הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
2
ועדת הכספים

8.2.2010


שהכנסת השמונה-עשרה



נוסח לא מתוקן



מושב שני









פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ד בשבט התש"ע (8 בפברואר 2010), שעה 10:20

1. תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (בקשה לרישיון, בחינות, התמחות ואגרות) (תיקון), התש"ע-2009

2. תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית) (תיקון), התש"ע-2009

3. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (פטור מחובת התמחות או בחינות של סוכני ביטוח, יועצים פנסיונים וסוכני שיווק פנסיונים) (תיקון), התש"ע-2010

4. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (אגרות) (תיקון), התש"ע-2009

חברי הוועדה: ציון פיניאן – היו"ר

אמנון כהן

שלי יחימוביץ

פאינה קירשנבאום

רונית תירוש

שמשון אלבק יועמ"ש רשות ניירות ערך

דודו לביא מנהל מח' פיקוח על קרנות נאמנות, רשות לניירות ערך

מירי פוגאטש מתמחה של יועמ"ש, רשות לניירות ערך

שרה קנדלר יועמ"ש מח' לרישוי מנהלי תיקים, רשות לניירות ערך

אורי קציר דובר רשות לניירות ערך

דניאל רימון הממונה על החקיקה ברשות לניירות ערך

נועם כץ סגן מזכ"ל רשות ניירות ערך

דנה וינגר מתמחה של הממונה לאכיפה, רשות לניירות ערך

רונן סולומון מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, לשכות המסחר

נועם שפלטר מנכ"ל אורין-שפלטר השכלה פיננסית בע"מ

אהוד מוריה מנהל מחלקת רישוי סוכנים ויועצים, משרד האוצר

שמואל מלכיס מנהל מחלקה כלכלית, איגוד חברות הביטוח

יוסי הלוי יועץ משפטי, איגוד חברות הביטוח

אלעד בנבג'י מנכ"ל משותף, איגוד חברי הבורסה

קובי פיגנבוים יו"ר איגוד מנהלי השקעות בלשכת המסחר

שגית אפיק

טמיר כהן

יפעת שפרכר

1. תקנות הסדרה העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות

(בקשה לרישיון, בחינות, התמחות ואגרות) (תיקון), התש"ע-2009

2. תקנות ניירות ערך (אגרה שנתית) (תיקון), התש"ע-2009

תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (בקשה לרישיון, בחינות, התמחות ואגרות) (תיקון), התש"ע-2009, ותקנות ניירות ערך (אגרה שנתית) (תיקון), התש"ע-2009.

אנחנו עוסקים פה בשני תחומים. תחום אחד זה שיפור הליך הרישוי והדרישות שנדרשים יועצי השקעות, מנהלי התיקים לעבור על מנת לקבל רישיון. הנושא השני זה האגרות שאמורות להגיע לתקציב של הרשות, שאמורות לשרת את תקציב הרשות.

הנושא הראשון שאנחנו מדברים עליו זה שינויים בהכשרה שנדרשת ממי שמבקש רישיון לעסוק בייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות. המטרה של התיקונים היא להעלות את הרמה המקצועית של בעל הרישיון, לפשט ולייעל את ההליכים של בקשת הרישיון. על פי הוראות החוק מי שמבקש רישיון חייב לעמוד בבחינות ובהתמחות. הפירוט נקבע בתקנות האלו.

צריכה להיות לו השכלה מסוימת?

אין שום דרישה של השכלה מוקדמת. היום יש 5 בחינות ליועץ השקעות ולמשווק השקעות ו-6 בחינות למי שמבקש לעסוק בניהול תיקים. 5 הבחינות זה אתיקה ודיני ניירות ערך, שזאת בחינה בסיסית שכולם חייבים לעבור, ו- 3 בחינות יסוד בכלכלה, בסטטיסטיקה, במימון ובחשבונאות. אחרי בחינות היסוד יש 2 בחינות מקצועיות. בחינה מקצועית אחת לכל מבקשי הרישיון, בחינה מקצועית רק למנהלי תיקים. אנחנו מבקשים לבטל את בחינות היסוד, כלומר את בחינות המבוא כך שתישאר רק הבחינה באתיקה, בדיני ניירות ערך והבחינות המקצועיות.

הם יכולים לא להבין בכלכלה, בסטטיסטיקה?

את הנושאים הרלוונטיים הכנסנו לבחינות המקצועיות. היום יש כל מיני נושאים שהם מעבר שאנחנו לא צריכים אותם בשביל המקצוע. אדם שחושב שהוא צריך לעשות את הקורסים האלה יכול לעשות את הקורסים כדי להכין את עצמו לבחינות המקצועיות. אנחנו נבחן רק על הנושאים שקשורים למקצוע. היום אפשר לבקש פטור מבחינות היסוד על בסיס השכלה אקדמית. היות ואנחנו מבטלים את בחינות היסוד אנחנו גם מבטלים את כל המערך של הפטורים. זה מערך גדול ומורכב.

