PAGE
40
ועדת החינוך, התרבות והספורט


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 165
מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט

יום שלישי, ב' באדר התש"ע (16 בפברואר 2010), שעה: 09:30

עתידו של בית הספר לשפות ותרבויות ברמת בית שמש

חברי הוועדה: היו"ר – אלכס מילר

חיים אמסלם

משה גפני

ניצן הורוביץ

אמנון כהן

מנחם אליעזר מוזס

שלמה מולה

אורי מקלב

מרינה סולודקין

כרמל שאמה

מאיר שמעוני, מנהל מחוז ירושלים, משרד החינוך

חנניה מרמור, מנהל לשכת שפלה, המשרד לקליטת העלייה

משה אבוטבול, ראש העיר, בית שמש

שמואל גרינברג, סגן ראש העירייה, ממונה על החינוך החרדי, בית שמש
ריצ'רד פרס, ממונה על החינוך, עיריית בית שמש

דלילה אליעזר, מנהלת, בית הספר

ענת זוננבליק, רכזת חינוך לשוני, בית הספר לשפות ותרבויות, רמת בית שמש

רחל שלמה, רכזת חברתית, בית הספר לשפות ותרבויות, רמת בית שמש

לידיה טס, מורה, צוות ניהול, בית הספר לשפות ותרבויות, רמת בית שמש

חני ורקר, מחנכת, בית הספר לשפות ותרבויות, רמת בית שמש

ד"ר ישראל ניסן, יו"ר, ועד הורים, בית הספר לשפות ותרבויות, רמת בית שמש

מייק שטיין, סגן יו"ר, ועד הורים, בית הספר לשפות ותרבויות, רמת בית שמש

ירדנה מימן, חברה, ועד הורים, בית הספר לשפות ותרבויות, רמת בית שמש

עדי נוימן, יו"ר, מועצת תלמידים, בית הספר לשפות ותרבויות, רמת בית שמש

רשף עילי, סגן יושב ראש מועצת תלמידים, בית הספר לשפות ותרבויות, רמת בית שמש

ארתור צ'ייקובסקי, נציג תלמידים, בית הספר לספות ותרבויות, רמת בית שמש

יהודית אייזנר, הסתדרות המורים

טלי אביאן, הנהגת הורים יישובית

רענן אמסלם, נציג צעירים, בית שמש

אלי וענונו, תושב העיר, בית שמש

איילת אליעזר, תושבת העיר, בית שמש

משה ספיבק, עיתונות, בית שמש

יהודית גידלי

דרורה רשף
עתידו של בית הספר לשפות ותרבויות ברמת בית שמש

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. הנושא: עתידו של בית ספר לשפות ותרבויות ברמת בית שמש. הדיון מתקיים על פי הבקשה של חברי הכנסת מרינה סולודקין וחבר הכנסת שלמה מולה. קודם כל אני רוצה לציין, חברים, שהנושא הזה – אנחנו מדברים עליו מתחילת שנת הלימודים. אני גם קיבלתי פנייה מההורים לפני פתיחת שנת הלימודים, בספטמבר, כאשר הנושא עלה פעם ראשונה על סדר היום.


מדובר על ניסיון מסוים בעיריית בית שמש לשנות את הסטאטוס או לשנות את המצב בית הספר לשפות ותרבויות. עשינו עבודה רחבה, אני מאמין, בעניין הזה. אני וגם משרד החינוך. אני חושב שגם השתתפנו באותה הפגנה שהיתה מול העירייה. וכאשר אנחנו מקיימים דיון, אני חושב שהדיון – אמנם אנחנו מדברים על בית ספר בבית שמש ספציפית, אבל באופן כללי אני חושב שההתייחסות צריכה להיות הרבה יותר רחבה, ואני אסביר למה אני מתכוון.

מה שקורה בזמן האחרון, חברים, זה שאנחנו רואים תופעה מאוד מוזרה ברשויות מקומיות מסוימות ברחבי הארץ כאשר מתחלף שלטון, כאשר מתקבלות החלטות, החלטות אשר באות על ידי לחץ פוליטי כזה או אחר. מה שקורה הוא שיש שינויים שההשפעה שלהם היא הרבה יותר רחבה מאשר של הסדר כזה או אחר בתוך העירייה כלפי מצב החינוך. אני חושב שכאשר מדובר על מערכת החינוך וכאשר מדובר על סגירה או פתיחת בית ספר, כאשר מדובר על שינוי מעמד, שינוי של המצב של התלמידים שלומדים בבית ספר, ההשלכות הן הרבה יותר גדולות מאשר לפעמים נדמה לנו.

כאשר טיפלנו, וטיפלנו לא פעם אחת במקרים כאלה, לרוב הצלחנו בעצם להגיע למצב שעמדת ההורים נחשבת. אני מאמין שבמצב של בית הספר הזה ספציפית הגענו בסופו של דבר לאותו הסדר שדיבר עליו שר החינוך, כאשר חברת הכנסת סולודקין פנתה אליו במליאת הכנסת, וקיבלנו תשובה ממשרד החינוך. אני מאמין שהנציג של משרד החינוך יחזור על תשובתו של השר. אני גם מצפה לשמוע מהרשות המקומית עמדה ברורה מאוד כלפי המצב בבית הספר, גם לשנה הזאת וגם למה שקורה הלאה. אנחנו מדברים על העתיד של בית הספר הזה. כמובן אשמח גם לשמוע מהסתדרות המורים, אשר מייצגת את המורים ומעורבת באותן החלטות, גם כאשר מדובר על המינוי של מנהלים או כאשר מדובר על מצבם של המורים. אין מצב שהסתדרות המורים או ארגון המורים לא מעורבים בהחלטות מסוג כזה. אני גם רוצה לשמוע איפה אנחנו עומדים באופן כללי בארץ. אם יש אפשרות לקבל תמונה כללית על ההתייחסות בנושאים האלה, אני מדבר על הגופים הארציים שנמצאים כאן.

נשמע את עמדתם של חברי הכנסת בנושא. אני בטוח שיש פה גם צד שיגיד שההחלטה היא לא טובה. יש כאלה שיגידו שההחלטה היא טובה בכך שבית הספר יישאר כמו שהוא היה עד היום. אני רק רוצה לציין שאנחנו מכירים ומעריכים את הפעילות של בית הספר לשפות ותרבויות. אני חושב שזה אחד מבתי הספר הטובים במדינת ישראל. אנחנו מכירים את הצלחתם של התלמידים. שמעתי גם שבית הספר הזה הוא הפנינה של בית שמש ונותן אפשרות לשמור על האיזון, על הסטאטוס קוו בעיר בית שמש. אני גם מעריך מאוד את הפעילות של ראש העיר. שוחחתי איתך, אני חושב, עוד מתחילת הדרך ודיברנו על כך שיבוא היום ואנחנו נקיים דיון בנושא של - - -

הרב גפני, אין לך בוועדת הכספים דיון?

אני כבר מפריע לך? על הבוקר?

אנחנו נלך ביחד לדיון.

יש לנו פה גם את הרב גפני, יושב ראש ועדת הכספים. מה שחשוב לציין, קודם כל, לא באנו לכאן כדי להעביר ביקורת. בסך הכול הדיון הוא אחד מאותם כלים שעומד לרשות חברי הכנסת על פי פניות הציבור שאנחנו מקבלים. אני חושב שאנחנו נמצאים כאן כדי לבוא ולוודא שהצרות שהיו עד היום, גם מהרשות המקומית, גם ממשרד החינוך, הן בתוקף, וצריך גם לראות איך אנחנו ממשיכים הלאה ומה מצפה להורים לשנה הבאה. כי אנחנו יודעים שהדבר שהכי לא היינו רוצים לראות זה אי ודאות. כמובן, אדוני ראש העיר, כאשר מדובר על העיר, כאשר מדובר על מערכת החינוך, הדבר האחרון שאתה רוצה זה שתהיה לך אי ודאות בתוך העיר. אני בטוח שההתנהלות היא בהתאם, בכל דבר שקשור להתנהלות בתוך העיר, ההחלטות צריכות להיות ברורות וההורים צריכים לדעת מה קורה איתם. וכמובן הילדים צריכים להיות רגועים שגם בשנה הבאה הם נמצאים באותה מערכת, יחד עם אותם חברי הכיתה שהם נמצאים איתם והם ממשיכים הלאה ללא שום בעיה.

אני גם רוצה להתייחס, בטח אתה תתייחס, לבעיה האחרת שקיימת אצלך בעיר בעניין של חוסר כיתות, ואני מברך על כך שהגיע לכאן יושב ראש ועדת כספים ונראה בפעילות משותפת אם גם נוכל לסייע בנושא הזה.

אז נפתח בדיון. יש לנו פה שני אנשים שביקשו לקיים את הדיון, כיושב ראש ועדת החינוך אני גם חייב לציין שאני מחליף את יושב ראש ועדת החינוך, זבולון אורלב, בדיון של הישיבה היום, גם בנושא הזה וגם בנושא הבא. אני מבקש מחברת הכנסת מרינה סולודקין שפנתה לוועדת החינוך לבוא ולהסביר את עמדתה. תודה.

תודה, אדוני היושב ראש. אמת, אני רוצה להגיד לכם, שלא חשבתי שאנחנו צריכים לקיים את הדיון היום בגלל שהתחלנו לעסוק בנושא מספטמבר, כמו שחברי, אלכס, אמר. בספטמבר ועדת ההורים והתושבים הזמינו את חברי הכנסת מכל המפלגות להשתתף בהפגנה של תושבי העיר ושל הורים מוועדת ההורים של בית הספר שפות ותרבויות. בפעם הראשונה הייתי שם. אני גם רואה את חברי ממרצ שגם היה באותה הפגנה. היו גם אנשים אחרים. ישבנו ויחד עם חבריי בקדימה הזמנו את התושבים של העיר – הם ביקשו מאיתנו והסכמנו לשבת איתם גם בכנסת ולדון במצב. לפי דעתי, היה בספטמבר די מסוכן כי ראינו הפגנה המונית וראינו רוחות של מלחמת אזרחים – תסלחו לי, אני ממדינה שיודעים מה זה מלחמת אזרחים.

כשישבנו עם תושבי העיר מאוד הבנו את הנושא שלחינוך החרדי יש חוסר בכיתות לימוד. אבל הפיתרון, לפי דעתי, ולפי כל החישובים הפוליטיים ולא פוליטיים, לא יכול על חשבון של בית הספר החילוני שפות ותרבויות, שזה בית ספר מצוין, ולא להעביר את בית הספר ממקום למקום בגלל שיש חוסר בחינוך העצמאי בכיתות. חשבנו שזה לא נכון וזה יכול להיות דוגמא מאוד רעה לערים אחרות שיש בהן אוכלוסיות כאלה וכאלה אבל אחוזים של ילודה שונים מאוד.

פנינו עם חברי שלמה מולה, שגם יגיד כמה מילים בנושא הזה, במכתב לשר החינוך. כתבנו מה שאנחנו חושבים בנושא הזה. בגלל שאני כל הזמן שייכת לזרם של הפוליטיקה הישראלית שלא מאמינה במלחמות ומאמינה גם בשכל ישר וגם בידע עמוק של היסטוריה, אז כתבנו לשר החינוך שאנחנו חושבים שהוא צריך לשקול מה לעשות במצב הזה וגם כתבנו שאנחנו מאוד מודאגים ממצב הרוח בעיר בית שמש. אנחנו מאוד נזהרים ממצב הרוח הזה.

פנינו גם באותו הזמן, בסתיו, לוועדת החינוך, רצינו ישיבה. בגלל העומס, אני מבינה, לא הייתה ישיבה. כשאמרו לי שעכשיו נשב ביחד ונדון, אמרתי שאני חושבת שזה מיותר בגלל שהיתה תשובה של השר במליאה להצעה רגילה שלי לסדר היום, שחד וחלק אמר שאין בכוונתו להעביר את בית הספר למקום אחר, שהוא לא חושב ששכונה מעורבת זה מספיק כדי לזרוק את החילוניים, בשכונה שיש בה גם חילוניים וגם חרדים. שכוונתו, וזו החלטתו, להפוך את בית הספר לשפות ותרבויות לבית ספר על-אזורי. חשבתי שזה סוף הפרק, אבל במקביל, מה שאלכס אומר, אנחנו ביחסים. אנחנו בקשר מתמיד עם תושבי העיר וטיפ טיפה מבינים שראש העיר לא חשב שזה סוף הפסוק, ושהוא עצר את הרישום לבית הספר לשנה הבאה. זה מדאיג מאוד את התושבים וההורים של בית הספר.

