PAGE
9
ועדת הכספים

9.2.2010


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ה בשבט התש"ע (9 בפברואר 2010), שעה 11:00

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): דוח קרן המטבע העולמית על המדיניות הכלכלית של ישראל קובע כי יש להגביר עצמאות הפיקוח על שוק ההון ולהפרידו מהאוצר

של חה"כ פניה קירשנבאום

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
חיים אורון

שי חרמש

שלי יחימוביץ

פניה קירשנבאום

פרופ' עודד שריג

- הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרד האוצר

יואב בן אור

- המשנה לממונה על שוק ההון, משרד האוצר

פרופ' צבי אקשטיין
- משנה לנגיד, בנק ישראל

מרב שמש

- הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

כהן אהרן רוני

- ס. יו"ר, הסתדרות הגמלאים

עמי צדיק

- מרכז מחקר ומידע, הכנסת

טמיר כהן

מרב תורג'מן

סמדר לביא - חבר המתרגמים בע"מ

דוח קרן המטבע העולמית על המדיניות הכלכלית של ישראל קובע כי יש להגביר עצמאות הפיקוח על שוק ההון ולהפרידו מהאוצר

של חה"כ פניה קירשנבאום

בוקר טוב. הנושא היום, הצעה לסדר היום (דיון מהיר): דוח קרן המטבע העולמית, על המדיניות הכלכלית של ישראל, קובע כי יש להגביר את עצמאות הפיקוח על שוק ההון ולהפרידו מהאוצר.

לפני שאני מאפשר לך להעלות את העניין, אני מציע באמת שהדיון יהיה קצר בגלל שזה דיון שחובק זרועות עולם, זה לא דיון של מה בכך, אני רוצה לקדם בברכה את פרופ' עודד שריג, שהוא הממונה החדש על שוק ההון במשרד האוצר. שמו הולך לפניו. בשם הוועדה אני מברך אותך בהצלחה. האגף הזה הוא אגף מאוד מאוד חשוב, יש בו נושאים רבים מאוד שנוגעים לכולנו. צריך באמת מיומנות ומקצועיות לנהל אותו, יש אנשים מצוינים באגף הזה. על כל פנים, האגף הוא אגף מצוין, האנשים שבו הם אנשים מצטיינים. אני מאחל לך הצלחה בשם הוועדה ואנחנו נשמח לשתף פעולה.

למען הגילוי הנאות, אתמול פגשתי את פרופ' שריג יחד עם אנשי האגף ושאלתי אותו איך הוא רואה את עבודת הוועדה מול האגף, האם הם צריכים לקבל החלטות ואנחנו צריכים לאשר ובסופו של הדיון, גם לפי מה שהוא אמר, זה צריך להיות דיאלוג מתמיד, אין החלטה שמישהו צריך לקבל באופן חד צדדי וצריך את הדיאלוג הזה והוא מאוד חשוב, גם את ההחלטה המקצועית של האגף וגם את ההחלטה הציבורית של הוועדה.

חברת הכנסת פניה קירשנבאום, בבקשה.

קודם כל, פרופ' עודד שריג, אני מאחלת לך הרבה הצלחה בתפקיד שלך ואני מקווה להרבה שיתוף פעולה, גם במסגרת הוועדה הזאת וגם במסגרת ועדת המשנה שאני יושבת הראש שלה ואני מקווה לעוד הרבה פעילות משותפת.

כבוד היושב ראש וחבריי חברי הכנסת ואורחים, אני ביקשתי לקיים את הדיון הזה בעקבות שתי חוות דעת של גופים כלכליים בין לאומיים, זה של קרן המטבע הבין לאומית ו-OEDC. בשתי חוות הדעת מדברים על הבעייתיות של מקומו של אגף שוק ההון במשרד האוצר. בעצם אפשר להגיד שזה מן תפוח לוהט שכל אחד מעביר אותו מיד ליד ולא בדיוק יודע מה לעשות והוא מתגלגל לפתחנו וכמובן שהוא משפיע על הטיב של הפיקוח על שוק ההון שהולך וגדל בשנים האחרונות, מאז רפורמת בכר, כמובן.

