PAGE
20
ועדת החינוך, התרבות והספורט


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 160
מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט

יום שני, כ"ה בשבט התש"ע, 09 בפברואר 2010, שעה: 11:00

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): התייקרות דמי שכירות למורים צפוניים המועסקים במחוז דרום וחוסר הוגנות בחישוב התמריצים

חברי הוועדה: היו"ר – מסעוד גנאים

טלב אלסאנע

דניאל בן סימון

ציון שבת, מנהל אגף בכיר לכוח אדם בהוראה, משרד החינוך

אילנית זווילי, דוברות, משרד החינוך

משה בכר, רפרנט חינוך ודתות באגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

עו"ד רחל בורברג, הסתדרות המורים

רן לרנר, הסתדרות המורים

זיאד מג'אדלה, הסתדרות המורים

רות דיין מדר, מרכז השלטון המקומי

יהודית גידלי

דרורה רשף

התייקרות דמי שכירות למורים צפוניים המועסקים במחוז דרום וחוסר הוגנות בחישוב התמריצים

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון, הדיון המהיר, האמת, על התמריצים למורים מצפון ודרום. כתוב צפוניים, צפוניים זה לא צפוני חברתי, לא העשירון העליון ולא האריסטוקראטי. צפון זה גיאוגרפי. צפון ודרום גיאוגרפי, יש לציין את זה. חשוב לציין את זה. אני, כמורה לשעבר – אני חייב להגיד את זה – ומובטל, הייתי מובטל, בטח. אני אחרי שהייתי בוגר אוניברסיטת חיפה אחרי שבע או שמונה שנים נכנסתי למערכת החינוך, אבל העמיתים שלי והחברים שלי רובם נסעו לדרום כדי לעבוד שם. קראנו לזה מילואים בהתחלה, כי זה צפון, קראנו לזה מילואים, שאתה חייב בהתחלה ללמד בדרום כמה שנים ואחר כך יעבירו אותך לצפון, אם הם יסכימו שתועבר.

האמת היא שהמורים מהצפון שמלמדים בדרום הם מאות אם לא אלפים.

1749.

אין לי את המספר המדויק אבל זה יותר מאלף.

לי יש , 1749.

מתוך כמה?

בנוסף להם יש עוד 4938 מורים בדואים.

הם מדברים על יהודים וערבים או רק מורים ערבים?

הרוב המוחלט זה ערבים.

הרוב המוחלט הם ערבים. אז מורים אלה שעובדים שם, כמה מהם או הנציגים שלהם – אני אגש לעניין ישר – שלחו לי בקשר לתמריצים שנותן להם משרד החינוך, בעיקר בקשר לדיור ולנסיעות. הטענה שלהם היא שהתמריצים האלה – למשל, הסכום עבור הדיור הוא 500 שקל מקסימאלי למשרה מלאה, אם המורה במשרה מלאה. הטענה שלהם היא שהסכום הזה הרבה שנים לא השתנה, למרות העלייה בדמי השכירות ובדיור. מורים אלה יש להם הוצאות אחרות: ארנונה, מים, גז, חשמל, ועד בית. הם העלו גם את נושא הנסיעות, שיש קיצוץ שם בתשלום, בתמריץ לנסיעות, והוא לא מספיק להוצאות הנסיעות שלהם. הם הביאו לי דוגמא. דוגמא למשל, אם זה מסח'נין, שזאת העיר שלי – בבאר שבע, בקשר לנסיעות, הסכום היה 600 שקל, עכשיו הוא - - -

בחודש?

כן בחודש. עכשיו הוא 550 בחודש. לא לוקחים בחשבון את העלייה במחירי הנסיעות באגד. משרד החינוך, ככה אמרו לי גם – וזה חייב בדיקה – לא מחשב את הנסיעות בקווים הפנימיים. למשל, אם זה מהבית לתחנה. נגיד בסח'נין או בכל עיר לא מחשבים את זה במכלול סכום הנסיעות.

אז הם דיברו על הרבה קשיים בדפים ששלחו אלי. אני מקווה שמישהו מהם יגיע משום שהם הבטיחו. ניסיתי שהם יגיעו, הם הוזמנו. הם הוזמנו כדי שהם יפרשו את העניין ויעלו את הנושא מול כולם. הם דיברו על הרבה בעיות, בעיות אחרות. למשל, בשבת אגד לא פועל. קו אגד לא עובד בשבת. ויש לימודים בשבת בדרום, לכן מי שמהצפון ורוצה בשבת לנסוע, הוא נוסע על חשבונו, לא בקו אגד, כדי שיגיע לחיפה, לעכו, לתחנת הרכבת.

בקיצור, בדפים שנשלחו אלי מהמורים האלה - - -

מה זאת אומרת, 500 שקל אפשר להשתמש בהם אך ורק בקווים של - - -

קווי אגד.

לא, ה-500 שקל זה בשכר, זה משהו אחר.

לא, ה-600, למשל. החזר הוצאות.

ה-600 זה רק לאגד?

כן. כן.

אתה יכול להשתמש בזה רק לזה?

כן.

אחת לשבוע, אתה הולך וחוזר הביתה.

