PAGE
15
ועדת המדע והטכנולוגיה

16 בפברואר 2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 37

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, ב' אדר תש"ע (16 בפברואר 2010), שעה 10:00

"החיים ברשת" – ישיבה לציון היום הבינלאומי לגלישה בטוחה ושימוש נכון באינטרנט לשנה 2010

חברי הוועדה: מאיר שטרית – היו"ר

מלי פולישוק – חברת כנסת לשעבר, יושבת ראש ועדת המדע לשעבר

רוני דיין – מנהל אגף יישומי מחשב, משרד החינוך

סיגלית טובל סביון – אחראית על תחום האינטרנט, משרד החינוך

טובה בן ארי- ממונה על חוק זכויות התלמיד, משרד החינוך

הילה סגל – מפקחת למניעת התעללות בילדים ובבני נוער, משרד החינוך

לימור הררי – אגף יישומי מחשב, משרד החינוך

עו"ד יורם הכהן – ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, משרד המשפטים

עו"ד שהד עטפור טנוס – חוקרת, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, משרד המשפטים

עו"ד גלית מבורך – ממונה על מחלקת נוער במחוז ת"א מרכז, הסנגוריה הציבורית, משרד המשפטים

נתי ביאליסטוק – עוזר מנכ"ל, משרד התקשורת

דיאנה מגנאג'י – ראש מטה השר, משרד התקשורת

סנ"צ איציק שופן – ראש מחלקת עבירות מחשב, משטרת ישראל

הילה מזרחי – קצינת נוער, מחלקת נוער, משטרת ישראל

גדעון אריאלי – ראש תחום מדעי המחשב, משרד המדע והטכנולוגיה

רימון לוי – חבר הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי

נאוה גלעד- מנהלת קבוצת המשימה, איגוד האינטרנט הישראלי

צביה אלגלי – שימוש נבון באינטרנט – איגוד האינטרנט הישראלי

ד"ר נחמן אורון – חבר הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי

פרופ' גוסטבו מש – ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפה

אסתר סקורניק – חברת הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי

חנן לביא – מנכ"ל חברת סטרט-אפ המפעילה מערכת המסוגלת לעקוב אחר פדופילים

ארנון שפייזר – מנכ"ל חברת "מגה AS" חברה המפתחת מוצרי הגנה לאינטרנט

יהונתן השלי – מנכ"ל חברת פר-אלרט המפתחת תוכנה שמגנה על ילדים מפני פדופילים

הגר קוסטיאנובסקי – אחראית ממשל תאגידי וקשרי קהילה, חברת מיקרוסופט

ניר חינסקי – תחום אבטחת מידע במיקרוסופט

דפנה אילן – מנהלת בית ספר

אתי בנימין – יו"ר הנהגת ההורים הארצי והירושלמי

עו"ד יהונתן קלינגר- חבר הנהלת עמותת אשנב

לילי הליפה – תוכנית אמ"ת

לב הלפרין – תוכנית אמ"ת

יהודה סקר – מ"מ יו"ר ארגון הורים ארצי

ענת לוי

נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

"החיים ברשת" – ישיבה לציון היום הבינלאומי לגלישה בטוחה
ושימוש נכון באינטרנט לשנה 2010

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה. אני מודה לכל אלה שבאו להשתתף בישיבה. בינינו אנשים ממשרד החינוך, מאיגוד האינטרנט, ממרכז סוציו- אנתרופולוגי באוניברסיטת חיפה, סנגוריה ציבורית לנוער, מחלק הנוער משטרת ישראל, מנהלי בתי ספר, יושב ראש הנהגת ההורים הארצי והירושלמי, אחראית ממשל תאגידי וקשרי קהילה, יושב איתנו הממונה על מאגרי מידע במשרד המשפטים, נמצאים איתנו פה נציגים של משרדי ממשלה שנים. הדיון היום הוא דיון חשוב. האינטרנט הוא כלי יוצא מן הכלל וטכנולוגיה שפותחת הרבה מאוד חלונות כמעט לכל אדם שיש לו רצון ועניין להיכנס לשם בשביל מידע ופותחת אפשרויות לאנשים להסתכל על מגוון המידע שישנו בעולם. בעצם יש הצפה של מידע ויש הרבה תועלת למי שמשתמש באופן נכון. חז"ל אמרו פעם, יש מושג שנקרא "תער בידי קוף". תער אפשר להשתמש בו כדי להתגלח אבל מצד שני אפשר לתת אותו בידי קוף ולחתוך את הגרון. השאלה איננה אם הכלי הוא חשוב או לא. אין ויכוח על זה שהאינטרנט הוא כלי מדהים ושינה את העולם. הפך את העולם לכפר גלובלי קטן שהכול בו פתוח. אבל מצד שני האינטרנט הוא גם כזה שאופן הפעלתו שאין עליו כמעט שום בקרה והוא צופן בחובו הרבה סכנות בעיקר לילדים אבל גם להורים. מדינת ישראל לא ערוכה לטפל בסכנות הללו. מסתבר שאין חקיקה משמעותית כדי למנוע את הסכנות הללו או לאכוף מניעת סכנות והדברים לפעמים הם מחרידים.


היום הובא לידיעתי על ידי מר נורי אזולאי שהוא מנכ"ל של חברה שנקראת Pure Sight ועיסוקה של החברה היא ביצירת טכנולוגיה להגנה להורים שמעוניינים בכך. הטכנולוגיה הזאת נמצאת במדינות רבות וגם בארץ, הטכנולוגיה מאפשרת לעשות סינון של תכנים שונים על פי ההחלטה של ההורים. הוא הביא לידיעתי ידיעה. "תלמידת שכבה י' הגישה תלונה במשטרה נגד תלמיד אחר בטענה כי הוא צילם אותה בשעה שקיימו יחסי מין וגבה מבני שכבתם תשלום עבור הצפייה". אתה שואל את עצמך מה אפשר לעשות עם ילד כזה היום על פי החוק? התשובה היא כמעט שום דבר. היום בספר החוקים של ישראל זה לא נחשב עבירה.

חבר הכנסת שטרית זו החזקה של תועבה של קטינים וזו עבירה פלילית לכל דבר.

זה לגמרי לא ברור. יש אמנם חוק שאוסר על החזקת תמונות של קטינים אבל מבחינה משפטית זה לא מעוגן. אלו היה חוק שהיה מאפשר לעצור את הילד ולשים אותו בכלא על שימוש של דברי תועבה אז אולי זה היה מרתיע. זו רק דוגמה. אנחנו נחשפנו הרבה מאוד של פגיעה בילדים על ידי פדופילים, של שימוש באינטרנט למשיכת אזרח ישראלי על ידי מחבלת פלשתינאי למפגש שהביא בסופו של דבר לרציחתו, וכדומה וכדומה, הסכנות ברחוב האינטרנטי הן רבות. הדבר מחייב נקיטת צעדים. מצד אחד חינוך והדרכה כדי ללמד את הילדים להשתמש נכון באינטרנט. צריך לנקוט באמצעי הגנה ואמצעי אכיפה דרך חקיקה. צריך לנקוט בשילוב של דברים. האינטרנט יכול להוות אם לא סכנת נפש הרי סכנות חברתיות ואחרות. הסכנות הן לא מצד עבירות מין או סמים או רצח או טרור. יש סכנות אחרות יותר פשוטות – כלכליות. למשל, העובדה שילדים מתפתים להיכנס לאינטרנט כשהם רואים כל מיני מודעות שמושכות אותם להשתמש במוצרים. לסמס שאולי יזכו בפרסים.

לדוגמה אדם שכותב לחברת מיקרופייל. "ביום שישי האחרון בתי אסתר שמעוני בת ה-8 תלמידה בכיתה ג' התכתבה בפייס בוק עם חברות. פתאום קפצה לה מודעה: לאפ טופ במתנה. בתי עם שיקול דעת של ילדה בת 8 חשבה שהיא מגשימה חלום, היא הולכת לזכות בלאפ טופ. היא היתה שהמודה הזאת תפורה במיוחד בשבילה. כאשר נכנסה למודעה התבקשה להעביר מספר הנייד שלה.הנייד חסום ואכן באה אתראה לא תומך. לכן החליטה בתי בזמן שאימה ישנה לקחת את הנייד שלה ולרשום את המספר באינטרנט. 52 הודעת אס. אם.אס יצאו מהנייד ללא ידיעתה. ביררתי מה קורה. הסתבר שהתעוררתי מאוחר מדי. בתי כדי לזכות בלאפ טופ שלחה כבר 52 מסרונים. לא קיבלה שום הודעה שזכתה בלאפ טופ. נדהמתי לגלות עד כמה החברה מרשה לעצמה להונות ילדים על מנת להוציא כספים במרמה. מדוע לא הגבלתם בהודעתכם על לאפ טופ וביקשתם תאריך לידה. הקריאה הזו גורמת לכל ילד להבין שלאפ טופ מחכה רק לו. בשיחת טלפון שקיימתי הבנתי שכל מסרון הוא 3 שקלים לפני מע"מ. נכפיל את זה ב-52 זה 156 שקל לפני מע"מ". והוא מתלונן. אני מביא את זה כדוגמה לשימוש של כלי תקשורת כדי לספוג כסף מאנשים.

