PAGE
19
ועדת הכספים

1.2.2010


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ז בשבט התש"ע (1 בפברואר 2010), שעה 10:00

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 14) (מכרז להתקשרות עם חברה סוחרת), התש"ע-2009, הצעתו של חבר הכנסת אמנון כהן

חברי הוועדה: משה גפני - היו"ר

יעקב אדרי

אורי אורבך

חיים אורון

שי חרמש

מגלי והבה

אחמד טיבי

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

מרינה סולודקין

ציון פיניאן

עו"ד שמשון אלבק, היועץ המשפטי, רשות ניירות ערך

עו"ד דורית גילת, רשות ניירות ערך

דוד לביא, רשות ניירות ערך

דוד ברוך, מנכ"ל אקסלנס נשואה

רו"ח דניאל ברק, מנכ"ל לידר שוקי הון בע"מ

אלעד בנבג'י, יו"ר איגוד חברי הבורסה

עו"ד אמיר שרף, איגוד חברי הבורסה

ענת פרומקיס, איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים

בועז רדי, בנק הפועלים

שגית אפיק

מירב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 14)
(מכרז להתקשרות עם חברה סוחרת), התש"ע-2009

הצעתו של חבר הכנסת אמנון כהן

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 14) (מכרז להתקשרות עם חברה סוחרת), התש"ע-2009, הצעתו של חבר הכנסת אמנון כהן, הכנה לקריאה שנייה ושלישית.


בשעתו, כאשר העברנו את זה בקריאה ראשונה, היה מדובר בכך שניתן חודש לממשלה והממשלה תגיש הצעת חוק לקריאה ראשונה. אני מבין שהממשלה איננה מגישה הצעת חוק.

לא, היא סומכת על החוק שהגיש חבר הכנסת אמנון כהן.

אני אומר את זה. יותר טוב שאני אומר את זה. הממשלה ככל הנראה לא עומדת להגיש חוק בעניין הזה והיא סומכת על חבר הכנסת אמנון כהן. אני מבין שיש גם התנגדויות לחוק הזה, כי קיבלתי מכתבים, אבל המגמה היא לאשר אותו אם אכן יימצא רוב להצעה בוועדה.


חבר הכנסת אמנון כהן, אולי תציג בקצרה את הנושא כיוון שנצטרך לעבור סעיף סעיף מאחר שזאת הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה אדוני היושב ראש על כך שביום הולדתה של הכנסת, אותו אנחנו חוגגים היום, אתה מעלה לדיון את הצעת החוק הזאת, מה גם שיש לך עומס רב בדיוני הוועדה אבל למרות זאת ראית לנכון להעלות את הצעת החוק לדיון. אני מודה לך.


אני גם רוצה להודות לרשות לניירות ערך שבשיתוף פעולה למעשה שיפרנו את החוק לטובה והיא לקחה על עצמה גם חלק מהדיונים בצוות המקצועי מול הגופים ומול החברות, ועדכנו אותו באופן שוטף ושאלו היכן אני מסכים והיכן יש בעיה. אני חושב שבגדול החוק הוא טוב, הוא הולך להסדיר את נושא הברוקראג' במדינת ישראל, נושא שהיה לא סגור סופית כי יש כאן חברות קשורות להן יש חברות בורסאיות ולמעשה המחירים שהם קיבלו לעצמם היו שונים מאלה שהיו צריכים לתת להם שירותי ברוקראג' וחברות שלא קשורות.


החקיקה כאן באה לתקן ספציפית את הנושא הזה כך שיהיה מכרז לגבי שירות שנותנים לחברות ברוקראג', לחברות גדולות שיש להן גם חברות קשורות עם קרנות נאמנות וקופות גמל, ודיברנו גם על נושא תשקיף, התשקיפים שעוברים שיהיו שקופים, דבר שקודם לכן לא היה מוסדר כל הנושא הזה. הם תיקנו את זה בחקיקה אחרת. בדיונים העליתי נושא שדירקטורים שנמצאים גם בחברות האחזקות וגם בחברות הבת, הם כמעט אותם חברים, כ-80 אחוזים הם אותם חברים ושאלתי אולי יש כאן ניגוד עניינים ולכן צריך לשנות את היחס. גם כאן את נתנו את הדעת על הנושא הזה, לא בחוק הזה אלא במקום אחר. אם כן, בגדול כאן הנושא מסדיר כרגע את נושא הברוקראג'.

במקביל לתיקון הזה שמעלה היום חבר הכנסת אמנון כהן, בתהליך תיקון 13 לחוק הקרנות שמכסה את כל הנושאים עליהם דיבר חבר הכנסת כהן, גם את מה כמובן אבל מכיוון שזה יעבור, אני מקווה היום, אנחנו נסיר את זה שם אבל כל יתר הדברים מוסדרים באותו תיקון.

אתם תסדירו בעתיד?

זה צריך להגיע לקריאה ראשונה.

מה זה לקריאה ראשונה? אתה מדבר על חוק ממשלתי?

כן.

אני לא סומך על זה.

אנחנו לא מחוקקים בעצמנו. יש ממשלה.

למה אי אפשר לתקן את זה אצל חבר הכנסת אמנון כהן?

