ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 08/02/2010

חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון), התשע"א-2010

פרוטוקול

 
PAGE
11
הוועדה המשותפת כנסת-חוקה

8.2.2010


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 5

מישיבת הוועדה המשותפת כנסת – חוקה

יום שני, כ"ד בשבט התש"ע (8 בפברואר 2010), שעה 13:00
סדר היום
הצעת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון), התש"ע-2009
נכחו
חברי הוועדה: יריב לוין-היו"ר

דב חנין

שמה מולה

רחל אדטו
מוזמנים
עמי ברקוביץ עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אייל זנדברג עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

הדס אגמון עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אסתר אפרת סגן יועמ"ש, משרד החוץ

נעמה חסון מחלקת אמנות, משרד החוץ

אורלי עדס עו"ד, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית לכנסת

אהוד שיל"ת עו"ד, יועץ משפטי, ועדת הבחירות המרכזי לכנסת
ייעוץ משפטי
ארבל אסטרחן
מנהלת הוועדה
אתי בן-יוסף
רשמה
יפעת שפרכר

הצעת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט

והמינהל) (תיקון), התש"ע-2009
היו"ר יריב לוין
אני פותח את הישיבה.
ארבל אסטרחן
אנחנו נמצאים בעמוד 18, סעיף קטן (ד).
היו"ר יריב לוין
אנחנו עוברים לסוגיה של מה קורה כאשר יום משאל העם חל ביום הבחירות לכנסת.
ארבל אסטרחן
סעיף 9(ד). עד עכשיו דיברנו על סעיף 9 שעסק בהתאמות לחוק הבחירות כאשר משאל העם נערך באופן עצמאי ללא קשר לבחירות. לפי סעיף 5 בנוסח המוצע כאשר הכנסת מאשרת הסכם, תוך 90 ימים אמור להיות משאל העם. כשהתקופה שתחילתה 30 ימים מיום האישור וסיומה 120 ימים מאותו יום שחל יום הבחירות לכנסת לפי המועדים של הבחירות, משלבים את שני הדברים ליום אחר ומשאל העם והבחירות נערכים ביום אחד. אז יש התאמות נוספות שצריך לעשות. חלק מהדברים הם דברים טכניים. העיקרון הוא שתהיה ועדת קלפי אחת לבחירות ולמשאל העם, אנשים יצביעו בשני פתקים, בשתי מעטפות וישלשלו את המעטפות לקלפי אחת. קבועה הוראה כללית ב(ד)(1) שאומרת: "פנקס הבוחרים לעניין הבחירות לכנסת ישמש גם לעניין משאל העם; ועדת הבחירות המרכזית, הוועדות האזוריות וועדות הקלפי שלפי חוק הבחירות יפעלו גם לעניין משאל העם, לא יחול האמור בסעיף קטן (ב) לעניין הרכב ועדות הקלפי וסיעות נפרדות;
כשמשאל העם היה לבד קבענו הרכבים שונים של ועדות הקלפי.
שלמה מולה
מה סיכמנו בסעיף הזה?
ארבל אסטרחן
פה מדובר על הרכב ועדת הקלפי. דובר על כך שאם יש סיעה שנחלקה בהצבעה בכנסת, יראו אותה לעניין משאל העם כשתי סיעות נפרדות. מה שמוצע כאן זה שאם משאל העם חל ביום הבחירות, לא יתחשבו בסיעות הנפרדות האלו אלא ילכו לפי מה שקורה בבחירות.
שלמה מולה
זאת אומרת שהסיעות שיהיו חלוקות יצטרכו להודיע מראש. צריך להגדיר איך הן יודיעו.
ארבל אסטרחן
הן לא יצטרכו להודיע כי יסתכלו עליהן כסיעה אחת.
שלמה מולה