ישנם שימושים שונים שאנשים עושים דרך האינטרנט או אפילו דרך הפלאפונים ואנשים נדרשים לשלם עבור שליחת מסרונים בלי שיש איתם חוזה שיכול לחייב אותם. הדברים לא מוסדרים. יש מעין ג'ונגל בעיקר בתחום האינטרנט בישראל שמחייב הסדרה. והוועדה הזו רואה את עצמה כאחראית לעניין הזה. התחלתי לעשות שורה של חקיקות בתחום הזה. אנחנו נפגשים היום כדי ללמוד, כדי לשמוע מאנשים מזוויות שונות של ראייה. מיוצגים פה מגוון רחב של אנשים ושל דעות. ונחשוב ביחד מה ניתן לעשות. ננסה ללמוד מה עשו במקומות אחרים בעולם. היו הצעות חוק שנכשלו בכנסת לעשות צנזורה. יש לזה התנגדות. ללא צנזורה צריך ליצור כלים של סינון.

נמצאת איתנו חברת הכנסת לשעבר מלי פולישוק שהיתה יושבת ראש ועדת המדע בכנסת הקודמת. אני שמח שהיא נמצאת איתנו. היא מגיעה לכנסת מפעם לפעם ומשתתפת בדיונים של ועדת המדע. אני שמח תמיד לראות אותך.

אני אתן רשות דיבור לצביה אלגלי, יועצת לשימוש נבון של איגוד האינטרנט הישראלי. היא מציגה מצגת בנושא "חיים ברשת". בבקשה.

אני יועצת ל"גישה בטוחה" באיגוד האינטרנט הישראלי. אני הולכת להראות לכם דוגמאות של מקרים שאני אוספת. אני אראה לכם כמה דוגמאות מעניינות למה שחבר הכנסת שטרית כינה שימוש נבון ולא נבון דרך האינטרנט. השנה היום הבינלאומי לאינטרנט בטוח עוסק בצורה מאוד אינטנסיבית בתחום של חיים ברשת. הכוונה היא לרשתות חברתיות. יש פה כמה תזכורות כדי שלא נשכח איפה אנחנו חיים ובעיקר איפה ילדים ובני נוער חיים. יש את השפה של הרשת. הדברים היפים שאפשר למצוא ברשת, מעט דוגמאות, מצד שמאל, אות איגוד האינטרנט להתנדבות ברשת. יש לנו את הוובקינס דבר מאוד חיובי, משחקים באינטרנט שילדים מפתחים מיומנויות יוצאות מן הכלל. יש למטה קבוצת שנאה לדבר שראוי לשנוא אותו. "גם אני שונא שמעשנים לידי" שאפשר להצטרף. מצד ימין למטה כל הנושא של U TUBE . שניים מהבנים שלי עשו קורס שלם בציור, גרפיטי, רישום ואקוורל הכול דרך סרטונים של U TUBE. למדו לצייר. ועוד דוגמה הנושא של למידה מתוקשבת שיש לה היום במה הולכת וגדלה. מה שרואים פה זו דוגמה לפורום שבעזרתו מורה למתמטיקה מלמדת שיעורים וירטואליים לקבוצה שקשה לה מאוד להיפגש איתה. הם מקבלים 4 שעות בשבוע. זו כבר שנה שנייה. יש לה הצלחה בבגרות יוצאת מן הכלל. הילדים מקבלים טיפול אישי ברשת כמעט בכל שעות היממה.


הדוגמאות המעציבות יותר. פטריות שצצות אחרי הגשם. שתי דוגמאות מה-FACE BOOK אחת בצד שמאל למעלה תלמיד. המורה רוצה סטירה? מורה: מה? תלמיד: המורה את מסתירה. אפשר להצטרף לקבוצה. יש דיון ער. הקבוצה מצד ימין, כל שונאי מורה לאנגלית. התופעה הזו של קבוצות שנאה ברשת כלפי מורים או ילדים אחד כלפי השני, תופעה נפוצה בצורה שקשה לתאר. אין יום שאני לא מקבלת פניות, הולכת לבתי ספר. בשבוע שעבר פגשתי מורה שמתעדת, הראתה לי קלסר, עשרות קבוצות שנאה נפתחו בחודשים האחרונים. כל המורות כבר נעלבו. כל הילדים כבר התנצלו. זו תופעה. יש כאן גם What the fuck? .


כל הדברים הללו זה להיות אזרח הרשת ואנחנו מדברים על הצורך לדבר בשפה הגונה, לדעת להיעזר ולעזור. לא להעליב, לא לפגוע, ולא להפיץ שמועות. השקף הזה זה חלק ממצגת שמשרד החינוך מפיץ עכשיו ליום הבינלאומי. ואחרון חביב, לדעת למי לפנות כשנפגעים. יש בעיה בעניין הזה. אנחנו לא ממש יודעים מה לעשות ולא יודעים לאן להפנות את הילדים כאשר משהו קורה. האחריות שלנו לתת כלים לאנשים האלה שמופיעים פה לחיים שזה החיים ברשת.

תודה רבה. רימון לוי נשיא איגוד האינטרנט.

אלפי שנים של ניסיון שלנו של חיים במדבר, רוב שטח המדינה במדבר, לימד אותנו שלא צריך להרים עם היד אבן שמא יקפוץ עקרב. מאות שנים של חיים בעיר לימדו אותנו שיש להיזהר מלהסתובב באזורים מסוימים, בסמטאות בעיקר בשעות החשיכה. עשרות שנים של חיים בכביש לימדו אותנו שלא צריך לתת לילד מתחת לגיל 9 לחצות את הכביש לבד. בחיים ברשת הוותיקים מבינינו יש להם ניסיון של 20 שנה בסך הכול. אלה חיים חדשים שאנחנו עוד צריכים ללמוד איך להתנהג, איך להפיק גם את התועלת ואיך לנקוט בכללי זהירות ולפתח נורמות של התנהגות שצביה ציינה. כפי שעקרבים מתחת לאבנים לא מונעים מאיתנו לטייל במדבר, כפי שבעיות של פשיעה אורבנית לא מונעת מאיתנו לגור, לבלות, לחיות בעיר וכפי שתאונות דרכים לא מונעות מאיתנו לנצל את היתרונות העצומים של הניידות כך גם לגבי החיים ברשת, אנחנו צריכים ללמוד למקסם את התועלת תוך כדי מזעור בעיות.


איגוד האינטרנט הישראלי הוא עמותה בלתי תלויה, עצמאית וכל מטרתה להרחיב את השימוש באינטרנט בישראל באמצעות הורדת חסמי גישה מכל הסוגים. גם טכנולוגיים, גם חברתיים וגם רגולטורים כדי שכל אחד יוכל להשתמש באינטרנט לפי צרכיו ולפי השקפת עולמו. אנחנו חברה פלורליסטית עם מגוון דעות והשקפות. לכל אחד יש מקום להשתמש באינטרנט לסיפוק צרכי למידה, בידור, מסחר וכישורים חברתיים.


בנושא של שימוש ילדים ובני נוער אנחנו באיגוד פעילים מאז 2003 ואנחנו פועלים להגברת השימוש בשיתוף פעולה עם גורמים רבים בארץ ובעולם.


כמה לקחים למדנו. אני רוצה לציין 4 נקודות שלמדנו גם מניסיוננו וגם מהניסיון בעולם. הדבר הראשון, יש צורך בשיתוף פעולה מתואם בין גורמים שונים ואם אין קואליציה רחבה גם מהמגזר הממשלתי גם מהמגזר העסקי וגם מהחברה האזרחית אין סיכוי להתמודד עם התופעה. צריך תיאום ושיתוף פעולה.


הדבר השני שלמדנו זה שתנאי הכרחי לשינוי התנהגות של ילדים הוא מעורבות של ההורים. התעלמות מההורים במשחק נדון ישירות לכישלון. אין שום אמצעי אחר שיכול לבד לפתור את הבעיה. אפשר ליצור כלים לעזרה להורים אבל ההורים הם הגורם המרכזי. הם קהל היעד וצריך להגיע אליהם וצריך לעזור להם כי המשימה לא תמיד קלה. ועל זה נדבר, על תחושת חוסר האונים של חלק מההורים שנתקלים במצב שהם לא יודעים מה לעשות. תפקידנו הוא לדאוג לכך שהם ידעו מה לעשות.