כרגע זה מתמקד בנושא אחד וזה כבר עבר קריאות.


אני ביקשתי בזמנו שהמכרז יצא ולמעשה לא תהיה אפשרות לשום אחוז בחברת הבעלים להשתמש בנושא הזה. בהתחלה זה היה מובן, לאחר מכן כנראה היו התנגדויות או כל מיני דברים ועבודה מקצועית שנעשתה שכנעו אותי, ואני רוצה שישכנעו גם את חבריי כאן, שהם הסכימו שעד 20 אחוזים הם יהיו מוכנים שישתמשו בחברה שלהם, בחברת הברוקראג', עד 20 אחוזים. הסבירו לי שזה על מנת שלא לעשות כך שהחברות הקטנות שנותנות שירותי ברוקראג' ייסגרו לגמרי ואז הגופים הגדולים, כמו בנקים, ישתלטו על שוק הברוקראג'.

אם יעבור החוק שלו, התקנות מיותרות.

לא מיותרות. זה משהו אחר. זה שוק ההון.

מה זה משהו אחר? אני לא מבינה.

אני אסביר. אני רוצה שתשכנעו את החברים כאן בקשר ל-20 אחוזים כדי שלא תהיה ריכוזיות במקום אחד מול תוצאה שרציתי שיהיה מכרז על עמלות אבל בסוף יהיו עמלות גבוהות יותר כי אנחנו יודעים איך זה עובד בבנקים ואני לא רוצה להיכנס לזה.


לגבי ה-20 אחוזים, זה גם ישליך – יש לנו תקנות בוועדה לגבי שוק ההון שהביא בזמננו ידין ענתבי כאשר אז הוא דיבר על אפס אחוז וגם שם גילו שיש איזה שהן בהיות, והחוק שאנחנו מתקנים, זה ייצמד אחד לשני מבחינת האחוזים. זאת אומרת, לא יהיה פער בין רשות ניירות ערך לבין הפיקוח על הבנקים אלא זה יהיה אותו הדבר, באותם אחוזים, לגבי ההחלטה שנקבל היום. כלומר, ההחלטה שנקבל היום לגבי החוק, זה יתוקן בתקנות סופיות שיובאו לכאן.

אם יתוקן.

אם יתוקן. כל החלטה שנקבל היום, היא תשליך גם על התקנות של שוק ההון.

אני מציע שנלך סעיף סעיף.

אני רוצה לשאול מה בדיוק קרה כאן. הרי קיימנו כבר כמה דיונים בנושא הזה, גם בכנסת הקודמת וגם בכנסת הזאת. ישבו כאן נציגים של רשות ניירות ערך והם אמרו שהם מתכוונים לתקן את חוק השקעות משותפות בנאמנות, כך שלא יהיה אפשר בכלל לבצע עסקאות באמצעות חבר בורסה שהוא צד קשור לגוף מוסדי. דובר כאן רבות על כך שצריך להקים חומה סינית של אפס אחוז, כדי למנוע ניגודי עניינים. העמדה שלכם, שהצגתם כאן, הייתה עמדה של אפס אחוז וסביבה התכנס קונצנזוס בוועדה. לא היה חבר כנסת אחד שהתנגד לכך ולכן באה גם הצעת החוק המצוינת של חבר הכנסת אמנון כהן ששמחתי עליה מאוד. אני לא מבינה מה קרה ואיך קרה שאתם, שהייתם בעד אפס אחוז, ניהלתם משא ומתן עם אמנון כהן ובמשא ומתן, אין אפס אחוז לבין עשרים אחוזים, הגעתם לפשרה של עשרים אחוזים. מה קרה כאן? תסביר לי.

ראשית, לא ניהלנו משא ומתן עם חבר הכנסת כהן.

זה היה באירוניה.

אנחנו לא מנהלים משא ומתן אלא אנחנו מציעים והוא מחליט


לגופו של עניין. אכן היינו כאן, ולא שהיו כאן נציגים של רשות ניירות ערך אלא אני בעצמי הייתי כאן ודיברתי.

נכון.

דיברתי על אפס אחוז, וזה נכון. לאחר אותו דיון נערכה בדיקה יותר מקיפה ומעמיקה של השוק. הרושם שקיבלנו מהבדיקה של השוק הייתה שצריך לעדן את זה ואני אסביר מדוע. הלכנו לשני צעדים שלמעשה מביאים אותנו לאותה מסקנה.


הסיבה שצריך לעדן את זה היא בכך שהיום קרנות הנאמנות מוחזקות ברובן על ידי בתי השקעות וחברות ביטוח. כדי לייצר אופרציה של ברוקראג', זה צריך להיות קודם כל אצל חבר בורסה, והדבר השני, צריך מינימום של נפח פעילות. החשש היה שברגע שאנחנו נגדע לחלוטין את היכולת של חברי הבורסה לתת ברוקראג' גם לצדדים קשורים. התוצאה של זה, ככל הנראה, תהיה שזה יעבור למי שאינם בעלים שלא מנהלים יותר את השקעות הציבור. זאת אומרת, למוסדות הבנקאיים, ולמעשה אנחנו נרכז שוב את רוב הפעילות שגם ככה למעלה מ-70 אחוזים ממנה נשלטת על ידי הבנקים, אנחנו נעביר גם את היתרה לשם ונייצר לבנקים עמדת כוח בהיבט הזה של הברוקראג'.