אני רק אסיים. אני חושב שמורים כאלה צריכים לחזק, לא צריכים להחליש. אנחנו מכירים את האבטלה בקרב המורים. יש אלפי מורים שהם מובטלים בצפון, אז צריך לחזק אותם, צריך לתת להם להתפרנס בדרום, ולא שכל המשכורת שלהם – יאבדו אותה או יוציאו אותה על הנסיעות, על הדיור, על הגז, על הארנונה ועל דברים אחרים. אני רוצה לשמוע ממשרד החינוך, מהאוצר, מהסתדרות המורים בקשר לנושא הזה.

חבר הכנסת טלב אלסאנע, אם יש לך - - -

דברים שהם גם יכולים להתייחס אליהם.

בסדר, אם אתה רוצה עכשיו בבקשה. אם לא, נשמע אותם.

כן. אני חושב שהנושא הזה הוא מאוד חשוב, אז אני קודם כל מברך את חבר הכנסת מסעוד גנאים שיזם את הדיון הזה. לדעתי, הוא מאוד חשוב. המורים שמגיעים מהצפון ממלאים שליחות ואם משרד החינוך רוצה למשוך מורים טובים כדי להעלות את רמת ההישגים בנגב, הוא צריך לתגמל את המורים.

אנחנו יודעים שהיו מקרים, למשל – אני חושב שבאופקים ובמצפה רמון – שמשרד החינוך התקשר בחוזים אישיים עם מורים ותגמל אותם כדי להביא אותם לישובים מסוימים, כדי לתרום להעלאת רמת ההישגים. מה שקורה בנגב זה שבתי הספר בנגב והישובים הערביים בנגב אינם מוכרים כאזור עדיפות לאומית א' לצרכי חינוך. לכן הוחלט במשרד החינוך לתגמל מורים שבאים מהצפון, בשלושה מישורים. המישור הראשון – עניין של השתתפות בשכר הדירה. בי"ת – עניין של החזר הוצאת נסיעה. גימ"ל – עניין של קרן השתלמות, על ידי השתתפות המשרד.

אבל מה שקרה במרוץ הזמן הזה הוא שלא היה שדרוג של סכום ההשתתפות, זה נשחק עם הזמן. השאלה הנשאלת, לדעתי, מה המצב היום. למה אי אפשר להתקשר בחוזים אישיים עם מורים כדי למשוך מורים טובים שמגיעים מהצפון לדרום? למה לא מכירים במערכת החינוך או בישובים הערביים בנגב כאזור עדיפות לאומית א' לצרכי חינוך?

הדבר האחרון הוא שיש מורים שמגיעים לבאר שבע אבל הם מלמדים למשל בביר חדאג'. אני לא יודע אם אתם יודעים איפה זה נמצא ביר חדאג', זה ליד אשלים, ליד עובדת. זה 75 קילומטר נסיעה לכיוון אחד. זה בערך שעה נסיעה. שעתיים הלוך וחזור. אז למה לא מחשבים את זמן הנסיעה הזה למורה כזמן הוראה? למה אותו מורה צריך לקום ולסבול ולא מתוגמל עבור הטרדה והטרחה הזו? אם אנחנו רוצים לעודד צריך לתגמל. מספיק שהוא בא ומלמד בסוף העולם, אז צריך משרד החינוך גם לתגמל עבור המאמץ הזה. זו דרישה, לדעתי, מאוד צודקת. זמן נסיעה לבאר שבע. כי אין דירות להשכרה בישובים האלה שהם מלמדים, את הדירות רוב המורים שוכרים בבאר שבע. כי גם משרד החינוך אז – לא יודע אם השתנה – דורש חוזה שכירות - - -

ירדנו מזה מזמן.

אז אם ירדתם מזה, למה יש מורים שהענשתם אותם בבית דין למשמעת בגלל שניסו לעמוד בדרישה הזו? העמדתם אותם במצב מאוד קשה ואני מכיר אחד מג'ת, ממשפחת שרקאווי, שעד היום הוא מחוץ למערכת. אתם ביטלתם את הדרישה. אתם עשיתם דבר שהוא נכון, לדעתי זה הדבר הנכון שעשיתם. הקלתם על המורים.

זה שלוש-ארבע שנים, נכון?

נכון.

אנחנו מאחורי זה ולא נחזור לזה כי זה היה מורכב. זה היה עניין משפטי מורכב.

אז צריך לתת להם חנינה. מורכב, בסדר. היום נתנו חנינה בכנסת לכל מפוני גוש קטיף, כמה מורים סובלים. מי מטפל בנושא הזה? היועץ המשפטי? מי מטפל בנושא הזה מטעם משרד החינוך? זה נציבות שירות המדינה?

אל"ף, הנציבות היא זו שאחראית מהמדינה. אבל זה מאחורינו כבר כי זה היה עסק מתגלגל.

כן, בבקשה, נשמע בהתחלה את משרד החינוך, מר ציון שבת.

תראו, אנחנו משלמים את מה שאנחנו משלמים, מה שפירטתם זה מה שאנחנו משלמים היום למורים.

הכוונה, הסכומים הם מדויקים?