בגלל זה אני חושבת שאלכס צדק כשביקש מאורלב לקיים את הישיבה ולדון במצב וגם אנחנו כמציעים, עם שלמה מולה, יחד עם החברים חושבים – אני עוד הפעם אומרת כאישה שלא נולדה כאן ולא חונכתי כאן: אני ראיתי את כל הסימנים של מלחמת אזרחים שיכולה לקרות בבית שמש וגם בערים האחרות, אם וכאשר בגלל המצב הדמוגראפי תהיה העברת בתי ספר מחינוך ממלכתי לחינוך עצמאי.

מה שאני חושבת זה שעכשיו אנחנו לא חושבים ולא יושבים על זה, ויש דיון על עתיד של בית הספר שפות ותרבויות כי המצב יותר ויותר מורכב. זאת אומרת: לאן הפנים של מדינת ישראל והאנשים, תושבי העיר וגם ראשי עיריות וגם כל מיני מרכיבים? מה שאני חושבת שיהיה לנכון זה אם אנחנו נעצור ונחשוב מה יכול לקרות. תודה.

תודה, גברתי.

אפשר לקבל נתון כמה תלמידים יש בבית הספר הזה?

רק שנייה.

רק נתון.

חבר הכנסת מוזס, אנחנו רק פתחנו את הישיבה.

ואתה חדש כאן.

תשמע, תן לי לנהל את הישיבה. אני אשמח, תודה רבה.

אני רוצה להכין לעצמי מה להגיד.

אתה לא משתלט כאן, אתה לא משתלט.

רבותיי, אנחנו לא פותחים כאן בוויכוח. חבר הכנסת מוזס, אתה רוצה לדבר, אני יכול לרשום אותך לדבר.

אבל רק תגיד כמה ילדים יש שם.

חבר הכנסת מוזס.

טוב, בסדר.

חבר הכנסת מולה, אתה רוצה להתייחס עכשיו?

בוודאי, אני רוצה עכשיו. אדוני היושב ראש, תודה רבה. ידידתי הטובה מרינה, שהגשנו יחד את ההצעה – אני חותם על כל מילה שהיא אמרה. אני רק רוצה לתת עוד כמה דברים. אני, קודם כל, רוצה לשבח את עמדתו של שר החינוך. זה לא בכדי שמישהו מהאופוזיציה ישבח את השר דווקא מהקואליציה - - -

ממש זה – קרה לך משהו הבוקר.

אני אומר לך - - -

לא, אתמול עם בוז'י הרצוג אותו הדבר היה, אנחנו שיבחנו אותו.

אנחנו אופוזיציה מאוד קונסטרוקטיבית. אתה יודע, לא אופוזיציה גורפת. לצורך העניין - -

זה נכון, כמו עם הדייגים.

גם נכון. אני רוצה, אני חושב שהשר מביע עמדה מאוד ערכית בסוגיה הזו. ואני רוצה להגיד שלפחות לראות עינינו, אנחנו צריכים לגבות אותו שהוא ימשיך את המאבק. השר בא ואמר: רבותיי, החינוך הממלכתי נמצא בתהליך של קריסה בגלל החלטותיה של הכנסת והחלטות של ממשלות ישראל. כלומר החינוך הממלכתי, נקרא ממלכתי. יש היום הרבה מאוד זרמים של חינוך שהם מאוד מאוד מקשים על החינוך כחינוך, הישגיו של החינוך, ולכן מערכת החינוך הממלכתית מסתייגת. אולי זו אחת הדוגמאות שאפשר לציין, שבדיוק בוואקום הזה הסיפור הזה של בית הספר נכנס.

אני אומר שלכולם זו חובה, כולל לחרדים, שיהיו להם כיתות לימוד שבהן, כמו כל תלמיד אחר במדינת ישראל, מגיע - - - ואני לא חושב שיש אחד או מישהו שיחשוב אחרת. אבל אנחנו אומרים במקביל משהו אחר: כל אחד באמונתו יחיה. זאת אומרת, כל אחד יחיה באמונתו, יתחנך על פי דרכו. יקבל את חינוכו על פי תפיסת עולמו. - - -

ויבנה את בתי הספר שלו.

בדיוק. נכון. כל אחד יבנה לו את בית הספר שלו, אבל שלא ישתלט על בית הספר של האחר. אם רוצים לבוא ולדבר על צפיפות של הכיתות, בבקשה. הנה כל אחד מאיתנו יתגייס לסייע, שאם ראש העיר יש לו מצוקות – אנא תואיל, תבוא, תגיד לנו איפה יש לך מצוקות.

אמסגינה לו (תודה רבה).

אבל, אני גם רוצה לבוא ולהגיד: אם מישהו חושב, שראש עיר חרדי ייתן העדפה לחרדים, הוא יתקל בנו, בהתנגדות נחרצת. גם את זה לא ניתן לך לעשות. זאת אומרת: אתה, כראש העיר, תצטרך לתת חינוך שוויוני גם לחובשי כיפות סרוגות, גם לאלה שחובשים כיפות מהזרם הליטאי, הזרם האורתודוכסי וכן הלאה. גם לזרם הרפורמי, הקונסרבטיבי.

אתה מדבר עליו? הוא מש"ס.

כן, ראש עיר. גם לש"סניקים, גם לאשכנזים. זה בכלל לא משנה. לכן הזדעקנו - - -

שמעת?

לא עשינו למענם כלום.

הזדעקנו בעצם לכאן, כשבאו ואמרו לנו ההורים. ההורים אמרו לנו: הולכים לסגור לנו את בית הספר שיש אצלנו בשכונה שלנו ולהעביר אותו למקום רחוק. הראייה לכך: החרדים ימשיכו להתחנך על יד הבית שלהם. החילונים יוגלו. ילכו לגלות. זאת אומרת אנחנו כמי שהיה בגלות, זה לא נעים להיות בגלות.

הם לא יודעים. הם לא יודעים.

מי שהיה בגלות לא יודע. לכן אני, אדוני היושב ראש – באמת, בואו, אני לא חושב שכל דבר קטן צריך להפוך להתגוששות של חרדים-חילונים. זה לא תורם לנו, זה לא יסייע לנו ואני מציע שכל אחד מאיתנו באמת ינשום נשימה עמוקה ויבוא ויגיד: כולם צריכים לקבל חינוך שוויוני. ההעדפה על תפיסת עולם וזרם או פרוטקציה של ראש עיר לא תהיה, לא פה.

תודה רבה. חברים, אנחנו פותחים בדיון לאחר שהנושא הוצג על ידי מבקשי הדיון. נשמע את כל הצדדים ולאחר מכן נשמע גם חברי כנסת שיתייחסו לנושא. אדוני ראש העיר, בבקשה.

ראשית, אני מאד מברך על הדיון הזה. זה דיון שהוא רחב משתתפים. אני שמח שישנם הרבה אנשים גם מתוך העיר בית שמש וזה דבר מבורך, ויש כאן גם חברי כנסת נכבדים. אני רק רוצה להגיד, ראשית, על הדברים של גברת סולודקין: פשוט, זו בדיחה לבוא ולומר: מלחמת אזרחים, כשהיא באה לשם רק לרבע שעה לתת איזה נאום קצר בהפגנה קצרה שהיתה והלכה לה לביתה. אז המצלמות הציגו לי - - -

בדרך כלל ראש עיר לא יכול לתקוף חברי כנסת.

סליחה, אל תפריע לי.

אתה לא יכול לתקוף חברי כנסת.

חבר הכנסת מולה, אל תפריע לי.

אני לא מפריע, אבל אתה לא יכול לתקוף חברת כנסת.

אל תפריע לי לדבר, בקשה.

קודם כל, אני מציע לך לא להפוך את הדיון הזה להתקפה אישית על חברי כנסת.

נכון.

באים ואומרים: מלחמת אזרחים.

אדוני ראש העיר, לא צריך יותר מחמש דקות בעיר כדי לדעת שמשהו רע מאוד קורה שם.

משהו חם קורה בעקבות - - -

משהו רע. אני לא אומר מי אשם.

- - -

סליחה, חברים, נא לשמור על השקט.

רק הצעה לסדר. אני מציע, אדוני ראש העיר, עזוב את חברי הכנסת. חברי הכנסת כולם יכולים להגיד מה שהם רוצים. אגב, אני רוצה להגיד לך אני מדבר פה כבר למעלה מעשרים שנה בבניין הזה, אין שלט בכניסה בדבר שקר-טרחה. אין.

אה. או.קי.

פה לחברי הכנסת יש חסינות, גם אני יכול להגיד מה שאני רוצה. אתה תדבר על העניין.

בדרך כלל אתה אומר מה שאתה רוצה.

מה?

בדרך כלל אתה אומר מה שאתה רוצה. גם עושה מה שאתה רוצה.

רק אני הרבה פעמים מפחד ממך.

אני מבקש - תדאג רק שלא יפריעו לי, אדוני היושב ראש.

תשמע, תן לי לנהל. אני מציע לך לא להיכנס למתקפה על חברי כנסת.

או.קי. אני אציית לשלט של הר גפני.

זהו, שאין פה שלט.

טוב, חברים, אני רוצה לומר בצורה הברורה ביותר: יש כאן שתי סוגיות שחייבים לדעת אותן. סוגיה ראשונה שחייבים לדעת אותה זה הנושא של בתי הספר בבית שמש. אנשים מנסים להסיט את זה, לצערי. בתי הספר בבית שמש לוקים ,לצערי, אני מדגיש לצערי, בחוסר של כמות תלמידים. ישנם בתי ספר עם כמות קטנה של 150 תלמידים, המשוועים להון אנושי. הון אנושי מבחינתי זה תלמידים נוספים שיגיעו למערכת. אותם תלמידים שנמצאים בתרבויות ושפות מוגלים לשכונה רחוקה אחרת. הם מוגלים לשכונה רחוקה אחרת במקום להיות בסביבה הטבעית שלהם, בתוך השכונה שלהם. אין לנו בעיה עם בית ספר תרבויות ושפות שעושה עבודה טובה. אין לנו שום בעיה. ובטח לא עם זה שהם ימשיכו לקבל חינוך טוב ומוצלח לפי השקפת עולמם.

מה שכן צריך לדעת, שישנה כאן סוגיה, שבעבר, שנים רבות, פנו אלינו ממשרד החינוך, אנשי הצוות, וביקשו מאיתנו כמה שיותר לצמצם בתי ספר. הייתה דרישה לצמצם מספר בתי ספר. אני התעקשתי שזה יהיה רק בית ספר אחד כדי שלא לגרום חלילה זעזוע במערכת החינוך.

איזה בית ספר?

לכן הוחלט, כמו בחוקת ההסתדרות: נכנס אחרון יוצא ראשון.

מה אתה אומר?

הם אחרונים שהגיעו לשם, מר מולה, ולכן הם צריכים להיות הראשונים לחזק את אותם בתי ספר ראשונים של בית שמש, שנמצאים באזור הטבעי שלהם. באזור הטבעי שלהם חייבים - - -

אין שיקולים אחרים, רק מי שבא אחרון?

אין שיקולים.

אין שיקול אחר?

אלה שבאים לערער - - -

- - -

סליחה, לא להפריע.

סליחה, לשמור על השקט.

ישנם שיקולים נוספים, אכן, מר מולה. ההוצאות הרבות שנגרמות לנו בגין בית ספר זה. ההסעות שמגיעים איתן לאותו מקום. ההוצאות של אנשי הצוות שם. זה עולה לעירייה הרבה הרבה מאוד כסף.

מה זאת אומרת הוצאות?

וזה לא מאושר על ידי - - -

לא, את לא יכולה.

ברגע שמצמצמים את בתי הספר. ברגע שמצמצמים, בתי ספר לא על חשבונכם. לא על חשבון הקופה הציבורית.

על חשבון מי?

זה בא על חשבונם הפרטי.

