כנסת פתוחה

PAGE
2
ועדת הכלכלה

23/2/2010


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 193

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי ט' אדר התש"ע (23 בפברואר 2010), שעה 10:00

הצעת חוק שידורי טלוויזיה (תיקוני חקיקה), התש"ע-2009.

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

כרמל שאמה

עמיר פרץ

נחמן שי

יוליה שמאלוב-ברקוביץ

דן לנדאו

- מנכ"ל הכנסת
דודי קופל

- משרד התקשורת

עו"ד אסי מסינג

- לשכה משפטית, משרד האוצר

יהודה סבן

- רכז תקשורת אגף תקציבים, משרד האוצר

מנשה סמירה

- מנכ"ל מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

דורון אבני

- יועץ משפטי, מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

דנה נויפלד

- משרד המשפטים

ניצו חן


- יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

דורלי אלמגור

- המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

דב אברמוביץ

- יועץ משפטי, ערוץ 9

עו"ד תומר קרני

- רשות השידור

שאול מגנזי

- משנה למנכ"ל חברת רשת

עו"ד אילאיל לבנת
- יועצת משפטית, חברת רשת

יוסי ורשבסקי

- מנכ"ל ישראל 10

עו"ד דבורה קמחי
- יועצת משפטית ערוץ 10

יורם מוקדי

- חברת הוט

רון אילון

- מנכ"ל חברת יס

מיכל רפאלי כדורי
- חברת יס

אסף אמיר

- חבר הנהלה, איגוד מפיקי הקולנוע וטלוויזיה.

ירמיהו קדושי

- מפיק תסריטאי ושחקן

תמר פז תאני

- ערוץ הספורט

דרור שטרום

- יועץ משפטי, ערוץ הספורט

מיטל בשרי

- המועצה לצרכנות

נילי בן גיגי

- האגודה לזכות הציבור לדעת

פאסיל לגסה

- מנכ"ל ערוץ IET ערוץ ישראלי אתיופי

רונית סלניקיו

- ערוץ IET ערוץ ישראלי אתיופי

עמי איטח

- סמנכ"ל ערוץ הקניות

לאה ורון

אתי בנדלר



ניר ימין

איה לינצ'בסקי

הצעת חוק שידורי טלוויזיה (תיקוני חקיקה), התש"ע-2009.

שלום לכולם, אנחנו ממשיכים בדיון על הצעת חוק שידורי טלוויזיה (תיקוני חקיקה), אני מודיע שאנחנו דנים היום בשלושה דברים: בנושא ה- dtt אנחנו ממשיכים בחלק ב' של הדיון, דנו במי אמור להיכנס או לצאת, אגב, הצעת החוק הפרטית לערוץ 33 מוכנה ואני אגיש אותה למזכירות יחד עם חברי הוועדה, כפי שסיכמנו, חבר הכנסת שי, במהלך היום. זה כמובן מסייע לנו בשינויים בתוך ה- dtt הקיים.


נתחיל בעלויות הקמת המערכת ושדרוגה, לאחר מכן, הצבענו כבר על פתיחת שני סעיפים הגנת ינוקא ומספר החברות החדשות, וגם הבקשה של חברותה כבלים והלוויין להתיר להן לשדר חדשות, ביקשתי את עמדת הממשלה, האם ישנה?

אין עמדת ממשלה בעניין.

הבנתי. גם אני אשקול בקשות ממשלה ונדע מה לעשות. אנחנו מתחילים בעלויות הקמת מערכת ושדרוגה, ה- dtt, היועצת המשפטית בבקשה.

אני רוצה להבהיר מהי הסוגיה העומדת לדיון בפני הוועדה כרגע, אני אתחיל בתיאור המצב המשפטי הקיים. בשנת 2008 תוקן חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ובמסגרת התיקון הזה הוספו סעיפים שדברו על הקמת מערכת להפצת שידורים בשיטה הספרתית, בראשי התיבות של המונח באנגלית זו המערכת הידועה כ- dtt


במסגרת אותה מערכת, לפי החוק שהתקבל, אמורים להיות מופצים עד חמישה ערוצים, קרי, שני ערוצי חובה שהם ערוץ 2 וערוץ 10 ושלושה ערוצים לפי בקשה של מי שאחראי להן. דהיינו, הכנסת הייתה יכולה לבקש להצטרף למערכת הזו לצורך הפצת שידורי ערוץ הכנסת ורשות השידור הייתה יכולה להצטרף לצורך הפצת עד שני ערוצים שלה, קרי, ערוץ 1 וערוץ 33.


עלות הקמת המערכת בהתאם לחוק שהתקבל נעשתה על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו שאחראית לפי החוק על הקמת המערכת ותפעולה והפצת השידורים באמצעותה, נעשתה מהתמלוגים שהזכייניות של הטלוויזיה המסחרית לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, קרי, ערוץ 2 וערוץ 10, שילמו. זאת אומרת שבפועל מי שמימן את הקמת המערכת בהתאם לתפיסה הזו היה אוצר המדינה, כי התמלוגים משולמים לאוצר המדינה.

זה רכוש המדינה?

כן, בודאי.

המדינה מעמידה את זה לרשותה של הרשות השנייה?

המדינה הסמיכה את הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שהוא תאגיד סטטוטורי להקים את המערך ולהפעיל אותו. כמובן שמאחר ומדובר ברשות סטטוטורית, רשות של המדינה, בעצם זה משהו ששייך למדינה.

כשהם הקימו את המשדרים זה לא היה כך, הם היו בבעלותם.

גם היום זה בבעלותנו, אבל הבעלות שלנו היא בבעלות גג של המדינה. גם המערכת הדיגיטאלית היא בבעלותנו במימון שקיבלנו מהמדינה.

כפי שהזכרתי, המערכת הזו, כשהיא הוקמה מלכתחילה נקבע החוק שערוצים 2 ו- 10 חייבים להיות מופצים באמצעות המערכת הזו, כשלכנסת ולרשות השידור ניתנה אופציה לבקש להיות מופצים בהתאם לאותה מערכת.

כך קבע סעיף 51ב', סעיף קטן (ג) לחוק הרשות השנייה:"בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)" – לא רלוונטי לענייננו – "הודיעה הכנסת או רשות השידור לפי העניין לרשות" דהיינו, לרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, "לאחר יום י' בניסן התשס"ח 15 באפריל 2008 כי היא מבקשת שהרשות תפיץ את שידורי ערוץ הכנסת או את שידורי הטלוויזיה של רשות השידור לפי העניין, רשאית הרשות לדרוש כי הכנסת או רשות השידור לפי העניין, תשא בסכום ההפרש שבין עלויות ההקמה".

בסעיף זה, ההפרש שבין עלויות ההקמה, ההפרש שבין עלות ההקמה הכוללת את התשלומים הנוספים לצורך הפצת שידורי הטלוויזיה של אותו גוף, לבין עלות ההקמה אלמלא ביקש מהרשות להפיץ את שידוריו.

זאת אומרת, קבע החוק שככל שהכנסת או רשות השידור יודיעו לרשות השנייה לאחר מועד מסוים על כך שברצונם להצטרף למערך ה- dtt הם יצטרכו לשאת בהפרש של עלויות ההקמה, קרי, בסכומים הנוספים שיש לשלם בשל עיבוי המערכת.

אני קוראת מדבריו של עורך דין אסי מסינג היושב כאן מטעם האוצר, כשהוא הסביר לוועדת הכלכלה את הסעיף הקטן הזה, הוא אומר :" בכל מקרה, אם הכנסת או רשות השידור הודיעו לאחר המועד שנקבע כאן כי הם מבקשים שהרשות תפיץ את השידורים, אזי עליהם לשאת במלוא עלות ההפרש שבין ההקמה של המערך כפי שהוא והשדרוג שיצטרך להתבצע כתוצאה מהמהלך הזה. ההפרש ייקבע בהיעדר הסכמה בין הרשות לאותו גוף לפי הוראה של שר התקשורת והסכמה של שר האוצר".

הדברים פשוטים וברורים. הנה אנחנו מגיעים להצעת החוק שמונחת היום בפני ועדת הכלכלה ואני מדברת על פסקה 29 בעמוד 464 שבסעיף קטן 51 א, אותו מבקשים לתקן בהתאם להצעת החוק, מוספים שני סעיפים קטנים, סעיף קטן (ד((1) וסעיף קטן (ד)(2), אלה הסעיפים החדשים אותם מבקשים להוסיף לסעיף האמור.

כאן מציע האוצר הצעה שהתקבלה כמובן על דעת הממשלה במסגרת אישור הצעת החוק, כי הרי מדובר בהצעת חוק ממשלתית, אבל שיזם האוצר במסגרת חוק ההסדרים, הוא מציע עיקרון אחר. העיקרון שמוצע הוא כדלקמן, מי שכבר נמצא במערכת ישלם עבור ההצטרפות של אלה שירצו להצטרף למערכת, בחלקים שווים, לרבות אלה שירצו להצטרף. דהיינו אם להיום יש חמישה ערוצים שמופצים, אני מסבירה את ההצעה הממשלתית שיש עליה עכשיו דיון - - -

אנחנו מקשיבים ומתפלאים.

אני מתפלא עליך שאתה עדין מתפלא. יש התנגדויות להצעה הזו, היו גם הצעות אחרות, אפילו מנכ"ל מועצת הרשות השנייה הציעה הצעה חלופית.

כלומר, היום במערך ה- dtt מופצים חמישה ערוצים, האוצר מציע שאם ירצה להצטרף השישי, מי שיצטרך לשאת בהוצאות שדרוג המערכת לצורך העניין, ככל שיהיה צורך לשדרג, או עיבוי המערכת, יהיו אותם ששה, החמישה פלוס אחד.

את מדברת על ההקמה לא רק על העתיד.

אני מדברת כרגע רק על עלויות ההקמה, כרגע אני מדברת על שדרוג המערכת או עיבוי המערכת.

המדינה אמרה אני משלמת רק על חמישה כל מי שבא אחרי החמישה מתחיל להשתתף גם בהקמה.

מילא שהשישי רוצה להצטרף יצטרך לשלם ככל שחל עיקרון שנקבע מלכתחילה בחוק שאומר שמי שמצטרף, זאת אומרת הכנסת ורשות השידור, אם אתם מודיעים מאוחר מידי וצריכים לשדרג את המערכת תשאו בכמה שעולה למדינה כדי לעבות את המערכת. העיקרון הזה נשבר בהצעת החוק דנן והם אומרים, ירצה השישי להצטרף, מי שישא בעלויות עיבוי המערכת הם החמישה הקיימים פלוס השישי.


זה אומר אם צריך להרחיב את הבית ולבנות עוד חדרים כדי לקבל אורח חדש, מי שיצטרך לשלם על זה הם הדיירים הקיימים והאורח החדש.

החמישה לא שילמו, המדינה שילמה על החמישה, הם לא שילמו עד עכשיו. צריך לזכרו את זה שהם נכנסו חינם..

נכון, המדינה שילמה, המדינה הקימה את המערכת, התחלתי עם זה שהמדינה חשבה שמדובר בתשתית לאומית ולכן היא מעמידה את הכספים לצורך הקמת המערכת. כשיבוא השביעי, הזכיר לנו מר סמירה שמדובר במערכת שבהתאם ליכולות שלה היא בנויה כך שמדובר על יכולת להעביר עד ששה ערוצים וברגע שצריכים לעבות אותה מדובר על תוספת שתאפשר עוד ששה ערוצים.


זאת אומרת אם יבוא השביעי, מי שיצטרך לשאת בתשלום של היכולת ל- 7 עד 12, זה יהיה החמישה פלוס אחד, זאת אומרת שהחמישה הראשונים יממנו לא רק את ברכת ברוך הבא למצטרף השביעי אלא גם למצטרפים הבלתי ידועים שאולי יגיעו בעתיד.


אני חושבת שוועדה צריכה לדון עד כמה העיקרון הזה הגיוני, עד כמה הוא ראוי, עד כמה הוא לא פוגע באלה הקיימים במערכת כבר עכשיו.

מנסה סמירה, תציג את ההצעה שלך בבקשה.

הנושא הזה לא נדון אתנו בוועדות קודמות ואנחנו סבורים שהדבר הזה לא נכון.

הצעת הממשלה?

נכון, הצעת הממשלה בעניין הזה אולי לא שמה לב לנקודה הבאה, התקציב שהועמד להקמת המערכת, כפי שהסבירה עורכת הדין בנדלר, לששת הערוצים הראשונים, עמד על כ- 80 מיליון ₪ זו הייתה התכנית ההנדסית והכלכלית. עו"ד מסינג, אמרתי את זה שבע פעמים, זה לא חדש, אמרתי את זה לממשלה, הצעתי את זה, אני לא מפתיע אף אחד.


המערכת שנבנתה, נבנתה לשמחתי הרבה בהתייעלות ואנחנו נעמוד על כ- 50, 60 מיליון ₪ בלבד. קרי, ישנו עודף של כ- 20 מיליון ₪. עלות הרחבת המערכת לששה ערוצים נוספים היא כ- 25 מיליון ₪, כמובן שזה מחייב גם תדרים נוספים, הבאתי את זה בסגירת המערך האנלוגי.


לאחר שנקבל את שנייה דברים הללו, ואם הממשלה תאשר, אנחנו, כרשות שנייה, שאחראים גם על הערוצים המסחריים סבורים שהקמת מערכת נוספת והעלאת ערוצים נוספים לא צריכה לחול על הקיימים והתשתית צריכה להיות כולה של המדינה והיא יכולה להרשות את זה בתוך התקציב שיועד לה במקורו.

חוץ מזה התעורר ויכוח האם אפשר לפתור את השידורים הציבוריים ולהטיל את זה רק על הזכייניות המסחריות והגעתי למסקנה שזה צריך להיות שוויוני בין כולם, לכן ללכת במתווה שהציע מר סמירה, זו הצעתי.