הסכומים שאמרתם הם נכונים, הסכומים שאמרתם הם נכונים. לגבי החזר עבור נסיעות, אני לא חושב שהיה כאן דיוק. הרי ההנחה היא שבסופי שבוע הם נוסעים הלוך ושוב הביתה, ועל זה הם מקבלים מימון מלא. לא לקווים פנימיים אבל באמת לקווים הבין עירוניים.

זו הטענה שלהם, שהקווים הם פנימיים.

אז אחת לשבוע הם נוסעים הלוך ושוב הביתה, מקבלים החזר מלא, דרך אגב, עבור נסיעה הלוך ושוב הביתה. וכמובן בחגים, אם יש חגים, אז אותו הדבר. זה לפי מחירי אגד, כמובן. כלומר אם מישהו עושה את זה במכונית שלו זה עניינו, הוא יכול לעשות את זה במכונית שלו, אבל בעיקרון כל המחירים הם לפי מחירי אגד.

כל מה שאמרנו הם מקבלים, המשרד מממן את חלקם בצבירה לקרן השתלמות. זה בדרך כלל נחשב לאחת ההטבות שמורים אוהבים אותה. הדבר האחרון הוא לגבי תשלום עבור זמן נסיעה. בכל רחבי הארץ יש מקומות שהם מרוחקים למורה ממקום המגורים של,ו ואנחנו מממנים את עלות הנסיעה, לא מממנים את השעות שהמורה מבזבז כדי להגיע לעבודה. זה מה שנהוג בשירות המדינה, זה מה שנהוג בכל מקום. יש החזר נסיעות, אין תשלום עבור שעות שאדם שורף, בהן הוא צריך להגיע לעבודה. זה לא רק של משרד החינוך.

אבל כמה ממוצע? זאת אומרת – חצי שעה. אבל אם זה מגיע עד שעה, לדעתי, או יותר משעה, אז צריך לעשות, לחשב את הזמן הזה כזמן הוראה.

חצי ממשרד האוצר נוסעים שעה לעבודה.

בגלל זה כולם רוצים ללכת למשרד האוצר.

גם פקידים של משרד החינוך, גם שם.

מר ציון, בקשר להחזר הנסיעות. אמרת שיש סכום נתון, זה 600 שקל או משהו כזה בחודש.

לא. אמרתי יש החזר על פי ההוצאה בנסיעה של אגד. כל סוף שבוע. כלומר אחת לשבוע הם רשאים לקבל החזר עבור נסיעה הלוך ושוב לצפון.

כן.

צריך לתת קבלות בשביל זה?

לא.

לא, הכוונה זה נתון לפי המחיר של אגד?

נכון.

יופי. בקשר לדיור?

בקשר לדיור אני לא מומחה גדול אבל אני אבדוק עם החשב שלנו אם יש איזה שינויים.

מאיזו שנה? אם זה 500 שקל משנת 2004, נדמה לי - - -

לא, זה 500 שקל משנת 1994.

משנת 1994? חשבתי מ-2004.

ב-2004 היה הסדר שמייתר את הצורך בהסכם. כדי למנוע את התופעה של המשמעת. הסתדרות המורים דרשה.

בסדר, עכשיו שאלתי היא בקשר למחירים. בשכירות ובדיור זה עלה. אז למרות העלייה הסכום הזה מוקפא, 15 שנה? רק 500 וזהו?

לא 15.

מ-1994 עד היום הסכום הזה נותר אותו סכום, לא השתנה? זה סביר? זה הגיוני?

אני לא יודע להגיד לך מה היה לפני 15 שנה, היה פחות, אולי אתם יודעים יותר טוב ממני.

ההסכם הקיבוצי הוא חמש.

מ-1994 אותו סכום עד היום?

כן.

לא השתנה.

נשמע את האוצר, אחר כך הסתדרות המורים. מר בכר, אוצר?

כן.

בבקשה, אנחנו רוצים לשמוע את עמדת האוצר משום שבסוף כולם תמיד מפנים אותנו בסוף, אני חושב שצריך להכריז על משרד האוצר כמשרד החשוב ביותר. הוא החשוב ביותר, באמת החשוב ביותר. שואלים את כולם, מחזירים אותנו לכסף. בבקשה.

קודם כל, העניין הזה של שכר הדירה הוא בכלל בהסכם קיבוצי מ-1993. זו פעם ראשונה שאנחנו שומעים שיש עם זה בעיה מארגון העובדים, שאתם אנחנו חתומים. זאת אומרת, אף פעם לא העלו – אנחנו בדיונים איתם כל שבוע. אנחנו בקשר.

אף פעם לא העלו, שהמחירים עלו וצריכים להעלות את הסכום הזה?

פעם ראשונה שאנחנו שומעים על זה.

עכשיו שמעתם. מה אתם עושים?

בסדר. אנחנו צריכים לבחון את זה. אנחנו מדברים, יש לנו דיבור איתם בהסתדרות המורים. יש להם הסכם קיבוצי. אם רוצים לשנות בו משהו הם יכולים לפנות, שיפנו. דלתנו פתוחה תמיד.