אני מודיע לך, אין דבר כזה. החרדים לומדים בלי כסף, כולם מקבלים.

אל תודיע לי, הם לא מקבלים. כאן זה בית ספר ממלכתי שנופל על כתפי העירייה. בבחינה הזאת אנחנו באים ועושים, מנסים לאחד בתי ספר ולמזער אותם. זו תפיסת משרד החינוך.

השר החליט אחרת. השר החליט אחרת.

השר יכול להחליט - - -

את אומרת לי מקודם אני משתלט? את משתלטת.

בית הספר לא של השר לבד, גם של הרשות. ואני יושב ראש רשות, צריך להתייעץ איתי, יש לי חוות דעת. חוות דעת משפטית.

אני מבקש, אדוני היושב ראש, לא להגיד למרינה תשתלטי. זה לא פיר.

מספר חוות דעת, אדוני היושב ראש. מספר חוות דעת משפטיות מלומדות שאומרות שראש העיר יש לו אמירה בנושא ואת זה אני אומר כעת.

אדוני ראש העיר - - -

אני רוצה רק לומר משפט אחרון.

אני מבקש ממך להתייחס להחלטה.

אני רק רוצה לומר, משפט אחרון. מצב הדמוגרפיה בבית שמש זה לא סוד לכולם. לא אני אשם בו, אשמים קודמיי בראשות העיר שהביאו אלפי חרדים לעיר בית שמש. כשמביאים אלפי חרדים גם צריכים לתת להם שירות. אני לא יכול למנוע את החרדים. השיטה שהיתה פעם, השיטה המצרית, להטבעתם של ילדים, הופסקה. לכן אני לא יכול לעשות כלום חוץ מאשר לתת להם שירות מלא שזה בתי ספר.

מה זה?

מולה, אתה לא תדע את זה – כאשר יש לנו מחסור אדיר במאות כיתות. חסרות לי מאות כיתות.

אדוני, מישהו ביקש להטביע ילד?

מישהו ביקש לעשות את מה שסולודקין אומרת: מלחמת אזרחים, אתה חד צדדי שומע רק אותה, אז בבקשה.

אדוני, למה אתה צועק?

לא לצעוק, יש כאן ילדים בוועדה.

כי לא שומעים. את צריכה להבין, הכול התנהל בהפגנה. בשביתה אחרת יכולתי להביא 5000 - - -

אבל תדבר בשקט.

בשריקה אחת יכולתי להביא 5000 תלמידים.

ואני מיליון יכולה להביא.

אתה יכול להתייחס להחלטה?

ההחלטה של השר פסולה, ההחלטה של השר נגועה במילים פוליטיות.

אני יכול לשמוע את משרד החינוך? משרד החינוך, רק תציג את עצמך, אדוני.

אני מנהל מחוז ירושלים במשרד החינוך, ממונה גם על העיר בית שמש. מכיר את העיר בית שמש, הייתי גם מנהל בית ספר ומורה שם.

ראשית, אדוני היושב ראש - - -

לא שמעתי, מה התפקיד שלך?

אני מנהל המחוז, מנהל מחוז ירושלים משרד החינוך. אמרתי שאני מכיר את העיר בית שמש, הייתי מורה שם והייתי גם מנהל בית ספר שם. בין יתר התפקידים יש לי גם הרבה עבודה עם העיר בית שמש, וגם כמובן בתפקיד הנוכחי.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אורחים נכבדים, אני רוצה להתייחס למה שנאמר כאן. קודם כל, אני רוצה קצת להרגיע את הרוחות ולומר שאני רואה פה תלמידים והורים ומנהלת, מעבר לכל החברים הנכבדים. בעיני זו חברה דמוקרטית, חשובה, אזרחית. אני, ואני אומר את זה לילדים, אני כשהייתי ילד לא זכיתי להגיע לכנסת, ולא לקחו אותי, לא משנה מה הנושא. להגיע, לגעת בכנסת, לדבר עם חברי הכנסת וכולי וכולי. ישר כוח, כל הכבוד. בעיני, הדיון מיצה את עצמו.

הרווח הגדול - - -

תגיד לנו על בית הספר. הבנו, גישה חינוכית מצוינת. אבל תגיד לנו מה.

אנחנו גורמים להם טראומה עם כל הצעקות האלה.

שומעים את ראש העיר אומר – רק תשמע, מבחינת החינוך. ראש העיר אומר: החלטת השר היא פסולה. התלמידים שומעים אותו. תראה.

גם שמעו את השר אומר שההחלטה שלי היא פסולה וגם את זה הם שמעו ואף אחד לא - - -

שמענו אותך. בבקשה, אדוני. הוא יכול, הוא חבר כנסת, אתה לא.

השר הוא - - -

חבר הכנסת מולה, אתה רוצה לפוצץ פה את הדיון?

לא, לא מפוצץ.

אז תן בבקשה למשרד החינוך להביע את עמדתו.

לעצם העניין, ביקשו קצת נתונים. בשנת הלימודים הנוכחית יש כ-1189 תלמידים בחינוך הממלכתי, היסודי, בעיר בית שמש. באותו בית ספר מדובר יש כיום 171 תלמידים. בית ספר אחר 143, בית ספר אחר, 187, בית ספר אחר 341, בית ספר אחר 347. סך הכול 1189 נכון להיום.

זה מבחינת נתונים, עכשיו לעצם העניין. נכון, היו מחשבות במשרד החינוך והתלבטויות בנושא, לאור המספר הדמוגראפי, לראות מה עושים, האם אפשר אולי גם למזג ולאחד בתי ספר לאור הקיטון של מספר התלמידים. זו סוגיה שעלתה וירדה ואני כמנהל המחוז ביקשתי להקים צוות לבדוק את זה עוד הפעם. אם אנחנו כל הזמן, לתפיסתי לפחות, נלך ככה בלי לחשוב, בלי לבדוק, בלי להביא ניירות, ניירות עמדה – אז הקמתי, ביקשתי להקים את הצוות וכולי.

אז היה צוות, הכין ניירות, הכין חלופות. לצערי, חלק מהחלופות גם הודלף. הודלף, יצא החוצה וכבר הגיע לרמה של החלטות. אני רוצה לומר כאן: לא הייתה החלטה, היו חלופות, היו מחשבות, לא הייתה החלטה לסגור בית ספר כזה ואחר.

ב-10 בינואר, לפני כחודש וחצי, כינסתי ישיבה דחופה עם נציגי הרשות המקומית, הפיקוח וגורמים נוספים והודעתי להם שאני, לאחר מחשבות והתלבטויות – ואמרתי גם מה מערך השיקולים - החלטתי להקפיא את המהלך הזה בתשע"א, וחמשת בתי הספר יישארו על כנם. אז באה הבקשה של הרשות המקומית ואמרו לי: אנחנו מוכנים. אנחנו רק מבקשים שיהיה דיון בראשות השר והמנכ"ל לחיזוק החינוך הממלכתי בעיר בית שמש, לאור כל מה שעלה פה, ואני לא אתייחס.

באותו ערב דיברתי עם השר ועם המנכ"ל, עדכנתי אותם. השר אמר לי בלי להניף עפעף: אני אעשה את הדיון בראשותי. הדיון הזה יהיה בראשותי כיצד מחזקים את החינוך בעיר בית שמש. ב-13 בינואר הייתי במקרה פה בדיון עם השר, הייתה פה מליאה של חברי הכנסת. דנו פה בנושא התלבושת האחידה, עם נציגות הורים וכולי וכולי. היינו בצהריים, ב-16:00 לדעתי, הייתה פה השאילתה, חברת הכנסת סולודקין.

הצעה לסדר רגילה.

הצעה לסדר. ואז פנה אלי עוד הפעם השר, אמר לי: אדוני מנהל המחוז מה ההחלטה הסופית שלנו, המקצועית שלך כמנהל מחוז. אמרתי זו ההחלטה שמתבססת על הפגישה ב-10 בינואר. מה שאני רוצה לומר, חברים, בואו לא נטשטש לפחות את העובדות. יש החלטה מקצועית ויש החלטה פוליטית. החלטה פוליטית של השר התבססה על ההחלטה של מנהל המחוז. אפשר לערער עליה. דרך אגב, המנכ"ל היה יכול לבוא ולהגיד לי: תשמע אני לא מקבל את ההמלצה שלך, זה לגיטימי.

אני אבקש ממך רק להתייחס לדבר אחד: שמענו עכשיו את ראש העיר, מבחינתו הוא לא מקבל את החלטת השר. אני רוצה לשמוע ממך מה בסופו של דבר העתיד של בית הספר לשנה הבאה. אתם במשרד החינוך – מי גובר פה על מי? ומה בסופו של דבר ההורים והילדים צריכים לדעת?

ואם ההורים שלהם צריכים ללכת לבית משפט.

חכו. מרינה, אנחנו נמצאים בכנסת ישראל, מה עכשיו בית משפט?

לא, אני - - -

יש לנו פה מספיק כוח בשביל לפתור בעיות.

אדוני יושב הראש, אני רוצה להתייחס. להערכתי, לצערי, קודם כל כבר בזבזנו מעל חודש וחצי שזה חבל. אבל למרות כל זאת, לפני כשבוע, מעבר לדיונים שהיו אצל השר והמנכ"ל היה דיון אצל המנכ"ל.

אתה יכול לחזור, בבקשה? לא שמעתי אותך.

אמרתי: אל"ף, לצערי בזבזנו כבר חודש וחצי מרגע של קבלת החלטה שלא סוגרים והיה כבר אפשר לרשום את התלמידים ולשבץ אותם וכולי. למרות כל זאת היו דיונים אצל השר ואצל המנכ"ל. כולל דיון אחרון אצל המנכ"ל בשבוע שעבר על הנושא הזה וההחלטה הייתה – לשאלתך – המנכ"ל אמר: יום חמישי בבוקר 07:30, יום חמישי האחרון, אנחנו בעיר בית שמש לסיור. אני רוצה לראות בעין, רוצה לראות את הצרכים. לאחר מכן נקיים דיון מקצועי בעיר בית שמש. אחד.

שתיים, תיבנה תכנית אב - - -

יום חמישי שיהיה, אתה מתכוון?

לא, שהיה.

אז היה סיור.

לא, היה צריך להיות. לצערי, הסיור בוטל.

למה?

בוטל על ידי העירייה.

בוטל או הולך להיות?

בוטל.

נדחה, כדאי לדייק.

הסיור לא יתקיים.

סגן ראש הממשלה רוצה להשתתף בסיור עם שר החינוך, זו הייתה הבקשה.

מי? ליברמן?

אלי ישי.

אה, עכשיו אתם מעבירים את זה לפוליטיקה.

כמו שהעבירו את זה אליך לטפל בזה.

סליחה, ראש העיר, עם כל הכבוד. נראה לי שאתה שוכח איפה אתה נמצא. מה זה הפניות האלה. נראה לך. על סמך מה אתה – אני ממש לא אאפשר דבר כזה לעשות. ממש לא מאפשר. קצת כבוד לכנסת ישראל.

אני הייתי מבקש אם אפשר לתת לי לסיים ואני תכף אסיים. אדוני היושב ראש, הדיון והסיור שהיה צריך להיות ביום חמישי ובוטל, לא יתקיים לצורך העניין. היה אמור להיות סיור מקצועי בראשות מנכ"ל המשרד, מנכ"ל משרד החינוך. מנהל המחוז, עבדכם הנאמן. מפקחת של בית הספר. הרשות המקומית. מנהלי בתי הספר וכל מי שיש לו יד ורגל בעניין הזה. לצערי הוא לא התקיים - - -

והסתדרות המורים.

זה אחד. שתיים, המנכ"ל קיבל החלטה שהוא רוצה לעשות תכנית אב לבדיקת הצרכים בעיר בית שמש. כל הצרכים בעיר בית שמש על מנת להבין מה הצרכים האמיתיים שקיימים, כולל המגזר, כולל במגזר החרדי, לפי קריטריונים שמאושרים ומחייבים על ידי המדינה. לצורך העניין.

אבל אין שום פסול בכך שגם שר הפנים יעזור בעניין הזה.

אני לא אמרתי על שר הפנים ,דיברתי על סיור מקצועי שהיה אמור להיות.

שר הפנים מאד נחוץ.