חלק מהתכנים של בחינות היסוד הוכנסו לבחינות המקצועיות?

הדברים הרלוונטיים הוכנסו. אנחנו קובעים שאפשר להיבחן בכל הבחינות במקביל, דבר שלא היה קיים היום. אפשר להתחיל להתמחות אחרי הבחינות ולפני הבחינה המקצועית השנייה. אנחנו רוצים להעלות את הרמה של ההתמחות ואת הפיקוח על רמת המקצועיות. אנחנו רוצים לוודא שההתמחות היא התמחות נאותה, ללא ניגודי עניינים ועל ידי אנשים כשירים. עד היום היה מספיק שאדם החזיק ברישיון 5 שנים כדי לאמן מתמחים. קבענו שלא רק שהוא צריך להחזיק רישיון, הוא צריך גם להוכיח לנו עיסוק בפועל ב-3 שנים מתוך 6 שנים שקדמו לבקשה לאמן. קבענו שמי שיאמן לא יוכל לאמן בן משפחה או מי שכפוף לו מבחינה ארגונית. כל זה כדי למנוע ניגודי עניינים. הכנסנו כל מיני הקלות בנושא אימון מתמחים, אפשרות להחליף מאמנים תוך כדי ההתמחות. בבנקים יש מחלקות שונות. אפשר יהיה להתמחות בכמה מחלקות וכך לקבל הכשרה יותר טובה. הוספנו ימי חיסור מהתמחות עכב בקשות שקיבלנו על כך ש-14 ימי חיסור לא מספיקים. העלנו את מספר ימי החיסור ל-15 בהתמחות בייעוץ השקעות ול-20 בניהול תיקים. ניהול תיקים זה 9 חודשים לעומת ייעוץ השקעות שזה 6 חודשים. קבענו התמחות מקוצרת בניהול תיקים למי שכבר מחזיק רישיון בייעוץ השקעות. הוא לא יצטרך לעשות עוד 9 חודשים אלא רק חצי שנה נוספים. זה לגבי תהליך ההכשרה, הבחינות וההתמחות.


הנושא השני שהתקנות עוסקות בו זה הנושא של האגרות השנתיות. כיום האגרות השנתיות הן אחידות וקבועות. כל יחיד משלם 725 שקל אגרה שנתית, לא משנה איפה הוא עובד, איפה הוא מועסק. אותו דבר לגבי תאגיד.

תאגיד קטנטן ותאגיד ענק משלמים את אותו הסכום?

כולם שילמו את אותו סכום, שזה 4300 שקלים. זה סכום מאוד נמוך. זה לא הגיוני לעומת האגרות האחרות שנגבות ברשות מתאגידים מפוקחים, מקרנות נאמנות.

זה ממש מגוחך.

אנחנו מבקשים לעשות אגרות דיפרנציאליות ליחידים ולחברות.

מה הגבוה ביותר?

אין גבוה ביותר. היחידים משלמים היום 725 שקלים. יש היום יחידים שעובדים במסגרת תאגיד שיש לו רישיון, יש יחידים שעובדים בתאגיד שאין לו רישיון. יחיד שעובד במסגרת תאגיד שיש לו רישיון ימשיך לשלם את אותה אגרה של 725 שקל כמו היום. אותו יחיד שעובד במסגרת תאגיד שאינו בעל רישיון או יחיד שעובד באופן עצמאי ישלם כפל אגרה.

העדכון נעשה אחת לשנה?

כן, בינואר. לגבי תאגידים עשינו הבחנה בין תאגידים שנותנים שירות של ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לתאגידים שעוסקים בניהול תיקים. לגבי חברות שעוסקות בייעוץ השקעות או שיווק השקעות האגרה תהיה דיפרנציאלית לפי מספר בעלי הרישיון שמועסקים באותו תאגיד. 2500 שקלים עבור כל יחיד, עם מינימום אגרה של 5000 שקל. תשומות הפיקוח שנדרשות הן הרבה יותר גבוהות ככל שהתאגיד הוא יותר גדול. ככל שהתאגיד מעסיק יותר בעלי רישיון נדרשת אגרה יותר גבוהה. לגבי חברות שעוסקות בניהול תיקים האגרה תהיה מדורגת לפי שווי הנכסים המנוהל על פי 4 מדרגות במודל שיעורי. מי שמנהל עד 50 מיליון שקל ישלם 5000 שקל, שזה קרוב מאוד למה שהוא משלם כבר היום. בחברות הקטנות לא נגענו. אותן חברות קטנות ימשיכו לשלם 5000 שקלים.