בהסכם הקיבוצי אין התייחסות לתוספת היוקר? לשחיקה?

הכוונה, הוא לא התעדכן? הוא לא יהיה מעודכן? ההסכם?

אני לא יודע. אני לא זוכר.

בסדר, זה נשמע - - -

מר בכר מתחייב לבדוק את העניין. הוא גם מבצע את זה.

לא, הוא לא אמר שהוא יבצע.

הוא אמר שיבדוק.

אמרתי שזו פעם ראשונה שאנחנו שומעים שיש לארגון שחתום על ההסכם בעיה. יש להם דרכים לפנות אלינו. הם לא. יש להם את הפלאפון של כולם, ליוסי וסרמן יש את הפלאפון.

הסתדרות המורים מוזמנת לפתוח דיון על העניין.

בסדר.

שאלתי היא שאלה עקרונית: הסכם קיבוצי. אני לא מאמין שהסכמים קיבוציים מ-1994 ועד היום, לא התקיים בהם דיון יותר מ-15 שנה. האם אין, למשל, בעניין של השכר תוספות ואין התייחסות לנושא הזה בתוך ההסכם הקיבוצי עצמו? או שאתה לא יודע?

אני לא. אל"ף, אני לא הייתי 15 שנה באוצר.

לא, אם אתה לא היית – בהסכם הקיבוצי.

אני לא יודע שהעלו את זה ואני לא יודע – אה, מה יש בהסכם הקיבוצי?

כן.

אני לא יודע אם יש איזה מנגנון עדכון.

סביר להניח שאין מנגנון עדכון?

יש מנגנון, אבל המנגנון הוא לפי תוספת היוקר.

לפי תוספת היוקר.

תוספת היוקר במנגנון הזה – ב-1998 זה היה רלבנטי, אבל היום - - -

אולי נשמע מה בדיוק. יש מנגנון עדכון?

רשום בהסכם העבודה, רשום: סכום זה יעודכן אחת לשנה בשיעור תוספת היוקר.

או.קי. בסדר, לעדכן בהתאם לתוספת היוקר.

רגע. בכר, סיימת? בקשר לדיור, בקשר לנסיעות, יש לך להגיד חוץ ממה שאמרת?

לא, אני חושב שציון ענה על כול.

בסדר, אז נשמע את הסתדרות המורים. בבקשה. מי הדובר של הסתדרות המורים?

אני אתחיל. קודם כל, שלום לכולם. אני מאוד מברך על עצם קיום הדיון הזה, מאחר שהוא דיון מאוד מאוד חשוב ומאוד משמעותי מבחינת המורים הצפוניים אשר מלמדים בנגב.

גם אתה היית חלק מאלה שהיו בשירות הצבאי.

היית מורה שם?

הרגשתי את זה על בשרי גם.

היית מורה?

הייתי מורה שם ב-1982.

דניאל בן סימון, השר לענייני פריפריה.

נכון, סגן השר.

אז אם זה צפון ודרום הוא חייב להיות פה. סגן השר. ברוך הבא.

מה אתה עושה פה?

אני הסגן של הסגן.

הוא מפקד הדרום. בבקשה, מר זיאד.

עוד הפעם: זיאד מג'דאלה, נציג הסתדרות המורים. אני מאוד מברך על עצם קיום הדיון משום שהוא דיון מאוד חשוב ומאוד משמעותי מבחינת המורים הצפוניים אשר מלמדים בנגב. להערתו של חברי וידידי מזה כמעט 30 שנה, חבר הכנסת טלב אלסאנע, אני הייתי מאלה שלימדו שם מ-1982 עד 1987 ביישוב שלו, בלקיה, ומשם התחילה ההיכרות שלי האישית אתו, שנמשכה עד היום וזה כבוד לי.

תודה.

מבחינת המצב של המורים שלמדים שם בשכר דירה, בנסיעות – היו שיפורים בנושא הזה. השאלה היא האם השיפורים נכון להיום הם טובים ועונים על הדרישות של המורים האלה או לא. בכלל לא. בכלל לא. מבחינת החזר הנסיעות אני מאשר את מה שאמר ציון, נציג משרד החינוך, המורים מקבלים את הנסיעות ארבעה כיוונים בשבוע, צפון דרום, לצפון ולדרום, והם מקבלים את זה מלא. חוץ מעניין הקווים הפנימיים שהם לא מקבלים.

לא מחשבים אותם.

לא מחשבים אותם. אתמול ושלשום גם התקשרתי לחלק ניכר מהמורים אשר מלמדים בנגב בשביל לקבל מהם תמונה ברורה נכון להיום מה קורה. בקשר לשכר הדירה, נתחיל עם זה, שזה הנושא של הדיור. שכר דירה המורים קיבלו, התחלנו עם זה, בהסכם קיבוצי של 200 שקל בין הסתדרות המורים למשרד החינוך והאוצר. וב-1994 בהסכם קיבוצי זה הועלה מ-200 שקל, ל-500 שקל.

משנת 1994?