שהמדינה תמשיך לממן את הקמת הערוצים, הוא נתן 80 הוציאו 60

לא הבנת את דברי מר סמירה?

הבנתי את ההצעה, אני מנסה לייצג את שני עורכי הדין, שגם להם יש מה להגיד והם קצת מתביישים....

העודפים שהאוצר קיבל רק ביממה אחרונה מההתנגדות הדרמטית שלו לכבישים והרכבות הותירה בידי קופת המדינה מיליארדים לא חמישה מיליון.

הכסף שנשאר לך, מה שאנחנו מדברים כרגע הוא שאתה לא רוצה להעביר את זה לאוצר, להחזיק אצלך ואז להשתמש בזה, או לתת להם ואז שיבוא הזמן לקחת בחזרה?

אלו פרוצדורות, בעניין הזה זה תקציב המדינה ומקצים אותו, אנחנו לא יכולים להשתמש בו והם הם יחליטו שנחזיר את העודף הזה, הוא יוחזר לאלתר. יחד עם זאת, אנחנו פשוט מציעים, אנחנו כרגע בתוך ההתנהלות.

אז אתה רוצה לשמור את זה אצלך?

זה לא השמירה, זה העיקרון, האם הרחבת המערכת תהיה מתוך תקציב המדינה, שיש לו מקור שנחסך בהקמה הראשונית, או לחלופין, האם יושת, כפי הצעת החוק, על הגורמים הקיימים.

זה כל הויכוח.

אנחנו, כרשות שנייה, לא כמבצעת של הפרויקט - - -

אם אנחנו רואים בעידן פלוס אינטרס חברתי, אז המדינה יכולה לספוג, זה הסיפור.

אם אתה מסכים עם סמירה, אז אנחנו משאירים את הכסף אצלו.

זו לא הבעיה.

אני אומרת את זה כי אם הכסף לא יישאר אצלך, יעבור הזמן, וכשנבוא לאוצר ונבקש את מה שהיה, פתאום יהיו כל מיני דברים, אולי כדאי שהכסף יישאר אצלך, הקופה סגורה וכשיגיע הזמן תעשה בו שימוש.

אנחנו אולי תמימים אבל אני סומך על האוצר, זה עניין של החלטה.

זו קופת המדינה, הם העמידו 80 מליון אשראי - - -

לא העמדתנו אשראי, זה היה סכום שאמור היה להיות מוצע בגין השלב הראשון, אם הסתבר שהוצא סכום נמוך יותר בודאי שהסכום צריך להיכנס לקופת המדינה.

הייתי הולך לקיצוניות אחרת ואומר שמה שחל עליו חמשת הראשונים צריך לחול על כולם, המדינה תעמיד את אותו כלי בתנאים שוויוניים לכל מי שישדר ב- dtt.

אבל אין כסף.

אם העיקרון יהיה מקובל על רוב חברי הוועדה ונעמיד את זה להצבעה בהמשך, מבחינת שינוי הצעת הממשלה, האם יש לנו נוסח מתאים?

ברגע שהוועדה תחליט על העיקרון שצריך לשאת בעלויות ההקמה, או שדרוג המערכת, אני אנסח את הנוסח, כרגע לא הייתה הצעה אחרת. מה שניסיתי להסביר זה מה היא הצעת הממשלה ומדוע היא לא מתיישבת לא עם העיקרון שנקבע ושהוסבר לוועדה בעת תיקון החוק הקודם ולפחות לא עם ההיגיון המשפטי שלי.

האם הנוגעות בדבר, הזכייניות, רשות השידור או ערוץ הכנסת, רוצים נציגיה להשמיע הערות לעניין?

בשם רשות השידור, אנחנו גם חושבים שהצעת החוק לא נכונה. רשותה שידור נכנסה למערך הזה על בסיס הידיעה שהייתה ותינתן הודעה עד תאריך מסוים, כמו שהסבירה עורכת דין בנדלר, אנחנו נהיה פטורים מתשלום עלויות הקמה. אנחנו שם כרגע עם שני ערוצים. אנחנו חושבים שזה לא נכון יהיה לחייב את רשות השידור, גוף שידור ציבורי, לשאת בעלויות של גורמים נוספים שייכנסו אחר כך שלא קשורות לעלויות ההקמה.

כרגע לא שילמתם כלום.

נכון, אבל זה החוק הקיים היום. אנחנו חושבים שלא נכון שייכנס גוף שידור חדש על אחת כמה וכמה גוף שידור מסחרי, שאנחנו נצטרך לשאת בעלויות ההקמה הנוספות שידרשו לצורך אותו גוף.

תמשיכו לשדר במשדרים שלכם או שאתם סוגרים אותם? כשעידן פלוס מתחילה לשדר אתם סוגרים את כל המערך המשדרים האנלוגי שלכם?

לא מיד.

כמה אתם מעריכים שזה ייקח?

שנה.

יש חיסכון של כ- 50 מיליון ₪ לשנה.

יחד עם ה- 33 יהיו עוד 50 מיליון, כבר הגירעון שלהם מצטמצם ממאה מיליון ל- 50 מיליון ועוד 50 מיליון, עוד מעט הגירעון נמחק.

בסופו של דבר הם חייבים לסגור את המשדרים

זה לא 50 מיליון ₪, החיסכון של סגירת המשדרים עמד לנגד עיני המחוקק גם כשהתקבל החוק הקודם ובו ניתן פטור.

אתה חוסך פעמיים, גם את אגרת התדרים שהמדינה כפתה עליך ועליה אתה לא פטור, זה הרבה כסף.

את אגרת התדרים אני אצטרך לשלם. החיסכון היה ידוע גם בהצעת החוק הקודמת, ההיגיון היה שהמדינה תממן את זה, אנחנו גם לא חושבים שהעיקרון שרשות השידור תממן ערוצים אחרים, או כל ערוץ אחר שיממן עבור ערוצים אחרים את העלייה למערך הזה.

בסוף נגיע לצמצום הגירעון של רשות השידור בתוך כל הישיבות של ועדת הכלכלה ומחר ועדת הכלכלה וועדת העבודה והרווחה ואתמול ועדת הביקורת ורשות השידור מסודרת הרבה יותר מהר ממה שנדמה בכותרות חלק מהעיתונים.

אנחנו נשמח.

גם אנחנו נשמח, לא אמרתי את זה בציניות.

לגבי הכיבוי האנלוגי, אם הייתה הצעה להוריד את ערוץ 33 מהמערך, אני לא בטוח שנוכל לרדת מהאנלוגי, זה גם נתון שצריך לקחת בחשבון.

תודה. מנכ"ל הכנסת בבקשה, אחר כך נשמע את חברת ישראל 10, רשת וקשת כדי למצות את הדיון הזה.

בכל פעם שאני מוזמן לדיונים הללו אני מוצא את עצמי כאותו עכבר ששאג, נדרס בין האריות השוק הגדול והמכובד הזה. בכל זאת אנחנו שואגים מכיוון שהמחוקק ולא מינהל הכנסת ולא אדם פרטי, המחוקק הוא זה שהחליט שערוץ הכנסת יהיה כאחד האריות. המחוקק, ועדת הכלכלה החליטה להכליל את ערוץ הכנסת בתוך פרויקט הדיגיטאלי, אבל הוועדה עשתה זאת על בסיס נתונים שהיו בפניה ושעוגנו בחוק. הנתונים היה מחיר כרטיס הנסיעה באוטובוס הדיגיטאלי, הנתונים היו סוג של ודאות לגבי עלויות נוספות עתידיות, הנתונים גם היו הנושא שאתם לא דנים בו היום והוא פטור מדמי מעבר כלשהם, כמו שההצעה הזו כוללת ואתם לא דנים בהם. אלו היו הנתונים בשעה שהמחוקק החליט שגם ערוץ הכנסת הקטן ייסע באוטובוס הדיגיטאלי כמו הגדולים.


המחוקק גם הביא בחשבון את ה"טרייד אוף", שבעיני הוא מהותי, בין עלות ההפקה, עלות התוכן של הערוץ הזה לבין העלות של הפצת שידוריו. הרי הערוצים האחרים שמדובר בהם מפיקים בעשרות מיליונים, במאות מיליונים, ערוץ הכנסת מפיק ב- 15 מיליון פלוס מע"מ, כדי שנבין על מה מדובר. זה ערוץ נישה, נועד להיות כזה, לא מתיימר להיות אחרת והמחוקק סבור היה שערוץ הנישה הזה צריך להיות משודר על הפלטפורמה של הגדולים, אבל לא שיהפוך להיות בהוצאותיו משהו מעבר לערוץ נישה.


המחוקק שקל את שיקול הדעת הציבורי לגבי אותו "טרייד אוף", שקל את שיקול הדעת הציבורי לגבי עצם הרחבת ההתחייבות של הכנסת, של תקציב הכנסת, של התקציב שכולנו מממנים במס ההכנסה שלנו בדמי המנוי שאיש לא שואל אותנו אם אנחנו רוצים לשלם עבור ערוץ הכנסת וקיבל החלטה שכן, ראוי שהערוץ הזה ישב על הפלטפורמה הזו, כן, ראוי שהפלטפורמה הזו תקבל כסף מהכנסת, כן ערוץ הכנסת, קרי, תקציב הכנסת יכול לשלם 4,5 מיליון ₪ לשנה עבור ההפצה, וכן, ה"טרייד אוף" הזה בין 15 מיליון ₪ עלויות הפקה, עלויות תוכן לבין 4,5 מיליון ₪ עלויות הפצה, ה"טרייד אוף" הזה סביר ועבר את מבחן הדיון הציבורי.


המחוקק כמובן רשאי כתמיד לחזור בו, לשנות את דעתו, לבטל את זה, זה בסדר גמור והוא יכול להחליט היום שה- dtt הוא זירה לשחקנים גדולים בלבד, הוא לא מקום לעכברים ששואגים הוא רק מקום לאריות, זה בסדר גמור, זה לגיטימי.

מה אתה מעדיף להיות זנב לאריות או ראש לשועלים?

אני כרגע עכבר, זה בסדר גמור שהמחוקק עכשיו יחליט שערוץ הכנסת קטן מידי, שערוץ הכנסת הוא ערוץ נישה והוא לא באמת אמור להיות במשחק הזה, שהכללים השתנו, זה בסדר גמור וזה לגיטימי, אבל שהמחוקק יקבל החלטה מודעת לעניין הזה.


המחוקק גם יכול לקבל החלטה שערוץ הכנסת לא יהיה ב- dtt לא בגלל הוא קטן מידי, ערוץ נישה או לא ציבורי מספיק, אלא כי הוא פועל מתקציב הכנסת ותקציב הכנסת לא נועד להתחרות בשוק הפרטי, הוא לא נועד לממן פעולות בשוק הטלוויזיה, הוא לא נועד באמת לממן שחקן מרכזי, גם בטלוויזיה הציבורית. גם זה בסדר גמור, אנא קבלו את ההחלטה האמיצה עד הסוף.


הבעיה היא שעכשיו המחוקק מתלבט בשאלה האם להטיל על ערוץ הכנסת לשלם לא 4,5 מיליון ₪ בשנה אלא 6,7,8 מיליון, איש לא יודע כמה, גם האוצר לא יודע לומר לנו כמה, גם הרשות השנייה בהגינותה אומרת לנו, אלו התנאים שנכפים גם עלינו, אנחנו לא יכולים לומר לכם מראש כמה שחקנים יהיו בגל השני, אם יבואו ששה שחקנים חדשים, שחקן אחד חדש, כל מה שאנחנו יכולים לומר הוא שדינכם כדין כל ערוץ אחר, בסדר גמור, זה לגיטימי.

אבל ידע המחוקק של חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, יביא בחשבון גם את חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת שמשמעות הדבר הזה הוא אחד מן השתיים, או שפותחים מחדש את הדיון הציבורי בשאלה של ה"טרייד אוף" כמו שתיארתי מקודם ואומרים, זה לגיטימי שערוץ שעלות הפקת התוכן בו נעה בסביבות 15 מיליון ₪ פלוס מע"מ, לגיטימי שישלם למען התכליות הציבוריות שלו לגיטימי שישילם 7,8,9 מיליון ₪ עבור ההפצה. לגיטימי גם שהחוק יחייב את הכנסת בסעיף תקציבי שאין לו סוף,שהוא לא ידוע, שאין לו ודאות, זה בסדר גמור, זה גם בסדר שתקציב הכנסת ישמש לדבר הזה.


או שיקבלו החלטה הפוכה, התנאים השתנו, המשחק השתנה, מה שהיה נכון לפני שלוש שנים כשחוקקנו את חוק ה- dtt השתנה וערוץ הכנסת צריך לחיות בעולמם של 150, 200 ערוצי הנישה, הערוצים שמופצים באמצעות יס והוט הערוצים שמופצים חלקם בשידור לווייני פתוח או מקודד, כמו שערוץ הכנסת משודר , זה בסדר גמור, רק אני מבקש המחוקק יהיה מודע למשמעויות.


אני אסיים במשפט שהעובדה שאין פה ודאות תקציבית שאני כאדמיניסטראטור של הכנסת צריך לתכנן את התקציב, תקציב דו שנתי כנראה, באופן שיש לי פה סעיף שעיקרו אין בו ודאות - - -

מה עמדתך?

אני רוצה להמשיך את שאלתו של חבר הכנסת פרץ, אתה אומר שאתם לא יכולים לעמוד באותה תוספת שבאה מעבר ל-5 מיליון, הלא אתם בפנים, אבל אם תידרשו לממן את התוספת לא תוכלו לעמוד בה. אתה כן לוקח בחשבון שתצטרכו לשלם השתתפות בערוץ בשוטף.

כמו שאמרה היועצת המשפטית, אין דבר כזה שלא נוכל לעמוד, אנחנו פרלמנט, יש לנו מדפסת ואתם מפעילים אותה, אנחנו יכולים להדפיס שקלים על פי הוראתכם.

מפה מדפיסים שקלים?