מי באו וטענו טענות נגד?

בתי ההשקעות. איך אנחנו מנטרלים את ניגודי העניינים בכל זאת? ברגע שאנחנו באים ואומרים שהם יכולים עד 20 אחוזים בלבד, ובמחירים של המכרז, אז היכולת שלהם לנצל את העובדה שהם הבית שבו פועל אותו מנהל כספו של הציבור, היא הרבה יותר קטנה מכיוון שהם חייבים להשוות את המחירים שלהם ואת העמלות שהם גובים לעמלות שהתקבלו במכרז. התוצאה של הדבר הזה היא שאנחנו משאירים הרבה יותר שחקנים בשוק שיכולים להתחרות במכרזים האלה ובנוסף לזה, אנחנו מנטרלים את היכולת של הבית לגבות למעלה מ-20 אחוזים.

תסביר לי איך עובד המנגנון של המכרז.

המנגנון של המכרז, הוא מכרז רגיל לכל דבר ועניין. יכולים להתחרות בו כל חברי הבורסה והם יציעו את המחירים לעמלות שהם רוצים לגבות מקרנות הנאמנות ומי שיציע את המחירים הטובים ביותר, הוא זה שיזכה במכרז.

למה בכל זאת השארתם פתח כל כך גדול של 20 אחוזים?

אנחנו לא חושבים שזה פתח גדול.

אם חשבתם בהתחלה שאפס הוא הנכון, והסכום שרץ כאן היה 20 אחוזים, למה לא אמרתם טוב, בוא נתפשר, נלך ל-10 אחוזים? כדי לא לחסום לגמרי.

ברגע שהבנו שאנחנו מנטרלים את היכולת שלהם לייצר יתרון בגלל שהם הבית ובגלל שיעבירו אליהם את כל הפעילות, לא ראינו סיבה להקטין את זה מתחת ל-20 אחוזים. באופן שרירותי, ודאי, אפשר לומר 15 ואפשר לומר 5, אני לא יודע, אלה הרי מספרים שרירותיים ואין לנו מספר שהוא מדויק כלכלית, אבל נראה לנו סביר שזה יהיה 20 אחוזים.


צריך לזכור עוד נקודה כאן והיא שגם הנאמן, מישהו שמקורב לנאמן או קשור לנאמן, יכול לקבל ברוקראג' בעד 20 אחוזים ומה שהיה לנו חשוב בכל העניין הזה זה שמי שיזכה במכרז, יהיה למעלה מ-50 אחוזים מהפעילות של אותה קרן.

לזה אנחנו מסכימים.

לכן אני חושב שהגענו לאיזשהו איזון סביר שאנחנו שומרים עדיין על תחרות משמעותית בשוק וגם מנטרלים ככל שניתן את ניגודי העניינים. אנחנו לא חושבים שהם מנוטרלים לגמרי. הדבר הזה בסופו של דבר הוא אימוץ. זה ברור. אם היו הרבה מאוד שחקנים בשוק, לא היה צריך את זה אבל השוק הזה קטן וצריך לשמור על תחרות.

לפני שאנחנו מתחילים לקרוא את החוק עצמו, יש עוד מישהו מבין הנוכחים, חברי הכנסת או מישהו אחר, שרוצה להתייחס ולהעיר הערות לגבי ה-20 אחוזים? אין.

אני מבקש לעבור לעוד נקודה. פנתה אלי חברת לידר לגבי התיקון שנעשה בקריאה הראשונה. אני לא מכיר את העניין הזה אבל אתם פניתם אלי. אנחנו שינינו שרק מי שהוא חבר בורסה ואתם עלולים לפי מה שנעשה בקריאה הראשונה לצאת מתוך העניין הזה ואתם משיגים על כך.

אני רוצה שתאמרו בקצרה את הטענה שלכם ועורך הדין אלבק יתייחס.

אני בהחלט מברך על היוזמה של החוק של חבר הכנסת אמנון כהן לצמצום ניגודי האינטרסים והגברת התחרות בשוק קרנות הנאמנות.


אבל למרות שבהצעת החוק המקורית של אמנון כהן הייתה הגדרה רחבה של חברה סוחרת, חברה שרשאית להעניק שירותי ברוקראג' לקרנות הנאמנות, הרי בנוסח שמונח לפניכם היום, ההגדרה צומצמה עד מאוד וכרגע מותר אך ורק לחברי בורסה ולא לגופים אחרים להתקשר עם אותן קרנות נאמנות.


לידר שוקי הון פועלת כבר למעלה מעשר שנים בתחום ונותנת שירותי מסחר לגופים מוסדיים, היא אחד משלושת הגופים הגדולים בדרך כלל ברמת הפעילות שהיא עושה.

מה נתח השוק שלכם?

אין סטטיסטיקה מדויקת, אבל אנחנו מעריכים שאנחנו אחד משלושת הגדולים בתחום.

שליש?

