PAGE
5
ועדת החוקה, חוק ומשפט

16.2.2010


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 164

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, ב' באדר התש"ע (16 בפברואר 2010), שעה 12:00

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 110) (מתן שוחד לעובד ציבור זר), התש"ע-2010

חברי הוועדה: דוד רותם-היו"ר

עמית מררי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

לילך וגנר ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

יעל פיש מתמחה, ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

רונן גיל-אור עו"ד ומנהל מח' משפט כללי, משרד החוץ

אפרת חקאק

דורית ואג

יפעת שפרכר

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 110) (מתן שוחד לעובד ציבור זר), התש"ע-2010

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 110) (מתן שוחד לעובד ציבור זר), התש"ע-2010.

עמית מררי

מדובר בשני תיקונים שנוגעים לעבירה שנחקקה ביולי 2008 של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים. בתיקון הראשון אנחנו מציעים להרחיב את הגדרת מדינה גם לישות מדינית שאינה מדינה, לרבות המועצה הפלסטינית. הרציונאל שעומד מאחורי העבירה בהקשר של מתן שוחד לעובדי ציבור של מדינות חל לדעתנו גם על מתן שוחד לעובדי ציבור של ישויות שאינן מדינה.

למה?

בשני המקרים מדובר בגופים מדיניים גם אם הם לא הוכרו כמדינה. לא מדובר בגופים פרטיים. מי שנותן שוחד לעובדי ציבור של ישות כזאת פוגע באפשרות של גורמים להתמודד באופן שוויוני מול חברות אחרות וגופים אחרים.

אני לא יודע מה זה ישות מדינית. זה מושג שאני לא מכיר אותו, אני לא מבין מה הוא. אני לא אחראי על מה קורה בגופים שאין להם מערכת משפט משלהם. אני קורא קצת עיתונים, רואה קצת תקשורת ורואה כל מיני קלטות ומה קורה למי שחושף שחיתויות. אני לא יודע למה אני צריך להיות זה שדואג לדברים האלה. יש בזה אספקטים שאני לא אוהב אותם. אני לא צריך לדאוג לכל העולם. אני לא בטוח כמה כל הסעיף הזה נכון, כמה הוא טוב, כמה אנחנו צריכים להיות יותר צדיקים מהאפיפיור. אנחנו התחייבנו ל-OECD. ה- OECD דורש מאיתנו על שוחד לעובדי מדינה זרים.

גם ישויות שאינן המדינה. זה היה חלק מההערות שניתנו לנו על ידי ה-OECD. סעיף 18 בדברי ההסבר של האמנה קובע במפורש שמדינה כוללת גם ישות שאינה מדינה.

אני לא צריך לכתוב את זה במפורש. אם אני כותב מדינה זרה, אז ממילא לפי סעיף 18 לאמנה זה יחול.

האמנה לא חלה על החוק שלנו.

תכתבי בהגדרות מדינה זרה כמשמעותה בסעיף 18.

אני חושבת שזה לא ראוי שנפנה לאמנה, בטח לא לדברי ההסבר לאמנה. יש חיקוקים אחרים ישראליים שבהם כתוב ישות שאינה מדינה. אם נשאיר את החוק כמות שהוא היום, כלומר שאין הרחבה של מדינה גם לישות מדינית שאינה מדינה, החוק לא יחול על ישויות שאינן מדינה כמו טייוואן, כמו צפון קפריסין וכמו המועצה הפלסטינית. בהונג קונג כתוב במפורש ישות שאינה מדינה.

תכתבו לרבות ישות מדינית שאינה מדינה. למה אני צריך להדגיש באופן מפורש את המועצה הפלסטינית?

גם פה הייתה התלבטות. זה נבע למען הסר ספק. לא ברור שהמועצה הפלסטינית לא תהיה בגדר ישות מדינית גם אם לא נגיד כלום. אנחנו רצינו לוודא שהחוק יחול גם על מתן שוחד לעובדי ציבור של המועצה הפלסטינית. מטעם משרד החוץ אמרו שהם רוצים לרבות, כדי שלא יתחיל ויכוח אם כן או לא.

אם תכתבו לרבות אין לי בעיה, אבל אתם כותבים בכלל זה. פירושו של דבר שאתם כותבים שהיא ישות מדינית שאינה מדינה.

מבחינתנו אפשר לכתוב לרבות.

התעשיות הישראליות הביעו עמדה לגבי החוק הזה?

לא שידוע לי. זה לא נוגע להן באופן ישיר.

לפי המצגת שראינו של היועץ המשפטי למשרד הביטחון מחייבים חברות ביטחוניות לעשות מה שקוראים compliance program, כלומר תוכנית של ציות לאמנה של ה-OECD. אני מלווה את התהליך הזה הרבה זמן. אחרי שנחקקה העבירה הם פועלים על מנת ליישם אותה.