לא כסף מונופול, אמיתי...האוצר יאשר את זה...

בחוק בנק ישראל בוועדה הסמוכה מזדעזעים כרגע.

זו לא שאלה האם יש לנו תקציב או אין לנו תקציב, ברור שבתקציב הכנסת לשנת 2010 ברור שאין לנו תקציב לכך, אנחנו יכולים להיערך גם לזה. אבל אתם כמחוקקים וגם כדירקטוריון שלי, כדירקטוריון שמחליט על התקציב של המוסד הזה, ואלה שני כובעים של אותם אנשים, אתם צריכים להחליט האם - - -

עוד מעט יגידו שזה ניגוד אינטרסים, יגידו שוועדה חיצונית תחליט בעניין.

אין כאן ניגוד עניינים במובן הזה.

לכן אני מבקש, תחבשו את כל הכובעים שלכם ותחליטו.

כפי שהודעתי, לא נחליט בנפרד על ערוץ הכנסת כי אז זה לא יראה סביר ויבואו אלינו בטענה שהחלטנו להכליל רק את ערוץ הכנסת. אחר כך נגיד שאנחנו מחריגים את ערוץ השידור אז יגידו שאנחנו מתערבים כל הזמן בנושא רשות השידור. אגב, כל התערבות פה, בלי יוצא מהכלל בנושא רשות השידור ואני אומר את זה על דעת כל החברים בחדר הזה, היא לטובת רשות השידור, בלי הבדלי מפלגות קואליציה ואופוזיציה כי באמת רוצים להציל אתכם.

אבל אחר כך יבואו הזכייניות ויגידו שאנחנו מפלים אותם לרעה. לכן הצעתי עיקרון שוויוניות מאד ברור ותכף נדון בכך בצורה יותר פרטנית מבחינה פרלמנטארית אבל האם יש לכם מה להוסיף בעניין.

לא הבנתי מה - - -

אני אסביר לך, יש את הצעת הממשלה ואני אבקש מהיועצת המשפטית להכין הצעה חלופית שאומרת שהמדינה תממן את ההוצאות הכרוכות בהקמת המערכת, זה הכול. במקום הנוסח שמופיע פה, שאתו התחילה היועצת המשפטית של הוועדה את הישיבה הזו. האם חברי הוועדה מסכימים להסמיך את היועצת המשפטית לכתוב נוסח חלופי?

אבל צריכים קודם לקבוע את עמדת הוועדה.

שמענו את עמדת הוועדה.

ישנם עוד גורמים שרוצים להעיר.

אבל הם בודאי מצטרפים. עמדת הממשלה בבקשה.

תזכור שמה שתאמר עכשיו יצוטט בעוד שנה בדיונים.

כבר לא אהיה בדיונים האלה.... נחזור לדברי ההסבר וגם לרציונאל בבסיס ההצעה. כזכור, בהתאם לסעיפים אחרים שדנו בהם כבר ובהתאם להחלטת הממשלה, ככל שהרפורמה הזו תקודם במלואה הוטל על שר האוצר ועל שר התקשורת להפחית את התמלוגים שמשלמים בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, לאפס. מכאן שככל שהכול יקודם לפי מה שיש כאן, במתווה של החלטת הממשלה, אזי ב-1 בינואר 2012 כבר לא יהיו יותר תמלוגים.


משכך, אין אופציה בכלל לממן עלות הקמה מתוך תמלוגים מכיוון שאין תמלוגים. לכן ההצעה היא לא במתכונת הקיימת להמשיך כפי שהיא אלא ממש אם רוצים להציע הצעה כזו להקצות סכומים מתקציב המדינה. במקום לייעודים אחרים, לצורך הרחבת המערך הדיגיטאלי.

אבל יש כסף.

אין כסף, זה כסף הכנסות המדינה, הצביעה היא צביעה מלאכותית, הכסף מיועד להכנסות המדינה כרגע.

ברמת הנוסח אני אצליח להתגבר על זה.

ההפרדה שקיימת היום בין עלות הקמה לעלות הפצה היא הפרדה שבסופו של יום היא הפרדה מלאכותית מכיוון ששימוש בכל תשתית כוללת גם עלות של הקמה וגם עלות של הפצה ושימוש. לכן ישנם לא מעט מערכות שבהם המחירים מגולמים כמחיר אחד במסגרת מחיר השימוש ולא ההפרדה בגין הקמה ומחיר בגין הפצה. לכן בודאי שאפשר היה לעשות כן וההבחנה הזו היא הבחנה די מלאכותית.


מה שמוצע כאן החל מהמועדים הקבועים כאן ובגין הקמה של מצטרפים חדשים למערך, מוצע כאן לגלגל את זה במסגרת הגופים שמשתמשים באותו מערך.

המשתמשים הנוכחיים או בשביל המשתמשים העתידיים?

כלל המשתמשים, כמו שכלל ההפצה מחולקת בין כלל המשתמשים, לוקחים את כלל עלויות ההפצה - - -

כלל הפצה זה מי שמופץ בפועל, כאן אתה מציע שהקיימים יממנו את הבאים שעדיין לא נמצאים במערכת.

הם לא מממנים את הבאים, יש מערכת שמוקמת ולא משתמשים בה במלואה, זה עדיין לא אומר שהעלויות לא מוצעות. הדבר הנוסף, ככל שהדבר יגולגל על תקציב המדינה וזאת בניגוד להחלטת הממשלה זו הופכת להיות הצעת חוק תקציבית, זו משמעות הצעת החוק, הצעת חוק תקציבית. זה לא עניין שמצמצם או לא, זו הצעת חוק תקציבית, אין שאלה.


לעניין ההערות שעלו בשל ערוץ הכנסת ומאחר ולערוץ הכנסת הייתה בחירה או בשים לב לכל הטיעונים,אנחנו מוכנים להציע הצעה שאומרת שככל שבמועד סמוך למועד שבו התברר שיש צורך להרחיב את המערך יפנו הרשות השנייה לערוץ הכנסת ויודיעו לו שיש לו אפשרות כרגע לבחור אם הוא רוצה לוותר על השימוש במערך ה- dtt.

הודעתי שלא נקיים דיון עליהם כדי שלא יכתבו אחר כך בעיתונים שדאגנו רק לעצמנו.

לא יהיה מערך אנלוגי, לא יהיה ניתן להפיץ את זה.

אל תעשה פה עכשיו הפרד ומשול.

זה לא עניין של הפרד ומשול, אלה מערכי הפצה שונים. מלכתחילה הם שונים, ערוץ הכנסת לא היה בתוך מערכת ההפצה של הרשות השנייה.

אם יסתבר שאכן יש פה הצעת חוק תקציבית וזה ידחה את כל העניין, יש חלופה נוספת שהיא לא סבירה, אם הצעת החוק הייתה אומרת שלגלגל את העלות על הערוצים החדשים שיעלו היא סבירה יותר מאשר לגלגל אותה על הערוצים הקיימים כדי שיעלו את המתחרים שלהם. אם עלות המימון תהיה על החדשים ומי שחדש שמצטרף יודע שהוא צריך לשלם גם עבור זה, זה עדיין סביר יותר מאשר להפיל את זה על הקיימים.

לכאורה ההצעה מאד מפתה, מי שרוצה להצטרף וצריך לעבות בשבילו את המערכת, הוא שישא בתשלום, בהתאם לעיקרון שהאוצר קבע לגבי ערוץ הכנסת ולגבי רשות השידור בחוק הקיים. הבעייתיות הגדולה בהצעה הזו, שגם אני חשבתי עליה בשלב מסוים וגם הצעתי לאוצר, צריכים לזכור שהיא מהווה חסם מאד משמעותי לכניסתם של בעלי רישיונות חדשים. לכן זה בעייתי.

אני רוצה להסב את תשומת לבכם למשהו שכדאי שנחשוב עליו, אני מסכימה שאם כבר, הפלטפורמה הזו אמורה להיות מושלמת על ידי המדינה כי אם אנחנו רוצים הרבה שחקנים אנחנו צריכים לתת להם את האפשרות להיכנס וכך גם לפתוח את השוק. אני יודעת שכשיעבור הזמן, יבוא האוצר, יאמר יש שתי ינוקות, הינוקות אולי ישלמו פחות וכו'. לכן לדעתי חד משמעית זה צריך להיות משולם על ידי המדינה.


אבל זה לא אומר שהממשלה בדלת האחורית פתחה פלטפורמה נוספת מול כבלים ולוויין שאפשר להעביר דרכה 12 ערוצים? יש לי בעיה עם זה ונראה לי שצריך לדון בזה.

היועצת המשפטית של הוועדה תשקלל הצעה חלופית, אנחנו לא מצביעים על ההצעה אלא על העיקרון של להביא לכאן הצעה חלופית.

לדעתי צריך לחשוב על זה מאז ברצינות זה בעיני הקמת פלטפורמה נוספת ליס והכבלים כי אלו 12 ערוצים, לא 3,4.

אנחנו, חברי הוועדה מבקשים להסמיך אותך לכתוב הצעה חלופית להצעת הממשלה עם כל ההערות שנשמעו, גם של חברת הכנסת ברקוביץ, גם של הכבלים הלוויין ושל הזכייניות. אני לא אומר מה ההצעה, אנחנו לא מצביעים על ההצעה אלא עלה עיקרון של להביא לכאן הצעה, האם צריך להצביע על זה או שאני יכול להסמיך אותך בלי הצבעה?

אתה יכול להסמיך אותי אבל אני צריכה לדעת מה ההצעה, אני יכולה לנסח כל מה שאתם רוצים.

לפי העיקרון שהמדינה תממן את הוצאות ההקמה.

היום יש בהצעה, כפי שהזכרתי, במקום הצעת הממשלה בעניין, הקובעת שמי שצריך לשאת בעלויות הקמת המערכת הם אלה המועברים היום והמצטרף הנוסף במקום זה מציע יושב ראש הוועדה שאני אנסח הצעתה חליפית שמי שישא בעלויות הקמת המערכת זה אוצר המדינה. לצורך עיבוי המערכת, שדרוגה.

שהמדינה תממן את ערוץ 9?

לא מדברים על ערוץ 9, כרגע ערוץ 9 לא אמור להיות בהתאם להצעת החוק במערך ההפצה, מי שבהתאם להצעת החוק אמור להיות במערך ההפצה הדיגיטאליים בנוסף לחמשת הערוצים שדיברתי עליהם זה 2, 10, שניים של רשות השידור וערוץ הכנסת, אלה בעלי הרישיונות החדשים והערוץ הייעודי בשפה הערבית. כרגע על זה מדובר.

אנחנו לא ברביזיה, לא הצבענו בכלל על הסעיף הזה, לא צריכים לבקש רביזיה.

אם ועדת הכלכלה רוצה להציע נוסח היא צריכה להצביע על המקור התקציבי. כיוון שהממשלה בהחלטתה ליוותה את זה בהורדת התמלוגים כנראה שהוועדה מציעה שלא לוותר על הורדת התמלוגים, כך שאין מקור תקציבי אחר.

אנחנו עוד לא מציעים כלום, אנחנו מבקשים מהיועצת המשפטית להציג נוסח חלופי שעליו נצביע.

אפשר להוריד את התמלוגים.

כיוון שנציגי האוצר טענו שהצעה כזו, ככל שתנוסח, מהווה הצעה תקציבית, אני מבקשת להביא גם את הנתונים לנושא לישיבה הבאה.

מנשה אמר את העלות.

בין 20 ל- 25 מיליון יעלה להקים את המערכת לששה ערוצים נוספים.

הקמה שתאפשר קליטה של עוד ששה ערוצים בין ה- 7 ל- 12.

אם אני יכול לעזור לאוצר, לא חייבים לראות בזה הצעת חוק תקציבית משום שבמקור האוצר הקצה 80 מיליון - - -

אל תעזור.

אני קודם כל רוצה לברך את מנכ"ל הרות השנייה בהיותו מנכ"ל הפלטפורמה השלישית בישראל לטלוויזיה רב ערוצית. הוא עוזר לאוצר, הוא עוזר לכולם. בכספי משלמי המיסים הוא השיק פלטפורמה מתחרה לכבלים וללוויין, אני שמח שכך ואני יכול להציע לו בהזדמנות החגיגית הזו להיות יושב ראש בנק בישראל, בכסף הזה גם אפשר להקים בנק. הוא יכול להיות גם יושב ראש חברת תעופה יש עוד הרבה תחומים שבהם מגיע למנשה סמירה לכהן כיושב ראש איגוד מסחרי.

אני אקבל בונוס מכל הדברים האלה?

אתה מקבל בונוסים כשאתה יושב פה ונהנה. לגופו של עניין, אנחנו יושבים כאן ולא מאמינים. לוקחים כסף ממשלתי מקימים מולנו תחרות וכל המחיר של התחרות הזו משלמים הכבלים והלוויין. מדברים בהעברה של ערוץ 9 שהוא ערוץ ייעודי ללא חובות לפלטפורמה dtt. בשביל זה לוקחים כסף מתקציב המדינה, בשביל לממן לו את ההקמה, כי הוא יוצר את הבעיה, הוא השביעי הנוסף. לחלופין הולכים לסגור את ערוץ 33 כדי שלערוץ 9 יהיה מקום, ערוץ שמעולם לא שילם דמי מעבר לכבלים וללוויין כמו שצריך, ערוץ שמעולם לא משלם תמלוגים למדינה, לא נושא בחובת הפקות מקור והכול כי יש לו בסוף היום - - -

בעניין דמי המעבר יש הצעת חוק שנדון עליה בשבוע הבא.

אני שמח, הכול מסיבה אחת פשוטה, יש מאחוריו כנראה, לדעתם, 15 חברי כנסת וכולם מתיישרים לפי זה. אני חושב שזו שערורייה בלתי רגילה, צריך לשים לדבר הזה סוף.

למי יש 15 חברי כנסת?

