PAGE
49
ועדת הכלכלה

15.2.2010

הכנסת השמונה-עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 182

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שני ב' באדר התש"ע (15 בפברואר 2010) בשעה 10:00

התנהלות רשות השידור – חשש לפגיעה בשידורים ודו"ח הביקורת.

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

אורי אורבך

מיכאל בן ארי

ישראל חסון

אנסטסיה מיכאלי

חמד עמאר

כרמל שאמה

נחמן שי

יוליה שמאלוב-ברקוביץ'

אלברט סחרוביץ' – ראש מטה השר הממונה על רשות השידור

טינה לנדסמן – יועצת השר הממונה על רשות השידור

מוטי שקלאר – מנכ"ל רשות השידור

איתנה גרגור – מבקרת הפנים, רשות השידור

עו"ד חנה מצקביץ' – יועצת משפטית, רשות השידור

מאיר קליין – מנהל חטיבת מבצעים והפקה, רשות השידור

יורם כהן – מנהל חטיבת החדשות, רשות השידור

עו"ד מורן בן ברוך – רשות השידור

יהודה סבן – משרד האוצר

עו"ד דנה נויפלד – ייעוץ וחקיקה

יעקב לוי – יו"ר ועד הנדסה, רשות השידור

רן אפרתי – יו"ר ועד טכנאי רדיו, רשות השידור

עו"ד ברוך אסקרוב – יו"ר ועד העיתונאים בתל-אביב, רשות השידור

יעקב נווה – חבר הוועד המנהל, רשות השידור

רחל קרמרמן – חברת הוועד המנהל, רשות השידור

יצחק שבו – יו"ר ועד משולב, מטה רשות השידור

תמנה עורב – יו"ר ועד האקדמאים, רשות השידור

גדי בן יצחק – יו"ר ועד עיתונאים, קול ישראל

צבי גרזון – ועד טכנאי רדיו, רשות השידור

לינדה בר – דוברת רשות השידור

ליאור יצחקי – ועדת טכנאי טלוויזיה

משה שגב – ועד טכנאי טלוויזיה

אסף אפרתי – חבר ועד עיתונות

שלמה קלדרון – נשיא לשכת המבקרים הפנימיים

מרדכי שנבל – סגן נשיא לשכת המברים הפנימיים

דורון קרני – מזכיר ארצי, ההסתדרות החדשה

חני לוז – רכזת תדמי"ת

גדי בן יצחק – חבר ועד אגודת העיתונאים

מיטל בשרי – מנהלת תחום טלקומינקציה, המועצה לצרכנות

מארק מוטיל – יו"ר פורום היועצים של הטלוויזיה החינוכית

לאה ורון

שרון רפאלי

התנהלות רשות השידור – חשש לפגיעה בשידורים ודו"ח הביקורת

בוקר טוב לכם. אנחנו מקיימים היום ישיבה בנושא התנהלות רשות השידור – חשש לפגיעה בשידורים ודוח הביקורת. אני מנצל את ההזדמנות לשמוע סקירה על הרפורמה ממשרד האוצר עד אשר יואיל המנכ"ל להגיע לישיבה הזאת אף על פי שהוא יודע שב-10:00 נפתחת ישיבת ועדת הכלכלה, ובאופן מפתיע יושב ראש ועדת החינוך קבע בהתראה קצרה ישיבה בוועדת החינוך על העיצומים של העובדים; כאשר לכול ידוע שכבר שנים רבות ועדת הכלכלה של הכנסת עוסקת בנושא תקשורת ומרכזת את כל העיסוק בנושא תקשורת. עובדה היא שחוק אנכרוניסטי מאמצע שנות ה-60 נותן דבר אחר, אז גם בזה נטפל. אבל את כל התרגילים האלה אנחנו מכירים ואנחנו גם נטפל בהם.


אנחנו מבקשים שתקראי למנכ"ל אף על פי שביקשנו את זה לפני 20 דקות, אם הוא בכלל בוועדת חינוך, אני לא יודע איפה הוא.

הלכו לקרוא לו.

יפה, אז השעונים הם די מדויקים ברשות השידור.

ועדת החינוך עוסקת בעיצומים?

כן, ועדת החינוך עוסקת בנושא של יחסי עבודה ששייך לוועדת העבודה והרווחה. אין שום עניין חינוכי במה שקשור לעיצומים של העובדים ולביטול של מבזקי חצי או יחסי עבודה.

הוא לא יכול - - - בזה.

ודאי שלא, הוא לא יכול.

יהודה, אני מבקש סקירה מהירה על הרפורמה, על התקדמותה. מה המצב מבחינתכם כרגע? כי אנחנו בקו פרשת מים בכל הקשור לשידור הציבורי.

לרפורמה הזאת יש שלוש רגליים, ואני אמנה כל אחת מהן. אין ספק שאנחנו נמצאים בנקודה מאוד קריטית גם בשל מצבה התקציבי של הרשות שנמצאת בגירעון תקציבי מאוד גדול שהיה גם בשנים האחרונות, אבל השנה הוא צפוי להגיע לכדי 70 מיליון שקלים. הווה אומר שהרשות לא תוכל לעמוד במחויבויות שיש לה, לפי חוק. מאחר שיש אחריות בעיקר לשר הממונה אבל גם לשר האוצר - -

תחזור על הנתונים.

יש גירעון של 100-70 מיליון שקלים שצפוי להיות בשנת 2010 בתקציב רשות השידור.

מה התקציב היום?

בסך הכול כ-800 מיליון שקלים.

התקציב שלה הוא כבר גירעוני כשהוא יוצא לדרך היום?

התקציב של רשות השידור לעומת רשויות אחרות, כמו הרשות השנייה שהגישה זה מכבר את התקציב לאישור שר האוצר טרם הוגש אפילו לשר האוצר מכיוון שהוא גירעוני, ואנחנו נמצאים בתהליך מול הרשות כדי לראות איך מאזנים את התקציב הזה כבר בשנת 2010. הרשות הכינה תוכנית קיצוצים די משמעותית שהיא החלה בהם כבר בשבועות האחרונים. מי שצפה אתמול בשידורי הערוץ הראשון יכול היה לראות שבשתי דקות ל-23:00 הם עברו לשדר את רשת ב'- -

יורם, אתה יכול להתקרב, בבקשה, אני לא מבין את הנקודה הזאת. יורם, אתה כרגע מספר שתיים – המנכ"ל לא נמצא, אז אתה תדבר. סלח לי שאני קוטע אותך, יהודה, מה מוביל להחלטה להפסיק שידור ב-22:58 או ב-22:59?


אני זפזפתי לערוץ הראשון כי מדי פעם אני מוצא- -

זה נושא הדיון?

גם. כן.

כל התנהלות רשות השידור. אני אקריא מחדש: "התנהלות רשות השידור – חשש לפגיעה בשידורים" – כבר אין חשש, כיהפגיעה כבר קיימת – "ודוח הביקורת" – תכף נשמע עליו. חבר הכנסת שי, זה כתוב בעברית מאוד רהוטה ומאוד ברורה. ניסחתי את הנושא- -

אז שתי ועדות של הכנסת דנות באותו נושא?

אני כבר אמרתי, חבר הכנסת שי, שבנושא יחסי עבודה אין בכלל שום קשר לוועדת חינוך, אבל החליט יושב ראש ועדת חינוך לקיים את הישיבה. זה ברור.


יורם, אתה יודע מהי עמדתי ועמדת החברים בוועדה שאנחנו בעד השידור הציבורי. מאוד בעד השידור הציבורי. אני מוקלט בתשדיר שמדבר, אפילו באופן אישי, על הצורך בשידור ציבורי חזק. אנחנו מוצאים את עצמנו בקיצוץ יומיומי, כולל מאתמול. אני גם שומע שמורידים בקרוב תוכניות כמו "מדד יומי" ואחרות – איך הדברים האלה נקבעים? מה הבעיה פה בעצם?

התפקיד שלי זה מנהל חטיבת החדשות בפועל. אני מצר על כך שאנחנו נאלצים לקצץ בשידורים משום שכל קיצוץ בשידור הוא פגיעה בסיקור החדשותי ובעבודה החדשותית השוטפת. אם אני מוריד מהדורת לילה אני לא מעדכן את הצופים באירועים החדשותיים שקורים בערב - -

"מהיום למחר" כבר לא משודרת?

כן.

מה שהוביל להחלטה להפסיק לשדר ב-23:00, למיטב ידיעתי, היא ההחלטה לחסוך בשעות נוספות. ההוצאות שיש להנהלה על שכר בכלל הן מאוד גבוהות. 85% מהתקציב של רשות השידור זה הוצאות קשיחות- -

- - - כי זה היה רק 80%, והגעתם ל-85%. זה שיא יפה.

כאשר יש גירעון של 100 מיליון שקלים, והאוצר עומד עם חרב מעל הראש ואומר שלא ייתן לנו עוד כסף, והוועד המנהל לא מוכן לאשר תקציב גירעוני, ההנהלה נדרשה להציג תוכנית קיצוצים. הצגנו תוכנית קיצוצים, שלצערנו, היא פגיעה בשידור. כשמורידים תוכניות זאת פגיעה בשידור, אנחנו לא ששים להוריד תוכנית כמו "מדד יומי". לדעתי, כל ערוץ שדר חייב שתהיה לו תוכנית כלכלית. אפשר להתווכח על הרמה של התוכנית בגלל דלות האמצעים, אבל בסך-הכול האילוצים של הקיצוצים חייבו אותנו לקצץ בשעות הנוספות, וזאת משמעות ההחלטה לשדר ב-23:00 בלילה. אנחנו רצינו לשדר שידורים מחזוריים ב-23:00 בלילה ולא להחשיך את המסך, ולצערנו, בגלל הטכנאים שהחליטו לא לשדר- -

גם את זה הם לא מרשים לכם?

הם לא נתנו לשדר את הלופ עד הבוקר.

אני אוהב מאוד את הגבעטרון ב-3:00 לפנות בוקר.

זה יפה ומרשים, וזאת אלטרנטיבה יפה למה שמשודר בערוצים המסחריים. בסך-הכול ההחלטה לקצץ את השידורים, להוריד תוכניות, לצמצם במשמרות ובכוננויות נובעת מרצון לקצץ כמה שיותר. תוכנית הקיצוצים של ההנהלה – צעדי החירום – מדברת על שליש מ-100 מיליון, כי אי אפשר להגיע. אם לוקחים בחשבון שאנחנו בהוצאות קשיחות של 85% מתקציב הרשות זה אומר או לסגור את ערוץ 1 או לסגור רשתות.

מה זה רשתות?

רשתות רדיו.

כבר היינו בישיבה הזאת ואמרנו שאין שום סגירה של רשתות, ואין פגיעה באינטרס הציבורי. תסביר לי, יורם, האוצר מביא לקיצוץ בשידור – למה שלא תקצצו בדברים אחרים? למה אתם מיד הולכים על הורדת "מדד יומי" ותוכניות אחרות, הפסקת שידור ב-23:00? סגירת רשתות רדיו כבר סיכמנו שלא יהיה. זאת אומרת האוצר אשם, לא הנהלת רשות השידור.

אני לא מאשים את האוצר.

אתה מדבר על המגבלות התקציביות.

אני לא מאשים את האוצר. אני אומר שלמרות כל תוכנית הקיצוצים הזאת וצעדי החירום אנחנו משתדלים לא לפגוע בתוכניות המשמעותיות של הערוץ, כמו "מבט שני", "מבט לחדשות", "יומן" ומגזינים אחרים שיש לנו שמשודרים בפריים-טיים, כמו סרטי תעודה שלא פוגעים בהם. אני מסכים איתך שזה לא בריא, זה חמור מאוד לא לשדר ולהוריד תוכניות. אבל אי אפשר לעבוד בתנאים האלו. אני מנהל חדשות שצריך לעבוד בתנאים של שנות ה-60 מול ערוצים מסחריים מעולים- -

מה אתה רוצה מאתנו?

אני לא בא אליכם בטענות. סיקרנו פגישה בהסתדרות של משא ומתן על עתיד הרפורמה. צלם של ערוץ 2 מגיע לבד, מראיין את עופר עיני, ומערוץ 1 הגיעו ארבעה עובדים.

זאת התקדמות כי פעם יצאו שישה.

אני לא מלין על כך, זה על-פי הסכמים. אני לא בא בטענות לוועדים, אבל זה לא הגיוני. בשידורי חדשות אם לא נהיה עכשוויים, אם לא נגיב מהר, אם לא נשתמש בכל האמצעים הטכנולוגיים שהיום כל ערוץ אחר משתמש בהם, אנחנו לא יכולים להיות גוף שמאתגר אותם.

אז לא הבנתי, אתה בעד הטובים או בעד הרעים?

אני בעד השידור הציבורי.

השידור הציבורי נפגע. בסופו של דבר השיח בחדר הזה הוא מאוד חשוב, והוא אפילו כמעט מרתק, אבל בסופו של דבר יש מאות אלפים שיושבים בבתים – ובלי להעליב, חלילה – רובם אנשים מבוגרים, כי זה כרגע קהל היעד של שידורי הערוץ הראשון ושל רשתות הרדיו, כולל רשת ג' וכולל הרשתות הצעירות יותר כביכול. אני גם מניח שהם שילמו אגרה בזמן, והכול בסדר גמור. מה שקורה הוא שהם בסופו של דבר נפגעים. אולי רוצה לראות הגברת כהן מחדרה "מהיום למחר" ב-23:30 בלילה, והיא לא תראה. בסופו של דבר היא הנפגעת. אז הוויכוחים שלכם עם האוצר הם מאוד מעניינים. הדבר הראשון הוא פגיעה בשידור.

אין אלטרנטיבה. אנחנו קיצצנו רק בשליש ממה שהיינו צריכים לקצץ. אנחנו רוצים לשדר כמה שיותר, אבל מצד שני חייבים לקצץ. אין לנו תקציב מאושר.

כי לא העברתם.


