PAGE
22
ועדת משנה למאבק בסחר בנשים
17.2.2010

הכנסת השמונה עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 12

מישיבת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים
יום רביעי, ג' באדר תש"ע (17 בפברואר 2010), שעה 09:30

ביטוח רפואי לקורבנות סחר בבני-אדם – טיפול משרד הבריאות בקורבנות סחר

בהשתתפות מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר איתן חי-עם

חברי הוועדה: אורית זוארץ - היו"ר

מרינה סולודקין

ד"ר איתן חי-עם
משרד הבריאות, מנכ"ל

רני חלבי
משרד הבריאות

עו"ד נתן סמוך
משרד הבריאות

יעל גור
משרד הבריאות

עו"ד רחל גרשוני
משרד המשפטים, מתאמת המאבק בסחר בבני אדם

עו"ד סיגלית זהר
משרד המפשטים, מנהלת מחלקה א' סיוע משפטי

יאיר זילברשטיין
משרד האוצר, רכז בריאות באגף התקציבים

ליאורה הירשהורן
משרד האוצר, מנהלת מחלקת ביטוח בריאות בשוק ההון

יואב יונש
משרד האוצר, מנהל ביטוח בריאות בשוק ההון

מיכל יוספוף
משרד הפנים, ממונה בקורת גבולות ומעברי

אמיר טוטו
משרד הפנים, לשכה משפטית

רפ"ק ליאור שלו
המשרד לבטחון פנים, קצין סחר בנשים

פק"ד יעל אהרונוביץ'
המשרד לבטחון פנים, ק' מדור חקירות

אבנר כבל
המשרד לבטחון פנים, מנהל תחום צעד ראשן, הרשות למלחמה בסמים

ליהי קמן
משרד לתאום המאבק בסחר בבני אדם

עדן קיס
בת שירות לאומי, תאום המאבק בסחר בבני אדם

ורד סויד
מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, יועצת רוה"מ לענייני רווחה וחברה

עו"ד אסנת כהן ליפשיץ
מוקד סיוע לעובדים זרים

ריטה איבשין חייקין
"אישה לאישה" –מנהלת פרויקט מאבק בזנות ובסחר נשים

ד"ר ציפי רון
איגוד נשים אקדמיות, נשיאת האיגוד

ד" צביה בירמן
איגוד נשים אקדמיות, עו"ס, מתמחה בענייני הפריות

עו"ד איריס מעיין
"מתונה", ממונה על זכויות עובדים זרים

עו"ד אילן אסל
קופ"ח מאוחדת, אחראי קשרי לקוחות ומידע יזום א' ביטוחים

מיכל רוזין
מנכ"לית איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

אנט קולינס
"אנחנו שוות"

אביב אברס
סטודנטית במחלקה למדעי החברה, אוניברסיטה העברית

עידאל טלקר
סטודנטית במחלקה למדעי החברה, אוניברסיטה העברית

שירלי חקשור
סטודנטית במחלקה למדעי החברה, אוניברסיטה העברית

נסיה דניאל
סטודנטית במחלקה למדעי החברה, אוניברסיטה העברית

חוה בן חמו
סטודנטית במחלקה למדעי החברה, אוניברסיטה העברית

נעמה טריידל

סטודנטית במחלקה למדעי החברה, אוניברסיטה העברית

זינה שסקרופונסקי

סטודנטית מנהל עסקים, במכללת רופין

אילנית בבאי

סטודנטית מנהל עסקים, במכללת רופין

שקמה לנקרי

סטודנטית מנהל עסקים, מכללת רופין

סיון ארץ קדושה

סטודנטית מנהל עסקים, מכללת רופין

מאיה איסקוד

סטודנטית מנהל עסקים, מכללת רופין

רונה שטרן

סטודנטית מנהל עסקים, מכללת רופין

נועה זלצר

סטודנטית

אורית וינדר

סטודנטית

מלכה שירן

סטודנטית

אורן חג'ג'

סטודנט

אמרן שעיבי

סטודנט

סיגלית עדרי – המנהלת היוצאת של הוועדה

אריאלה אהרון

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
ביטוח רפואי לקורבנות סחר בבני-אדם – טיפול משרד הבריאות בקורבנות סחר

בהשתתפות מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר איתן חי-עם

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

על סדר היום, מקומו של משרד הבריאות בטיפול בקורבנות הסחר.

לפני שנתחיל את הדיון ביקשתי מסיגלית להגיע לכאן היום, סיגלית מילאה את תפקידה כמנהלת וועדת המשנה לאורך שנים רבות, מיום הקמתה. לצערי לאור שינויים בתוך המערכת נעשו שינוים גם בוועדה. אני רוצה לאחל לך המון הצלחה בהמשך ולהודות לה באופן אישי מהמקום שלי. ואם תהייה נציגה מארגונים שתרצה להתייחס ולומר כמה מילים, אני אשמח. אני לוקחת חלק מהמקום שלך ואני אומרת לסיגלית שמאוד עזרת לי בכניסתי לתפקיד. נכנסתי לתפקיד בחודש מאי, התגייסת ובאמת לימדת וליווית אותי, חשפת בפניי את כל התהליך ועשית את זה בצורה מאוד ממוקדת ומאוד אינטנסיבית תוך כדי המושב. לא יכולתי להיכנס לתפקיד בצורה טובה יותר. עשית תכנית עבודה, ואני חייבת לומר שהרבה בזכותך הוועדה הגיעה לאן שהיא הגיעה. לאורך השנים בפעילותך לצידה של חברת הכנסת זהבה גלאון וגם בתקופתי ממאי לצידי. אני באמת מאחלת המון הצלחה. לצערי הרב יש שינויים במערכות ולא תמיד זה בידנו. בהצלחה רבה.

האמת שרציתי לומר מספר מילים דווקא מהצד - - -

מצד הכוח המבצע, הכוח המבצע והמזיע.

מהמקום החסוי ובדרך כלל לצד חברות הכנסת. אני בכל זאת רוצה לומר מספר מילים, אני שמחה שנפלה בחלקי הזכות להיות שותפה לעשייה הזאת, בעצם בזירה המרכזית שמטפלת בסחר בבני אדם, להיות חלק בוועדה שבעיניי לקחה תפקיד חלוצי והיסטורי בנושא הזה של סחר בבני באדם בכלל ובנשים בפרט.


ברמה האישית אני יכולה לומר שאלו היו שבע שנים ו- תשע בוועדה בכלל, אלו היו שנים מאוד מעניינות ומאתגרות ברמה האישית והמקצועית. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולהודות לכולם, לכל מי שעבד איתנו והיה שותף מלא של הוועדה, לכל נציגי משרדי הממשלה, משרד המשפטים, המשרד לבטחון פנים, הרשות לקידום מעמד האישה, משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד הפנים שהיו בעצם שותפים מלאים שלנו כאן בוועדה ומאבק בתופעה שמעיבה ומטילה כתם כבד על החברה הישראלית. אני כמובן רוצה להודות לכל נציגי זכויות האדם שעבדו איתנו בוועדה על התרומה החשובה והמכרעת שלהם לקידום המאבק בתופעה.


לשמחתי הרבה, התוועדתי לאנשים נפלאים שעובדים בארגונים האלה, הם היו בעצם הקול מהשטח שהביאו לנו את הבעיות ואת הסוגיות המרכזיות שהיה צריך לטפל בהן וסייעו רבות לעבודתה של הוועדה. בעיניי הם עושים עבודת קודש, עבודה נפלאה שלא תמיד נשקפת באור הזרקורים לצערי.


אני חושבת שלולא העזרה של כולם, של כל משרדי הממשלה, נציגי הארגונים, גם הוועדה וגם מדינת ישראל לא היו מגיעים לתוצאות המרשימות שהושגו בשנים האחרונות שמתבטאות בצמצום ממדי התופעה. אני רוצה לומר תודה מיוחדת לגברת עורכת הדין רחל גרשוני שעבדה איתי בצמוד לאורך השנים בתפקיד, לעורכת הדין נעמי לוינקרום שאיננה כאן, לעורכת הדין עדי וילנגר ממוקד סיוע לעובדים זרים, וכמובן לריטה חייקין מאישה לאישה בחיפה, לאגרי פלדנגרוד ולעדית הראל-שמש ממכון תודעה, שעבדו איתנו באופן שוטף וכולם סייעו לנו בקידום חקיקה מקפת בנושא ובהעלאת נושאים מרכזים בנושא קידום המאבק בסחר בבני אדם. כמובן תודה גדולה לחברות הכנסת שעימן זכיתי לעבוד, חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון וכמובן ליושבת הראש כעת אורית זוארץ על הבעת האמון, התמיכה והגיבוי בעבודתי כאן בכנסת. אני מאחלת הצלחה בהמשך.

אנחנו נמשיך ונעזר בך כי אני חושבת שאת הידע שצברת במשך שנים ושהעברת אלי בצורה מאוד מרוכזת ומתומצתת בזמן מאוד קצר שאפשר לי להמשיך את העבודה בוועדה באופן רציף, הוא סוג של ידע שלא יסולא בפז. אני חושבת שאת יכולה להמשיך ולתרום במקום שאת נמצאת לנושא ברמה הציבורית.

רחל גרשוני ביקשת לומר כמה דברים.

אני יודעת שאני מדברת בשם הרבה אנשים פה, כשאני אומרת שמאוד צר לנו להיפרד מסיגלית. את האדם היחיד שנשאר איתי תשע שנים, זה דבר ראשון. מעבר לזה, היא הדוגמה לאדם עם ראש גדול, אדם שלא מסתפק בד' אמות של תפקידו אלא עושה יותר. מבחינה ארגונית אין מילים, היא ניהלה את הוועדה במקצועיות ובנועם, אלו שני דברים שלא תמיד משתלבים. אבל מעבר לזה, מחויבות לנושא, מעורה בנושא, מקדמת מהלכים מהותיים, יוצרת קשרים עם גופים ואנשים, את כל הדברים האלה היא עשתה מעבר לתפקידה ועשתה את זה ומהותית. אני רואה בה שותפה לדרך, אני רואה בה שותפה במאבק בסחר בבני אדם, שחקנית מרכזית. זכות לעבוד איתך.

