק הייתי ביום עיון בכנסת על תהליכי שיתוף ציבור. מדהים בפורום שהולך להשפיע על הציבור בצורה כל כך מכרעת ודרמטית לא שיתפו את הציבור וכפי שאנחנו רואים תזכירי השפעה על הבריאות לא נכללים ברפורמה הזאת. יתרה מכך, ההיבט של תזכירי השפעה על הסביבה הוא לצמצם אותו ולהגביל אותו אפילו עוד יותר מראה את הבעייתיות של העניין. מבחינתנו תזכירי השפעה הבריאות צריך להתבטא בשני היבטים עיקריים. אחד, הפן של קידום בריאות, איך אנחנו מתכננים עיר, איך אנחנו מתכננים אזור בצורה שתשפיע לטובה על חיי התושבים, אמצעי תחבורה, מדרכות, דברים שונים בתחום הזה. וההיבט השני זה החסר שקיים בהליך תכנון בקשר בין חשיפה סביבתית והאלמנטים הבריאותיים. דבר שתקנות של תזכירים שקיימות כבר היום יכולות לתת מענה והרשויות לא מיישמות אותן כראוי. דוגמה בולטת, הליך תכנון עיר הבה"דים. תיק משפטי שאנחנו היינו מעורבים בו. בעצם מערכת הביטחון החליטה להקים את עיר הבה"דים בנגב בשיתוף המשרד לאיכות הסביבה, משרד הבריאות, רשויות אחרות למרות הקרבה של אותה עיר בה"דים מתוכננת לרמת חובב, אזור התעשייה ששנים סבל מכשל אכיפה סביבתית ורק בעקבות הליך משפטי שלנו בית המשפט העליון חייב את המדינה לעשות תזכיר השפעה על הסביבה. אנחנו טענו שבאותה הדרך אפשר היה לפרש את תקנות התזכירים. תקנות התזכירים קובעות שתוכנית מסוימת חשופה למפגע סביבתי צריך לחבר תזכיר שיבדוק את ההשפעה של המפגע הסביבתי על מה שמתוכנן. כבר היום אפשר לעשות את הבדיקה הזאת אבל אף אחד לא חשב שצריך לעשות אותה. וראה זה פלא התזכיר שנעשה קבע שאם לא יפחיתו את המזהמים ברמת חובב בשיעורים של בין 70%-90% אי אפשר לתת אישור ליישב שם חיילים. מאוד חבל שרשויות הביטחון היו צריכות לעבור תהליך משפטי כזה כדי להבין שהיה צריך לנקוט בצעדים האלה.


אפשר לראות עוד הרבה הליכי תכנון אחרים שבהם לא נלקחים בחשבון היבטים בריאותיים. אפשר לדבר על מכרה הפוספטים בערד, תחנת הכוח הפחמית באשקלון. נושא נוסף שאנחנו דנים בו כעת זה הנושא של בה"ד הנח"ל חשיפה של חיילים שם לקרינה מייננת. לא חשבו על החשיפה התעסוקתית של החיילים, איך תנאי השירות שם משפיעים על חשיפה סביבתית. כל מיני היבטים ששוב ושוב אנחנו רואים חסרים בהליכי תכנון שצריכים להילקח בחשבון. תודה.

תודה רבה. ד"ר נדב דוידוביץ מאיגוד רופאי בריאות הציבור והפורום לקידום ל-HIA בישראל. Health Impact Assessment.

התחום של התכנון יש לו השפעה מכרעת על בריאות הציבור. גם בהקשר של תכנון ערים, תשתיות, מים, וקרקע. לפני שנתיים בעקבות כנס שנעשה יחד עם מרכז השל הקמנו קבוצת עבודה לקידום תזכירי השפעה על הבריאות בישראל. במסגרת הזאת גם גיבשנו טיוטה להצעת חוק שלאחר מכן עורך דין אתי רוזנברג תוכל להציג. יש פה שני היבטים. יש את ההיבט של Health Impact Assessment ויש את ההיבט של הרפורמה. הוצאנו נייר עמדה מדוע לדעתנו השינויים שמוצעים ברפורמה יכולים לפגוע בבריאות הציבור. הביטול של תוכנית מתאר מחוזית היא בעייתית כמקום שבו נתונים מרכיבים שיכולים לאפשר קידום בריאות ומניעת נזק. לאחד תוכניות מתאר ארציות זו הצעה בעייתית.