שר הפנים יכול לסייע הרבה. גם סגן ראש ממשלה, לא?

אני לא נכנס למי יבוא ומי לא יבוא, המטרה הייתה לעשות סיור מקצועי. אם יבוא שר הפנים - - -

אתה מתנגד לליברמן?

בבקשה?

אתה מתנגד לליברמן, שיבוא?

אני לא מתנגד לאף אחד. אני רק מציע. חברים, אני אמנם צעיר בחבורה פה אבל אני קצת ותיק במערכת, אל תכניסו אותי לפוליטיקה. אני מביע פה עמדה מקצועית ואם יחליטו להביא את סגן ראש הממשלה ואת ראש הממשלה אז שיגיע ראש הממשלה.

תודה. חבר הכנסת גפני.

תודה. אני פשוט מתנצל. הרב מוזס, אתה חבר ועדת החינוך מטעמנו אני פשוט צריך לנהל ישיבה כבר מ-10:00.

בגלל זה קיבלת רשות דיבור.

כן, אני מודה לך, אדוני. קודם כל, אני רוצה להגיד שאני לא מכיר את בית הספר שפות ותרבויות אבל מהבירורים שביררתי מתברר שזה בית ספר ברמה מאוד גבוהה ובית ספר מאוד חיובי, ואני פונה למשרד החינוך לא לסגור אותו.


אני חושב שבית הספר צריך להמשיך ולהתקיים ולפעול. יש לי הצעה. אדוני מנהל המחוז, יש לי הצעה לכל מנהלי ומנהלות בתי הספר הממלכתיים בארץ: במקום שיש החלטה של משרד החינוך או ראיון או חשיבה מקצועית לסגור את בית הספר, להביא לשם חרדים, ולהגיד שחרדים יקבלו את הבניין. אני מבטיח לכם שבית הספר לא ייסגר. נסגרים הרבה בתי ספר. הייתה החלטה גם לגבי בית הספר הזה, על כל פנים רעיון, כמו שאומר מנהל המחוז, להעביר את בית הספר למקום אחר. עכשיו למה פתאום יש התערבות כזאת ממשית ורצינית, ולמה כל הדיון הזה שהוא כל כך קריטי? הרי סוגרים בתי ספר באופן קבוע, משרד החינוך סוגר בתי ספר – אגב גם בתי ספר חרדיים. במקום שהאוכלוסייה החרדית מתמעטת סוגרים בתי ספר ולא שמעתי פה דיונים דרמטיים ולא ראיתי את שר החינוך מתערב פתאום בהחלטות מקצועיות.

מה שקרה כאן הוא דבר אחד נורא פשוט: בית הספר הזה, היות ואני מכיר – באמת אני חוזר ואומר: שמעתי שבית הספר ברמה גבוהה, לא ביקרתי בו, אני לא מכיר אותו, מהנתונים שקיבלתי. אבל אני מכיר את השכונה, ששם הייתי כבר כמה פעמים גם השנה וראיתי איך ילדות קטנות – חרדיות אמנם. מסכנות, חרדיות. לא יודע למה, אבל ככה נולדו – פשוט לומדות במקום שהוא בלתי מתקבל על הדעת בעליל. פשוט כדאי לבוא ולראות. כשאתם באים, חברת הכנסת מרינה סולודקין וחבר הכנסת מולה, אני מזמין אתכם למה שראיתי בעיני. לא מתאים. לא יודע, זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת בעליל.

עכשיו מה שקרה זה שמשרד החינוך רצה – ושוב, יכול להיות שהנתונים לא נכונים, אבל מה שנאמר לי ודיברתי עם שר החינוך על זה: נאמר לי שרוב הילדים באים מתוך העיר ולא מהשכונה שם. יכול להיות שאני טועה, באמת זה לא מקצועי. אבל אם זה נכון, אם לא הייתה בעיית חרדים, נניח כולם היו אותו הדבר, אז מה שהיו עושים – היו עושים סדר בבתי הספר מבחינת המבנים. וזה, אני מבין, היה הרעיון במשרד החינוך לפני שהתברר שהמבנה הולך לעבור לחרדים. הרעיון היה למזג בתי ספר. אפשר גם למזג בתי ספר חרדיים. מי שגר בשכונה, הבניין יהיה לתושבי השכונה. ומי שגר בשכונה אחרת, הבניין יהיה בשכונה האחרת, והמנהלת ובית הספר ימשיכו.

אבל מה, הגיעו החרדים, ולהשם הישועה, אומרים אצלנו. תודה רבה.

תודה, מי מייצג פה את ההורים? יש לנו פה את ועד ההורים?

כן. אני.

כן, בבקשה, אדוני. מה השם שלך רק לפרוטוקול.

ד"ר ישראל ניסן.

בבקשה, שלוש דקות, אדוני, לא יותר.

אדוני היושב ראש, חברי כנסת נכבדים ואורחים נכבדים. אני מודה לכם על הזכות להופיע בפניכם. אנו הורי התלמידים של בית הספר מאמינים בדרכו החינוכית, בתכניות הלימוד המגוונות, לימוד אנגלית מכיתה אל"ף, ספרדית מכיתה דל"ת. זאת לצד לימוד התרבויות השונות עם דגש על מורשת ישראל, חינוך לסובלנות ואחווה. הדגש על לימוד השפות הוא ייחודי לבית הספר הזה. דרכו החינוכית הוכיחה את עצמה לאורך עשר שנות פעילותו, לכן בחרנו לשלוח את היקר לנו מכול, את ילדינו לבית הספר הזה. אני דוגמא להורה שגר בבית שמש אבל לא ברמת בית שמש ושולח את הבת שלי לשם.

בית הספר מהווה אבן שואבת, והורים רבים מכל רחבי העיר מעוניינים לשלוח את ילדיהם בהסעות לבתי הספר, הממומנות על ידינו. בית הספר חשוב ויקר גם לילדינו. הם זוכים ליחס אישי מהמורים הדואגים להם כאילו היו ילדיהם ושוקדים לקדם כל אחד באופן אינדיבידואלי. בבית הספר שורה אווירה חינוכית ולימודית, מבנה בית הספר הוא חדש, מטופח מאוד, הוא מאיר עיניים לכל מי שנכנס למתחם. הדבר תורם לתחושת הביתיות ולאווירת הלימודים. הילדים רוחשים כבוד רב לצוות החינוכי ולחבריהם לספסל הלימודים. לכן רמת האלימות בבית הספר נמוכה ביותר. בית הספר קולט עלייה, לומדים בו ילדים מכל הגלויות, ממזרח וממערב. יוצאי מזרח אירופה לצד עולי אתיופיה ודרום אמריקה, לומדים בחברות ובהרמוניה. הצלחתו של בית הספר ותעודות ההצטיינות הרבות שקיבל הן אות כבוד לבית שמש. הצלחה כזו אסור להפסיק. הצלחה זו יש להרחיב. אנו מפצירים בכם כי תפתחו בבית הספר כיתות גן וכן כיתות ז' ו-ח'.

לצערי, אני אומר, התנהלות העירייה מהווה התעללות בנו ובילדינו. חודשים ארוכים מופעלת כנגדנו מלחמה פסיכולוגית במטרה להתיש אותנו. גם היום באמצע חודש פברואר ולמרות אמירה ברורה של שר החינוך, מר גדעון סער, אנחנו עדיין לא יודעים מה יעלה בגורלו של בית הספר. אנו וילדינו נמצאים באי ודאות ובחרדה.

בעיתונות החרדית שופכים את דמינו. מדובר – זה אני אחרי זה אכנס לזה – בעיתונות החרדית מדובר על מחסור של מאות כיתות - - -

רק – אתה עוד דקה מסיים, אדוני.

נו, הוא רוצה לומר דבר.

או.קי. מדובר על מחסור של מאות כיתות. בית הספר לשפות לא יפתור את מצוקת הכיתות לילדים החרדיים. סגירת בית הספר היא בבחינת גזל כבישת הרש. אני בעד חינוך לכולם. אני, אם יורשה לי רק להקריא כתבה קטנה מתוך עיתון חדש בבית שמש – שההשמצות - - -

אין צורך. תשמע, אין צורך לקרוא כתבות. אני מציע לך שאתה תתייחס. אתה נמצא פה בוועדת הכנסת, אנחנו רוצים לשמוע מה בלבך. אני מציע לך, עזוב את הניירות עכשיו.

או.קי.

עזוב את הניירות. אף אחד פה לא בודק את כוח הקריאה שלך. דבר מהלב. אנחנו שמענו שיש בעיה, שמענו התייחסות גם של משרד החינוך וגם של ראש העיר. יש פה חברי כנסת שמקשיבים לך, אנחנו בסופו של דבר נסכם את הדיון. אני מציע לך – כשיש לך פה דקה, תתייחס מלבך, תגיד מה מגישים הורים, מה הולך להיות בשנה הבאה, מה האופציות שלכם, ואנחנו נמשיך הלאה. בבקשה, אדוני.

בתור הורים אנחנו מרגישים רע מאוד, אכזבה קשה, אני יכול להגיד, מההנהגה. אני אישית בחרתי בראש העיר בגוש החברתי שכבר התפרק. אני אומר את זה בצער רב. בתור הורים אני מרגיש שרודפים אותנו כמיעוט חילוני, כמעט, משמיצים אותנו, את הילדים שלנו, מעל דפי העיתונות החרדית. ואין עונה ואין משיב ואין מגנה. אני מרגיש שלוקחים – פוגעים בזכות יסוד שלנו לחינוך של הילדים שלנו. אנחנו עושים צבא, אנחנו עובדים קשה, משלמים מיסים, נותנים לחברה כל מה שאנחנו יכולים לתת וגם הרבה מאיתנו במקצוע האזרחי שלהם תורמים המון למדינה. אנחנו חושבים ששפות ותרבויות – שהוא פנינה חינוכית, שהילדים שלנו אוהבים אותו – לא רק שלא צריך לסגור אותו, הצלחות כאלה צריך להמשיך ולקיים אותן.

אני מבקש משפט, כמה משפטים, למיקי שטיין. הוא נכה צה"ל, מאוד חשוב בהנהגת ההורים.

תשמע, אדוני, תן לי לנהל את הישיבה. אני אתן פה זכות דיבור למי שרשום. סיימת?

כן.

תודה. חבר הכנסת הורוביץ, בבקשה.

כן, תודה, אדוני היושב ראש. הייתי בבית שמש. הייתי בבית הספר שבו מדובר. אני רוצה להגיד לראש העיר שקודם כל כדאי לשנות קצת את הסיפור. אתה יודע, שמעתי הרבה דברים על ההתנהלות בעיריית בית שמש ועכשיו בסך הכול אתה מוכיח גם כאן בכנסת שחלק מהדברים – לפחות ממראה עיניים. אני יושב פה מולך, ואני רואה - - -

גם הדברים שלך - - -

סליחה.

אני חושב ש-בוא נגיד בצורה עדינה, אתה לא מייצג הכי טוב את ה"קייס" שלך.

זה נדמה לך.

אני חושב שהדברים מדברים בעד עצמם. בית הספר – אני רוצה להגיד בצורה ברורה, וגם למנהל הוועדה: כולנו אנשים פוליטיים, הזירה הציבורית והסוגיות הציבוריות הן סוגיות פוליטיות. בית הספר הזה לא ייסגר. אם רוצים להפוך את בית הספר הזה, מבחינת עיריית בית שמש או גורמים מסוימים, לאיזשהו שדה קרב, ורוצים להפוך אותו לזירה של מלחמות דת ומדינה, זה לא ילך, כי מול הכוח הזה יקום כוח נגדי, כמו שאתם רואים כאן ממש.

אני רוצה להגיד ביחס לתופעה הכללית בבית שמש: העניין הזה מעורר כאן את האמוציות שהוא מעורר כי הוא חלק מבעיה יותר רחבה בבית שמש. כמו שאמר חבר הכנסת כרמל שאמה: יש תחושה בבית שמש שדברים יוצאים משליטה. יש תחושה של הציבור החילוני בבית שמש שהוא נמצא תחת מתקפה. שמענו את זה מיו"ר ועד ההורים ואני שומע את זה מתושבים רבים נוספים. לא אני אומר את הדברים האלה, הם אומרים את הדברים האלה. מדובר בדיור, מדובר במוסדות תרבות, מדובר בתחבורה, מדובר במוסדות חינוך, מדובר באופי העיר. אם חושבים שבאמצעים כוחניים אפשר יהיה לסגור בתי ספר ולדחוק את החילוניים מבית שמש ולהפוך אותה לעיר חרדית, בכוח ובאלימות ובהשמצות – זה לא ילך לכם.