לטענת ערוץ 9 זה מה שיש להם. אנחנו הולכים להיות ניזוקים נזק קשה מהצעדים הללו. אנחנו תעשיית טלוויזיה רב ערוצית, אני יכול להגיד לכם שכל הדיונים שדנים כאן דנים כולם בדבר אחד, איך התעשייה הרב ערוצית משלמת את המחיר של הרפורמות האלה. פרסום אין, מפקיעים לנו ערוצים, 22, 10 אולי גם אחרים, הכסף הולך לקופת המדינה שהולך לזכייניות, מדברים אתנו על חבילה צרה, מדברים אתנו על הרחבת ה- dtt בכספי ממשלה ממסים, שום דבר מכל הדברים האלה לא מגיע אלינו.


אנחנו נושאים במחיר המלא של הרפורמה הזו. אני אומר לכם, אנחנו לא יכולים לשאת בזה יותר. אתם רוצים לסגור את הטלוויזיה הרב ערוצית תגידו את זה בפה מלא, תדונו אתנו איך עושים את זה באופן מסודר ובזה ייגמר העניין.

ואם לא נחייב אתכם בחבילה צרה זה יעזור?

זה לא יעזור, כי מדינת ישראל הבטיחה לנו שה- dtt לא יורחב. ההבטחות של מדינת ישראל כקליפת השום הן.

מה זו ההבטחה הזו?

שהאוצר בא עם יוזמת ה- dtt הוא אמר במפורש כאן בכנסת, בוועדה הזו, לפני שנתיים, אנחנו מקימים את מערך ה- dtt רק לשידור הציבורי והמסחרי אלה שמלכתחילה היו תחת הרשות השנייה. על זה הקימו את ה- dtt . לא עברו שנתיים, אוו מנשה סמירה שאמר, רק על זה נקים את ה- dtt הוא כבר מקים עוד ששה משדרים, הוא צריך לממן את זה מכספי מדינה וערוץ 9 מצטרף וערוץ 24 עומד בתור וערוץ 23 עיניו כלות למה הוא לא מצטרף.
זו הבטחה, אם הבטחות של מדינת ישראל לא שוות תגידו לנו, שנדע.

מה שאתה אומר שהבטיחו לכם שיהיו רק הערוצים הנוכחיים, אם יצטרף בעל רישיון לשידורים בעתיד אתה לא מוכן שהוא ייכנס - - -

הוא אומר שזו הייתה הבטחת ממשלה.

הייתה לכם הבטחה שלטונית.

מי שיצטרף בעתיד, בהיותו בעל רישיון מסחרי מלא, כפי שמוצע כאן בחוק, גם לזה אנחנו לא מתנגדים. אבל לקחת ערוצים קיימים שאינם ערוצים בעלי רישיונות, יתכבד ערוץ 9 ייגש לקבל רישיון כמו שמציע החוק, יהיה ערוץ כמו כולם ויעלה על ה- dtt.

מי שמגיע כבעל רישיון בהתאם לחוק אתם לא מתנגדים?

לא מתנגדים, בטעות. אנחנו עושים טעויות כל הזמן, כמו שלא התנגדנו להקמת ה- dtt, גם לזה אנחנו לא מתנגדים.

הצגתי באחד הדיונים הקודמים ויש לי את זה כתוב, אני אעביר לכל חברי הוועדה את הציטוטים המדויקים של נציגי האוצר, גם בוועדה עצמה. המהלך נקבע כמהלך שנועד לייעל את הפצת השידורים הפתוחים, מה שעמד מאחורי זה עמדת משרד האוצר שאמר חבל לשלם על אנלוגי נחליף לדיגיטאלי. אותם נציגי האוצר באו ואמרו זו מטרת ה- dtt לייעל את ההפצה ולתת ערוצים שאמורים להיות באוויר ולא מגיעים, כמו ערוץ 10 ואחרים, שיוכלו לקלוט אותם באמצעות אנטנה פשוטה, כך הציג את זה האוצר.


הבטיח לנו, בכתובים, מסמך שאני מוכן להעביר לוועדה, סיכום שאומר שתמורת תמיכתנו, ערוצים נוספים לא ייכנסו ל- dtt אז כל אלה זו לא הבטחה, זה הרבה מעבר להבטחה. הציג את זה היטב מנכ"ל הכנסת, יש תזה, יש לזה מימון, יש היגיון שעומד מאחורי ה – dtt ואז לא עוברות כמה שנים, בחלוף שנה כל המערך הזה משתנה , הכול בשם הרפורמה הזו שקוראים לה רישיונות שמיד קופצים אחרים ורוצים לעלות לפלטפורמה.


המדינה הבטיחה שזו לא תהיה פלטפורמה מתחרה לשידורים הרב ערוצים במימון המדינה, כך היא הבטיחה. לצערי הרב, השידורים הרב ערוצים הם לא שידורים מרוויחים כך שאף אחד לא יכול להגיד שהם יכולים לשאת תחרות בחסות המדינה. בפעם האחרונה שהמדינה התחרתה בסקטור הפרטי, תבל קרסה. זו הייתה הפעם האחרונה שהמדינה החליטה, באמצעות חברה ממשלתית, להכניס תחרות. המדינה לא יודעת להתחרות בצורה הוגנת.

באמת נוצר משהו בטלוויזיה הרב ערוצית שהוא נהדר, הוא מצוין עם הפקות מקור שהוא טלוויזיה מגוונת, הכי דיגיטאלי באירופה, הכי מתקדם, עכשיו מקלקלים את זה הכול בשם הרפורמה שאף אחד לא מסביר לי למה זה טוב לצופה, למה זה טוב ליצירה, הרי נצא מפה ונחזיק את הראש ונגיד מה לעזאזל נעשה פה, הכול בשם הרצון לשנות ולא לעשות מכרז. הצופה לא ירוויח מאומה, רק יצא לו רע מזה.

היוצרים יושבים ושותקים אבל כל מנוי שנגרע מהטלוויזיה הרב ערוצית ועובר ל- dtt זה מנוי שבגינו אין הפקות מקור.

אני מבקש הבהרה בעקבות הדברים שנאמרו, העמדה שלנו הייתה בהקמה וגם היום, המערכת הזו הוקמה עבור הערוצים הפתוחים הציבוריים דאז ואם יקומו חדשים. גם אז, וזה מתועד, העמדה שלי הייתה חד משמעית, התנגדנו לכניסתם של ערוצים שהם אינם עונים על הקריטריונים הללו , אנחנו עדיין סבורים שאין זה נכון לפרוץ את המערך הזה. המערך הזה צריך לשרת את הערוצים הפתוחים הציבוריים שמראש בעצם הקמתם נולדו ככאלה, ידעתם עליהם וידעתם שאפשר שיהיו נוספים.

לכן לא התנגדנו.

וזו העמדה שצריכה להיות, הערוצים הייעודיים זו סטיית תקן מן העניין זה דיון שנפתח, זכותה של הכנסת לפתוח אותו, זכותה של ועדת כלכלה אבל מבחינתנו, ואני מדבר כמנכ"ל הרשות השנייה שאחראי על הערוצים הציבוריים המסחריים לטעמנו צריך לשמור על העיקרון שבעתיו הוקמה המערכת הזו.

ערוץ 1, 99, ו- 23 אלה שלושה ערוצים שצריכים להיות בפלטפורמה הזו, אני לא מבינה, זה יהרוס את הכבלים ואת יס עוד שנתיים נשב פה - - -

וערוץ 9 לא? ערוץ 24 לא?

למה ערוץ 24?

עלו הצעות. את לא בעד הכנסת ערוץ 9?

אני לא מדברת על ערוץ 9.

אפשר להסביר למה 24 כן?

אם חבר הכנסת שאמה ירצה להסביר לך, הוא יסביר.

זה נושא מאד חשוב ואנחנו צריכים להתייחס אליו ברצינות, זו הקמת פלטפורמה נוספת. אם כך, אולי נקים פלטפורמה נוספת כמו יס והכבלים, ניקח הרבה כסף עבור הזיכיון של הפלטפורמה ונעשה מזה כסף בתור מדינה. אני קצת בבעיה עם כל הסיפור הזה.

הרבה זמן לא הייתי תמים דעים עם אנשי הוט ויס כמו בויכוח הזה. אני רואה את הניצנים של ישיבות אל תוך הלילה של ועדת הכלכלה כדי להציל את הוט ויס מסף קריסה, שמה שהיה סביב ערוץ 10 יהיה כאין וכאפס לעומת מה שהולך לקרות כאן.


אני חושב שכל הרפורמה היא פרו ברודקסט ואנטי טלוויזיה רב ערוצית. כל תוספת ל- dtt מעבר לחמישה, למה הוט ויס לא התנגדו לפני שנתיים, כי הם לא היוו תגר על עצם קיומם, כי אמרו, 33, 99 אלה ערוצים שלא סכנו אבל פתאום עכשיו לעשות העצמה כזו ולהוסיף עוד ערוצים. אני שואל, למה רק 9?

מי אמר לכם 9?

המדינה החליטה שיש חמישה ערוצים ייעודיים, להפך, האוריינטציה של 24 היא יותר ברודקסטית מאשר ערוץ 9. ערוץ 9 מפולח לקהל יעד מאד מצומצם, המדינה החליטה של- 24 יש קשר - - -

מה אתה אומר בעצם?

אני אומר שחברי הכנסת צריכים לדעת שאם מכניסים את ערוץ 9 הם צריכים להכניס את כל הערוצים הייעודיים ואני מתנגד. המשמעות היא בדיוק כמו שחברת הכנסת אמרה, המדינה מממנת פלטפורמה מתחרה להוט ויס ויש להם עוד מתחרים מתחת לדלת.

אתמול הוועדה דנה בערוץ הייעודי בערבית, הוא על פי חוק צריך.

על זה אין ויכוח.

אין לכם התנגדות לערוץ ייעודי בערבית.

אין ויכוח וזה גם בחוק.

התשובה היא לא, אין לנו התנגדות.

זה היה במקור, אנחנו לא יכולים לטעון על זה שום דבר, אלה כללי המשחק. הערוץ הייעודי בערבית בחוק עובר לרשות השנייה לאחר שנתיים והופך להיות ערוץ פתוח. לכן מראש זו תכליתו.

הסיבה המהותית שהוט ויס לא התנגדו לפני שנתיים כי אמרו להם שמדובר בחמישה ערוצים שלא מאיימים עליהם מבחינת הצפייה ומבחינת הרייטינג, עכשיו להוסיף עוד חמישה ערוצים? תזכרו נתון משמעותי נוסף, הטכנולוגיה לפתחנו מאפשרת בעוד שנה שנתיים עוד חלופה שתתחרה ראש בראש בהוט ויס והיא טלוויזיה באינטרנט.


טלוויזיה משמעותית ממשית לא רק קבצי טלוויזיה קטנים, זה עוד איום על קיומה. אתה מסתכל על כל האיזון, על מהות הרפורמה, פרסום – אולי כן אולי לא- ואם כן כשהמשיח יבוא, אין שום הצדקה להוסיף, מעבר לחמישה האלה עוד ערוצים, ואם מוסיפים את ערוץ 9 צריך להוסיף את כל הערוצים הייעודיים וצריך לחשוב על זה פעמיים.

אני יועצת התוכן של ערוץ 98 הערוץ הקהילתי, מה שהיה פעם ערוץ מקומי והפך להיות ערוץ ארצי. בהמשך למה שנאמר, זה לא ערוץ ציבורי אבל זה ערוץ של הציבור. זה הערוץ היחידי בישראל שגם הוט וגם יס השתתפו ביוזמה להפוך אותו לערוץ ארצי, ערוץ היחיד בישראל שמפיקים אותו 2500 מתנדבים שהציבור עושה אותו.


אני חושבת שהמקום הנכון לערוץ הזה הוא להיות בחבילה הזו. הציבור לא צריך לשלם על מה שהוא עצמו עושה. בערוץ הזה יש שני עוגנים מקצועיים, אחד זה חדשות 2 שמשודרות בכתוביות לטובת ליקויי שמיעה והחדשות האזוריות שמשודרות בהפקת רשות השידור. מעבר לזה, זה ערוץ שמשדר 24 שעות על ידי מתנדבים מגילאים שונים. יש רצועה לצעירים בני נוער, אנשים עם אג'נדה, מתנחלים, שמאלנים מכל הכיוונים כל העדות ובשפות שונות. אני חושבת שערוץ כזה הוא לא ערוץ ציבורי אבל הוא ערוץ של הציבור שצריך להיות חלק מהחבילה.

למזלי יש לי זיכרון טוב ואני מבקשת לחדד כמה דברים. ה- dtt עבר בהחלטת ממשלה במסגרת מחליטים שהציג אותה שר האוצר דאז בכנסת, או ב- 2004 או ב- 2005, שר האוצר דאז ביבי נתניהו הוא הציג את זה בכנסת ואמר ה- dtt לא נועד להיות פלטפורמה נוספת, אפשר לקרוא את זה בדברי הכנסת, זו הייתה כותרת במעריב עסקים.
זאת הבטחה שלטונית, שר האוצר הציג את ה- dtt כמערך הפצה ולא כפלטפורמה מתחרה.

תוכלי להעביר לנו את זה, אני לא מכיר את האמירה הזו.

צריך לבדוק את הסטטוס, אם באמת נאמרו דברים מפורשים, אנחנו לא יכולים לשבת ולשבץ ערוצים.

מר אילון דיבר על הבטחה של פקיד והגברת רפאלי מדברת על הבטחה של שר.

אם יש להם הבטחה אנחנו סגורים על ששה וזה הטווח ונגמר.

פלוס ערוצי ברודקסט פתוחים.

אנחנו די מוגבלים.

יש הבדל גדול בין האמירה שלא תהיה פלטפורמה שלישית מתחרה להוט וליס לבין השאלה בדיוק אלו ערוצים יכללו באותה חבילה מצומצמת, הבדל גדול בין האמירה שה- dtt לא יהפוך לפלטפורמה רב ערוצית נוספת מתחרה להוט וליס לבין השאלה אלו ערוצים בדיוק ייכללו באותה חבילה מצומצמת.