יהודה, אתה מחכה עדיין- -

- - - משנת 2007 ברשות.

התקציב של הרשות לא מגיע ממקורות של משרד האוצר, אלא מאגרה ומתשדירי חסות או פרסומות ברדיו. מאחר שיש גירעון ברור בתקציב של הרשות בשנת 2010 הרשות נדרשת לבצע התאמות בתקציב שלה, אין לה ברירה אחרת. אי אפשר להאשים לא את המנכ"ל ולא מנהלי השידור – הם חייבים לבצע קיצוצים כדי לעמוד בתקציב.

חבר הכנסת שי, אתה רצית להעיר משהו תוך כדי הדברים של יורם. בבקשה.

בעוונותיי אני מכיר את הרשות הזאת יותר מדי טוב מכל מיני תקופות קודמות, כולל מתקופה שבה הייתי יושב ראש הרשות, וגם כשעברו 10 שנים מאז אני מרגיש שלא עבר יום אחד. הכול נשמע אותו דבר, כולל הדיספרופורציה העצום הזה בין ההשקעה בעובדים ובכוח אדם שמבוססת על הסדרים והבנות וכוח אדם מעולה מול חלק מזערי שמיועד להפקות ולתמונה שנראית בסופו של דבר על המסך. הרדיו הוא סוגיה אחרת בפני עצמה, אבל גם בה יש בעיות של כוח אדם עודף עם כל המשתמע מכך. גם היום אני לא רואה שום דבר שעומד לקרות שם. שמעתי על רפורמה שלא זזה לשום מקום; היא הייתה או-טוטו באוויר, אבל אני יכול להגיד לכם שהיו הרבה "או-טוטו" כאלה, ואף אחד לא הגיע לידי בשלות. גם לגבי הרפורמה הזאת יש לי חששות כבדים שהיא לא תיקח אותנו לשום מקום. גם הסיטואציה שהרשות מגישה תקציב שמלכתחילה היא יכולה לעמוד בו, והאוצר לא מאשר או כן מאשר – מה זה משנה, בסוף הוא יאשר את מה שיאשר, ובסוף השנה יהיה גירעון, וכך יחפשו.

הפגיעה בצופים וגם במאזינים היא בלתי נסבלת- -

מאה אחוז. אין על זה ויכוח.

זה בלתי נסבל, ולכן יכול להיות שצריך לשקול להציע להקטין את שתי האגרות – גם את אגרת הטלוויזיה וגם את אגרת הרדיו – בפרופורציה הנכונה לפגיעה בציבור. לנו יש אינטרס אחד – טובת הציבור.

ומה יעשה מי שכמוני שילם כבר את כל האגרה מראש?

יזכו אותך בשנה הבאה.

אה, אני אזוכה בשנה הבאה.

האינטרס שלנו הוא קודם כול להגן על קהל הצופים והמאזינים. אם הם מקבלים שירות פחות טוב צריך לחשוב איך מחזירים להם את הכסף, כי הם שילמו.

המנכ"ל נכנס.

שנית, הממשלה שיש לה עניין רב בשידור כי היא עושה הרבה דברים כדי להיות מעורבות, כולל בתכנים שלו, צריכה לקחת על עצמה אחריות. אני לא רואה גורם אחר. אני לא אוהב את הרעיון הזה, אבל היא שם, היא מחזיקה בידיה את המפתח לרפורמה, היא מחזיקה בידיה את המפתח למינויים, היא מחזיקה בידיה הרבה מפתחות. היא לא תוריד אותם, אגב, ולכן אני גם חושב שכל החוקים שדובר עליהם לא יבשילו לחוק משמעותי מבחינת עצמאות רשות השידור. לכן האחריות נופלת בסופו של דבר לפתחה של הממשלה. אתה יכול להירגע, לא רק הממשלה הזאת, אלא גם קודמותיה – אם זה עוזר לך. אבל כרגע זאת הממשלה הזאת, והיא בסופו של דבר נושאת באחריות למה שקורה ברשות השידור.

נמצאים כאן בישיבה כל הטכנאים, כל הוועדים וההנהלה. האם אנחנו יכולים לצאת מפה עם הסכמה בקונצנזוס, גם של הוועדים. אי אפשר על גבם של הצופים והמאזינים לקיים השבתות, ואי אפשר לקיים, אדוני המנכ"ל, לקיים ניסיונות להשבתות מגן. אנחנו לא בשנת 87', אנחנו במנהרת זמן בשנת 2010. היום אין יותר שביתה של 52 יום שבהם רשות השידור פוסקת מלתפקד. היום עוברים לערוצים אחרים. זה מה שיקרה. זאת תהיה בריחת צופים יומיומית, וזה קורה, לצערנו. אנחנו לא רוצים את זה, אנחנו רוצים שידור ציבורי חזק. האם כולם יכולים להודיע מסביב לשולחן הזה שמפסיקים את העיצומים? לא יכול להיות שאותה גברת כהן מחדרה שרוצה לצפות ב"מהיום למחר", לא רואה או מישהו אחר- -

גברת כהן היא התגובה ל"שרית הספרית" שהייתה פעם בערוץ 2.

לא, זה תגובה למשהו אחר – למסעודה משדרות של אלכס גלעדי מתחילת השידורים של הערוץ השני.


או רוצים לשמוע מבזקי חצי כי רשת ב' היא רשת שמשדרת חדשות 24 שעות ביממה. לא שומעים כי מחליטים להודיע בתחילת השידור שאין מבזקי חצי. עוד מעט גם לא יהיו מהדורות עגולות, שזה יהיה בכלל דבר חסר תקדים.

אני פשוט מבקש גם מהוועדים וגם מההנהלה להודיע פה עכשיו שכל הדבר הזה מופסק מיד. העיצומים האלה לא עוזרים לכלום, ההתנגשות הזאת לא מועילה לשום דבר. היא לא מקדמת את הרפורמה בפרומיל, כלום היא לא עושה. תכף נדבר על הכספים שאתה הזכרת כי יש רשימה ענקית בתוך דוח הביקורת הפנימית שאפשר היה אולי למצוא כספים כך שהשידור אולי לא ייפגע.


גדי, אתה רוצה אולי להודיע בשם הוועדים – להפסיק את כל ההשבתות האלה?

קודם כול אני מבקש סליחה על כך שאיחרנו כי היינו בוועדת החינוך שעסקה באותו עניין, ולא יכולנו לקום ולצאת כולנו יחד כי זה לא מנומס, למרות שאולי זה היה משרת את העניין כי זה היה סוג של עיצום.

בשם ועד הרדיו של עיתונאי "קול ישראל" דיברת על הפסקות חצי. ניסינו את העיצומון הזה בהרבה מאוד ייסורי מצפון כי התפקיד שלנו הוא להביא חדשות למאזין ולא למנוע מהם. כמעט לא שמענו כלום, ומיום חמישי ועד עכשיו לא היה שום עיצום. שלחתי מכתב למנכ"ל רשות השידור ולמנהליי וביקשתי שנפתח בהידברות – לא קיבלתי שום תשובה מהם על כלום. אני חייב לומר שהעיצום הזה לא בא בגלל הרפורמה, אלא למרות התמשכות הרפורמה. אנחנו מוכנים בכל רגע לדון על הרפורמה, קרובים מאוד לסיים ממה שנוגע לנו, את ענייני הרפורמה. יש דברים שהם לא סגורים, אנחנו לא שולטים לא בקצב המשא ומתן לרפורמה, לא במיקום, לא במהות אפילו מכיוון שאנחנו באים למשא ומתן כשאנחנו נקראים, ולא נקראנו מזמן, והעסק נמשך. אפילו אם העובדים יגמרו את כל ההסכמים שקשורים בהם: הסכמי שכר, הסכמי עבודה וקיצוצים בכוח האדם שהסכמנו להם, ללא תקדים – 42% מהיקף העובדים ב"קול ישראל" – עד אז עדיין נשארים שני דברים קטנים של הרפורמה שקשורים לצד הזה של השולחן: מבנה רשות השידור ושינויים חוקתיים שיבטיחו את האיתנות של העניין הזה. ולא זז כלום. העיצומים הם בגלל פגיעה קשה בשכר העובדים שממשיכים לעבוד כתמול שלשום.

ברמה האינפורמטיבית מתי בפעם האחרונה ישבו איתכם בדיון בסוגיית הרפורמה?

לפני כשבועיים וחצי-שלושה הייתה פגישה אחת של עורכי הדין שלנו.

עשרים ומשהו בינואר.

מינואר.

יכול להיות שיש רפורמה, ואף אחד לא יודע?

תודה, גדי. רן, בבקשה.


דרך אגב, אני לא מבין מה זה העיצום הזה שבו לא מעלים על קו הטלפון. רק ההמצאה הזאת היא המצאה מרתקת, אני חייב להגיד לך. יצא לי להתארח פעם אחת באולפן הרדיו, ומאוד נהניתי, אבל עדיין – מה הרציונל?

הרדיו לא נשמע אף פעם טוב כמו שהוא נשמע היום. אתה לא שומע לא אנשים מדברים מהשירותים ונותנים כתבות- -

האמת, אתם צודקים.

אתה היית אתמול, חבר הכנסת שי? שמעתי אותך.

אנחנו היינו בתקופה שאסור היה לעשות הקלטות חוץ לבד בלי טכנאים. היום כבר הלכנו קצת קדימה.

היינו בנקודה שכבר כולם חשבו שהרפורמה הולכת לקרום עור וגידים ולהגיע להבנות מסוימות, אבל אז קיבלנו טפיחה על הפרצוף כשאמרו – מקצצים. אין מה לעשות, אמרו, צריך לקצץ 100 מיליון. כולם מבינים שזה נעשה בשביל להצליף עם השוט לעשות מחטפים של הרגע האחרון. בעניין הזה אני מאשים יותר את האוצר מאשר את ההנהלה כי אם מחייבים את ההנהלה לקצץ היא מקצצת, אולי בחריצות יתר במקומות מסוימים, אבל היא מקצצת.

בעניין הזה אנחנו לא מבינים את העיתוי. העיתוי הוא אומלל. הם למעשה גרמו לדבר הפוך: למשבר ברשות השידור בכל הסקטורים. האוצר מבחינתו, לפי ההרגשה שלנו, לא מעוניין ברפורמה. ברגע שהם התחילו במהלך מהסוג הזה הם, למעשה, טרפו את הקלפים. הרי אתה תסכים איתי, שאם מחר אני אבוא אליך או לכל אחד מהחברים המכובדים פה, ואני אגיד לך שאני מקצץ לך 50% בשכר מהיום, אתם לא תשבו בשקט. 50% מהשכר קיצצו לאנשים אצלנו, לטכנאי הרדיו. עוד לא היה לזה תקדים במשק בשום מקום, במיוחד בסיטואציה כזאת שעומדים להגיע לסיכומים על רפורמה כזאת דרקונית שעושים לעובדים.

יש עודף כוח אדם בטכנאים?

יש מחסור בכוח אדם של טכנאים.

מחסור עצום.

אתם לא מוכנים להפסיק את העיצומים.

אנחנו מוכנים. הגענו לסיכום עם ההנהלה בישיבה בין ועד הטכנאים לבין הנהלת רשות השידור, עם מנהל הרדיו והמנכ"ל. הגענו לסיכום מסוים שאנחנו יורדים מכל העיצומים שלנו, והם חוזרים בהם מחלק גדול מהקיצוצים שהם עשו, אבל למחרת הם חזרו אלינו והודיעו שהאוצר לא נותן להם אפשרות לעשות את זה.

תכף נבדוק את זה.

אני רוצה להבין דבר מאוד פשוט. האוצר היום מנהל את רשות השידור; מחר הוא גם יקבע לנו מה קורה בתוכן – את מי לשדר ואת מי לא. באמת, זה כבר עבר כל גבול הסיפור הזה.

אנחנו מבזבזים יותר מדי זמן על החלק הזה.

סיימנו את החלק הזה.

היינו בוועדת החינוך, אז אני לא יודע לאן אתם מובילים.

אנחנו מובילים לחלק ב' של הישיבה שהיה אמור להיות חלק א' של הישיבה, אבל פשוט חיכינו למנכ"ל אז אנחנו הפכנו את הסדר. תעיר את הערתך, בבקשה.

אני מוועד הטכנאים בטלוויזיה. 90% מהמטרות הושגו, 42% מהעובדים מפוטרים. אנחנו הארגון היחיד שקיים במדינה שמוכן לוותר על 18% מהשכר שלו. בכל מקום שיש רפורמה יש תוספות שכר. אנחנו היחידים שהסכמנו לשעון נוכחות, מה שלא היה עד היום. יותר מזה, ההנהלה תקבע את הציוות ואת הכול. מה נשאר? דבר אחד – גמישות ניהולית. בשם הגמישות הניהולית רוצים למחוק את כל המקצועיות שלנו. ההנהלה החליטה על פיטורים רוחביים של 42% עם ההסתדרות, ופתאום הם גילו שברגע שמקצצים 42% חסרים להם הרבה עובדים, ודווקא במקצועות הטכניים.

תודה, הבנו. אני אגיד לך מה הבעיה של רשות השידור. אתה רוצה לדעת מה הבעיה? אני אגיד מה הבעיה, ונעבור לחלק ב'. עכשיו אני מחזיר את הדיון לחלק א'.

אנחנו ביקשנו לקיים את הדיון על רשות השידור, קודם כול בעקבות פרסום על דוח פנימי שהגיע לעיתון הכלכלי "גלובס". אנחנו ביקשנו ביום רביעי אחר-הצהריים ממנכ"ל רשות השידור חלקים מתוך דוח הביקורת הפנימית מספר 28 שמתייחס בעיקר לשנת 2008, ואתה טוען, חבר הכנסת שי, שקיבלת את החומר אחר הצהריים והיום. הדבר איננו קשור לוועדת הכלכלה של הכנסת, לא למנהלת הוועדה וצוותה המסור, אלא ללשכת מנכ"ל רשות השידור שהעביר אלינו רק אתמול בשעת אחר-צהריים מאוחרת את הדוח הזה. אז קודם כול, קיבלת תשובה לטענה שלך.

