PAGE
19
ועדת הכלכלה

10.2.2010


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 181

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ו בשבט תש"ע (10 בפברואר 2010), שעה 10:45

צו הגז (בטיחות ורישוי) (גז טבעי דחוס), התש"ע-2009.

חברי הוועדה: אופיר אקוניס
- היו"ר

שוקי שטרן
- מנהל רשות הגז הטבעי, משרד התשתיות הלאומיות

יוסף יורבורסקי
- מהנדס ראשי, משרד התשתיות הלאומיות

עו"ד נועם בריימן – סגן בכיר ליועמ"ש, משרד התשתיות הלאומיות

איגור דוסקלוביץ – משרד התשתיות הלאומיות

אבנר פלור
- מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רפ"ק ירון קדם
- קצין מדור תחבורה ציבורית, המשרד לביטחון פנים

סנדרה מוסקוביץ - ממונה חומרים מסוכנים, משרד הפנים

שמשון רוט
- המשרד להגנת הסביבה

אלי משגב
- מנכ"ל דורגז

משה שפיצר
- מנכ"ל חב' נגב גז טבעי

ברוך פוקס
- חברת אנרגטק

לאה ורון

איתי עצמון

תמר פוליבוי

צו הגז (בטיחות ורישוי) (גז טבעי דחוס), התש"ע-2009

אני פותח את הישיבה השנייה היום בנושא צו הגז (בטיחות ורישוי) (גז טבעי דחוס) - התש"ע-2009?

כן, כשזה הועבר זה היה התש"ע-2009, עכשיו זה יהיה 2010 אנחנו מקווים.

לא נכון, הועבר המכתב משר התשתיות הלאומיות ב-12 בינואר 2010.

צודק אדוני היושב ראש.

אני מצטער, אנחנו מאוד מדויקים.

יציג את זה יוסף יורבורסקי, הוא ממונה בטיחות של משק הגז הטבעי.

בוקר טוב לכולם. אני אציג את הנושא של הצורך בצו הבטיחות של גז טבעי דחוס, מה זה גז טבעי דחוס, השימושים שלו, היתרונות והחסרונות שלו, ולמה צריך צו מיוחד בשביל זה.

גז טבעי דחוס זה גז טבעי שדוחסים אותו בלחצים מאוד גבוהים, והוא אינו מיועד להעברת תשתיות אחרות של גז. איפה משתמשים בו? משתמשים בגז טבעי דחוס להנעת כלי רכב ושינוע לצרכנים ולאחסון גז טבעי.

לגז הזה ולשימושים שלו יש מספר יתרונות. קודם כל ניתן לאחסן אותו בנפח יחסית קטן, הוא מאפשר אספקה לצרכנים, שלא מגיעה אליהם בשלב זה תשתית של גז טבעי. הוא יכול לגשר - -

אין שום ספק שזה דלק נוסף שמגוון את הדלקים. הוא מקטין זיהום אוויר, ויש לו השפעה גדולה מאוד על איכות הסביבה.

כמו כל דבר, לצד היתרונות יש גם חסרונות. קודם כל, זה גורם סיכון נוסף, כי זאת מערכת בלחץ מאוד גבוה.

הובלת הגט"ד בכבישים.

הובלת גט"ד בכבישים מכפילה את כמות המשאיות.

בעיקר כאשר הן, חלילה, מתהפכות ואז סוגרות מדינה שלמה. הסיכון הוא גם על הכביש וגם מהחומר.

נכון מאוד. המתקן הזה הוא גם צרכן של שטחים, כי מרחקי הבטיחות הם גדולים.

יש חובה להטמין אותו?

לא, אין צורך להטמין אותו.

למה?

נלמד מה הוא כולל. יש ניסיון מועט מאוד בשימוש בתעשייה. כעיקרון, משתמשים ברכיבים כתחליף לבנזין ולדלקים אחרים - -

למה צריך צו בטיחות מיוחד לגז טבעי דחוס? אמרנו שקודם כל הוא מסוכן ובלחץ גבוה. יש כאן שורה של טכנולוגיות, שצריך לטפל בהן בזהירות הראויה, גם בנושאים של יצור, גם בנושא של אחסון, גם בנושא של מילוי והורדת לחץ. לשם כך צריכים תקנים ספציפיים כדי לטפל בזה.