לא. זה יכול להיות בין 10 ל-15 אחוזים.

למה אתם לא בבורסה?

תקנון הבורסה היום מכיר בעצם בשני סוגי גופים – או בנקים או חברות העוסקות בניהול השקעות. חברה אחרת שעוסקת בשירותי מסחר לגופים מוסדיים, לא רשאית להיות חברת בורסה. התקנון נוסח לפני כמה עשרות שנים.

איך אתם עושים את זה?

היום אנחנו עושים את זה באמצעות חברי בורסה. אנחנו לא עושים את זה במחשכים. בעצם הפעילות נעשית דרך חבר הבורסה, אותו חבר בורסה והפעילות מפוקחים על ידי הבורסה, אנחנו גם מחזיקים רשיון משווק השקעות שהוא כפוף לפיקוח של רשות ניירות ערך, כך שהפעילות שלנו מפוקחת בעצם משני צדדים, גם על ידי הבורסה וגם על ידי רשות ניירות ערך. דרך אגב, בעולם כולו מקובל לראות פעילות של גופים כמונו שפועלים באמצעות חברי בורסה ולאו דווקא הם חברי בורסה.

אבל למה אתם לא בבורסה? למה אתם צריכים לפעול באמצעות חבר בורסה?

התקנון לא מאפשר.

מה החוק הזה משנה את מעמדכם? אתם נשארים בדיוק באותו סטטוס.

התקנון היום מאפשר רק לחבר בורסה להתקשר עם קרן נאמנות למתן שירותים ולא לחברה כמונו שפועלת באמצעות חבר בורסה. שמענו שאנחנו מסירים את החומות הסיניות מאפס ל-20 אחוזים רק כדי לא לפגוע בתחרות ולא להוציא שחקנים מהשוק. הרי הנוסח המתוקן שהבאתם לכאן יוציא מהשוק חברה כמו לידר שוקי הון, לא ייתן לחברות נוספות כמונו להיכנס לתחום ובוודאי יפגע בתחרות. אני לא רואה שום מניעה בפעילת של גורם כמוני שפועל דרך חבר בורסה.

איך זה משנה את הסטטוס שלכם?

איך אתה מוגדר בחוק?

נקבע בחוק שרק חבר בורסה.

הוא יכול להמשיך לנהל את הכספים באותה דרך.

איזו הגדרה אתה רוצה שתיכנס לחוק?

אם יהיה כתוב בחוק שכל חברה הסוחרת באמצעות חבר בורסה.

חבר הכנסת אלבק, אם נוסיף חבר בורסה או מישהו שסוחר באמצעות חבר בורסה.

אין מצב שאפשר לסחור בבורסה בלי חבר בורסה.

הוא אומר שיש לו חבר בורסה.

אני אומר שאין מצב כזה. זה ברור לחלוטין שמי שרוצה לסחור בניירות ערך, צריך לסחור באמצעות חבר בורסה. אף אחד אחר לא יכול לסחור.

אני לא מוציא אותם מהשוק.

כן, אבל עורך דין אלבק אומר שהחוק לא מוציא אותם מהשוק ומה שהם מנסים לעשות זה אפ-גרייד במסגרת החוק.

חבר הכנסת יחימוביץ, את הבנת מהר, אבל אני לא.

גם אני לא.

אני אנסה להשיב.

אני מציע הצעת החוק ואני בא להיטיב קודם כל עם הצרכן. כדי להיטיב עם הצרכן, אני רוצה כמה שיותר שחקנים בדרך, כך שיהיה לו מבחר ותהיה תחרות. לתקן משהו ולקלקל משהו, זה לא. זאת אומרת, אם יש מצב שגוף כזה כמו שלהם יצא מהשוק וכתוצאה מכך תהיה פגיעה בתחרות, צריך לתת על זה את הדעת. אם כבודו יאמר שזה לא מונע והם לא ייסגרו מחר בבוקר, בסדר.

התשובה לכך היא כלהלן. אנחנו מעדיפים, ולכן זה מה שנרשם בחוק, חבר בורסה, וזה מהסיבה הפשוטה שחבר בורסה מפוקח על ידי הבורסה יציבותית. המשמעות של הדבר הזה היא שהסיכוי שחבר בורסה יפר איזושהי הוראה שהוא קיבל, לא יוכל לעמוד בהתחייבויות שלו, אלה דברים ברורים.

על זה כבר דנו. השאלה היא לגבי המקרה שלהם.

המקרה שלהם. הם עובדים דרך חבר בורסה. המשמעות של הדבר הזה היא שהם לא יוכלו להיות פרונט במכרז. הם לא יוכלו להיות פרונט.

לא נוכל להשתתף.

נכון.

גם היום אתם לא יכולים.

היום אנחנו משתתפים במכרזים וזכינו בכל המכרזים שהשתתפנו בהם ואנחנו נותנים שירותים לכל הגופים המוסדיים. מחר לא נוכל להשתתף במכרז, לפי הנוסח הזה.