1994 וזה עדיין נשאר אותו הדבר, למרות העלייה בשכר הדירה. היום הממוצע שהמורים משלמים לשכר דירה בנגב נע בין 1600 שקל עד 2000 שקל. תלוי בגודל הדירה. דירת חדר ממוצע השכירות שם היום 1600-1700 שקל, דירת חדר. אז אם נחשב כמה המורים מקבלים – בנוסף לזה, מעבר לזה, הם משלמים גם את המים, החשמל, מיסי הארנונה, וועד בית. זה בכלל לא מכסה להם. משכירים של דירת חדר יקבלו 1000 שקל, למרות שהעלויות שלהם, החודשיות, קרובות ל-2500 שקל, עם כל מה שמשתמע מכך.


אני רוצה להזכיר גם לחברים שיושבים כאן – וכולכם יקרים – שבממשלת אולמרט היתה איזושהי החלטה שעובדי מדינה שעובדים בדרום – אני לא מדבר על מורים עובדי מדינה – זכאים לשכר דירה עד 2000 שקל.

עד 2000.

עד 2000 שקל, אם אני לא טועה.

איפה זה מופיע?

זו החלטת ממשלה.

מאיזה תאריך?

לא זוכר את התאריך.

החלטה 4436.

מאיזה תאריך?

מ-25 בינואר 2009.

שעובדי מדינה - - -

מקבלים עד 2000 שקל שכר דירה.

יועלה עד 2000 שקל.

עד 2000 שקל. בישיבת ועדת החינוך שהתקיימה ב-30 בספטמבר – אם זכרוני אינו מטעה אותי, חבר הכנסת מסעוד גנאים – שהייתה על המשאבים של החינוך במגזר הערבי, העליתי את זה בוועדה. העליתי את הנקודה הזאת בקשר לשכר דירה וזה מופיע בפרוטוקול של הוועדה. כשבדקנו את זה עם הסתדרות המורים התשובה היתה: זה לעובדי מדינה שעובדים בחוזים אישיים. בסדר גמור. אין מניעה עם זה. אבל מה קורה עם המורה הזה, שעובד רחוק מהבית שלו, 200 או 300 קילומטר ולפעמים עובד בתנאים שהם לא תנאים? מיותר להסביר באיזה מין תנאים חלק מבתי הספר הבדואים נמצאים שם. האם המורה הזה לא זכאי לתוספת שכר דירה? לפחות לתת לו את מה שמגיע, לפחות לתת את מה שהוא שילם. כאן פנייתי לא רק למשרד האוצר, פנייתי גם למשרד החינוך. שמשרד החינוך – שביחד נדאג לעובדים שלנו, שהעובדים שם יקבלו את שכר הדירה ההולם. יש פה עיוות מסוים שצריך לתקן אותו. אני מקווה שזה יתוקן ואני מקווה שהאוצר גם ילך לקראת המורים האלה.

יזמתם, הסתדרות המורים יזמה?

כן. אחרים ידברו על הנושא הזה. אני אתן לחברים שלי, הם ידברו על זה ויש להם גם את זה כתוב.


שנית, בקשר לקרן השתלמות. מה שלא היה לפני היום, אנחנו מקבלים קרן השתלמות לפי הסדר העדיפות, לפי חוק הממשלה, שחלק ממשרד החינוך משלם גם את החלק של המורים, 4.2%. תודה רבה לכם על עצם קיום הדיון הזה. תודה רבה לכם שזימנתם אותנו. ובאמת, יש שם מורים ועובדים מסכנים שצריך לדאוג להם, צריך לטפל. לפחות גם חברי הכנסת, החלטת ממשלה, לפחות גם החלק הזה של – הם לא נקראים עובדי מדינה, אבל לפחות בחלק הזה לפצות אותם. לפחות במה שמגיע להם, הם לא רוצים מעבר לזה.

לכלול את המורים.

לכלול את המורים גם. תודה רבה.

תודה לך. אני מבקש להתייחס לטענת האוצר שהם פעם ראשונה שומעים על זה או לא העליתם. ככה אמרת, מר בכר?

כן, וגם שיש הסכם קיבוצי חתום, שזה 500.

בסדר, אני מבקש גם בקשר להסכם הזה אם כתוב פה בקשר לעדכון, שדרוג, משהו כזה.

אני רוצה להתחבר לדברי חבר הכנסת טלב אלסאנע. בשנות ה-70 אני לא חושב שמישהו פה היה נוכח, אבל אני הייתי נוכח. משרד החינוך, האגף לחינוך ותרבות לערבים, החליט בתחילת שנות ה-70 פעם ראשונה לשלוח בנות בוגרות סמינר לנגב.


משרד החינוך אמר כמעט הדברים שעכשיו שמענו ממך. שזאת שליחות לאומית, שזה אינטרס לאומי, שזו גאווה לבוא וללכת ללמד בנגב ושמורות וגננות תלמדנה ילדים קטנים בגיל הרך, בדואים. משרד החינוך באותה תקופה לקח על עצמו אחריות על נושא של הדיור של המורים. באותה תקופה המורים קיבלו דירות. באותה תקופה המורים לא שילמו שכר דירה.

אתה מדבר על שנות ה-70?