Health Impact Assessment זה כלי למקבלי החלטות. לא מדובר על מצב שבו מסיימים את כל התכנון ואז מעבירים אנשי הבריאות את ההערות שלהם. מדובר על זה שנושא הבריאות מתחילת הדרך יהיה על השולחן. הכלי הזה כולל שיטות אפידמולוגיות וטוקסיקולוגיות שיטות כמותיות. מעבר לזה זו צורת חשיבה שהיא חלק מתפיסה חברתית להכניס גם שיטות איכותיות של מעורבות ציבור. התהליך הזה מקודם כל ידי ארגון הבריאות העולמי. זה כלי שקיים בעולם. יש מדינות שכבר הכניסו אותו בחקיקה. זה לא פשוט. אין היום בארץ מספיק אנשים שיש להם את ההכשרה לבוא ולעשות את זה. צריך להיערך. אם רוצים להכניס את זה בחקיקה צריך לראות מה המשמעויות הכלכליות של כוח אדם שנדרש לדבר הזה. יש קונצנזוס גם במשרד הבריאות וגם במשרד להגנת הסביבה שהדברים האלה נחוצים. משרד הפנים הם שחקנים נוספים והם לא מספיק מודעים לתהליכים האלה וחשוב להכליל אותם בתהליך.

תודה על דבריך. כאפידמיולוג הייתי רוצה לשאול אותך. מה הם הסטנדרטים המקובלים בעולם בתחום האפידמיולוגי ואיך אנחנו יכולים להתגבר על אותו מרווח מאוד גדול של חוסר ידיעה לגבי השלכות בריאותיות?

תזכירי השפעה על הבריאות אפשר לעשות בדרגות שונות. אפשר לעשות תזכיר מעמיק שייקח חודשים רבים אבל אפשר לעשות תזכיר מהיר. משתמשים בנתונים קיימים עם כל המגבלות. מעריכים סיכונים. השאלה מה הפרויקט שמדובר עליו? מה הדחיפות? יש היבטים נוספים שבאים מכיוון המחקר הסוציולוגי של לשבת עם התושבים ולערוך ראיונות וסקרים להבין מה הדברים שמטרידים את התושבים.

תודה. עורכת הדין אתי רוזנבלום מהקליניקה הסביבתית באוניברסיטת בר אילן.

אנחנו מעוניינים לקדם הצעת חוק בתחום הזה. היא נוגעת במחשבה ששיקולים בריאותיים חייבים להיות חלק מתהליך התכנון. אם יילקחו בחשבון השיקולים הבריאותיים התוצאה הסופית תהיה יותר טובה כי יהיה לנו יותר מידע ונוכל להגביר את ההשפעות החיוביות ולמזער את ההשפעות השליליות. ההצעה שלנו אומרת שני דברים. אחד, צריך להבטיח שכל מוסדות התכנון יכללו אנשי מקצוע מתחום הבריאות. לא ייתכן שהוועדה הארצית לתשתיות לאומיות לא יהיו בה אנשי בריאות. צריכים לכלול אנשים ממשרד הבריאות וגם נציגי ארגוני בריאות.


הפן השני שבו אנחנו רוצים להטמיע את שיקולי התכנון זה הפן של המידע הבריאותי. איך נדע מה ההשלכות של כל תוכנית. כאן בחרנו להציע לשלב את השקילה במסגרת קיימת של תזכירי השפעה על הסביבה בגלל שזה מודל שפועל בארץ כבר הרבה שנים. גם הסתכלנו על מדינות אחרות וראינו ששוקלים שם שיקולים בריאותיים במסגרת הערכה סביבתית. אנחנו מציעים לתקן את החוק בתקנות המתאימות כך שלא יישקלו רק היבטים סביבתיים של תוכנית מוצעת כמו הנוף ומשאבי הטבע אלא גם ההיבטים הבריאותיים. אנחנו מציעים לתקן כמה סעיפים לחוק התכנון והבנייה, בעיקר את ההגדרה של תזכיר השפעה של הסביבה ולהוסיף ועל הבריאות ובהתאם לזה לתקן את התקנות כך שיכללו היבטים בריאותיים רלוונטיים.

מה זה נציגי בריאות לטעמך?

כמו שארגוני סביבה ממליצים על נציגים סביבתיים צריך שיהיו נציגים מארגוני בריאות הציבור והם ישבו במשרד התכנון.