לגבי הדוח עצמו שחלקים ממנו עברו לוועדת הכלכלה ולחברים בה. הדוח עוסק בנושאים רבים מאוד ומגוונים שלצערי, מגלים התנהלות בעייתית בהנהלת רשות השידור, בעיקר בשנת 2008, כפי שאמרתי. הנושאים הם מגוונים: רכישות ושכירויות, ציוד טכני, התקשרויות בעייתיות עם יועצים חיצוניים שתפוקתם לא ברורה, העסקת עובדים ללא מכרז, הארכת התקשרות עם עובדים, חלוקת כלי רכב על-פי שיקולים לא מקצועיים. אני תכף אתן לנציגים של לשכת המבקרים הפנימיים להתייחס, וכמובן לך, המנכ"ל וגם לחברי הכנסת- -

- - -

מוטי, אולי באמת תרשום את הנקודות להתייחסות.

גם דוח מבקר המדינה מצביע על ליקויים בהעסקת יועצים ברשות השידור, וגם הדוח הפנימי. הדוח מציין העסקת שבעה יועצים שלא ברורה תפוקתם והצדקת העסקתם, ואנחנו בוודאי נשמע מה מספרם כיום.

שאלה שנייה – שכירת חברת הייעוץ TASK. יורם, אתה מדבר על מחסור בכסף, ולכן אתה צריך לקצץ ב"מדד יומי" וב"היום למחר", ויש עכשיו שקופיות. אני ממש מרגיש עכשיו ב-1985 – זה מדהים, השקופית הזאת. כשראיתי אותה העליתי את הרייטינג אתמול.

שים לב – 7 מיליון שקל לשכירת חברת הייעוץ TASK כדי לבנות מבנה פרוצדורלי שההנהלה דחתה. לא הוצגו מסקנות ביניים. דרך תכנון – על-פי השלבים; העסקת המאמן האישי – 145 אלף ₪ – זה לא מעט, זה כמה תוכניות של "מדד יומי"; 145,778 עבור 20 ימי עבודה; איחור בחתימה על חוזה או עבודה ללא חוזה במשך 8 חודשים; אי עמידה בחוזה – סעיפים רבים שלא קוימו. עוד דברים: רכבים צמודים, תלונות מעובדים שחלוקת הרכבים הצמודים נעשית משיקולים אישיים, עבודה בשבת, מספר גבוה של מועסקים – 400 עובדים בשבת. אני לא מכיר ערוץ מסחרי שמעסיק 40 עובדים בשבת. מעסיקים הרבה פחות.

טוב שמנחם מוזס לא נמצא פה.

כן. זאת כבר החלטה של ממשלת גולדה מאיר, לשדר בשבת, ומאז ההחלטה לא שונתה.


התנהלות כספית לקויה, הקדמת תשלומים לספקים, בעיות בניהול חשבונות הבנק, תשלומי יתר לספקים ללא בדיקת חשבונות, ניצול מזערי של ניידות בסופי שבוע, בעיות בשכירויות ורכישות של ציוד טכני וכדומה.

ברור כשמש שבשנת 2008 ההתנהלות הייתה יותר מלקויה. זה לפי הדוח הפנימי, וזה עוד רק תקציר שלו. אני אתן לך, אדוני המנכ"ל להתייחס, אבל קודם חברי הכנסת. חבר הכנסת כרמל שאמה, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. ראשית אני רוצה להודות לך שנענית תוך זמן קצר לבקשתי לקיים ישיבה בעניין. אני קודם כול בא בהאשמה כלפי חברי הכנסת. בזמן הקצר שאנחנו פה, אדוני היושב ראש, באנו בצעדים גדולים לקראת רשות השידור: ייקור האגרה רק השנה, שאפשר לקרוא לזה הקפאת הפחתה שנקבעה מראש. אנחנו בעצם אישרנו להם ייקור של האגרה. אני שומע וקורא שרשות השידור החלה השנה לגבות מחדש מקשישים אגרה. כל זה כשאני שם את המראה ורואה מה קורה בשנת 2008, על-פי ממצאי דוח הביקורת, שהם חלקיים, אז אני לא רוצה לדעת מה התמונה הכללית.

יותר מכך, כאשר מגיעות אליי גם חלק מהטיוטות של 2009, אני גם רואה שאין שינוי במגמה – להפך, החגיגה נמשכת. כשאני רואה את כל הדברים האלה אני מרגיש רע מאוד. לא יכול להיות שאזרחי ישראל ישלמו אגרה. כולנו יודעים מה התחושה של אזרחי ישראל כלפי אגרה, ולא כולם מבינים את השיקולים של השידור הציבורי, שהוא חשוב, אבל הציבור מסתובב עם תחושה לא פשוטה, כי אנחנו דורשים ממנו לשלם ומכניסים יד לכיסו. השנה גם הכנסנו יד לכיסם של הקשישים, ייקרנו את האגרה במקביל להתייקרויות אחרות במשק – אנחנו עשינו הכול ומנסים לקדם את הרפורמה כדי שרשות השידור תעמוד על רגליים איתנות גם מול הערוצים המסחריים.

אבל כאשר אני קורא את הדברים שכתובים בדוח הביקורת אני לא יודע אם באמת יש מולנו רשות שידור שמשרתת את המטרה.

מי מנהל את רשות השידור?

הממשלה.

חבר הכנסת שי, עם כל הכבוד לך, הממשלה לא מנהלת את רשות השידור. אמור לנהל אותה שני גופים אמורים- -

מי היושב ראש?

- - -

סליחה, חבר הכנסת כרמל שאמה בזכות דיבור. המנהל הכללי של רשות השידור מנהל את רשות השידור. דוח 2008 מתייחס למצב שבו היה יושב ראש בשם גביש.

הדיון הזה הוא לא של קואליציה-אופוזיציה- -

אין על זה ויכוח.

- - משלמים את האגרה גם אנשים שתמכו במפלגות שישבו באופוזיציה וגם מפלגות שנמצאות בקואליציה. תצאו מזה.

כששמעתי את הפירוט הארוך של כבוד היושב ראש לגבי דברים מתמיהים, ואני יכול לשלוף מהזיכרון עוד דברים, אז אני אומר לכם, אנחנו צריכים לבוא קודם כול בטענות לעצמנו; אנחנו צריכים להעמיד אותם במקומם, ויפה שעה אחת קודם. לא יכול להיות שהדברים שמפורטים ימשיכו יום אחד נוסף. זאת לא רשות שידור. זאת לא רשות שידור שמשרתת את מטרתה, זה יותר דומה לקיסרות של הפקרות. כשאני רואה שיקולים אישיים בחלוקת הטבות, כשאני רואה מיליון וחצי ₪ תשלום למוניות כשאין קשר בין הזמנות למוניות לבין הבקשות של המוניות; כשאני רואה אדם שדיווח נוכחות, אבל המנהל שלו אומר שהוא לא ראה אותו במשך 10 שנים – אני קראתי דברים כאלה בדוח הביקורת. אלה דברים שאנחנו צריכים להחליט מה אנחנו עושים אופרטיבית.

אדוני היושב ראש, אני מאמין שאתה צריך לקחת את זה צעד אחד קדימה, אתה צריך להוביל את זה כדי שזה לא יישאר כאילו כל אחד מאתנו הוציא קיטור וטען טענות, הישיבה ממשיכה, המצלמות כובו, ואנחנו ממשיכים. אנחנו עוברים מדבר לדבר, והדבר הזה צריך להיגמר היום עם מסקנה. תודה רבה.

אני אשאל אותך שאלה, ואם תענה לי בחיוב אני אשמח, כי נדמה לי, על-פי החלק הקטן, שמבקר המדינה צריך לעסוק בעניין הזה.

אני תומך בכיוון הזה.

- - -

אם היית מכיר את רמת הדיבור בינינו לא היית מדבר על חזרות. אז אל תייחס לנו דברים.

- - -

לא. שאלתי. אתה רוצה שאני אשאל אותך? האם אתה חושב שהדברים צריכים להיבדק על-ידי מבקר המדינה?

אנחנו צריכים להחמיר עם הערוצים המסחריים, יותר משאנחנו מחמירים עם הערוץ הציבורי.

אין שום קשר. מה זה קשור בכלל?

- - -

התשובה היא "לא". תודה.


חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, דיברתי איתך לפני זה. לא יכול להיות שנקבל את הדוח ב-8:40 בבוקר כשאנחנו כבר בדרכים- -

את החלק השני.

אני מבקש לקבל דוח כזה כבר בסוף השבוע שעבר, ואז יש זמן לקרוא את זה.

אני אחזור ואומר: אנחנו ביקשנו ממנהלת הוועדה לקבל כבר ביום רביעי אחר הצהריים את מה שאפשר לפרסם מתוך הדוח. כלומר אם היה מגיע ביום חמישי בבוקר, בוודאי היה מופץ מיד, רק שהוא הגיע אתמול לפנות ערב. זה היה סדר הדברים. אין פה בעיה בבניין הזה או אצל מנהלת הוועדה או צוותה או אצלי, זה היה צריך להתבצע בידי הנהלת רשות השידור.

אני מקבל.

אדוני היושב ראש, אני בעד שידור ציבורי. יש חשיבות רבה לשידור הציבורי מכל ההיבטים. אבל תהיה רשות שידור, תהיה אגרה, ובסוף לא יהיה שידור. זה הולך בכיוון הזה. אם לא ניכנס לעומק, ואם אני שומע ממנהל החדשות ש-80% מההוצאות הן הוצאות קשיחות של משכורות- -

תדרים, שכירויות, חובות.

- - אם אנחנו לא נקצץ בנושא הזה לא נוכל להתקדם. אנחנו נשב בעוד חודש-חודשיים, שנה-שנתיים, והכנסת ה-19 תשב ותדון באותו נושא, ולא יהיה לנו שידור ציבורי.


אני קראתי קצת מהדוח. אם משלמים למוניות חצי מיליון שקל עודף בשנה, אז סימן שיש הרבה כסף; אם במקום לקנות ציוד, שוכרים אותו באותה עלות שאפשר לקנות, אז צריך לבדוק את הנושא; בכל מקום מסודר יש שני מועדי תשלום – 1 בחודש ו-15 בחודש, אבל פה אנחנו רואים שיש 18 מועדים שונים לתשלום – לא יכול להיות שכל יום אתה יכול להוציא תשלומים; אם אין נוכחות של עובדים, ואין הדפסת כרטיסים, ואין מעקב אחרי זה – לא יודעים מי עובד ומי לא, אבל יודעים שבסוף החודש יש משכורת, וזה מה שחשוב – כאן חייבים להיכנס לעובי הקורה ולקדם את הנושא. תודה רבה.

בעניין הדוח הפנימי נשמע תכף התייחסות של לשכת המבקרים הפנימיים. לדעתי, יש בו חלק שאנחנו בכלל לא יכולים לעסוק בו. לכן יש גוף הרבה יותר חזק ומשמעותי במדינת ישראל שהוא גוף עם יכולות – מבקר המדינה. לדעתי, וחבר הכנסת שאמה יצטרף לדעתי, שהוא הגוף המוסמך לחקור את הדבר. אגב, אנחנו לא יושבים כאן כוועדת חקירה, אלא כוועדת כלכלה שכל תחום התקשורת תחת פיקוחה במדינה כבר שנים רבות, ואנחנו רוצים לסייע לשידור הציבורי. אין לנו פה דבר וחצי דבר אישי.

- - - לסייע.

מאה אחוז, ברור כשמש.


חבר הכנסת ישראל חסון, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. אני מתקשה להרגיש גאה בדיון הזה. אני לא מבין על מה הדיון. יש לי פה תחושה שבהזדמנות זו שאנחנו חובטים במוישה, בוא נשחט עוד קצת ובוא נחתוך אותם.

אין פה נציג אוצר, אין נציג משרד התקשורת, והשאלה היא מאיפה אתה מתחיל למדוד את העניינים- -

נציג האוצר יצא לחצי דקה.

משרד התקשורת לא אחראי על רשות השידור. אבל ראש מטה שר ההסברה נמצא פה וגם דנה נויפלד נמצאת פה וגם יהודה סבן נמצא פה, ומשרד התקשורת לא אחראי על רשות השידור.

אני רואה אותם.

אוקיי, אני הבנתי את הדקדוקים.

זה לא דקדוק.

הבנתי. אני לא מסתכל על זה קואליציה-אופוזיציה, אני מסתכל על זה עניינית. אדוני היושב ראש, אני יושב בדיונים האלה כבר 4 שנים. יושב ראש לרשות השידור כבר אין למעלה משנה.

פחות משנה. מיוני.

סליחה, במשך 7 חודשים, מיוני, אין יושב ראש לרשות השידור. הוועדה הזאת לא שמעה אפילו קצה-קצהו מה הפער ברפורמה. תחדד לי מה הפער ברפורמה. אותו פער נמצא כבר 4 שנים. תקנו אותי אם אני טועה. מוטי, אני טועה?

בנושא העקרוני של הניהול של הסכמי העבודה שזה מביא חלק מבעיות הביקורת, אתה צודק.

נכון, אני צודק.

אף ממשלה לדורותיה לא הסכימה להניח על השולחן הצעה לפתרון, ובטח ה"אין נציג אוצר" שאיננו פה.

הוא פה.

כן, אני יודע. גם אני הייתי ככה נוכח כל בית ספר התיכון שלי, ומשום מה לא נתנו לי תעודת גמר.

מה כל זה קשור לדוח הביקורת הפנימית, חבר הכנסת חסון?