2 תתי סיעות יצטרכו להודיע מראש על כוונתן אם הן בעד או נגד.
ארבל אסטרחן
אם זה ביום הבחירות אז לא.
היו"ר יריב לוין
זה נגזר מההצבעה שלהן במליאה.
שלמה מולה
מה אם בין לבין שיניתי את דעתי? חברי כנסת הם לא עקביים בעמדותיהם.
היו"ר יריב לוין
למה אתה אומר את זה? אני לא מקבל את הקביעה הזאת.
שלמה מולה
נניח שיש כאלה שהשתכנעו אחרת. אני חשבתי ללכת על תקופה שמצמצמת את שיקול הדעת של חברי הכנסת. אם בסיעה שלי היו 14 בעד, -14 נגד ושבוע לפני משאל העם אני מגלה ש-10 זזו להיות נגד, איך נספור אותם? איך נתייחס אליהם?
היו"ר יריב לוין
צריך לקבוע איזו שהיא נקודת חיתוך. הקו הנכון ביותר הוא קו ההצבעה במליאת הכנסת משום ששם האדם עושה את האקט הגלוי.
שלמה מולה
אני לא יכול לחייב חבר כנסת.
היו"ר יריב לוין
אני לא מחייב אותו לשום דבר. אני מקנה לו סמכות כחלק מאותה קבוצה שהוא חבר בה למנות נציגים. יחליט שהוא לא רוצה למנות נציגים, שלא ימנה נציגים. אין ספק שנקודת חיתוך חייבת להיות. ההיגיון אומר שנקודת החיתוך היא ההצבעה במליאה. שום תהליך אחר כך לא נכון ולא ראוי כי הוא יהפוך לסחר מכר מסוכן מאוד. כל השכנועים הם עד שלב ההצבעה במליאה.
שלמה מולה
במשאל העם יהיה איזה שהוא תהליך של התדיינות ציבורית. יכול להיות שבמהלך הזמן הזה יתגלו דברים חדשים. אני כאדם אחראי רוצה לשנות את דעתי.
היו"ר יריב לוין
מותר לך לשנות את דעתך. זה לא שייך לשאלת מינוי נציגים בוועדות קלפי. זה עניין טכני. מותר לו לשנות את דעתו כמה שהוא רוצה. אתה רוצה שהוועדה הזאת תחתך לפי ייצוג רחב לשתי הדעות. אם התוצאה תהיה שהאנשים יכולים להצביע בכנסת א', אחר כך להצהיר ב' ויתחשבו דווקא בהצהרה ב', הדבר הזה פותח פתח מסוכן לעיוותים שאף אחד לא רוצה אותם.
שלמה מולה
נניח שנפגשתי עם תושבי הגולן והם הביאו לי מידע חדש. יכול להיות שהייתי נגד ועכשיו אני רוצה להיות בעד.
היו"ר יריב לוין
תהיה בעד.
שלמה מולה
אם מדובר בחבר כנסת בודד יכול להיות שכן, אבל אם תהיה קבוצה גדולה של סיעה שתעשה ניוד לכאן או לכאן אתה לא מאפשר לי.
היו"ר יריב לוין
נניח ששמעת את כל מה שאתה מספר לי בלילה לפני המשאל ושינית את דעתך לפנות בוקר. מה אתה מציע? שעכשיו נחליף את כל ועדות הקלפי? צריך לחתוך. החיתוך הוא בקו ההצבעה במליאה. אין חיתוך נכון מזה. שם העמדות ברורות.
שלמה מולה
מה משך הזמן הנקוב בין הצבעת הכנסת למשאל העם?
ארבל אסטרחן
90 ימים.
שלמה מולה
אתה אומר לי ש-90 ימים אני לא אשנה את דעתי.
היו"ר יריב לוין
תשנה את דעתך כמה שאתה רוצה. זאת הצבעה שאין גורלית ממנה במליאת הכנסת. זאת הצבעה על מסירת חבלי ארץ, על פירוק ישובים, על הסכם שלום שיכול לשנות את כל התמונה באזור. אתה בא ואומר לי שבכנסת אתה תצביע איך שאתה רוצה, ואחר כך, כשתשלח את כולם למשאל עם, תתחיל ללמוד את העובדות ואולי תשנה את דעתך. אני נותן לחברי הכנסת קרדיט יותר גדול. אני מניח שכשהם באים להצביע במליאה הם יעשו זאת אחרי שהם גיבשו את דעתם. אם מישהו ישנה את דעתו זאת זכותו. זה לא רלוונטי לוועדות הקלפי.
שלמה מולה