לפעמים יש תחושה שעד שלא עושים – איך, מרינה – עד שלא שמים רגל על הקרקע ואומרים: עד כאן אז אתם לא מבינים. ולכן, אדוני ראש העיר, היה צריך הגפנה כי סירבת לדבר עם האנשים האלה. ועד שהם לא באו אל מול משרדך ולא צעקו, לא שמעת אליהם. עד שלא באנו לשר החינוך – בניגוד להמלצות מקצועיות כביכול – ודרשנו משר החינוך להשאיר את בית הספר פתוח, אז הדברים התנהלו - - -

ניצן, אבל הוא גם צריך לייצג את החילונים, לא רק את החרדים.

בוודאי.

אז מה צריך להתרפס. לא צריך לבקש טובות.

לכן אני אומר, גם לחילונים יש - - -

אני אמור לענות לו או שאני לא אמור לענות?

לא.

אז אני לא אענה לך.

אתה דיברת מספיק.

אני לא דיברתי מספיק.

לא, אני לא פותח פה לוויכוח את העניין הזה. בבקשה.

טוב.

אני אומר לתושבים כאן שלחילונים גם כן יש גב בכנסת וגב בממשלה, ואנחנו נעמוד לצידם, במיוחד שמדובר בפנינה חינוכית כמו בית ספר שפות ותרבויות ובית הספר הזה לא ייסגר, נקודה, סוף פסוק.

תודה. יש לנו פה ממונה על החינוך. ריצ'רד פרס, בבקשה. שלוש דקות, אדוני.

אדוני היושב ראש, אני שומע פה את הדברים ואני חוזר דווקא על דברי מנהל המחוז שלא לשכוח שיש פה ילדים ושכולנו נשמור על המסגרת כדי שלפחות כלפיהם לא נחטא, לא בחינוך ולא בדוגמא האישית. שמעתי פה את הנתונים ואני לא מקבל את כל הנתונים שנמסרו פה.

אל"ף נכנסתי לפני שנה לתפקיד כממונה על החינוך. התייצבתי במשרד החינוך עם מנהל אגף החינוך, קיבלתי הודעה מסודרת ממנהל המחוז שהמצב בבית שמש כבר כמה שנים – צריך לסגור שני בתי ספר ובתי נספר לא נסגרים. השנה לא תינתן אפשרות כזאת. הודעתי למנהל המחוז: בבית ספרי לא יהיה כדבר הזה, מאחר ואני ממונה חדש. אי אפשר היה לדחות עד היום ומשרד החינוך נתן לזה יד, יחליטו היום לסגור את בית הספר או את שני בתי הספר.

התחייבתי שנקיים דיון מקצועי, מסודר בליווי משרד החינוך ונעשה את ההחלטות האלו בצורה מסודרת. קיימנו את הדיון הזה במשך שנה שלמה יחד עם משרד החינוך, עם המפקח על משדר החינוך, עם המחוז. לצערי, בניגוד למה שנמסר פה, מבחינתנו הייתה ונתקבלה החלטה שהיו שותפים לה אנשים, לסגור בית אחד, בסופו של דבר.

סליחה, החלטה חד צדדית, אני חייב לציין את זה.

אתה לא יכול להתפרץ.

שנייה - - -

ההחלטה היא חד צדדית.

זה מבית שמש, וזה - - -

שנייה, אני רוצה – אני לא הפרעתי לאף אחד, לא הפרעתי לאף אחד. אני מצפה שהדברים ימשיכו ויהיו באותה דרך. אני חוזר ואומר: מבחינתנו הייתה החלטה וכשאני ביקשתי להודיע אותה להורים ולמנהלים אמרו לי: תמתין, נקיים פגישה מסודרת. הועלתה אפשרות שהנושא של בית ספר שפות ותרבויות ימשיך כבית ספר על אזורי. אמרתי שבהחלט נבדוק את זה.

קודם כל, אני אומר פה על השולחן, בית ספר שפות ותרבויות הוא בית ספר מעולה. בית ספר שפות ותרבויות הוא אחד מחמישה בתי ספר יסודיים טובים מאוד שיש בבית שמש ולא לשכוח את זה. לצערי, הדמוגרפיה מדברת אחרת בבית שמש.

השר החליט אחרת.

שנייה, גברת סולודקין, אם תתני לי אחר כך, תשמעי אותי עד הסוף, אני מניח שלא יהיו לך הערות.

אני שומעת את הנימות, אדוני. אתה תחת פיקוד.

אני ממש לא תחת פיקוד. אם תשמעי אותי עד הסוף, גברת, אני אולי – במשטר שאת מדברת עליו זה משהו אחר. אני תני לי לסיים את הדברים שלי.

בעדינות. בעדינות בדבריך.

אבל גם לא להגיד לי תחת פיקוד.

בעדינות בדבריך.

אבל לא להגיד לי: תחת פיקוד.

אתה שוכח שאתה מדבר עם חבר כנסת.

בוודאי.

היא 20 שנה במדינת ישראל. אתה לא יכול לבוא - - -

גברת מרינה סולודקין, אני ממש לא תחת פיקוד, אם תשמעי אותי עד הסוף אני מבטיח לך שתראי שהדעה שלי היא חופשית ומסודרת. תודה.


כשאני נמצא בתוך המערכת היום, לגבי השנים הבאות, מה שקורה זה שבשנה הבאה יש לי 165 ילדים לכיתה אל"ף. שנה אחרי זה יש לי 130 ילדים לכיתה אל"ף. שנה אחרי זה יש לי 105 ילדים לכיתה אל"ף. כל מי שבר-בי-רב במשרד החינוך ומבין בנתונים פדגוגיים: קשה למלא ולקיים בית ספר בתנאים שיאפשרו לתלמידים גם היום - - -

על אזורי.

רגע.

תראה, אדוני, כאילו לא הייתה החלטה של שר.

תני לי לדבר עד הסוף, אני רוצה, אני משתדל.

את רוצה שהוא יסכם?

אני מסכם את הדברים שלי, הייתי מסיים אותם, אבל תאמיני לי – תני לי לסיים את הדברים ואת תראי את הדברים אחרת. בסדר, גברת סולודקין? מתנצל.

אתה מוכן להתכנס?

בוודאי שאני מוכן, אבל לא נתתם לי עוד לדבר. אני אומר בצורה מסודרת ובצורה ברורה, שקיבלנו את ההחלטה לסגור את בתי הספר ראינו את השלמת הנתונים המאפשרים לכל בית ספר ללמוד כמו שצריך בתנאים המקסימאליים. וזה גם בית ספר שפות ותרבויות וגם שני בתי ספר אחרים נפגעים מכך. באה החלטת השר ואמרה לא לסגור את בית הספר.

אני אומר פה בצורה ברורה על השולחן, הודעתי לשר בצורה ברורה, למנכ"ל ולמנהל המחוז שאני מוכן לקבל את ההצעה הזאת ובתנאי שמבטיחים את עתיד החינוך הממלכתי בבית שמש כולו, לא משאירים בית ספר אחד פתוח ושנה הבאה סוגרים שלושה בתי ספר.

באיזה צורה אתה רואה את זה?

אני אגיד את זה. הצעתי לשר מאחר שהשר בא עם הצעה – שלדעתי גם ראש העיר יקבל אותה בסופו של דבר – בא בהצעה להבטיח את מערכת החינוך הממלכתית לחמש שנים, שבה כל חמשת בתי הספר היסודיים מקבלים את כל הנתונים כאילו הם לומדים בבית ספר מלא. הרי חזון משרד החינוך מדבר על כיתות קטנות וחכמות עם כל הנתונים. אני בעד. אני בעד, אבל לא ייתכן שהיום השר יגיד: אני לא סוגר היום ושנה הבאה אני אסגור שלושה בתי ספר. אם אתה מקפיא את ההחלטה - - -

אבל - - - שר.

שנייה.

מה שאני שומעת זה פשוט לא יאומן.

גברת סולודקין, אבל את לא גרה בבית שמש ואת לא מכירה - - -

אני גרה באשקלון.

רגע, גברת סולודקין, אני מזמין אותך לראות גם את שני בתי הספר האחרים, ותביני שהנתונים האלה הם חייבים מבחינה פדגוגית ומקצועית כדי לקיים בית ספר כהלכתו. עכשיו אני רוצה לסכם את הדבר. אני אומר פה בצורה ברורה: המנכ"ל היה צריך לבוא לבית שמש והמנכ"ל הציע הצעה טובה מאוד, להביא תכנית אב לבית שמש. אני לא רואה את הבניין או את בית הספר כסוגיה כאן. אם יפתחו עתיד לכל בתי הספר הממלכתיים בבית שמש לשנים הקרובות, אני חושב שגם ראש העיר – ויינתן פיתרון לאוכלוסייה החרדית. רק לדבריו של גפני: קודם כל קיבלנו פה מורשת שהוא היה שותף לה במשך השנים האחרונות. אנחנו שנה בתפקיד בעיריית בית שמש.

טוב, נא לסיים.

לגבי הבניין, אני לא אשם אם ילדים חרדים מגיעים בכמויות ואין תכנון מתאים. שלא יביאו את הילדים שלהם למקום שלא תכננו בצורה מסודרת את הנושא של חינוך, פדגוגיה וכל הדברים האלה. אבל מאחר שיש בעיה, ויש בעיה לציבור החרדי, אין ספק, אני אומר שהתכנית של מנכ"ל משרד החינוך יכולה לתת פיתרון גם לבתי הספר, ואז כולם יבואו על פתרונם בשלום.

תודה.

רק משפט אחרון.

בבקשה, אדוני, נא לסכם.

אדוני, בכל זאת מדובר על מערכת החינוך בבית שמש, ואני ממונה עליה.

בבקשה.

לכן אני אומר פה: גם ליד ראש העיר וגם ליד משרד החינוך, אבל בעיקר לכם כחברי כנסת: יש מקום לראות את הציבור הממלכתי ואת הבעיה של החינוך הממלכתי הרשמי בבית שמש, כבעיה שצריך לתת לה פיתרון ועדיפות לאומית. אתן יד לכל פיתרון כזה ולא לסגור שום בית ספר בסופו של דבר, ואין לי ספק שגם ראש העיר יבוא.

ולבנות חדשים. בתי ספר חדשים.

חד וחלק. עוד הערה אחת יש לי אחרונה. נאמר פה מקודם על ידי חבר הכנסת כרמל שאמה: מספיק לראות איזה בבית שמש – אני מציע לך, לפני שאתה מטיל סרה בעיר שלמה, תבוא תגור, תבוא תבקר, תבוא ותראה. יש אנשים נפלאים בבית שמש ותבוא לבית שמש.

תודה. חבר הכנסת מוזס.

אתה מוזמן אלי הביתה.

תשמרו עליהם, שהם לא יברחו.

גברתי, את בצורה שיטתית מתפרצת פה לדיון, אני מבקש ממך.

ומדברת על נימוס.

אדוני היושב ראש. חבריי, חברי הכנסת הנכבדים. ראש העיר בית שמש. חברי בית שמש, ועד ההורים. בדיון שהיה כאן בכנסת, שגברת סולודקין העלתה את ההצעה לסדר ושר החינוך ענה לה, אני גם השתתפתי. אמרתי שבית הספר הזה – אנחנו לא חושבים בכלל שזה הולך – שאנחנו מדברים על סגירת בית הספר. כי קיבלתי נתונים שבבית הספר הזה לומדים בסך הכול 40 תלמידים מתושבי השכונה. סך הכול 175 תלמידים בבית ספר המיועד ל-450 תלמיד. בניין שמיועד ל-450 תלמיד לומדים 175 תלמידים, כאשר פחות מ-40 תלמידים הם תושבי השכונה.