אחת האפשרויות שעלו זה איגוד רופאי בריאות הציבור.

הרעיון של איש בריאות הוא נכון אבל השאלה היא מה ההגדרה של איש בריאות.

אנחנו מדברים על בריאות הציבור ולא על אדם שהמומחיות שלו קלינית.

זו צריכה להיות נציגות כפולה גם נציגות של משרד הבריאות וגם נציגות של ארגונים.

אני מדברת בשם רשת ערים בריאות בישראל. ארגון הבריאות העולמי יצא עם שתי יוזמות באופן מקביל. אחד שהוא קרא לזה: התכנון האורבני הבריא. והיוזמה השניה זה Health Impact Assessment תזכיר השפעה על הבריאות. שני מסלולים מקבילים. כשאנחנו מדברים על תכנון אורבני בריא אז כל תהליכי התכנון ברבדים המקומי והמחוזי והארצי חייב להיות input של איש בריאות הציבור כי הוא יכול להביא את ההיבטים הבריאותיים. ה-HIA הוא כלי, זאת שיטה שמשתמשים בה לצורך ניתוח של החלטות, או החלטה של מדיניות, או החלטה של תוכנית או החלטה של פרויקט, וזה לא בהכרח רק מבנים בתוכניות פיזיות. למשל, הייתי ממליצה לעשות HIA על ההחלטה להוסיף מע"מ על ירקות ופירות. נכון שיש פה מדדים אפידמיולוגים שצריך לקחת אותם בחשבון אבל זה לא בהכרח שצריך לבצע סקר. מה שכן הכרח זה לקבל את עמדת הנוגעים בדבר, גם תושבים וגם ארגונים שלהם נוגעת ההחלטה. ה-HIA כאשר עושים אותו באופן מהיר מסתמכים על עובדות קיימות שכבר הוכחו בעולם. אם יש לנו נתונים על הרכב האוכלוסייה מבחינה דמוגרפית כלכלית סביבתית אפשר לעשות אומדנים של השפעות בריאותיות על סמך מה שידוע מהספרות וזה לא תהליך שצריך לקחת יותר מדי זמן, וכמובן שמשקללים את זה אחר כך עם מה שהציבור חושב. יש לזה שלבים. יש לזה משנה סדורה איך עושים את העבודה הזאת. ובסופו של דבר מגישים המלצות. נקודת התורפה של ההמלצות שאפשר "לקנות" או "לא לקנות" את ההמלצות האלה. אבל אותו גוף וכאן צריך להיות גוף מוסמך שיש לו גם סמכות לעקוב אחרי ביצוע ההמלצות צריך לראות האם האומדנים האלה התממשו. אנחנו די בראשית הדרך.

הבאת את המע"מ כדוגמה או באמת את מתכוונת שזה חלק מתהליך שצריך להיות? כי אני הבנתי שהדיון כאן הוא יותר לגבי החלטות אורבניות. הדוגמה של המע"מ לטעמי היא לא טובה. כי החלטה כזאת רק מסרבלת את העניינים.

עשיתי הפרדה בין החלק הפיזי התכנוני ששם ברור שצריך לקחת בחשבון את השיקולים הבריאותיים וה-HIA הוא כלי נוח מוכר בעולם. אפשר ליישם אותו. הממציאים של הכלי ואלה שהנחילו אותו באירופה לא התכוונו לשימוש רק בהקשר הזה. הם התכוונו שבכלי הזה צריך לעשות שימוש בתהליכי קבלת החלטות בהקשר של מדיניות חברתית לא רק פיזית. לא סתם לקחתי את הדוגמה הזאת. זה באמת לא משהו פיזי. כאן היה ברור שהעלאת מע"מ תפגע בעניים. כאשר הולכים לעשות את ה-HIA יש שלב ראשון, שלב הסינון. לא על כל החלטה צריך לעשות HIA. זה מובן מאליו שיש לזה השלכות לא טובות על פלח מסוים חשוב באוכלוסייה. אם זה מובן מאליו שזה יפגע אז זה לא טוב מראש. אז לא צריך לעשות HIA. צריך להפעיל את הכלי על אותן הצעות החלטה בהם הדברים לא לגמרי ברורים. לכן בשלב הזה של ה-screening אפשר על כל 10 הצעות החלטה לעשות HIA על הצעה אחת.

תודה רבה. מר ויינברג ממשרד הבריאות.