אין לי בעיה לתת קרדיט לחברי הכנסת, אבל אני משבח חבר כנסת שישנה את דעתו על פי מידע חדש שהוא יקבל ולא יהיה עקשן, עיוור שדופק את הראש בקיר.
היו"ר יריב לוין
אני בעד.
רחל אדטו
בואו נחזור לישיבה הראשונה שדנה בשאלה על מה חל משאל העם, האם הוא חל על נושא דת ומדינה, האם הוא חל על דבר אחר.
דב חנין
יכול להיות משאל עם על יציאה למלחמה.
היו"ר יריב לוין
גם זאת אפשרות. אתם מוזמנים להציע אפשרויות. זה בסך הכל הרכב ועדות קלפי.
רחל אדטו
השאלה הזאת נשארה. אתה דחית אותה.
היו"ר יריב לוין
דחיתי על מנת לדון, לא על מנת לא לדון.
דב חנין
הצעתי נרשמה?
היו"ר יריב לוין
לא רק שהיא נרשמה, היא גם תידון.
ארבל אסטרחן
בסעיף קטן (2) יש הפנייה לתיקונים שעברנו עליהם בישיבה הקודמת בחוק הבחירות, כמו למשל בסעיף קטן (א) על העובדה שמשאל העם ייערך בדרך של בחירות וועדת הבחירות תהיה אחראית עליו. (4)(א) שרשום פה זו טעות, הוא לא צריך לחול. יש פה את כל מה שקשור לכך שיימחקו הסעיפים לגבי סעיפי הרשימות שלא רלוונטיים למשאל העם, הוראות לעניין העמדת הסכמי העיון, הסמכות של השר להתקין תקנות לגבי משאל העם, כל הנושא של פתקי ההצבעה, כל ההוראות לגבי חלוקת המנדטים, תוצאות משאל העם, הערעורים והפסילות. העיר לי אהוד שיל"ת על כך שקבענו הוראה שאומרת שוועדת הבחירות תוכל לקבוע שבעד ונגד יהיו בצבעים שונים של פתקים. הועלה חשש שזה ייצור עילות פסילה נוספות אם המודפס יהיה בשני צבעים. הוא הציע למחוק את האפשרות הזאת.
היו"ר יריב לוין
זאת גם הייתה ההצעה שלך. אני מקבל את זה.
ארבל אסטרחן
מדובר בתיקון לסעיף 76. ההתאמות שקבענו בסעיף קטן (ג) יחולו לעניין הוראות העונשין. בסעיף 68א(ה), שעניינו הצבעת מוגבלים בניידות, כתוב שאדם מוגבל בניידות ישים את מעטפת ההצבעה בתוך מעטפה חיצונית. זה צריך להפוך למעטפות ההצבעה, כיוון שיש גם את המעטפה של הבחירות וגם את המעטפה של משאל העם. כנ"ל סעיף 68ב, שמדבר על הצבעת נשים במקלט לנשים מוכות.
אורלי עדס
האם ההוראה לגבי מספר הפרגודים בקלפי חלה גם כאן? אנחנו מבקשים להחיל את זה גם פה.
ארבל אסטחן
סעיף 68(ה) מדבר על אפשרות שאם הוועדה החליטה שתהיה אפשרות להציב כמה פרגודים זה יחול גם כאשר זה נערך באותו יום. סעיף קטן (ג) בעמוד 19 למעלה מתקן את סעיף 74א לחוק הבחירות, שעניינו מעטפות ההצבעה. היום מדובר על כך שהצבע יהיה תמיד כחול, אלא אם כן החליטה הוועדה המרכזית אחרת. מוצע להחליף זאת כך שמעטפת ההצבעה בבחירות לכנסת תהיה שונה בצבעה ממעטפת ההצבעה במשאל העם, וצבעי המעטפות וצורתן ייקבעו על ידי יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו.
שלמה מולה
מה עם השיקולים של הוועדה?
ארבל אסטרחן
החוק לא מגביל. ועדת הבחירות מורכבת מנציגי כל הסיעות בכנסת. יש לה הרבה החלטות שהיא צריכה לקבל.
שלמה מולה
יכול להיות שיש הבדל עצום בין המעטפות.
אורלי עדס