ביקרתי שלשום בבית שמש, הייתי בתלמוד תורה, גני ילדים של ויז'ניץ', מערכת החינוך העצמאי, ולומדים שם 94 ילדים בדירה של 84 מטר. זאת אומרת: כולם יכולים להיכנס רק בכיתה אחת של תרבויות ושפות.

למה אתה לא בונה?

אני לא צריך לבנות. משרד החינוך בא והמליץ – ועל זה קיבלתי נתונים לא עכשיו, לפני שנה - שהוא רוצה לסגור שני בתי ספר ממלכתיים. תשמעו אותי גם כן. טוב?

אני מקשיב לך.

אני רוצה שהיא תקשיב. משרד החינוך פנה לסגירת שני בתי ספר ממלכתיים, הכול זה נתונים שקיבלתי ממשרד החינוך. אני לא מבין מה הצעקה הזאת.

קודם כל, מר שמעוני, אמרת שההחלטה שלך מקצועית. תוך חמש דקות שמענו שהשר בא ואמר: לא אני לא אתן, אני רוצה לחזק את החינוך הממלכתי. יפה מאוד. אבל לא על חשבון של החלשים. ישנו מאמר החכם: השבע אינו מרגיש את הרעב ברעבונו. השבע לא יכול להרגיש את זה. אי אפשר להרגיש. אני מציע שגברת סולודקין – היית בתרבויות ושפות אני רוצה לקחת אותך בסיור, שתבואי למוסדות האלה שנמצאים לא בקרוואנים, אלא בדירות, במקלטים, במחסנים, שזה חלק מהמערכת. המדינה חייבת לממן להם גם כן בתי ספר.

ואחר כך נסייר ביחד בצבא.

בצבא – אני, ברוך השם, שירתי בצבא. לא יודע אם את שרתת. אני שירתי ואת לא. איזה חוצפה זו. מה את אומרת לי צבא. שירתי בצבא, מה את רוצה עוד? כל החובות שלי עשיתי.

כל התלמידים שלך.

מה, לקחת את הזאטוטים לצבא?

כן.

בני שלוש ובני שבע.

לא, מ-18. כמו ילדיי.

טוב, אני לא – אני מבקש, אני חושב שבכלל, כמו שעושים היום רפורמה להעביר את השלטון המחוזי בתכנון לרשות המקומית, גם בחינוך הגיע הזמן קצת לעשות רפורמה ולהעביר את זה לרשויות המקומיות, שהם חיים את זה, והם יודעים את הנתונים. שמענו מריצ'רד פרס דברים ברורים.

אבל גם שמעת שאין מוסדות מוכנים.

נכון, נכון, שמעתי את כל זה.

חבר הכנסת מוזס, סיימת?

לא, למה סיימתי? לא סיימתי. בהחלט שלא. אני חושב שהאזור – שר החינוך אמר עוד דבר ופשוט הטעו אותו. הוא אמר מעל במת הכנסת שהאזור הזה – עוד צפויות להיות שם, חלק מזה, 700 דיור חילוניות. מגיעים לשם חילוניים.

נכון.

אני חושב שאחרי הבג"ץ, אם אתם לא מעודכנים, אחרי בית המשפט המחוזי והבג"ץ, שהוא זרק את כל אלה שהלכו על רמת בית שמש גימ"ל, הוא זרק אותם מהמדרגות - - -

לא נכון.

מאיפה אתה מביא את זה?

זה ממש לא נכון.

איזה שפה.

מה לא נכון? הולכת להיות שם שכונה של 700 יחידות חילוניים?

תהיה גם שכונה של חילוניים. כן.

איפה תהיה? זה מה שהבג"ץ אמר? הבג"ץ אמר - - -

בוודאי הוא לא אמר את מה שאמרת.

הוא אמר שכוחות השוק הם המכריעים.

ראש העיר הזמין את החילוניים לגור שם.

אה, הזמין אותם? בבקשה.

כן, מעריב, לפני חודשיים, תסתכל.

אדוני, אתה לא יכול להתפרץ לדיון. סליחה, חבר הכנסת מוזס, אנחנו חייבים לסכם את העניין.

טוב, אני רוצה לסכם שההחלטה, אם באמת אנחנו רוצים שתהיה מקצועית, שתהיה ועדה מקצועית, בשיתוף - - -

השר לא מקצועי?

מרינה, למה את נכנסת לדברים?

היא מנהלת, אני לא יודע. סליחה, לא ידעתי. גברת היושב ראש סולודקין, כן.

מה קורה כאן? לא ראיתי כזאת הפקרות. מה זה? אני מציע שוועדת החינוך יחד עם הנהלת משרד החינוך, עם הרשות המקומית, עם מנהל המחוז, כולם ביחד נמצא פיתרון.

שמעתי את המלצתך, תודה.

אני רוצה רק לתת נתון.

לא. אתה לא יכול. הסתדרות המורים בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני חושבת שכל הדיון הזה מיותר. יש החלטת שר.

מי את?

יהודית אייזנר מהסתדרות המורים.

אני אשמח שהסתדרות המורים תקבע מה מיותר ומה לא, לוועדות הכנסת.

יש החלטת שר, והחלטת השר הזאת היא חייבת - - -

אז תתייחסי להחלטת השר ולא לעצם העובדה של הדיון. באמת.

טוב, עכשיו נדבר בעניין הנדון. בדרך כלל כשסוגרים בית ספר משתפים את הסתדרות המורים. המניעים וכל ההליכים הם שקופים ואנחנו, מאחר וכל הצוות הוא חבר הסתדרות המורים, אנחנו צריכים לדאוג להם ברגע שמפזרים אותם. אז אנחנו מין הסתם אנחנו שותפים.

היום אחרי ששמעתי את אדוני ראש העיר, לא רק שלא מצאתי היגיון אלא אני מאוד חרדה בקטע של ההתנהלות והגישה לגבי מערכת החינוך והציבור בכלל בעיר בית שמש. אני מבקשת לקחת בחשבון שמדובר בבית ספר מעולה, מורות צעירות, המבנה עצמו הוא המבנה הכי טוב שקיים במערכת החינוך בבית שמש. אם תסיירו בבתי ספר אחרים אז תבינו איזה פער יש בין המבנה הזה ובין מבנים אחרים.

אני מבקשת שהסתדרות המורים תהיה שותפה לכל הליך ולכל החלטה. לרגע חשבתי שאולי כדאי להעביר, לפי דברי ראש העיר, את מערכת החינוך לאחריות שר הפנים. קצת התבלבלתי. התבלבלתי בין המשרדים.

דמוגרפיה קשורה לשר.

בצורת התנהלות ובצורת ההתבטאות ששמעתי לא יישארו - - -

גם עליך העירו.

סליחה. סליחה.

גם עליך העירו שאת מדברת.

לא יישארו תושבים חילונים.

אל תדאגי, הם יישארו.

האינטרס שלך כראש עיר הוא שאתה חייב להיות עיר של כולם.

האינטרס שלך, לא שלי. אל תדברי בשמי.

שיישאר ציבור ממלכתי בעיר הזאת. נקודה אחרונה: ברגע שסוגרים בית ספר ממלכתי אחד, אחד ויחיד, שקיים בשכונה מסוימת, מוחקים את השכונה לגבי ציבור מסוים. השאלה אם זאת המגמה של העיר. תודה.

תודה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. אני מבין שהמצווה היא לקצר. אני באמת חושב – קודם כל אני שמח שמתחילת הדברים ועד עכשיו שישבנו, שעה, קצת ירד המתח ואני חושב שלא בכדי. מפני שאני חושב שזו לא שאלה של קיום בית הספר או לא אלא השאלה זה מיקום בית הספר. אמר את זה גפני ואמרו את זה אחרים. אנחנו לא חושבים – במיוחד בית ספר שהורים מרוצים, הצוות החינוכי מרוצה, המורים, המנהלות, משרד החינוך. מרוצים מבית הספר – צריך לשמר אותו ולקיים אותו. השאלה האמיתית, לשים אותה על השולחן, זה מיקום בית הספר.


מיקום בית הספר. האם בית הספר הזה, שמכיל חלק, שליש, מאפשרות האכלוס של בית הספר. בית הספר ש-80% מהילדים שלו לא גרים באזור הזה – ויש לו מבנה יפה – האם צריך להמשיך, האם הוא קריטי, המקום הזה, בשביל המשך בית הספר, או שצריך לחפש – מצד שני – להעביר אותו למקום אחר. כדי שילדים שגרים בשכונה הזאת, באזור הזה, שאין להם משהו אחר, אין להם אלטרנטיבה – יותר מכך, אין לי ספק שאם זה היה קשור לראש העיר, הוא היה בא ואומר: תבנה לי בית ספר אחר, לא רוצה לגעת בבית הספר הזה. הוא לא בא לגרש את בית הספר הזה בגלל שלא מתאים לו לאוכלוסייה. לפעמים יש גם דבר כזה. לא זאת הסיבה. נתקלנו גם בדברים כאלה. הוא בא ואומר: משרד החינוך לא נותן לי לבנות בית ספר אחר, הוא אומר לי: יש לך מספיק כיתות. אם משרד החינוך היה בא ואומר: אני מסכים לבנות בית ספר חדש, אחר – לא כזה דבר, טרומי. במידה פחותה בכלל, באיכות שלו וביופי שלו – אבל משרד החינוך לא נותן. הוא אומר: יש לך כיתות ריקות בבית שמש, אתה חייב לאכלס את הכיתות.

אורי, אנחנו נבנה בית ספר חדש, זו המסקנה של הוועדה.

אין ספק. אני גם בטוח בזה, שאם היינו עכשיו מקיימים דיון איך אפשר לקיים את בית הספר כשמעבירים אותו למקום אחר - - -

לא, אנחנו, לזה לא נסכים.

אני חושב מנגד זה, שאי אפשר לקיים דיון כשיש ספינה רחבה, יפה וגדולה, שעל ידה מצטופפים ילדים וטובעים. האם עכשיו אפשר לדון? ואומרים – אין להם. כמו שאמרת, ציורית, וזו לא הגזמה – 90 ילדים בדירה של 80 מטר, פחות ממטר לילד. אלה לא דברים שאנחנו צובעים בצבעים לא נכונים. מי שרוצה, שיבוא להתרשם. מנגד זה, יש בית ספר אחד. אני גם, אתם יודעים מה, אין רצון ואין בקשה לבית ספר מפואר, גם לא זאת המטרה. לא רוצים. מסתפקים גם במועט, זה הכול, תודה.

תודה. חבר הכנסת שאמה, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. בהמשך לדבריו של חבר הכנסת מקלב, הוא מעלה טיעונים שהם לכאורה מאוד רציונאליים. מצד אחד 90 ילדים בבית ספר, מצד שני בית ספר שהוא חסר, אבל צריך לראות את הדברים באווירה הכללית, שהיא המשפיעה. אי אפשר באווירה שנוצרה בעיר בית שמש, בתחושות שנוצרו בעיר בית שמש, שזו תחושה של התעמתות, של פלגנות, של התנגשות בין תרבויות, לבוא ולקבל דברים באמת בשיקול דעת ובאחווה הדדית. כי מה שקורה –ישבתי עם קבוצה אחת בעיר בית שמש, לא פגשתי את כל התושבים, לא פגשתי את כבוד ראש העיר, לא שמעתי את הצד השני. לא עשיתי עוד מחקר. אבל אתה יודע, מניסיון החיים שלנו, אנחנו פוגשים הרבה פעמים המון קבוצות וכולם אינטרסנטיים. פה זיהיתי שלאנשים יש כאב אמיתי. לאנשים שפגשתי יש כאב, פחד, יש חרדה ממה שקורה לעיר בית שמש. האחריות שלכם – אתה ראש עיר. אני רואה אותך ראש עיר, אתה יכול להיות מבחינתי עם כיפה, עם זקן, בלי זקן, זה לא משנה, ברגע שאתה יושב על כיסא ראש העיר האחריות שלך, וזה קודם כל האחריות שלך ולא חשוב מי גרם לזה - זה שהמצב הזה לא יחמיר. כי זה האינטרס של העיר.