משום שאנחנו יושבים פה ואומרים לבן אדם שאמור לנהל משהו שבעיניי הוא משהו בחזקת משימה כמעט בלתי אפשרית בתנאים שאנחנו מטילים על הכתפיים שלו. זה בחזקת משימה כמעט בלתי אפשרית משום שהוא מחזיק היקף של 85% הוצאות קשיחות, כלומר תגזור מזה כמה אנשים או בעיות ניהוליות יש לו שהוא לא מסוגל לקבל בהן החלטות בכלל. זה עובדים, זה הוצאת מספר גדול מאוד של עובדים לפרישה. והממשלה מתעקשת לא לקבל החלטה.

ואז אנחנו באים ושואלים אותם איך כל הסימפטומים האלה קורים. עכשיו עשינו ערב רב של דיונים – מה הערב רב של הדיון? נפל לידינו דוח ביקורת פנימי. אין לי שום ספק שבתנאים שהם אמורים לנהל את הביזנס שלהם היכולת שלהם לנהל את זה בצורה יעילה ונכונה, היא קטנה מאוד. הממשלה – גם זאת, אבל לא רק זאת – מתעקשת לא לקבל את ההחלטה שתגרום לשידור הציבורי לשרוד. נקודה. היא לא מוכנה להידיין, וכרגע היא מנהלת את המשא ומתן בצורה כוחנית מולם. אז אפשר לשבת פה עכשיו ולהביא את המנכ"ל – שאני רואה אותו כבר 4 שנים עושה מאמצים כנים לנווט את הספינה הזאת – ולהרביץ לו בכל הזדמנות. בואו נראה כל אחד מאתנו מנהל עם 50% כוח אדם עודף. והממשלות לא מוכנות לקבל את ההחלטה, אז יפה מאוד לשבת ולהגיד: 70 מיליון שקל ודוח ביקורת - -

מה זאת אומרת "יפה מאוד"? מה זה? זה כסף ציבורי, סלח לי. חבר הכנסת ישראל חסון, סלח לי, אני רוצה לשמוע מהמנכ"ל למה שכרו את TASK ב- 7 מיליון שקל; מדוע הועסק מאמן אישי ב-146 אלף שקל; מדוע יש רכבים צמודים, ולפי אלו קריטריונים הם ניתנים כאשר בסופו של דבר מי שמשלם את הכסף זה אנחנו – אני כבר שילמתי את האגרה, כפי שהודעתי קודם, אז אני בכלל במצב מצוין – ואחר כך אתה אומר שיש בעיה עם הממשלה ועם הרפורמה. אנחנו עוסקים כרגע בעניין הזה. אתה יודע שב-7 מיליון השקלים האלה ובמאות אלפי שקלים יכלו לשדר עוד שבוע או עוד שבועיים או עוד חודש את "מהיום למחר" או את "מדד יומי".

אדוני היושב ראש, הדיון שלך פה הוא מעורב: האחד זה נושא הקיצוץ בשידורים והשני זה דוח הביקורת- -

לא, עברנו לחלק ב'.

"עברנו", אוקיי, זאת הכותרת. "עברנו".

מה זאת אומרת, "זאת הכותרת"? הודענו שהישיבה היא בנושא הזה, חבר הכנסת חסון.

בסדר גמור, היא בשני נושאים.

בזה אנחנו עוסקים. אבל הודעתי שאני סוגר את חלק א' ועובר לחלק ב'- -

אתה לא יכול לסגור את חלק א'- -

אתה רוצה למצות את הדיון שלך?

אתה לא יכול לסגור חלק לפני שנתת זכות דיבור. עם כל הכבוד.

אני יכול לקבוע הכול, אני יושב ראש הוועדה.

אתה יכול? אז אוקיי, תנהל.

אתה רוצה למצות את הדיון?

תנהל את הדיון. בבקשה.

תודה, אני מאוד מודה לך.


חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

אנחנו עלולים לתקוף פה, שלא בצדק, את העובדים ואת המנהלים, אבל אם רוצים להיכנס לעומק זה חייב להיעשות בצורה יסודית ולטפל בשורשים. אם הוועדה רוצה לעזור לכל האנשים שיושבים פה בחדר ובכלל גם לשידור הציבורי, צריך לקדם את הרפורמה. אני לא רואה תשובה אחרת. כולם מזדעזעים, אבל תאמינו לי שאפשר היה להזדעזע הרבה שנים אחורה על כל הנושאים האלה – על המוניות ועל המחסנים – הדברים האלה היו. תגיד לי איתנה, מבקרת הפנים, אם היא לא זוכרת את זה. אני לא יודע מתי זה התחיל. זה לא התחיל, זה נמשך. לכן אם ניתפס לשוליים האלה לא נגיע למרכז. הוועדה צריכה להפעיל את כל כובד משקלה- -

איך אנחנו כנציגי ציבור יכולים להתעלם מהדבר הזה? אתה רוצה שנתעלם מהדוח הזה? אני לא מוכן להתעלם ממנו- -

אני לא רוצה להתעלם.

זה לא שולי. התנהלות רשות השידור – אתה צריך לבדוק את הדבר. אתה תתעלם מזה, בסדר, בוא נתעלם מזה. אין בעיה. אני נגד להתעלם מזה.

לא צריך להתעלם משום דבר. בעיות שוטפות צריכות להיות מטופלות, כולל הדוחות. אבל שורש העניין זה לא בדוחות, הדוחות האלה הם רק הסימפטום. לא תטפל בבעיה הבסיסית, לא תפתור את הסימפטום- -

איזה סימפטום?

איזה סימפטום? הלקוח הזה כבר מת, זה כבר לא סימפטום.

חברת הכנסת שמאלוב ביקשה להוסיף משהו.

אני קיבלתי את הדוח כולו – 500 עמודים בדרך לא דרך, כי ביקשתי אותו, ולא כל כך קיבלתי. הגעתי אליו וקראתי אותו. אין פה אף טלית שכולה תכלת – לא העובדים ולא ההנהלה. כשאתה קורא בדוח שאנשים מבקשים לרכוש יותר מערכות עריכה אף על פי שאין צורך בהן כדי לרשום משמרות נוספות שאינן, אז אני מצטערת לומר לך, נחמן שי, שהעובדים פה הם לא טלית שכולה תכלת – מישהו ישב ועשה את הדבר הזה. זה בעיניי פלילי, זה חד משמעית גניבה של כספי ציבור. עם זאת הנהלת רשות השידור מעסיקה למעלה מ-10 משרדי עורכי דין. עלות הייעוץ המשפטי של שידור ציבורי לאזרח הישראלי הייתה ב-2009 2.5 מיליון שקל. אני מיד רצתי לבדוק בשערי משפט כדי ללמוד להיות עורכת דין כי זה נראה מאוד מבטיח, המקצוע הזה.

רק שלא יקליטו אותך.

מקליטים אותי וגם מראים אותי.

בשערי משפט מקליטים.

אנחנו בשידור חי, ישיר ו- - -

אני יודע.

אגב, אני מציע לך לשדר אותו היום ב-23:00 בלילה.

אם הוועד לא מתנגד, אין בעיה- -

במקום השקופית שלך, המנכ"ל. למה לא? זה חלק מהדיון על השידור הציבורי. יהיה לך מ-23:00 עד 1:00, אחר כך מ-1:00 עד 3:00.

בעוד 30 שנה.

מאחר שעשיתי, בניתי ויצרתי טלוויזיה, אז אני רוצה להגיד לכם שלדעתי חצי יום עבודה והסכום של רשות השידור זה בערך התקציב שאני עשיתי 21 שעות טלוויזיה בזמנו. אני חייבת לומר שבפעם הראשונה בחיים שלי אני רוצה להזדהות עם האוצר. יש פה משהו שהוא מאוד פוליטיקלי קורקט – מאוד נעים להגיד "האוצר מנהל אותנו". ברגע שאומרים את משפט הקסם יש תחושה שמיד כולנו עוברים לכעוס על האוצר. אבל לדעתי, האוצר מבין שיש 800 מיליון שקל בשנה – ואני מנסה פה להפריד את הרדיו כי ברדיו אין לנו כשל שוק, אבל עם זאת יש שם ללא ספק, גם מקום להתייעלות. אבל אם מדברים על 800 מיליון, תחשבו מה אפשר לעשות עם הכסף הזה.


שאלו אותי מאין יש לי האומץ לצאת ולומר לפני כשבוע את מה שאני עומדת להגיד גם עכשיו. אי אפשר להגיד, חבר הכנסת אורבך, שצריך לדבר על הטלוויזיה המסחרית ולא על השידור הציבורי- -

ביום ראשון מ-14:00 עד 18:00 יהיה פה דיון ענק על הטלוויזיה המסחרית. אתה מוזמן.

איזה הנחות להוסיף לה?

בוא תשמע. יש לך יכולת לשנות החוק, לכן אנחנו מקיימים כבר חצי שנה דיון על חוק הטלוויזיה המסחרית. אתה יכול לשנות אותו, לכן אני מקיים את הדיון הזה, שהוא אגב, דיון מאוד חשוב.

אנחנו מטפלים גם בטלוויזיה המסחרית, ואני מזמינה אותך לבוא איתי ולדבר כי גם שם- -

גם אני עבדתי בטלוויזיה המסחרית כמה שנים.

גם בטלוויזיה המסחרית יש בעיות, אבל הבעיות של הטלוויזיה המסחרית נובעות חד-משמעית מהעובדה שאין במדינת ישראל שידור ציבורי ראוי. אנשים משלמים אגרה, והם לא יודעים על מה הם משלמים. לכן אני מציעה – והצעתי את זה כבר שום, אף על פי שיש לי הרבה מאוד מתנגדים – שצריך להעביר את רשות השידור להקפאת הליכים. יש דרך לעשות זאת דרך שר המשפטים. אני לא רוצה לפתוח עכשיו את כל הנושא הזה, אבל זאת בעיניי האופציה היחידה לפתור את הבעיה של רשות השידור, אין לנו אופציה אחרת. חמש שנים מתברברים – כן או לא רפורמה. אתה אמרת שלא הזמינו אותך מזמן, ואני אמרתי לתומי שיכול להיות שיש רפורמה, ואתה כבר לא יודע שיש רפורמה. לא ברור מה קורה פה.

אנחנו יושבים פה שוב ומדברים פעם אחרי פעם על רשות השידור שעושה עיצומים או לא עושה עיצומים; אין מנוס לעשות הקפאת הליכים, ושנית, אם לא – להעביר חוק לביטול האגרה במדינת ישראל, ולחשוב איך לפתוח רשות שידור חדשה, ראויה עם חלק מאותם אנשים טובים מאוד שעובדים ברשות השידור, ואין לי ספק בכך, כי יש תוכניות מעולות לרשות השידור. הלוואי שהיה להם הכסף להגדיל ולעשות יותר תוכניות. כי כל מה שהם עושים כשהם עושים, הם עושים את זה טוב. אני חייבת לומר את זה למנכ"ל וגם לך, יורם כהן.

האמת היא שהיא מציעה לסגור את רשות השידור למעשה, וכמעט להלכה.

לגבי הדוח הפנימי, חברת הכנסת ברקוביץ'.

אני מציעה להקים רשות שידור ראויה למדינת ישראל, כי מגיע לנו רשות שידור ראויה.

ובינתיים להעביר את הדוח למבקר המדינה.

ובינתיים לסגור.

ובינתיים הדוח הזה שהוא מזעזע, בעיניי להעביר למבקר המדינה. אין עמוד אחד שקראתי ולא הצטמררתי, ולכן אני מסכימה עם מה שאתה מציע.

אני מודה לך מאוד.


חבר הכנסת אורבך ואחר כך חבר הכנסת בן-ארי ואחר כך המבקרים הפנימיים והמנכ"ל, כמובן.

אני לא קראתי את הדוח המפורט כי הוא הגיע עכשיו- -

גם אנחנו לא קראנו את הדוח המפורט, רק את התקציר.

את התקציר לא קראתי, קל וחומר שאת המפורט לא קראתי. אני מניח שיש בו דברים חשובים. אני לא כופר גם בחשיבות של דוחות ביקורת פנימיים בכל מקום הממומן על-ידי הציבור וגם במקומות פרטיים ראוי שיהיו דוחות ביקורת; אבל התחושה שלי היא שהטיטניק טובעת, ואנחנו מתעסקים אם יש נייר בשירותים. יש בו דברים חמורים. דוח הביקורת הזה הוא גם נייר, אבל אני חלילה לא מזלזל בדוח עצמו – בסדר, זה חשוב, אז מה, אנחנו רוצים לנהל עכשיו את רשות השידור על תקציב המוניות? נעבך, חצי מיליון?- -

1.5 מיליון.

4 מיליון, בסדר?

זה כסף. אני ממש מבקש, עם כל הכבוד, לא לזלזל. זה כסף ציבורי.

אתה יודע שזה כסף ציבורי?

זה לא כסף שלך – זה כן כסף שלך, בעצם.

העברית שלי מספיק ברורה. מכיוון שאין רפורמה ולא פותרים את הבעיה הגדולה אתה צריך מאמן, ואתה צריך יותר מוניות, ואין לך מדיניות של רכישת ציוד- -

בחייך, למה אתה צריך מאמן ב-146 אלף שקל בחודש?

אתה באמת מצדיק את המאמן?

מאה דברים לא מוצדקים אני מוכן להצדיק, משום שכשאין מדיניות ואין כסף גדול מבזבזים הרבה כסף קטן.

איזה כסף גדול? 800 מיליון שקל.

זה בעיני המתבונן. בעיניי זה הרבה מדי.

מה שאני אומר פה זה בעיני המתבונן, בסדר? אני המתבונן עכשיו, וכך אני מבין את הדברים.

פה נערכים הרבה מאוד דיונים על הערוץ המסחרי הנורא יעיל ופעיל, שאני מכיר אותו היטב, עבדתי שם 5-4 שנים. לא עבדתי בערוץ ציבורי, חוץ מגלי צה"ל; עבדתי בערוץ מסחרי בתפקיד לא חשוב, אבל בכל זאת בערוץ מסחרי. פה באים ידידיי מהערוצים המסחריים כל שעתיים כדי ליבב על רבע אחוז או חצי אחוז מתמלוגים\ מזיכויים- -

מה הקשר?