מצורף פה היום לדיון שלנו מסמך מצוין של מרכז המידע והמחקר. אני גם רוצה להודות למר עמי צדיק על כך, נעשתה שם עבודה מצוינת. במסמך הזה מוצגים כל היתרונות והחסרונות, תקראו, אני לא רוצה להיכנס לפירוט שלו, אבל יש כמה נקודות שאני רוצה להדגיש, הבעייתיות של כל הנושא הזה; קודם כל, בין שלושת הרגולטורים שנמצאים היום בשוק, דווקא בגלל הסמכויות ובגלל העצמאות, הרגולטור של שוק ההון נמצא, לא נעים להגיד, בעמדה נחותה. השכר שלהם הוא הכי נמוך, כח העבודה שלהם הוא הכי פחות והעצמאות שלהם נחותה מכל שאר הרגולטורים. כבר במשבר הכלכלי האחרון שהיה התעוררו מספר בעיות בשוק ההון ואנחנו דנו על הנושא הזה ושוב, אני לא אחזור, אני רוצה להתייחס לאפשרויות של הרגולציה שקיימות. אני גם לא אנמק איזה שיטות רגולציה קיימות בכלל בעולם כי חלק מהן נכשלו. במשבר וגם בתוצאות של המשבר, שניתחנו אחר כך, התגלתה בעיה שלא תמיד היה תיאום בין שלושת הרגולטורים. כל אחד פועל בתחום שלו ולא תמיד הם היו מתואמים, זה דבר ראשון. זה ששוק ההון נמצא בתוך האוצר, היתה שם בעיה של ניגוד עניינים, אפילו בהימצאו שם, כי העניין של האוצר הוא אחד והרגולציה צריכה להיות במקום אחר ונכון להיום, ומדברים על זה לא פעם, דובר על כך שהשיטה המוצלחת שהוכיחה את עצמה זאת השיטה ההולנדית. מה שהזכיר במאמרו גם זוהר גושן, אבל אני קראתי על זה כבר קודם, מדובר על שתי פסגות, או כמו שקוראים בלעז wing tings. אני אתן נימוק אחד קצר וזה הנושא שלי, ואם רוצים, נפתח על זה דיון קצר.

לאורך כל התקופה הזאת דיברנו על כך שכל שלושה הרגולטורים בעצם תמיד דואגים ליציבות הפיננסית של אותו פלח שוק שהם אחראים עליו, וברור שזו גם טובת המדינה והיציבות הפיננסית של המדינה, אם זה בתחום הבנקאות, אם זה בתחום ניירות ערך וכמובן אם זה בתחום שוק ההון והעניין של הצרכנים נמצא קצת בניגוד אינטרסים מול העניין העיקרי. ב- wing tings או בשתי פסגות הוצג רעיון שבמבנה אחת היררכי נמצאים שלושת הרגולטורים כשהם מתואמים לגמרי במבנה היררכי ביניהם ובפסגה או במבנה השני נמצא הגוף שדואג לשקיפות הרגולציה ולעניינים של הצרכנים וזה המבנה שאני רואה כמבנה הנכון, זה שהוכיח את עצמו גם במשבר כיעיל וכטוב ועל זה הייתי רוצה לדבר.

באמת מדובר על כך שאולי הימצאותו של הרגולטור בשוק ההון ובביטוח באוצר הוא לא המקום הטבעי שהוא היה צריך להיות.

פרופ' שריג, אנחנו נתייחס עכשיו לדברים שלך כנאום ראשון, יש פה מנהג בכנסת שכשחבר כנסת חדש נבחר לתפקיד והוא נואם נאום ראשון, לא מפריעים לו. פה זה בניין שמפריעים, בניין מאוד מעניין, אבל לא מפריעים בנאום הראשון, ומה שהעלתה חברת הכנסת פניה קירשנבאום, הנושא שהוא נושא מאוד רחב, אנחנו מדברים על שלושה רגולטורים שבעצם עוסקים בנושאים שנושקים אחד לשני, אתה שמעת את הדברים שלה, האם זה נכון שהפיקוח על שוק ההון נמצא במשרד האוצר? האם לא צריכים לאחד את הרשויות? האם לא צריכים לעשות רשות אחת גדולה שיהיו לה כמה זרועות? נושא מעניין שראוי לדיון.