מעטפות ההצבעה לכנסת הן ברקעים עם פסים כחולים. בכל מערכת בחירות משנים את הגרפיקה. הצבע הוא כחול. יש את מעטפות ההצבעה החיצוניות שהן לבנות עם גרפיקה בצבעים שונים. לגבי השיקולים יש את נציגי הסיעות. תמיד יש מי שטוען לצבע כזה או אחר, לכן יש נציגים של כמה סיעות. בדרך כלל אין בעיה עם זה. מגיעים להסכמות.
ארבל אסטרחן
היום אומרים שוועדת קלפי תמסור לכל בוחר מעטפת הצבעה אחת. מוצע עכשיו שזה יהיה 2 מעטפות, האחת לבחירות לכנסת, השנייה למשאל עם. סעיף קטן (ד) בא לתקן את סעיף 75 לחוק הבחירות שאומר שהבוחר ייתן פתק הצבעה לתוך מעטפה. מוצע להגיד פה שייתן הבוחר פתק הצבעה לבחירות לכנסת בתוך מעטפת הצבעה לבחירות לכנסת, ופתק הצבעה למשאל עם במעטפת הצבעה למשאל עם. את המעטפות הוא יטיל לתוך הקלפי. סעיף 76, שעניינו פתקי ההצבעה, יאמר שפתק ההצבעה לבחירות לכנסת יהיה שונה בצבעו מפתק ההצבעה למשאל עם. סעיף קטן (ו) מתקן את סעיף 78. עניינו קולות פסולים. הוא בא להוסיף עילת פסילה.
שלמה מולה
בפתקי ההצבעה התייחסנו לבעד או נגד. אנחנו ביקשנו להתייחס לשאלת הנמנע.
ארבל אסטרחן
נמנע יכול לא להצביע. הוא יכול להכניס פתק ריק.
שלמה מולה
זה משהו אחר.
רחל אדטו
פתק לבן זה כמו נמנע.
היו"ר יריב לוין
אני כבר אומר לכם שיהיה צריך רוב של 50% מאלה שהשתתפו בהצבעה. זה יכלול גם את הנמנעים.
אייל זנדברג
המצב המשפטי היום אומר שפתק ריק הוא פתק פסול. אתה יכול להימנע אבל שלא יספרו אותך במניין הקולות. הפסולים נמנים יחד, בין אם הם מקושקשים, קרועים או ריקים. אין נתון שאומר כמה אנשים הטילו פתק לבן כאקט של מחאה או הבעת עמדה.
שלמה מולה
חייב להיות פתק שלישי של נמנע.
היו"ר יריב לוין
יש הסדר בבחירות לכנסת. אם אתם מציעים לסטות מההסדר הזה בדרך כלשהי תכתבו מה שאתם רוצים. אני לא נגד. יכול להיות שצריך לבוא ולהגיד שבמשאל עם צריך לספור את מי שנמנע ואם אין 50% כולל הנמנעים זה לא עובר. זאת לא הצעה חסרת היגיון. אתם צריכים להגיד לי אם זה מה שאתם רוצים.
רחל אדטו
זה יישקל.
ארבל אסטרחן
הגענו לסעיף 78, שעניינו קולות פסולים. יש פה רשימה של מה הם קולות פסולים. מוצע להוסיף כאן שתי פסקאות חדשות. (4א) מעטפת הצבעה לבחירות לכנסת שנתן בוחר לתוכה פתק הצבעה למשאל העם ומעטפת הצבעה למשאל העם שנתן בוחר לתוכה פתק הצבעה לבחירות לכנסת; (4ב) מעטפת הצעה שנמצאו בה פתק הצבעה לבחירות לכנסת ופתק הצבעה למשאל העם ;" סעיף קטן (ז) מתקן את סעיף 79, שעניינו ספירת הקולות. הוא בא להוסיף הוראה שלפיה ועדת הקלפי תערוך פרוטוקולים נפרדים לבחירות לכנסת ולמשאל העם. סעיף 86 הוא סעיף של ערעור בחירות, שזה סעיף שהכנסנו בו די הרבה תיקונים לקראת הישיבה הקודמת ובמהלך הישיבה הקודמת. פה מוצע להוסיף סעיף קטן (ט): ערעור על תוצאות הבחירות לכנסת אין בו, כשלעצמו, ערעור על תוצאות משאל העם, ולהיפך; בחירות חוזרות לכנסת כתוצאה מערעור בחירות אינן מחייבות, כלשעצמן, משאל עם, ולהיפך. תיקון סעיף (ט) מתקן את סעיף 91(ב) שעוסק בהצבעת חיילים. היום כתוב שהחייל ישים מעטפה בתוך מעטפה שנייה. זה צריך להפוך למעטפות לתוך מעטפה שלישית. סעיף קטן (י) מדבר על הצבעה בכלי שיט. הוא