אני מדבר על שנות ה-70. בשנות ה-70 בתל שבע, מי שזוכר, היו בתים פנויים שהקרן לדיור בספר - זו קרן משותפת להסתדרות המורים ולמשרד החינוך - - -

ובבית יציב.

כן. זה היה בתחילה בתל שבע, מורות אחר כך שוכנו בבית יציב. היה הסכם ג'נטלמני, שאחר כך ב-1986 נחתם בצורה רשמית, שמורים יקבלו ארבע פעמים נסיעות מהנגב הביתה חזרה. אף אחד לא אמר שזה לא כולל נסיעות פנימיות. הכוונה הייתה, באמת, לתמרץ את האנשים האלה. האנשים האלה צריכים להחזיק משק בית בשתי מקומות. היתה כוונה מאד טובה ומאד נכונה, גם של המשרד וגם שלנו, שהמורים האלה יקבלו את התנאים הטובים ביותר על מנת שהם יוכלו לממש את המשימה - -

לעודד אותם.

שהמדינה הטילה עליהם. לעודד אותם, על מנת שיהיה להם מינימום של הוצאות. ואמרו: אתם מקבלים את הדירות, אתם מקבלים ארבע פעמים בחודש נסיעות הביתה. זה היה הרציונאל. הרציונאל הזה, לדעתי ולצערי, הולך ונשחק בשנים האחרונות. בשנים האחרונות אנחנו שומעים קולות שמאוד צורמים לי: יש לנו עודף של מורים, לא צריכים לעודד אף אחד, הם יבואו. על כל מקום פנוי יש לנו 4-5 מועמדים, ולכן אנחנו לא צריכים לעודד אותם.

מי אומר? ההיגיון של מי? משרד החינוך?

אם תעיינו בישיבה שהייתה בוועדה זו ב-2004 בעניין הזה, תראו פקידים בכירים במשרד החינוך שאמרו את הדברים האלה. אני לא מצטט במדויק אבל זאת הייתה רוח הדברים.

ב-1986 נחתם הסכם בנושא של ארבע פעמים נסיעות בחודש, אחרי שהיו שיבושים שהפסיקו להם את הנסיעות, ואחר כך החזירו ואחר כך נחתם הסכם. לאחר מכן ב-1993 נחתם הסכם קיבוצי.

ב-1986?

ב-1986 נחתם הסכם בנושא ארבע פעמים נסיעות.

אני רוצה להבין את הרצף הכרונולוגי. אמרת בשנות ה-70 – מה היה?

בשנות ה-70 הם קיבלו דיור בבית יציב ובתל שבע. היה הסכם ג'נטלמני שלא היה רשום.

והעלות, כל העלות, 100%, היתה על חשבון משרד החינוך?

בהתחלה כן. בנוסף, היה דבר לא פחות חשוב. היתה הסכמה – לא הייתה הבטחה ולא הייתה חתימה בכתב – שתקופת השירות שלהם בנגב לא תעלה על שלוש שנים, אחרי שלוש שנים הם יוצאים משם.

הם יועברו לצפון?

הם יועברו לצפון. בלי ההבטחות האלה הורים לא היו מוכנים לשלוח את הבנות שלהם לשרת בנגב. לאחר מכן הדברים התפתחו, משום שמספר המורים שהנגב היה צריך להם, גדל והלך. בהתחלה זה התחיל בכמה עשרות בודדות והיום זה מגיע לכמעט סדר גודל של 1800-1700 אנשים.


ב-1986, אמרתי, היה הסכם בנושא ארבע פעמים נסיעות בחודש.

ב-1993
הסכם עבודה שקיבע את ארבע הנסיעות והוסיף לזה עוד את הנושא של השתתפות המדינה - - -

של ה-500 שקל?

לא.

200?

קבע 200 שקלים השתתפות בשכר דירה והשתתפות המדינה בקרן ההשתלמות. ההסכם הזה קבע שיהיה עדכון על פי תוספת היוקר.

ההסכם הזה חייב, כמו כל הדברים שקשורים בתמריצים ושכר דירה, להגיש חוזים. ובגלל שהחוזים סיבכו את האנשים בדברים של חוזים מפוברקים, ועשרות מורים הועמדו לבית דין משמעתי של עובדי מדינה, חלקם פוטר. ב-2005 נחתם הסכם שביטל את הצורך להגיש החוזים. אז הסכום שהיה על פי חוזים היה אמור להיות 620 שקלים. הסתדרות המורים אמרה: אנחנו מוותרים, במקום 620 עם חוזים, 500 בלי חוזים.

אז ה-500 זה משנת 2005?

מ-2005 ועד היום.

ב-2009 התפרסמה החלטת ממשלה שדיברנו עליה, ומיד פנינו בכתב לחשב משרד החינוך וביקשנו להתאים את ההטבה הזאת גם למורים. עד היום מה שאני יודע מהמזכיר הכללי זה שמתקיימים מגעים בינו לבין מנכ"ל משרד החינוך, שאומר: אנחנו מוכנים ורוצים ללכת לכיוון הזה, יש בעיה עם האוצר. האוצר אמר לנו ככה – אני מוסר מגורם שלישי, שאומר ש"היינו שמחים, אבל אין לנו מאיפה להביא את הכסף".