אנחנו לא הולכים לשנות את זה עכשיו, בוודאי לא בדיון הזה, אבל מדובר על בנק ישראל, כמובן, שהולך להיות פה על סדר יומנו הרבה זמן עכשיו, ומדובר על הרשות לניירות ערך שבין אם אנחנו רוצים ובין אם אנחנו לא רוצים, היא כל הזמן פה על סדר יומנו, ויש כמובן את אגף שוק ההון. בבקשה.

קודם כל תודה על הברכות ואני אשמח מאוד לעבוד בשיתוף פעולה. כמו שאמרתי אתמול, אני אחזור היום, לכל אחד מכם דעה שחשובה לי, גם אם אני לא אסכים, זה יהיה לגופו של עניין ובוודאי אם אני לא אסכים, אני אשמח ללמוד.

לגופה של השאלה עצמה, היא שאלה כבדה. יש הרבה מודלים בעולם, המודל הקיצוני האחד זה המודל האמריקאי, עם תשע רשויות פיקוח. המודל הקיצוני השני זה המודל של ה-AFSA הבריטי, עם אחת, ואף אחד מהם לא הוכיח את עצמו כמודל דומיננטי במשבר האחרון. זו בהחלט שאלה ששווה לימוד. אני חושב שבמסגרת הזו אני אשמח לקרוא את הנייר שהכינו פה, לדבר איתכם ולנסות להפיק לקחים. הסתכלות כוללת על המערכת היא חשובה, אני חושב שבמסגרת ההסתכלות הזו גם שאר הגופים צריכים להיבחן, זו בהחלט שאלה שאם בוחנים אותה בקונטקסט שלנו ראוי לבחון אותה גם בקונטקסט האחר.

מעבר לזה, כל אמירה תהיה מוקדמת משום שאני לא מספיק מצוי בחומר שנמצא לפנינו. אני אשמח ללמוד אותו ולחזור עם מחשבות ולשמוע גם מכם רעיונות איך אפשר לעשות את זה בצורה המיטבית.

תודה. מישהו רוצה להתייחס?

אני רק מצטרף לעמדה של מר עודד שריג, שזה נושא חשוב. אני חושב שזה נושא שעומד על סדר היום גם בעקבות המשבר וגם בלעדיו, ורצוי שנלבן אותו, ואני אומר גם נלבן אותו פנימית, בין הגופים, וגם נלבן אותו במסגרת עם הוועדה לאורך זמן, ונשמח גם בבנק ישראל לשתף פעולה איתכם גם בנושא הזה, ועל אחת כמה וכמה בנושא הבא על הפרק.

כן, אתם הולכים להיות אורחים עכשיו קבועים אצלנו. תודה רבה.

חבר הכנסת חיים אורון, שהעלה את הנושא הזה פעמים רבות, גם בקדנציה הקודמת, אני אבקש שהוא יתייחס לעניין.

הכתובת היא לא מר עודד שריג, ברכות לכניסתך לתפקיד, ואפילו לא מר צביקה אקשטיין. הכתובת היא לא זו. אני יכול למנות פה את הוועדות שכבר התפרקו שעסקו בזה. ועדת בכר, שזה המנדט שלה, לא הגיעה להחלטות, כי אמר מר יוסי בכר, היו לי שתי אפשרויות, או להביא דוח, או להתפוצץ, העדפתי להביא דוח ולכתוב שעד 2005 צריך להשלים את הדיון ברגולציה ולהביא אותו בתוך תשעה חודשים. אם אני טועה בתאריכים, זה כבר לא משנה, כי אנחנו מדברים על לפני שבע שנים, צריך להביא לממשלה ולהביא לכנסת, אם צריך שינוי חקיקה. אחרי זה היתה ועדת אריאב, שניסתה וניסתה וניסתה ולא הצליחה.

למה לא מצליחים?

לא מצליחים משום שבסופו של דבר אין בעל בית.

האוצר מתנגד.