כאלה ששמעו שאלו מה סיגלית עוזבת, איך לא ידענו על זה? אני באמת מאוד מצטערת כי סיגלית בשבילי הייתה מתאמת שיכלה לעזור ולהמליץ ותמיד ברגע הנכון. תמיד יכולתי להתקשר ולשאול שאלה בכל מה שקשור לדיפלומטיה ויחסים ותמיד קיבלתי תשובות ובכלל המלצות והדרכה מה לעשות. אני מאוד מצטערת שסיגלית עוזבת אותנו, ואני באמת מעריכה את כל עבודתך ואת כל מה שעשית, ועל כל מה שאת. על ההליכה המשותפת איתנו, יחד איתנו חשבת והיית בכל המקומות ובכל הנושאים הכואבים כמו בוועדות וכאשר ישבנו בוועדות וראינו שדברים עוברים וגם כאשר ראינו שדברים נופלים לנו מהידיים, אני בכלל לא צריכה להזכיר אלו וועדות אלו היו.


בשם הארגון אנחנו מודות שהיית איתנו, אני מקווה שעוד נראה אותך ושתחזירי אלינו, אני מקווה שנמשיך לשתף פעולה.

גם אני מדברת בשם כל מי שעבד איתך מהמוקד לסיוע עובדים זרים, כשאת מדברת על זכות אני חושבת שכל מי שעבד איתך הרגיש שזו זכות. במוקד סיוע לעובדים זרים תמיד הרגישו שאת פתוחה להקשיב ולקבל, ושאת הרעיונות כלליים את תדעי למלא, למנף, לנתב ולהעביר אותם לתכנית מאוד מאוד ברורה שאפשר להתקדם איתה. אנחנו מאוד מצטערים שאת עוזבת והמון המון תודה רבה. העבודה איתך הייתה מאוד נעימה.

את סיגלית כרכזת הוועדה, תחליף אריאלה אהרון, שנכנסת לנעליים מאוד גדולות ומאוד מאתגרות. שמעת וגם מההכרות שלנו את סיגלית, כולנו יודעות שהידע והניסיון שלה לא יסולא בפז, ויש לך תהליך של למידה, אני מקווה שתוכלי להגיע למקום הזה.


אנחנו נתחיל בדיון הפורמלי. נמצאת איתנו הגברת ורד סויד ראש הרשות לקידום מעמד האישה ממשרד ראש הממשלה. אני מברכת על הגעתך, חשוב לנו מאוד שאת מגיעה ועושה מאמצים להגיע לכל דיון ודיון. אני מאמינה שגם הנושאים שעולים כאן מגיעים בשידור ישיר לאדם שעומד ומוביל את המערכת שלנו. אני חושבת שזה מאוד חשוב ומשמעותי שהקול הזה שנשמע כאן מדי שבוע, שלעיתים מגיע למשרדו דרך התקשורת או דרך ערוצים אחרים, אבל כשהוא מגיע בשידור ישיר ובערוץ המרכזי שבאמצעותו הוא צריך להגיע אני חושבת שזה תורם מאוד לעבודה שלנו מול משרדי הממשלה. נמצא איתנו גם המנהל הכללי של משרד הבריאות דוקטור איתן חי-עם, נמצא כאן איתנו עורך הדין נתן סמוך מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות.

הדיון היום בוועדה הוא דיון המשך לסוגיות שעלו כאן במשך השנים מאז שמדינת ישראל החליטה לטפל בצורה יסודית ומעמיקה בקורבנות הסחר בכלל ובנשים בפרט. לאורך השנים עלו כמה קשיים בתהליך הטיפול והשיקום על הציר של משרד הבריאות ומשרד הרווחה. קיימנו דיון אחד עם שר הרווחה, קווינו מאוד שסגן שר הבריאות יגיע לכאן היום אבל לצערי קיבלנו הודעה שהוא לא יגיע ושאתה תמלא את מקומו בצורה נאמנה. הצפייה שלנו שתגלה באמת מידה רבה של מחויבות ואחריות כמי שמיצג את המערכת ושתוכל לתת מענה לכל אותם קשיים שעולים. אחד הקשיים המרכזים הוא באמת הטיפול בקורבנות סחר דרך הציר של מערכת הבריאות.

אחד הנושאים שעלו בוועדות הקודמות זה חוסר היכולת לתת מענה לקורבנות הסחר כשהן לא מטופלות במקלט, כשהן חוזרות לקהילה ובעצם מבקשות לקבל את המענה לצרכים שלהן בקהילה בתוך המסגרת שנוצרה. זו אחת הבעיות המרכזיות שאנחנו צריכים לטפל ולפתור. אנחנו נשמח לשמוע מה המשרד עושה ולאחר מכן לעשות חשיבה משותפת איך אנחנו מצליחים למצוא פתרון ולקדם אותו. אני מדברת על נושא הביטוח הבריאותי והתקציב שעומד לרשותכם. אולי לעשות חשיבה קצת אחרת ויצירתית איך אפשר לתת מענה ולפתור.

אני מקדמת בברכה את חברת הכנסת מרינה סולודקין שהצטרפה אלינו. בבקשה.

תודה רבה על ההזמנה. בהיותי מנהל כללי חדש יחסית, התחלתי ללמוד את הנושא המורכב ולהגיד שאני שולט בו במלואו יהיה לא הוגן ולא ישר, אבל ללא ספק אני מכיר את הבעיות. מאחר שמי שהתעסק הרבה בנושא לאורך הדרך הוא נתן סמוך אני מציע שהוא יציג ויסוקר מה קורה כרגע עם הוועדות ויגיד מה אנחנו עושים.

אולי לפני שהוא יציג מה נעשה, חשוב לשמוע מהי עמדתך, מהי תפיסת עולמך, מאיזה מקום אתה מגיע ומה אתה חושב על סוגית קורבנות הסחר.

אני מציע שמאחר והרבה מהתכנים נמצאים בתוך מסגרות שהממשלה קבעה לשם כך, ברשותך אני אסביר מהו תהליך קבלת החלטות שהממשלה הועידה למטרה הזאת ואז יהיה אפשר להיכנס לסוגיות מסוימות, למרות שאולי זה קצת מוקדם אבל הוועדה תחליט לפי הצגת הדברים.

לעולם התוכן ולתפיסה ולעמדה יש משמעות גדולה על התהליך, ישב כאן לפני שבוע ראש הרשות מינהל האוכלוסין החדש והוא באמת הציג את תפיסת עולמו האישית. לדעתי בתהליך קבלת החלטות אנחנו בדרך כלל מעבר לחוק ולתקנה ויש מרחב פעולה נרחב לתפיסת העולם האישית, איך אני כאדם, כאזרח כמי שעומד בראש מערכת מתייחס לנושא.

אין לי בעיה, נתן סמוך ניסה להגן עלי כי הוא יודע מה אני הולך להגיד. אגיד במילה אחת. שאלת מאיפה אני בא, - אני לא יודע מאיפה אני בא, את התכוונת לאג'נדה, אני בא מקיבוץ מגן - עוטף עזה.


עוד טרם הגעתי לתפקיד ובתפקיד יותר, גיליתי שהמילה חמלה נמחקה מהמילון של מדינת ישראל והיא לא קיימת. התפקיד של כולנו, כל אחד מהמקום שהוא נמצא, זה בהחלט לזכור את אלה שדווקא אין להם את היכולת להגיד את מה שהם צריכים להגיד, אין להם את היכולת לצעוק. אסור להתרשם מאלה שצועקים הכי הרבה. אני חושב שבשנים האחרונות, וזו לא הממשלה הנוכחית או ממשלה אחרת, וחלילה, אלו הממשלות לדורותיהן, המדינה לתפיסתי זנחה את אלה שצריך לתמוך בהם.


אתמול סיירתי עם סגן השר בבית חולים אברבנאל שאת המראות אי אפשר לתאר. אני הייתי שם קודם וביקשתו אותו להצטרף, הוא היה במקומות אחרים. אני לא אתאר את זה אבל צריך להבין את המצוקות כולל בסחר בבני אדם. יש מרפאה בתל אביב שבה סיירתי לילה שלם, סיירתי עם הניידת. יש אנשים שנמצאים במצב הקשה ביותר שאפשר. אחרי שהסתובבתי במקומות אלה, חבריי אני רוצה לומר שהחברה הישראלית הצליחה למחוק ולא לראות את זה. חזרתי המום בבוקר לאנשים שהם אנחנו והם לא האמינו למה שסיפרתי. הם חשבו שאני עייף מדי, אני ממציא או מגזים, ותאמינו לי לא הייתי צריך להגזים.


לתפיסתי, בכל דבר שאני אוכל לתרום, ושאני מקווה שאצליח לקדם במשרד. אני אומר את זה על דעת הנהלת המשרד, אנחנו נעשה באמת הכל כדי לקדם דווקא את אלה שאנחנו צריכים לשמש להם פה. בחלק מהמקרים ובאופן לא מדהים לא מדובר בסכומי כסף גדולים. אם אומרים שנבנה בית חולים חדש ברור לי למה יש לי וויכוחים, אני לא מסכים עם האוצר שעכשיו מדברים על הוצאה שצריכים עבורה לשנות סדרי עדיפויות. בנושא הזה לעיתים זה לא שם. בדברים הקטנים האלה כמו המרפאה בתל אביב שעושה עבודת קודש שקמה או נופלת בסוף על 750,000. סידרנו את זה ועזרו לנו, וגם האוצר היה בסדר. אבל תראו על מה יכולה ליפול מרפאה שנותנת שירות כל כך חשוב לכל כך הרבה אנשים.


אני חושב שהתפקיד שלנו כחברה והתפקיד שלי כמנהל הכללי זה באמת לראות איפה אנחנו יכולים לעזור למקסימום אנשים שמגיע להם. עלינו לזכור מי אנחנו ומה אנחנו ולעשות את המקסימום. כך אני מתנהל וכך אני מנסה להנחיל במשרד. אני מודה שלא תמיד בהצלחה אבל אני מקווה שבחלק מהמקרים כן בהצלחה. אנחנו נמשיך.

אני מודה לך על דבריך ואני מאוד שמחה שהתעקשתי שתתייחס לנושא לפני שנדבר על הציר הביצועי,והפרגמאטי והחוקי. במקרים רבים, כמו שלמדתי גם כאן בוועדה, לעולם התוכן שאדם מגיע איתו לתפקיד הציבורי, לרגישות החברתית שהוא מגלה ולנכונות שלו להתגייס תפקיד חשוב מאוד. אני מאוד שמחה על המקום שבו אתה נמצא. אני מאחלת לך המון הצלחה.


דבר נוסף שאני רוצה לחדד ואנחנו מעלים את זה בדיונים, בוועדה כאן אנחנו מטפלים בקורבנות סחר וחשוב מאוד כן לעשות את ההבחנה הזאת בין פליטים שצריך לטפל בהם בצורה הראויה, בין העובדים זרים שצריך לטפל בהם במלוא הרגישות לבין קורבנות סחר שנעברה כלפיהם עבירה בתחומי המדינה. כאן יש לנו אחריות כפולה ומכופלת על אותם קורבנות. לכן אנחנו משתדלות בדיונים שלנו למקד את הדיון ככל שנוכל בקורבנות הסחר ובטיפול המדינה בהם. בבקשה נעבור לצד הביצועי.