כאן אני אציג מה זה כולל. לוקחים את הגז מרשת הגז הטבעי או מהולכה או מחלוקה. מייבשים אותו, מנקים אותו, דוחסים אותו עד הלחצים המתאימים, מאחסנים אותו, כי הלחצים יכולים להיות נמוכים. מאחסנים אותו, מכניסים אותו למילוי ומשם או למכונית או למשאית לפי הצורך. כאן אני אציג כמה תמונות של מתקנים בעולם, מתוך סיור שנערך בארצות הברית בכמה חברות שעושות זאת להנעת כלי רכב ולאוטובוסים. כך נראה מתקן הייבוש. כך נראה מתקן הדחיסה. זאת שיטת אחסון. זה הdispenser, די דומה לתדלוק במכונה שאנחנו מכירים.


מה כוללים התקנים? קודם כל, ה-CNG – compressed natural gas – הגז הטבעי הדחוס, כשמכניסים אותו למנוע של הרכב, הוא צריך להיות עם ניקיון מסוים. הניקיון מגדיר אותו בתקן מסוים, שנקרא ISO/15403. כל המערך של CNG וייצור CNG, כפי שהצגתי בתמונות, מכוסה בתקן prEN 13638 מ-2005. שימו לב שזה prEN עוד בדיונים, אבל העולם משתמש בזה. הדיון היה די ארוך, עד שהסכמנו כולנו מה התקנים המתאימים לאחסון. למה קבענו? כי בהכנת הצו הזה יש גם שותפים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה וגם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים וגם משטרת ישראל. בנושא האחסון קבענו שזה או לפי התקינה האמריקנית ל-Pressure Vessels, או לפי דירקטיבה אירופית, זאת אומרת אפשרנו גם לזה וגם לזה, על מנת להרחיב זאת, וזה חשוב. למתקני הורדת לחץ הכנו את התקינה האירופית. יש בנוסף בצו דרישות מיוחדות של מיגון ואבטחה שהנחנו.

מכיוון שזמננו דחוק, אולי כדאי שנתחיל בהקראה, כי החשיבות של הצו די ברורה, אני לא רואה פה התנגדויות מסביב לשולחן הזה. הערות בוודאי שאפשר לשמוע, אבל חשיבותו גדולה בעיניי. אתה רוצה להתחיל בהקראה, אדוני היועץ המשפטי של משרד התשתיות הלאומיות? האם אתה רוצה להוסיף עוד משהו מיוחד, כי אני פשוט רוצה לחסוך את זמננו?

תודה על הקשבתכם.

תודה.

אנחנו מגיעים לצו, לאחר שקיבלנו את ההסכמות של השרים הרלוונטיים. זאת היתה עבודת תיאום בנושא הזה. בגלל החששות שהובעו פה על ידי הממונה על הבטיחות - - -

זה גם נאמר במכתב של השר. אני מציעה שתתחיל.

כן, וגם כתוב בהסכמת כל השרים.

"צו הגז (בטיחות ורישוי) (גז טבעי דחוס), התש"ע-2010


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2 ו-30 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989 (להלן – החוק) בהסכמת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, שר התחבורה והבטיחות בדרכים והשר לביטחון הפנים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

1. הגדרות
בצו זה –

"גז טבעי" – כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002;

"גז טבעי דחוס", "גט"ד" – גז טבעי הנדחס למתקן גז המיועד לכך בנפח של לפחות 50 ליטר,

למעט למתקנים המהווים חלק ממערכת ההולכה או מרשת החלוקה כמשמעותם של אלה בחוק

משק הגז הטבעי ולמעט מתקנים שהוקמו על ידי ספק גז טבעי לפי סעיף 10 לחוק משק הגז

הטבעי, ולעניין הנעת כלי רכב – גז טבעי העומד בתקן ISO/TR 15403 - -

אתה יכול להמשיך.

"לעניין הנעת כלי רכב", זה חלק מה"למעט" או שזה חלק מהבא בגדר הגדרת גז טבעי דחוס.