מה פתאום? אני לא רוצה להיכנס עכשיו ולהיות שופט מי מתנגד. האוצר מתנגד, בנק ישראל מתנגד, למה שהאוצר רוצה, בנק ישראל לא מסכים, למה שבנק ישראל רוצה, הנגיד לא מסכים וכולי וכולי. אין בעל בית ולכן ההערה היחידה שיש לי, זה שיש הרבה ורסיות. אני יודע, אני אמרתי את זה כמה פעמים. נחשפתי לעניין לפני כמה שנים בכנס קיסריה, היתה עבודה שהפכה לספר של מר אבי בן בסט ומומי דהן והיא מבחינתי סוג של text book. הוא, יש לו עמדה, לא צריך לקבל אותה, אבל הדבר הכי חמור שקורה אצלנו, לא מחליטים. לא מחליטים. אם היו מחליטים ללכת לפי המודל האמריקאי, אז אתה יכול להיות בעד ואתה יכול להיות נגד. היו מחליטים ללכת לפי המודל האנגלי, אתה יכול להיות בעד, אתה יכול להיות נגד. אם מחליטים ללכת למודל ההולנדי, שזה שני ראשים וזה עכשיו באופנה -אגב, היתה תקופה שבאופנה היה המודל האנגלי- גם זה פתרון. המצב החמור שלא מחליטים, וזה בהחלט בן דוד של הדיון שהיה קודם, על רגולטורים, זה ממש בן דוד שלהם, כי פה מנו שלושה. אגב, זה לא שלושה, גם הממונה על ההגבלים העסקים נמצאת בתוך המגרש הזה והיא לפעמים משפיעה יותר מכל האחרים בכמה החלטות שלה, ואי אפשר להוציא אותה מתוך הסיפור.

אז מי שקורא את הבעיה כבעיה של חוסר איזון, בין הפיקוח המאוד קיצוני על המערכת הבנקאית והפיקוח המאוד טוב והמאוד מקצועי, אבל בכח אדם יותר נמוך וביכולות יותר מוגבלות גם מבחינת חקיקה וגם הדברים האחרים, שאגב, אין הבדל בסחורה בין שני המקומות עכשיו, אין הבדל, אבל כשאתה יושב עם אנשים בתוך השווקים, אומרים לך 'תשמע, מה ההבדל בין אגרות חוב שמכרו לי פה ובין הלוואה שנתנו לי פה?' אני לא רוצה לפתוח את הדיון, כי הוא דיון ארוך, אלה יושבים עם הערבויות, באגרות חוב אין ערבויות, ושואלים 'מה עושים עם כל זה?' אפשר להמשיך ולפרט את זה הלאה, הכתובת היא לא הבנק ולא הם. כמו שהובא לפה, בעזרת ה' הגיע לפה חוק שעוד נדון ונשנה אותו, אבל הגיע סוף סוף חוק שידון בחוק בנק ישראל, אנחנו צריכים לתבוע, ויש על זה החלטות פה אחד של הוועדה, שדורשת משר האוצר לבוא לפה פעם אחת ולהגיד מה המסלול שהממשלה מציעה להתמודד עם השאלה. לא מבקשים ממנו עכשיו תשובה. זה ברור ששניהם לא יגידו מה דעתם בדיון מהסוג הזה, צריך ללמוד. בטח שצריך ללמוד. כולם גם מבינים שזה לא ייצא כתוצאה מדיון בין שני הגופים האלה בלבד. צריך ועדה. חשבו בשלב מסוים שוועדת אריאב תפתור את העניין, אבל היא התפרקה על הרקע הזה ולא הגיעה לשום תוצאה ועברו עוד שנתיים.

אם זה לא היה עוקץ, אז היה אפשר להיות רגועים. כולם אומרים, וגם כותבים בכל מיני עיתונים, שחזרנו ל-2007. אנחנו לא נמצאים במקום אחר, חזרנו ל-2007 וחזרנו ל-2008 וחזרנו לשם, עם אגרות החוב ועם הביטחונות ועם הערבויות ויופי, 2009 תיקנה את 2008, כולם חוזרים לאותו מסלול---

אם לא יותר גרוע.