שלום ליושבת ראש הוועדה. אני מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות. ציינה יושבת ראש הוועדה שקבוצת קורבנות סחר בנשים מעוררת בעיות ייחודיות ומסוימות והיא גם כפופה להסדרים שקיימים בעולם וגם בארץ שנותנים ביטוי להיבטים שמייחדים את האוכלוסייה הזאת לעומת אוכלוסיות אחרות. עדיין כממשלה צריך לזכור שאנחנו מתעסקים כיום בעיקר, ובוודאי כתוצאה מתהליכים שונים שקרו כולל אנשים שמגיעים מאזורים שונים ללא מטריה כלכלית, ללא רשת בטחון חברתי, כסף, כיסוי סוציאלי וכדומה. אנחנו מתעסקים עם הרבה מאוד קבוצות שלכל אחת מהן יש מצוקה מאוד כבדה. אנחנו מחויבים לבדוק ולטפל גם בקבוצות האלה.


למטרה הזאת מונתה וועדה בין משרדית בראשותו של דוקטור טוביה חורב – סגן המנהל הכללי לכלכלת בריאות, שדנה באופן רוחבי בכלל הקבוצות של אנשים שנמצאים בארץ. לא שנמצאים בארץ שבוע שבועיים אלא נמצאים בשהייה משמעותית שמחייבת את המדינה לפחות להידרש, אני לא מדבר ברמת הפתרון, אלא לפחות להידרש לשאלה מה עושים כשהאוכלוסיות האלה נקלעות למצב בו הן זקוקות לשירותים רפואיים. מטבע הדברים וכפי שזה נכון לגבי תושבי המדינה כשהם נקלעים למצוקה בריאות ולא מצפים מהם להוציא את הכסף מכיסם כי לא תמיד מדובר בשירותים שמתאימים לכיסם. כך זה נכון לגבי אוכלוסיות נוספות.

אפשר לראות את המייחד את קורבנות סחר בנשים ולנסיבות שהביאו אותן למצבן. אבל בנקודת הזמן שהאוכלוסייה הזאת נמצאת בארץ וזקוקה לשירותים רפואיים יקרים כולל שירותים עם רמת דחיפות, גם אם זה לא מצב חירום רפואי שעבורו נותנים שירותים ללא שום התניה. אבל בנקודת הזמן הזאת מצבה הוא חמור וקשה, אבל קשה גם מצבן של הרבה קבוצות אחרות, כולל קבוצת המסתננים. לגבי העובדים הזרים אני פחות אתייחס כי לגביהם יש הסדר שמחייב את המעביד, אבל בהחלט ישנן קבוצות נוספות שבנקודת הזמן שלהן בארץ ואין להם אלטרנטיבה לקבל את השירות במקום אחר. מצבן בלי שום קשר אם יש למדינה אחריות או שאין לה אחריות ומה הן הנסיבות שהביאו אותן. באותה נקודת זמן מצבן קשה בדיוק באותה מידה. התקף לב של מסתנן והתקף לב של מבריח אמצעי לחימה או של קורבן סחר בנשים הוא אותו התקף. העובדה שאין להם את האפשרות לקבל את השירות היא בעיה, והיא בעיה רוחבית.


בעקבות כך המחשבה של הממשלה היתה, וגם בעקבות עתירות שהוגשו לבית הדין הגבוה לצדק ביחס לילדים וביחס לבגירים, לרכז את כל העבודה באמצעות ועדה אחת שתראה את התמונה הכוללת ושתיתן כמובן ביטוי למה שמייחד קבוצות מסוימות לעומת קבוצות אחרות. זה לא אומר שכולם שווים אלא זה אומר שכדי לתת תשובה אינטגרטיבית צריך לראות את הדומה והשונה בין הקבוצות. אנחנו חשבנו שכך צריך לנהוג.


חשוב לציין שלפני שמונתה הוועדה בראשותו של דוקטור טוביה חורב, שיש בה נציגות לכלל משרדי הממשלה הרלוונטיים, משפטים, רווחה, בריאות, אוצר, המוסד לביטוח לאומי וכדומה. לפני כן עוד מונתה על ידי הממשלה וועדת מנהלים כלליים לנושא של קורבנות סחר בבני אדם. וועדת המנהלים הכלליים הזאת עוד לפני מינוי ועדת חורב מינתה צוות בראשותו של דוקטור מיכאל דור, שלצערו לא היה יכול להיות פה היום. הצוות הזה היה אמור להגיש את המלצותיו בנושא הסדר או כיסוי רפואי לנושא קורבנות סחר בבני האדם, וליתר דיוק לקורבנות סחר בנשים. עורכת הדין רחל גרשוני ממשרד המשפטים מלווה באופן מאוד אינטנסיבי את עבודת הצוות והיא בוודאי תוכל להתייחס לזה.


השאלה הראשונה שאנחנו נדרשנו אליה היא האם כרגע, ושים לב לעובדה שוועדת חורב יושבת על המדוכה עם לוחות זמנים וניסיון של בית הגבוה לצדק שמעורב בכמה עתירות לקבוצות דומות, שהוא בהחלט עוקב מקרוב אחר עבודת הוועדה. האם לאור זה יש מקום להמשיך את עבודת הצוות. אני אומר כבר עכשיו שהחלטת המנהל הכללי של משרד המשפטים שהוא יושב ראש וועדת המנהלים הכלליים הייתה שבשלב זה הצוות הבין משרדי יגיש את המלצותיו., וועדת המנהלים הכלליים לאחר שהצוות יגיש את המלצותיו תחליט אם היא מקדמת את הנושא הזה בנפרד או שהיא מתחברת לעבודת הוועדה של טוביה חורב.


כרגע מתקיימים דיונים בצוות, מוחלפות טיוטות, הנושא הזה לא סגור. תגיד רחל גרשוני להערכתי שאנחנו תוך פרק זמן לא ארוך, אני יכול להעריך אותו כתקופה של בין שבועיים לשלושה שבועות יהיה ניתן להערכתנו לסכם על טיוטה מוסכמת שתוגש לוועדת המנהלים הכללים. וועדת המנהלים הכלליים תצטרך להחליט אם היא מקדמת את הטיוטה הזאת או שהיא מתחברת לוועדה של טוביה חורב ובעצם מסתכלת על התמונה בצורה רחבה.


בין הדברים שעומדים לדיון מיהם בעצם קורבנות סחר נשים, על איזה תקופה מדברים - -

יש המלצות ואין טיוטה.

יש טיוטה, אבל הטיוטה הזאת היא בהחלט לא סופית והיא בדיונים. אני מעריך שידרשו שבועיים או שלושה שבועות כדי להגיש אותה כהמלצה של צוות המשנה לוועדת המנהלים הכלליים.

ממתי הוועדה הזאת עובדת?

תוכל להגיד זאת, רחל גרשוני שליוותה את הצוות הזה.


הדברים שעומדים כרגע על הפרק זה הנושא ובעצם על איזה תקופה מדובר, על איזו קבוצה מדובר, מה היקף השירותים, עד איזו נקודת זמן השירותים האלה ניתנים, והאם זה נעשה במסגרת הביטוח הממלכתי או בהסדר אחר שהמדינה תקבע כמו תקציבי זה או אחר. יכול להיות שתהייה קביעה מי זכאי או לא זכאי או כל מיני שאלות ברמה הזאת. השאלות האלה יתבררו ואנחנו מניחים שבסופו של דבר הן יסוכמו תוך שבועיים שלושה. בסוף תצטרך וועדת המנהלים הכלליים להחליט איך לקחת את זה משם. אני לפחות חושב, ויגידו חברים אחרים, שכדאי לצוות הזה להשלים את עבודתו ולא להיכנס להתחייבויות ביחס לשאלה מהם השירותים, לאיזו קבוצה ובדיוק לאיזו תקופה.

מה שאתה אומר ומי עובד איתי פרק זמן מסוים מבין ששבועיים שלושה זה אומר שזה יהיה בסוף המושב, שאז אתם מגיעים הנה ומציגים את מסקנות הביניים? אנחנו עובדים בלוח זמנים מאוד מאוד מוגדר וברור עם מטרות ויעדים. אם אתה אומר שבועיים שלושה. זה מחייב אותך.

אני אמרתי שאני מעריך.

היה לנו סיפור עם משרד ממשלתי אחר שהתחייב לחודש ינואר ודחינו לחודש פברואר וכעת הם מבקשים לדחות לחודש מרץ.

אני אמרתי שאני מעריך. בגלל שהצוות הזה מונה על ידי המנהל הכללי של משרד המשפטים, מי שיחליט מה להראות ואיך להראות הוא המנהל הכללי של משרד המשפטים וצוות המנהלים הכלליים שהוא יושב בראשותו. אני לא יכול לבוא ולהגיד מה יוצג בפני הוועדה ומה לא כי הוועדה היא לא שלי והיא של המנהל הכללי של משרד המשפטים. אנחנו נעשה כל מאמץ שבתוך תקופה של שבועיים שלושה ההמלצות האלה תוגשנה למנהל הכללי של משרד המשפטים. המנהל הכללי של משרד המשפטים יחליט לעשות עם זה, איך לקדם ואת מה לחשוף וזה נתון לשיקול דעתו.

מה שאני רוצה להעיר ולהאיר סביב הסוגיה הזאת, השר שממונה על ביצוע החוק הוא גם מוסמך להתקין תקנות לביצוע. לכן במקרה הזה יש החלטה, וגם החלטת ממשלה, ובעקבות החלטת הממשלה הוקמה הוועדה הבין משרדית. אנחנו מדברים על סוגיה שלמיטב הבנתי מנסים לטפל בה כבר שלוש שנים באופן פורמאלי. השאלה איפה המקום שלכם כמשרד להתקין תקנות ביניים. אותן קורבנות סחר מקבלות את המעמד בהיבט אחד שמקנה להן את הזכות לשנת שיקום. אנחנו מדברים על קורבנות סחר שמוכרים.