זה עומד בהגדרה, זה חלק מההגדרה.


"המנהל" – עשינו פה שינוי קטן לעומת מה שכתוב, בעקבות ההגדרה:


"המנהל לעניין גז טבעי כהגדרתו בסעיף 3(ב) לחוק".


"מיתקן גט"ד" – מתקן גז המשמש לטיפול, דחיסה, אחסון, מילוי, מדידת והורדת לחץ של גט"ד,

חימום או קירור של גט"ד, לרבות מבנים, צינורות, מכונות, מכשירים ואביזרים קבועים או

מטלטלים, הקשורים במתקן כאמור, למעט מתקנים קבועים או מטלטלים המיועדים לשינוע ולאחסון המותקנים על גבי כלי תחבורה, ולמעט מכל דלק ואבזרים המותקנים ברכב והמיועדים להנעת כלי רכב בגט"ד".

בהגדרת מתקן גז בחוק משק הגז הטבעי מדובר גם על שינוי לחץ של גז. כאן כתוב רק להורדה. האם אתם מודעים להבדלים בהגדרות, זה בכוונה?

דחיסה זה העלאה.

דחיסה מעלה את הלחץ.

אני פשוט משווה בין ההגדרות, השאלה אם כתוב כאן הורדת לחץ ואם זה נכון.

כן, גם הורדת לחץ.

קודם כל דוחסים, אחר כך מורידים את הלחץ.

דבר נוסף שדילגנו עליו – ניפוק זה גם יהיה חלק מההצעה שלנו פה בעקבות הערה שנתקבלה בנושא הזה. ב"מתקן גט"ד" יהיה גם לניפוק שיבוא אחרי "הורדת הלחץ של גט"ד".

"עבודת גט"ד" – תכנון, ייצור, בדיקה, הקמה, פיקוח, הפעלה" – במקום תפעול.

כדי שזה יהיה תואם להגדרה של עבודת גז?

כן.


- - "תחזוקה, שינוי, פירוק או ביצוע פעולות חירום, והכול בנוגע למתקני גט"ד".

בנקודה הזאת הייתה לנו שיחה עם היועץ המשפטי של הוועדה, שהציע במקום "פעולות חירום", שהוא לא מוגדר, להגיד "פעולות בעת אירוע גט"ד". חשבנו על זה. אנחנו מציעים להוסיף הגדרה נוספת, שלא היתה בצו, הגדרה לאירוע גט"ד, שיסדיר את היבטי החירום. ברשותכם, אני אקרא גם את ההגדרה הזאת.

רק לתקן, אני לא הצעתי את ההגדרה, שאלתי למה הכוונה.

נקרא את ההגדרה, כי אנחנו רוצים להתקדם.

"אירוע גט"ד – אירוע בקשר למתקן גט"ד אשר כתוצאה ממנו יש לבצע פליטת גז טבעי מהמתקן,

או יש בו כדי לסכן גוף או רכוש, או המצריך פינוי של אנשים מהמתקן או מסביבתו או המצריך

פנייה לגורמי הצלה".


אתן לכם העתק מהנוסח שאני מציע.


"שינוע" – הובלת גט"ד באמצעות רכב מסחרי כהגדרתו בחוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997 (להלן


– חוק שירותי הובלה)".

אנחנו צריכים לאשר את סעיף 1. יש לך הערות נוספות, אדוני היועץ המשפטי? אין לך הערות נוספות. הסעיף אושר. אנחנו עוברים לסעיף 2.

"2. הקמה והפעלה של מתקן גט"ד


(א) לא יקים אדם מתקן גט"ד, לא יפעילו ולא יבצע עבודת גט"ד, בלחץ העולה על 260

אטמוספרות.


(ב) לא יקים אדם מתקן גט"ד, לא יפעילו ולא יבצע עבודת גט"ד, אלא בהתאם לתקנים אלה:


(1) לעניין תחנה למילוי גט"ד".

אז אנחנו נוסיף את זה בכל אחת מהפסקאות?

כן, אני מציע בכל אחת מפסקאות (1), (2) ו-(3) להוסיף את המילה "לעניין".

מאה אחוז.