נכון, חלק אומרים 'אם לא יותר גרוע', וזה בדיוק תפקידנו. אני לא רוצה לחזור לדיון הקודם, אבל אנחנו לא יכולים להיכנס לתוך חברה מסוימת ולהחליט איך היא חילקה דיבידנדים ואם כן או לא, אבל אנחנו כן יכולים להגיד לרגולטורים, זה התפקיד שלנו, 'תביאו למצב שנוכל לבוא ולהגיד שהגענו לאופטימום', זה אף פעם לא יהיה הכי טוב, 'של הרגולציה', מבחינת השווקים השונים, מבחינת התיאום ביניהם. החריץ שקיים היום הוא בתחום הכי קריטי, הוא באותם מיליארדים שנמצאים בין הבנקים ובין קרנות הנאמנות וקופות הגמל וקרנות הפנסיה. שם החריץ הגדול, שם הכסף הגדול, שם נמצאים הכספים הגדולים של האלמנה ושבעת היתומים שבסוף אנחנו צריכים לדאוג להם, ואני אומר לכם שלמרות שעכשיו יותר שקט, כי אף אחד לא נפל, ואלה שנפלו קצת סידרו את זה איכשהו, פה אנחנו לא בסדר.

לכן הכתובת היא לא ממונה חדש על שוק ההון ולא משנה לנגיד, הכתובת היא להגיד לממשלה 'תקבלי החלטה להקים את הצוות המתאים' ולקבוע לוח זמנים להביא הצעה לשולחן.

תודה.

חבר הכנסת שי חרמש.

קודם כל, שיהיה בהצלחה. לפני הכל, הצלחה שלך היא הצלה של ציבור שלם שתלוי על העניין הזה.

אני נע פה בין שני צירים, בין הדיון שהיה בכנסת הקודמת, בספטמבר 2009... אני זוכר את הישיבה ואת האווירה המאוד קשה של ספטמבר 08', שישב פה קודמך, ונשאו כפיים לשמים. אז אלוהים עזר או שהאוצר היה מספיק חזק וחסון לא להיכנס לעניין להעניק את אותן רשתות מטורפות, וזה ייאמר לשבחו של האוצר אז, אבל זה לא הסיר לרגע אחד את העננה שבאיזה שהוא מקום הפיקוח, כשהיה צריך לעשות פיקוח, לא עשה פיקוח, ונכנסו כל מיני מוצרים וחומרים שבשום מידה של אחריות מינימלית לא היו צריכים להגיע לשם.

אבל חשבנו, חבר הכנסת גפני, שלמדנו משהו מהדיונים של ספטמבר 2008, אז חברת הכנסת קירשנבאום ואני, מצאנו את עצמנו באותה מציאות בוועדת המשנה, בראשות חברת הכנסת קירשנבאום, בדיון על ועדת חודק, והגענו לדיון ומצאנו את עצמנו בדיוק באותה מציאות של ספטמבר 08'. יש מי שטוען שצריך להגביר את הפיקוח וצריך לתת קריטריונים, צריך לתת רשתות דקות ומצומצמות ששום סחורה רעה לא עוברת דרכה. ניסתה ועדת חודק, שאתם מיניתם אותה, לצמצם את החורים ברשת ששום סחורה רעה לא תזלוג וברגע שזה רק נראה כאילו בר ביצוע, מצאנו את עצמנו, חברת הכנסת קירשנבאום ואני, מול עוד שני רגולטורים ובעלי עניין מהתחום המסחרי שאמרו 'רבותיי היקרים, לא יקום ולא יהיה'.

ואני חוזר לנקודה שלדעתי אנחנו נמצאים באותה נקודה כמו בספטמבר 2008 גם כרגע, עד שלא יוסדר מי אחראי על מה ולא כל אחד שומר על הבאסטה שלו, זה ברור לגמרי שיש אינטרס לבנקים ויש אינטרס לחברות ויש אינטרס לשוק ההון ויש אינטרס לבנק ישראל והאינטרסים האלה לא מחוברים יחד והדרך היא מול שלושה או ארבעה רגולטורים לפחות כשאחד לא מסכים עם השני. אם לא תהיה פה מדיניות מלמעלה, של הממשלה, שקובעת מי בעל הבית ומה הוא המודל, אז אני אומר לכם שהאירוע של ספטמבר 2008 והתוצאה שראינו בוועדת המשנה שלה יחזור גם בשנה הבאה. כרגע זה מסתדר, כרגע, אבל אף אחד לא אחראי שבעוד שנה או בעוד רגע זה לא ייפול עוד פעם על הראש.