החוק לא מתייחס לזכות לביטוח בריאותי כי המחשבה הייתה שבסופו של דבר זה ייפתר באחת משתי צורות. האחת, הסדר חוץ חקיקתי, שמקובל היום אגב לגבי נשים שנמצאות במקלט, ועל כך הממשלה התחייבה ואת ההתחייבות הזאת של הממשלה הממשלה מקיימת. שנייה, ככל שמדובר בנשים שאינן נמצאות במקלט, כמו שגברתי העירה, זו קבוצה שבהחלט נמצאת במוקד, אין היום שום הסדר שלהערכתנו אפילו לא מסמיך את הממשלה בתוך הנושא של סחר בבני אדם, אין הסדר שמסמיך את הממשלה לקבוע הסדרים לביטוח בריאותי. אבל הממשלה מוסמכת מתוקף חקיקה כללית, שהוא חוק ביטוח בריאות ממלכתי, לקבוע הסדרים לגבי קבוצות.

ייחודיות כמו ילדי עובדים זרים.

לגבי ילדי עובדים זרים הממשלה לא עשתה את זה דרך התקנות, היא עשתה את זה במסגרת הסדר וולונטרי עם קופת חולים מאוחדת. הממשלה יכולה דרך סעיף 56 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי לקבוע הסדרים למתן שירותים למי שנמצאים בישראל ושאינם תושבים. לשם כך אגב הוקמה הוועדה של טוביה חורב.

אתם במקום הזה שלוש שנים.

לא, אנחנו לא שלוש שנים. הוועדה התחילה בעבודתה ממש לפני זמן לא רב, היא עובדת באופן מאוד אינטנסיבי, היא מתעסקת גם בנושא של ביטוח בריאותי.

אנחנו לא שלוש שנים בנושא, אנחנו תשע שנים בנושא.

אני מדברת על הוועדה הספציפית עליה מדברים.

אנחנו מדברים על וועדה שמונתה לא מזמן והיא מקיימת דיונים אינטנסיביים.

זה מסמך שאתם העברתם, הצוות לטיפול רפואי בקורבנות סחר בבני אדם.

ואני מדבר על הוועדה של טוביה חורב.

אני מדברת על הצוות הזה.

ברשותך גברתי, כשגברתי מדברת על הסדר חקיקתי מתוקף תקנות שגברתי העירה עליהן, אנחנו מדברים על תקנות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, קביעת הסדרים לפי סעיף 56 ולשם כך הממשלה מינתה וועדה בין משרדית. במקביל יש את עבודת הצוות שמי שעומד בראשה זה מיכאל דור, מלווה אותו הגברת רחל גרשוני. הצוות הזה יכול להמליץ גם אם להחיל את חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הוא יכול להמליץ להחיל הסדרים אחרים. זה בדיוק הדבר שעומד על סדר יומו. תוך שלושה שבועות אנחנו מניחים שעבודתו תסתיים. המנהל הכללי של משרד המשפטים צריך לקבוע אם הוא מתחבר לעבודת וועדת חורב שבה דנים בהחלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי על קבוצות שונות.

על כלל הקבוצות.

נכון. אבל יתכנו הסדרים שונים בין הקבוצות.

במקרה הזה אנחנו מדברים על קבוצה עם מאפיינים אחרים. השאלה היא אם לא נעשתה חשיבה על החרגה של אוכלוסייה.

זה בדיוק העניין. יושב הצוות הבין משרדי בנושא הסחר בבני אדם והוא רואה את הקבוצה המסוימת. אפשר לטעון, ועל כך תצטרך וועדת המנהלים הכלליים לתת את דעתה, ניתן לטעון שאפשר לקבוע פתרון לקבוצה הזאת בלי לראות את כל הקבוצה הכוללת, לא מהבחינה התקציבית ולא מבחינה אחרת.

אתה מתכוון לוועדת חורב.

לא, לא וועדת חורב. אלא הצוות של מיכאל דור שהוא דן רק בקורבנות סחר נשים. אני אומר שיכולה הממשלה לבוא ולומר שהיא מסתפקת בעבודתו של הצוות שראה לנגד עיניו רק את הקבוצה הזאת. כאשר הצוות יניח את המלצותיו תצטרך וועדת המנהלים הכלליים להחליט האם עבודתו של הצוות הזה ממצא ואין צורך להסתכל על כלל הקבוצות, בגלל שיש פה משהו שמייחד את אותה מעבר למה שמייחד קבוצות אחרות ושהיא ממשיכה עם הדברים האלה הלאה מבלי קשר עם וועדת חורב. וועדת המנהלים הכלליים יכולה לעשות את זה. השאלה שגברתי מצביעה עליה תעמוד לפתחה עוד שלושה שבועות בערך כאשר ההמלצות של הצוות תוגשנה. זו שאלת מדיניות, אגב אני מוכרח לומר שיש בה פנים לכאן ולכאן. אפשר להגיד שצריך לראות את התמונה הכוללת וניתן לומר שניתן להסתפק בהסתכלות בקבוצה הספציפית. את זה תצטרך להחליט וועדת המנהלים הכלליים.


אם וועדת המנהלים הכלליים תחשוב שניתן לקדם את הדבר הזה באופן עצמאי היא תעשה את זה. אם היא בכל זאת תחשוב שהיא רוצה לראות את הקבוצה הזאת בין כלל הקבוצות היא יכולה לעשות גם את זה. מה שאני כן מציע שוועדת המנהלים הכלליים או מי מטעמה ידווח בסופו של דבר לוועדה לאיזה כיוון הוא לקח את המלצות הצוות, האם הוא מתחבר לצוות של חורב או לא, כדי שהוועדה תהייה בתמונה. מה הן לוחות הזמנים? – אני מניח שאחרי שהצוות של מיכאל דור בנושא של סחר בנשים יעביר את המלצותיו לוועדת המנהלים הכלליים, וועדת המנהלים הכלליים תתכנס במהירות ותיתן את החלטתה. אני לא מרכז את עבודת וועדת המנהלים הכלליים, אולי נציגי משרד המשפטים יוכלו להצביע על הנושא הזה.

אני מצטערת שאני מתעקשת על הציר הזה, אבל הציר הזה מאוד מאוד משמעותי. האם באמת לא מצאתם לנכון בתוך המשרד, מעבר לעבודת הוועדה, וועדת המנהלים הכלליים והוועדה החדשה שהוקמה, לתת את הדעת ברמה הנקודתית ואפילו באופן זמני עד שתתגבשנה ההחלטות הסופיות? לתת מענה לקבוצה לא מאוד גדולה שיש לנו אחריות מלאה עליה ולפתור את הסוגיה הזאת. אנחנו לא מדברים כאן על 50,000 מסתננים או עשרות אלפים של עובדים זרים. הראיה שהוקם צוות לטיפול בקבוצה הייחודית הזאת. השאלה היא אם אין מקום להפעיל את הסמכות שניתנה לשר ובאמת להתייחס לבעיה באופן זמני. אנחנו מדברים, זו כבר סאגה של יותר שלוש שנים.

בסופו של דבר נשים שהן קורבנות סחר ושנמצאות במקלט, הממשלה לפני שפתרה כל דבר לגבי כל קבוצה אחרת נתנה פתרון לנשים האלה. אנחנו לא מדברים על מצב בו הממשלה זנחה את אחריותה כלפי קורבנות סחר בנשים. עולה השאלה לגבי נשים שהן קורבנות סחר אבל חיות באופן עצמאי מחוץ למקלט, לאו דווקא בהמתנה לעדות או בהסדרים אחרים. נשים שבאמת מאפשרים להן להיות פה מתוך רצון להשתקם ולהמשיך. עולה השאלה האם הנשים הללו זכאות לכיסוי מטעם המדינה. זה לא תלוי רק בשאלת גודל הקבוצה, זה בסוף תלוי גם בשאלה כיצד הקבוצה, בעיניי לפחות, עד כמה האינטרס של הקבוצה הזאת באמת ייחודי ושונה מאינטרסים של קבוצות אחרות. אגב גם הן נמצאות בארץ ונמצאות במצוקות מאוד גדולות ואין להן כיסוי רפואי.

ההתייחסות הדיפרנציאלית לקבוצה הזאת הובהרה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים. זו בדיוק הטעות והבלבול שמנסים לכרוך את הפליטים ואת העובדים הזרים עם קורבנות סחר. אני חייבת לציין שבעבודה שלנו מול משרד הפנים ומול שר הפנים, ובאמת אני חייבת לשבח אותו על השיתוף הפעולה בסוגיה הזאת ובהבנה שלו שלקורבנות הסחר צריך להתייחס אחרת. מעבר לוועדה ההומניטארית שהוקמה. היום אנחנו מרכזים את הפניות ואת הבקשות ואנחנו מדברים על כמה עשרות בודדות ולא על מאות ואלפים. הוא הבין שהוא כשר יש לו את האחריות ואת הסמכות לקבל החלטה נקודתית שבעצם לא פוגעת בעבודת הוועדה. אם הוועדה או הצוותים יחליטו אחרת אפשר להתיישר.

עמדת משרד הפנים לא הייתה שונה בסופו של דבר ביחס לקבוצה הזאת לעומת הרבה קבוצות אחרות.

ממש לא.

גם קבוצות אחרות נמצאות בארץ באישור וברישוי ובהיתר גם של משרד הפנים. כשאנחנו מדברים על מסתננים, וגם אם משרד הפנים לא נתן לכולם היתר, הם נמצאים תחת הגנה שמונעת את גירושם. כשאנחנו מדברים על אח"משים שיש להם היתרי שהייה בישראל. אנחנו מדברים על אנשים שמשרד הפנים לא עומד מולם עם צו גירוש. לגבי הקבוצה של סחר בנשים – אני לא מנסה להתווכח.

אני מדברת על הגנת יתר.

שוב לגבי הקבוצה הזאת, נשים שהן קורבנות סחר שנמצאות במקלט פתרו את עניינן הרבה לפני שפתרו כל בעיה אחרת. לגבי הנשים הנוספות אנחנו לא חשבנו כמשרד שצריך לקבל החלטה לפני שהצוות הבין משרדי שמונה בדיוק למטרה הזאת נותן את המלצותיו. אז תעמוד בדיוק לרשות וועדת המנהלים הכלליים, ויש להם סמכות מלאה בנושא הזה להחליט האם כדאי. גברתי מדובר בקבוצה שצריך לפתור את בעייתה בלי שום קשר לדבר אחר או שמתחברים לגביהן לוועדת חורב. אני לא הייתי רוצה להביע דעה בנושא הזה כי הסמכות אינה בידינו, היא בידי וועדת המנכלים בראשות שר המשפטים.

סגן שר הבריאות זומן כי זה בידיו, והוא לא הגיע.


חברת הכנסת מרינה סולודקין בבקשה, לאחר מכן עורכת הדין רחל גרשוני.