אני אגיד לך מה הקשר: אתם מדברים על סגירת רשות השידור- -

לא, אני מדברת על פתיחה. זאת רק אני.

- - -

סליחה, רק דקה, הצעתה של חברת הכנסת יולי שמאלוב הייתה על דעתה בלבד. אני אמרתי אל פעם בוועדה הזאת שזה מוקל, מתוזמר ומתוזמן שאנחנו מתנגדים לסגירת הערוץ ה-1.

אפילו ראיתי אותך אתמול בטלוויזיה.

אני לא ראיתי את זה עדיין. אנחנו בעד רשות השידור והשידור הציבורי, אבל אנחנו רוצים שהיא תהיה יותר טובה. זה הכול, מאוד פשוט. שלא ינסו להדביק לממשלה הזאת- -

אפשר להפריע לקריאות הביניים שלכם?

לא, אני אגיד לך. שלא ינסו לומר שממשלת הליכוד היא בעד סגירת רשות השידור וברעיונות משנות ה-90 על הפרטתה. לא בעד ההפרטה שלה, ולא בעד הסגירה שלה – בדיוק הפוך, בעד החיזוק שלה.

אל תבנו- -

לא, לא, כן תבנו. דווקא "כן תבנו", אבל לא חשוב.

ממשלת הליכוד גם נגד מדינה פלסטינית, אז לא צריך לבנות על ההבטחות האלה כל כך.

כשהיא תקום נקיים עליה דיון.

אני בכל זאת רוצה להשלים משפט אחד. ברור שכשאין רפורמה כללית יהיו הרבה הוצאות קטנות שעליהן אפשר לבוא בביקורת. אבל זה נובע מכך שלא פותרים את הבעיה הכללית. המשמעות לא של הוועדה, המשמעות של דברייך, חברת הכנסת ברקוביץ' היא סגירת רשות השידור גם אם - -

לא. פתיחה של רשות שידור- -

זאת המשמעות בעיניי.

אחרי שהיא תיסגר.

לא "אחרי". יש לי כיוון שאני אעשה את זה בדיוק במקביל. זה מאוד קל להיתפס על זה.

אני עוד לא מצליח לדבר פה. זאת המשמעות בעיניי.

כי אתה לא אומר דבר נכון.

כל דבר שאני אומר עלייך הכוונה היא שזה בעיניי, זה לא באמת, בסדר?

אז תגיד שזה לא באמת.

בעיניי זאת המשמעות – סגירת רשותה השידור. הפתיחה שלה לא תהיה פתיחה שנרשה לעשות בה פרסומות- -

למה לא? איך אתה יודע?

כי אז הערוצים המסחריים יאכלו אותנו בלי מלח כמו שהם לא נותנים לעשות בכבלים פרסומות.

אף אחד לא אמר.

אז למה אנחנו מצטדקים? אותי מעניין כל שקל שמתבזבז, אבל יותר מעניין אותי שאנחנו לא נטביע את ספינת רשות השידור כי אז נישאר רק עם ערוצים מסחריים. ומתוך היכרותי עם הכוונות הטובות, וגם הפחות טובות, של הערוצים המסחריים ועם הכוונות הטובות והפחות טובות של הערוץ הציבורי אני אומר לכם באחריות, ככל שאני יכול להבין: אוי ואבוי לנו אם לא יהיה ערוץ ציבורי.

אין על זה ויכוח.

אין פה ויכוח על זה בכלל.

לדעתי, יש ויכוח בחברה, ולדעתי, יש אינטרסים בערוצים המסחריים שקודם כול ייסגר הערוץ הציבורי, נרוויח עוד 5%-3% רייטינג, ננקה את השטח, ואולי אז נקים ערוץ ציבורי בשליטתם של הערוצים המסחריים – גם זה רעיון שקיים. לכן עם כל החשיבות של הביקורת הנקודתית הזאת יותר חשוב עכשיו להציל את רשות השידור. מה שאנחנו עושים זה לבדוק אם יש נייר טואלט בשירותים כשהספינה טובעת.

שעלה מיליון וחצי שקל.

אני מודה לך מאוד. חבר הכנסת בן-ארי הוא אחרון הדוברים מטעם חברי הכנסת. אחר כך יענה מנכ"ל רשות השידור וגם מטעם לשכת המבקרים הפנימיים. בבקשה.

תודה רבה. לשם הגילוי הנאות אני מעולם לא שילמתי אגרת טלוויזיה- -

אם אינני טועה- -

- - -

כי אין לי טלוויזיה, ומעולם לא הייתה לי.

אה, אין לו טלוויזיה. הוא לא מחזיק במקלט טלוויזיה.

אבל ראו אותך בטלוויזיה.

זה שפעם הייתי באיזו תחנת שידור, אז אמרו לי, עכשיו אחרי שהיית בתוך אולפן, אז אולי תהיה לך טלוויזיה? אז אמרתי: זהו, שלא.

אז לפי חוק, אתה לא מחויב לשלם, רק מי שמחזיק במקלט טלוויזיה חייב לשלם אגרת רשות שידור.

הדיון בעניין השידור הציבורי יכול להיות מחולק לאג'נדה שלו, ואנחנו מלאים טענות כרימון על מה שנעשה שם. חברי הכנסת מתווכחים על משהו שיש עליו הסכמה. שמעתי עכשיו את הוויכוח בין חבר הכנסת אורי אורבך לבין חבר הכנסת אופיר אקוניס, ואני מבין שבסופו של דבר יש בינינו הסכמה. אני אמנם לא כזה מטאור, אבל הצלחתי לרפרף על הדוח, ולדעתי, העניין של הנייר טואלט- -

אל תמעיט בעצמך.

נו, באמת.

העניין של הנייר טואלט הוא סוג של סימפטום של סדרי עדיפויות, ולפי מה שאני רואה השירות הציבורי הפך להיות שירות של הציבור למען פרטים מסוימים שאיבדו את המטרה שלשמה הם באים. זאת פילוסופיה שלמה, ובוודאי אין לי זמן לכך. אבל פטור בלא כלום מבחינת היום שאנחנו נמצאים בו, 1 באדר. חז"ל מלמדים שב-1 באדר משמיעין על השקלים. השקלים זאת הקופה הציבורית. יש משנה שכשמישהו נכנס לתרום, כלומר לתת, הוא לא נכנס בבגד חפות שמא הוא יכניס לכיסו, לא ייכנס בסנדל ולא בקמע, שמא אחר כך כשהוא יהיה עני יגידו, מתרומת הלשכה, ויגידו שהוא גנב מהלשכה ומהקופה הציבורית או שמא יהיו מי שיגידו, בטח משם.

לכן כשאנחנו מקבלים את הטיעונים של העובדים שזה מקור פרנסתם, ואני משער שרובם עושים את מלאכתם נאמנה – ויוצא לי להיות באולפנים ולראות אנשים טובים וישרים – ובכל זאת התמונה המצטיירת כאן היא תמונה מחרידה שהציבור הפך להיות למען הפרט, ואנשים שנמצאים שם שהם פרטיים, שצריכים לקבל את שכרם, צריכים לקבל את הפנסיה וכדומה, הפכו את הכלל למשרת שלהם ולא הפוך.

אני מברך את היושב ראש על הדיון הזה. אני לא שייך לעניין הזה בכלל, אבל חשבתי שיש מה ללמוד. גם חבר הכנסת אורבך מסכים שצריך שיהיה שידור ציבורי. אף על פי שאני מלא טענות כרימון על השידור הציבורי כמו על הרבה דברים אחרים, אני מעדיף את מה שלשלטון יש יד ורגל מאשר אנשים שיש להם אינטרס אישי בלבד בלי שאוכל להתערב. זה בהרבה דברים כך: בעניין של הפרטת בתי הסוהר, הפרטת מערכת החינוך ועוד. אני בעד השלטון הציבורי. אני נגד הפרטה לדעת. אבל יחד עם זה לא יכול להיות שנקבל את התמונה המחרידה. התמונה הזאת רובצת קודם כול לפתחם של המנכ"ל ושל העובדים שהיו צריכים לומר לנו שהם עשו שיעורי בית, והמציאות הזאת הולכת להשתנות מן השורש. הבעיה שלנו היא לא בכסף הגדול, הבעיה שלנו היא עם הכסף הקטן. כל מי שמנהל משק בית יודע שלא חוסכים מיד אלפים. מי שלא חוסך בדברים הקטנים גם לא חוסך בדברים הגדולים. מי שמזלזל בדברים הקטנים נופל בדברים הגדולים בסופו של דבר. לכן הדוגמה של הנייר טואלט, מכובדי חבר הכנסת אורבך, היא דווקא הדוגמה להתנהלות לא נכונה, התנהלות לקויה. כך למסתכל מן הצד, למי שלא משלם אגרה. תודה.

תודה רבה. מוטי, בבקשה.

כל מנהל שמגיע למקום מנסה לשפר את המקום; ללמוד על המקום ולהבין היכן הבעיות. זאת נקודת המוצא שלי. ועדת הביקורת הפנימית היא כלי עזר למנכ"ל לייעל את המערכת. אני מברך על כל ממצא שעולה כאן – עם חלק אני מסכים ועם חלק אני לא מסכים. מבחינתי, וכך אנחנו עובדים מול ביקורת הפנים, צריך לנסות לבדוק מה הביא את רשות השידור למצב שהיא נמצאת בו. עם כל הכבוד לחברי הכנסת, אנחנו מדברים על גוף גוסס זה שנים – אמרו את זה חבר הכנסת נחמן שי וחבר הכנסת ישראל חסון. אז איך אתם רוצים שנשפר את העניינים ונתייעל ונלמד ונדע מה לעשות אם לא באמצעות ביקורת הפנים? המנכ"ל או המנהלים או ההנהלה שנמצאים במתח בלתי אפשרי בין גירעון לבין ניהול, בין רצון לייצר תוכן לבין נהלים שלא מאפשרים לייצר תוכן והצטברו עם השנים, בין בירוקרטיה כזאת או אחרת ואין סוף טבעות שלא מאפשרות לך לזוז – ייעוץ משפט, נציבות שירות המדינה, אוצר וכן הלאה – ובתוך המבוך הזה אתה צריך להביא שידור.

אף אחד שלא ייתמם כאן. במשך עשרות שנים הצטברו דפוסי עבודה, אז אנחנו לא יכולים לבוא ביום אחד ולומר, רבותיי הנכבדים, מעכשיו הכול מתנהל כמו שצריך. אני לא יודע לעשות את זה. אני לא מכיר מנהל שכן יודע לעשות את זה במקום כזה ותוך שנתיים-שלוש לדעת בדיוק היכן הבעיות. לכן הלכו על הרפורמה לא רק מהיבט של החיסכון וההתייעלות על כל המשתמע מכך, אלא לסגור פעם אחת את המערכת כמו שהיא, ולבנות מערכת חדשה. זאת הרפורמה.

- - -

אני לא יודע איך עושים את זה. אז בינתיים, אני מסכים – דין פרוטה כדין מאה, ולכן אנחנו יושבים.


יותר מזה, אתם חושבים שמנהלים יכולים לדעת שחברת מוניות גונבת כסף? מה, הם חוקרים? בשביל זה יש ביקורת פנים שמוצאת את זה, ומצאה שגנבו מאתנו כסף. אז אם אתה מתעלם ולא מעניין אותך אחרי שאמרו לך שהמוניות גנבו כסף, תבוא ותשחט את ההנהלה ותשחט אותי, המנכ"ל, שאחראי לכול. אבל אם לקחת את המכסה של המוניות ומיד פנית למשטרה ועוצר את כול התהליך כדי שהמשטרה תמצא את מה שתמצא - -

זה מה שנעשה?

כן. אתם לא קיבלתם את התשובות. עם כל הכבוד לעיתונות – ופה, אני רוצה לומר נימה ביקורתית על חברי הכנסת, מותר לי?

בהחלט.

אתה יכול להגיד ביקורת.

מאה אחוז, מותר לך להגיד כל דבר.

אל תיסחף.

מותר לו להגיד הכול. אנחנו בעד חופש הביטוי. אבל באמת בעד חופש הביטוי, לא רק כשהוא בצד אחד.

מוטי, היינו איתך ל-10 דקות, אל תיקח את זה כמובן מאליו, אוקיי? בעדינות.

גם לא כולם היו איתו. אתה היית איתו. אגב, לא בעניין אישי, חלילה.

מול מגמת ההפרטה והזילות של כל המרכיב הציבורי, ודיון כזה ודיונים אחרים גורמים לזילות לא רק של השידור הציבורי, אלא של כל העולם הציבורי שהולך ומפריט את עצמו לדעת איתנו יחד, כולם – התקשורת מפריטה אותה לדעת. בסוף לא יישאר פה שום קולקטיב.

אני ממש חולק עליך. היה מתמיה לולא היינו מקיימים את הדיון הזה והיינו מתעלמים ממנו.

אין לי שום בעיה בדיון הזה. אני מברך עליו כדי להבהיר את הדברים, השאלה היא איך. לכן הביקורת שלי היא שלא יכול להיות שמתוך כתבה בעיתון שלוקחת אמצעי ביקורת פנימיים שחלקם עוד לא נידונו, חלקם לא קיבלו תשובות, חלקם נוגעים לצד שלישי- -

- - -

לא, לא. הוא מדבר על הכתבה שהתייחסנו אליה בתחילת הישיבה שבגללה חבר הכנסת שאמה ביקש את הדיון, וגם אני ראיתי אותה והודעתי על הדיון הזה. אתה מפליא אותי קצת כי תפקידה של העיתונות לחשוף דברים ולהיות כלב השמירה של הדמוקרטיה. לכן אתה צריך לברך את העיתון שחשף את זה. אמנם הידיעה נוגעת בך, אבל- -

לפעמים גם הכתבים שלך עושים את זה.

עשו אפילו עלינו דברים בעבר.