לכן, אדוני היושב ראש – אני רוצה לציין, לא אמרתי שום מילה רעה על העיר בית שמש, אמרתי שהספיק לי ביקור קצר סביב שולחן, עם 20-30 איש שיושבים סביב שולחן. לא התלהמו באופן אישי כנגד אחד, אני יכול להעיד. אני לא מכיר אף אחד באופן אישי בעיר בית שמש, לא ברמה הפוליטית, לא את ראש העיר, אין לי שום בעיה עם אף אחד. אבל אני אומר לך: יש לי בעיה עם המצב. העליתי הצעה לסדר בשבוע שעבר בכנסת, פנה אלי שר הפנים, אמר לי: אני רוצה לשבת בצורה שקטה ולדבר לפני שאנחנו מתעמתים מעל הבמה הציבורית. לא חיפשתי את הכותרת, דחיתי את ההצעה לסדר היום. צריך למצוא פתרונות. לא יכולים להיות 90 ילדים בחדר, אין ויכוח. ולא משנה אם הם אתיופים, עולים מרוסיה, חרדים, חילונים, what ever. הם רוצים – כל אחד באמונתו יחיה. ומצד שני, לא יכול להיות שעיר שלמה תיתן לאוכלוסייה שאין – הם כמעט מחצית, החילוניים, עדיין, בבית שמש.

יותר ממחצית.

יותר ממחצית – להרגיש שמישהו דוחק אותם לפינה. והתחושה שלהם היא אמיתית. אז יכול להיות שזה בא לידי ביטוי באקט של סגירת בית הספר, ולכן זה לא התאפשר, סגירת בית הספר. בית הספר בבית שמש לא ייסגר, בעיקר בגלל האווירה הכללית, בלי קשר לנסיבות הספציפיות. לא ייסגר. אני מכיר את הכוח, שמעתי בכל זאת אחרים שלא נמצאים פה באולם, אדוני ראש העיר, ובאמת אנחנו לא נכנסים לדקויות שבתוך העיר. אנחנו בכלל לא יודעים מי נגד מי ולמה. אנחנו מסתכלים ממעוף ציפור על מה שקורה ואני אומר לך: יש לנו גם אחריות, עזוב את כל ההתעמתויות האישיות. גם דברים שנאמרים פה לא היה להם מקום באולם הזה.

קחו, תתעשתו, באמת. קחו נשימה – אפשר להגיע. סך הכול כולנו פה יהודים, באמת. לא רק כולנו יהודים, כולנו באותו צד. אין פה עימות, יש לנו מקומות אחרים בארץ, יש עימותים שקשה לגשר עליהם.

כרמל שאמה, אבל הם בחרו את ראש העיר הזה לא מזמן, רק בגלל שמכירים אותו בזה שהוא לא רוצה לדחוק את החילונים. הוא נבחר על ידי רוב מוחץ.

נכון. אז אני אומר לך: יכול להיות שאלו כוונותיו, ויכול להיות שאלו מעשיו. אבל התחושות האמיתיות – לא האנשים שבאים ועשו לי הצגה – חלק מהאנשים אומרים לי: טעינו לגביו. אבל אני לא יודע, יכול להיות שהם טועים לגבי התחושה שלהם של הטעות. אבל יש להם מערכת, יש ראש עיר, יש עירייה, יש לו כלים, יש לו דרג מקצועי. ללכת לכיוון של לאחד ולגשר.

בית שמש כנראה כבר לא תהיה חילונית טהורה אף פעם. לא צריך לשאוף שהיא תהיה רק חרדית, זה לא יעשה טוב לעיר. אפשר לחיות ביחד. אין לכם תהום שאי אפשר לגשר עליה. יש ערים שאני אומר לך, בלי להזכיר שמות, ערים שיש אוכלוסיות שונות שאי אפשר לגשר ביניהם, זה יגיע עד התנגשות או עד פיתרון. תודה רבה, אדוני היושב ראש.

כן.

אני רציתי רק לתת - - -

מי אתה?

שמי אלי וענונו, אני תושב העיר ותושב השכונה הראשונה בבית שמש.

קצר.

קצר מאוד, חצי דקה. אני גר בשכונה הזאת למעלה מ-20 שנה. כמעט נולדתי בעיר הזאת. ישנו בית ספר שנקרא "תפארת החיים" ברחוב רבינסקי, ממש כמעט בסמוך לבית שלי. הוא בית ספר חרדי למהדרין, מהזרם של ש"ס. גם בשכונה הזאת. אני אומר פה באחריות: כמעט כולם מוסעים לבית הספר הזה משכונות אחרות. לפי מה ששמעתי, למעלה ממחציתם אפילו מגיעים מיישובים אחרים. אני לא אחראי לנתון. אבל חלקם, בוא נגיד אם נהיה זהירים, מגיעים גם מיישובים אחרים. אנחנו מעולם לא תבענו לסגור את בית הספר הזה ואני אומר את זה כתושב השכונה הזאת. מעולם, חבר הכנסת מוזס, לא ביקשנו – וחבל שחבר הכנסת מקלב יוצא. היה שומע את זה.

אני מתנצל, יש לי ועדה שאני עומד בראשה. זאת העבודה שלנו, אני מתנצל. התנצלתי בפני היושב ראש.

מעולם לא דרשנו לסגור את בית הספר הזה. השכונה היא שכונה חילונית מסורתית, אין שם כמעט חרדים, יש אולי מיעוט של חרדים. אני אומר: כל הקריטריונים שראש העיר אמר אותם כאן ובגינם צריך כאילו להחליף את האוכלוסייה בבית הספר הזה מתקיימים לגבי בית ספר "תפארת החיים". למה שם לא מיישמים את זה? ואני נגד ליישם את זה שם. או באותה מידה נגד ליישם את זה גם בשפות ותרבויות.

אבל שם בית הספר מלא וכאן הוא ריק. כאן אין תלמידים ושם יש.

אבל הולכים לבנות את גימ"ל, ראש העיר רוצה- - -

חברים, סליחה. לסיכום, ראש העיר יש לו הצעה, אשמע את ההצעה שלו ואסכם את הדיון. זה מה יש, אנחנו כבר רבע שעה מעל הזמן שהוקצב לוועדה.

מנהלת בית הספר.

ראשית, אני רוצה לברך על הדיון, עדיין, למרות כל האמירות הקשות מכל הכיוונים. אבל זה דבר טוב כדי שנשב יחד וננסה להגיע לעמק השווה. היום כבר ברור לכולם שזו באמת בעיה אמיתית. לא רק בצד אחד, אלא גם בצד השני קיימת בעיה אמיתית ואם כולם היו מפנימים את זה, דיינו. אני שמח וגאה בדיון הזה. לגבי – רק הערה קצרה – מה שנאמר לגבי "תפארת החיים". הוא צודק מיליון אחוז. הוא צודק. אבל זה נמצא במקום שגם גרים שם הילדים ולא חסרים שם מקומות לימוד. פה כל הבעיה היא בגלל שחסר בשכונה מקום לתלמידים, אחרת לא היינו יושבים פה, אף אחד מהאנשים פה. אנחנו יושבים בגלל שבשכונה שם חסרות כ-200 כיתות. בלי זה לא היינו יושבים פה, היינו נפגשים רק ב"מסיבת סידור" ובכל הדברים היפים שאתם עושים.


אני רוצה לומר ליושב ראש: מדובר בבית ספר מצוין, אני לא חולק על זה. הייתי מספר פעמים שם, אני לא רוצה שיחשבו לרגע שיש לי משהו נגד בית הספר או נגד המנהלת או נגד ההורים היקרים, הכל בסדר גמור. יש לנו בעיה אמיתית שהיא אחרת לגמרי. מה עושים במצב של שכונה שמסביבה גרים אלפי תלמידים שאין להם בית ספר והם הולכים למקומות אחרים בתוך קרוואנים, כפי ששמעתם?

בונים עוד אחד.

ההצעה שלי אומרת כך – אני גם אתחבר לדברים שלך, אדוני חבר הכנסת, דברים שמאוד מחממים את הלב. כשרואים את שני הצדדים זה באמת נראה אחרת, הכול כבר נראה גם יותר קל למעמסה. אין לי שום דבר חלילה, נגד החילונים.

תציע כבר, אדוני ראש העיר.

ההצעה שלי אומרת בצורה ברורה, חברים יקרים: אני מציע שאדוני היושב ראש יחד עם, לא אכפת לי שגם הגברת הנכבדה תגיע, היא העלתה את ההצעה, אני אשמח אם גם אתה תגיע. תצטרפו לזה עוד שלושה, כן, חברים נוספים שתחליט מי הם, גם מהמגזר השני, ירדו בבקשה לסיור קצר עם המנהל של המחוז, עם מנכ"ל משרד החינוך, ירדו למוקדים היחידים שחשוב לי שיראו. ראשית כל שיראו את בית ספר ברנקו-וייס. בית ספר ברנקו-וייס הוא תפארת החינוך בבית שמש, בית ספר ממלכתי עם למעלה מ-1000 תלמידים. כך שאתם צריכים לדעת שבית שמש היא עיר מאוד יפה, יש מערכת חינוך חזקה וטובה.

שפות ותרבויות, עדיהו ז'בוטינסקי. לאחר מכן, לקינוח, לרדת לראות את אתרי הקרוואנים הפזורים בשכונה שם. אני מבטיח לכם שלאחר מכן כל החלטה שתתקבל כאן בשולחן תהיה מקובלת עלי. למה? כי אז אני יודע: ראיתם את כל התמונה ולא רק חלקים קטנים או איזה הפגנונת קטנה שנמצאים 20 דקות ובורחים. לבוא לראות את הכל, וזו העוצמה שלכם. אני חושב שאם תאמץ את זה, אני אהיה לצדכם, כל החלטה אני אכבד אותה, אבל אחרי תבואו לשם לראות את כל המוקדים ולא להיות חד צדדיים כי עכשיו ראו רק צד אחד.

תודה.

פגשת צד אחד.

אני יודע, אמרתי.

אם תאמצו את הבקשה אני אתכם לאורך כל הדרך.

תודה. קודם כל, אני מודה לך על כך שהזמנת את חברי הכנסת לסיור אצלך בעיר, אני רק אומר לך שאני מציע לך – שמעתי פה על כך שאתה מתנה את הביקור של החינוך והמנכ"ל בהצטרפות - - -

לא, השר ישי.

תשמע, אני מציע לך, תקשיב לי, סמוך עלי.

אלה שרים, אני לא אריב בין שרים.

ראש העיר, תסמוך עלי: אני מציע לך לא להיכנס למאבק הפוליטי בין השרים. אם שר החינוך רוצה לבקר בעיר שלך - - -

הוא לא רצה, הוא שלח רק את שושני.

סליחה, עם כל הכבוד, המנכ"ל רוצה לבוא אליך לעיר, רוצה לעזור לך ואתה נכנס - - -

אם הוועדה תגיע - - -

הוועדה לא מחליטה בסופו של דבר. ברמות כאלה. מי שמחליט - - -

אני חושב שהמלצות הוועדה הן חשובות.

תשמע, חבר הכנסת אמסלם, הרי אתה יודע שבסופו של דבר מי שמחליט זה ראש העיר. מי שמחליט ומי שנותן את התקציבים זה משרד החינוך. אני אשמח אם משרד הפנים לא רק יבוא ויתנה את זה ויכנס למאבק פוליטי, אלא גם יעזור לעיר בית שמש מהתקציבים שיש.

שנייה, רק מילה - - -

אבל כרגע נכנסת. חבר הכנסת אמסלם, כרגע נכנסת. דנו כבר - - -

יש כאן חוות דעת משפטית בנושא.

אני מבקשת שהסתדרות המורים תהיה שותפה.

סליחה, אני רוצה לסכם, חברים. שמענו פה את כל הצדדים. קיבלתי פה רושם שהמאבק - - -

לא שמענו את הילדים.

המאבק שמתנהל כאן הוא מאבק הרבה יותר מעבר למאבק מקצועי. צר לי על כך שהגענו למצב שבית ספר – כולם, לא שמעתי בן אדם כאן, שאמר מילה רעה על בית הספר. כולם שיבחו לטובה את המקום הזה. כולם שיבחו לטובה - - -

סליחה, מחדשות ערוץ 2. באו לפה מבית שמש והכינו דברים במיוחד.

תשמעי, אני כרגע בסיכום של הישיבה. אני אתן להם להגיד את מה שיש להם להגיד, אבל יש פה עניין של איך שאנחנו מסכמים את הישיבה.