אחרי כל כך הרבה מילים הבנתי שלא התחילו לעבוד, לכן אני מבקשת שתוך שלושה שבועות יגיעו עותק של ההמלצות אליכם. מאחורי כל המילים אני מבינה שיש הרבה וועדות, גם וועדות דור, גם וועדת חורב ויש הרבה מנהלים שאחראים לנושא. מהניסיון שלי כאן בוועדה תשע שנים לא היה כלום.


אנחנו צריכים לבקש עותק מההמלצות. אנחנו מכירים את העיתונאית מוסקונה, אישה אחת העידה בפני מוסקונה ואני גם נוכחתי וגם תרגמתי את דברי האישה הזאת. האישה דיברה על הבעיות הגניקולוגיות שלה אחרי כל מה שעברה. החלטנו בפני מוסקונה וכולם שבכסף שלנו ניתן לה את השירות, כי להמתין למדינה זה זמן רב.

תודה רבה. אני לא רוצה לבטל את העשייה של משרד הבריאות, יש את מרפאת לוינסקי שעושה עבודת קודש. אנחנו מדברים כעת על נושא מאוד מאוד ממוקד וצריך לעשות הבחנה בין שני הצירים.


בבקשה עורכת הדין רחל גרשוני.

בימים האחרונים ובתקופה האחרונה אני עורכת חשבון נפש מסוים על איך המאבק בסחר בבני אדם הצליח. אני אומרת הצליח כי כעת יש לנו רק מקרים בודדים חדשים. זה בעניי סיפור הצלחה. אני חושבת שהתשובה לכך היא משום שהמדינה תעדיפה את המאבק והקימה מנגנונים והסדרים מיוחדים. המנגנונים המיוחדים שהיא הקימה זו וועדת המנכלים המיוחדת לנושא הזה שצריכה לעצב מדיניות. מתאמת בין משרדית שצריכה לעבוד על הנושא הזה. ההבדלים המיוחדים ועורך הדין נתן סמוך הזכיר את המקלט לקורבנות הסחר. כשהמקלט הוקם לא ישבנו עם וועדה כללית של משרד הרווחה כדי לבחון אלו אוכלוסיות חלשות אחרות יש ואם להעדיף את האוכלוסייה הזאת או לא. קם צוות, הייתה החלטת ממשלה ועל אף שיש המון אוכלוסיות שזועקות לפתרונות, ואני לא מזלזלת בהן, הקימו דווקא את המקלט הזה.

כשהוחלט על סיוע משפטי לקורבנות סחר, לא ישבנו ואמרנו יש כאן אוכלוסיות אחרות המשוועות למענה. אמרנו הממשלה מעדיפה את הסיוע המשפטי לקורבנות הסחר. כשישבתי בוועדה לנפגעי עבירה של משרד הרווחה בראשות מנחם ווגשה הם אמרו במפורש "שזו לא הוועדה בשבילכם, לכם יש מנגנונים אחרים ולכן אנחנו לא נדון כאן בקורבנות הסחר, תביאו את זה לוועדת המנכלים". ככה הצליח המאבק. משרד הפנים הוזכר כאן. במשרד הפנים יש את הסדר הכי ייחודי שראיתי בימי חיי הן ברמה הבינלאומית והן ברמה הלאומית לגבי קורבנות סחר. יש להם זכות לקבל שנת שיקום מעבר לתקופות השהייה שנוגעות לעדות וכדומה - שנת שיקום. אני לא מכירה שום הסדר דומה. זה לא נדון בוועדה כללית שיושבת על הזכויות של מסתננים, מהגרי עבודה, עובדים זרים, זה נדון במיוחד ובייחודיות. ככה הצלחנו, וככה לתפיסתי צריכים להמשיך.


המנהל הכללי של משרד המשפטים אכן הורה להגיש אליו את מסקנות הצוות, אני שמחה על כך. נכון שנותרו עוד כמה נקודות טעונות ליבון. אני חושבת שעיקר הנקודות סוכמו. צריך הערכה תקציבית. הוצאתי קול קורא לארגונים ולרשויות כדי לדעת כמה קורבנות סחר יש מחוץ למקלט שידוע לנו עליהם. קיבלתי 23 שמות. אני יודעת שאי אפשר לנבא מה ילד יום, ומה יקרה באוקראינה, ומה יהיה בכלל, אבל כרגע יש ממה שאנחנו יודעים 23 קורבנות סחר מחוץ למקלט. הצוות קיים דיונים ממרץ 2008 וישב על המדוכה, הוגשו המון ניירות כולל של עורכת הדין גילת טנא וגם מהיחידה שלנו, וגם של רופאים לזכויות אדם. שמענו ארגונים ושמענו את דוקטור חיים מל על גמילה מסמים. כלומר הצוות עשה עבודה מהותית. אני מאוד מקווה שיהיה ניתן להגיש את המסקנות בקרוב לוועדת המנכלים, והמנהל הכללי אמר לי שהוא יקדם את זה במהירות האפשרית.

המנהל הכללי של משרד המשפטים, אנחנו מדברים על 23 שמות חדשים.

בתגובה לקול קורא שאני הוצאתי, קיבלתי 23 שמות של נשים שנמצאות מחוץ למקלט.

גם לנו יש את אותו מספר. מספרים שהגיעו אלינו דרך הארגונים והגופים שמסייעים להן בעבודה מול משרד הפנים. כרגע אנחנו מגבשות את המסמך להעברה למשרד. מדובר על אותו מספר של קורבנות סחר שצריכות לקבל טיפול.

צריך לעשות הבחנה, האם לאותן קורבנות יש את המעמד שקיבלו ממשרד הפנים כשנת שיקום, יש כאלה שלא נשארות במקלט, או כאלה שנמצאות כאן בשהות בלתי חוקית, עדיין לא קיבלנו את התשובה, האם משרד הבריאות ייתן לכאלה את הביטוח הרפואי.

אתם בצוות הבין משרדי, זו אחת השאלות שעומדות.

זו לא אחת השאלות, זה סוכם, סיכמנו את זה.

זה נושא שסוכם על כל הדעות.

על זה הוועדה יושבת, לא על הנושא של הרחקה כמו שאמרת. גם אלה שנמצאות במקלט נמצאות תחת צו הרחקה.

אני רוצה לציין את האוכלוסייה של הנשים, אני רוצה לומר את האמירה הזאת באופן חד משמעי. קורבנות סחר זו קבוצה נפרדת לחלוטין ומטופלת לחלוטין בנפרד משאר הקבוצות - גם מקבוצות חלשות אחרות. יש לנו נהלים חדשים ואני רוצה לאבחן את הקבוצות שמעכבים את הרחקה לבין קבוצות אחרות שנותנים להן אשרות. כלומר אנשים שנמצאים תחת הגנה ושאנחנו מעכבים את הרחקה, לא מדובר באותה קבוצה של קורבנות סחר שמקבלות אשרות עבודה כדי להשתקם בישראל.

אני רוצה להחזיר אותנו לנשים האלה שהן קורבנות סחר. אני ממוקד סיוע לעובדים זרים ואני מייצגת שני קורבנות סחר. הגשנו בשמן עתירה לבית הדין הגבוה לצדק נגד משרד הבריאות כדי לקבל עבורן שירותים רפואיים. שתי הנשים האלה הן נשאיות של HIV, הן חולות בהפטיטיס C ובשחפת, וזה חוץ מהצרות שהמנהל הכללי של משרד הבריאות יכול לסווג אותן כסוג טיפולים שצריכים בשבילם תקציבים פחות גדולים. הנשים האלה בזמן שהטיוטות עוברות מוועדה לוועדה, כן יגיע לטוביה חורב או לא יגיע לטוביה חורב הן תמותנה, זה ברור. בזמן שמנסחים טיוטות הבדיקות צונחות.

כשאני אומרת שאני לא יכולה להשיג בשבילן מימון רפואי והמדינה אומרת לי שזה יקר הימים שלהן הולכים ואוזלים. אני רואה את הנשים האלה אחת לכמה שבועות ובכל פעם שאני רואה אותן הן נראות גרוע יותר. אנחנו יודעות שעתירה זה הליך שלוקח הרבה זמן, וועדה זה דבר שאורך הרבה מאוד זמן ואני מבינה את הצורך לגבש נהלים. אבל צריך להבין שיש קורבנות סחר במדינת ישראל שהגיעו לכאן בריאות ונדבקו במחלות האלה בזמן שהוזנו ונסחרו. הימים שלהן ספורים. כשאני פניתי עכשיו לקבל חוות דעת עצמאית, והמדינה אומרת שאין לנו כסף עבור הטיפולים שהן צריכות, הפרופסור שדיבר איתי אמר לי "אין לך זמן לזה, את חייבת להשיג להן טיפול רפואי". אני לא יכולה להשיג להן את הטיפול הרפואי הזה בגלל שטיוטות עוברות ובגלל באחרי זה זה יעבורוועדת המנהלים הכללים, עכשיו קיבלנו תשובה מהמדינה שלפיה אנחנו בהחלט מבינים שהכיוון הוא להמתין למסקנות של וועדת חורב. אין לנו את הזמן הזה.

השאלה כמה יחמיר המצב שלהן עד שהמסקנות תגענה.

חייבים שהנשים האלה תטופלנה, לראות אותן זה כאב לב, חייבים לזכור אותן והן צריכות להיות לנגד עינינו כל הזמן.

מהרשות למלחמה בסמים אבנר כבל בבקשה.

אני איש שטח שעובד באזור תל אביב. אני הייתי מחלק את נושא קורבנות סחר לשני חלקים. יש את החלק של הנשים שמביאים אותן מחוץ לארץ כדי לעסוק בזנות, ויש נשים, אני מכיר שתיים שהגיעו מהרשות הפלסטינית, הן ברחו משם מסיבות אחרות, וכל מיני גורמים בארץ הפכו אותן לקורבנות סחר. יש ארבעה מקרים שאני מכיר ואני עובד איתן באופן אישי. אנחנו רוצים להכניס אותן למרכז גמילה ואנחנו לא יכולים לעשות את זה בגלל הנושא של הביטוח הרפואי. שום קהילה טיפולית, שום מרכז גמילה לא מוכן לקחת את זה על עצמו. את האשפוז שלהן אנחנו משלמים בדיוק כפי שאנחנו נוהגים עם כולם. את כל ההוצאות הנלוות שיש בתוך מרכז הגמילה אנחנו ממנים. את התשלום לקהילה הטיפולית אחרי הגמילה אנחנו מממנים. אבל הנושא של הביטוח הרפואי תוקע אותנו במקום שבו אנחנו לא יכולים לעשות איתן כלום. אותן נשים עדיין עוסקות בזנות באזור התחנה המרכזית בתל אביב. הן רוצות לצאת ממעגל הזנות ואין לנו שום דרך להוציא אותן משם בגלל נושא הביטוח הרפואי.