אני מבריאות הציבור, מחלקת בריאות הסביבה. אני הנציג במועצה הארצית לתכנון ובנייה.


המשרד שלנו פועל בכמה מישורים. הפעולה העיקרית שלנו זה שאנחנו מקדמים את הנוהל לקיום הערכת סיכונים בריאותיים כחלק מתזכיר השפעה על הסביבה. אני רוצה לשים במוקד את העניין את מקום הבריאות בקבלת החלטות בתחום התכנוני. אין ספק שבעבר היו החלטות תכנוניות שגויות שפגעו בבריאות הציבור. במקביל במרבית הבקשות שלנו במסגרת ההליך התכנוני לקיים הערכת סיכונים בריאותיים נדחית ובמקרים מועטים בלבד מקדמים את עריכת הבדיקה הבריאותית. אם אנחנו מסתכלים על הרפורמה החדשה של תכנון ובנייה משרד הבריאות יוצא החוצה מתוך המועצה הארצית. בות"ל אנחנו רק משקיפים. צריך להתייחס לרפורמה המוצעת ככלי להכניס את התחום הבריאותי ביתר שאת.

תודה. נציג המשרד להגנת הסביבה שחר סולר.

מקצועית אנחנו חושבים שנכון לבדוק את הנושא הבריאותי בתוכניות. משרד הבריאות, אנחנו ומשרד הפנים כתבנו הנחיות מפורטות וגם נוהל לקידום הנושא ולהטמעה שלו בתוכניות ובתזכירי השפעה על הסביבה. הנוהל הזה היה אמור לעלות לדיון במועצה הארצית לתכנון ובנייה. כרגע הוא מעוכב. בעיקרון זה מקודם ואנחנו תומכים.


לגבי ההצעה עצמה. נכון לעכשיו הרפורמה היא לא משהו באוויר. ברגע שהרפורמה תעבור אין ערך למה שכתוב כאן. אם בהיבט של חוק התכנון והבנייה לנציגי משרד הבריאות, לרובד המחוזי, כל הדברים שייעלמו, לכן התיקונים האלה פשוט לא רלוונטיים. אותו דבר תקנות התזכירים. ייתכן שהתזכירים יוטמעו בתוך החוק ויהפכו לחלק מהחוק ולא נוכל יותר להגמיש או "לתפור" הנחיות לתזכיר לתוכנית. לכן אנחנו מציעים לראות איך מטמיעים את הנושא בתוך הרפורמה כדי שזה יהפוך להיות כלי אפקטיבי שעומד בפני עצמו ולא איזשהו נספח לתזכירי השפעה על הסביבה.

שאלה אליך וגם לנציג משרד הבריאות, האם ההערות שלכם הכנסתם להערות המשרד לתזכיר הצעת החוק?

קיבלנו את התזכיר בסוף השבוע. עובדים על הרבה מאוד הערות. בין היתר ההערה הזו. אולי נכתוב שצריך להתייחס לנושא הבריאותי אבל בהחלט הנושא של העדר נציג של משרד הבריאות, הרובד המחוזי ועוד הרבה נושאים אנחנו מעירים לגביהם הרבה מאוד הערות.

מר הדרי.

אני כאן בשני כובעים. אני דובר וממונה על קשרים במכבי. אני אתחיל מזה. אנחנו חושבים שמאוד נכון לקדם הקשר בין בריאות וסביבה בכל מיני רבדים. בוודאי תומכים ביוזמה הזאת. אנחנו גם תומכים בקשר בין גורמי הזיהום לבין אלה שיהיו עסוקים לטפל בזיהום הזה. נניח בתחום חברות התרופות ליצור איזשהו linkage בין הפצת התרופות לבין איסוף התרופות הישנות. אנחנו עושים מהלך כזה של איסוף תרופות ישנות מזה שנה ואספנו אלפי ליטרים של תרופות בדרך הזאת. נברך את קופת חולים כללית שהצטרפה למהלך. ביחד עם עורכת הדין רוזנבלום והקליניקה הסביבתית אנחנו הולכים לקדם חוק בעניין הזה.