הבעיה היא בעיה של מדיניות. אנחנו יכולים לדון בעניין הזה, אבל מישהו מלמעלה גם צריך להחליט.

חברת הכנסת שלי יחימוביץ.

קודם כל ברכות ובהצלחה ואני חושבת שאתה מונית לאחד התפקידים החשובים ביותר והדרמטיים ביותר במשק ואתה נכנס בתקופה שהיא קריטית, בתקופה שיש בה ריק מוחלט וחולשה אינהרנטית של הרגולטור והציבור לא מוגן, לא מוגן מפני כל מיני סוגים של עסקאות שאנחנו עדים להן ואין צורך בכלל לפרט אותן באוזניך.

אני כן רוצה להמשיך את הדיון הקודם במלה, כמו שחברת הכנסת קירשנבאום הקדימה את הדיון הזה. הדיון הקודם שלנו היה בנושא משיכת הדיבידנד בחברת פרטנר. דובר על כך שחברה מושכת דיבידנד שהוא הרבה מעבר לשורת הרווח ולכן גם נדרשת לאישורו של בית משפט ואני רוצה לשים את העניין של אישור בית משפט לחוד ולשאול איפה כאן נכנס הרגולטור. אנחנו עדים לתופעה שבה נכנס בעל שליטה חדש לחברה, מושך דיבידנד מאוד מאוד חריג בגודלו עד כדי שאחרי שהוא כבר רכש את החברה בהון ממונף, הוא מושך דיבידנד כדי לכסות את ההלוואה וכדי לכסות את הדיבידנד הוא מושך עוד הלוואה. כלומר אנחנו עדים כאן לאיזה שהוא סוג של מגדל של מינוף ובדיון הקודם אמר המשפטן עמירם גיל שדיבר על העסקאות האלה שבעצם אנחנו עדים כאן לתופעה שמזכירה את מה שקרה בארצות הברית, שחברות מסוימות הפסיקו לספק שירותים או לספק מוצר והפכו לחברות שמבצעות כל מיני תעלולים פיננסיים. איפה הגבולות לדעתך? ואני יודעת שאתה לא יכול להתייחס ספציפית, אבל תן לי תשובה עקרונית, איפה הגבולות, איפה הרגולטור נכנס כאן, מתי הוא נכנס? מה דעתך על עסקאות מינוף כאלה שיש בהן כמה קומות של מינוף, מינוף כדי לרכוש את החברה ואחרי זה מינוף כדי להחזיר את ההלוואה וכן הלאה? בכלל עסקאות כאלה, להשקפתך, הן טובות למשק או רעות למשק, או גם וגם ואיזה צד יותר חזק?

וגם שאלה כללית, איך אתה רואה את התפקיד שלך ומה אתה מתכוון לעשות, איך אתה מתכוון להשליט קצת סדר בכאוס הזה.

פרופסור שריג, בקצרה, אם אתה יכול, אני רוצה לסכם את הדיון.

קודם כל אני אתחיל עם השאלה האחרונה. כיוון שעדיין לא סיימתי את תהליך הלימוד, אז יש לי מחשבות ואני אשמח לחזור בהמשך ולעשות את זה בצורה מסודרת יותר. אני אגיד שבסך הכל מצאתי אגף שיש בו אנשים מאוד טובים, עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה עם כוונות טובות ואני חושב שהתוצאות של העבודה שלהם, גם אם אנחנו לפעמים חלוקים על הדרך או על התוצאות, בסופו של דבר הן מאוד מרשימות. שוק ההון הישראלי שרד את המשבר בצורה לאין ערוך טובה יותר מאשר הרבה שווקים אחרים בעולם.