זו אחת הסוגיות הנוספות שעלו בדיון עם משרד הרווחה, שבעצם אי אפשר להכניס למקלט קורבן סחר שמכורה לסמים. זה אחד הנושאים שצריך לתת עליו מענה במסגרת משרד הבריאות, אפילו באופן זמני באמצעות תקנה. אני אשמח מאוד אם תיקחו את זה לתשומת לבכם ותנסו לבחון באופן מעמיק יותר בתוך משרדכם כדי למצוא פתרון לאותן קורבנות. אנחנו לא מדברים על עשרות אלפים.


ריטה אבישין חייקין מ"אישה לאישה" חיפה בבקשה.

במסגרת הפרויקט אנחנו עובדות עם 15 מקרים של נשים שהן ללא ביטוח בריאות ועוד מקרים של נשים שקיבלו סוג של ביטוח בריאות מתרומות שונות. הנשים שלא יכולות לקבל ביטוח בריאות אלו גם אותן נשים שנפגעו מסמים, כלומר הן היו בסמים בפרק זמן מסוים, שאז חברת ביטוח כמו חברת הראל או חברה אחרת לא מוכנה לבטח אותה בשום דרך. יש כאן בעיה, זה מאוד יקר לחברת הביטוח, הן יודעות שזה לא משתלם להן כל כך. אותה אישה יכולה להישאר בלי ביטוח לכל הזמן. אם נרצה, וכמו שאבנר כבל ציין, להכניס אותה לאיזו מסגרת קהילה גם אם נשיג מימון בשביל ההוצאות הנלוות לצורך הטיפול של אותה אישה לא רוצים לקחת אותה בלי ביטוח בריאות. אנחנו שוב תקועים באותו מצב.


אני לא מדברת על קורבנות סחר מהיום, אני מדברת, וכמו שהמסמך מתייחס, לקורבנות סחר של עבר. כלומר הנשים האלה כבר קיבלו את אשרות השהייה שלהן, שיקום ממשרד הפנים בעבר והיום הן נמצאות במעמד ביניים כאשר הן לא עוברות דרך היחידה הנפרדת אלא הן נמצאות כמו כל הנשים שצריכות לקבל איזה מענה דרך הוועדה הבין משרדית. כל עוד אישה ללא ביטוח בריאות שצריכה לקבל טיפול, והיום הן גם אמהות לילדים ישראלים - בילדים ישראלים. צריך גם לחשוב על המצב הלאה. אנחנו מוצאות אותה במצוקה מאוד גדולה. אני חושבת שמישהו צריך לקחת את האחריות על כך.

מדובר על נשים שהגיעו לישראל, רובן העידו לטובת מדינת ישראל והעידו נגד הסוחרים, רוב הסוחרים יושבים בבתי הכלא. הנשים האלה הגיעו לבית המשפט והעידו, חלקן לא העידו, אבל מישהו הביא אותן לכאן ומישהו צריך לקחת אחריות למצבם. ביטוח בריאות הוא חלק בלתי נפרד ואני אשמח אם נקבל התייחסות ממשרד הבריאות ושהנשים האלה תזכנה בביטוח. אולי זה היה בשיתוף פעולה מול משרד הרווחה, משרד הפנים והוועדה הבין משרדית כדי שהנשים תזכנה בביטוח בריאות. הנשים שנמצאות כאן לא תעזובנה את המדינה, הן אמהות לילדים, קורבנות סחר בעבר, הן לא תעזובנה את המדינה כרגע וכנראה שגם לא בעתיד. יש להן ילדים ישראלים, זה מעגל סגור שאני לא יודעת איך לפרוץ אותו. אני אשמח שהמדינה תעזור.

על איזה מספרים את מדברת?

אמרתי בתחילת דבריי שמדובר על 15 נשים.

מדובר על מספרים בודדים.

הזמן הזה שכולם פה מבזבזים הוא שווה ערך כספי לכיסוי. שכל אחד ייתן משהו ונגמור את זה.

אנחנו נעביר את רשות הדיבור לנציגת משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה איריס מעיין ממונה על עובדים זרים.

אנחנו מדברים על מספרים לא גדולים של אנשים. כשאנחנו מדברים על המספרים הלא גדולים של האנשים האלה אנחנו מתייחסים עליהם בשלושה התייחסויות בריאותיות, רפואיות אליהן יש להתייחס. הסוג הראשון זה טיפולים מצילי חיים – מעכשיו לעכשיו להחיות את הבנאדם. הטיפולים האלה כפי שאנחנו שומעים ממשרד הבריאות ניתנים בכלל ללא היסוס, הרהור או פקפוק בדבר עלותם, יקרים או לא יקרים – אנחנו מצילים את החיים שלהם ולא משנה מה הסטאטוס של האיש כרגע. את אלה הורדנו מהפרק ונשארנו עם שני סוגי טיפולים. הטיפולים הכרוניים במחלות קשות כמו טיפולים בסרטן, כמו הטיפולים בהפטיטיס C ובכל מיני מחלות קשות, מחלות זהויות שחלקן קשורות לתחום בו נסחרו אותם קורבנות סחר בבני אדם.


אני רוצה שנתייחס לסוג השליש של הטיפולים שמאפיינים קורבנות סחר לאו דווקא לזנות, אבל גם את אלה של זנות, ומדובר על הטיפולים הנפשיים. גם אלה טיפולים כרוניים שיש לתת אותם לאורך החיים. הטיפולים האלה למשל הם לא טיפולים שבאחריות בלעדית של משרד הבריאות, אפשר לכלול אותם באחריות רב משרדית או רב תחומית בממשלה בכלל ולחלק אותם בין תקציבים של המשרדים השונים. אנחנו צריכים לחשוב על זה. אנחנו צריכים לחשוב איך לחלק את העוגה התקציבית הזאת ולחשוב בראש, כפי שהמנהל הכללי של משרד הבריאות הציג בתחילת דבריו, לחשוב על איזה סכומים אנחנו מדברים, על אלו הוצאות אנחנו מדברים ואיך אנחנו יכולים לחלק אותם במהירות האפשרית.


למקרים שציינה כאן החברה מהמוקד לסיוע לעובדים זרים, אם נקלעים למצב שבו וועדות דנות ואנשים הולכים ומכלים את חייהם, על המקרים האלה אנחנו צריכים לחשוב בכיוון של מציל חיים, אנחנו כרגע במצב שנדרשים להציל את חייהם של האנשים האלה. אין כאן שאלה בכלל. אם יש כאן שתי נשים שאנחנו צריכים להציל את חייהן אז נציל את חייהן מבלי לשאול שאלות ומבלי לענות תשובות. אחר כך להתלבט באנשים שכרגע נמצאים במצב קריטי ופטאלי של החיים שלהם, אנשים שזקוקים לטיפול בריאותי שיקומי שיאפשר להם לחיות חיים סבירים ולחזור בצורה סבירה למעגל חברתי מבלי שהם יהיו עול עלינו בהמשך. אם לא ניתן להם את הטיפול הזה בעצם אנחנו נשלם על זה יותר.

לאשר להם את ביטוח הבריאות ולהחריג את זה. מדובר על סכומים מגוחכים שמשרד הבריאות נדרש כדי לטפל בסוגיה הזאת. מתוך דיונים קודמים עלה השאלה האם נאפשר לקבל ביטוח בריאות ממלכתי, אנחנו מדברים על קבוצה קטנה ומצומצמת, ולכן בתחילת דבריי ציינתי את זה כי חשוב לעשות את ההבחנה. ראש ממשלת ישראל הנוכחי וגם הקודם וזה שהיה לפניו קיבלו החלטה שהנושא הזה הוא נושא חריג. לכן הצפייה שלנו שגם במסגרת משרדכם תיעשה חשיבה נוספת ואולי מעבר לפעילות של הוועדה ואפילו באופן זמני.

אני לומד את הנושא, אבל אני מבטיח דבר אחד, שאני אאיץ בוועדה ככל שניתן כדי לסיים אותה מהר, אני אהיה מעורב בזה. אני מוכרח להעיר הערה אחת, על שולחני, אני חלילה לא מוריד אפילו מילימטר ממה שאמרתם וכאב הלב הוא גם שלי, אבל על שולחני נערמות בעיות שלו הייתי מנסה לפתור אותן היה מדובר במאות מיליונים בחודש שאני אצטרך להוציא.


נורא מה שתואר כאן על הנשים האלה, נורא ואיום לחשוב שמישהו מסתובב עם הפטיטיס C ושחפת ועם איידס במדינת ישראל ואנחנו לא מטפלים בו. אין לי את המקורות. לא רק שאין לי את המקורות אני גם לא יודע, שוב מבלי לפגוע במישהו חלילה, אני יושב כאן בוועדה והאם זה המרכז או שבעוד שעה מישהו ידבר איתי על בעיות אחרות, על ילדים, על נכים, על מפגרים. אנחנו באמת במצוקה ולכן להמלצות של הוועדה יש חשיבות גדולה כי יהיה קל יותר עם המלצות מקצועיות. מה שאני מבטיח שאני אאיץ בהם להעביר את ההמלצות, וברוח חיובית ובמגבלות שיש נעשה ככל שניתן.

גם לנפגעות סחר שהן גם נפגעות סמים?

כן. שוב נצטרך לראות מהן ההמלצות של הוועדה, כאן משרד הבריאות הוא רק לבד, המנוף צריך להיות של כמה משרדים יחד, וזו המטרה.

כבוד חברי דוקטור איתן חי-עם הנכבד. אנחנו התכנסנו כאן כדי לדון בסוגיה ואני מאמינה כמו שאמרת שיש אצלך הרבה מאוד פניות ובקשות מגופים שונים. אם אני מבינה אותך נכון אין לכם כרגע כוונה לעשות שום דבר?

יש וועדה, נמתין לקבל את ההמלצות שלה. אם את מתכוונת שאני חוזר למשרד ועכשיו אומר בואו נתחיל לטפל – התשובה היא לא.

לבדוק.

לבדוק? הוועדה בודקת לנו את זה. זה בדיוק התפקיד של הוועדה.

את המקרים הבודדים שעומדים כאן על הפרק.

אני לא יודע לפתור מקרה בודד. לקחת כסף שאין לי? אין לי כסף במשרד הבריאות שאיתו בבוקר אני מגיע בבוקר ונותן הוראה תוציאו 100,000, 30,000, 70,000, לכל דבר צריך שיהיה כיסוי. יש לי חשב שלא נותן לי להוציא בצדק כסף.

למה? אתה רוצה שהאנשים האלה יהיו בפח הזבל?