ככל הידוע לי ואני גם זוכר את הדיון לפני כשנה וחצי, אם הייתה הבטחה שלטונית כלשהי היא ניתנה בחדרי חדרים ולא כאן, שלמשל ערוץ 9 לא ייכלל בחבילה.


להבדיל ממה שנאמר פה, ראינו את זה פעם אחר פעם שאנחנו מעיינים באותה רשימה, אין כאן שום משנה סדורה , יש ערוץ ייעודי בערבית שלא כאן, יש בעלי רישיונות שלא קמו ויש ערוץ 33 שלא ברור למי הוא משדר. יש בליל של ערוצים ללא משנה סדורה.


מה שהוט ויס אומרים לכם ברוב דרמטיות ובמן תחושת קטסטרופה ממשמשת ובאה שאסור לחברי הוועד להתכבד להיכנס לעובי הקורה ולהחליט אלו ערוצים ייכללו באותה חבילה מצומצמת. השאלה היא לא אם זו אתה חבילה שרשומה בהצעת החוק או אם ערוץ 9 תיכנס רחמנא ליצלן. השאלה היא לפי שיקול דעתכם אלו ערוצים צריכים להיכנס ואני מתנגד לזה שאולי בגלל מישהו חושב שאם קיבל הבטחה בחדרי חדרים, שלא יהיה דיון ציבורי, ושחברי הוועדה יהיו מנועים מלהיכנס לשאלה בכלל אלו ערוצים ייכללו בחבילה.

בעניין האחרון אתה יכול להסיר דאגה מליבך, נכנסנו כבר והגענו לסוג של מיצוי של הדיון ומנהלת הוועדה רשמה אחד אחד את חברי הכנסת, שהם נציגי ציבור, הם לא עובדים אצל בעלי ההון או בחברות הכבלים והלוויין או אצל הזכייניות. אנחנו מקבלים פניות ואנחנו נשקול מה לעשות עם זה, מה אתה מוטרד? האוצר הוא לא נציג ציבור, שר האוצר הוא נציג ציבור. אני אשמח לשמוע את עמדתו מפי הנציג שלו.


אגב, אני מודיע לוועדה שלא שמעתי את עמדת שר האוצר בנושא הערוצים הנוספים. שמעתי את עמדת משרדו אבל לא שמעתי את עמדת השר. בניגוד לזה שמעתי את עמדת שר התקשורת.

הוט ויס הם גופים גדולים חזקים ומצוינים. אם ערוץ 9 יהיה במקום ערוץ 33 באותה חבילה זה לא מה שיגרום לקטסטרופה בעולם התקשורת. למרות הדרמטיות ואפילו האגרסיביות והבוטות של הדברים של נציגי יס זה לא כך ולא צריך להיבהל מזה יותר מידי.


אני מזכיר לכם שערוץ 9 אין הבדל, זה ערוץ מסחרי בדיוק כמו הערוצים האחרים, ערוץ 2 ו- 10 והוא מתחרה אתם על אותו שוק פרסומת. הרעיון שצריך לעשות אבחנה, האבחנה הזו לא קיימת. כיום מתמודדים בדיוק כמו אותו שוק על אותו קהל.


דבר שני, הדברים שנאמרו על ידי מנכ"ל יס שכביכול לערוץ 9 אין שום מחויבויות, הם דברים מפאת כבודו אני רק אומר שהם פשוט לא נכונים. לערוץ 9 יש מחויבויות, גם בתחום הפקות המקור באופן יחסי הן כבדות יותר מהרבה גורמים אחרים שנתונים בהסדרה.

בשביל הפרוטוקול בשביל להציג את הדברים בצורה יותר מדויקת, הנושא לא נדון פה פעם ראשונה ולא בחדרי חדרים, גם כאשר הנושא עלה פעם קודמת, כשישבנו פה ודנו בהצעת החוק, גם אז ערוץ 9 ביקשו להיכלל במסגרת ה- dtt , בכל הסבבים הנושא עלה, הוא נדון והנושא הזה הוכרע. זה שבכל פעם מנסים לעלות ולפתוח את זה שוב, זה אולי טוב מבחינת ערוץ 9 אבל לומר עכשיו שהנושא נסגר בחדרי חדרים אני חושבת שזה מטעה ולא משקף נכון את מה שהיה בדיונים פה. מעבר לכך, העמדה של הממשלה, לרבות שר האוצר היא הכחול שמונח לפניכם.


נקודה אחרונה, אני אומרת שוב, לא סגורה הדרך בפני ערוץ 9 להתכבד ולגשת לרשות השנייה לדפוק על מרדו של מנשה ולקחת רישיון. או אז אתם תעמדו במחויבויות שהרשות השנייה תקבע ותוכלו להיות ב- dtt. נגשתם למכרז במסגרתו אתם ידעתם שתשדרו על גבי הפלטפורמה של הוט ויס ולא על גבי שום פלטפורמה אחרת. לא הייתה לכם שום סיבה לחשוב אחרת, לא מדובר בערוץ ברודקסט.

יש הצעת חוק לדמי המעבר, יישבה משותפת על ועדת העלייה והקליטה, תשמרי טיעונים לעניין הזה, מה הם לקחו, מה הם ידעו כשהם נכנסו, אלה טיעונים חשובים. עו"ד אברמוביץ תדע לך שהגברת נויפלד העלתה פה דבר שקצת הקדים במידה מסוימת את הדיון של שבוע הבא, זו אמירה, ישנה הצעת חוק. שפוטרת את ערוץ 9 מדמי מעבר.

ועוד בהרכב ועדה מיוחד מאד.

הרכב שנקבע על ידי ועדת הכנסת.

על זה נקרא, הוא שאמרנו

וכך שהכול פתוח...

נקודה אחרונה, אם וככל שמבקשים להעלות ערוץ נוסף ל- dtt שדובר שפה רוסית אני לא מצליחה להבין למה לערוץ 9 יש יתרון על כל גורם אחר.

מאחר והאוצר מנסה לקדם איזושהי הצעה הזויה להכניס תשתית דיגיטאלית לרדיו בעלויות של עשרות מיליונים של שקלים, 60 מיליון, הייתי מציע הצעה יורת טובה, אם כבר מדברים על ה- dtt. בערוץ אחד, על הפלטפורמה הזו אפשר להכניס את כל תחנות הרדיו האזוריות והארציות שתיקלטנה בכל רחבי הארץ באיכות טובה. בערוץ 1 אפשר להכניס מבחינה טכנית, על ערוץ dtt אחד אפשר להכניס את כל תחנות הרדיו במדינה, אחד מהשש, אז אפשר להוזיל את העלויות והמדינה לא תצטרך לשלם למקים הפלטפורמה, אגב, בניגוד לחוק. בזמנו, כשהחוק הזה עבר במסגרת חוק ההסדרים, נאמר שזו לא הצעת חוק תקציבית, ועכשיו האוצר, בדרכים עקלקלות מנסה לדחוף סכומים שירדו מתקציב המדינה לטובת מקים התשתית הדיגיטאלית בנושא הרדיו.


אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שהתאחדות תחנות הרדיו מבקשת להיות על הפלטפורמה הזו יחד עם כל תחנות הרדיו, על הפלטפורמה הדיגיטאלית, כדי שהתחנות האלה תיקלטנה בכל רחבי הארץ כמו שאני חושב שיש קונצנזוס גם באוצר.

כלומר שיש לכם כסף, מעניין, 60 מילון, מר מסינג, זה לא דבר בעייתי, 60 מיליון זה יותר מהפער שהציג מר סמירה, 5 מיליון מהעודפים שלו. זה מעניין

בהקשר הזה, הרעיון של להפיץ את שידורי הרדיו הדיגיטאלי על גבי פלטפורמת ה- dtt במקום המערך הדיגיטאלי הנפרד, נבחן בהרחבה רבה מאד על ידי המשרדים ועל ידי מומחים שנבחרו לעניין הזה ונדחה מכל וכל על ידי הוועדה.

שום עבודה לא הוגשה בעניין.

אני מבקש הבהרה בעניין הרדיו, הדיון על הקמת רדיו דיגיטאלי אכן מתקיים, יש ועדה עם האוצר ומשרד התקשורת ומר בן בסט הביע דעתו בעניין. גם לנו יש עמדה בעניין, אני לא פותח את הדיון על על הקמת מערכת חדשה.

ההצעה של מר בן בסט יכולה להשתלב והיא מחייבת תיקון חקיקה קטן, בדומה למצב הקיים היום שהמערכות של הוט ויס משדרות את תחנות הרדיו לבעלי ממירים בבתים , אנחנו לא מדברים כרגע על החלופה למכוניות, זה סיפור אח לגמרי ומתקיים עליו דיון רחב. אנחנו חושבים שצריך לשקול, החוק לא מאפשר את זה כרגע, אנחנו סבורים שתחנות הרדיו לבעלי ממירים דיגיטאליים שמקבלים בעלות זניחה, את ה- 25 תחנות קיימות אנחנו יכולים לשדר. לחלק הזה מר בן בסט כיוון וזה דבר לידיעה. באותה מידה שדנים פה בהעלאת ערוצים נוספים למערכת אני מבקש שיישקל העניין של תחנות הרדיו.

אם נחזור לדיון ולא נעסוק בענייני רדיו דיגיטאלי, לעניין המערך ולעניין ההתחייבויות השלטוניות, כפי שהוסבר, עמדת הממשלה הייתה ועודנה שהגופים שאמורים להיות על המערך ה- dtt הם אותם גופים שמדובר בהם בשידור הציבורי, חמשת הערוצים הקיימים פלוס בעלי הרישיון ופלוס הערוץ הייעודי בשפה הערבית.


זו עמדת הממשלה, לכך אכן יועדה הקמת המערכת, לא הייתה שום כוונה, לפחות מבחינת הממשלה, להרחיב אותה לגופים שונים, שיכולים להיות שורה של הצדקות שונות.

אז מי מרחיב אותה?

ההצעות שעלו כאן במסגרת הדיונים, להרחיב את המערך. לעניין ערוץ 9, כפי שהוסבר בדיונים הקודמים, ערוץ 9 זכה במכרז לדבר נוסף, מה שמוצע כאן, ככל שיוסיפו אותו למערך הזה, היא למעשה לתת לו מתנה שלא בדומה למה שהיה לו במכרז, אם רוצים כבר שעלות ההקמה לא תושת עליהם אז בכלל זה ללא שום תשלום ואין הצדקה עניינית לכך לחלק מתנות לערוץ מסחרי שכפי שציין בא כוחו של הערוץ, הערוץ פועל לעניין מסחרי ולא למטרות שמים. לכן בכלל לא ברורה ההצדקה לכך.

מיצינו את הדיון בנושא עלויות המערכת ושדרוגה, ביקשנו מהיועצת המשפטית להכין נוסח חלופי ונדון בנוסח ובשתי ההצעות בישיבה הבאה.

אני רוצה להסביר שאם ההצעה הזו אכן הצעה תקציבית והוועדה בכל זאת תאשר אותה זה אומר שלסעיף הזה יהיה צורך ברוב של 50 חברי כנסת במליאה.

אם תהיה עלות כספית.

נושא ערוץ 9 לא היה בכלל על סדר היום, אנשים דברו על זה. על הנושא של העלויות הכרוכות בשדרוג המערכת , בלי קשר לשאלה מי יועבר במערכת הזו.

אני מבקש מכולם לשמור את הטיעונים בנושא לישיבה המשותפת לוועדת הכלכלה וועדת העבודה והרווחה בנושא רשות השידור –כולם מוזמנים. ועדה משותפת לוועדת הכלכלה וועדת הקליטה העלייה והתפוצות להצעת חוק פרטית העברה ללא תשלום של שידורי ערוץ ייעודי, ביום רביעי הבא בשעה 09:30 בבוקר.

למה זה קשור לוועדת הקליטה?

תשאל את ועדת הכנסת. מספר חברות החדשות, רביזיה של חבר הכנסת שי, הצבענו על הרביזיה ואישרנו פתיחה של הסעיף.

פסקה 51 סעיף 70(א).

תסביר את בקשתך לרביזיה, אמרת שאין בארצנו מספיק מקום לחברות חדשות ללא הגבלה, או למספר גבוה.

אין לנו מספיק אוכלוסייה בינתיים לשמוע כל כך הרבה טלוויזיה ולהאזין לכל כך הרבה חדשות. אלא אם לוועדה יש רעיונות איך להגדיל את האוכלוסייה במדינת ישראל.

זה מאד פשוט, אפשר לדון בזה בוועדת העלייה והקליטה, להעלות את האוכלוסייה זה באמצעות עליה לישראל.

המספרים של העלייה והירידה הם זהים.

ככל שיראו יותר טלוויזיה בישראל תהיה פחות עלייה.

החוק במתכונתו הנוכחי מבקש מכל בעל - - -

ברשותך, אני רוצה רק להפנות את כולם, אנחנו מדברים על עמוד 471 פסקה 44, יש הוספה של סעיף קטן (ג) לסעיף 63 א'. מדובר על כך ששידורי החדשות של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישודרו באמצעות חברת החדשות, בהמשך בעמוד 472 פסקה 51 מוצע להוסיף את סעיף 70 א' שבו נאמר, היו חמישה בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה רשאית המועצה לקבוע כי יחולו כללים שונים מהאמור בסעיפים 63א(ג) אליו הפניתי עכשיו או 63א(1).


דהיינו, כל בעל רישיון חייב שתהיה לו חברת חדשות וכשיש לפחות חמישה בעלי רישיונות שיש להם חברות חדשות, המועצה רשאית לקבוע שמבעל הרישיון השישי ואילך ניתן לפתור אותו או לקבוע הוראות אחרות לגבי קיום חברת חדשות.


בקשר לשני הסעיפים האלה שהוועדה הצביעה וקיבלה אותם, ביקש חבר הכנסת נחמן שי, והוועדה הצביעה על כך, לקיים דיון מחדש באותם סעיפים ועכשיו דנים בנושא הזה.