לא הכל בזכותם אבל.

בזכות הרבה דברים.

אבל לא הכל בזכותם.

אמרתי, בזכות הרבה דברים, אבל אני חושב שלפחות חלקית מגיע להם הקרדיט בעניין הזה וזה בהחלט תעודת בגרות יפה לשוק הישראלי ולרגולציה שלו ואני חושב שזה נכון להגיד את זה.

יש דברים ארוכי טווח שהייתי רוצה לעשות, הייתי רוצה לראות את השוק הזה אינטגרטיבי ודומה לשוק העולמי ויש כמה דברים שיכולים לעבוד בכיוון הזה. יש כמה פרספקטיבות שאני לוקח. אני מסתכל על האגף שלנו במידה מרובה בתור משרד הבריאות הפיננסי של החוסך הפנסיוני. אני רוצה להבטיח שמי שיוצא לפנסיה יוכל לעשות את זה בכבוד. זה תהליך שדורש הרבה דברים, בין היתר התייחסות למינוף. אני לא מכיר מספיק את העסקה בשביל להביע עליה דעה, ועדת חודק מטפלת בדברים ובין היתר בשאלת המינוף וההגנה.

חודק נקברה באמת הרבה חודשים.

אני חושב שיושבים בוועדה אנשים מקצועיים, הם מכירים את השוק לפני ולפנים, הם עושים עבודה קשה, הם עושים עבודה סיזיפית, נאמנה. יש חילוקי דעות---

השאלה אם ההמלצות שלהם ייושמו או לא. זה שהם עשו עבודה טובה, אני חושבת שאין מחלוקת.

בסופו של דבר אנחנו יודעים רק את דוח הביניים. כשנדע את הדוח הסופי, כשהם ייצאו איתו, אנחנו נלמד אותו ואני מבטיח שלגופו של עניין דברים יילמדו ואנו ננקוט את הפעולות שדרושות כדי להבטיח את היציבות של השוק. אני לא אתחמק מאחריות, לא הייתי קובר את המסקנות שלהם עוד לפני שהם יצאו.

לא הבנתי, לא היית קובר את המסקנות לפני שהן יצאו, כלומר אתה---

כשאת אמרת שזה נקבר, אז הוא אמר 'לא הייתי קובר את המסקנות עוד לפני שהן יצאו'.

אבל מסקנות הביניים מקובלות עליך?

מסקנות הביניים הן ביניים, יש לי הסתייגויות מדברים מסוימים.

אבל תגיד משהו.

לא. הוא רק עכשיו נכנס לתפקיד.

אבל הבן אדם הגיע עם מטען השכלתי, עם אג'נדה.

הוא אמר לך שהעובדים שם הם מאוד איכותיים, והוא אחראי עליהם---

והם עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה. הבנתי. אבל איזו שהיא---

פרופ' שריג, אתה רוצה להשיב? אני לא אמנע.

לא, כי לא אמרת כלום, סליחה שאני---

בסדר, אבל מה את---

תרשו לי בהתחלה לא להגיד הרבה.

טוב. כמה זמן, אגב, זה ייקח? כמה ימים?

אני מבטיח לעשות מספיק טעויות בהמשך הדרך, תנו לי לשמור כמה מהן הלאה.

מאה ימים?

תודה רבה. חברת הכנסת פניה קירשנבאום, אני רוצה לסכם את הדיון.

אני אעשה את זה בקצרה. קודם כל אני מצטערת שחבר הכנסת אורון יצא, כי דווקא בעקבות הכתבה שהוא הקריא על תשובה וכל עסקי האנרגיה, אני כבר פניתי לפני שבועיים לרונית קהן בנושא מעורבות בהתפלת מים והאם זה לא הופך למונופול.

נושא שני, ומה שחבר הכנסת אורון אמר, כל הוועדות האלה נופלות והמסקנות לא מתקבלות, אז אני שוב מבקשת שאנחנו נעביר את הדיון בחזרה לוועדת משנה על הנושא הזה ואולי משם תבוא ישועה, ואולי היא תבוא בצורת חקיקה. אחרי שהוועדה תדון ותקבל החלטות יכול להיות שגם בנושא הזה תצא חקיקה שכמובן תעלה לשולחנה של ועדת הכספים, ואם ועדת הכספים תקבל את ההמלצה של ועדת משנה, אנחנו נשמח.