אין זבנג וגמרנו. זה הלקח השלישי. צודק חבר הכנסת שטרית כשהוא אומר שצריך לשלב כלים שונים. אני פחות מסכים עם האמירה שחוק כלשהו גם אם הוא היה ניתן ליישום היה פותר את הבעיה. לא רק שהוא לא היה פותר את הבעיה אמצעים טכנולוגיים וחקיקה עלולים ליצור את האפקט ההפוך. כולנו יודעים שסינון טכנולוגי או באמצעות חקיקה יכול להוות פתרון לחלק מההורים. הסכנה היא ביצירת התחושה אצל הורה שמשתמש בזה שהנה הוא מוגן והוא לא צריך לעשות שום פעולה אחרת. זה יוצר שאננות. ולא היא. כולנו יודעים ששימוש בסינון באמצעות טכנולוגיה או בחקיקה איננו יכול לפתור את הבעיה. יש דברים אחרים שהוא ממילא לא פותר לכן צריך להיות זהיר בפיתרונות של זבנג וגמרנו.

הרבדים השונים כוללים כמובן פעילות חינוכית, הרחבה וסיוע להורים, הסדרה עצמית בין בעלי העניין, ניטור, הקמת מנגנוני דיווח, דבר שחסר בישראל. אין מקום אחד שהורה או מורה או ילד שמרגיש שהוא מוטרד או שנתקל בבעיה אין לו כתובת ידועה שהוא יכול לפנות ולקבל גם את ההפניה. חלק מהאירועים הם עבירה על החוק וצריך לדעת להעביר את זה לגורמי האכיפה. יש בעיות של התנהגות תרבותית שהן חוקיות לחלוטין אבל עדיין דורשות התערבות חינוכית או עזרה נפשית או עזרה אזרחית, תמיכה וכולי. וצריכה להיות כתובת שמי שמרגיש נפגע יכול לפנות ולקבל את הסיוע.


הלקח הרביעי הוא זה עולה כסף. ולא מעט כסף. כל מדינה שהחליטה לעשות את זה בצורה רצינית גם דאגה לתקצב את הפעילות ברמה ארצית הן בתוכניות חינוכיות, הן בחיזוק תקנים במשטרה, הן בהסברה, הן במסעות פרסומת של מודעות. כל זה עולה כסף ומדינות רבות באירופה, באוסטרליה, בצפון אמריקה מתקצבות מתקציב הממשלה לא מעט כסף וגם מגייסות מהסקטור העסקי וגם מהחברה האזרחית את הסכומים של הכסף הנדרש כדי להפעיל את זה.

שם נעשתה חקיקה.

כפי שאמרתי צריכה להיות הסדרה וגם חקיקה. אין ספק. חקיקה בהחלט יכולה להועיל בשימוש נבון ובשילוב עם אמצעים אחרים. חקיקה לבד לא תועיל.


צוות בתוך איגוד האינטרנט ברשותו של ד"ר נחמן אורון, חבר הנהלת האיגוד וגם אסתר סקורניק היא גם היתה שותפה לצוות. כמובן נאוה וצביה וגם מלכי יואש שסייע בהכנת תוכנית לאומית שהתקציר מוצג כאן להתמודדות עם הנושא של אזרחות דיגיטלית באינטרנט שכוללת גם לדעת איך להתנהג ואיך לקבל סיוע ומה לא לעשות, ממה להימנע. הגיש תוכנית. התקציר פה. התוכנית המלאה כוללת סקר על מה שנעשה במדינות העולם שכולל גם את ההקצבות וגם חקיקות שהיו וגם ממה שנעשה פה בישראל. מה שאנחנו לומדים מסקר במדינות העולם זה שיש פעילות אחת מרכזית שכולם מציעים. משרד התקשורת כחלק מ-IQ, International Tele Communication Union איגוד של כל משרדי התקשורת בעולם שהציב מטרה השנה לפעול להגנה על ילדים. כשהוא כותב את הקווים המנחים שלו כמו כל גורם אחר, כמו נסקו ואחרים הם מציינים בראש סדר העדיפות המלצה ראשונה, תעשה סקר של המצב המשפטי. המלצה שנייה, תקים קו חם. הקו החם שהוא מספר טלפון יוצר את התשתית לבניית כל המערך מסביב. ברגע שיש להם בעיה הם רוצים מספר טלפון כדי לקבל מענה אנושי, מקצועי, מיידי שיכול לעזור להם כולל מנגנוני דיווח או לספק האינטרנט וספק התוכן, לגורמי אכיפה כמו משטרה, משרד המשפטים, או לגורמים חינוכיים או מטפלים כמו שפי, עלם ואחרים. זה מה שאנחנו מציעים כ-action item מרכזי שכולנו נקים קואליציה להקמת הקו החם שכוללת גם את הצורך ביצירת הקשר עם כל הגורמים כדי שאותו מוקדן ידע למי להפנות את הדברים. תודה רבה.

תודה רבה. עכשיו רשות הדיבור לרוני דיין מנהל אגף יישומי מחשב במשרד החינוך שיש לו מצגת על פעילות המשרד בתחום הזה.

אני שמח על הדברים של רימון והחברים מאיגוד האינטרנט שהם שותפים בכירים לפעילויות שלנו. בגלל שנושא הביטחון ברשת הוא נושא לאומי מאוד חשוב המשרד נרתם לנושא הזה בכל עוצמתו, בכל יחידותיו. זה מתחיל בנו כמינהל מדע וטכנולוגיה, מינהל תקשוב ומערכות מידע שמטפל בכל הנושא של חסימות, הגנות. מינהל פדגוגי, אגף שפ"י והממונה על היחידה לפגיעה מינית שחברה אלינו השבוע בכל הנושא למניעת פגיעה מינית ברשת, הנציגה של היחידה לזכויות הילד נמצאת פה איתנו, מינהל חברה ונוער. כל יחידה במשרד קיבלה משימה והיא עוסקת בפיתוח בפעילויות שקשורות לתמיכה בביטחון של התלמיד כאשר הוא נמצא ברשת.


הרעיון הוא שבתוך מערכות ההגנה שאנחנו מציבים אנחנו יכולים בתהליך ההוראתי בבית הספר להסביר לילדים איזה מנגנונים אנחנו מפעילים כך שהתלמידים בעצמם יכולים להכיר את המנגנונים האלה ולבקש אותם מההורים כאשר הם חוזרים לבית. אנחנו מעבירים את ההדרכה ויוצרים את התובנות אצל התלמידים כדי שהם יגיעו איתם לבית ויחד עם ההורים יתכננו את ההגנה הנדרשת. בגלל שהנושא הזה חשוב ביותר גם לגופים נוספים וכבר נאמר פה שאי אפשר לבצע אותו לבד אנחנו חברנו למשרד התקשורת, צבא הגנה לישראל באמצעות חיילים שמסייעים לעבור בבתי ספר ונותנים הדרכות, משטרת ישראל, איגוד האינטרנט, חברת מייקרוסופט, עמותת אשנב, חברת סטרט-אפ סיד שעזרה לנו השנה כי ניסינו להיכנס לראש של הילדים כדי להבין את המשמעויות ולדבר איתם בשפה שלהם. כמובן חברת אינטל וחברות נוספות בגופי ההי טק השונים שמשתפים איתנו פעולה. בצורה הזאת אנחנו יוצרים צבא שלם של אנשים טובים שמסייעים. בקטע החוקתי נשמח לשמוע את משרד המשפטים. אנחנו רוצים לראות אושר בפנים של התלמידים כאשר הם נמצאים ברשת.


אנחנו יכולים לראות אותם קוראים מידע וחדשות, משחקים שם, עושים כל פעולה, כולל למידה. בואו נשמע אחד מהילדים מה הוא אומר.

נדבר על דברים שהם גם טובים באינטרנט אבל גם חוקיים. למשל שמעתם שפעם היו אנציקלופדיות. מי מכיר את זה כיום? מי שצריך איזשהו מידע יש ווקיפדיה. בטוח שזה יותר עדכני מאנציקלופדיה שמתעדכנות אחת לעשור. או למשל אתם זוכרים שכל יום בשעה 8 משודרת מהדורת חדשות בערוצי הטלוויזיה. מישהו באמת מקשיב לחדשות?

הנושא הובן ונוכל להמשיך הלאה. כולנו חיים ברשת. מה אנחנו צריכים כדי להכשיר את הבוגרים שלנו כדי שיהיו צרכנים נכונים וידעו גם איך להתגונן בתוך הרשת? אנחנו מנצלים את הכלי הזה ללמידה גם אישית וגם שיתופית. הבניית ידע. רכישת מיומנויות של המאה ה-21. שימוש מושכל בכלי התקשוב. התנהגות אתית וערכית. הנושא של הימנעות ממצבי סיכון ואלימות ברשת. נושא עם דגש חזק בבתי הספר. יש הנחיות וחוזרים מיוחדים שמטפלים בנושא הזה ולמעט את התופעות האלה ככל שניתן. אנחנו נותנים תמיכה וסיוע ברשת לתלמידים שזקוקים לזה. אנחנו בודקים את האפשרות לשתול כפתור חכם בגלשן של התלמיד. אם הוא במצוקה הוא יכול ללחוץ על הכפתור הזה ומיד לקבל סיוע מגורם מקצועי אם זה פסיכולוג, אם זה יועץ חינוכי שמייעץ לו איך להיחלץ ממצב מביך שהוא עלול להיקלע אליו. אנחנו מדברים בשימוש במערכות הגנה וחסימה ברשת.