אני אומר שוב. הם לא יוכלו להשתתף במכרז בעצמם. הם יצטרכו שחבר הבורסה שאתו הם עובדים ישתתף במכרז. זה ברור שהם מאבדים בעניין הזה איזשהו יתרון כלכלי. זה ברור כי הם רוצים להיות הפרונט. אני מבין את זה. מצד שני, המשמעות היא שחבר שקרן הנאמנות שהתקשרה אתם, רמת האמינות שלו בהתקשרות הזאת היא יותר נמוכה מכיוון שהם לא מפוקחים יציבותית. זה לא סתם שהם לא מפוקחים יציבותית אלא הם לא חברי בורסה. הם יכולים מחר בבוקר להגיש בקשה להיות חבר בורסה, יתקבלו לבורסה, יתכבדו ויתקבלו לבורסה, ייקחו על עצמם את עול הפיקוח ואת כל המעמסה הרגולטורית ויוכלו להשתתף במכרזים.

אבל אמרנו שאנחנו לא יכולים לבקש להיות חבר בורסה כי הבורסה לא מכירה בחברה סוחרת. התקנון של הבורסה לא מכיר בחברה סוחרת כחברה שרשאית להיות חברת בורסה.

הבורסה סגרה את שעריה? אי אפשר להתקבל לבורסה?

התקנון לא מכיר חברות סוחרות. הוא מכיר או חברה שמנהלת תיקים או בנק. הוא לא מכיר חברות אחרות כרגע. אפשר לשנות אותו, אבל כרגע הוא לא מכיר.

מה הפיקוח שכן יש על חברות כמו חברת לידר היום?

אין עליו פיקוח יציבותי.

הפעילות שלנו נעשית דרך חבר בורסה וכל הפעילות שלנו מפוקחת על ידי הבורסה כי הבורסה מפקחת על כל חברי הבורסה.

חבר הבורסה לא מחויב ישירות כלפי קרן הנאמנות.

אני לא אוהב לחזור על עצמנו. מה ברק, אני אינני איש מקצוע בעניין הזה אבל אני שומע את הדו שיח. אתה היום, לפני החוק של אמנון כהן, פועל באמצעות חבר בבורסה. אתה אינך רוצה להיכנס או אינך יכול להיכנס לבורסה, זה ברור. כל הפעילות שלך נעשית על ידי חבר הבורסה. בא החוק שבא להסדיר את העניין הזה באופן שבו הוא יאושר בסופו של דבר, מעמדך לא משתנה. מה שקורה הוא שאתה צריך להחליט אחת משתיים: או שאתה ממשיך לעבוד באמצעות חבר הבורסה ואז כל מה שחל על חבר הבורסה, אם החוק הזה מתקבל, חל גם במקרה שלך. אם אתה חושב שבעקבות החוק הזה מצבך משתנה בגלל שאז אתה צריך לא לפעול באמצעות חבר הבורסה אלא לפעול במישרין, אתה צריך לשנות את המצב שלך. הרי אי אפשר להתאים את החוקים למצב הזה שבו אתה נמצא, שאתה פועל לא בחזית אלא באמצעות חבר בבורסה. אי אפשר להתאים את זה. מצד אחד אנחנו רוצים, כמו שאומר חבר הכנסת אמנון כהן, שתהיה תחרות ולהיטיב עם הציבור, ומצד שני הפיקוח צריך להיות אותו פיקוח.

המצב כפי שמוגדר כאן היום הוא שגופים כמונו לא יוכלו לגשת למכרז. אי אפשר לגשת דרך חבר בורסה כי כל חבר בורסה ייגש עבור עצמו. גם הגורם המוסדי שהוא בוחר חבר בורסה, זה לא בדיוק כפי שציין עורך דין אלבק כי הוא לא צריך לשקול רק מחיר אלא הוא גם צריך לשקול ערך מוסף, מקצועיות של הגוף, ניסיון של הגוף. הוא לא יוכל לעשות את זה כאשר חבר בורסה ניגש למכרז. חבר בורסה שמוכן לקבל את הפעילות שלי דרכו---

שייגש למכרז.

בדיוק. הוא ייגש למכרז.

אני לא רואה איך אנחנו יוצאים מזה.

זה קשה מאוד לחבר בורסה לגשת למכרז במקומי.

בסופו של דבר אנחנו נכריע.

יש שאלה. בסוף מכל התיקונים שלנו, מי משתלט על השוק הזה?

להפך, זה מגביר את התחרות.

זאת השאלה. אם הם יוצאים.

לא יוצאים.

יוצאים בוודאות. אולי דוגמה טובה לזה הם אלה אותם מפעילים וירטואליים בתחום הסלולרי. היום יש בארץ שלוש חברות סלולריות וכולנו רוצים להגביר את התחרות ולכן הולכים לכיוון של מפעיל וריטואלי. בעצם מפעיל וירטואלי נותן שירותים על תשתית של חברת סלולר קיימת. זה בדיוק מה שאנחנו עושים. אנחנו נותנים שירותי ברוקראג' על תשתית של חברי בורסה קיימים. חברי הבורסה שמאפשרים את הפעילות שלנו, הם כן בודקים את הפעילות שלנו. הרי הם לא ייתנו לכל אחד מהרחוב לעשות פעילות דרכם. לכן אני חושב שאין בעיה של פיקוח. הפעילות כן מפוקחת כי היא נעשית באמצעות חבר בורסה, ואם חבר בורסה מוכן שאנחנו נבצע את הפעילות באמצעותו, ברור שיש כאן אחריות ויש כאן פיקוח.