"(1) לעניין תחנה למילוי גט"ד







prEN 13638:2005 NGV Filling stations;

(2( לעניין מתקני גט"ד למדידת גז והורדת לחץ

EN 12186:2000 Gas supply systems – Gas pressure regulating stations for transmission and "distribution – Functional requirements.

אתה לא חייב לקרוא את זה.

"(3) לעניין מתקני אחסון נייחים לגט"ד", יש התקנים שמופיעים שם.


"(4) תקן אחר שאושר על ידי המנהל, אם נוכח כי התקן מסדיר רמת בטיחות מתאימה לפעילות

המבוקשת".


הבנתי שיש לוועדה בעיה בנושא הזה, זאת אומרת: באופן כללי אם יש סעיפי סל שמאפשרים אחר כך - -

אני לא מכיר את הבעיה, מה הבעיה?

הוועדה נדרשת לאשר כאן הוראה שמפנה לתקנים מסוימים, ואנחנו לא יודעים כאן מה התקן שיאושר וכולי. אם הם רוצים לתקן - -

בעקבות ההערה, אם הוועדה מחליטה - -

נקבל את עמדתו של היועץ המשפטי.

אבל אפשר להגיד באישור הוועדה?

באישור הוועדה - -


"(ג) במתקן גט"ד המשמש כתחנת תדלוק תהיה התאמה בין אקדח התדלוק לפיית התדלוק

ברכב".

יש לי שאלה לעניין הסעיף הקטן הזה שעכשיו קראת, למה הוא נדרש? אם מתקן גט"ד משמש כתחנת תדלוק, בכל מקרה צריכה להיות התאמה בין אקדח התדלוק לפיית התדלוק, או שאני טועה? אני לא מבין למה זה תורם.

יענה על זה נציג משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

היה לנו ניסיון עם הנושא של הגפ"מ כשעבדנו על התקן של הגפ"מ וכשהתקינו תקן ישראלי לתחנת התדלוק. כשבאו ליישם את זה, התברר שיש שני סוגים של פיות תדלוק ברכב, אחד בשיטה הולנדית, והשני בשיטה אחרת. לכן הכנסנו את הפסקה הזאת, כדי שכאשר מכינים את התקן הישראלי תחנת תדלוק, שזה יהיה מותאם לרכב.

השאלה אם זה המקום לקבוע כאן את ההוראה הזאת, מכיוון שמדובר בצו שעוסק בבטיחות לשימוש בגט"ד, וכאן אתה מכניס פתאום מטריה אחרת. אני לא יודע אם יש עוד הוראות שצריכות להיות מוחלות לגבי תחנות תדלוק.

אנחנו מעלים את זה להחלטת הוועדה.

אני לא הבנתי את הבעייתיות ולמה זה לא יכול להיות.

גם אני לא הבנתי את הבעייתיות.
האם יש לדבר הזה השלכה ישירה על הבטיחות?

יש הרבה אלמנטים שיש להם השלכה על הבטיחות.

אבל הם לא נמצאים פה.

נכון.

זה בעצם מה שאומר היועץ המשפטי, למה זה נכנס ואחרים לא.

מה שאומר עורך דין עצמון זה שאם אתה כותב את ההתייחסות לפגיעה, מדוע אין התייחסויות לנושאים רלוונטיים אחרים? ולפיכך, הוא מציע למחוק גם את זה.

מה ההיבט הבטיחותי של זה?

במידה שזה יכול להוות בעיה, ממילא צריכים להכין גם תקן ישראלי לנושא תחנת תדלוק של גז טבעי, אז זה יכול להיכנס שם.

תקנה נפרדת.

כן, בוודאי.

ואפשר לקבוע הוראה שאומרת שהוראות הצו הזה אינן גורעות מהוראות כל דין. זאת גם אפשרות.