אני אציג דוגמה של פעילות חינוכית שאנחנו מפעילים בקרב תלמידים שבאה מתוך מה שהם עושים מבלי משים. אנחנו רוצים שהם יבינו את החומרה של הבעיה. תוך כדי ההבנה שלה הם יוכלו להתמודד עם התופעה. אנחנו רוצים לחנך את הילדים לא למהר ללחוץ על send.


כאן אנחנו רואים נושא של פגיעה מינית עד שזה מגיעה לתודעתה של התלמידה עצמה שלא היתה מודעת בכלל למה שנוצר. הפעילות הזאת מוצגת ביום הבינלאומי בבתי הספר. תלמידים יושבים על יד המחשבים, יפעילו את הפעילות הזאת. המורים והיועצים הפסיכולוגים ידברו עם התלמידים לאחר מכן כך שהם ילמדו אותם שכאשר הם נתקלים בתופעות כאלה איך להימנע, איך לעצור. לפני שעושים את השטות הבאה. אנחנו מתחילים את הפעילות כבר בכיתות ב' ג'.


אנחנו מפתחים תוכניות לימודים וחומרי למידה. יש לנו בנושא הזה סטנדרטים. בתי הספר מחויבים לעמוד בסטנדרט שנקרא "אתיקה וערכים ברשת" שכולל לדעת מה הן הסכנות ברשת ואיך להתמודד איתן. כשאנחנו מחברים את תוכניות הלימוד אנחנו מתייעצים עם החברים שלנו במשטרה כי הם מציגים לנו את ההיבטים החוקיים. אנחנו מפיצים חוזרים למנהלי בתי הספר. השנה ביקשנו ממנהלי בתי הספר לוודא שדרך התלמידים הם מעבירים מסר להורים שאכן מתקיימת הפעילות הזאת. בכל בית ספר אנחנו מקימים צוות של "חיים ברשת" שכולל את הפסיכולוג, את היועץ החינוכי, מחנכי כיתות, אחראי מחשוב של בית הספר. הם כצוות צריכים לעבור כיתה כיתה ולוודא שכל תלמיד מקבל את המסרים, חווה את הפעילויות הלימודיות כך שאנחנו מקווים שהתהליך יצבור תאוצה בהרחבת התודעה של התלמידים לסכנות שקיימות ברשת. השנה נפעל ב-1400 בתי ספר יסודיים, 300 חטיבות, 50 תיכוניים, אלפי מורים, פסיכולוגים ויועצים חינוכיים משתתפים בזה. 150 שוטרים, חיילים ואנשי היי טק מסייעים לנו בפעילות הזאת.


דרכי הפעילות שלנו. כל השנה המורים נדרשים ליידע את התלמידים בסכנות שקיימות ברשת. השבוע אנחנו מרכזים פעילות. חברנו לשבוע למניעת פגיעה מינית בנושא וכמובן מחר יום השיא בו מתקיימות פעילויות בכל בתי הספר. אני אתן לאחת החברות לצוותים של הפיתוח לדבר.

אנחנו בעצם במהלכו של השבוע הלאומי אבל הפעילויות האלה מתקיימות במשך כל השנה כאשר אנחנו מפעילים סדנאות בחדרי מורים כדי שהמורים יכירו את התרבות של בני הנוער, הדילמות שלהם. אנחנו מפעילים סדנאות שעוסקות במצבי סיכון ברשת. כלל ההורים אנחנו מקיימים סדנאות שמופיעות באתר משרד החינוך. יש לנו פורום סינכרוני בשיתוף משטרת ישראל ביום הלאומי עצמו שחוקר נוער עונה לשאלות של הורים. לתלמידים יש מגוון של פעילויות החל מתחרות צילומים עם חברת מיקרוסופט, משחקים ברשת, פעילויות שעוסקות בנושא של רשתות חברתיות. זה תדפיס של האתר שלנו שבו יש מגוון שלם של פעילויות שעומדות לרשות המורים וההורים לאורך כל השנה.

אני מבקש שכולם יכירו את האתר הזה. יש בו חומרים גם להורים וגם למורים. דרך התלמידים מנסים להפיץ את המידע הזה להורים.

תודה רבה. אני מעביר את רשות הדיבור לרב סמל הילה מזרחי, מחלק נוער משטרת ישראל. ואחריה סגן ניצב איציק שופן.

מחלקת הנוער שותפה ליום השיא של שבוע האינטרנט הפתוח הלאומי. זאת השנה החמישית שאנחנו שותפים ליום השיא הזה. עובדי הנוער והמש"קים ממחלק הנוער מעבירים הרצאות ב-130 בתי ספר ברחבי הארץ. המצגת שלנו הותאמה לנושא שמשרד החינוך בחר וזה "החים ברשת". יוצגו לתלמידים הגדרות וידון מה היא עבירה פלילית, מה היא אחריות פלילית ושלושה חוקים רלוונטיים לחיים ברשת שהם: חוק הגנת הפרטיות, חוק איסור לשון הרע וחוק המחשבים. במקביל יוקם פורום שייתן מענה להורים, מורים ותלמידים. מלבד זאת נדון בנושא של אובדנות ברשת. המשטרה מאפשרת איתור הכי מהיר של כתובת ה-IP של המשתמש שמאיים באובדנות ברשת. המשטרה מטפלת ב-3-4 מקרים של איומי אובדנות ברשת בחודש ומצילה חיים. האיומים להתאבדות מגיעים אלינו דרך מנהלי הפורומים שיוצרים קשר עם המשטרה ומודיעה על האיום. המשטרה באמצעות צו מוציאה את ה-IP של הכתובת המדויקת. שולחים לשם יחידת סיור שנותן אבחון ראשוני של האירוע. במידה שזה משהו רציני מקפיצים גם את יחידת המו"מ. יש מרכז ארצי שקשוב לעניין הזה.

בבקשה סגן ניצב איציק שופן.

פן נוסף במיוחד מהפקת לקחים של פרשת הפדופיליה האחרונה. פדופיל סדרתי שנחשף לאחרונה שיחידת מחשבים מובחרת גילתה אותו. מדובר בקורבנות אילמים. הילדות בנות ה-8 עד 12 שזה הפרופיל השכיח לא סיפרו ולא יספרו לאף אחד מה שקרה. זאת הבטן הרכה בתהליך. אני מצטרף לדגש על החשיבות של ההשגחה ההורית בבית והמעורבות בפעילות של הילדים שלהם. כל המערכות שנוגעות לממשקי החיים של הילד שבסיומן אנחנו מגיעים ליכולת אכיפה צריכות לבוא ולהסתכל בגובה העיניים באותן קרבנות. אנחנו נתקלנו בילדות שאיתרנו שעברו אונס וסירבו לשתף פעולה כי הן מרגישות בושה ואשמה. ברור לנו בגלל הראיות שהן הותקפו מינית על ידי אותו פדופיל סדרתי ויש קושי לתרגם את הראיות שיש לנו לעדויות.


המשטרה מטפלת בנושא העבריינות ברשת בכלל ובנושא פדופיליה בפרט. יש מעגל ארצי שבכל מחוז יש יחידה שמטפלת בעבירות מחשב בתחום הטריטוריה המחוזית. יש את היחידה עליה אני מופקד היחידה לחקירת פשעי מחשב שמטפלת באיומים ברמה הארצית והבינלאומית. נגזרת של אותם איומים והעבריינות ברשת שקשורה לילדים שהנושא העיקרי בזה זה הפדופיליה. אנחנו ברמת האכיפה נמצאים בקשר הדוק מאוד עם גורמי אינטרפול ובקשות סיוע בינלאומי שמגיעות אלינו כל שבוע. המקרה האחרון היה בקשת סיוע שרק הזיהוי שלה עקב אחרי 200 חשודים בארץ שנכנסו לאתרי פדופיליה, לפורומים של פדופיליה באירופה והורידו קבצי פדופיליה. אנחנו מדברים על מסה אדירה. פנייה אחת, 200 חשודים. בנוסף לזה אנחנו נמצאים בקשר עם גוף הקשור ב-G8 במתכונת של 24/7 לאירועים מרגע לרגע. במסגרת הפעילות שלנו זיהינו את הדיאלוג בין הפדופיל הישראלי לגרמני. הגרמני דיבר על זה שהוא הולך לעשות את מה שהוא חושב לעשות לבת שלו. אז אנחנו במהירות העברנו את המידע לרשויות המקבילות בגרמניה כדי שיבוצע סיכול מהיר.