לא, שיהיה ברור. יש היום שלושים חברי בורסה והם הגורמים המפוקחים, הם הגורמים שיש להם אמינות ויציבות בגלל הפיקוח עליהם. הסיכוי שהם ייפלו הוא הרבה יותר קטן. גופים שאינם מפוקחים, ברור שיותר קל להם והם הרבה יותר חופשיים. לכן יש להם גם יתרונות מסוימים בהגשה למכרזים האלה. חבר הבורסה לא לוקח אחריות כלפי קרן הנאמנות כאשר הוא נותן לך שירותים ולכן אנחנו לא חושבים שאתם צריכים להשתתף במכרז בסטטוס הזה. תתכבדו ותצטרפו לבורסה.

איך פחות או יותר מתחלק השוק?

גם היום 70 אחוזים מהשוק הם בבנקים אבל זה לא ישפר את המצב כי בין כה וכה זה יעבור דרך חבר בורסה. דווקא ה-20 אחוזים שהגדלנו, שאפשרנו להם 20 אחוזים, זה ישאיר יותר שחקנים בשוק.

כל פעם אנחנו בסיבוב חדש. אתה אומר בנקים, זה 70 אחוזים, אז הרי שני הבנקים בטח ב-65 אחוזים וכל השאר ב-5 אחוזים.

זה לא קשור לזה.

אבל זה המצב בלי החוק ועם החוק.

בסדר, לכן יש חקיקה.

אתה מגדיל את ניגודי העניינים בין חבר הבורסה שאיננו בנק לבין הקרן שהוא מנהל. אתה צריך לאזן בין הכל.

בואו נתקדם. נתחיל לקרוא את החוק ונעבור על הסעיפים.

אני רק אומר שלרשות היו תיקונים טכניים שאני אקריא אותם.

אנחנו קוראים את כל החוק?

כן.

תוך כדי קריאה, תאמרי את התיקונים.

בסדר. אני אציין את התיקונים.

אם למישהו יש הערה לסעיף שקוראים אותו, שיצביע ואני אתן לו את רשות הדיבור. אם אף אחד לא יעיר, נמשיך הלאה.

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 14) (מכרז להתקשרות עם חברה סוחרת), התש"ע-2010

1.
תיקון סעיף 18

בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 18, אחרי פסקה (8) יבוא:


"(9)
לדון בהתקשרות לביצוע עסקאות בנכסי הקרן, כאמור בסעיף 69".

2.
החלפת סעיף 69


במקום סעיף 69 לחוק העיקרי יבוא:


"69.
מכרז להתקשרות עם חברה סוחרת

(א)
מנהל קרן לא יתקשר עם חברה סוחרת בהסכם לתשלום עמלות מנכסי קרן שבניהולו עבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן, אלא בדרך של מכרז. בסעיף זה, "חברה סוחרת" – חבר בורסה המבצע עסקאות עבור אחרים באחד או יותר מאלה: ניירות ערך, אופציות, חוזים עתידיים, ניירות ערך חוץ ומטבע חוץ.

(ב)
מכרז כאמור בסעיף קטן (א) ייערך בהתאם לנוהל שקבע הדירקטוריון של מנהל הקרן ואישר הנאמן. מפרט המכרז ובחירת הזוכה יאושרו בידי ועדת הביקורת והדירקטוריון.

(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל קרן רשאי להתקשר ללא מכרז, בהתאם עבור ביצוע עסקאות בניירות ערך חוץ ישירות עם חברה סוחרת שהיא חברת בורסה בחוץ לארץ ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:

(1)
אין לחברה הסוחרת זיקה למנהל הקרן, בהתאם לכללים שקבעה הרשות.

בנוסח הקודם היה "בהתאם לכללים שקבעה הרשות" וכאן הנוסח שאני קוראת אומר שבחינת הזיקה תיעשה בהתאם לכללים שתקבע הרשות.

(2)
ההתקשרות עם החברה הסוחרת היא בתנאים שאינם נחותים מהתנאים הטובים ביותר שהוצעו על ידי מתמודד שעמד בתנאי הסף במכרז.

(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 81(ב), מנהל הקרן רשאי להתקשר ללא מכרז בהסכם כאמור בסעיף קטן (א), עם חברה סוחרת שהיא חברה השולטת במנהל הקרן או בנאמן לקרן, או שהיא חברה בשליטת אדם השולט במנהל הקרן או בנאמן לקרן (בסעיף זה – חברה סוחרת קשורה, חברה סוחרת קשורה למנהל הקרן או חברה סוחרת קשורה לנאמן, לפי העניין) ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:




(1)
החברה הסוחרת הקשורה עומדת בתנאי הסף שנקבעו במכרז.

(2)
העמלה שתשולם לחברה הסוחרת הקשורה עבור ביצוע כל סוג עסקה לא תעלה על העמלה שתשולם לזוכה במכרז עבור ביצוע עסקה דומה.