החשש שלי הוא לא מכך שעוד גורמים ישדרו, אני חושש מזילות של חדשות, כל מי שמכיר את התחום וגם מי שלא מכיר מבין מה הכוונה. כשהתחרות חריפה אנשים יורדים נמוך ועוד יותר נמוך כדי ללכוד ציבור של צופים.


היום אנחנו עומדים במצב שיש לנו שלוש מהדורות יומיות של חדשות בערוץ 1, ערוץ 2 וערוץ 10, אני מניח שאם יצטרפו בעלי רישיונות חדשים והדבר הזה יושת עליהם נמצא את עצמנו עם שש או שבע מהדורות חדשות וזה יהיה לא קהל צופים משמעותי עם כל ההשלכות על התוכן שציינתי.


לכן אני מציע להסתפק כרגע בבעל רישיון נוסף שיידרש לעשות חדשות, כלומר מי שיבוא בתור, מספר 4, גם על זה אני סקפטי אבל ניחא, ואחר כך צריך למצור מחשבה יוצרת או שפותרת לחלוטין - - -

מבעל הרישיון החמישי ואילך.

במקום חמישה בעלי רישיון, יהיו ארבעה בעלי רישיון.

יהיו לנו ארבע מהדורות חדשות.

זה לא מה שחבר הכנסת שי אמר, הוא אמר את הרביעי לחייב ולחמישי לחשוב מה יהיה. זה מה שכתוב כרגע בהצעה הממשלתית. בהצעה הממשלתית כתוב שמהחמישי המועצה רשאית להחליט מה לעשות, זה אומר שהיא יכולה בחמישי להחליט שהחמישי לא יקים חברת חדשות.

אני אומר להוריד את זה מחמש לארבע.

אתה אומר, יהיה אחד נוסף, ובחמישי נראה מה יהיה

אחרי הרישיון הרביעי החדש, הבא בתור, מה יעשה החמישי?

שנראה את השינוי גם במפת החדשות , אני לא רוצה להראות כמי שמגן בכוח כל הגופים.

אבל מה יעשה החמישי? החמישי יקנה מאחד מהארבעה?

אני חושב שבהוט ויס לא צריך מהדורות חדשות.

אנחנו רוצים לדבר על הנקודה הזו

שאלתי בפתיחת הישיבה אם יש עמדה לממשלה וקיבלנו שאין עמדה לממשלה.

מאז הבהלה לזהב לא הייתה בהלה כל כך גדולה לחדשות. אני אומר שצריך להוריד את הסף מחמש לארבע כדי לא לקבע את המצב הקיים כי גם בזה אני רוצה לראות שינוי, יהיו עוד בעלי שידורים יהיו עוד. מהחמש אני אומר שהתיאבון צריך להצטמק, יש לקחת את המשאבים שרוצים כל כך לשים בחדשות ולשים אותם בתכניות ובהפקות אחרות. באמת לא צריך. בדרמות לעומת זאת אין מחסור, יכולים לעשות כמה שרוצים ובעוד סוגים של תכניות ותעזבו את החדשות. עם ישראל יחיה נפלא עם ארבע מהדורות חדשות יומיות.

צריך לחדד, להבנתי לפחות, ונמצאים כאן נציגי האוצר, מה שאתה אומר זה בדיוק מה שכתוב בהצעת החוק. בהצעת החוק כתוב שהרביעי למעשה חייב להקים חברת חדשות, החמישי, לא ברור מה קורה לגביו. בחמישי המועצה יכולה להחליט.

אתה יודע שהוא יחליט שהוא רוצה כי כולם רוצים חדשות, זה כוח.

צריך להבהיר שאם מישהו רוצה בודאי שהוא יכול. אבל אני לא חושב שמישהו מתכוון, אם בא ברודקסט חדש שרוצה להקים חדשות, להגיד לו שאסור לו, זו בודאי לא ההצעה פה. ההצעה היא מכיוון אחר, לחייב אותך להקים חברת חדשות.

אני אומר לא לחייב.

הניסוח לא ברור, היו חמישה בעלי רישיון, קודם כל צריכים להיות חמישה בעלי רישיון שלצורך הקמתם צריכים שתהיה להם חברת חדשות. אחרי שיש לך את החמישה אתה יכול לקבוע הוראות שיחולו על השישי .

לפי החוק אתה מקבל את הרישיון שנה לפני שאתה עולה לשידור. אתה בעל רישיון כשאתה עדיין לא משדר.

בעלי רישיון מתמודדים על האפיק

מחמישה בעלי רישיונות, שאני מניחה שארבעה כבר משדרים לצורך העניין והחמישי הוא רק בעל רישיון שעדיין לא החל בשידוריו, רשאית המועצה לקבוע כללים אחרים, לא כתוב איזה כללים אחרים, לא כתוב שהיא רשאית לקבוע את זה רק לגבי החמישי. לכן אני אומרת שזה לא ברור.

אני לא חושב שהכוונה הייתה רק לגבי החמישי כמובן שיש היבטים של שוויון ושל מבנה השוק שתצטרך המועצה לשקול באותה עת, אני לא חשוב שזה משהו שאפשר לקבוע מראש.

אולי המועצה רשאית לקבוע בכלל שאף אחת מהחברות לא ישדרו חדשות. טוב שחבר הכנסת שי ביקש דיון מחדש כי זה רק מראה עד כמה הסעיף הזה לא מנוסח טוב.

אני רואה את התמונה שמועצת הרשות השנייה ממתיישבת לדון בכל המכלול ואז יתחילו להופיע חדשות 2 וחדשות 10 עם הגדרות חדשות ויתחילו להיות ויתורים.

מדובר בחסרות החדשות שזה כמעט נשמת אפו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ברודקסט. המחוקק קובע את העקרונות ואז, שיש בעל רישיון חמישי, לא משנה מה המחוקק קבע בחקיקה ראשית, המועצה תשב ותחליט החל מבעל הרישיון הראשון מה יקרה. אני כמעט מודה לך שפתחת את הדיון מחדש בסעיף הזה. לא קראתי אותו בצורה נכונה.

האמת, כשאני מעמיק בזה, כנראה שיש יותר ממה שחשבנו בסעיף הזה, אני הייתי מוטרד רק מאינפלציה של חדשות ומההשלכה הציבורית על זה, דברנו לא פעם גם על ההשלכה החברתית על מהדורת שבט, אבל זו לא הוועדה לעניינים סוציולוגיים נעזוב את זה למרות שגם זה חשוב בעיני, לא לפורר את הקונצנזוס עד לשלושה ארבעה אחוז, בעיני זה גם חשוב, אבל זה כרגע לא עומד על סדר היום.


ארבעה יהיו מחויבים, מי שיצטרף רביעי ידע שהוא חייב לעשות חברת חדשות. נקודה. החמישי ואילך, צריך להוסיף בסעיף שצריך להביא את זה לוועדתה כלכלה שגם בכנסת יהיו מעורבים בעניין, זה לא יישאר רק לרשות, עם כל הכבוד שיש לי למועצה. דבר שני, צריך לאפשר גם- אמרת נשמת אפם – ואני אומר אולי יום אחד נזכה לערוצים במדינת ישראל שלא רק חדשות אלא יש בהם גם תכנים אחרים וזו תהיה נשמת אפם.

יש 150 כאלה, זו ההבחנה בין ברודקסט לנישה.

אני מבקש הבהרה, בעקבות הדיונים שהיו על הנושא והדיון הנוכחי שהתפתח, אני ממש מצטרף לדברים של עורכת הדין בנדלר על החשיבות והמאפיין של ברודקסט, וזה הרעיון לשמר את הייחודיות של הערוצים הללו לעומת הערוצים האחרים. שאלה שמסתתרת מאחורי העניין היא בעצם ההערכה בכמה ערוצי רישיון יעלו.


אנחנו דנים מי ישב ליד הנהג כשאף אחד עוד לא זכה באוטו. אנחנו מדברים על ערוץ רישיון ברודקסט חמישי. אנחנו היום נמצאים בעידן של שני ערוצי ברודקסט מסחריים והם יהפכו להיות בעלי רישיון ואנחנו מדברים על עוד שלושה, חמישה ערוצי ברודקסט.

לא חישבת את ערוץ 1, זה ארבעה ולא חמישה.

זה לעניין הספירה של חברות החדשות. האם אנחנו באמת סבורים שתהיה אינפלציה כזו של ערוצי ברודקסט בעלי רישיון עם כל המחויבויות, אנחנו דנים על הערוץ החמישי והשישי, אנחנו כולנו נשמח מאד אם יהיו שלושה בעלי רישיונות בנוסף לערוץ הראשון, זו פחות או יותר ההערכה הכלכלית האופטימית.

שלושה זה מה שיש היום.

אנחנו מדברים על ערוצי ברודקסט, היום יש לנו שניים.

כל הרפורמה הזו זה כדי שרשת וקשת יהיו נפרדים?

אתה אומר שההערכות האופטימיות הן שלא יצטרף אף מתחרה חדש.

זה לא מה שאמרתי. לא דברתי לגופם של קבוצות ולגופם של תאגידים ומי יתמודד ומי לא יתמודד. כרגע יש שני ערוצי ברודקסט, כאשר נעבור לרישיונות, הציפייה שיהיו לפחות שלושה כי אם נבנה רפורמה שמשאירה רק שניים, בודאי לא הועלנו אלא הפחתנו את היקף העשייה. לכן אנחנו צריכים להוביל רפורמה שתאפשר לפחות שלשוה עד ארבע, זה סדר גודל סביר לחברה ולעוגת הפרסום ולמה שמתקיים כאן היום.

אם נבנה רפורמה שתנציח שניים בעלי רישיונות במקום שיישארו בעלי זיכיון בודאי זה לא חכם. לגבי מי –אני לא חושב שזה נכון יהיה כרגע לדבר קשת או רשת, זה לא השלב הזה אבל זו בהחלט אופציה. מבחינתי, אם יהיו שלושה זה בהחלט ראוי מבחינת הרשות השנייה, שלושה בעלי רישיונות ברודקסטרים שעמדו במחויבויות זה יהיה ראוי מאד, וטוב מאד אם שלוש חברות חדשות, בנוסף לחברה הקיימת שלה ערוץ הראשון, זאת אומרת ארבע חברות חדשות.

לך אני רוצה להגיד, חבר הכנסת שי, אם יהיו ארבעה , שזה נראה לי חזון אחרית הימים, ואם תהיה עוד חברת חדשות, בשביל לשמור על העוגן של ברודקסט, גם זה חשוב ושווה במצב הכלכלי הנוכחי.

כל הרפורמה שאנשים מבזבזים את הזמן הזה, היא להפריד בין רשת לקשת?

הם יתמזגו ויעלה ערוץ שלישי חדש.

חבר הכנסת שי, פתחת סעיף, מה אתה מבקש? יש לך נוסח חלופי?

לא ניסחתי משפטית כי אני סומך על היועצת המשפטית של הוועדה, אני רק מציג את העקרונות אחר כך אני בטוח שאפשר יהיה לנסח אותם. אני אומר שבמקום חמישה יופיע פה ארבעה, ולא צריך לדרוש את זה, אם הם יתעקשו להופיע עם חברת חדשות אני לא אאסור את זה עליהם. הוא בא בעל חברה ואומר אני לא אוכל להיות בעל רישיון בלי חדשות ניתן לו, זו לא צריכה להיות דרישה. לעומת זאת, אפשר שהוא יציע תכנים אחרים בהשקעה דומה, מקבילה. ארבעה כולל ערוץ 1.

שכחתם משהו שאף אחד לא מדבר עליו, יש ערוץ חדשות ייעודי, אתה מתכוון לעשות עליו מכרז? יש ערוץ ייעודי בחדשות שאמור לצאת, אתה שותק בינתיים אבל בטח תדבר על זה. כמו שכבלים ולוויין באו עם ההצעה או אם ירצו להקים מחדש מכרז לערוץ הערבי, אני מניחה, לא דברתי אתו, שיבואו גם עם מכרז לערוץ החדשות שאמור היה להיות. זאת אומרת אמור להיות ערוץ שלם במדינת ישראל, עוד לפני כל הדברים שיש לנו פה.

מה זה אמור?

גם לך אין עכשיו שום דבר, זה בדיוק מה שאין לו.

מה זה לי אין? יש היום שלוש חברות חדשות.

אין לך את השלישי ואין את הרביעי ואין את החמישי. דבר שני, כשאנחנו הופכים רישיונות יהיו שתי אופציות לערוץ שרוצה לגשת עם חדשות וערוץ שרוצה לגשת בלי חדשות? דבר ראשון אני שואלת האם תהיה אופציה שתהיה אפשרות לגשת לערוצים שרוצים להיות ערוץ ברישיון עם חדשות ותהיה אופציה לזה שרוצה לפנות בלי חדשות.


שאלה נוספת, האם תהיה הגבלה לאותם ערוצים שמותר יהיה להם לגשת עם חדשות ולערוצים ללא חדשות לא תהיה הגבלה בכלל.

זה גם צריך להיות כתוב, חבר הכנסת שי, שלמרות שהיא למחויבת להקים חברת חדשות היא תהיה מחויבת לשדר חדשות.

זה מאזן את הבעיה שהעלית.

שאלה נוספת, אם אנחנו אומרים שמי שאנחנו רוצים לחייב שיעשה חדשות, אם אנחנו מחליטים שיש לושה ערוצים והם כולם חדשות, נגמר הסיפור ואת האחרים אנחנו לא מחייבים, אבל אם הוא רוצה הוא יכול. למה הכבלים והלוויין לא יכולים אם הם רוצים? זה ממש בלבול גדול.

ההערה של חבר הכנסת שי מאד נכונה וגם בוועדת מרדכי דובר בהתחלה על ארבעה ערוצי חדשות ולא על חמישה. אני מסכים שהסיפור הוא לא עוד חברת חדשות אלא חדשות אחרות מסוג אחר וצריך להשקיע פה קצת יותר מחשבה.