את זה לא אמרתי, סליחה, את זה לא אמרתי. אני לא המדינה. המדינה נתנה לי כסף ואמרה לי עם הכסף הזה תעשה ככה, היא לא נתנה לי כסף לעשות כל מה שאני רוצה.

אנחנו המדינה.

אתם המדינה? אז תנו לי כסף, אני בשמחה ובאהבה אעשה את זה. הדבר היחידי שאני יכול לעשות זה שבזמן שלי אני מתנדב פה ומתנדב שם, עובד בלילות ועובד בשבתות כאן לא תגידי לי איך לעשות. לגבי הכסף של המדינה? יש חוקים במדינה. תשנו את החוקים. אני מתחייב לתת מהכסף האישי שלי 1,000 שקל. מה הלאה? אין לי כסף אחר. להאשים אותי במצב הזה? אני לא כואב את המצב הזה? אני יכול לפתור את זה באופן פרטי ואמרתי שאני מוכן לתת מכספי, בכסף הממשלתי לא אני הקובע. אתם המחוקקים תדאגו שיהיה כסף.

לכן אנחנו ביקשנו את סגן השר להיות כאן והוא בחר לא להיות כאן. הוא היה אמור להיות כאן והוא בחר לשלוח אותך, התשובה במשרד הייתה שאתה תיתן מענה לשאלות. הצפייה שלנו, ואני אשמח מאוד שתרכזו את זה.


אנחנו נשמח לשמוע את התייחסות נציגי משרד האוצר. נשמעה כאן טענה קשה של משרד הבריאות על חוסר יכולת לתת מענה לקורבנות סחר, מאחר ומדינת ישראל הציבה לעצמה כיעד את הנושא הזה, אני מזכירה לכם וגם למר איתן חי-עם שהביקורת על מדינת ישראל בסוגיה הזאת היא ביקורת קשה מאוד. דוח מחלקת המדינה האמריקאי שפורסם ביוני מציב את ישראל בדרוג השני בטיפול בקורבנות סחר, כלומר מדינת ישראל לא עושה די כדי למנוע ולטפל בקורבנות הסחר - - -

אותי לא צריך לשכנע, אני משוכנע בזה.

אתה יודע שאני באה מהשלטון המקומי ועד שלא הגעתי לשולחן המועצה כשאמרו כל הזמן אין לנו כסף, אין לנו כסף קיבלתי, פתאום כשהגעתי לשולחן המועצה הבנתי שזה עניין של סדר עדיפויות. אז את העניין שאין לנו כסף יפתור מי שמגיע מהמערכת השלטונית לכנסת – את זה אני לא קונה. לדעתי אפשר לעשות חשיבה מחודשת ולצאת מכאן עם בשורה. אנחנו נשמח לשמוע את נציג משרד האוצר איך אפשר גם באופן זמני עד שהוועדות תסיימנה את עבודתן למצוא פתרון, אולי לעשות דרך ארגונים או גופים שמטפלים., יש גם את משרד הרווחה שעומד בדיוק באותו מצב וקושי לתת מענה למספר מאוד מצומצם של קורבנות סחר. אפשר לבדוק איך אפשר להעביר תקציבים מסעיף אחד לשני, ויש אפשרות לעשות את זה ואנחנו שומעים על כך במליאה מדי שבוע. איך אפשר לתת מענה? הרי דיברנו על 20, 30 קורבנות סחר.

אני חבר בוועדה של דוקטור טוביה חורב, אני לא חבר ולא כל כך מכיר את הוועדה האחרת - וועדת המשנה של המנהלים הכלליים, ולכן גם אני פחות מכיר את הנושא הספציפי הזה.

אז על מה אתם מדברים בוועדת חורב אם לא על הנושא הספציפי הזה?

בוועדת חורב אנחנו עוברים קבוצה קבוצה, ויש הרבה קבוצות נזקקות וכל אחת עם הצרכים שלה.

ואתם כורכים את קורבנות הסחר שנעברה כלפיהן עבירה בתוך מדינת ישראל באותה מקום, או שאתם מתסכלים עליהן בצורה דיפרנציאלית?

כעת וועדה אחרת מטפלת בהם.

אתם לא מתעסקים עם קורבנות סחר בכלל?

המנהל הכללי אמר שמאחר ויש צוות מיוחד, והצוות המיוחד הזה - - -

איך אתם נותנים מענה למשרד המשפטים ולצרכים שעולים בצוות הבין משרדי כדי שיוכלו לקדם את הטיפול בסוגיה הזו בהקדם?

קודם כל הצוות צריך למסור את ההמלצות שלו, אנחנו לא שותפים לצוות ואנחנו נצטרך ללמוד את ההמלצות. אחרי שהן תוגשנה נבחן איך אנחנו נתייחס אליהן.


אני חושב שברור כאן שהנושא התקציבי הוא לא העיקר שבו, לא מדובר כאן על כמות קטנה של אנשים.

אנחנו מדברים כאן על כמות קטנה של אנשים, דובר כאן על בין 20 ל- 30 קורבנות סחר שנעברה כלפיהן עבירה בתוך מדינת ישראל, אי אפשר להכניס אותן למקלט שהוקם על ידי מדינת ישראל כי הן מכורות לסמים נניח, אי אפשר להכניס למקלט אישה שמכורה לסמים ומצד שני משרד הבריאות לא מאפשר להן שום מסגרת של גמילה מסמים למרות שברוב המקרים ההתמכרות לסמים נעשתה בתוך המדינה.

אני חוזר ואומר שוב, אני לא מכיר את כל הנקודות ותת הנקודות שהוועדה הזאת דנה בהן. אחרי שתהיינה ההמלצות הן תגענה למנהל הכללי של משרד המשפטים, אני מניח שהן תגענה גם אלינו, כאמור אנחנו לא חברים בוועדה הזאת. אנחנו נבחן אותן ונראה מה אנחנו יכולים לעשות בנושא הזה. אנחנו כן ננסה לשתף פעולה וננסה למצוא פתרונות. כמו שאמרת בממשלה הכל זה עניין של סדרי עדיפויות, אנחנו שותפים בקביעת סדרי העדיפויות האלה ואנחנו לא אלה הבלעדיים שקובעים אותם.

מנקודת מבטך כנציג האוצר, איפה קורבנות הסחר, הקבוצה המאוד קטנה והמאוד מצומצמת הזאת בתוך סדר העדיפויות שלכם?

אני לא רוצה לדרג את הקבוצה הזאת ביחס לקבוצות אחרות, אני לא חושב שזה - - -

מדינת ישראל תעדפה אותה, אני רוצה לדעת איך משרד האוצר רואה אותה.

אני לא חושב שזה נכון שמשרד האוצר יתערב בנושא הזה.

אתה בעצמך אמרת שאתם קובעים את סדר העדיפויות.

לא. אני אמרתי שאנחנו שותפים.

כשותפים מהי עמדתכם?

אנחנו שותפים. אני לא רוצה להתייחס לקבוצה הזאת, ביחס לקבוצות אחרות.

אבל זה הדיון. אני אמקד אותך - זה הדיון. הדיון הוא בקורבנות סחר ובמתן מענה לקורבנות סחר על ידי מדינת ישראל. אתה מייצג את האוצר ואמרת כאן לפני רגעים שאתם שותפים לקביעת המדיניות ואני רוצה להבין מה עמדתו של האוצר ביחס לקורבנות הסחר.

שוב. אנחנו ננסה למצוא פתרונות אחרי שתהיינה המלצות סופיות, נבחן אותן וננסה למצוא מקורות נוספים לטובת הקבוצה הזאת או קבוצות אחרות בהתאם לסדרי העדיפויות שיקבעו. אנחנו נהייה שותפים לזה. אנחנו נלמד את הפתרונות, אני באמת לא מכיר. אנחנו לא חברים בצוות הזה - - -

הייתה לי צפייה שתגיעו מוכנים. זו צפייה מאוד בסיסית.

שמעתי את הדברים שנאמרו כאן, ולמדתי מה שיכולתי ללמוד קודם. זה נושא מורכב שנמשך זמן רב. אחרי שתהיינה ההמלצות ננסה למצוא את הפתרונות יחד עם המשרדים הרלוונטיים. שוב, הכל יהיה בהתאם לסדרי העדיפויות. אנחנו ננסה למצוא את הפתרונות הנדרשים. מעבר לזה אני לא יכול לתת כאן שום הבטחות.

אני אשמח אם לדיון הבא תבואו יותר מוכנים, ועם איזו עמדה ברורה בנוגע לקורבנות סחר, בעיקר לאור העובדה שממשלת ישראל החליטה שהיא קבוצה שיש לתעדף אותה ברמה הטיפולית, התקציבית והשיקומית.

הצוות המקצועי שאנחנו לא חברים בו עומד לסיים את עבודתו. אני חושב שזה מוקדם מדי לבקש תשובות תקציביות.

שלוש שנים זה לא מוקדם.

הוא עדיין לא סיים. הצוות הוקם בלי נציגי משרד האוצר. אנחנו לא חברים בצוות הזה.

הבטחתי שאנחנו נזרז את פעילות.

אולי מישהו ימות בדרך ואז מישהו יתעורר, אולי מישהו יפיץ איידס מבלי שהוא מקבל טיפול ואולי אז מישהו יתעורר. זה מדאיג אותי שבכל פעם שעולות סוגיות כאלה שצריך לתת להן מענה כדי למנוע בעיה אקוטית ולקחת אחריות אנחנו מסתתרים מאחורי וועדות וצוותים ולא ממש מפעילים את הסמכות שניתנה לנו. תודה לך ואני אשמח אם בפעם הבאה תבוא עם המדינות של משרד האוצר לגבי לקורבנות סחר.

קודם כל לזכותו של נציג האוצר אני צריכה להגיד שבאמת הם לא שותפים לצוות הזה, אבל כן יש נציג אוצר בוועדת המנהלים הכלליים שאליו יוגשו מסקנות הצוות.


הדבר השני שאני רוצה לומר, במקרים שיש סכנת חיים, לאישה יש מענה מסוים. אני חושבת שזה סעיף 11 לחוק זכויות החולה שכתוב במפורש "סכנת חיים, מקרה חירום זוכים לטיפול".


הדבר השלישי, מציגים כל הזמן את וועדת חורב כוועדה עם נקודת מבט רחבה לעומת הצוות הבין משרדי הזה עם מבט צר. אני חושבת שניתן לראות את זה גם בצורה אחרת. לצוות הזה יש מבט יותר רחב מהבחינה שהוא חלק מהמאבק הבינלאומי בסחר בבני האדם. בסחר בבני אדם מודבר בנפגעי עבירה, זה לא מסתננים, הם לא מהגרי עבודה, לא אנשים שהיו פה כמה שנים והחוט המקשר בינהם הוא הזרות שלהם והתושבות שלהם. אלו נפגעי עבירה כל כך חמורה שהקהילה הבינלאומית נרתמה ביחד להילחם בנושא.