תאגיד שמעסיק 20 בעלי רישיון צריך לשלם 2500 כפול 20?

כן.

זו העלאה משמעותית.

זו העלאה משמעותית עכב כך שהאגרה היום מאוד נמוכה.

מדובר במאות אחוזים.

צריך לזכור שזה מה שמממן את תקציב הרשות לניירות ערך. אנחנו רוצים רשות ניירות ערך חזקה, מתפקדת, מגוננת על הציבור.

אנשים מקבלים רישיון לנהל תיקים יחסית ליכולות שלהם וליכולת ההשתכרות שלהם. מדובר בסכומים סבירים לחלוטין. חברה שמעסיקה 20 מנהלי תיקים זאת חברה שיש לה יכולת לנהל מאות מיליוני שקלים.

כל מנהל צריך לשלם אגרה?

כן.

יש היום 40 חברות שיש להן רישיון לייעוץ השקעות או שיווק השקעות. מעל מחציתן ימשיכו לשלם 5000 שקל. לא נגענו בהן כי הן מעסיקות אחד או שניים. רק החברות היותר גדולות ישלמו יותר.

האנשים האלה יכולים עכשיו לעשות 20 חברות קטנות שיעסיקו עד 2 יועצים.

הם ישלמו מינימום 5000 שקל. זה לא ישתלם להם.

יש פה בסך הכל 7 חברות שיש להן מעל 10 בעלי רישיון. החברות הגדולות ביותר זה פסגות, לידר.

איך הגעתם ל-2500?

המספרים כאן הם מספרים שנבנו באופן שנועד ליצור איזה שהוא יחס סביר בין היקף התשומות שהרשות משקיעה במסגרת הפיקוח השוטף שהיא מקיימת על הגופים האלה ובין ההכנסות שיש לה. בהקשר הזה קבענו מנגנונים שיוצרים אבחנה בין הפעילות של התאגידים שמעסיקים יועצי השקעות ומשווקי השקעות לבין התאגידים שמנהלים תיקי השקעות עבור הציבור. בחברות שמנהלות תיקי השקעות היקף הנכסים המנוהל הוא בדרך כלל מדד שמשקף בצורה טובה מאוד את היקף הפעילות של החברה.

גם שלכם.

גם שלנו. יש מתאם מאוד גבוה.

ככל שהחברה גדולה יותר ויש בה יותר מנהלי תיקים כך היא דורשת מכם יותר עבודה.

היקף התשומות שאנחנו משקיעים בפיקוח על חברות שמנהלות הרבה כסף עבור הציבור הוא יותר גדול מאשר היקף התשומות שאנחנו משקיעים בחברות שמנהלות סכומים יותר נמוכים. מן הטעם הזה אנחנו גם התחשבנו בגובה האגרות. ביחס לחברות שמנהלות 50 מיליון שקל ומטה אין שינוי בגובה האגרות שנדרשות. גם לגבי חברות שמנהלות סכומים יותר גבוהים המודל הוא מודל שמעלה את גובה האגרה באופן מדורג, לא בקפיצות מדרגה, על מנת ליצור רציפות בהקשר הזה.

חברה שמנהלת היום למעלה מ-30 מיליארד שקלים משלמת 4000 שקל. אני לא חושבת שצריך להסביר את חוסר ההתאמה בין המספרים.

כמה היא תשלם אחרי התיקון?

החברה היחידה שעונה למספר שאמרתי היא פסגות. פסגות תשלם 2.6 מיליון.

היא עלתה לכם הרבה יותר.

המודל הוא מודל מדורג שבו התשלום הוא ביחס להיקף הנכסים המנוהל. אנחנו מדברים על שיעורים של אחד חלקי עשרת אלפים במקרה הנמוך ביותר ועד אחד חלקי 20 אלף כאשר מדובר בחברות שמנהלות סכומים גדולים. ככל שהחברה מנהלת יותר כסף היא תשלם יותר אגרה. עבור השקל הנוסף שהיא מנהלת היא תשלם באופן יחסי חלק יותר קטן, על-מנת לא להגיע למצב שהאגרות עולות באופן חריג למספרים שהם לא תואמים את הפרופורציות שדיברתי עליהן.

חברה שמנהלת היום קרנות משלמת על מיליארד שקל סדר גודל של 300 אלף שקל, חברה שעוסקת בניהול תיקים בסדר גודל דומה משלמת 4000 שקל. זה המשמעות של מה שקורה היום. אנחנו מנסים להשוות בין ניהול התיקים לקרנות. הקרנות ימשיכו להיות יותר גבוה. הכיוון הוא להשוות ולא לייצר את הפערים המטורפים האלה.