מתקן את סעיף 110 לחוק הבחירות. הוא בא לקבוע במקום מעטפה שיתנו מעטפות, האחת לבחירות כנסת, האחת למשאל העם. בכלי שיט כותבים את אות הרשימה שבעדה האיש מצביע ועל פתק הצבעה אחר אם הוא בעד או נגד. התיקון הבא שמופיע בסעיף (יא) מתקן את סעיף 116ד(ג), שעניינו הצבעה בבתי סוהר. במקום מעטפה יבוא מעטפות. במקום מעטפה שנייה יבוא מעטפה שלישית. בכל הקלפיות המיוחדות יש כבר היום מעטפות. צריך להפוך את זה למעטפה שנייה ושלישית. 116יח זה הצבעת המזכיר שיכול להצביע בקלפי שבה הוא משמש כמזכיר. כבר היום יש שתי מעטפות. במקום מעטפת הצבעה יהיו מעטפות הצבעה. 116יט מדבר על הצבעת חבר ועדת קלפי שבמקרים מסוימים יכול להצביע בקלפי שבה הוא חבר. סעיף 124 מדבר על עבירות. הכותרת שלו היא הצבעה שלא כחוק. היום רואים כעבירה מי שמצביע יותר מפעם אחת, בין באותה קלפי ובין בקלפיות שונות. חשבנו שצריך להבהיר שהמצביע יותר מפעם אחת בבחירות לכנסת או במשאל עם. כנ"ל בפסקה (3) . היום כתוב שמי שמטיל לתוך קלפי יותר ממעטפה אחת, בין אם יש בה פתק הצבעה ובין אם היא ריקה. מוצע להוסיף את משאל העם.
אייל זנדברג
את המועדים של הליכי הערעור כשמדובר במשאל עם לבד קצבנו בתקופות קצרות יותר. ההליכים של ערעור של הליך בחירות יכול להגיע עד כדי שנה. ערעורי הבחירות מבוססים פעמים רבות על איך ועדת הקלפי פעלה או איך ספרו את הקולות. במצב שבו הדברים מתאחדים מדובר על אותה תשתית תקופתית ועל אותן פעולות ממש. איך יסתדרו המועדים כשירצה פלוני לערער על הליך בחירות רגיל אל מול ערעור על משאל עם?
היו"ר יריב לוין
אני חושב שככלל אנחנו צריכים לשמור על המועדים הקצרים במשאל עם.
עמי ברקוביץ
מדובר בשני מסלולים שונים. מי שירצה לערער יצטרך להגיש שני ערעורים נפרדים.
אייל זנדברג
צריך לעשות איזו שהיא התאמה בין המסלולים.
עמי ברקוביץ
האפשרות היא להזיז אחורה גם את מועדי הבחירות. לדחות קדימה את המועדים של משאל העם אתה לא רוצה. היה בשעתו סעיף שאיפשר לבית המשפט לפסול גם אם לא היה ערעור. חשבנו שזה בעייתי כי זה יכול להטיל עננה. הוחלט שמי שירצה לערער על משאל העם יצטרך לעשות את זה בצורה ברורה ובית המשפט יכריע. המשמעות היא להזיז אחורה את המועדים של הבחירות, או להזיז קדימה את משאל העם.
אייל זנדברג
להזיז קדימה.
היו"ר יריב לוין
אני לא מציע להזיז קדימה. אפשר להגיד שקביעה בהליך אחד תחייב באופן מיידי גם בהליך השני בנושאים העובדתיים.
אייל זדנברג
התוצאה יכולה להיות שיקבעו שלעניין הבחירות לכנסת הספירה לא הייתה תקינה, לגבי המשאל היא הייתה תקינה. מדובר באותן מעטפות.
היו"ר יריב לוין
בספירה יכולים להיות פערים כי סופרים שתי מערכות שונות.
עמי ברקוביץ
יכול להיות שבגלל לחץ הזמן בית המשפט שדן בערעור של משאל העם יגיע למסקנה מסוימת ואז יהיה יותר זמן לדון בערעור על הבחירות.
היו"ר יריב לוין
הכלל צריך להיות כזה שברגע שזה הוכרע באחד המסלולים זה צריך לחול גם במסלול השני כדי לא לקיים כפל הליכים בעניין הזה. אני חושב שאת הליך הערעור על משאל העם קבענו בלוח זמנים קצוב כדי שהעניין לא ייסחב.