אז אנחנו נוריד את (ג) ונוסיף הוראות - -

רציתי להעיר על הסעיף הזה שני דברים. דבר ראשון, תקנים מטבעם מתעדכנים מעת לעת, כך שכשאנחנו מצמידים תקן לשנה, לשנה מסוימת, אנחנו מונעים את כל הלקח שנלמד בגרסאות היותר עדכניות. לכן אני חושב שעדיף לא להצמיד אותו לשנה, בוודאי התקן הראשון שמופיע כ-preview, pr שזה preview, תקן שנמצא בהכנה משנת 2005, בוודאי שאין מקום לזה. צריך לכתוב את התקן ולא לציין את השנה, ואז העדכון נהפך לתוספת בטיחות אוטומטית כל רגע שמתקינים אותו.

שנית, הדירקטיבה לא שייכת פה לעניין, כי היא לא תקן. הדירקטיבה שמוצגת פה כאמצעי לאחסון גז היא לא תקן, ודירקטיבה מדברת בשפה אחרת מתקנים ומכסה נושאים אחרים, שאינם קשורים לתקן, ולעומת זאת היא לא קובעת את המפרט הטכני באותה רמה שתקן עושה זאת, ולכן אני חושב שהיא גורעת מהאמינות שסעיף כזה יכול לתת על ידי הצמדה של המתקנים לתקנים.

כשאנחנו היום מדברים על מכלי לחץ, באירופה כבר אין תקן, יש שוק אירופי משותף שקבע שכל הנושא של מכלי לחץ זה הדירקטיבה הזאת. דרך אגב, על הסעיף הזה אנחנו עבדנו עם כל משרדי הממשלה וגם עם היזמים, שיש להם לא מעט ידע בתחום הזה, קרוב לשנה וחצי, עד שהגענו להסכמות האלה. אני כן מציע להשאיר את זה as is, כי אין תקן אחר היום למכלי לחץ באירופה מאשר הדירקטיבה. לכן צריך צו בטיחות.

אבל נצטרך לתקן, כי כתוב "אלא בהתאם לתקנים אלה", ואם זה לא תקן - -

תקרא לזה דירקטיבה.

יש לנו פעילות בתחום של CNG גט"ד באירופה. אני יכול להגיד לך, שמרבית המתקנים באירופה כן מאושרים לפי PED, Pressure Equipment Directive. אנחנו עובדים על זה בצורה יומיומית. בתוך Pressure Equipment Directive, למעשה, יש לך אוסף הפניות לתקנים אירופיים או לתקני ISO אחרים הרלוונטיים לצורך העניין. מרבית המתקנים באירופה אכן מאושרים לפי PED.

ההערה נכונה. למעשה, הדירקטיבה היא תקנה אירופית, וכל התקנים למעשה מחייבים - - -


אם מדברים על תקנים, ASME VIII. שצוין פה זה גם לא תקן, זאת תקנה אמריקנית. זה גם לא תקן.

איך אתה רוצה לנסח? "בהתאם להוראות"?

בהתאם לתקנים והוראות אלה, יהיה ברישא של (ב).

"בהתאם להוראות".

בסדר, זה לא משנה.

"בהתאם להוראות ותקנים".

תודה, סעיף 2 אושר. אנחנו עוברים לסעיף 3.

יש סעיף (ג)?

לא, הורדנו אותו.

לא, "הוראות צו זה - -

זה לא כאן, אולי זה צריך לבוא בסוף.

ראשית, אני לא רואה פה מי מוסמך לבצע עבודות כאלה בכלל. אני לא יודע, אולי כל אחד.

שנית, מדוע יש הבדלים מבחינת הטמנת הגז?

זה מה ששאלתי אותו.

אני מחכה לתשובה.

אני שאלתי על ההטמנה, אמרת שלא צריך. שאלתי את זה בהתחלה.

מיכלים בלחץ גבוה, האם יש פה בכלל תהליך של רישוי? כלומר, כתוב "לא יקים אדם", אז כל אדם בסופו של דבר, אם הוא עומד בזה, יכול להקים לעצמו מתקן כזה בכל מקום? באיזה תנאים? אני פשוט לא מבין את הדברים עד הסוף. יכול להיות שאני פשוט לא מבין.