כמה יחידים יש?

יש 4000 יועצי השקעות. 3960 הם בבנקים. יש 540 משווקי השקעות ו-1000 מנהלי תיקים.

איפה הם מפוזרים?

מנהלי התיקים עובדים בבתי השקעות.

אני מברך את הרשות על הכוונה להעלות את כל הנושא של ההכשרה של המתמחים, בין אם זה בחינות, בין אם זה נושא של התמחות וכדומה. זה צעד מבורך. נושא שני שאני מסכים עם הרשות זה שאכן יש עיוות בנושא האגרות בין חברות לניהול תיקים גדולות, קטנות ובינוניות. נכון שלא כולן יכולות לשלם 4300 שקלים כי התשומות של הרשות הן יותר גבוהות לחברה שמנהלת קצת יותר, אבל מקפיצה של סכום קבוע של 4300 לאחוזים שמגיעים למאות, עשרות אלפים ומיליוני שקלים זה משהו שהוא חסר פרופורציה. אנחנו מדברים על 224 חברות בעלות רישיון לניהול תיקים, לניהול השקעות ולשיווק השקעות. 40 מתוכן הן חברות שיווק וייעוץ שמשלמות במודל קצת שונה. אם נבחן לעומק את אותן 186 חברות לניהול תיקים אנחנו נראה שמרביתן הן חברות קטנות ובינוניות. אני מדבר על חברות שנכנסות למדרגה הראשונה והשנייה במודל האגרות החדש. זה מבחינתן גזר דין מוות.

הם אומרים שהם לא נפגעים.

מ-4200 ל-5000 זה גזר דין מוות?

מי שקופץ ל5000 זה כלום, אבל מי שקופץ ל-50 אלף, בייחוד כשאנחנו יודעים שתשומות הביטוח עלו, התשומות של הרגולציה עלו..

אל תגיד גזר דין מוות, כי זה לא אמין.

כולנו קוראים עיתונים. כולנו קוראים על כך שחלק מבתי ההשקעות נסגרים וחלק מתמזגים.

אם בית השקעות ייסגר בגלל הדבר הזה כנראה שהוא לא צריך להתקיים.

בתי השקעות ייסגרו כי מדובר בעלויות. אנחנו מדברים בסכומים שקופצים מ-4300 לכיוון של 50 אלף, לכיוון של 300 אלף. מי שמנהל 10 מיליארד יצטרך לשלם 600 אלף שקל.

כמה הוא מרוויח? מה דמי הניהול שלו?

אין בעיה לקחת אגרה יותר גבוהה למי שמנהל יותר, אבל למה לא לקבוע סכום קבוע?

כל התקנות הן כדי למנוע את הסכום קבוע.

שיקבעו 10 מדרגות בסכומים.

צריך שתהיה פרופורציה בין 10 מיליארד ל-3 מיליון שקל.

אני מציע לקבוע מדרגות של סכומים, לא אחוזים. מדרגה ראשונה 5000, מדרגה שנייה 10 אלפים, מדרגה שלישית 20 אלף. יוצא שהחברה הגדולה ביותר משלמת עד אין סוף.

היא יכולה להרוויח עד אין סוף אבל אי אפשר להטיל עליה אגרה.

לא אמרתי שלא צריך להטיל עליה אגרה, אבל זה צריך להיות פרופורציונאלי.

למה לא פניתם לרשות לניירות ערך?

פנינו. היינו איתם בכמה דיונים.

לא קיבלנו שום נייר עמדה.

אני מציע שתפגשו.

אנחנו שלחנו מכתב לרשות ונפגשנו איתה. לא קיבלנו תשובה או התייחסות לפניות שלנו. אנחנו סבורים שיש פה שינוי דרמטי. זה לא שינוי של מה בכך. מדובר בקפיצה מ-4000 שקל למיליונים רבים לכל בתי ההשקעות. אני חושב שצריך להיות שינוי בסיפור הזה. זה נכון שבית השקעות שמנהל כך וכך מיליארדים לא צריך לשלם 4000 שקלים, אבל קפיצה למיליונים זאת קפיצה דרמטית. אני חושב שראוי לנהל דיון יותר עמוק עם הגופים שמשלמים את הכסף. יש גופים שזה קופץ מ-4000 שקל ל-2 וחצי מיליון שקל בשנה. זה שינוי מהותי שאני חושב שלפני שעושים אותו צריך לנהל דיון משמעותי עם הגופים המפוקחים. צריך לנסות להגיע לאיזה שהוא מודל מוסכם לגבי העניין הזה. ברגע שאתה עושה ביקורת בגוף גדול לעומת גוף קטן יש יתרון לגודל. היקף התשומות שאתה משקיע בביקורת של גוף גדול לא זהה מבחינת הגידול בהיקף הנכסים שלו. הרבה בעיות בניהול תיקים התגלו דווקא בגופים קטנים שאין עליהם פיקוח. אני מייצג גופים שהם חברי בורסה. לחברי בורסה יש פיקוח אגרסיבי מאוד של הבורסה לניירות ערך. יש בקרי סיכונים, קציני ציוד. שעות הביקורת שאנחנו משקיעים בניהול התיקים הוא גבוה מאוד.