בהמשך לדברים האלה עומד להיפתח קשר מקוון עם מחשב האינטרפול בנושא פדופיליה. המשטרה אמורה לשלוח לארצות הברית הזמנה של ה-FBI שמתכננת בנושא האכיפה על הפדופיליה בעולם קורס בן 5 שבועות בארצות הברית. המשטרה תשלח נציג. אנחנו שותפים בהרצאות שנערכות בבתי ספר אבל לא רק בבתי ספר.

מה גודל היחידה שלך?

גודל היחידה שלי 13 תקנים. יש יחידות במחוזות השונים שהם אמונים על אכיפה טריטוריאלית בתחום המחוז שסדר הגודל שלהם נע בין 5 ל-10 אנשים. בכל מחוז. אנשי מחשבים שהוכשרו לאכיפה בעבירות השונות והם נותנים את המענה. אנחנו גם נמצאים בקשר עם היחידה לפיקוח על עברייני מין בשב"ס. חלק מהפיקוח שלהם דורש יכולת מחשובית. היכולת שלהם לפקח על עבריינים שהשתחררו מבית הסוהר בתחום הרשת במחשב היא תלויה בשיתוף פעולה איתנו ואנחנו חברנו אליהם לתת את הסיוע. למותר לציין הרשת פתחה לאותם פדופילים, אנחנו קוראים לזה, אם פעם פדופיל היה צריך לצאת לגינה הציבורית למעשה קיבצו לו באינטרנט את הילדים באותם פורומים מוגדרים שמיועדים לילדים בני 8-12. המניפולציות שמופעלות עליהם הן ברמות כאלה שאדם מבוגר היה יכול ליפול בשבי שלהם כל שכן ילדות צעירות. אחרי אותו ציד שאנחנו רואים בפורום פונקציונאלי של ילדים יש משיכה לצ'ט פרטי ב-ICQ פרטי כי אותם אנשים יודעים שיכולת הניטור ב-ICQ הפרטי והפיקוח הם פחותים מאשר אותם אתרים שמיועדים לילדים.


אנחנו נגיע לאופציות של כיווני החקיקה הנדרשים אבל הבעיה העיקרית ביכולת אכיפה ברשת זה נדיפות ארעית. זאת אומרת היכולת של משתמש להסוות את המיקום שלו ואני לא רוצה לתת רעיונות אבל היכולת היא גבוהה מאוד. משתמש קצה יכול לבצע את העבירה שלו באופן שהעקבות או יוסתרו לחלוטין או יובילו אותנו לבעיה של סמכות שיפוט של מדינות אחרות ואנחנו בחקיקה הקיימת בקצב התגובה, שהתגובה לאיומים באינטרנט צריכים להיות מהרגע להרגע, אם נידרש על כל פעילות להגיש בקשה לסיוע חקירתי באמצעות משרד המשפטים הקצב והזמן ברור לכולכם.

שמי חנן. אני קשור לחברה שמתעסקת בדיוק בתחום הזה של הגנת ילדים מפני פדופילים ברשת. אנחנו חברת היי טק סטרט-אפ. הרעיון הוא בדיוק לנקודה שצוינה כאן. יש איזשהו מסך של אנונימיות מאחוריו מסתתרים אותם פדופילים ולכן הם מרשים לעצמם לעשות מה שהם רוצים. הטכנולוגיה שלנו מסוגלת לעקוב אחרי פדופילים גם אם הם משנים את השם שלהם. אבל לשנות על פי זה, זה להוציא את הכבל מהתקע ולהחזיר אותו מחדש. בלי שום קשר ל-ID שלהם או לשם שהם קראו לעצמם ובאמצעות הנקודה הזאת ההגנה הופכת להיות הרבה יותר חזקה. דיברו פה לפני על שיתוף פעולה של גופים שונים. אחת הבעיות היותר גדולות זה שיתוף פעולה של הורים עם עצמם. כי כמו שנאמר הפדופילים הם סדרתיים. אותו מקרה שקרה לפני שבועיים. הוא פעל נגד מאות ילדים. אם היו תופסים את המקרה הראשון או השני והיו מסוגלים לעקוב אחריו, המקרה השלישי כבר היה נמנע. והילדות האלה לא מספרות. אותם הורים אם הם היו משתמשים בטכנולוגיות המתאימות כדי לאפשר דיווח ומעקב פנימי מאותו בן אדם לא כזיהוי של אותו בן אדם אלא כיכולת לעקוב שיימנע המקרה הבא היינו מתקדמים בדרך לפתרון הבעיה.

הטכנולוגיה שלכם זה דבר שעובד או היא עדיין בפיתוח?

היא בפיתוח. יש ניצנים ראשונים.

ניצב משנה שאלה נוספת. יש מדינות בעולם שהטיפול בפדופילים עלה מדרגה. שם פדופילים שהורשעו והשתחררו הולכים עם צמיד כמו אזיק אלקטרוני על הרגל או על היד וזה מדווח ברשת כל זמן נתון איפה הם נמצאים. חברה ישראלית עושה את השירות הזה בארצות הברית וגם במדינות אירופה. הצמית הזה מודיע כאשר הפדופיל מגיע למקום שיש בו ילדים, גן ילדים או בית ספר. מקבלים התראה מיידית מי הגיע מתי ולאן. יכולים לשלוח סיור כדי למנוע את גישתו למקום. מקבלים דיווח ומתעד את התנועות של אותו פדופיל.


רשות הדיבור לאורי אזולאי, חברת Pure Sight

הטכנולוגיה היום משווקת על ידי כל ספקי האינטרנט בארץ. אנחנו מגנים על 15 מיליון באינטרנט ברחבי העולם. הטכנולוגיה אינה מושלמת. יש לה חסרונות. אין הדרכה בבתי ספר בנושא מין באינטרנט. אני נמצא פה בוועדות כבר 4 שנים. אני מוכרח לציין שהשיח הרבה יותר עמוק. גם ההצעה של איגוד האינטרנט מצוינת. גם החומרים של משרד החינוך הם מעמיקים. לפני 4 שנים היו 3 ארגונים שדיברו על אינטרנט בטוח. היום יש למעלה מ-50 ארגונים ללא מטרות רווח שמדברים על הנושא הזה. המודעות הולכת וגדלה. אין ספק שהטיפול בבעיה צריך להיות על ידי 3 זרועות: אכיפה, חינוך והדרכה בטכנולוגיה. הטכנולוגיה התקדמה. התקדמנו לשלב הבא של אנליזה של תקשורת של ילדים. יש לנו טכנולוגיה שמוטמעת בנקודת הקצה. אני חייב לציין לטובה את המאמצים שלכם בפורומים. כאשר תוכנות מוטמעות בנקודות הקצה אפשר למשל לנטר את התקשורת של הילד לא מבחינת ההורה שיהיה האח הגדול אלא כאשר הילד או הילדה יוצאים במוצאי שבת למרכז יפו, שואלים לאן את הולכת? עם איזה חבר? מה את עושה? למה השאלות האלה לא נשאלות לגבי האינטרנט? וזה יפה לדבר על מעורבות הורית כאשר אין להורים כלים להיות מעורבים. ירימו לך דגלים כאשר דברים חשודים מתקיימים. היום יש טכנולוגיה שעושה זיהוי של תמונות. כאשר הילדה שלי תעלה תמונה שלה עירומה הטכנולוגיה הזאת תזהה את התמונה. יורם לי דגל, ישלח לי מסרון ואני אתקשר אליה. ברור שהדרכה וחינוך הם חשובים. אבל אכיפה חייבת להיות. וברור שצריך להכניס למודעות הורית את הטכנולוגיות האלה.

איפה ה-15 מיליון ילדים שאתם מגנים עליהם?

ארצות הברית, אוסטרליה, צרפת, ישראל, הרבה מאוד מדינות בעולם דרך ספקיות האינטרנט מתחילות לשווק את הדברים האלה. מסננת היא תוכנה שלנו. High Keeper היא מסננת שלנו. שמטרף היא מסננת שלנו. החברות מכרו את זה תחת שם אחר. הגרסאות החדשות עכשיו מנטרות צ'טים. ילד, נער או בוגר שדיבר במשך שעות בצ'ט הפרטי שלו כדי לקבל הוראות איך מתאבדים התוכנה הזאת היתה מונעת את ההתאבדות. יש משהו שנקרא filter evasion. זה כל הצירופים והפרמטוציות והסלנג והקיצורים שחוקרים אותם. יש חוקרי תוכן, פסיכולוגים שמפתחים תוכנות כדי לתפוס את כל הפרמוטציות האלה.

מה שאתה אומר חמור בעיני כי אם יש טכנולוגיה שיכולה להתריע בפני הורים על זה שהילדים שלהם גולשים באתרי מין או נמצאים בצ'ט עם אנשים מסוכנים או פדופילים יכולים לעשות אנליזה של הדברים ולהרים דגל, זה הרבה יותר חכם ממה שההורים עושים היום שנכנסים ל-face book, אבל הילד הוא חכם יותר. חברות האינטרנט צריכות להבהיר להורים שיש אופציה.