כאדם פרטי לגמרי אני מנהל מערכה. אני גר במושב בוסתן הגליל בצפון. אנחנו מנהלים מערכה ברכבת ישראל. מזמין התזכיר הוא היזם. באופן טבעי המשרד שמזמין את התזכיר, כלומר כשרכבת ישראל מזמינה תזכיר ממשרד לתכנון סביבתי היא זאת שמשלמת, באופן טבעי אפשר להניח שבאי אילו מקרים לא בהכרח התזכיר יהיה מחמיר במיוחד בנושא הסביבתי. הוא לא יהיה מחמיר גם בנושא הבריאותי. זאת בעיה מהותית. בעיה קשה יותר היא הפיקוח על התזכירים האלה. כל תזכיר אמור לעבור פיקוח של המשרד לאיכות הסביבה ואמור לקבל את אישורו. בתזכיר שמעורב המושב שלי כתב מגיש התזכיר שהמרחק בין פסי הרכבת לבין הבית הקרוב ביותר הוא 40 מטרים. נציגי איכות הסביבה מדדו את המרחק ברגליים. אם ככה גם יבדוק משרד הבריאות את תזכירי ההשפעה על הבריאות אפשר לסגור את הישיבה בחיוכים.


זה נקודה ראשונה ביצוע התזכירים. נקודה שנייה. הרבה פעמים השפעות על הסביבה יסתברו בעוד הרבה מאוד שנים ולכן צריכה להיות בדיקה לטווח הארוך. למשל חשמול הרכבת. הרכבת עושה פרויקטים בכל הארץ. היא לא מדברת עדיין על החשמול מול ועדות התכנון. כאשר פסי הרכבת יונחו לכרמיאל, לקרית שמונה וגם בתוך המושב שלי, פרויקטים של מיליארדי שקלים, בעוד 5 שנים כאשר יתחילו את החשמול אף ועדה לא תבקש מהרכבת להסיט את התוואי כי החשמל יוצר קרינה. וכך בדלת האחורית מכניסים נושא שההשפעה שלו על הבריאות היא חסרת תקדים.

תודה רבה. מר אריק טפיירו, החברה להגנת הטבע.

צריך להסתכל קדימה. אני מתכוון לרפורמה המתכוננת בחוק התכנון והבנייה שמקודמת היום על ידי משרד ראש הממשלה באגרסיביות. ההשפעות הצפויות לבריאות הציבור כתוצאה מהרפורמה המתכוננת הן קריטיות בייחוד מפני שאין התייחסות לנושא בריאות הציבור. אין הגדרה של בריאות הציבור. אין אמירות שמתייחסות לציבור. ובמסגרת ההחלטות של ועדות השרים מדברים על מהירות ויעילות ולא מדברים בהקשר של סביבה, פיתוח בר קיימא. אין בחוק גם מטרות שמתייחסות לבריאות הציבור. אגב זה גם בחוק התכנון והבנייה הנוכחי. אבל מן הראוי שחוק שמקודם בעת הזו יכלול דברים יותר מקובלים בהתייחסות.


נושא התשתיות משפיע לבריאות הציבור. כבישים, מסילות ברזל, ומתקני אנרגיה. הרפורמה עצמה מגדירה ועדות משנה בדומה לוועדה לתשתיות לאומיות שהן יושבות בוועדות המחוזיות שכל תפקידן הוא לאשר ולקדם פרויקטים תשתיתיים בצורה מהירה ויעילה תוך התעלמות לעיתים ממרכיב בריאות הציבור.


הרכב הוועדה. היום יושב נציג משרד הבריאות במועצה הארצית לתכנון ובנייה. במסגרת הרפורמה לא יהיה נציג של משרד הבריאות. כך שנציג נוסף מקרב הארגונים, זה חלום, אבל לפחות צריך שנציג של שר הבריאות ישב בוועדות התכנון לא יהיה. הוא לא חבר בוועדה לתשתיות לאומיות וגם בוועדות הקטנות אין התייחסות לנציג שר בריאות.


בקשר לתזכיר ההשפעה על הסביבה. גם שם זה הולך להשתנות. אם היום יש שיקול דעת למוסד התכנון לקבוע מי מהפרויקטים ייערך לו תזכיר השפעה על הסביבה, החוק והתקנות היום הם מאוד ברורים, ייקבעו הנחיות שיגדירו בדיוק איזה תוכניות יוכן בהם תזכיר השפעה על הסביבה והוא יהיה תזכיר עצמאי שייבדק על ידי יועצים פרטיים.