מה יהיה התשלום הכי גדול שישלם הגוף הכי גדול שקיים?

היה דיאלוג ביחס למודל. בעקבות הדיאלוג הזה הפחתנו במחצית את גובה האגרות שמושטות על התאגידים הקטנים.

כמה ישלם הבנק הכי גדול?

אנחנו לא מדברים כרגע על בנקים. מחצית מהחברות לניהול תיקים שפעילות היום בשוק ישלמו אגרה של 5000 שקל. זה לא מהווה שינוי מהותי ביחס לאגרות הקיימות. יש מספר לא מבוטל של חברות שמנהלות סכום נמוך מ-100 מיליון שקל. גם החברות האלו ישלמו סכום כולל של 10 אלפים שקלים ומטה. גוף שמנהל מיליארד שקלים ישלם כ-85 אלף שקל אגרה. גוף שמנהל 3 מיליארד שקלים ישלם כ-200 אלף שקלים אגרה. גוף שמנהל 6 מיליארד שקלים ישלם כ-400 אלף. בית ההשקעות השני בגודלו ובתי השקעות שבאים אחריו ישלמו סכומים שהם נמוכים מחצי מיליון שקל. אנחנו לא מדברים על מיליוני שקלים אגרות.

כמה ישלם השני בגודלו?

בית ההשקעות השני בגודלו ישלם סכום של פחות מחצי מיליון שקל בשנה. מדובר בבתי השקעות שהם עתירי פעילות ועתירי תשומות פיקוח. בתי השקעות שמנהלים סכומים בהיקפים של מיליארדי שקלים עבור אלפי לקוחות אינם שונים באופן מהותי מפעילות של בתי השקעות שמנהלים קרנות נאמנות.

אני מבין שיש פה פערים של כמעט פי 100.

אותן חברות חריגות שירגישו חזק את העלאה באגרה הן חברות שמנהלות קרנות. הסט השני שלה התקנות שמונח בפניכם מפחית להן את האגרה שהן משלמות עבור ניהול קרנות ב-17%. זאת הפחתה עצומה.

אני חייבת להגיד מילה לגנות הרשות לניירות ערך. אני לא מבינה איך נתתם למצב הזה להימשך עד היום. זה פשוט מגוחך שבתי השקעות שמגלגלים מיליארדים ישלמו 4000 שקלים בשנה. אני לא מבינה איך מתקיים מצב כזה. זה כאילו מס הכנסה של 50 שקל שחל על אדם שלא מגיע לסף המס ועל אדם שמשתכר 100 אלף שקל בחודש. זאת המקבילה. אני חושבת שהגעתם אלינו מאוחר מידי ובמצב קשה מידי. יכול להיות שיש כאן גופים שהתרגלו למצב המופרך הזה וקצת קשה להם לקבל שהם צריכים לשלם סכום ראלי. חברה שמנהלת 3 מיליארד שקלים לא יכולה לשלם 200 אלף שקלים? נזרקה פה אמירה שזו גזירה קשה לציבור. זה לא הציבור.

הם יגלגלו את חזרה כדמי ניהול ללקוח. הציבור ייפגע.

אני מקווה שנאמר בתור בדיחה שמדובר בציבור, כיוון שהציבור שאנחנו מדברים עליו הוא כלל הציבור של העובדים והפנסיונרים והחוסכים במדינת ישראל. אנחנו כל הזמן מזנבים ברשות לניירות ערך ואומרים שהם לא עושים מספיק, שהרגולציה לא מספיק חזקה, שבשוק ההון יש ג'ונגל שאף אחד לא מרסן. כאשר הם באים אלינו עם בקשה כל כך הגיונית ל-4 מדרגות עם אחוזים בתוך המדרגות, כדי שחברה שמנהלת כל כך הרבה כסף של ציבור תשלם כדי שאפשר יהיה לשמור על האינטרסים של הציבור, אנחנו חייבים לבוא לקראתם. ההצעה הזאת כל כך מדודה, כל כך שפויה וכל כך הגונה. היא מדברת על מדרגות, על אחוזים. ל-50% מהחברות זה לא דבר שיגרד או ירע את מצבן כהוא זה. אין צודק מזה. זה אומר שחברות שמגלגלות מיליארדים רבים יצטרכו לשלם אגרה שעולה בקנה אחד עם היקף הפעילות שנדרשת מהרשות לניירות ערך כדי לשמור על האינטרסים של הציבור.