לסיום אני רוצה להגיד דבר נוסף שהוא לא בתחום הדיון הזה, אבל ראוי שייאמר פה. הנושא של שכר הדירה, ההטבות והתמריצים הוא נושא חשוב ביותר. חשוב אולי לא פחות האופק של מורה שמשרת בנגב, שיש לו תקווה בזמן סביר, על פי אמות מידה שקופות וברורות, לעבור צפונה.

לגמרי, ולדחוף אותו כדבר צדדי זה אפילו חסר אחריות.

בעיה נכונה שהעלית, חשובה מאד.

אם ניתן היה וניתן לקצר את תקופת השירות של המורים בנגב בחצי – זה דבר שבידי משרד החינוך,בלי צורך בהחלטה של האוצר ובכסף. והדבר הזה ניתן בהחלטה מנהלית אחת, שאם תשאלו אותי מה היא, אני אגיד לכם בהמשך, אבל מאחר שאין לכם סבלנות, אז בבקשה.

תודה, מר לרנר.

אני רוצה להגיב על הדברים האחרונים.

אבל אני חייב להזכיר שהדיון שלנו הוא שעה.

יש פה חוסר אחריות. זה נושא כבד בשלושה משפטים. קל מאוד לך לפתור בעיות, אני פותר המון בעיות. בצד המעשי, מי שצריך לעשות את זה בשטח זה עולם ומלואו.

מר ציון, מה שהוא העלה – נכון, זה לא לדיון, זה חשוב. יש לנו עד 12. יש לנו שעה, אז אני מבקש שכל אחד יקצר. יש זמן, מאחר שלא כל המוזמנים באו אז יש לנו זמן. עורך דין רחל בורברג. בבקשה.

חבריי פרסו פה את כל ההיסטוריה ולכן אשתדל לקצר ורק להתייחס לנקודה אחת שהיא מאוד משמעותית. הזכרנו את החלטת הממשלה. צריך לזכור שבקשר לאותה החלטת ממשלה – ב-2006 יצא החוזר של הנציבות שדיבר על שכר דירה של 1100 שקל. בעקבות המלצת ועדה בין משרדית אמרו שב-1100 שקל אין שום תמרוץ למורים מהמגזר הערבי לעבור למקום מגורים של 70 קילומטר, והמליצו להעלות את זה ל-2000. זאת אומרת שמ-2006 ועד 2009 ראו לנכון – וכולנו יודעים שבשוק עצמו היו שינויים דרמטיים בכל מה שקשור לשכר דירה. בשלוש-ארבע השנים האחרונות נציבות שירות המדינה קבעה כמעט להכפיל, מ-1100 ל-2000. אני חושבת שזה איזשהו קנה מידה שצריך לעמוד לנגד עיניו של האוצר, גם כשמדברים לגבי ההסכם הקיבוצי.

בהקשר לזה, האם ידוע לכם שזה הוחל על המורים במגזר היהודי?

יש לנו כרגע מחלוקת משפטית. הם טוענים – קיבלנו מכתב מנציבות שירות המדינה שזה איננו חל על מורים. אנחנו כרגע בודקים את הסיפור.

על כלל המורים? אפילו מורים שמועסקים בחוזים אישיים על ידי המשרד?

כן. החלטת הממשלה מקורה בסעיף 15א לחוק שירות המדינה: מינויים, שקבע שהממשלה חייבת לפעול על מנת להגביר את הייצוג ההולם של מגזרים שונים, ביניהם המגזר של בני האוכלוסייה הערבית. זה גם לנכים, גם לנשים, גם לבני העדה האתיופית. ההחלטה הזאת מקורה בסעיף 15א כשהם טוענים, לפחות זה מה שענתה לנו - - -

זה לא בהכרח בנגב, זה בכל המדינה. אפילו מי שעובר מהגליל לירושלים.

לא, זה 70 קילומטר ממקום המגורים. אנחנו כרגע בבדיקה משפטית, אבל בלי קשר לזה, ואת זה לשים בצד כי זו שאלה משפטית. אני חושבת שיש באמירה של הוועדה הבין משרדית שאומרת ש-1100 שקל איננו תמרוץ וצריך להגדיל את הסכום לפחות ל-2000, זה מציג את אותם 500 אני חושבת – ומדובר על הפער בין 2006 שקבעו 1100, ו-2000 שקל שקבעו 2009. בשלוש שנים כמעט להכפיל את הסכום – אני חושבת שזה אומר דרשני.

בסדר גמור. שלטון מקומי, רות, את רוצה לדבר?

עוד לא.

דני, יש לך עוד מה להוסיף?

לא, אני רוצה עוד לשמוע.

לי יש שאלה לציון. הייתה פה ישיבה עם מנכ"ל משרד החינוך בנושא אחר ונאמר שם על ידו לחבר הכנסת אורלב שהתמרוץ הסתיים, התמרוץ למורים. לא יהיה יותר תמרוץ והם יועסקו בחוזים אישיים בלבד. מין הסתם, זה יהיה התמרוץ. הדבר נכון גם לגבי מורים ערביים?