אני רוצה לתת שתי דוגמאות. אישור כביש 531 שאושר על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות והתחנה הפחמית המקודמת היום בוועדה לתשתיות לאומיות. אם היתה נערכת בדיקה מקיפה רצינית של תזכיר השפעה על הבריאות לשני הפרויקטים הללו התוצאות היו יכולות להיות אחרות בהקשר הזה.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון הזה. אנחנו כינסנו את הדיון כדי לדון במנגנונים מתקדמים יותר של תכנון, של HIA, שיוכלו להביא להפנמת השיקול הבריאותי כבר בשלבים מוקדמים של ההליך התכנוני. מתוך הדוגמאות שאנחנו שומעים עליהם שקיימות גם בעולם ישנן מערכות תכנוניות שיודעות להפנים את השיקול הבריאותי מוקדם יותר בתוך ההליך התכנוני. למרבית הצער אנחנו נמצאים במציאות שבמקום צעד קדימה בתחום הזה אנחנו נמצאים צעד אחורה. לכן לא נתייחס בהחלטות שלנו באופן מפורט לאופציה של צעד קדימה כולל האופציה מר הדרי שאתה התייחסת אליה, איך משפרים את הפיקוח על תזכירי השפעה על הסביבה. אנחנו חייבים להתייחס קודם כל לשאלות שעומדות כרגע על הפרק. הרפורמה נמצאת בשלבים אחרונים של הכנה במעגל הממשלתי ובעצם עומדת לקראת הנחתה לדיון שעלול להיות גם דיון מהיר במסגרת הכנסת. למרות שזו כנראה החקיקה הגדולה ביותר שהיתה אי פעם במדינת ישראל ישנם לחצים מאוד גדולים לקדם אותה במהירות והלחצים האלה רק מגדילים את הסכנות שאנחנו עומדים בפניהן. החששות שלנו כוועדה משותפת לבריאות ופנים של הכנסת מתייחסות במיוחד לחיבור שבין סביבה ובריאות.


לכל ההיבט של בריאות הציבור אין התייחסות בהצעת החוק המקיפה, הגדולה, העצומה הזאת שעומדת להיות מונחת על שולחן הכנסת. עדיין לא הונחה באופן רשמי. זה מתחיל מהיעדר התייחסות במטרות החוק. המטרות במיוחד בחקיקה מודרנית, אנחנו בשנת 2010, ראוי היה שתהיינה מנוסחות בצורה ברורה ולגופו של עניין הן צריכות לכלול מחויבות לנושאים כמו פיתוח מקיים, סביבה ראויה וכמובן הקשרים של סביבה ובריאות. כל הנושא הזה לא רק שאיננו מופיע בהגדרת המטרות של ההליך התכנוני הן גם לא נמצאות בכלל בהחלטות ועדת השרים שעסקה בהליך הזה. ההחלטות האלה מדברות הרבה על מהירות ויעילות אבל לא מדברות בכלל על בריאות. אנחנו מביטים בדאגה באופן שבו הרפורמה מתייחסת לנושא התשתיות. לתשתיות יש השפעה מאוד גדולה על הבריאות הן כאשר מדובר על תשתיות תחבורה, מסילות, כבישים והן כשמדובר על תשתיות אנרגיה, תחנות כוח וכדומה.


בתחום הזה החוק נותן עדיפות לקידום של תשתיות. הוא מקים ועדות משנה לתשתיות שהן בעצם לא כל כך ועדות משנה. הן ועדות סוברניות לכל דבר עם הכרעה סופית יחידה במסגרת הוועדה. בוועדות האלה ישנו רוב ממשלתי. לפי העיקרון לא ניתן להעלות את הדיון בהם למליאה. זאת אומרת כל תשתית שהממשלה תרצה לקדם עם או בלי בריאות הציבור תוכל להיות מקודמת בהליך מהיר במסגרת שהיא למעשה מסגרת ממשלתית ללא דיון מקצועי רציני ללא שיתוף של גורמים אחרים ובוודאי ללא שיתוף מספק של הציבור. בהקשר הזה אנחנו מאוד מודאגים מההרכב המוצע של הוועדות מההיבט הבריאותי. העובדה שבמועצה הארצית לתכנון ובנייה יש היום נציג של משרד הבריאות אבל הוא נעלם כתוצאה מהרפורמה היא עובדה מדאיגה ומצערת. בוועדות התשתיות אין נציג של משרד הבריאות אפילו כשמשקיף. פשוט נעשה פה מהלך של מחיקת הדיון הבריאותי או החיבור של סביבה-בריאות מתוך ההליך התכנוני. נציג של משרד הבריאות איננו בוועדות המשנה של הוועדה המחוזית לתשתיות ופרויקטים לאומיים.