האויב של הטוב ביותר זה המצוין. אזולאי אומר שיש תוכנה שלא מרגלת אחרי הילד. היא מרימה דגל אדום שאומרת משהו קורה. אם יש תוכנה כזאת והורים לא יודעים על זה אז זה חוסר אחריות של הורה. אני נגד ריגול אחרי ילדים אבל אני בהחלט בעד זה שתהיה השגחה. חובתנו ליידע את ההורים שיש תוכנה כזאת שמרימה דגל שמשהו קורה.


אני מעביר את רשות הדיבור לפרופסור גוסטבו מש, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה.

אני נמצא כאן בשני כובעים. אחד כסוציולוג והכובע השני זה שכ-10 שנים אני חוקר את ההתנהגות של בני הנוער באינטרנט. כעת יוצא ספר באנגליה שכתבתי שמסכם את המחקר שנעשה בישראל, ארצות הברית, קנדה ואנגליה במבט השוואתי. אחת הבעיות המרכזיות זה גוף מידע. אנחנו מדברים על סכנות ברשת. אין לנו שום גוף מידע, שום מחקר רציני ושיטתי על מה הם האחוזים של ילדים שחשופים לכל אחת מהתופעות האלה. אנחנו לא מסוגלים היום בישראל בניגוד ל-3 מחקרים כאלה שנעשו בארצות הברית, 4 באנגליה, 3 באוסטרליה, 2 בקנדה. בישראל אין לנו שום ידע חוץ מהעיתון והסיפורים האנקדוטיים והשמועות. בנוסף, אנחנו מדברים על נושא הבריונות בבית ספר. זו תופעה שהיתה קיימת לפני האינטרנט. האינטרנט משנה אותה קצת. אנחנו לא יודעים כמה, מי ולמה.


אנחנו רוצים רשת בטוחה. נכון יש טכנולוגיות אבל אף אחד לא בדק את היעילות של הטכנולוגיה במניעת תופעות מסוימות מן הסיבה הפשוטה שאנחנו לא חוקרים את התופעות האלה בישראל. לפני 3 שנים הגשתי הצעת מחקר לאיגוד האינטרנט. היא לא זכתה למימון. הגשתי לעוד מקומות וזה לא זכה במימון. אנחנו צריכים לדעת לא רק כמה ילדים אלא מה מאפיין אותם. אני מזדהה עם מה שסגן ניצב שופן אמר. תופעת הפשיעה היא תופעה מורכבת. אנחנו צריכים להסתכל עליה מצד העבריין, מצד הקורבן, ובעיקר מצד הקורבן הפוטנציאלי. חקיקה היא דבר נהדר אלא מה, רוב האוכלוסייה לא יודעת חוקים כי הם לא למדו בבית ספר למשפטים. פשוט הם לא יודעים. אנחנו גם לא יודעים בכל עבירה שהיא מי הם הקורבנות. משרד לביטחון פנים עושה כל 10 שנים סקר לקורבנות של פשיעה. הם יודעים שאין שום קשר בין קורבנות לבין העבריינות שרשומה במשטרה. אנשים רבים לא מתלוננים במשטרה. חלק מקבוצות הסיכון לקורבנות של עבריינות מחשב דומות לקבוצות סיכון של תופעות אחרות. אני חקרתי חשיפה מוגזמת לפורנוגרפיה ברשת בקרב בני נוער. מה שמאפיין בני נוער שצופים בפורנוגרפיה ברשת זה דברים שמאפיינים בני נוער בעייתיים בתחומים אחרים. אני לא מדבר על סקרנות מינית בגיל ההתבגרות. אני מדבר על שימוש מוגזם.


לגבי פתרונות טכנולוגיים. פתרונות טכנולוגיים חלקם עובדים, חלקם לא עובדים. בדקתי את הנושא של בריונות ברשת. התברר שמעורבות הורים היא המגן מפני בריונות. אם אנחנו רוצים לעצור את העבריין חקיקה תעזור בתנאי שתהיה גם אכיפה ובתנאי שתהיה תלונה. 5

תודה רבה. עורך דין יורם הכהן, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים.

אני רוצה לדבר על נושא הפרטיות שלא הוזכר פה כמעט לחלוטין. פרטיות של ילדים. כמעט לא דובר על שיח משפטי וזה מאוד חשוב. בתור הורה ניהלתי ויכוח עם הילדים שלי על face book. מעורבות הורית כל כך חשובה. הורה שמקנה לילדים שלו את ההרגלים הנכונים ומסביר את המשמעויות יצטרך פחות תוכנות מעקב על מה שהילדים שלו עושים. הביקוש לשירותים צריכים להיות מטופלים על ידי ההורים והמסגרת החינוכית. אנחנו נענים למי שמציע שירותים. זכות הפרטיות היא זכות יסוד חוקתי במשפט הישראלי. היא קובעת שיש עניין של מידתיות. אם אתה אתר אינטרנט ואתה אוסף מידע עליך לעשות זאת באופן מידתי. בהקשר של פרטיות ילדים כאשר אנחנו מנסים לנתח למה ילדים זה מקרה מיוחד, זה שמנגנון ההסכמה העומד בליבו של העיקרון של הגנת הפרטיות אצל ילדים יש שאלה מה היא הסכמה לגבי פרטיות. היום מופץ תזכיר על ידי משרד המשפטים לשינוי סמכויות האכיפה להגנת הפרטיות ושם יש מודל אחר. אני מקווה שזה יעבור בכנסת. אנחנו פועלים לשנות את החוקים לגבי קנסות מינהליים. בנוסף, יש בשלבי סיום בדיקה שאנחנו עושים בקשר לקמפיין אינטרנטי שאסף מידע על ילדים. יש פה תופעה והיא חייבת להיות מטופלת במישור הרגולטורי. נאסף היום המון מידע על קטינים באתרי אינטרנט. בתקנות הגנת הצרכן יש עיסוק בסוגיה של איסוף מידע על קטינים. במערכת החקיקתית יש כבר תשתית לנושא הזה.


אנחנו מקיימים פעילות להגנת הפרטיות בשיתוף עם נציגות אירופית. בין היתר מתוכננת פעילות בנושא פרטיות של קטינים. אנחנו פונים לגופים שאוספים מידע ומבהירים להם כללי התנהגות. יש כמה בעיות. בעיה אחת היא בעיה בינלאומית, אתרים בינלאומיים פועלים לא במדינת ישראל. אבל מכיוון שזו פעילות עולמית היכולת של רגולטור ישראלי לקבוע דברים היא מוגבלת. הפתרון לזה הוא בפעילות בינלאומית מתואמת. האיחוד האירופי למשל פנה אל מפעילים של face book, twiter and google , וכופה עליהם דברים. בעיה שנייה שאנחנו לא יודעים מי הוא קטין באינטרנט. אם אנחנו רוצים לכפות הוראות על גופים מסוימים שמוסרים מידע, face book למשל לא מאפשרת לילדים אלא מגיל 13 לפתוח חשבון כי צריך להכניס את תאריך הלידה אבל הילדים יודעים לרמות בעניין הזה. יש פה בעיה. דבר שלישי, קטין זה לא דבר אחיד. ילדים גולשים היום מגיל 5. אבל יש הבדל בגיל שצריך לטפל בו, פונקציה של ההתפתחות הרגשית של הילד. זה במישור הרגולטורי.


צריך להעלות את המודעות הן בקרב ההורים והן בקרב הילדים להיבט של פרטיות. איסוף פרטים אישים בעולם המסחרי גורמים לתהליכי מכירה של כל מיני מוצרים וזה משפיע על הכיס.


קיבלנו עלינו לארח באוקטובר 2010 בירושלים את הכנס הבינלאומי של רשויות הגנת מידע ופרטיות. אחד התימות המרכזיות של הכנס הזה הולכת לבדוק את השאלה האם תפיסת הפרטיות השתנתה כתוצאה מהאינטרנט.

תודה רבה. רשות דיבור לנתי ביאליסטוק יועץ בכיר למנכ"ל משרד התקשורת.

משרד התקשורת עוסק כרגע בשאלה הזאת בשני מישורים. אחד שיתוף פעולה עם משרד החינוך שיזם דיון בנושא הזה ואנחנו מקימים ביחד איתו צוות חשיבה ומנכ"ל המשרד והשר נותנים לנושא חשיבות גדולה מאוד. אנחנו מנסים לחשוב מה המקום של רגולציה בנושא האינטרנט. להגיד רגולציה ואינטרנט במשפט אחד זה כמעט לדבר על "חזיר בהיכל". לכן הקמנו שולחן עגול שחלק מהנוכחים שותפים בו. כשאנחנו מדברים על הנושא של שימוש מושכל באינטרנט על ידי ילדים אנחנו לא יכולים שלא להתחשב בצורך לחנך את ההורים. חלק ממערך החינוך של ילדים זה לא רק המערכת הפורמאלית. גם ההורים צריכים להשתתף. חשוב מאוד להציג בפני הורים סוג של אכיפה עצמית של תכנים או שימושים נכונים באינטרנט. לא רק פדופיליה זו סכנה לילדים. יש דבר כמו סמים. צריך לתת את ההורים את הכלים לפיקוח ובקרה בתוך הבית. קודם דובר על הפרטיות של הילד. יש להגן על הילדים מפני חברות מסחריות. לי יש 3 ילדים בבית ולאף אחד מהם אין מחשב. כל המחשבים בבית הם שלי. אני מתיר להם להשתמש בהם ואני עושה בקרה. אני מאמין שנתתי להם את הכלים להבחין בין טוב לרע.