אייל זנדברג
השאלה אם אפשר לעשות איזו שהיא הפרדה נוספת במישור הפיזי שתצמצם את הסיכוי שיהיו טענות משותפות, כמו למשל אם יהיו שני ארגזים נפרדים. צריך לצמצם את המישור העובדתי ככל האפשר כדי שלא יהיו מסלולים מקבילים.
היו"ר יריב לוין
אני לא חושב שזה יפתור, כי הויכוח יכול להיות אם הייתה השפעה לא הוגנת בוועדת הקלפי. אני מציע שהקביעה הראשונה העובדתית בשאלה מסוימת תהיה המכריעה ותייתר את הדיון בעניין השני. יש אפשרות שערעורים כאלה יוגשו כהליכים נפרדים ויישמעו על ידי אותו הרכב.
עמי ברקוביץ
אבל אז יוצא שלמסלול אחד קבעו מועדים ולמסלול שני לא.
היו"ר יריב לוין
אין מה לעשות. הוא יגיד שהוא יכריע בכל מה שצריך לעניין משאל העם, כאשר ככל שיש דברים שהם מעבר לכך שנוגעים רק לשאלות שנוגעות לבחירות לכנסת הוא ידון בשלב ב'. ברור לגמרי שלא יכולים להיות שני מסלולים שירוצו במקביל. צריך להיות מנגנון כזה שייקבע שההכרעה בשאלות העובדתיות בערכאה א' סוגרת את הויכוח.
עמי ברקוביץ
לא בטוח שיש לבית המשפט מספיק זמן. זה לא יספיק לו לצורך בירור השאלות העובדתיות. הוא ידחה את הערעור.
היו"ר יריב לוין
אין בעיה לגבי מה שהוא לא הכריע. אם בית המשפט יקבע שלצורך הכרעה של משאל עם הוא לא יכול להכריע בטענות העובדתיות אבל הוא מחליט א' וב', אז אין בעיה. אם הוא יחליט שהוא נדרש לעניין והוא מכריע, אז הוא מכריע. לטעמי זה הפתרון הנכון לעניין הזה. זה פתרון שקיים היום בדין.
אסתר אפרת
אם יש פער של 100 אלף קולות בין בעד ונגד ויש ערעור ב-3 קלפיות, אז את הערעור צריך לבדוק.
אייל זנדברג
אין עילת ערעור.
אסתר אפרת
בוודאי לא צריך לדחות.
היו"ר יריב לוין
לא דוחים. אין ערעור. יישמע ערעור כשיש סיכוי שהוא יביא לשינוי התוצאות.
ארבל אסטרחן
זה לפי סעיף 86 לחוק הבחירות הקיים.
אסתר אפרת
אני רוצה שיהיה ברור שבמקרה שיש הפרש, גם אם כל הטענות..
היו"ר יריב לוין
זה ברור.
אסתר אפרת
לגבי משאל העם זה לא כתוב במפורש.
ארבל אסרטחן
אלו ההתאמות הנדרשות.
היו"ר יריב לוין
אני מציע שתעבירי לארבל ניסוח של השורה הזאת. זאת הכוונה. הניסוח יובהר.
ארבל אסטרחן
בנוסח הכחול נקבעה הוראה מאוד כללית שאמרה על התעמולה לקראת משאל העם יחולו הוראות חוק בחירות (דרכי תעמולה) בשינויים המחויבים. היה ברור כבר בכנסת הקודמת שההוראה הזאת מאוד חסרה ויש לצקת בה תוכן. חלק מהדברים התחילו לדון עליהם בכנסת הקודמת, חלק מהדברים שמוצעים כאן זה הצעות של יו"ר הוועדה בכנסת הזאת. הרעיון הוא לקחת את חוק התעמולה ולראות איזה התאמות ושינויים צריכים לעשות בו. הדבר מתעורר לאור העובדה שחוק התעמולה יוצא מהנחה שבבחירות רגילות יש רשימה סגורה וידועה של מתמודדים. מטרת כל מפלגה לזכות בכמה שיותר קולות ושהמפלגות האחרות יזכו בכמה שפחות קולות. כאן אנחנו מדברים על שדה משחק אחר שהמפלגות לא מתמודדות. יש מספר לא ידוע של אנשים או בעלי אינטרסים שיש להם עניין בתוצאות משאל העם, לכן צריך לעשות התאמות רלוונטיות.