חדשות טובות, חדשות חיוביות, חדשות פריפריאליות, כל פעם מוכרים משהו אחרץ. ..

אם כבר מוסיפים עוד חברת חדשות, עם כל ההשקעה העצומה, הסבירות היא שזה לא יהיה אותו דבר אלא זה יהיה משהו קצת אחר.

מה הכוונה קצת אחר, מהדורת חדשות היא מהדורת חדשות. כל מהדורות החדשות שמשודרות נראות אותו דבר ופותחות עם התאונה בערבה. זה סדר היום הלאומי פחות או יותר. למעט סיפור שיש לערוץ 10 על שחיתות ברשות הפלסטינית או סיפור שיש למבט על הארכת כהונתו של הרמטכ"ל וביום אחר יש לערוץ השני סיפור על גניבת עציצים בכנסת. אלה היו פחות או יותר הדברים השונים אבל שאר הדברים היו כמעט דומים. אני מתנצל אם טעיתי במשהו.

חדשות אחרות לא במובן של חיוביות או פריפריאליות, יש למועצת הכבלים והלוויין מכרז לערוץ חדשות ייעודי במתכונת ה- CNN שהכיוון לו יהיה לא מהדורת חדשות מסכמת בפריים טיים, אלא פריים טיים לאורך כל היום. כל התפיסה החדשותית שלו היא אחרת, סוג של רשת ב' טלוויזיוני והמכרז הזה יצא לדרך ואני מאד מקווה שהוועדה הזו תמצא את הנוסחה איך אנחנו משלבים את המכרז לערוץ חדשות ייעודי יחד עם כן לאפשר לכבלים וללוויין לשדר חדשות. לרוב המדינות בעולם המערבי יש חדשות בכבלים ובלוויין, אני יכול לשלוח לכם את הרשימה המדויקת של כל המדינות שיש להם חדשות בכבלים ובלוויין. לפני שמפנטזים על חברת חדשות שישית ושביעית עדיף שיהיה בכבלים ובלווין חדשות

במענה למה שאמר ניצן חן כבר היום יש אפשרות לשדר ערוץ חדשות בכבלים ובלוויין, השאלה שעומדת על הפרק האם הוט ויס יכולה לקחת חלק בהפקה של אותו ערוץ. זה לא קשור למספר המהדורות. אני חוזרת לשאלות של חברת הכנסת שמאלוב, ואני אשמח לענות עליהן.

שמת לב שהיא שאלה אותי...

ההצעה שהביאה הממשלה מאפיינת את ערוץ הברודקסט בזה שיש לו שידורי חדשות, זו התפיסה, שזה לא ערוץ בידור ולא רק ערוץ דרמה, אלא ערוץ שיש בו תמהיל ומגוון, לרבות שידורי חדשות. לכן החובה, כמו שמופיעה היום, היא שכל בעל רישיון ישדר שידורי חדשות. איך היא תשדר את שידורי החדשות, כבר היום החוק במתכונתו מאפשר לרכוש שידורי חדשות ולא מחייב את בעל הרישיון, בעל הזיכיון להפיק אותם בעצמו.


שאלת שאלה מצוינת לגבי ההבחנות כי למעשה אנחנו יוצרים בעלי רישיון מסוג א' לעומת בעלי רישיון מסוג ב'. רישיון מסוג א' ישדר שידורי חדשות, בעל רישיון מסוג ב' לא ישדר שידורי חדשות. מעבר להוצאה שכרוכה בזה, שנוצרת פה דלתא חוסר שוויון בין התנאים שחלים על בעל רישיון א' לבעל רישיון ב', ז\ה נותן אופציה שאני לא מצליחה להבין איך אותו בעל רישיון יבוא ויבחר , האם תהיה לו זכות? האם תהיה לו חובה? זה יוצר בעיות בפני עצמו.

אנחנו נכתוב את זה.

זה נוטל גם את העוקץ מהמאפיינים המיוחדים שיש לאותו ערוץ שגם משדר שידורי חדשות. שוב אני רוצה להזכיר את האינטרס הציבורי כי אנחנו נותנים לבעל רישיון לעשות כל מיני דברים, לשדר שידורי פרסומת ואנחנו הציבור מקבלים משהו בתמורה, מה אנחנו מקבלים בתמורה מעבר לאותן הפקות מקור שהיוצרים פה עומדים ומגנים עליהם בצדק, אנחנו גם מקבלים את הזכות לקבל שידורי חדשות. זה אינטרס ציבורי שאנחנו באים להגן עליו שהציבור יקבל כמה שיותר מקורות זה פלורליזם מאד חשוב, גם לעניין שידורי החדשות.

אם הוא יכול לקנות חדשות, יכול להיות שמחר יהיה את ערוץ החדשות הייעודי שיגיד, אני אמכור לכם, ואז אותם ערוצים שיכולים לשדר ימכרו את אותם חדשות, אז לא הבנתי מה עשיתי בזה שאותו ערוץ עושה לשלושה ערוצים אחרים חדשות זהות. שאלה שנייה, כשמדברים על ה- dtt הנוסף ב- dtt הנוסף יורד הברודקסט או ששידורים נוספים?

תלוי בכם. עמדת הממשלה היא חמישה ערוצי ברודקסט פתוחים לציבור

בטח חמישה ערוצים... אמרתי את דעתי לגבי ה- dtt אבל אני רוצה להזהיר את הוועדה שאם אפשר יהיה להכניס ל- dtt בעל רישיון שלא חייב לשדר חדשות, יכול להיות שמחר הוא יעשה ערוץ E שיתחרה בכבלים ובלוויין ואז תסלחו לי מאד, נהיה על הפנים.

אני מצטרף לדברי חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ, הסוף אכן נכון ולכן אמרנו שבחבילה שלה ערוצים הפתוחים צריכים להיות מאפיינים, ערוצים ברודקסט עם העוגנים, אמרה את זה דנה מצוין, כדי לייצר את ההבחנה ולשמור על האיזונים בתעשייה. נדרשנו לעניין ובהצעת החוק נכתב שהחל מהערוץ החמישי יישקל העניין, היו כמה סיבות, האחת, באמת אף אחד לא חשב שנגיע לערוץ ברודקסט חמישי אז אמרו, נראה מה יהיה. שתיים. אמרו שהגוץ המקצועי ישקול ויביא המלצות, עם ועדת כלכלה או בלי ועדת כלכלה, אני לא חושב שכדאי להתערב בתוכן - - -

זה לא תוכן ולא עוגן

תתערב. מה ההבדל בין ערוץ בידור שייתן לך בידור - - -

כי ברודקסט מכיל עוד כמה תכנים חוץ מבידור. אם אתה רוצה להפוך את זה לשיעור בתקשורת אני מוכן. יכולים להיות ערוצים מגוונים ואין בהם אלמנט חדשות. יכול להיות שהחדשות יהיו דקה מארבע שעות.

דברת קודם על חיזוק הקונצנזוס, במדינת ישראל, כאשר הצופים שלה שועים אחר ערוצי ברודקסט ואתה מגיע להיקפי צפייה בפריים של 20% ו- 30% ושל 40% ו- 50%, כדאי שנבטיח שיהיו שם כמה דברים מלכדים ושלא יקרה מצב שיהיו ערוצים כאלה בלי חדשות. אני יכול לספר לך מה קרה בתחנות רדיו אזוריות כשהחליטו לספק בידור בלבד ונמנעו מלתת מהדורות חדשות. היו לנו ימים של פיגועים שבני נוער שהאזינו אך ורק לערוצים הללו בכלל לא ידעו מה קרה במדינה הזו. כדאי שנשמור על העוגן הזה.

תחנות הרדיו האזוריות משדרות חדשות.

בודאי כי תיקנו את העניין.

עדיין מי שרוצה לשמוע מוזיקה במקום חדשות, רשאי לשמוע.

אבל כשאיפה לאומית, כמצב חברתי אנחנו מעוניינים שיהיו ערוצי פריים שאחריהם יש צפייה שאין לה אח ורע ויהיו להם כמה עוגנים מאד בסיסיים שמתרחשים היום ומתרחשים בצורה מאד יפה.

חבר הכנסת שי, מה אתה מבקש מהייעוץ המשפטי של ועדת הכלכלה לנסח?

שהיו שלושה במקום חמישה בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה או יותר, רשאית המועצה לקבוע כי יחולו כללים שונים מהאמור בסעיפים כך וכך, באישור ועדתה כלכלה.

מה יקרה עם הרביעי?

אם יורד המספר צריך לקבע את המבנה הקיים.

אני מציעה כך, היו שלושה בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה או יותר, רשאית המועצה, באישור ועדת הכלכלה לקבוע כי לגבי בעל רישיון נוסף יחולו כללים שונים מהאמור באותם סעיפים ולקבוע - - -

מה בדיוק תחליט ועדת הכלכלה?

היא תאשר את ההחלטה של המועצה.

ועדת הכלכלה תחליט אם כן?

בוודאי.

היא מתערבת אם ישודרו חדשות או לא? הוא כבר קיבל רישיון - - -

מה אתם מציעים?

שהמועצה תחליט לא הוועדה.

זה באישור ועדת הכלכלה.

המועצה תחליט שיהיה פטור מחדשות?

לא, ערוץ ברישיון שיהיה פטור מזה? משידור חדשות, זה לא יכול להיות, אני לא מקבל את זה. מצידי שיקנה ממישהו, לא אכפת לי ממי, אבל שישלם.

חדשות זה עולם ומלואו, חדשות יכולות להיות הפקה של מאה מיליון ₪ כמוש עשוה חברה אחת, 60 מיליון כמו שעושה אחרת, אז אתם קובעים הכול, אני מבין את השיטה, אתם גם קובעים שיהיו חדשות, גם קובעים כמה ישקיעו בחדשות אחר כך תקבעו במה יפתחו את החדשות. גם כשאתה אומר חדשות זה מתפרש על פני קשת שלימה של אפשרויות, חדשות יכולות מבזק של דקה בשעה, ויכולות להיות כותרות ויכולות להיות מהדורות , יש כל מיני הגדרות, אני משאיר את זה לכם להמליץ, בחשיבה יותר כוללת של השוק בישראל באותה נקודת זמן.

אני לא אומר לכם מה לעשות אבל אתם מטילים את כל המחויבויות מראש, כולל ההשקעה הכספית, כולל הכול ואז אומרים נראה איך תעשו את החדשות. אני אומר, תחכו רגע, הכול בנוי על אי ודאות גדולה מאד. אנחנו לא יודעים מה יהיה בערוץ 2, לא ידועים מה יהיה בערוץ 10 לא יודעים כמה יצטרפו, הכבלים והלוויין מתנדנדים. חכו רגע. אני נותן לכם את הגמישות ואתם רוצים בכוח לקבוע כבר סד לעוד חמש או שבע שנים, חכו, מי יודע מה יהיה. יכול להיות שהכול יהיה דרך מסכי המחשב שלנו וכבר לא יצטרכו את כל זה. גם המילה חדשות לא צריכה להיות על פי המתכונת הנוכחית שאתם יודעים מהי, אולי יהיו דברים חדשים, אולי יבוא זכיין ויציע לעשות דברים אחרים, וזה יעלה לו רק 10 מיליון, זה לא יפתור אותו ממחויבויות אחרות. אתם תוכלו להגיד, הוא משקיע רק 10 מיליון בחדשות אני אשקיע בדקומנטציה ובדברים אחרים 40 או 50 מיליון, גם זה יכול להיות.

כמו שאתה רואה היום, הם עושים חדשות אחרות בחלק מהדברים.

אתם תחליטו מה ומי יגיד, אני מציע 10 מיליון לחדשות.

אבל המינימום רשום כבר, הוא מופיע. חברת חדשות זה 50 מיליון ואם זה ברכישה זה 40 מיליון.

לכן אני אומר תעצרו רגע.

עצרנו, זה מה שכתוב. זה המינימום.

זה חל על השלישי, מהרביעי אני פותח את זה בפניכם לחשיבה חדשה. תוכלו להציע הצעות חדשות, זה רק עוד שלב אחד בהתפתחות.

למה זה כל כך חשוב לכם כמשרד המשפטים?

מה שמטריד זה שני דברים, אחד שאנחנו מוותרים על העיקרון שקבענו ואנחנו עומדים עליו, שכל בעל רישיון ישדר חדשות. אנחנו יוצרים פערים בין בעלי הרישיונות.

מהחמישי הסבירות היא אפסית.

מה זה אפסית? יכול להיות שצריך למחוק את הסעיף. חבר הכנסת שי, אם אתה רוצה שכולם ישדרו חדשות, ואתה לא רוצה, יכול להיות שצריך למחוק את כל הסעיף. אבל אז כולם משדרים חדשות.

כיוון שהם אומרים שאין סבירות שיהיו יותר משלושה או ארבעה בעלי רישיון - - -

הם גם חשבו שיהיו מיליארדים מהפרסומות ולא היו.

תשאירי את זה בתור אופציה, אם את קובעת מראש שלושה במקום חמישה, את אומרת שכשנגיע לנקודה של ארבעה תהיה חשיבה מחודשת

השאלה על מה החשיבה המחודשת.

אנחנו הצענו רעיון לחשיבה מחודשת.

פתחתי את הישיבה עם זה שלא קיבלנו את עמדת הממשלה.

יש פה שתי נקודות שצריך להדגיש, צריך לשמור על שוויון בין בעלי הרישיון, צריך לזכור שיש משמעות כלכלית לחובה הזו. אם אתה מוותר לאחד אתה מטיל עליו נטל פחות מאשר אתה מטיל על האחרים. יש לזה שווי כלכלי מאד ברור ואין שום הצדקה שבעל רישיון אחד, שחסך לו הוצאה של 50, 55 מיליון ₪, זה ברמה הכלכלית, זה יוצר הבדל בין בעל רישיון א' לבעל רישיון ב', מעבר לפלורליזם, שאתה לא מתלהב שאני אומרת את זה, אבל יש חשיבות גם לזה.