אופיר, מה שאתה עושה לא הוגן. אתה לא נותן לי להשלים. אני לא אמרתי שאני נגד עיתונות, אני רק אמרתי - -

אתה מפנה טענה על הידיעה בעיתון.

אם אתה לא נותן לי להשלים אני מוותר על זכות הדיבור.


אני רק אומר שאם העיתון מביא רק חלק מהעניין, ואין תגובות שלנו – והדוגמה של המוניות היא דוגמה לכך – זה נראה אחרת.

יש עוד דברים, אתה נתפסת למוניות. שאל אותך חבר הכנסת שאמה לגבי המאמן ב-146 אלף שקל.

אני אסביר.

תדע לך שגם למדנו דברים נוספים, לא רק מהידיעה בעיתון, אלא ממה שאתה העברת לנו אתמול בערב. זה לא שלמדנו את הדברים האלה מידיעה בעיתון, אבל היא בוודאי הייתה הטריגר לקיום הדיון.

אני מבקש לתת לי להשלים ולתת את המבט הכולל לעניין, ואחר כך אפשר להיכנס לרזולוציות.

בעיניי, ביקורת פנים היא כלי הכרחי לנהל. השאלה היא מה אתה עושה עם הביקורות הללו. אם אתה מתעלם מהן, יש בעיה; אם אתה לא מתעלם ולומד מהן ומפיק לקחים אני יכול לתת לכם פה 20 נהלים שהתגבשו בעקבות ביקורות שמאפשרות לנו לנהל את המקום הזה כמו שצריך. רק בשנתיים האחרונות: נוהל פיקוח על הפקות בטלוויזיה, נוהל קבלת מתנות וטובות הנאה, נוהל תקלות, נוהל מינויים בפועל, נוהל אישור שידורים, נוהל כספים, נוהל התאמות בנק. החוכמה שלכם אחרי זה או של מבקרת הפנים היא לבדוק אם אנחנו פועלים לפי הנוהל. אבל ברגע שהמבקרים חושפים בעיות שדרכן אני לומד איך להתנהל כמו שצריך במקום בדברים שהצטברו ושקעו במשך שנים, צריך להגיד להנהלה שיחד עם ועדת הביקורת ומבקרת פנים קובעים את תוכנית העבודה, כי מהם אני רוצה ללמוד. לדוגמה אני רוצה ללמוד עכשיו את עניין התחקירנים שלי, אז אני אבקש ממנה לבדוק את נושא התחקירנים. היא תעשה את הביקורת, ומתוך זה אני אלמד איך לאגם משאבים בתחום התחקירנים שאני יודע שהוא בעיה אצלי. אני לא יודע איך לנהל את זה בלי להבין את זה לעומק. זאת הביקורת. לכן זה לא צריך להיות רק דרך - - - אלא דרך הוועד המנהל או דרך הביקורת.

אני רוצה לדבר על נושא היועצים שמטריד פה הרבה מאוד אנשים. תבינו, רשות השידור מתנהלת יותר מדי באופן קפדני שכל הוצאה מעל 250 אלף שקל עוברת אישור של ועד מנהל או מה שנקרא "ועדת 250 אלף". אני לא יכול להוציא כסף מעל 250 אלף שקל. כשזה מגיע ליועצים זה בדרך כלל זה מעל 250 אלף. אז בהמלצות שלנו יחד איתם דנים האם יש נחיצות ביועצים כאלה ואחרים. זה עובר מסננת מכאן עד להודעה חדשה. יותר מזה, TASK שמאוד מטריד, ואני מבין את זה, עבר אישור הממשלה. כלומר אנחנו באנו עם הוועד המנהל להבנה שכדי לייצר רפורמה שאמורה לייצר- -

לא הבנתי את ההסבר לגבי המאמן.

תכף אני אגיע לזה, אני לא אתחמק מזה; לא אתחמק מ-140 אלף שקל ב-9 חודשים.

מה אתה אומר, מוטי, שגם הוועד המנהל לא בסדר?

הוא אומר שזה עבר את האישור של הסמכות של מעל 250 אלף שקל.

מה זה אומר?

זה אומר שכשאתה בוחר יועצים זה לא דבר של מה בכך, זה יועצים שאיתם אנחנו חושבים שאפשר לעזור לגוף הקשה הזה שכמעט גוסס.

כמה ייעוץ משפטי יש לך? כמה משרדי רואי חשבון וכמה משרדי עורכי דין? כמה משרדי ייעוץ? יש גם TASK שבוזבזו והלכו לטמיון עליהם 7 מיליון שקלים, מכיוון שהם הוציאו אמירה שלא מצאה חן בעיניכם, ובאבחת חרב בוזבזו 7 מיליון שקלים מכספי משלם המיסים.

אני חולק עליך.

אחר כך אנחנו שומעים גם על משרדי עורכי דין ועל עוד ייעוצים – אז עד לאן זה מגיע?

אמרת שאתה נותן הסבר על המאמן, ואני פספסתי. אלא אם כן אתה לא רוצה, אתה לא חייב לתת.

לסיפור המאמן שאתם אוהבים לחגוג סביבו: קודם כול, הוא לא מאמן, שנית הוא יועץ אסטרטגי לשינוי מבנה ארגוני.

יועץ ארגוני זה חברת TASK.

לא, אני לא יודע להוביל את השינויים הללו בלי ייעוץ. יכול להיות שאני מנהל לא טוב. אני לא יודע לעשות את זה בלי ייעוץ.

אבל בסכומים כאלה, מוטי?

ב-20 ימי עבודה – 146 אלף שקל?

זה לא 20, זה על 9 חודשים. הוא קיבל את החשבונית הזאת על 9 חודשים. שנית, הוא לא מאמן. אני גם אגלה לך סוד: הייעוץ לעבוד איתו כדי ליצור את השינויים בסכסוכי עבודה במקום מסובך כמו המקום הזה, קיבלתי מהממונה על השכר דאז. הוא אמר לי שאם אני רוצה להוביל שינויים, שאקח את היועץ הזה, שהוא יעזור לי לעשות את זה. הוא ליווה ברשות הדואר, הוא ליווה במקומות אחרים. אני לא יודע לנהל את זה לבד, ואני לא יודע שלקחתי יועץ.

זה על 9 חודשים או על 20 ימים?

זה על 9 חודשי עבודה.

יש פה מחלוקת שבעובדה.

בסדר, אבל הוא עבד איתי 9 חודשים. לצערי הרב, בגלל הקיצוצים אני לא ממשיך לעבוד איתו. אני הייתי במקום אחר ורשות השידור הייתה במקום אחר אם הוא היה ממשיך לעבוד. תשאל את הגורמים האחרים שעבדו איתו. ישנם יועצים נוספים שעובדים – זה גוף עם מסורת ארוכה, עם 1,900 עובדים, עם תקציב של 800 מיליון שקל, עם גירעונות שהוא סוחב, הסכמי עבודה מאוד בעייתיים, מקום שאין בו מנהל אחד שהוא מנהל – כולם מנהלים בפועל. אתה לא יכול לעשות את זה בלי יועצים. יכול להיות שליועצים שילמנו קצת יותר או פחות – יש ביקורת, מתמודדים איתה.

תגיד לי, בבקשה, חברת פילת שמלווה את הפורשים – היא עוד חברת ייעוץ חוץ.

ודאי.

אז מה הבעיה? כמה חברות? אין מחלקת פרישה שם?

אתה רוצה לדעת מה פילת עושה?

כן, על פילת.

יושב פה סמנכ"ל כוח אדם שיכול לתת לך פירוט רב יותר. אני רק אגיד לך: כדי להפריש 700 עובדים וכדי לא לגרום לכך שהם ייזרקו לרחוב וכדי לייצר תהליך של פרישת 700 עובדים וכדי לייצר את התהליך של הסכמים חדשים ולהתאים כל עובד למבנה שכר חדש אתה משנה את כל הסכמי רשות השידור. אתה חושב ששני פקידים יכולים לעשות את זה, לא חברת ייעוץ שמסוגלת לעשות את זה?

זה גם באישור הממונה על השכר?

אנחנו הראשונים שעושים רפורמה?

פילת זה גם באישור הממונה על השכר?

- - -

גם פילת וגם TASK. אז אתם שותפים לבזבוז הזה, יהודה. אתם שותפים לבזבוז הזה, יהודה?

כשפילת נכנסו הפסקתי את TASK.

פילת החליפה את TASK, אוקיי. ומה העלות שלה? TASK זה 7 מיליון. גם פילת זה 7 מיליון?

לא, מה פתאום. אני לא יודע - - -

מישהו יכול להגיד כמה עולה הליווי של חברת פילת?

פילת עובדת לפי שעות. אני עדיין לא יודע מה מספר השעות- -

זה יכול להגיע לסכום הזה. זה 14 מיליון. 7 מיליון כבר בוזבזו. אף אחד לא יודע כמה. היועצת המשפטית, את עברת על החוזה?

כן.

כתוב שם סכום, לא?

אני לא זוכרת.

מה התשובות שקיבלנו מזה?

עד עכשיו עובד לא פרש כתוצאה מהרפורמה.

אדוני המנכ"ל, שני הסכומים האלה מצטברים לכל האגרה שתיגבה השנה מקשישים. מה התפוקות?

באמת, מוטי.

לא, אני מצטער מאוד, זה טענות – אני אומר בעדינות רבה – לא במקום.

אבל קיבלת שירותים. מה הרוויחה הרשות, אני יכול להבין?

כדי להגיע למצב של יישום הרפורמה אם תיחתם מחר, אתה צריך לייצר מיכון של כל מערכת המחשוב כדי לגלגל את 700 העובדים לפרישה כשהכול עובד: יש לו תנאי פרישה כאלה ואחרים- -

ואם הרפורמה תיחתם בעוד שנה וחצי, אז עדיין הם ילוו את זה?

לא יודע. אם הרפורמה הזאת תצלח, ילכו הביתה כמו כולם.

אז לא צריכים ליווי ל-700 עובדים, כי אם הרפורמה לא תצלח אז לא יהיו 700 שיפרשו, כלומר לא צריך את הייעוץ הזה.

כמה שילם משרד הביטחון עבור ההתייעלות של משרד הביטחון?

אנחנו לא עוסקים בזה כרגע.

מה זה, אותו דבר. אתה חייב את זה.

אנחנו עוסקים ברשות השידור, לא במשרד הביטחון.

אני באמת לא מבין כרגע את העובדים. אני מסתכל עליכם ולא מבין. אני רוצה לשאול אתכם שאלה: הדיון על הרפורמה, אתם רוצים שייקחו אותה ברצינות, כן או לא?

כן. בצורה מוחלטת. אבל יש סעיפים דרקוניים ברפורמה.

בסדר, אנחנו לא פותחים עכשיו את הדיון הזה.

מה הקשר?

המנכ"ל בזכות דיבור, חבר הכנסת חסון.

אבל אתה וכרמל מפריעים לו, גם לי מותר לשאול שאלות.

אנחנו מפריעים לו? אנחנו שואלים שאלות. מותר לך לשאול שאלות, אבל את המנכ"ל, לא את העובדים. אתה שואל שאלה שלא קשורה כרגע לתשובה.

היא לא קשורה?

כן, התשובה לגבי הרפורמה היא כן. כולם רוצים אותה. אנחנו מטפלים בזה. זה לא פה, זה יגיע לפה.

מי מטפל בזה? מתי יגיע לפה?

כשיסיימו את ההידברות. לא כרגע. נדון ברפורמה, לא כרגע. אנחנו בדוח הביקורת הפנימית.

אני מוכן בדיון אחר לקחת את כל היועצים, כולל היועצים המשפטיים שעוסקים במאה אלף תביעות. לדוגמה אני כרגע במשא ומתן מול שפ"מ. הסכם הכי מסובך בעולם – נראה לך שאני יכול לעשות את זה בכוחות עצמי?

כן. כמה עובדים בייעוץ המשפטי?

הייעוץ המשפטי- -

את לבד עובדת בייעוץ המשפטי, אני שואל? שאלות שכל עיתונאי בקורס כתבים שנה א' שואל בשיעור הראשון – מי? מה? מתי? כמה ולמה. גם אני הייתי בקורס הזה.

אני יכולה להבהיר?

נו, באמת. אני שואל, כמה עובדים בייעוץ המשפטי של רשות השידור וכמה אתם מעסיקים חוץ מזה?

אז תנו לי לדבר.

המנכ"ל צריך להעביר לך את זכות הדיבור.

במישור העקרוני תמנה פה צוות קטן, אתה רוצה דוח ועדת ביקורת או מי שאתה לא רוצה – אנחנו פה כדי לשחוט את רשות השידור עוברים מוועדה לוועדה. יכול להיות שבסופו של דבר יהיה משהו חדש מכוח השחיטות האלה ותהרגו את השליחים, אין בעיה. נורא קל להרוג את השליח בהקשר הזה. השליח הזה מוכן לשבת איתכם ברחל בתך הקטנה על היועצים, ותגידו אתם האם כדי לייצר את הרפורמה המורכבת והמסובכת הזאת, אחת הרפורמות הגדולות והמורכבות שהיו במשק, אם אפשר לעשות את זה בלי משרדי ייעוץ? אני לא רואה את זה בשום מקום אחר, ואני רואה איך מקומות אחרים מתנהלים, כולל משרד הביטחון, רשות הדואר, בזק, אל-על ומי שאתם לא רוצים. אמרתי כבר שאני רואה את הביקורת כפלטפורמה מצוינת כדי להגיע לרפורמה מוכנים. נתתי דוגמות איך מתקנים את הדברים וחוסכים דברים כתוצאה מהביקורת.