(3)
ועדת הביקורת והדירקטוריון של מנהל הקרן אישרו את ההתקשרות לאחר ששוכנעו כי ההתקשרות אינה פוגעת בעניינם של בעלי היחידות וכי היא בתנאים שאינם נחותים מתנאי ההתקשרות עם הזוכה במכרז.

(ה)
מנהל הקרן לא ישלם מנכסי הקרן בשנת כספים של הקרן לחברות סוחרות קשורות למנהל הקרן, יחד, או לחברות סוחרות קשורות לנאמן, יחד, עבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן, סכום העולה על עשרים אחוזים מסך העמלות ששולמו מנכסי הקרן באותה שנת כספים עבור עסקאות כאמור. בסעיף קטן זה "שנת כספים של קרן" – תקופה של 12 חודשים שקבע מנהל הקרן בתשקיף או בדוח בשנת הכספים של הקרן, או תקופה קצרה יותר, אם היא שנת הכספים הראשונה של קרן חדשה או שנת כספים ראשונה לאחר שמנהל הקרן שינה את שנת הכספים של הקרן.





(ו)

(1)
עריכת מכרז לפי סעיף זה, וכן תנאים שבהם יהיה מנהל קרן פטור מעריכת מכרז לשם התקשרות בהסכם כאמור בסעיף קטן (א) לתקופה מוגבלת.

אמרתם שהכללים פורסמו.

הם כבר פורסמו.

איפה זה עומד? איפה פרסמו?

פרסמנו להערות הציבור וזה בתהליך.

אבל החוק עדיין לא אושר.

אני יודע, אבל פרסמנו להערות הציבור. מכיוון שהוראות הכניסה לתוקף של החוק הזה מותנות בכללים האלה, אנחנו במקביל להליך החקיקה פרסמנו להערות הציבור כללים לעריכת מכרז על מנת שנהיה מוכנים, לאחר שהחוק יעבור.

עד מתי אפשר להעיר הערות?

אני לא זוכר.

עד ה-31 בינואר 2010, אז אני מניחה שצריך להאריך את זה.

אנחנו נאריך את זה בעוד חודש.

עד 31 בינואר?

זה היה כאשר פרסמנו את זה.

לא הבנתי. על מי אתם סומכים? אתם סומכים על הממשלה? על חבר הכנסת אמנון כהן? על ועדת הכספים? שהחוק יאושר.

על יושב ראש ועדת הכספים.

אם ההערות הן עד ה-31 בינואר והחוק יאושר בעזרת השם בפברואר, זה לא לעניין.

אדוני צודק. אנחנו נאריך עד ה-28 בפברואר, ואם נצטרך, נאריך גם מעבר לכך.

בוא נסכם. ביום שנכנס החוק לתוקף, עוד חודש ימים.

החוק נכנס לתוקף חצי שנה אחרי שאושר בכנסת.

ממועד הפרסום ברשומות, יש חודש נוסף.

הכללים המדוברים הם סוגיית ליבה בתיקון החקיקה הזה ולכן סברנו שמקום שבו מתנהל התהליך לאישור הצעת החוק הזאת, מן הראוי שהגורמים שמעורבים בתהליך יהיו ברמת ודאות גבוהה ביחס להסדרים המשלימים שבאים יחד אתו. לכן סינכרנו את פרסום הכללים בצורה כזאת.

בסדר. אין לי טענות. אני רק מבקש שמיום הפרסום ברשומות, יתאפשר עוד חודש להעיר הערות כי יש כאלה שאומרים שהכנסת, עד שהיא תאשר חוק, יעבור זמן. יש בינתיים חוק על בתי הדין ויש מריבות, כך חושבים אנשים ולכן הם לא מעירים הערות. לכן זה מאושר בקריאה שנייה ושלישית, מתפרסם ברשומות, כדי לאפשר לאנשים חודש ימים. צריך שתהיה שקיפות בעניין הזה.

אין שום בעיה.

יכול להיות שיש אנשים שייפגעו. נראה לי שאתה לא אוהב את זה.

עשויות להיות לזה משמעויות לגבי מועד הכניסה לתוקף.

עם כל הכבוד, החוק הזה היה כבר בקדנציה הקודמת.

מכל הדיון כאן עולה שהמכרז הוא לב ליבו של החוק והמכרז הוא המנגנון שיאפשר את הגברת התחרותיות והפחתת עמלות. כבר אמרנו שהגדרה כפי שהיא כיום מונעת מגופים כמו לידר וגופים אחרים להשתתף במכרז, ומן הסתם תפגע בתחרות. אני גם רוצה לציין שהפעילות שלנו נעשית דרך חבר בורסה וחבר הבורסה אחראי לפעילות הזאת מול לקוח שלו כמו שהוא אחראי לכל הפעילויות שהוא עושה, כך שלא נכון לומר שכאשר אנחנו רואים את הפעילות שלנו, אין חבר בורסה שהוא אחראי. אנחנו פותחים חשבון אצל חבר בורסה, הפעילות נעשית דרך חבר הבורסה ובוודאי הוא אחראי כלפי אותה קרן נאמנות והוא גורם מוסדי בגין הפעילות שאנחנו עושים. לומר שפעילות של גורם כמונו דרך חבר בורסה, היא נטולת אחריות, כפי שהגדירו את זה כאן – אני חושב שזה לא נכון.