אנחנו רואים כל מיני דוגמאות לפעולות של הרשות לניירות ערך. היא לא תוכל לעשות את הפעולות האלו בלי תקציב. התקציב של רשות לניירות ערך ממומן על ידי אותן אגרות. אנחנו אישרנו עכשיו את התקציב. צריכים לאשר גם את מה שימלא את התקציב הזה . הם לא בתקציב המדינה. יש להם תקציב משלהם שניזון מאותן אגרות לטובת הציבור הרחב. כיוון שכספו של הציבור הרחב היה להפקר, במיוחד בשנה האחרונה, אנחנו חייבים לתת להם כלים כדי לשמור על כספו של הציבור. אנחנו כאן בכנסת מייצגים את הציבור הרחב שלא יכול לשלוח עורכי דין, נציגים ולוביסטים. אין כאן חוסך אחד שיכול לשלוח לוביסט שיגן על האינטרסים שלו. בשביל זה אנחנו פה. אנחנו מייצגים ציבור עצום ורחב. הם מייצגים קבוצה קטנה ואינטרסנטית. אגב, בצדק. הם עושים את שלהם. אנחנו צריכים לזכור למה אנחנו נמצאים פה ולטובת מי אנחנו פועלים. אנחנו פועלים לטובת אלה שאין להם לוביסטים ונציגים פה בוועדה. אנחנו הנציגים והשלוחים שלהם.

אני יודע שרשות ניירות ערך מגיעה לוועדה הזאת לפחות פעם בשבוע. יש להם תמיד עדכונים ותיקונים של תקנות. זה מראה על תיעול של התקנות לפי הצרכים בשוק. הם מתייעלים מיום ליום ומרגע לרגע. אני משבח את העבודה של יו"ר הרשות - הכל נובע מקביעת המדיניות – ואת הצוות המוביל שעושה עבודה מצוינת.


אני שומע את הגופים השונים. אנחנו יודעים שהגופים האלה עסקיים. כשהם יצטרכו לשלם יותר זה יגיע בסופו של דבר ללקוח. זה אותו הפנסיונר ואותו החוסך. מצד אחד אנחנו כחברי כנסת צריכים לשמור על האיזון הנכון לשמירת החסכונות של אותם אנשים, מצד שני הגופים שמנהלים את אותן קרנות, מצד שלישי הרגולטור שעושה את העבודה. יכול להיות שזאת העבודה שהייתה צריכה להיעשות לפני שנתיים, שלוש. כל זה נושא חדש. כל הנושא הזה דינאמי. לבוא ולהגיד שבגלל שהיה פה פער שלא גילינו נעלה פי 100% זה דבר שלא נראה לי הגיוני. אני איתם, אבל אני לא יכול להסכים לדבר כזה. אומרים פה איגוד לשכות המסחר שהם לא ישבו איתם. אני לא יכול לקבל באופן חד צדדי משהו. אני חייב שישמעו. חייבים לשבת. יש להם את הזמן לשבת. צריך להביא הצעה שלא יהיה פי 100 במכה אחת. אולי לעשות את זה בהדרגה. אני לא רוצה להרוג אף אחד. אני רוצה שכולם יתנהלו באחריות, במוסריות.

בנוגע לדמי הניהול. יש הצעת חוק להפחית. החוסך משלם הרבה מאוד כסף. ציפיתי שתביאו את זה לפה, שתגידו שהחוסכים משלמים יותר מידי דמי ניהול.

יש לי פה הסתייגות לגבי ההנחיה שלא ניתן להתמחות אצל בן משפחה. מה עומד מאחורי העניין? אם אני רוצה לעודד דור המשך, למה למנוע? אם יש לי בן שרוצה להתמחות אצלי, למה למנוע את זה ? מה החשש הגדול?

הוא ממילא עובר בחינה אחר כך.

הוא עובר בחינה לפני כן. אנחנו חושבים שההתמחות הזאת היא לא נאותה. איזה פיקוח אמיתי יכול להיות על עבודה שנעשית כאשר יש קרבת משפחה או כפיפות מקצועית? זה נמצא אצל עורכי הדין בתקנות, זה נמצא אצל שמאי מקרקעין בתקנות.