יש הורים שלא יודעים להשתמש במחשב. רשות הדיבור ליונתן קלינגר. יונתן קלינגר היה פעיל מאוד בפורום של אשנב שזה ארגון שמנסה למנוע ניצול באינטרנט.

רק הערה. הנציגים של המועצה לשלום הילד לא נמצאים פה כי יש להם כנס שנתי חשוב בבאר שבע.


עמותת אשנב פועלת כבר 11 שנים לקדם את השימוש הנבון באינטרנט גם של הורים וגם של ילדים. בין היתר בשיתוף עם איגוד האינטרנט אנחנו מדריכים הורים במקומות העבודה ובבתי ספר. בשיתוף עם משרד החינוך אנחנו מסייעים בהדרכות. כשהתחלנו את הדיון זועזעת מילדה בת 8 ב-Face Book. כדי להירשם לאתר הזה היא הפרה את התנאים כי כדי להירשם לFace Book היא צריכה להיות מעל גיל 13. אבל פיקוח הורי לא צריך להיות ריגול. חינוך הוא הדבר הטוב ביותר ובקרה היא תמיד רק משנית. כי בשביל לראות מתי הילד כותב מילים כמו "להיפגש" או "לשכב" צריך לעבור על כל התעבורה שלו.

לא מדויק. זה בדיוק מה שהוא אמר, בתוכנות של היום לא צריך לעבור על התעבורה. ברגע שיש סכנה אתה תדע. התוכנה עוברת על כל התעבורה ואם לתוכנה יש גישה לכל התעבורה יש פה סכנות אחרות שנפתחות.

ההורה אחראי על ההתקנה בבית. זה לא האח הגדול.

יש גישה להורה לכל המידע של הילד. נפתח פה מקום לדיון האם בכלל להורה יש זכות לפגוע בפרטיות של ילדים שלו. בכדי לשמור על הילד שלך אין לך שום זכות לקרוא תכתובת אישית שלו גם אם היא מבוצעת על מחשב שלך. יום יבוא והורה כזה יוכל להיות מועמד לדין פלילי על קריאת מכתב של ילד כי חוק הגנת הפרטיות אוסר על קריאה של מכתב של אדם אחר. יורם, עולה פה השאלה האם להורה יש סמכות לקרוא מכתבים של הילדים שלו כשהוא אפוטרופוס חוקי שלו וזה עומד בניגוד עניינים. וכן זאת שאלה שצריך לתת עליה את הדעת. כשילדים עושים פעולה של סקסטינג אין הבדל וכן יש כאן החזקה של פורנוגרפיה של קטינים גם אם זה ילד בן 15 מצלם תמונה של ילדה בת 15. המשטרה יכולה להתערב. כשאנחנו מדברים על חקיקה בואו נחשוב איפה אנחנו כהורים יכולים להיות אחראים. אם ילד נרשם לאתר משחקים באינטרנט וממלא את הפרטים שלו זה מידע שאתר משחקים לא צריך. אם ילד נרשם לאתר רשת חברתית הוא לא תמיד חייב לתת את הכתובת בבית, את הגיל שלו, את השם המלא.

רשות הדיבור לעורכת דין גלית מבורך הסנגורית הציבורית לנוער, מחוז המרכז.

אני מהסנגוריה הציבורית. אני ממחוז תל אביב מרכז. אני מנהלת את הנושא של ילדים שיש להם תיקים פליליים. אנחנו באופן חריג פה אנשי בשורה היום, מכיוון שההסברה שדיברו עליה קודם לא באמצעים טכנולוגיים אלא באמצעות הרצאות נעשית דווקא מכיוון הסנגוריה הציבורית. חברי במשטרה אפילו לא מכירים את כל הפרטים. יש לנו שיתוף פעולה ראשון מסוגו שנמשך כבר שנה וחצי עם משרד החינוך. הממונה על זכויות התלמיד במשרד החינוך הגברת טובה בן ארי למעשה יוזמת את המהלך הזה של תוכנית של הסברה למניעת עבירות. אנחנו סנגוריה ציבורית. אנחנו כאילו פועלים פה כנגד האינטרס של עצמנו משום שאנחנו מעוניינים לעבוד אבל אנחנו מעוניינים לעבוד בתיקים באמת גדולים ולא במעשי המשובה והקונדס שמגיעים אלינו היום. להעליב מורה בפייס בוק או לזרוק שקית מים על תלמיד או לירוק על מישהו במסדרון בית ספר זה היום תיקים פליליים. הכול זה כתבי אישום שמעסיקים את המשטרה. המשטרה הופכת להיות סוג של משרד החינוך כאשר מנהלים לא מהססים להתלונן על רצף של מקרים שיכולים היו להיפתר באמצעים חינוכיים ואנחנו מוצאים את עצמנו עוסקים בפעולות שרובנו היינו עושים אותם כדבר בשגרה והיום נחשבים כעבירות פליליות. אני לא מדברת על מקרי הקצה של הפגיעות והעבירות החמורות. אני מדברת על זה שילד היום מעביר באנג עם גראס לחבר שלו בנסיבות חברתיות והילד הוא בן 13 והחבר בן 14 זו עבירה פלילית של הדחת קטין שיש בצידה 25 שנות מאסר. ואז כשהוא צריך להתגייס לצבא הוא לא יכול להתגייס בגלל הרישום הפלילי.

אנחנו כסנגוריה יחד אם משרד החינוך מעדיפים קודם כל הסברה ואחר כך תטפל בעבירה. יחד עם משרד החינוך עברנו כבר אצל 20 אלף ילדים שזו סנונית ראשונה. זה לקח לנו כשנה וחצי. ההסברה הזאת זוכה לקשב מלא בכיתות. אני שולחת את הטובים ביותר שקיבלו הכשרה מיוחדת כיצד לדבר עם הנוער, שבקיאים בסעיפי החוק של הנוער, לשירות המבחן, לרשויות הטיפול, לקידום נוער, למשרד הרווחה, לחסות הנוער. אנחנו מעדיפים להסביר קודם דווקא על ידי הדמות הסמכותית של הסנגור שמנוסה בייצוג יומיומי ותכוף של ילדים בעבירות פליליות והמודעות הזאת גם קשורה לעבירות שמתבצעות בחצר בית הספר במגרש המשחקים וגם עבירות שמתוכננות באמצעות קשירות קשר, הכנה לאיומים והתארגנות קבוצתית לעבירות שמבוצעות באינטרנט. היום החיים שלהם הם ברשת ואין באמת הבדל בין עולם המחשב לעולם האמיתי. צריך להסביר להם איפה נכנסת הפליליות אבל לא לעשות over פליליזציה של המעשים האלו.

נמצאת איתנו פה נציגת ועד ההורים של ירושלים וועד ההורים הארצי. אתי בנימין בבקשה.

אני מבקשת לחלק את דברי לשניים. אני אתייחס קודם למקומם של ההורים ואחר כך אתייחס למקומה של מערכת החינוך. יש הורים שמתייחסים למחשב כבייבי סיטר של הילדים. יש לנו קבוצה אחת של הורים שהיא אדישה, שמה שמעניין אותה זה לעשות קריירה, זה שקט בבית. הילד יושב באינטרנט, אין לנו בעיה, הוא לא מפריע לנו, הוא לא מטרטר לנו את השכל. והקבוצה האחרת של ההורים זו קבוצה שמאוד מעורבת במה שקורה לילדים שלהם. זו קבוצה שאומרת המחשבים הם שלי, אני אחראי להם. יש כאלה שיש להם תקשורת טובה עם הילדים שלהם והילדים מספרים להם כל מה שקורה. אנחנו חייבים להביא למודעות ההורים את הסכנות באינטרנט. אדוני היושב ראש חובה להכניס יותר תוכניות באמצעות משרד החינוך למען ההורים. צריך להעלות את המודעות באמצעות התקשורת.


אני מקבלת אינספור תלונות של הורים, החברים של המורים ב-face book הם התלמידים שלהם. הוועדה הזאת צריכה לצאת בקריאה לשר החינוך לאסור על המורים להיות חברים של התלמידים ב-face book.

תודה רבה. הגר קוסטינובסקי, ארגון קשרי קהילה וממשל תאגידים של מיקרוסופט. בבקשה.