זה צו הבטיחות, הוא מסדיר את התקנים שלפיהם מוקמים מתקנים. מלבד הנושא הזה, יש עוד תהליכים שמתקיימים במקביל, חלק התקיימו כבר וחלק בטיוטות, כאשר אחד מהם זה הנושא של חובת הרישוי להקמת מתקנים מסוג זה. אנחנו בתהליכי שימוע ציבורי, ממתינים לקבלת התייחסויות הציבור שאמורות להיות מוגשות בשבועיים הקרובים. זה נושא אחד שאמור להסדיר רישיונות, מי רשאי להקים מתקני גט"ד.


הצד הנוסף הוא לגבי עבודות. עבודות חייבות, לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי) רישוי באופן כללי. גם בנושא הזה של הסמכות ועבודות, נעשית עבודה מול משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בנושא של ההסמכות ורישוי עבודות. זאת עבודה שמתקדמת בתהליך נפרד.


אני ממשיך לקרוא:


"3. שינוע גט"ד


"לא ישנע אדם אלא בהתאם לאמור בחוק שירותי הובלה, ובתקנות שירותי הובלה, התשס"א-


2001".

אנחנו רוצים להחיל את הוראות חוק שירותי הובלה והתקנות לפיו על הובלת גט"ד. השאלה היא האם גט"ד לא כבר כלול בתוספת לתקנות או בחוק. למה בעצם נדרשת התוספת כאן?

זאת הדגשה.

מכיוון שיש לנו פה ממשק, שהוא לא טריוויאלי בין שני דברי חקיקה – חוק הגז (בטיחות ורישוי) מציף את שני הצדדים, אבל התחבורה בדרך. מצאנו לנכון כן להוסיף פה, ואני לא חושב שיש פה - -

אני מסכים אתך. תודה, סעיף 3 אושר.

אתם רוצים אולי לכתוב: הוראות חוק שירותי הובלה ותקנות כך וכך יחולו על הובלת גט"ד או על שינוע גט"ד?

את הגמישות הזאת אנחנו מכירים.

בסדר, אישרתי את הסעיף. נעבור לסעיף 4.

"מיגון אבטחה וגילוי אש


לא יקים אדם מתקן גט"ד אלא אם –


(1) במתקן הגט"ד מתקיימות דרישות המיגון והאבטחה שתגדיר משטרת ישראל בהתאם לסוג

המתקן ומיקומו;

(2) למתקן מונה קצין ביטחון שאישרה משטרת ישראל;

(3) הממונה על הביטחון במשרד התשתיות הלאומיות אישר את תוכנית האבטחה שהכין קצין

הביטחון של המיתקן, בהתאם להנחיות משטרת ישראל".

אנחנו מציעים ב-(4) שינוי, כדי להבהיר לגבי גופים מונחים.

עד (3) הכול בסדר מבחינת המשטרה והכול מתואם. יפה, אז אני אישרתי עד (3) – אישרתי את (1), את (2) ואת (3).

אני אציף את הבעיה ואציע את הפתרון. עלתה השאלה על גוף שחל עליו החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, האם הוא צריך מלבד הממונים שחלים מכוח החוק גם קצין ביטחון שאישר לפי סעיף (2).

קצין הביטחון הוא דבר מובנה בגופים מונחים.

בדיוק בגלל היתירות הזאת, הניסוח של סעיף (4) – חשבנו לשנותו מעט. אני אקרא את הנוסח המוצע על ידינו:


"(4) חל החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, על מי שביקש להקים מתקן

גט"ד, לא יחולו הוראות פיסקה (2) והוראות פסקאות (1) ו-(3) יבוצעו בתיאום עם ממונה הביטחון

לפי החוק".

במקרה הזה לא פונים לקב"ט שלפי סעיף (2), אלא לממונה לפי חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים. הנושא הזה תלוי במשטרה.

בגופים מונחים על פי חוק, יש היום ממונה ביטחון שעובד ואחראי על כל פעולות הביטחון, וזה גם מה שאנחנו רוצים בשאר הגופים. מהבחינה הזאת אין לי בעיה, שלא יגדירו את המנב"ט בגופים המונחים, כי הוא דבר מוגדר, כי מעבר לגז הטבעי, כלל פעולות הביטחון שנעשות במתקן - -

בסעיף 2 הפונקציה היא בסדר, רק שלא תהיה פרשנות שכאילו מדובר באיזה full time job - -

לא יודע, זה באישור המשטרה.