שנית, חלק גדול מהדברים שעולים גם בביקורת – ואמרו את זה פה חלק מחברי הכנסת – לא ניתנים לפתרון, אלא באמצעות הרפורמה; החל מחתימות על שעות שלא עבדו בהן. כל דבר מהסוג הזה אנחנו מעבירים לנציבות שירות המדינה. אנחנו עושים אין-סוף שימועים לאנשים. זה לא שאנחנו יושבים ב"שב ואל תעשה". מצד שני אתה לא רוצה להכות בעובדים כי לא הכול באשמתם. חלק מזה זה הסכמים שנבנו לפני 40-30 שנה. אתה לא יכול לבוא למישהו שיש לו הסכם במשך שנים ונוהגים שלפיהם הוא עובד שעתיים או שלוש שעות, ויש לו משמרת, ואין לו עבודה. זה לא פשוט הדבר הזה. לכן חלק גדול מהדברים יכולים להשתקם רק באמצעות הרפורמה.

אני יכולה להשיב על עניין הייעוץ המשפטי?

כן, בבקשה. גם רחל ביקשה להגיב.

הייעוץ המשפטי ברשות השידור זה לשכה מאוד קטנה שכוללת שישה עורכי דין שעובדים יום ולילה. אני לא צריכה להגיד לכם: ברשות השידור כ-2,000 עובדים, ועורכי הדין צריכים לעשות את העבודה מול המשדרים. במשך שנים הפרקליטות ייצגה את רשות השידור, ואנחנו שילמנו לפרקליטות בגין 5.5 תקנים של עורכי דין. ב-2006 הפרקליטות הודיעה לנו שהיא לא יכולה להמשיך לייצג אותנו ונאלצנו למורת רוחי לצאת למכרזים ולשכור שירותים של ליטיגציה בחוץ כי אנחנו לשכה קטנה, ואנחנו לא מתעסקים בליטיגציה. יש לנו מאות תביעות נגד הרשות שהן בעיקרן מאות תביעות של עובדים. דבר כזה לא מקובל בכלל, ואין לו אח ורע בשום מקום.

נוסף לזה יש לנו תביעות בנושאים אחרים. יש תביעות של לשון הרע, יש תביעות בזכויות יוצרים, הוגשה נגדנו תביעה ייצוגית גדולה. אפשר לראות את הדברים האלה בדוחות- -

למה אין לכם ברשות?

מכיוון שאנחנו שישה עורכי דין, וזה לא מספיק.

אז למה אין לכם 12, זה יעלה פחות מ-2.5 מיליון שקל.

תשאלו למה, אני לא יודעת.

אז כמה משרדי ייעוץ חיצוני?

יש גם משרדים שנותנים ייעוץ בנושאים של- -

יש משרדי עורכי דין שכותבים נהלים ומכרזים.

בנושא של הרפורמה אני לא הלקוח שלהם, אלא היחידות הצורכות. לצורך השינויים הטכנולוגיים הוציאו עבודות החוצה לשלושה משרדים של עורכי דין. המכרזים מאוד גדולים בתחום הטכנולוגי. אלה דברים שבלשכה שלנו מפאת העומס לא יכולים לעמוד בהם. סך-הכול אנחנו מעסיקים לא באופן שוטף, כי המשרדים לא מקבלים באופן קבוע ושוטף את הכסף, אלא על-פי עבודה.


סך הכול אנחנו קשורים עם 10 משרדים, שכל אחד מומחה בתחומו.

10 משרדים?

10 משרדים, ועם כל משרד אנחנו מתקשרים- -

זאת אומרת, יצאו 10 מכרזים. עשרה משרדים? זה המון.

אבל זוהי מסגרת, זה לא שמשלמים באופן שוטף למשרדים האלה, אלא פר-משימה.

אבל אם יש לך המון תביעות של העובדים, שזה גם אומר דרשני. אני מניחה שרוב התביעות הן זהות. אם מדברים על רפורמה ועל קיצוצים סביר להניח שהפגיעות הן דומות.

זה לא קשור לרפורמה. את יודעת כמה זמן נמשכות תביעות בבתי-משפט.

- - - שום דבר.

תודה, הבנתי.

יש לך נתון על עלות הייעוץ המשפטי?

מה ההוצאה השנתית בשנה של 10 משרדים?

ההוצאה השנתית לייעוץ משפטי חיצוני היא כ-2.5 מיליון שקל.

ולמשרדי רואי החשבון?

אני לא יודעת.

זה כולל ליווי הרפורמה, ישיבות במשא ומתן וסיוע בניסוח ההסכמים. מדובר בתביעות רבות בדיני עבודה ובתביעות אחרות. זה כולל גם את העבודות שעשינו כהכנה להקפאת הליכים. זאת עבודה שנעשתה ברשות- -

זה נושא שאני לא רוצה לפתוח פה כי ידוע לי שיש התהליך הזה.

התהליך הזה מוכן.

אני יודעת שהוא מוכן.

אני אבקש להביא אותו בסופו של דבר לפועל כי אני יודעת שהתהליך הזה קיים.

הסכום הזה הוא תוצאה של תהליכי הרפורמה וכל ההתפתחויות שהיו בשנים האחרונות.

תודה. רחל קרמרמן, הוועד המנהל.

אם הייתם בודקים את גובה ההפרשות בתביעות משפטיות הייתם מבינים שכדי להציל את הסכומים האלה צריך כוח אדם מאוד רציני. יש הרבה תביעות ורק ההפרשות מאוד גבוהות. אז גם להציל את הסכום הזה צריך אנשים שיעסקו בזה.

יש תביעה של 200 מיליון שקל. רק בעניין של כבדי שמיעה – אם עמדנו בחוק או לא עמדנו בחוק במשך השנים זה עשרות מיליוני שקלים – 120 מיליון שקל; אקו"ם עם כל התביעות וכל הגופים למיניהם. זה גוף שכל העולם מנסה להתקרב אליו, ואני אומר את זה בלשון זהירה. אני לא מדבר על אין-סוף עובדים פרטיים וכן הלאה. כדי לראות אם מבזבזים תשווה את זה לגופים אחרים שעומדים בסך-הכול בתביעות ועיסוקים בתחומים שבהם אנחנו עוסקים. בכל אופן זה שמונה ערוצי רדיו ושני ערוצי טלוויזיה, זה 2,000 עובדים, זה רפורמה, זה תביעות. תבין את המשמעות.

טוב. רחל, בבקשה. אני מבקש בקצרה.

קודם כול, אני רוצה לתקן כמה עובדות: TASK הובא על-ידי הוועד המנהל כדי לא לעשות טעויות. מצאנו את עצמנו במצב של הנהלה חדשה של ועדים שאני לא יודעת כמה זמן הם מכהנים- -

מתי? ב-2007, ב-2008? איזו הנהלה חדשה?

הסכמי עבודה שעל-פיהם אם יש כשלים, והרשות מתפרקת באיזושהי צורה הם הולכים הביתה עם שכר יסוד נמוך ביותר. הצירוף של מבנה השכר יחד עם זה שזה גוף בלתי מנוהל הביא את הוועד המנהל לשכור את TASK, והמסקנות של חברת TASK התקבלו, והן ביסוד הרפורמה, למעט ההצעות שלהם לסגור ערוצי רדיו שאין להם רייטינג גבוה- -

מה קרה עם המסקנות?

המסקנות התקבלו או נדחו?

רוב המסקנות התקבלו על סמך המסקנות של TASK.

כל המסקנות התקבלו.

איזה מסקנות התקבלו? אתה אמרת שדחית את המסקנות של TASK, אתה לא אוהב אותם בכלל.

לא, יש פה אי הבנה טוטאלית.

תוכנית הרפורמה בנויה על המסקנות של TASK, למעט מספר נקודות קטנות, ובהן סגירת רשתות רדיו לא כלכליות. הבסיס שלהם היה ליצור מבנה נכון וכלכלי יותר של שכר ושל עובדים, והתפקיד שלנו כוועד מנהל היה לעצור את כל הדברים שאנחנו רואים שהם פגיעה בציבור, והם חלק מהמטרות הציבוריות של הרשות.

הם הציעו לסגור רשת א'?

בין היתר את רשת א'- -

מעניין. זה הייעוד של השידור הציבורי. הרייטינג שלו הוא נמוך, אבל זה הייעוד שלו. לא להתחרות ב"האח הגדול", אלא לתת לפרומיל אוכלוסייה שמקשיבה לרשת א' או ל"קול המוזיקה" - -

- - -

- - - הרשות דחתה. נו, באמת.

את זה דחינו. מה, "באמת"?

בזבוז משווע. קחי את יורם כהן, קחי את מוטי, קחי אותך, את הוועד המנהל, קחי את אריה שקד – תעשו צוות באפס עלות כי השכר שלכם הוא השכר של רשות השידור. בשביל זה הבאתם את TASK? אני הייתי יכול להגיד לך את זה.

אני לא יודעת להתעסק עם עשרות הסכמי עבודה.

- - -

אני לא יודע מי אלה בכלל. אני הייתי יכול להגיד לך.

- - -

לא יודע מי אלה, אין לי מושג, אני לא מכיר אותם.

אני אגיד לכם מי זה חברת TASK כי אני מכיר את ההשתלשלות של זה. מישהו ירה לכיוון לא נכון והביאו את חברת TASK כדי שיסמנו עיגול סביב- -

מי זה חברת TASK? אנחנו לא מכירים אותה.

שני ילדים בין 20.

בני 20 זה לא ילדים.

הם יכולים להיות מוכשרים.

נחמדים, אבל אין להם שום ניסיון. הם לא מבינים מה זה רשות שידור.

יש פה משהו לא הוגן- -

- - - ההצעות שלהם יכולות להיות מצוינות, אבל הם לא ירדו לפרטי פרטים.

בשנת 91' לצורך קבלת החלטה על קניית מכונית ראיתי שבחברת הונדה בארצות-הברית 50 אלף הצעות בתיבות הצעות – 90% מההצעות התקבלו, והונדה הייתה במקום ראשון באיכות ובמכירות. אפשר לזכור שגם העובדים אולי יודעים הרבה יותר טוב מטסק את טיב העבודה, ואולי גם להם יש בבטן הרבה הצעות ייעול.

בהחלט.

יש פה אי דיוקים מסוימים ותובנות מסוימות לאותו נושא, וזה רישומון מסוים. כדי לדון בחברת TASK אני מוכן להעביר לוועדה את כל דוח TASK ותראה שנעשתה שם עבודה רצינית- -

נשמח מאוד.

אני מבקש לא לזלזל בעבודה הזאת.

לא זלזלנו.

זאת עבודה כלכלית, זאת עבודה טכנולוגית איך אתה מגיע למצב שבו אתה מנהל- -

אז תשלח.

עדיין - - - 7 מיליון שקל? לא משנה איזו הצעה- - -

תני לי לסיים רגע.

ברגע שהם מיצו את העבודה מנקודת ראותנו עבדך הנאמן הפסיק את עבודתם. אנשים צופים בנו, רואים אותנו, ובסופו של דבר כדאי להזכיר שעם כל הבעייתיות הזאת ערוץ 1 וגם הרדיו מעמידים תכנים ותוכניות ששום ערוץ אחר לא מעמיד היום- -

מה אתה חולק - - -

כי כדאי לדעת את זה.

אין על זה ויכוח.

אמרתי שמה שאתה עושה, אתה עושה טוב.

מוטי, אנחנו לא עוסקים כרגע בתכנים.

זה צריך לדעת, כי זה עיקר תפקידנו.

אמרתי לפני שנכנסת כשיורם נכנס. אנחנו אפילו שיבחנו כי אנחנו רוצים להמשיך לראות את התכנים שלכם: את "מהיום למחר", את "מדד יומי" אנחנו רוצים לראות. נחמן שי דיבר על הלופ של הלילה עם הגבעטרון, אם אינני טועה. זאת לא בעיה- -

זאת סוגיה שלא נכנסתי אליה. הייתי בדיון על זה בוועדת החינוך.

תבין, הדיון הזה הוא לא נגד אף אחד באופן אישי. הוא רק בעד השידור הציבורי. בעניין הזה אני בטוח שיש הסכמה בחדר הזה.

אני מבקש מהוועדה לתת לנו להמשיך לעבוד עם ביקורת הפנים שמסייעת לנו לקראת הרפורמה ולמצוא את כל נקודות התורפה שלנו. עם זה נמשיך לתקן.

רחל, בבקשה, משפט אחרון.

בגלל הביקורת ובעקבותיה, וגם אנחנו, הוועד המנהל, יזמנו ביקורת, יש לי רשימה של 24 נהלים שהותקנו יחד עם ההנהלה לשינויים כדי לעבוד על-פי נהלים ועל-פי סדר. כך שזה לא סדום שיש ביקורת וזה לא מתוקן. הדברים תוקנו, הוגשו תביעות, הדברים מטופלים ומתוקנים גם על-ידי הוועד המנהל.


בעניין האגרה לגמלאים – טרם יצאה הוראה כי המנכ"ל, יחד עם הוועד המנהל, מנסה בעזרת סגנית השר לענייני גמלאים לדחות את הדבר הזה ולקבל את ההוצאה של האגרה- -

תבורכו.

אנחנו מאוד נשמח אם גם יעזרו לנו לעשות את זה פה.

שנית, כל התוכניות שאמרתם שירדו, ההורדה שלהם טרם אושרה כדין.

המנכ"ל, אני מבקש שהתוכניות האלה פשוט לא ירדו, מה הבעיה? לא אושרה על-ידי הוועד המנהל? אה, היא הנותנת. כלומר זאת הייתה הודעה לעיתונות.


המנכ"ל, אני מבקש. אני אומר לך בשם הציבור ש"מדד יומי" ו"מהיום למחר" ו"היום בחדשות" לא ירדו.

זה כן אושר.

למה אתה מוריד תוכניות? אלוהים אדירים? אל תורידו תוכניות.

אני לא יודע איך לקצץ - -

גם לא ברדיו ולא בשום מקום. תשאיר את זה.

מה להשאיר? תשאיר לי את התקציב, אני משאיר- -

תמצא קיצוץ במקומות אחרים. תחזיר לחברות הליסינג מכוניות.

הרפורמה צריכה - - -

תחזיר לחברות הליסינג מכוניות או תעצור את ההתקשרות עם פילת או עם כמה ממשרדי הייעוץ המשפטי שהגברת מצקביץ' נעזרת בהם. תעזוב את זה.