מעבר לזה, אם אנחנו רוצים לחשוב על המתכונות שבהם משדרים חדשות זו שאלה אחרת. כבר יום יש גמישות, אפשר לרכוש שידורי חדשות באישור המועצה.

אבל אתם קובעים סכומים ומגדירים את הכול מראש.

מי שקבע את הסכומים זה הכנסת, לא אנחנו.

יכול להיות שהפלורליזם מחייב שלכל אחד תהיה חברת חדשות.

תקבל שמחה וששון.

יכול להיות שיש לזה הצדקה ויכול להיות שאין.

אפשר להניח את דעתו של חבר הכנסת שי, אני מאמינה שכל מועצה שלא תהיה, בשלב שיהיו ארבע או חמש בעלות רישיונות, היא תהיה אחראית מספיק כדי לבדוק את מצב השוק בתיקון התוספת שנייה ששם קבועה החובה היא ממילא בסמכות החלטת המועצה באישור ועדת הכלכלה. יש פתרון בתוך החוק שאומר כבר היום, אם המועצה תראה שיש בעיה מבחינת מספר חברות חדשות וזה גורם לה קושי - - -

אני מניח שהיא לא תבוא מרצונה. אני מציע להוריד את זה לשלושה, היושב ראש הציע לדחות את זה לישיבה אחרת, אז תדחו את זה.

אם דוחים אז דבריי מתייתרים, בכל זאת אני אבטא את העמדה. אני מנסה להבין את המהות שמאחורי הסיפור של חברת החדשות לאור מה שאני שומעת פה. אם מה שנקבל בסוף זו חברת אחת שתייצר חדשות וכולם יקנו ממנה, אני לא רואה מה עשינו בכך, דברת על פלורליזם. אם יש אפשרות תיאורטית שאחת תייצר חדשות וכולם יקנו ממנה?

תיאורטית, אם המועצה לא תמלא את תפקידה.

אז מה עשינו בזה?

התשובה היא לא. המועצה תשקול את השיקול של איזון בין חברות החדשות. לא ממציאים את המועצה היום, היא קיימת ויש לה עקרונות, יש מדיניות. עדיין, כל ערוץ רוצה לבדל את עצמו ועדיין הערוצים רוצים את הייחודיות שלהם ועדיין הם מחויבים בעורך ראשי גם כשהם קונים חדשות, כדי עדיין לייצר. אם אתה מוכר חדשות כשיש לך אייטם טוב אצל מי תשים אותו? ללמד אותך שהעניין הזה לא פשוט ויש מורכבות והפלורליזם יישמר.

אנחנו כופרים בקשירה האוטומטית שנעשית פה בין ערוץ ברודקסט לשידור חדשות. כופרים בקשירה הזו. אנחנו, זה האגודה לזכות הציבור לדעת, זו העמדה שלנו, הצגנו אותה בתחילת הדיונים וכיוון שזה עולה שוב אני מבקשת להציג את זה שוב.


למיטב הבנתנו המעבר לרישיונות נועד להגדיר את מספר השחקנים, את מספק הרישיונות. החובה לשדר חדשות מהווה חסם שמרתיעה שחקנים שאולי היו מעוניינים לעשות את זה ולאור החובה הזו הם יירתעו ולא ייכנסו ואנחנו מחמיצים.

העמדה שלכם מפתיעה אותי, כל העיקרון הוא לפתוח את השיח הזה.

כלומר האגודה לזכות הציבור לדעת פועלת להגדיל את הדעת בענייני ריאליטי ובידור, חדשות לא צריך לדעת.

זה כמו שתתנגדו לעיתון מסוים.

זכות הציבור לדעת בבידור אבל לא בחדשות.

שתינתן האפשרות למי שרוצה אבל להכריח לשדר חדשות ובסכומים מסוימים ועם מגבלות כל כך מדויקות...

את רוצה שהם ישדרו רק הישרדות או האח הגדול?

אתה בסופו של דבר נשאר עם אותם שחקנים תחת הכותרת של רישיונות. המטרה היא להגדיל את השחקנים, לא? כמו שאמר חבר הכנסת שי, יש עוד דרכים להיות ברודקסט חוץ מחדשות.

הוא אמר שאפשר לעשות חדשות בצורות שונות ולא צריך כל כך להתערב, אבל לבוא ולהגיד לעוד ערוצים פלורליזם בלי חדשות, עוד ערוצי ריאליטי ובידור? אלה הערוצים שאת רוצה שזכות הציבור ידע?

המגבלות שקבעתם הם מגבלות מאד נוקשות שיבריחו שחקנים אחרים מלהיכנס.

מאידך גיסא זה יביא שחקנים רציניים ומקצועיים, כדאי מאד שיהיו אנשים אחראים שישדרו שידורי ברודקסט בישראל, לא שכל אחד יקבל רישיון וישדר לנו ברודקסט.

אני מתפלא על העמדה של האגודה לזכות הציבור לדעת, אני לא זוכר את הטיעון הזה בישיבות הקודמות אבל כל הרעיון הוא לפתוח את השיח הזה לגורמים נוספים שאולי יש להם השקפות אחרות מאשר ההשקפות שמרוכזות כרגע. אבל את אומרת, לא צריך.

המגבלות הללו הן מרחיקות לכת.

כל ערוץ חדשות שלא יהיה, לא לשכוח שיהיה בירושלים....

כל הרפורמה הזו מדברת על פלורליזם אז אני רוצה להבין איך זה מתיישב עם העבודה שיש בעלי רישיונות במדינת ישראל, הכבלים והלוויין, שיכולים לשדר ערוץ חדשות, CNN, BBC, SKYאל ג'זירה ואל ג'זירה באנגלית וערוצי חדשות רוסית ולא יכולים להיות בעלים של ערוצי חדשות בבעלותם. בכל העולם, העברנו עבודה למועצה על זה, אין פלטפורמה רב ערוצית אחת, כבלים או לוויין, שהיא לא בעלים של אחד, או יותר מערוצי החדשות. גם סקי גם פוקס, בכל העולם, לכולם יש ערוצי חדשות.


אני לא מבינה למה מתדיינים פה על פלורליזם ועל מגוון דעות והחוק כיום לא מאפשר לכבלים וללוויין להיות בעלים של ערוצי חדשות. ערוץ חדשות זה מוצר שונה ממהדורת חדשות, זה מוצר שבמדינת ישראל אפשר להכניס אליו גם את הכספים של החדשות המקומיות ולייצר מוצר ארצי שיש לו, בגלל הטכנולוגיה של הכבלים והלוויין שמאפשרת גם פיצול, לשדר גם חדשות מקומיות , לעגן את המשאבים, לאפשר לנו אם נרצה להיות בעלים של זה ביחד או לחוד או עם אחרים, לשתף פעולה עם משדרי חדשות אחרים ולהביא ערוץ חדשות שימומן מפרסומת גם מדמי מנוי וגם מהחדשות המקומיות.

ביקשתי את עמדת הממשלה ולא קיבלתי אותה.

חוק התקשורת היום מאפשר לכבלים וללוויין לשדר שידורי חדשות ולהקים ערוצי חדשות בבעלותם.

הוא לא מאפשר לנו.

הוא מאפשר, השאלה היא רכישת החדשות. רכישת החדשות צריכה להיות מגוף נפרד, ממפיק חדשות עצמאי.

למה? הם פושעים? אני לא מבינה את זה.

למה בעל רישיון רביעי כשיר ואנחנו הקיימים לא כשירים.

עיתון לא יכול להיות בעל רישיון רביעי.

אנחנו לא עיתון, בזק זה טלפון לא עיתון.

ההפרדה בין בעל הרישיון משדר לבין מי שמייצר את החדשות, גם לפי חוק הרשות השנייה בעלי רישיונות ובעלי זיכיונות יש הפרדה. יש חברת חדשות יש את בעל הזיכיון עצמו, בעל הרישיון עצמו ויש הפרדה ביניהם במנגנון שקיים בחוק. בחוק התקשורת קיים מנגנון אחר אבל הוא לא מונע מהכבלים והלוויין לשדר שידורי חדשות כבר כיום.

אנחנו לא מצביעים היום.

הערוץ הרוסי יכול למיטב ידיעתי להחזיק גם עיתון. יש לו חברת חדשות שמועצת הכבלים והלוויין אישרה לו להעביר הביתה. הערוץ הרוסי שמשדר חדשות, אושר לו הלקים חברת חדשות בבית, הוא שידר בעבר באמצעות חברת חדשות של ערוץ 2 ומוצעת הכבלים אישרה לו לשדר חדשות בבית, אולי זו הסיבה שאנחנו פה בדיונים. סליחה, החוק אפשר לו והמועצה הפעילה את סמכותה.

יש משהו אבסורדי שיושב ראש ועדת הכלכלה מבקש את עמדת הממשלה מישיבה לישיבה ובמקום מסוים זה נדחה. אי אפשר לקבל עמדת מדינה? מועצת הכבלים והלוויין תומכת בהסרת המגבלה - - -

ביקשתי את עמדת השרים.

אי אפשר לגבש עמדת מדינה?

לישיבה הבאה. ביקשנו את עמדת הדרג המדיני, מקבלי ההחלטות ולא מייעצי ההחלטות, לא את עמדת הדרג הפקידותי. אגב, מה עמדתו? סיימנו חוץ מהרביזיות, כדי לעשות מאמץ גדול לסיים את החוק עד סוף המושב, מכיוון שלא נצליח להגיע לחלק ב' אני מציע לפצל אותו. חברות הלוויין, ב- 19 באוקטובר וב- 26 באוקטובר שמענו את עמדתכם לגבי חלק ב' של החוק – שידורי טלוויזיה בכבלים ובלוויין, בעצם כך שיכריחו אתכם לחבילה צרה וגם יתנו לכם את האפשרות לשדר פרסומת. אם אינני טועה לא תמכתם בזה.

ביקשנו להציג פה מצגת וטרם נתאפשר לנו.

אנחנו רוצים להתקדם עם חלק א' ולסיים אותו, אין מצב שאנחנו מסיימים אותו עד ה- 16 במרץ אם אנחנו לא מפצלים. אנחנו נצביע עכשיו על הפיצול.

אי אפשר לדון ב- dtt בלי להתייחס לחבילה הצרה, תפצלו גם את ה- dtt.

הצעתי לפצל את החוק כדי לסיים את חלק א', סיימנו את ההקראה וצריכים להצביע על הרביזיה שלך, הרביזיה של חבר הכנסת שאמה ועל מספר סעיפים פתוחים. לכן הצעתי לפצל את חלק ב' ממנו: סימן ב', - שידורי טלוויזיה בכבלים ובלוויין שהתחלנו בו דיון התחלתי בחודש אוקטובר ושמענו את העמדות שלכם, העמדות שלכם ברורות, אתם מתנגדים, כפו עליכם חבילה צרה.

אנחנו מתנגדים, בודאי.

לכן זה נבון לעשות את הפיצול מבחינתכם, אתם צריכים להודות עליו ולא להפריע לו, אלא אם שיניתם את עמדתכם בינתיים וזה לא קרה.

שר האוצר מתנגד לפיצול של הצעתה חוק, של שני הסעיפים הללו מהצעת החוק.

כך הוא מסר לך? ביקשתי את עמדת שר האוצר זה מכבר ולמרות שהובטחה לי תשובתו ביום ראשון בערב היא עדיין לא התקבלה. עכשיו יום שלישי בצהרים, שר האוצר יכול היה למצוא את הדרך לתת לי תשובה והוא לא נתן לי תשובה.

שר האוצר ביקש להבהיר שבמקרה שאכן כך יקרה הוא יתחיל בהליכים למשיכת הצעת החוק.

את כל ההצעה? סוף סוף נקבל את מה שאני מדברת עליו כבר מזמן. אני בעד לפצל.

כולנו רוצים שזה יפוצל ויקודם.

אנחנו לא מוחקים את פרק ב', אנחנו רוצים לסיים את חלק א', לא נגיע לחקיקה מושלמת של החוק הזה בשום מצב אם אנחנו לא מפצלים אותו עכשיו, גם אז אנחנו במצב לא כל כך פשוט להגיע לסיום החוק.

ההצעה לוועדה זה לפצל לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת את סימן ב' – שידורי טלוויזיה בכבלים ובלוויין, שבהצעת החוק, כלומר מסעיף 47 – תיקונים בחוק התקשורת בזק ושידורים ועד סעיף 49. סעיף 49 יתווסף לחלק הראשון של הצעת החוק.

הוועדה שמעה על תוכנו של פרק זה, שמעה התייחסויות בישיבות ב- 19 לאוקטובר וב- 26 לאוקטובר, המצריכות מחשבה עמוקה לגבי המשמעות של ההצעות הכלולות בו על כל שוק התקשורת וצריך להעמיד זאת להצבעה.

אם ההצעה לחלוקת הצעת החוק תתקבל בוועדה עדיין היא טעונה אישור המליאה. אם יתקבל אישור המליאה לכך, החלק שפוצל, יראו גם אותו כאילו עבר בקריאה ראשונה, כאילו הן שתי הצעות נפרדות שערו שתיהן קריאה ראשונה, ניתן יהיה להעלות חלק אחד מייד כשיסתיימו הדיונים לקריאה השנייה והשלישית ולהמשיך את הדיונים בחלק הנוסף עד להשלמתו והעלאתו לקריאה שנייה ושלישית.

זה מצוין, למה הממשלה מתנגדת?

מניסיוני, כשיש פיצול זה מצביע על חשיבה מעמיקה, זה לכבודה של הכנסת ולכן אני בעד הפיצול.

חברת הכנסת ברקוביץ מצביעה במקום חבר הכנסת אלי אפללו.

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה

(כרמל שאמה?):


אני מבקש רביזיה על ההחלטה הזו.

בסדר. אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30