הזכירו כאן את דוח מחלקת המדינה של ארצות הברית, הוא ביטוי לאחדות הבינלאומית בעניין הזה, עובדה שמדינת ישראל חתמה על שתי אמנות בינלאומיות בעניין. עובדה שמדינת ישראל אשררה את האמנות האלה. אנחנו מחויבים. לכן אני לא חושבת שהדרך הנכונה לראות את הסוגיה הזאת היא שלוועדת חורב יש נקודת מבט רחבה ובקורבנות הסחר צריכים לדון בוועדה שיש לה נקודת מבט על כל אוכלוסיית הזרות. אני לא חושבת שזה נכון בעוד שלצוות נקודת ראות צרה. זה לא אומר מה יוחלט בסוף אבל אני חושבת שלא זאת הנקודה. האוכלוסייה הזאת גם מבחינה מהותית שונה. אין מה לעשות.

תודה לך עורכת הדין רחל גרשוני. הגברת ציפי רון בבקשה.

זו הפעם הראשונה שאני משתתפת בדיון בוועדה הזאת. אני נשיאת איגוד נשים אקדמאיות ופעילה בנושא נשים במשך כמה שנים. לפני כמה שנים ארגנתי יום עיון בנושא של סחר בנשים והשפעתו במדינת ישראל. זה היה במרכז לאתיקה במשכנות שאננים, עורכת הדין רחל גרשוני הייתה אחת מהמשתתפות. אנחנו עמדנו אז על התופעה הזאת שמחלחלת לכל תחומי החיים שלנו בחברה בישראל, תופעה שמשפיעה על הצעירים ועל הנוער, יש לה ביטויים בספרות, יש לה ביטויים בשוק העבודה, יש לה ביטוי כמעט בכל תחום שאפשר לעלות על הדעת.


אנחנו מדברים על מצב אנושי קשה מאוד שנקלענו אליו שלא ברצוננו. הטיפול של המדינה שעורכת הדין רחל גרשוני הזכירה קודם, של המשטרה, של הגורמים, של הוועדות וכן הלאה היו בגלל לחץ בינלאומי חזק וכבד מאוד שהופעל עלינו. לפני שהופעל הלחץ הבינלאומי הכבד מאוד שהיו לו ביטויים בתחומים רבים, אי אפשר להגיד שהייתה התגייסות גדולה מדי להתמודד עם הבעיה הזאת. בעצם נקלענו למצב שהוא קשה מאוד.


אם נסתכל על הנתונים, מדובר כאן בסך הכל על מספרים קטנים מאוד של נשים שצריכות את הטיפול בנושא הזה, צריכות את העזרה ולכן אני הייתי מאוד מבקשת ראשית מנציגי משרדי הממשלה לקצוב זמן. כלומר מתי מקבלים תשובה עניינית בעניין הזה. מעבר לזה יש גם העניין התקציבי. ישנן כל מיני דרכים למצוא את התקציב, שהוא בסך הכל זעום, כדי להתמודד עם העניין הזה.


אני מאוד מכבדת את הוועדות הבין המשרדיות, ואת הנציגויות של משרדי הממשלה וכן הלאה. מדובר כאן על בעיה אקוטית שבעצם אומרת מי אנחנו, מה אנחנו, ואיך אנחנו מתנהגים לזולת ואיזו אחריות אנחנו לוקחים על קבוצת נשים שהגיעה לפה שלא מרצונה ולא בטובתה ושנפגעה קשות. אני חוזרת ואומרת שאני מבקשת לקצוב זמן. מתי יש תשובה, מי מטפל וכן הלאה, ולא יותר מפרק זמן מסוים כי זה דבר שצריך לפתור אותו. אי אפשר להתלות אותו בטיפול במהגרי עבודה, בפליטים מכל מיני כיוונים שהגיעו לכאן כי הם רצו להגיע לפה, כי הם בחרו להגיע הנה כי חפשו דברים אחרים. יש כאן בעיה נפרדת, מקרה פרטי שצריך למצוא לו את הפתרון הכי מהר שאפשר. תודה.

ציינו כאן את הטיפולים מצילי חיים. זה יותר רחב כי בעצם כל מי שמגיע לחדר מיון מטופל, וכאן המקום להגיד משהו לזכות האוצר שעוזר לנו. אני יושב מול מנהלי בתי חולים שנפתחים להם גירעונות, הם מטפלים באנשים שאף אחד לא משלם עבור הטיפולים בהם. לבסוף בעזרת האוצר ובעזרת ספיגת בתי החולים ומשרד הבריאות סוגרים. זה לא רק כשבנאדם הולך למות אלא כשהוא מרגיש מצוקה ומגיע לחדר מיון, לשמחתי במדינת ישראל, אומנם שואלים אבל לא עושים עם זה שום דבר, שואלים אם יש לו ביטוח, לאיזו קופה הוא שייך ומטפלים בו ורק אחר כך באים אלי מנהלי בתי חולים. כמו שהזכרתי בעזרת האוצר אנחנו סוגרים את זה.


את צודקת, הם לא באשמתם, אני מצטער שאני אומר משהו שאולי מרגיז את כולם, גם הילדים בבתי החולים למשוגעים אף אחד מהם לא בחר להיוולד, אף אחד מהם לא בחר להיות במצב הזה ואנחנו צריכים גם לטפל בהם. היריעה עצומה. להגיד לי תן תקציב לזה, תקציב לזה, אני לא יודע איך עושים את הדיפרנציאציה, אני מאוד רוצה לעזור לכולם ואני גם משתדל לעזור לכולם. ברגע שהוועדה תשים את ההמלצות ויחד עם ההמלצות של וועדת המנהלים הכלליים לגייס גם את האוצר וגם את כל מי שצריך. אנחנו נמתין למסקנות הוועדה. לאור מה שנאמר פה הבטחתי שאני אדאג לזרז ככל שניתן את הוועדה שתיתן את המסקנות וניישם אותן.

הדרך שדברים אחרים זכו לפתרון היא לא דרך התקציבים של המשרדים. המקלט למשל מתוקצב ייעודית על פי החלטת ממשלה. ואת זה רוצים לעשות. אני מאוד מאוד מודעת למצוקות של משרד הבריאות, מאוד מאוד מודעת לכך שדוקטור מיכאל דור למשל ממש עוזר כמיטב ליכולתו, הוא באמת עושה כמיטב יכולתו. אבל הדרך שבה פתרנו דברים כאלה בעבר זה הייתה באמצעות תקציבים ייעודיים. הממשלה צריכה להחליט.

יש פתרונות ביניים שזה בסמכות השר, השר יכול לקבל החלטה וגם בסמכות האוצר לתת מענה בעיקר כשמדובר במקרה הזה של האחריות שלנו כמדינה, ועל הביקורת הקשה על מדינת ישראל, לא רק מארצות הברית אלא גם בעולם מדינת ישראל נתפסת כמדינת ייעד ומדינת מקור לקורבנות סחר. יש כאן נושא שיש לטפל בו בחשיבות הראויה ולא לכרוך אותו כי כל הזמן חוטאים במקום הזה. זה מאוד נוח לכרוך את העובדים הזרים יחד עם מסתננים, עם ילדי העובדים הזרים ועם קורבנות הסחר ולהגיד שעד שלא נסיים את הטיפול הכולל לא נטפל בהם. אני לא רוצה לחזור על כך שהמדינה החליטה שאת הקבוצה הזאת יש לתעדף.

אני אסכם את הפניה שלנו אליכם משרד הבריאות.


הוועדה פונה אל משרד הבריאות להסדיר את המעמד הזמני של קורבנות הסחר. משרד הפנים מסדיר את מעמדם אבל לגבי התייחסות לקבוצה זו במשרדכם לצורך מתן שירותי הבריאות הן במקלט והן מחוץ לו. כמו גם התהליך השיקומי שמהווה בסיס להצלחתו של תהליך החזרה. עובדים על התכנית הזאת במשרד המשפטים כי המטרה היא להחזיר חזרה לארצות המוצא את קורבנות הסחר לאחר תהליך שיקומי נורמטיבי.


הוועדה פונה למשרד למצוא פתרון לקבלת טיפול גמילה פיזי לקורבנות הסחר. גמילה מאלכוהול ומסמים. זה תנאי הכרחי לכניסה לתהליך שיקומי במסגרת המקלט. הן נופלות בין הכיסאות והן לא יכולות לקבל את השיקום שמגיע להן, משרד הפנים הסדיר את מעמדן. מצד שני אין שום מסגרת שיכולה לקלוט אותן לטיפול של גמילה.


הוועדה פונה למשרד הבריאות להסדיר את הנגישות לטיפולים הנדרשים הממומנים על ידי משרד הבריאות והמחייבים הסדרת ביטוח מקיף לקורבנות סחר עבר. זו קבוצה קטנה - קבוצה מצומצמת. יש אפשרות להסדיר את זה כמו שעשו עם קבוצות חריגות. בסמכות שר הבריאות להשתמש בהחרגת אוכלוסייה ולתת הנחיה להתקין הנחיה עוד בטרם התקבלו החלטות של הוועדה שהוקמה. שר הבריאות יכול לקבוע שקופות החולים תהיינה חייבות להעניק ביטוח לקורבנות הסחר או לקבוע שקורבן הסחר תהייה זכאית לקבל שירותי בריאות וביטוח רפואי בהגבלות מסוימות. כמובן את באשרת ב' 1 ליצור החרגה במסגרת המשרד. ניתן לעשות את זה גם עם משרד הרווחה ובכך לתת מענה הולם לאותן קבוצות ייחודיות. נשמח אם תבחנו את הנושא הזה לבקשתנו. כמו גם הצגת מסקנות הביניים לקראת סוף המושב. אני מבינה שאליך אני צריכה לפנות עורכת הדין רחל גרשוני.

אל דוקטור מיכאל דור. הוא יושב ראש הצוות.

המסקנות תגענה למנהל הכללי של משרד המשפטים.

אנחנו נוציא פניה למנהל הכללי של משרד המשפטים כדי שיעביר אלינו את המסקנות ויקדם את מסקנות הוועדה שטיפלה בקורבנות הסחר כדי שנוכל לממש הלכה למעשה את המסקנות ואת ההמלצות שהועלו.

אני מודה לכולם על ההשתתפות שלכם בדיון, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00