חבר הכנסת אקוניס, תציע פשרה שזה יוחזר לחודש עד שהכול יושלם.

אני מציע שעד ערב פסח ישודרו כל התוכניות כרגיל. תעשה רה-ארגון או מחשבה מחודשת עם הוועד המנהל החדש, אם יאושר במליאת הממשלה עד אז, ואז הכול יהיה נפלא – גם סבבי המינויים וגם הדברים הללו. אנחנו לא מתערבים בדבר הזה. אני אומר לך שגם מדד יומי וכל התוכניות ימשיכו פשוט.

לא יהיו קיצוצים ברמה שצריך.

עד ערב פסח לפחות. אני מקווה שעד אז, אלברט, אתה והשר שנמצא כרגע בשליחות חשובה ברוסיה, תביאו את הצעתכם לוועד מנהל חדש למליאת הממשלה.

אני תומך בעמדתך.

יפה.

אני רוצה מילה אחת בקטע של הקיצוצים- -

אנחנו חייבים לסיים.

אתם לא עורכי תוכניות, אופיר. ממתי חברי כנסת יגידו מה לשדר?

לא אמרנו לך, לא ערכנו את התוכנית, ביקשנו בשם הציבור להשאיר אותה באוויר. זה מה שביקשנו.

- - -

הפרוטוקול ישנו פה, זה ברור כשמש. לא ערכנו את התוכנית.

- - -

רחל בזכות דיבור.

הורדת שידורי הטלוויזיה ב-23:00 אושרה אתמול בלילה במצב מאוד קשה של דיונים- -

זה חבל.

- - אחרי הרבה התנגדויות. אני מאוד אשמח אם ביוזמתך תבוא פשרה להמשיך את התוכנית הזאת. אבל שיהיה ברור, אנחנו, הוועד המנהל, דורשים מההנהלה קיצוצים.

בינתיים מקצצים רק בשידור. זה מה שקורה.

הם לא מקצצים- - -

אני דיברתי על פילת, על עורכי דין, על מכוניות – אמרנו את זה בעברית פשוטה.

רחל, דיאטה עושים בשומנים, לא בשרירים.

הלוואי שמפה תבוא הישועה לשידור "מהיום למחר".

תודה. שלמה קלדרון מלשכת המבקרים הפנימיים.

כבוד יושב הראש, חברי כנסת נכבדים. עצוב לי לראות את הדיון הזה. אני מזדהה עם כל מה שאתה מרגיש בנושא הזה. ביקורת פנימית זה שליחות ציבורית ולא רק מקור לפרנסה. על זה אנחנו נלחמים. ביקורת פנימית מטפלת בכובע אחד בנושא של יעילות וחיסכון, ומצד שני – שומר סף, ניהול תקין וטוהר מידות.

לפני שאכנס לעניין אני רוצה לברך את המבקרת האמיצה הזאת, איתנה גרגור. אין לנו הרבה מבקרים אמיצים. יישר כוח, איתנה. צריך לשמור על הביקורת שתהיה בלתי תלויה, אפקטיבית- -

מקלט מדיני ניתן לה.

- - ועל זה נדבר אם יהיה זמן, ואם לא אז בוועדה אחרת.

לא יהיה זמן.

כל הכבוד לגברת הזאת.

אתם קיבלתם 13 נושאים שטופלו. יש כאן דוח שנתי שמדבר על 50 דוחות ביקורת. מדברים פה על כמה עשרות אלפים, ופה מדובר על נושאים במיליונים שצריך לטפל בהם. על-פי עבודת הביקורת הפנימית, מבקר נכנס לעובדות, מסיק מסקנות וממליץ גם המלצות. הוועד המנהל צריך לדון בהמלצות. על-פי החוק, אם אחרי 54 יום לא דנים בהמלצות אז מישהו מכניס למגרה דוחות.

אני לא רוצה להיכנס לזה כי יש פה הרבה מאוד נושאים. כמו שאמרת, כבוד יושב הראש, הנושא הזה חייב לעבור לביקורת מבקר המדינה. זה לא אומר שהוא לא בודק את רשות השידור, כמו נושאים אחרים שאני יודע שהוא בודק, אבל כדי לבדוק מה נעשה ומה לא נעשה, והאם נעשה נכון או לא נכון, יש הגוף הזה שיש לו הכוח הזה והאנשים לבדוק כל נושא.

שנית, עניין של ניהול תקין וטוהר מידות לא קשור לעניין הרפורמה.

אין על זה ויכוח.

העובדים אף פעם לא אשמים, זה רק המנהלים.

צודק, אני מקבל.

רק מנהלים אשמים. עובדים, מי שמנהל אותם צריך לדעת לנהל אותם. מי שלא יודע לנהל, שילך הביתה. אני מבקש להמשיך.

רק נקודה אחרונה כי אנחנו חייבים לעלות למעלה.

לא פחות מהממצאים – כמה שהם קשים – מה ההתנהלות של רשות השידור ביחס לממצאים קודמים? האם באמת דוחות נכנסים למגרה או שיש הליך של יישום והפקת לקחים ומיצוי דין עם מי שנוהג שלא כשורה?

המבקר הפנימי הוא פנימי, כשמו כן הוא. כוחה של הביקורת הפנימית נובע מעצם הפנימיות שלה. אתם המחוקקים נתתם למבקרים האלה להיות בפנים, אבל מצד שני גם לצאת החוצה כשיש בעיות של עבירות פליליות, לידיעת מבקר המדינה ישר. דוח הביקורת פה לא צריך להיות נדון פה, הוא צריך להיות נדון בוועד מנהל, דירקטוריון וכל השאר ומבקר המדינה שבודק. זאת ביקורת ציבורית בתוך הארגון וביקורת המדינה זאת ביקורת חיצונית שבאה לתוך הארגון. אני מברך על כך שזה הגיע, אסור שזה לא יגיע לכאן, אבל דנים בזה.

אם נחזק את הביקורת הפנימית ללא פיקוח ובקרה שום דבר לא יקרה. כל הנושאים האלה של מה שעלה עד עכשיו, חלק גדול מהם לא קשור לרפורמה, זה קשור להתנהלות של ניהול תקין. אתם יודעים מה, "ניהול תקין" בשבילי זה שחיתות. יש דברים שיש בהם שחיתות וצריכים לטפל בהם. מה זה קשור לרפורמה? אם מישהו לא דופק כרטיס והולך הביתה, ומישהו אחר דופק לו את הכרטיס זה שייך לרפורמה?

לא.

- - ועוד כל מיני דברים שיש פה בדוח הגדול. אז אני מבקש וממליץ להעביר את זה לביקורת המדינה.

- - -

ברוך, בבקשה. אתה אחרון וגם נציגת ארגוני הצרכנים, אבל בקצרה כי כבר מאוד גלשנו.

יש הסלמה אדירה של קיצוצים ועיצומים. ועד אחד חושב שצריך לעשות כך, ועד אחר חושב שצריך לעשות אחרת. הדינמיקה מאוד לא טובה. אנחנו קיבלנו את קריאת היושב ראש, ובחריקת שיניים, אבל בתמיכת כל העובדים אחרי שכנועם, החלטנו שאנחנו, ועד העיתונאים בתל-אביב לא פוגעים בשידורים; לא לא עושים דבר, אלא המאזינים לא פוגעים. אבל מה הצעד שכנגד? קשה לשכנע בזה את ציבור העובדים. מה הצעד שכנגד?

לכן אני קורא לך, היושב ראש, אנא הפעל את כל השפעתך שיהיה תהליך בסגנון של עסקת חבילה לכנס את כולנו כדי שנרד מהעצים – אלה שמטילים את הקיצוצים ואלה שעונים בעיצומים, והאוצר שצריך לקדם את הרפורמה. זאת אולי חריגה – אבל אתה נועל או-טוטו את הישיבה – הצע משהו שהוא בסגנון של עסקת חבילה לפרק זמן של שבועיים או שלושה שבועות – אנא, אנא.

תודה.

המועצה רואה ברשות גוף ציבורי רשום. אך ללא פיקוח של הרגולטור וללא יישום אין עתיד לרשות. המועצה והצרכנים בכלל מחזקים את ידיך וקוראים את הקריאה שלך לא לפגוע בשידורים, לא להוריד שידורים – לא ברדיו ולא בטלוויזיה. אנחנו באים לכאן מדי שנה, והרשות מבקשת להקפיא את - - - האגרה. מדובר בעשרות מיליוני שקלים בטענה שזה להבראת הרשות.

אני אתן דוגמה: ב-2008 כשהחוק חייב את הרשות לשדר הפקות מקומיות ב-150 מיליון ₪ הרשות שידרה רק ב-7 מיליון ₪. הציבור נפגע. לאור הקריאה של הדוח אנחנו רואים מה נעשה עם אותם כספים של 2008 שנטען שהם להבראת הרשות. אסור שדבר כזה יקרה, אסור שציבור הצרכנים ייפגע, ואסור שיורדו תוכניות עכשיו מהפלטפורמה, הן ברדיו והן ברשות השידור. לכן אסור שהרגולטור יאפשר את הדבר הזה, וחובה לצאת מהישיבה הזאת עם החלטה שדבר כזה לא יקרה.

תודה. חני, את ביקשת לדבר? אני לא ראיתי שנרשמת פשוט.

היא נרשמה.

כבוד היושב ראש, חברי הכנסת. שידור ציבורי זה מושג מאוד יפה, ואנחנו גם תומכים בו. לא בטוח שקיימת משוואה בין המילים "רשות השידור" לבין "שידור ציבורי", בעניין הזה אנחנו רוצים לחשוב ולקרוא ולהיפתח לרעיונות חדשים. כמו שהייתה קופת חולים אחת כללית שקראו לה קופת חולים של ההסתדרות, והיום קוראים לה "כללית", וקופות חולים מהצד שהיו יעילות, קטנות ומשרתות את הרפואה הציבורית, גם בשידור הציבורי צריך לחשוב על פתרונות כאלה שיקומו עמותות וחברות לשירות הציבור שיקבלו חלק מ-800 מיליון השקלים שזה סכום עתק. גם ב-200 מיליון שקל אפשר לעשות ערוץ אחד וכמה ערוצים שיהיו שידור ציבורי ולפתוח את הראש לרעיונות חדשים. 10 השנים האלה שאני מסקרת את רשות השידור אנחנו שומעים שוב ושוב את אותן קריאות לרפורמה, ולא קורא כלום.

תודה. יורם, אתה רצית להגיד משהו, ואתה גם אמרת משהו. אין לנו שום כוונה ולא תהיה ולא הייתה, להתערב בתכנים. אנחנו רק אומרים, תשדר את התוכנית הזאת. לא אמרתי לך מה לשדר, אמרתי לך, תשדר אותה. לא אמרתי לך מה להגיד בה או את מי להביא לשם, פשוט לשדר. רק אל תעשה שקופיות.

זה בדיוק מה שאני רוצה לומר. הישיבה הזאת צריכה להינעל בכך שלא להחשיך את המסך- -

אין על זה ויכוח, זה אחד הסעיפים.

- - אתמול ב-23:00 בלילה הלב שלי נחמץ כעובד ותיק ברשות השידור- -

גם שלי כצופה.

אני מבקש גם מהוועדים – אנחנו נעשה הכול מבחינתנו לשדר ולא להחשיך את המסך. לא ייתכן שנחשיך את המסך. אסור.

שלא תכריזו על שביתת מגן.

מר יעקב נווה, חבר בוועד המנהל, בבקשה.

אני רק רוצה להגיד לך שגם בוועד המנהל יש חילוקי דעות המצומצם – שלושה בסך הכול- -

ארבעה. אחת שלא הביעה את דעתה.

אמש בישיבה התנגדתי בתוקף לקיצוצים בתוכניות מכיוון שאין לפגוע בצופים. ביקשתי מהמנכ"ל טרם הישיבה אתמול לקבל דוח כספי על החיסכון בהתייעלות שתהיה. הוא הבטיח שתוך יום-יומיים הוא ייתן את הדוח, ואז נדע כמה אנחנו חוסכים מכל ההחשכה.

אנחנו מחכים כבר 6 שנים.

אני מקווה באמירה שאמרת שאכן אנשים יתעשתו, והמסך לא יוחשך עם הלוגו המעצבן.

תודה. דווקא בלוגו יש משהו מאוד ישראלי.


יהודה, בבקשה.

אילו הנהלת הרשות לא הייתה נערכת לרפורמה, והרפורמה כבר הייתה מוחלטת, והיא לא הייתה יכולה ליישם אותה אז הייתה ביקורת בדיוק הפוכה על הרשות – מדוע היא לא מסוגלת ליישמה. לכן הביקורת בהקשר הספציפי הזה של היערכות לרפורמה אינה נכונה.

שנית, אנחנו נותנים גיבוי מלא להנהלה ולמנכ"ל לגבי תוכנית הקיצוצים. אנחנו לא נכנסים לתוכן של הקיצוצים, זה לא עניין שלנו, בטח לא לגבי התכנים בטלוויזיה. אבל לגבי עצם קיומם של הקיצוצים, משרד האוצר, ולהבנתי, גם כל שאר גורמי הממשלה נותנים גיבוי מלא.

רבותיי, אנחנו חייבים לסיים.

ועדת הכלכלה של הכנסת על כל חבריה תומכים בחיזוק השידור הציבורי ובייעולו.

הוועדה קוראת לממשלה להאיץ את קיום הרפורמות ברשות השידור בשם האינטרס הציבורי.

ועדת הכלכלה קוראת לרשות השידור, לעיתונאים ולהנהלה לא לפגוע בשידורים ולהשאיר את התוכניות משודרות במלואן בטלוויזיה וברשתות הרדיו.

ועדת הכלכלה ממליצה להעביר את דוח הביקורת הפנימית לבדיקת מבקר המדינה, והביצוע יתואם עם יושב ראש הוועדה לביקורת המדינה. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה ב-12:05