מעבר לנושא הזה של הרכב הוועדות אין בהצעת הרפורמה מנגנון כלשהו לבחינה של נושא בריאות הציבור. אין יועץ , אין אזכור לנושא הזה בחוק. אגב, להבדיל מיועץ תחבורתי שקיים ברמה הארצית וברמה המחוזית. בתחום הבריאותי אין בכלל יועץ כזה. יועץ סביבתי אמנם הוזכר אבל לא תמיד הוא יכול לכסות את התחום הבריאותי וגם התפקיד של הכיסוי הבריאותי איננו מוזכר. גם אותו אמצעי שקיים היום שהוא כפי שנאמר כאן לא מושלם וראוי לחזק את הפיקוח עליו של תזכיר השפעה על הסביבה, גם הוא נחלש בצורה דרמטית בחוק המוצע, מתדרדר בכמה מובנים. קודם כל מוסדות התכנון אין יותר שיקול דעת מתי לדרוש תזכיר. תהיה רשימה סגורה של מצבים שבהם יידרשו תזכירים ואם המקרה המדובר לא יהיה באותה מיטת סדום של רשימה סגורה לא יהיה תזכיר גם אם יש על פני הדברים השלכות בריאותיות וסביבתיות משמעותיות.


בתשובה להערתך מר הדרי גם בתחום הזה הצעת החוק הולכת צעד אחורה. אם היום התזכירים היום מוכנים על ידי מי שהמזמין מזמין אבל לפחות המשרד להגנת הסביבה אמור לפקח על התזכירים מי שיפקח על התזכירים הם לא אנשי המשרד להגנת הסביבה אל יועצים פרטיים שמן הסתם מוזמנים על ידי היזמים והדבר הזה יוביל לפגיעה ולזילות מרחיקי לכת במהלך הזה.


אני אומר את הדברים האלה כהערות נקודתיות. כמובן ישנן שאלות רחבות מטרידות מאוד כמו ההשלכות של ביטול דה פקטו של הדרג הזה של הועדות המחוזיות כמערך של סלקציה תכנונית ובקרה תכנונית מזווית מקצועית, לדבר הזה גם כן תהיינה השלכות גדולות מאוד. יש הרבה מאוד נושאים שהם קטנים מדי מכדי להיכלל ברזולוציה של תוכנית ארצית אבל הם גדולים מדי מכדי להידון בתוכנית מקומית. כל הדברים האלה יפלו בין הכיסאות וייפגעו קשות.


לכן אנחנו כוועדה רואים בחומרה רבה מאוד את העובדה שבזמן שבעולם הולכים ומורחבים התחומים שנכללים בתזכירי השפעה על הסביבה ובצורה כזו או אחרת גם אם מדובר במנגנונים עצמאיים של תזכירי בריאות, השיקולים האלה מוכנסים לתוך ההליך התכנוני בשלבים הראשונים. אצלנו מתבצע מהלך מסוכן של נסיגה שיהיו לו השלכות מזיקות על בריאות הציבור ועל ההליך התכנוני, כולל על הקצב של ההליך התכנוני. אם מישהו חושב שאפשר יהיה לבצע מהלכים תכנוניים שיהיו להם השפעות על בריאות הציבור והציבור ישב בחיבוק ידיים ויסתכל על הפגיעה בבריאותו ולא ימצא אמצעים משפטיים למאבק נגד ההחלטות האלה הוא טועה. לכן לא יהיה פה לא הליך של קיצור או ייעול אלא הליך של פגיעה והליך של סרבול.


לכן כוועדה משותפת לבריאות וסביבה של הכנסת אנחנו רואים את הדברים האלה בחומרה ובדאגה. אנחנו כינסנו את הדיון הזה טרם הונחה ההצעה על שולחן הכנסת מתוך החומרים שהגיעו אלינו בערוצים לא פורמאליים. בכוונתי בשם הוועדה להוציא מכתב לראש הממשלה ולפנות אליו כדי לעכב את הנחת החוק בפני הכנסת עד אשר יישקל וידונו לעומקם ההיבטים של סביבה ובריאות ברפורמה. אני מאוד מודה לכם על הדיון הזה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00