מה שחשוב הוא שאנחנו צריכים לשמוע פה פיתרון ולא שמעתי פה פיתרון. שמעתי את ההצעה של שר החינוך וגם שמעתי את ההצעה של משרד החינוך כאן. אני כיושב ראש הוועדה, ואני חושב שרוב חברי הכנסת הנמצאים כאן,מגבים את שר החינוך. כי מי שהיום מופקד על מערכת החינוך זה שר החינוך, והוא צריך לתת תשובות. כי בסופו של דבר, כשאנחנו רואים את התוצאות של הבגרויות, כשאנחנו רואים את התוצאות של מבחני מיצב, מי שנותן את התשובות שלו זה שר החינוך. הוא עמד כאן בוועדה ומול חברי הכנסת ומול הציבור כולו ונתן תשובות למה המצב הוא כזה. אז הוא אחראי על כל מערכת החינוך, ובגלל זה אני נותן לו גיבוי מלא בהחלטותיו. אני מציע לך, אדוני ראש העיר, לא להיכנס למאבק מול שר החינוך. אני חושב שאתם ביחד יכולים למצוא דרך לפתור את המשבר. אין ספק שכאשר אנחנו מגיעים למצב שיש ציבור שלא מקבל מענה, ואתה, כעיר, אין לך תקציבים לתת מענה, אתה צריך לחפש פתרונות. אני מציע לך – אנחנו לא עושים דברים כאלה, אנחנו לא נותנים פתרון על חשבון מישהו אחר. אני בטוח שאתה לא חושב לרגע שאנחנו גם ניתן שיהיה פתרון למישהו אחד על חשבון מישהו אחר. יש שם בית ספר וביקשנו לבדוק את ההיבט המקצועי. ההיבט המקצועי בא ואומר לא לסגור את בית הספר.

להפוך לעל-אזורי.

זה, תשמעי, שוב, ההחלטה הזאת מתקבלת ברמות המקצועיות. הכנסת לא יכולה לקבל החלטה האם בית הספר הזה הולך להיות על אזורי או אזורי.

תשובה של שר.

על-אזורי חרדי, בעזרת השם.

בחלומות שלך.

לסיכום, חברים, לסיכום. אני מציע לך שתוך חודש ימים תחזור עם תשובה על הסיכום שלך עם משרד החינוך. ההמלצה שלי אליך: לקבל את עמדת משרד החינוך. אני גם מציע שתהיה פנייה מסודרת של ועדת החינוך לשר החינוך ולמשרד הפנים לבוא ולמצוא דרך לפתור את המשבר של מערכת החינוך בעיר בית שמש, ביחד עם כל הצדדים. כמובן, אין ספק, אני גם מפנה אותך לחוק. חוק מינוי מנהלים מכריח אותך לבוא ולקבל את ההמלצות של מייצגי המורים. גם הסתדרות וגם הארגון. כשאתה עושה ישיבות שיש בהן נגזרות על המורים, על המנהלים, נא לערב את מי שמייצג אותם. גם הסתדרות וגם ארגון. חבל להגיע למצב שבסופו של דבר אתה מקבל אופוזיציה מראש, בלי לבוא ולתת בכלל אפשרות להיות משולבים.

לפני שאני נועל את הישיבה אני אתן - - -

מה לגבי ההצעה של ראש העיר?

מה עם הסיור?

סליחה.

יש לי הצעה.

חבר הכנסת אמסלם, אתה, אם תשים לב, אני מחליף פה את יושב ראש ועדת החינוך. ההצעה שלו תעבור ליושב ראש ועדת החינוך. אם יושב ראש ועדת החינוך ייראה לנכון לקיים ישיבה בבית שמש, זו החלטה של יושב ראש ועדת החינוך.

ביקשת ישיבה בבית שמש?

סליחה, חבר הכסת אמסלם. סיור, ישיבה.

יבואו.

סליחה, חבר הכנסת אמסלם, אני רוצה לתת פה לילדים להתייחס לנושא. בבקשה, מי מדבר?

ארתור.

ארתור, בבקשה, שלום לך. ארתור, מה שם המשפחה?

צ'ייקובסקי.

שלום לכם, חברי כנסת נכבדים, יושב ראש ועדת החינוך. אני פעם ראשונה בכנסת, אני קצת מתרגש. טוב, אז לדברים. בית הספר – כשאני נכנס לבית ספר שפות ותרבויות פורץ לי בגוף מין זרם אדרנלין, שאני נכנס לעולם טוב יותר. אני נכנס לעולם בלי אלימות, בלי בעיות. ואפילו אם יש בעיות אתה פונה למנהלת שלנו, האמא המחזקת והמתחזקת שתמיד נותנת לנו תקווה והצלחה. לכל אחד יש חלון הזדמנויות.

אם כבר יש אמא אז יש את הדודות. הדודות שלנו שנותנות תמיד טפיחה על השכם, המורות שלנו, המחנכות, הן נותנות יחס מעל המקסימום שמורה יכולה לתת לתלמיד. הן תמיד דואגות לנו, מקיימות איתנו שיחות אישיות, מחזקות ותמיד מתגברות אותנו.

יש לנו גם תוכנית "מפתח הלב". זו תכנית לימודים בלתי פורמאלית שנלמדת בצורה חוויתית ללימודי דרך הארץ וערכים. כל חודש יש לנו ערך אחר, עכשיו אנחנו מדברים על ערך האחריות. ובמסגרת הערך הזה הכנו עץ משאלות שכל אחד רשם בו משאלות שקשורות לאחריות: אחריות מדינית ואחריות הסביבה, כגון שחרור גלעד שליט וכאלה. אנחנו לומדים גם את נושא התרבויות. נושא התרבויות גם פה זה לימודים בלתי פורמאליים, זה לא לקחת מחברת ולרשום, אנחנו לומדים בצורה חוויתית, מכינים לפעמים תבשילים ולומדים על אותה תרבות בדרך טובה.

חילקנו פה גם תקליטורים.

כן, ראינו.

תקליטורים על בית הספר. יש פה את דברי המנהלת ועל הדרך שבית הספר מתפקד. בשורה התחתונה אני יודע שיש מצוקת כיתות לחרדים, אבל אני מבקש שזה לא יהיה על חשבוננו, על חשבון הילדים, התלמידים. על זה נאמר גם: חיה ותן לחיות.

שמעת אותו? אתה רוצה גם להתייחס? מה שמך?

עילי רשף.

בבקשה. אתם מאותה כיתה?

כן.

יפה. אל תתרגש, תחשוב שאנחנו כולנו בכיתה שלך. תחשוב שאתה בכיתה.

אני סגן יושב ראש מועצת תלמידים. אני לומד בבית ספר, לדעתי זה בית ספר טוב מאוד. אין הגבלה, כל אחד יכול לבוא לבית הספר. אין הגבלה, לא משנה מי נכנס, כל אחד יכול להירשם. דבר שני יש פה צוות מורים מסור ואהוב, כמו שארתור אמר. מנהלת שמכירה כל אחד ונותנת יחס אישי לכל אחד. יש כאן שיעורים מיוחדים, כמו שארתור אמר, אני רוצה להוסיף: שיעור ריקוד ושיעור דרמה ואנגלית מכיתה אל"ף. כמו שאמרו כבר.

בסך הכול אתה נהנה?

כן.

יופי.

מצוין.

ניתן למנהלת שלך להגיד כמה מילים ובזה נסכם את הדיון.

כבוד יושב ראש, מנהל המחוז, ראש העיר, הממונה על החינוך, יהודית אייזנר מההסתדרות המורים ואורחים נכבדים. הקמתי את בית הספר לפני למעלה מעשר שנים, בשנת 2000, וזה היה ביוזמת משרד החינוך, עיריית בית שמש וקבוצת הורים. דנו והחלטנו על מהות הייחוד של בית הספר: שפות ותרבויות. לדעתי, לאור המצב שנוצר, אני חושבת שבית הספר נמצא במקום הנכון. כיוון שאם אנחנו מדברים על תרבויות, זה הכרה באחר, הסובלנות כלפי האחר. ואני לא פעם דיברתי עם שמואל גרינברג, אמרתי לו: תשמע, בוא נהיה פיילוט לכל הארץ, בוא אנחנו ביחד, תרים את הכפפה, בוא נראה שאנחנו יכולים לחיות בכפיפה אחת. אנחנו עד עכשיו מנהלים יחסי שכנות מצוינים. ובואו נמשיך להראות שגם בית ספר יחידי, ברמת בית שמש, יכול להתקיים כשהסביבה היא חרדית, אבל יש בה גם דתיים לאומיים.

אני רוצה להגיד שהאני מאמין שלי, גם בתפיסה האישית שלי – וראש העיר מכיר את משפחתי טוב מאוד ויודע שאנחנו – אני אמנם מנהלת של בית ספר ממלכתי, אבל אני מנהלת אורח חיים דתי. אנחנו גם בקשר עם הרבה אוכלוסיות חרדיות בבית שמש. צר לי מאד מאד מאד שדווקא משפחה סובלנית ותפיסת עולם סובלנית עם בית ספר סובלני – נקלענו למצב שאליו נקלענו, וזה ממש חבל.

אני רוצה לציין שגם צוות המורים שלי הוא גם דתי לאומי, היו לנו מורים חרדיים בבית הספר. יש מורים מחבר העמים. אנחנו מאוד מגלים סובלנות בכל עניין. אנחנו מאוד פתוחים לשמוע אם יש כאן – מראש העיר, גם מהמגזר החרדי שנמצא בעיר – תכניות ביחד לקדם את השכונה, את מערכת החינוך. מאוד מאוד נשמח. בית הספר שלי הוא בית ספר שאפשר הרבה לדבר עליו. אני, ברשותך, היושב ראש מבקשת שבע דקות להראות סרטון על בית הספר.

לא. לא. אין זמן.

או שתי דקות. בסדר? נקטע אותו באמצע. אנחנו מאוד מבקשים.

גברתי, אנחנו ממש – יש שם אורחים של הישיבה הבאה שכבר מחכים כמה דקות.

אם אתה – איפה שתעצור אותנו, נעצור.

מה שאני יכול להציע לך, זה דבר כזה: אני מבטיח לך שאני מעביר – קודם כל, התקליטור שלך נמצא אצל כל חברי הכנסת שהיו כאן. גם מי שלא לקח, וראיתי פה כמה שלא לקחו, נעביר להם והם יראו את זה. אנחנו נמצאים כרגע בדיון של ועדת כנסת, ואנחנו ממש מעבר לזמן שנתנו לנו.

רק יש לי דבר אחד לומר: במנשר יש גם אתר לבית הספר, אז מאוד אשמח אם אנשים ירצו לראות ולהתעניין. אז זה המקום.

תודה. אז, חברים – אני לסיכום מציע לך, אדוני ראש העיר, לקבל את ההמלצות שלנו. תשמור על הסטאטוס קוו. אם יש צורך לקיים אצלך סיור, אפנה ליושב ראש הוועדה, נתייעץ איך נעשה את זה. אבל, דבר אחרון, כמו שאמרתי קודם, מה שאתה לא צריך בעיר שלך זה אי ודאות. תפתרו את הבעיה הזאת. אני מבקש ממך: בשביל שלא יהיו פה דברים – שאנחנו לא באמת נחזור לכאן, מציע לך כבר בזמן הקרוב להודיע על פתיחת שנת הלימודים הבאה בבית הספר הזה, כך שההורים והילדים ידעו מה קורה איתם בשנה הבאה.

יוכלו להירשם.

חובה.

אם יש צורך בסיור שלנו, בפיתרון של הבעיות אצלך אז תגייס אותנו. אבל לא, אבל תשמע: אנחנו לא אוהבים לעשות דברים כאשר באים ולוחצים עלינו בצורה כזאת. יש לך צורך, יש לך מצוקה, נעזור לך. בית הספר הזה צריך בשנה הבאה לקבל את התלמידים וכל מי שמחכה, כל מי שמחכה לבשורה – תן את הבשורה. אני מציע לך: יושב לידך הנציג של משרד החינוך, תסגרו את העניינים. אני מאחל לתלמידים, מאחל לכם שיהיה לכם הצלחה. תלמדו טוב, אנחנו איתכם.

11:10.