במיקרוסופט ישראל כחלק מהאחריות האזרחית שלנו אנחנו מעלים את נושא המודעות לגלישה בטוחה. במסגרת זו יחד עם משרד החינוך יזמנו את היום הלאומי לאינטרנט בטוח. זו יוזמה שמתקיימת זו השנה השישית ברציפות. אנחנו חייבים לפעול בשני ערוצים מקבילים, גם הערוץ הטכנולוגי לצד הערוץ ההתנהגותי. מחר, יום האינטרנט הלאומי. כל עובדי החברה מתפזרים מצפון ועד דרום ומצטרפים למדריכים של שפ"י ומורים של משרד החינוך ושוטרים ומעבירים הדרכות בבתי הספר. מצד אחד יש עושר נפלא במדיום הזה שמאפשר לכל אדם ללמוד ולהתפתח אבל גם כמובן יש סכנות.

רשות הדיבור לנציג ארגון ההורים הארצי השני, יהודה סקר.

אני שמעתי הרצאה, הבאתי להורים לתמיר ליאון שמרצה בפני מג"דים ופו"ם ומשטרה. תשימו את המחשב בסלון. זה הכול. יש לילד זכויות. ההערה שלי למשרד החינוך, יש קרוב ל-5000 בתי ספר בסך הכול. אתם לא מגיעים לכל בתי הספר. זה חבל. דבר נוסף, לגבי ההגנות. איך אתם תשלטו על זה שילדים לא יגלשו לאתרים פורנוגרפיים.

אני המנכ"ל של חברת פראלרט. אנחנו תוכנה ששומרת על ילדים באינטרנט. פרלרט זה parent alret . אנחנו בשוק מ-2008. אנחנו החברה הראשונה בעולם שידעה לנטר תקשורת מצ'טים, מסנג'ר, ICQ. סכנות מאינטרנט לא באות מאתרים הן באות מאנשים. אם אנחנו רוצים לעשות משהו ברמה רגולטורית אין שום טעם בפילטר. אנחנו מתעסקים במה שקורה בתקשורת עצמה. ממרץ 2008 עד היום קיבלתי תלונות מהורים על 40 פדופילים. רובם חזרו להיות משוחררים. כשאנחנו באים למשטרה עם חומר השוטר שמקבל את התלונה אומר, הוא עוד לא עשה שום עבירה פלילית. כשאיש בן 40 מזמין ילדה בת 12 אליו הביתה הוא לא ביצע עבירה פלילית אם לא קרה משהו פיזי. וזו בעיה. יכול להיות שצריך פתרון ברמת חוק שמדבר על איזה כללי התנהגות מותרים בין מבוגר לילד ברשת.


רשתות חברתיות מטשטשות גבולות. פעם היה ברור מה זה אתרים לילדים ומה זה אתרים למבוגרים. היום ב-face book מוצאים אנשים מבוגרים וילדים. אנחנו עושים מחקרים מה ילדים עושים כאשר הם באינטרנט. רוב ההורים מדברים על פרטיות והרבה פעמים זה כסות לדבר אחר. ילד לפני שהוא צריך פרטיות צריך גבולות, צריך ביטחון. באינטרנט אין פרטיות. אין דבר כזה. לילד יהיה פרטיות בחדר, תהיה לו פרטיות ביומן שלו, תהיה לו פרטיות בתיק. באינטרנט אין פרטיות.

אחרון הדוברים ניר חינסקי. תחום אבטחת מידע במיקרוסופט.

מיקרוסופט יש בה יכולת של בקרת הורים כחלק ממערכת ההפעלה. שם יכולות סינון כולל צ'טים, כולל תוכנות מסרים מידיים, אי מיילים. אני אפילו יכול לראות איזה סרטים הילד ראה במחשב. מי שאין לו מערכת הפעלה מיקרוסופט מציעה חינם בעברית תוכנה שנקראת בטיחות משפחתית. בנושא הזה לא צריך לחפש רחוק. אם דיברנו על 15 מיליון משתמשים קודם אז במערכות הפעלה של מיקרוסופט בעולם משתמשים מיליארד אנשים.


נציגי המשטרה דיברו פה על שיתוף פעולה. מיקרוסופט ביחד עם משטרת קנדה פיתחה מערכת שנקראת CATS CHILD EXPLOITATION TRACKING SYSTEM שמאפשרת למשטרות בעולם להתחבר. מאז שנת 2004 50 מדינות הצטרפו. בשנת 2006 האיחוד האירופי אימץ את התוכנית. זה מאפשר למשטרות בעולם לעקוב אחרי ניצול ילדים באינטרנט. ישראל חתמה על ההסכמים כדי להצטרף לתוכנית. בפועל עדיין לא הצטרפה. אבל ההסכמים נחתמו בסוף שנת 2009.


אין פרטיות באינטרנט. כאשר אני מעלה תמונה לאינטרנט היא כבר לא רכושי. כל אחד יכול להעתיק אותו, לשנות אותה קצת ולהפיץ בדרכים שונות. מיקרוסופט העניקה לרשויות החוק בארצות הברית מערכת שנקראת Photo DNA שכל המטרה שלה היא לנתח תמונות פוגעניות באינטרנט. על ידי אלגוריתים מיוחד שנותן מאפיינים ייחודיים עוזר לי לזהות גם אם מישהו שינה את התמונה. על ידי זה עוזרים לנקות את הרשת מאותן תמונות פוגעניות. התוכנה מיועדת לספקי הגישה שיסרקו את כל האתרים שהם מארחים ויסננו את אותן תמונות.

דפנה מוסינזון מנהלת בית הספר המקיף החקלאי פרדס חנה.

אני כמנהלת בית ספר של 1400 ילדים צריכה להתמודד עם הבעיות יום יום. אנחנו מנהלים מערכת דיווח ממחושבת אינטרנטית להורים, לתלמידים, למורים. מערכת תקשורת פנימית לעצמנו. לא באינטרנט. הוראה מקוונת מתוקשרת, תגבור לימודי. תלמידה עשתה "fishing". מי שלימד אותה לעשות את זה, זה אבא שלה. קבוצות השנאה ב-face book זה כאין וכאפס לעומת סטלג 13.אס.אס. וגסטפו. הזמנה למכות ב-
ICQ שהתרחשו בין שתי קבוצות בנות. כל האירועים האלה לא מתנהלים בתוך בית הספר תחת השגחת המורים. האירועים האלה מתרחשים בשעות אחר הצהריים כאשר התלמיד נמצא בבית. אבל הכול מתנקז לעולם בית הספר. כשצצו האירועים האלה בית הספר בנה צוותי תגובה וניהל את המשברים בעזרת שפ"י. באירוע ה-fising אפילו לא ידענו שצריך לפנות למשטרה, שזו עבירה.


אני אסכם איך אני רואה כמנהלת בית ספר את העניין הזה. קודם כל חסר ידע לצוות החינוכי. זה פרדוקס. הילדים שכחו מה שההורים או המורים עוד לא למדו ולא ילמדו כנראה אולי אף פעם. פה יושבים אנשים שרובם אורייני מחשב. הרוב הוא לא כזה בכלל. יש צוות הוראה מבוגר שקשה לשלב אותו בשינויים. אז חסר המון ידע. בית הספר זה מקום שבו אפשר להביא למודעות אבל זה לא המקום היחיד שבו ההורים יכולים לקבל את ההדרכה.


ככל שגיל הילדים נמוך יותר למערכת החינוך יש יותר השפעה. ככל שהילד גדול יותר למערכת החינוך יש פחות השפעה על הילד. שם צריך לעבוד הרבה יותר על ההורים.

תודה רבה חברים. אני רוצה לסכם את הישיבה. אין שום ספק שפה צריך פעולה משולבת של הרבה כלים ביחד כדי להשיג את המטרה של הגנה באינטרנט. אני לא מאמין בסגירת דלתות לילדים. בסופו הדרך הילדים עוקפים את המחסומים די בקלות. אין תחליף לעניין של חינוך. בחינוך צריך לדעת לא מה ללמוד אלא איך ללמוד. היום כשהאינטרנט כל כך נפוץ זה עוד יותר חזק. הילדים מוצפים בשפע של מידע. החוכמה היא לעשות סינון. צריך לומר לילדים לא אל תגלשו אלא כיצד תגלשו. אם זה משולב עם טכנולוגיות של הגנה זה יכול להשיג את התוצאה. במערכת החקיקה הישראלית אין בעצם טיפול רציני בנושא האינטרנט. כיושב ראש ועדת המדע נחשפתי לדברים האלה יותר ואני מתכוון לטפל בסוגיות הללו. גם לקיים דיונים נוספים. לא רק ביום האינטרנט הלאומי אלא בכלל לנסות ליזום חקיקה ורגולציה מבלי לפגוע בפרטיות כדי שילדים לא ייכנסו לאתרים מסוכנים. אם יש חקיקה ויש אכיפה אפקטיבית אז אנחנו עושים צעד קדימה. אני מודה לכל המשתתפים. אני חושב שזה היה דיון מעניין. אני מקווה שנתראה בהמשך הדרך בביצוע של דברים שיביאו להגנה יותר טובה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40