אנחנו יודעים שהתעשיות הביטחוניות בישראל הן התעשיות ההגונות ביותר. כל מיני עיתונים כותבים כאילו כן עשו, אבל אנחנו יודעים שהן אף פעם לא עשו את זה.

התיקון הנוסף המוצע זה הכללת העבירה בגדר העבירות בסעיף 15 לחוק העונשין. בדרך כלל הכלל הרחב בחוק העונשין לפי סעיף 15 הוא שדיני העונשין של ישראל חלים על אזרח או תושב ישראל בכפוף לסייגים מסוימים. אחד הסייגים היה כלל הפליליות הכפולה, כלומר שהמעשה הוא עבירה במדינה שבה בוצע המעשה. יש מספר עבירות שמוחרגות מהכלל הזה.

אם את מכניסה פה את העניין של לרבות הרשות הפלסטינית את חייבת לבטל את הפליליות הכפולה.

ההנחה היא שברוב המדינות יש איסור על שוחד. יכולות להיות שתי סיטואציות, האחת הגדרה של עבירת שוחד שיכול להיות שבמדינה מסוימת התחולה שלה והיקף העבירה יהיה מצומצם יותר, השנייה היא אם יתנו שוחד לעובד ציבור של מדינה אחת במדינה אחרת ואז נצטרך להתחשב במדינה שבה בוצע המעשה. לדעתנו אין שום רלוונטיות ולא צריך להתחשב במדינה שבה בוצע המעשה.

יש מצב שעובד ישראלי שנתן שוחד יישפט לא במדינה שבה הוא נתן את השוחד?

זה תלוי בתחולת דיני העונשין בכל אחת מהמדינות.

אני לא רוצה להגיע למצב שתבוא מחר מדינה ותבקש הסגרה כי האדם נתן שוחד. אם קיימת אפשרות כזאת, אז אני כבר רוצה להכניס בחוק הזה את הסעיף שאומר שאם זה קורה האדם יוסגר רק בתנאי שיחזירו אותו למיצוי העונש בישראל. בטירוף הקיים היום במדינות העולם יבקשו מחר בבוקר הסגרה של שר, פקיד בכיר, קצין בצה"ל בגלל טענה כזאת ואנחנו נעמוד בפני בעיה.

כדי שזה יקרה צריך שבמדינה שבה בוצע המעשה תהיה עבירה של שוחד עובד ציבור זר. זה קיים במדינות ספורות במדינות ה-OECD. ככל שאני יודעת הדברים האלה לא קורים. יכול להיות שהמדינות יפעילו לחץ על המדינה שעובד הציבור שייך לה, או על המדינה שנותן השוחד הוא אזרח שלה על-מנת להעמיד אותו לדין. זאת דרך הפעולה. זו לא דרך העמדה לדין באמצעות של מדינות שלישיות. המטרה שלנו היא להיות חלק מסטנדרטים בין לאומיים ולומר לכל אחד מהאזרחים שלנו שהוא מצויד בדיני העונשין של מדינת ישראל שאוסרים עליו מתן שוחד לעובד ציבור. אנחנו נסכל את המטרה הזאת אם נשאיר את כלל הפליליות הכפולה, כי בזה נצטרך להתחשב במדינת עובד הציבור הזר או במדינה שלישית שאין לה קשר לנושא.

אנחנו מוסיפים כל מיני סעיפים לא אקטואליים שממילא אין צורך בהם. אנחנו עושים את זה די הרבה משום שאנחנו יודעים שאין אירועים של עובדי ציבור או עובדי חברות ישראליות שמנסים לתת שוחד למדינות זרות. יש אמנה בינלאומית וצריך לעשות את זה בשביל האמנה הבינלאומית, אבל במציאות צריך לזכור שזה סעיף ריק מתוכן.

אני מאוד מקווה שכך יהיה.

זה כך. אנחנו יודעים שבמציאות אין דבר כזה. אם צריך שיהיה סעיף כזה בספר החוקים, אז יהיה סעיף כזה בספר החוקים. אנחנו יודעים שכמו שהוא לא בא לידי ביטוי עד היום, כך הוא גם לא יבוא לידי ביטוי בעתיד.

הוא צעיר יחסית. במדינות אחרות זה קיים, כי היו הרשעות.

אנחנו יודעים שבמדינות אחרות אין את הסטנדרטים של חוק, יושר והגינות כמו שיש במדינת ישראל. צריך לזכור את זה. עוד יהיה מישהו שינסה לפרש שהכנסנו את הסעיף הזה כאילו יש מצב כזה. אנחנו עושים את הסעיף הזה כי זאת בקשה של אמנה בינלאומית או של ארגונים בינלאומיים. אנחנו לא עושים את זה כי יש מציאות כזאת במדינת ישראל. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד- פה אחד

אושר

הישיבה ננעלה בשעה 13:00