הרעיון להעלות את רמת העוסקים במקצוע הוא מבורך. היה צריך לעשות את זה מזמן. ב-1996 התחיל הליך כזה. הבעיה העיקרית היא בתחולת החוק. התחולה מגדירה שנה עד שהחוק נכנס לתוקף. כל מי שמעוניין לעסוק במקצוע צריך לעבור 4 בחינות יסוד, שזה דיני ניירות ערך, כלכלה, מימון, סטטיסטיקה וחשבונאות . לאחר מעבר כל 4 הבחינות האלו עליו לעבור עוד בחינות מקצועיות, שזה מקצועית א', מקצועית ב' לניהול תיקים וגמר פנסיוני למי שעוסק בתחום הפנסיה. בהוראת המעבר נקבע כי עם קבלת החוק תהיה אפשרות להשלים את שני מועדי הבחינות לאחר מעבר החוק. זה אומר בחינה אחת גדולה שכוללת את כל הנושאים הרלוונטיים בבחינות היסוד ודיני ניירות ערך.


דבר שלא הוצג פה ואני רוצה להציג זה אחוז המעבר הארצי של הבחינות. הוא נע בין 50 ל-60 אחוז. חצי מהניגשים לבחינה לא יעברו בפעם הראשונה. אנחנו מדברים על 4 בחינות יסוד לא קלות למי שאין לו תארים. זה בלתי אפשרי במהלך שני מועדים לעבור 5 בחינות.

זה היה ממילא.

נכון, אבל זה בלתי אפשרי במהלך שני מועדי בחינה להשלים את כל הדרישות לפי התקנה הישנה. אנחנו מבקשים ודורשים שלפחות יוסיפו עוד מועד, כי ללא מעבר 4 בחינות היסוד אי אפשר לגשת לבחינה המקצועית.


כיום קבוע שבעלי תארים בכלכלה, בנקאות, מינהל עסקים זכאים לקבל פטור מ-3 בחינות יסוד כיוון שהם למדו אותם בתואר. במהלך שנה לאחר מעבר התקנות הם עדיין זכאים לקבל את הפטורים. הבעיה היא שקבלת הזכאות היא בדרך כלל בחודשים אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר. סיום ההרשמה לבחינה הוא במהלך חודש אוקטובר. אם התקנות יעברו לא בהכרח יהיה להם מספיק זמן לקבל את הפטורים ולהשלים את הבחינה המקצועית.

דבר נוסף זה ההכנה לבחינות. הליך ההכשרה הממוצע לבחינות האלו הוא שנה וחצי, זאת אומרת שלושה מועדי בחינות שצריך כדי לעבור את הבחינות האלו.

ראוי לדעת למה ביטלתם את הוראת המעבר.

דחינו את התחילה בשנה. במקום תחילה של 60 יום פלוס הוראת מעבר של שנה דחינו את כל התקנות לעוד שנה. זה מסייע בהיערכות לאגרות.

אני חושב שאני מייצג כאן ציבור גדול מאוד של משקיעים וחוסכים קטנים ובינוניים. קרה כאן תהליך בריא בשנים האחרונות כתוצאה מוועדת בכר, שהרבה מאוד מהיכולת של ניהול ההשקעות עבר מהבנקים לבתי ההשקעות הגדולים. בתי ההשקעות הגדולים מפוקסים יותר על ניהול קרנות נאמנות וקופות גמל, פחות על שירות של לקוח. כתוצאה מזה הענף של מנהלי תיקים עצמאיים ויועצי השקעות הולך ומתפתח. 30% מהחברות המנויות היום באיגוד שלנו קמו בשנתיים, שלוש האחרונות. אני חושב שהאגרות החדשות שמושתות על הגופים הן דווקא על הבינוניים. זה נכון שלגבי 50% לא ישתנה שום דבר, אבל ה-50% האלה זה בתי השקעות מאוד קטנים שמייצגים one man show. אני לא בטוח שהציבור הגדול רוצה ללכת דווקא לסוג בתי ההשקעות ומנהלי התיקים האלה. אני חושב שבתי ההשקעות הקטנים והבינוניים צומחים וגדלים והשתת אגרות כל כך גבוהות עלולה להמית את הענף הזה. לא מדובר רק באגרות האלו. אנחנו מתמודדים היום עם העלאה של פרמיית הביטוח בעשרות ומאות אחוזים. אנחנו מתמודדים עם רגולציה שהולכת ומכבידה כדי להגן על המשקיע הפרטי. זה מחייב אותנו כבתי השקעות ליותר כוח אדם, ליותר משאבים וליותר אמצעים כדי לעמוד באותו שירות של לקוח. אני לא חושב ש-500 מיליון שקל זה בית השקעות גדול במושגים ישראליים ובמושגים עולמיים. העלאה של מאות אחוזים ואולי אלפי אחוזים של האגרות על בתי ההשקעות האלו תמית את הענף כולו ותשאיר את השוק לשני שחקנים עיקריים, האחד זה בתי ההשקעות הגדולים שיוצגו כאן נאמנה על ידי עמיתיי, השניים זה אותם one man show שלגביהם האגרות נשארו 5000 שקל. לא בטוח שזה המצב שאנחנו רוצים להגיע אליו.