מדובר על אופרה אחרת לגמרי. הרי בעקבות הבג"ץ המשרד קיבל הנחייה להפסיק את מתן התמריצים עד שיגובשו קריטריונים חדשים. אנחנו בתהליך הגיבוש. אחד הרעיונות שנראה לנו שהוא הרלוונטי ביותר למערכת, זה לא לתת יותר תמריצים למורים שבאים ליישובים על פי העדיפות הלאומית, אלא לאפשר עבודה על פי חוזה, באותם מקומות שיש חוסר במורים. לזה התכוון המנכ"ל. זה לא בדיוק קשור לדבר הזה, זה משהו אחר לגמרי.

שאלתי לגבי משרד החינוך: יש את מפת העדיפויות שגם כוללת, לא רק עניין של עדיפות לאומית לצרכי תעסוקה, תעשייה, גם בתחום של החינוך. האם השכר או התמריצים שמקבלים למשל מורים שמלמדים בדימונה הם אותם תמריצים או תגמולים שמקבלים המורים שמלמדים ביישוב קסר א סיר שהוא בסמוך לדימונה? ישוב ערבי סמוך. מה הסיבה להבדל הזה? מדוע משרד החינוך במקום להגיד: אנחנו משתתפים בהחזר הוצאות – משתתפים, לא מתגמלים – אנחנו אומרים: כל היישובים הערביים. לאור המצוקה, לאור המחסור במורים, לאור המצב הסוציו אקונומי, הרצון להעלות את רמת החינוך והרצון לתגמל מורים, מיד לכלול אותם באזור עדיפות לאומית א' לצורכי חינוך. מה יותר קל מזה?

לפי מיטב ידיעתי עוד אין מפה חדשה, המפה הקודמת בטלה ומבוטלת, בעקבות הבג"ץ.

אבל המפה הקודמת לא כללה שום יישוב ערבי. היא כללה רק יישובים יהודיים בדרום. נכון או לא?

לא כללה. זו לא החלטת משרד. זו החלטת ממשלה, אתה יודע את זה כמוני.

יש עוד למישהו מה להוסיף? אין.

חבר הכנסת גנאים, יש לי הצעה.

בבקשה.

מאחר שהיתה החלטה מבורכת ביחד עם משרד החינוך שהמורים מקבלים שכר דירה של 500 שקל ללא חוזים, בכדי למנוע את העיוותים שהיו לפני זה ולמנוע גם את הסוגיות המשפטיות שהיו בזמנו, והיות ולפי החלטת הממשלה עובדי המדינה מקבלים עד 2000 שקל שכר דירה וזה לפי חוזים, היות שיש לנו הסכם שהמורים הערבים הצפוניים שמלמדים בנגב מקבלים 500 שקל ללא חוזה, אני מציע להעלות את סכום שכר הדירה במשהו משמעותי, מינימום עד 1000 שקל. כדי שהמורים האלה – להחזיר להם את ההוצאות השוטפות שלהם.

אפילו עד 2000. אולי לא ננקוב בסכום.

להעלות את זה במשהו משמעותי, לפחות ב-100% ממה שמקבלים היום. כדי להחזיר להם את העלויות השוטפות שלהם.

משהו פרופורציונאלי לעלויות שכר הדירה. שתהיה השתתפות אמיתית שמשקפת.

חבר הכנסת, דני, בכל זאת? אם יש לך מישהו?

לא, אני עוד לא. צר לי שהגעתי באיחור ועוד לא תפסתי.

אנחנו מסכמים.

בסדר, תסכם.

אני מסכם, אם למישהו יש הערה לסיכום יכולים להוסיף ויכולים להעיר.

הוועדה מעריכה את תרומתם של המורים מהצפון לקידום מערכת החינוך ביישובים הערביים בדרום. הוועדה רואה בעבודתם של מורים אלה במערכת החינוך חשיבות רבה, כי זה מפחית את מימדי האבטלה בקרב המורים, ונותן להם תקווה לעבודה. הוועדה רואה בשיפור תנאי העסקתם של מורים אלה חיזוק למעמד המורה, שהוא אחד התנאים החשובים לקידום וחיזוק מערכת החינוך בכלל.

הוועדה קוראת למשרדי החינוך והאוצר לבדוק כל הטענות שהועלו בדיון על ידי המורים ועל ידי הסתדרות המורים. הוועדה קוראת למשרדי החינוך והאוצר להעלות התמריצים שנותנים למורים, אם זה בדיור, בנסיעות, בהתאם למדד המחירים, בשני התחומים האלה.

ולעדכן את השתתפות המשרד בהוצאות שכר הדירה, בהתאם להמלצות שהומלצו על ידי חוזר המנכ"ל במשרד ראש הממשלה. מה שציינתם – לתת את ההגדרה המדויקת. החלטת הממשלה מאיזה תאריך?

ינואר 2009.

לפיו לעדכן את השתתפות המשרד בשכר דירה עד 1000 שקל לפחות, עלויות הדיור, לפי החלטת הממשלה .


הוועדה רשמה לפניה את נכונות משרד האוצר והחינוך לבדוק את כל העניין.


יש משהו שרוצים להוסיף?

נשמע מצוין.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

11:50.