שלא ילכו לפרשנות, שאם יצטרכו מחר אדם ל-full time job, זה לא הגיוני - -

אין קצין ביטחון במשרה מלאה במתקנים? המתקנים מאוימים, כידוע לך.

כן, צריך את הפונקציה. אני אומר שצריך את הפונקציה, כי הקב"ט למשל של כל ארגון יכול גם לעשות את זה. שלא יתפרש שצריך ללכת לאבסורדים, כי מי שראה את המתקנים האלה, זה לפעמים יכול להיות איזה lift קטן.

בנושא הזה, כמובן מקובל שאם יש לגוף ממונה ביטחון אחראי על הביטחון, כי זאת בעצם הדרישה, שהוא יהיה אחראי על כל פעולות הביטחון של הגוף שלו באותם מתקנים.

אם זה נותן לכם את המענה, זה בסדר.

אנחנו מאשרים התוספת שהקריא עורך דין נועם בריימן?

כן, אני מאשר את סעיף (4), עם התוספת.

"(5) במתקן הגט"ד הותקנו אמצעי גילוי ואזעקה, ציוד, מכשירים, אבזרים וחומרים מתאימים


לכיבוי ומניעת דליקות בהתאם לסידורי הכבאות שתקבע רשות הכבאות" - במקום "הוראות בכתב".

בדקנו בחוק שירותי כבאות, "סידורי הכבאות" זה מונח שקיים שם.

שכולל את ההוראות בכתב? נגיד "סידורי הכבאות וההוראות בכתב של רשות הכבאות".

אם כבר אז "או", אני לא רוצה להחמיר.

למה? יש פה מישהו משירותי הכבאות? מה הבעיה להוציא בכתב?

- - במתקן כלשהו מוציא בסוף הוראות בכתב, מתייחסות לכיבוי ומניעה - -

אם כך, "או הוראות בכתב שתקבע רשות הכבאות". "ו" זה מצטבר.

מאה אחוז. תודה, זה אושר.

איפה יפורסמו ההוראות אלה? איך יקבלו אותן?

היא הסבירה, אחרי זה הוא מוציא את הדוח. אנחנו עוברים לסעיף 5.

"5. הפקדה

התקנים האמורים בסעיפים 1 ו-2 המופקדים לעיון הציבור - -

זה למעשה לא רק התקנים, יש כאן גם דירקטיבה.

"התקנים וההוראות", לאור ההערה מקודם.

"ההוראות והתקנים".

"ההוראות והתקנים האמורים בסעיפים 1 ו-2, מופקדים לעיון הציבור במשרדי רשות הגז


הטבעי".

אני הצעתי להוסיף הוראה, שאפשר יהיה לעיין בהם ללא תשלום.

יש גם במכון התקנים. עד היום כשעבדנו עם הצווים, יש במכון התקנים עניין מאוד מאוד מוסדר. יש להם התקנים.

שואל היועץ המשפטי על התשלום. אגב, מה זה הסיפור של התשלום כדי לעיין במסמכים של הממשלה?

בגלל זכויות יוצרים.

לעיין באיזה מכתב ביורוקראטי?

לנו אין בעיה להוסיף. אני מציע להוסיף: וכל אדם זכאי לעיין בהם בלא תשלום במקום האמור.

מצוין. כמה יצבאו על דלתותיכם?

כל העניין שלמכון התקנים לא יבואו, כולם יבואו אלינו.

מבחינתי אתה יכול גם להכניס את מכון התקנים. זה מה שאתה מציע, להוסיף "וכן במכון התקנים"?

אבל אנחנו לא יכולים להגיד שבמכון התקנים זה בלי תשלום.

כאן אנחנו מפנים בתקנים האלה להוראות בחקיקה, חקיקת משנה.

בסדר גמור.

בסוף הסעיף יבוא: "וכל אדם זכאי לעיין בהם בלא תשלום במקום האמור".

נכון, הסעיף אושר. נעבור לסעיף 6.

"(6) תחילה

תחילתו של צו זה 30 ימים מיום פרסומו".

אושר. תודה רבה לכם, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:20.