צריך לזכור שחוק התעמולה שנחקק ב-1959 הוא חוק אנכרוניסטי, הוא לא מתאים, יש בו בעיות. יושבי ראש ועדות הבחירות בכל הבחירות האחרונות חזרו על זה. חלק מההוראות נראות מאוד מיושנות ולא מתאימות. הרעיון כאן הוא כן להיצמד להוראות חוק התעמולה הקיימות ואם ירצו לתקן אותן זה יחול על משאל עם. מה שמציע סעיף 10 הוא לקבוע שהוראות חוק התעמולה כפי שהן חלות לקראת בחירות לכנסת ובתקופות הקבועות בחוק האמור יחולו לקראת משאל עם,בשינויים המחויבים ובשינויים אלה. יש רשימה של שינויים. הסעיף הראשון בא לקבוע רשימת סעיפים שקיימים היום בחוק התעמולה ומוצע שהם לא יחולו לגבי משאל עם. מדובר כאשר משאל העם לא נערך באותו יום עם חוק הבחירות. כאשר הוא נערך באותו יום הבחירות זה קצת יותר מורכב. זה מבוסס על נוסחים שהתחילו לדון בהם בכנסת הקודמת. סעיף 3 אומר שלא תהא תעמולת בחירות באמצעות שימוש בכלי טיס וכלי שיט. סעיף 4 אומר שלא תהא תעמולת בחירות באמצעות רמקול, פרט לשימוש ברמקול כדי להגביר קולו של נואם באסיפה שמתקיימת כדין.
רחל אדטו
זה נורא מצחיק.
ארבל אסטרחן
יש סעיפים שנראים מאוד אנכרוניסטיים. השאלה אם להשאיר אותם ולהגיד שמכיוון שהם חלים בחוק הבחירות ניצמד אליהם, או להגיד שהם נראים לא שייכים.
רחל אדטו
באיזו דרך מבטלים את זה?
היו"ר יריב לוין
אנחנו צריכים לתקן את זה.
ארבל אסטרחן
סעיף 5 אומר שבשידורי רדיו וטלוויזיה לא תהא תעמולת בחירות בתקופת 60 הימים שלפני הבחירות. גם עליו היו הרבה מאוד ביקורות על כך שזה לא אפשרי. כאן מוצע לאפשר תעמולת שידורי רדיו וטלוויזיה עד יום עריכת יום הבחירות.
רחל אדטו
אני חושבת שהסעיף הזה מאוד חשוב. על כל הסעיף הזה צריך שתהיה חשיבה מחדש.
ארבל אסטרחן
הסעיף הבא שמוצע למחוק זה סעיף 7. סעיף 10א, שעניינו היום שלטים, לא רלוונטי. סעיף 12 לחוק התעמולה מדבר על חומר מודפס . סעיף 14 מדבר על כך שיו"ר ועדת הבחירות רשאי להטיל על בעל או מחזיק של אולם או מקום פומבי העומד להשכרה להשכירו לרשימת מעומדים במועד שייקבע תוך 60 ימים שלפני יום הבחירות, אם הוא סבור שהדבר דרוש לאותה רשימת מועמדים. סעיפים 15, 15א ו-15ב אלה סעיפים שמדברים על תעמולה חינם ברדיו ובטלוויזיה. סעיף 15 מדבר על כך שיו"ר ועדת הבחירות יקבע זמן שהוקצב לכל מפלגה ורשימת מועמדים לשידורים ברדיו. את הדברים האלה מוצע להוריד כי לא המפלגות מתמודדות פה.
רחל אדטו
למפלגות יש הרבה say בעניין הזה. מה שרוצה להגיד הליכוד או ישראל ביתנו לא דומה למה שרוצה להגיד מרצ.
ארבל אסטרחן
15ב לא רלוונטי. 16ד מדבר על בחירות לרשויות מקומיות, על תעמולה ברדיו. סעיפים 18 ו-19 זה נושא משמעותי שצריך לדבר עליו. אלה הנושאים שמוצע למחוק. ההמשך זה סעיפים שמוצע להוסיף.
היו"ר יריב לוין
תודה, הישיבה נעולה

הישיבה ננעלה בשעה 14:00

קוד המקור של הנתונים