הסעיף שאנחנו מדברים עליו עכשיו זה סעיף 2(ו)(1) לגבי עריכת הכללים. מה שהערת לגבי הנושא עצמו של חבר בורסה, הערת. אנחנו נצטרך להכריע בעניין הזה. אני שואל אם יש לך הערות לגבי הנושא הזה.

לא.

סיכמנו לגבי העניין הזה, מיום הפרסום ברשומות, ההערות של הציבור הן חודש לאחר מכן. עד חודש לאחר מכן.

(2)
תנאי ההתקשרות עם חברה סוחרת קשורה, לרבות לגבי גובה העמלה שתשולם לה עבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן.

פסקה (3) תימחק מכיוון שהעלינו את זה לסעיף קטן (ג), פסקה (1).

אנחנו עוברים לפסקה (4) שהופכת להיות פסקה (3).




(3)
עניינים נוספים הדרושים לביצוע הוראות סעיף זה.

(ז)
כללים שתקבע הרשות לפי סעיפים קטנים (ג)(1) ו-(ו), יפורסמו ברשומות.

גם כאן נדרשת התאמה למחיקה של פסקה (3).

3.
תחילה והוראת מעבר

(א)
תחילתו של חוק זה 12 חודשים מיום פרסומו או שישה חודשים מיום פרסום כללים שקבעה רשות ניירות ערך לפי סעיפים.

חבר הכנסת כהן, לא דיברתי אתך קודם אבל עלולה להיות כאן גם פגיעה באנשים ובחברות כמו למשל חברת לידר. אני לא יודע למה אני מציין אתכם, אני לא מכיר אתכם אבל רק קיבלתי מכתב מכם וכבר אני עושה מזה רעש. אני חושב שחצי שנה זה מעט זמן. אנשים צריכים להתארגן.

כתוב 12 חודשים.

לפי המאוחר.

להשאיר שנה את הכל.

12 או יותר.

לא, שנה. מה זה ששת החודשים?

אם אנחנו לא נפרסם כללים בזמן.

לא. שנה.

בסדר.

אני חושב שאנחנו צריכים להכניס את החוק כמה שיותר מהר. שנה זה הרבה זמן.

בסדר, אבל יש כאן פגיעה באנשים.

שישה חודשים. אם אתה מוכן, שמונה חודשים.

זאת יכולה להיות פגיעה. אני לא יודע, אני לא נכנס לעניין הזה.

הכללים צריכים לבוא לכאן?

לא.

הכללים לא מותנים באישור ועדת הכספים.

אדוני היושב ראש, קיבלתי שגם לך יש SAY בוועדה. קיבלתי.

רבותיי, אתם מבינים יותר ממני. חצי שנה זה מעט זמן.

הם צריכים לעשות כללים.

זאת בכל מקרה שנה.

אם רשות ניירות ערך תתחיל לעבוד כמו ועדת הכספים ותביא מהר את הכללים והכל, זה יכול להיות חצי שנה.

לא, לפי המאוחר.

אז אני לא מבין מה הנוסח הזה. הנוסח יהיה שנה וזהו.

בסדר.

אם לא יפורסמו כללים, זה כמובן לא יחול, אלא אם כן אמנון כהן מתנגד.

אני לא יכול להתנגד לאדוני היושב ראש.

זאת אומרת, שנה ובלבד שיפורסמו הכללים.

אין בעיה.

אז אפשר שהכללים יפורסמו יום לפני תום השנה הזאת וזה יהיה בסדר.

אנחנו נפרסם בזמן.

אם יפרסמו יום לפני תום השנה, אנחנו נעיר להם על העניין הזה. חבר הכנסת כהן יעקוב אחרי זה כדי לראות אם הכללים פורסמו. בשלב הזה אנחנו סומכים על הרשות לניירות ערך שהיא תעשה את הדברים באופן סביר ונורמלי.

(א)
תחילתו של חוק זה, 12 חודשים מיום פרסומו ובלבד שיפורסמו כללים שקבעה רשות לניירות ערך לפי סעיפים 69(ג)(1) ו-69(ו) לחוק העיקרי.

(ב)
על אף הוראות סעיף 69(ה) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, לגבי קרנות להשקעות משותפות בנאמנות שיחידותיהן מוצעות לציבור ערב יום התחילה, בתקופה שמיום התחילה ועד תום שנת הכספים תיחשב שנת הכספים של אותה קרן מיום התחילה ועד תום שנת הכספים של הקרן.


זה לעניין ההגדרה של שנת כספים. שנת הכספים תיחשב באופן יחסי.

כן, מתי שייכנס לתוקף.

לפני שאנחנו מצביעים, יש הערות נוספות להערות שהושמעו? אין.


אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 14) (מכרז להתקשרות עם חברה סוחרת), התש"ע-2010 – אושרה לקריאה שנייה ושלישית

נמנע אחד.

בגלל העשרים אחוזים.

אני מודה לכם.

אני רוצה להודות לאדוני היושב ראש ולחברי הכנסת.

תודה במליאה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40