הנושא של העלאה צודק אבל לא חכם. להעלות פי 100 זה קצת צורם. אני מבקש שהצדדים ישבו יחד ויגבשו משהו מוסכם עד כמה שאפשר - אולי אפילו הוראת מעבר - ויביאו את זה לקראת ההצבעה.

2. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (פטור מחובת

התמחות או בחינות של סוכני ביטוח, יועצים פנסיונים וסוכני שיווק פנסיונים) (תיקון, התש"ע-2010

4. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (אגרות) (תיקון), התש"ע-2009

מונחים בפני הוועדה שני התיקונים. התיקונים שלנו הולכים עקב בצד אגודל עם התיקונים של הרשות לניירות ערך. חלק מהמבחנים לצורך קבלת רישיון לסוכן ביטוח, יועץ פנסיוני ומשווק פנסיוני מתקיימים כחלק מתהליך ההכשרה בבחינות שהרשות לניירות ערך עורכת. התיקון הראשון נועד לטפל או לצפות את המצב שבו הרשות לניירות ערך עושה את השינוי בבחינות עצמן, כלומר ביטול 3 בחינות היסוד של ייעוץ השקעות ועריכת בחינה של יסודות שוק ההון על ידנו.

מה ההבדל בין מה שהיה למה שאתה מבקש עכשיו?

אנחנו חושבים שהידע שנבחן במסגרת הרשות לניירות ערך הוא ידע רלוונטי גם לצורך בעלי הרישיון שלנו. הרשות לניירות ערך בחנה עד היום את המטריה הזאת בבחינות שלה. הם יחדלו לעשות את זה החל מעוד שנה, או מתום תקופת המעבר שתיקבע. אנחנו רוצים שהנבחנים שלנו יחזיקו באותו ידע, לכן אנחנו עורכים בחינה כזאת במקום אותן 3 בחינות.


התיקון השני מתייחס לתקנות האגרות. אנחנו במסגרת של תיקון תקנות ההכשרה שלנו רצינו ליצור התאמה טובה יותר. אין כמעט שינויים בתיקון התקנות ביחס לבעל רישיון יחיד. המחיר שבעל הרישיון ישלם עשוי לקטון מהסיבה שבמקום 3 בחינות יש לו כרגע לעשות בחינה אחת. השינוי המרכזי הוא ביחס לתאגידים. הוא גם שינוי מינורי. עשינו אבחנה בין 3 סוגים של תאגידים. תאגיד אחד זה סוכנויות עם פחות מ-5 מיליון. עבורם האגרה לא תשתנה, שזה סך של 1600 שקל . 12% מסך כל התאגידים הם מעל 5 מיליון. החלטנו להכפיל את סכום האגרה, קרי 3200 שקל במקום 1600. סוג התאגידים השלישי הם תאגידים של יועץ פנסיוני שהוא תאגיד בנקאי. ביחס אליהם קבענו סכום מינימום של 2400 שקל ומבנה פרוגרסיבי שתלוי במספר הסניפים המייעצים. בנק גדול עתיד לשלם סכום של כ-25 אלף שקל, בנק בינוני משהו כמו 16 אלף ובנק קטן בסביבות 7000,6000.

במקום כמה?

במקום 1600 שקל. פרט לכך נתנו הקלה למחזיקי רישיון מעל גיל 65. אנחנו הפחתנו עבורם את סכום האגרה. רצינו בכך לבוא לקראת האוכלוסייה הזאת.

אולי מילה על אגרת ההמרה.

יש אפשרות להמיר בין רישיון משווק/יועץ לסוכן ביטוח בענף פנסיוני. זאת פעולה שמחייבת אותנו בעדכון. מדובר בסכום צנוע של 200 שקלים להמרה. אנחנו סבורים שהתיקונים היחסית מינוריים האלה ייצרו רמה טובה יותר בין היכולת של בעל הרישיון להפיק כספים לסכום האגרה הנגבה, ובין פעילויות הפיקוח שאנחנו משקיעים ביחס למחירים שאנחנו גובים באגרות.

אנחנו נחכה להצבעה. תודה רבה. תוך שבוע או שבועיים תהיה הצבעה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00