הנושא השלישי, וזאת בקשה אישית שלי, אליך; בוועדת משנה עשינו דיון מאוד רציני עם עורך דין חודק עצמו ובעקבות הוועדה יצאנו בהמלצה לשר האוצר לכנס שולחן עגול של כל הרגולטורים ולדון על המסקנות של חודק. לא לקבור אותן, אלא באמת לקבל את העמדה של כולם ולהוציא מסקנות מגובשות שיהיו מקובלות על שאר הרגולטורים, כי אנחנו בוועדת משנה חושבים ובטוחים שיש גרעין אמת מאוד חשוב בוועדת חודק, בעבודה שהם עשו ובמסקנותיה. אנחנו באמת נתמוך, וזה רק מחזק את מה שחברת הכנסת שלי יחימוביץ התחילה להגיד, אנחנו מאוד נדאג ונעקוב אחרי זה ולא ניתן שהמסקנות של חודק יירדו לטמיון, לפחות לא כולן, אלא אלה שחשובות, הן חייבות לצאת לאור ולקבל יישום בשוק ההון. תודה.

תודה רבה.

אני מבקש לסכם את הדיון לומר כך; אל"ף, אני מבקש לתאם מועד עם שר האוצר להופעה שלו בוועדה. ההופעה הקבועה. ביקשתי ממנו אתמול, הוא יבוא ואנחנו צריכים לתאם מועד. אמרתי לו שהפעם בישיבה הזאת איתו אני לא רוצה מצגת ולא הצגת נתונים שהיו בישיבות קודמות, אלא לדבר על דברים ספציפיים. אני עדיין נמצא איתו בדיון לגבי ההופעה שלו בדיון על בנק לאומי ואנחנו נראה ונחליט לגבי העניין הזה. אני אבקש ממנו, וצריך להכין אותו לעניין, שאנחנו מבקשים, בעקבות הדיון הזה, את עמדתו של שר האוצר לגבי הנושא של כל הרגולטורים, האם יש מדיניות של לנסות ולהתחיל לדון על זה, לא לקבוע, כפי שנאמר קודם, דרך, אבל קודם כל שיתקיים דיון. אפשר לקבל החלטה שזה בסדר, שממשיכים ככה, אפשר לקבל החלטה שמשפרים את זה, אפשר לקבל החלטה שמאחדים את זה. אני לא מקבל את העמדה הזאת שמכיוון שזה כבר נדון הרבה פעמים בעבר, אז עוד פעם לא תתקבל החלטה. אנחנו כבר הוכחנו שיש דברים שנדונו בעבר וקיבלנו החלטה והכרענו. בוועדה הנוכחית כבר היו דברים כאלה, שחוקים גדולים, שנדונו בוועדת הכספים בקדנציות קודמות ולא היתה בהם הכרעה ואנחנו כן קיבלנו החלטה, והעמדה שלי שצריך לקבל החלטה. החלטה, לא חשוב כרגע מה היא ואין לי עמדה חד משמעית, אם צריך לאחד או לא לאחד, או איך לעשות את זה, אבל צריך לקבל החלטה ואנחנו נבקש משר האוצר שיתייחס לעניין הזה ואנחנו נקיים על זה דיון.

במקביל, אני מבקש, חברת הכנסת פניה קירשנבאום, שאת תדוני בוועדת המשנה לגבי הפרטים, זאת אומרת לגבי הנושאים עצמם, של איחוד, לא איחוד, לקיים דיון, להזמין את האנשים הדרושים כדי לראות מבחינתנו איפה ראוי לעשות, מה לעשות, מתי, ואני מקווה שהדיונים האלה יהיו דיונים שגם כן יהיו מנוף לנושא.

אני מודה לכם על ההופעה שלכם, אני מודה לך, פרופ' עודד שריג, אני מאחל לך בשם הוועדה הצלחה.

אני מודה לכולם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30