PAGE
20
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

27.01.2010


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 205

מישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות

יום רביעי, י"ב שבט התש"ע (27 בינואר 2010), שעה 09:30

הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח-2008.

חברי הוועדה: היו"ר – חיים כץ

אילן גילאון

קרן חחיאשוילי – מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי, משרד האוצר

דן אורן – ייעוץ וחקיקה – משרד המשפטים

ורד וייץ – עו"ד, ההסתדרות הכללית החדשה

מיכל חילי – עורכת דין, התאחדות התעשיינים

שלומי לויה – עו"ד, איגוד לשכות המסחר

עו"ד מאירה בסוק – יועצת משפטית, נעמ"ת

איתי סבירסקי – עו"ד, קליניקה לזכויות עובדים

דבי גילד חיו – האגודה לזכויות האזרח בישראל

דבי אליעזר – עו"ד, משרד התמ"ת

אלכסנדר נבוקין – מנכ"ל, עמותת צנטוריון

וילמה מאור

נועה בן שבת




אור רוזנמן

אתי בן שמחון

הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח-2008

שלום לכולם, יום רביעי בשבוע, י"ב בשבט, 27 בינואר 2010, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא: הצעת חוק להגברת אכיפה של דיני עבודה התשס"ח 2008.

בישיבה האחרונה שניהלנו, נשלחו הצדדים לעשות שיעורי בית, לשבת עם היועצים המשפטיים של העבודה, ולנסות לקדם את החקיקה. אני חושב שהשיטה הזאת עובדת. זה עתה סיימנו הצעת חוק מורכבת, גדולה, שקבעה בתי דין מינהליים בצבא, באמת מורכב בעבודה מסודרת, ומהחשש של משרדי הממשלה שמא אנחנו עושים להם פה משא ומתן בשיטת השלבים, אז הם לא יושבים ולא דנים עם הוועדה. שיהיה ברור לכם, יש 2 הצעות חוק פרטיות של ליה שמטוב ודב חנין, נראה לי ששתי ההצעות הפרטיות יעברו פה בוועדה ואז לא נצטרך את כל החוק של דיני אכיפה.

לא יכול להיות שאני אומר לכם תשבו ותתנו תשובות, ואתם לא מתייחסים. אז זה נכון שלא באים פה הרבה ח"כים, באה חברת הכנסת שלי יחימוביץ לדיונים ובא חבר הכנסת אילן גילאון ואני מגיע לדיונים, אז אולי זה לא הרבה מדיי, אבל יש פה יועצים משפטיים, ויש פה אנשים שבאים מרחוק. מה אתם הולכים להרוויח זמן? או שאתם רוצים לקדם את החוק או שאתם לא רוצים לקדם את החוק. אם אתם רוצים לקדם את החוק, אז לפחות בכל הניסוחים, היועצת המשפטית זה הכתובת. למה להשחית פה זמן? אם אתם תהיו רציניים ואתם רוצים את החוק הזה, אנחנו נקבע דיונים אחת לשבוע, פעמיים לשבוע, ונקדם את החוק ויהיה חוק. אם אתם לא רוצים לקדם את החוק, תגידו, אנחנו נעביר את החוקים של ליה שמטוב ושל דב חנין, ואנחנו נעביר אותם.

סליחה, אדוני, אני הראשונה שחתומה על החוק זה, זה שאתה קורא לו החוק של ליה שמטוב - אני מבקשת שיתוקן בפרוטוקול.

אני חוזר בי מהפרוטוקול, ואבקש לתקן בפרוטוקול – ליה שמטוב ודב חנין ראו את הצעת החוק של שלי יחימוביץ וכתבו כמעט הצעת חוק דומה, או שהצטרפו אליה.

לא, זו הצעת חוק של שלושתנו.

אני חוזר בי - אנחנו נקדם את הצעת החוק של שלי יחימוביץ ומצטרפיה.

אדוני היושב ראש, אני מציעה באמת שנעביר אותה דין רציפות לפחות.

היא עברה דין רציפות.


לצערי, זה מה שהולך לקרות. אני לא רוצה לשלוח אתכם עוד פעם הביתה היום, זה בדיוק מה שהייתי צריך לעשות. זה בדיוק מה שהייתי צריך לעשות, לבוא להגיד לכם תודה רבה, אתם לא רוצים לדון עם היועצים המשפטיים, לכו לשלום, הכל יהיה בסדר. אני אומר לכם, נעביר את הצעת החוק של שלי יחימוביץ ומצטרפיה ולא צריך משהו אחר, תהיה יותר מורכבת, פחות מורכבת, אז זה יהיה הסדק בקיר, זאת תהיה ההצעה הראשונית, אחר כך אם ירצו לשפר אז ישפרו.

הייתי מבקש מהתמ"ת, לבוא ולהודיע לוועדה, אנחנו נקרא, ואתם תגידו לאן אתם מוכנים להתקדם.

ובכן, ישבנו עם היועצת המשפטית של הוועדה והם הכינו את המחלוקות שהם לא מחלוקות של נוסח - מחלוקות של מהות. כפי שכולנו יודעים, מדובר בהצעת חוק שאנחנו מנסים להעביר אותה בהסכמת כל הצדדים, כולל הסתדרות, כולל מעסיקים וכולל אוצר - העבודה היא לא פשוטה.

סלע המחלוקות או התיקונים המתבקשים על ידי היועצת המשפטית והארגונים החברתיים הם נוגעים בליבה של ההצעה בקשר להגנות הניתנות למעסיקים,למזמיני שרות בעצם כשיבוא עובד לתבוע גם את המעביד שלו שהוא הקבלן וגם את מזמין השרות.

החוק הזה לא יעבור אם זה לא יהיה. אם אתם חושבים שהממשלה שאתמול דנו פה על ארבעה שקלים תוספת, שר התמ"ת לא חותם על צו הרחבה שאין לו זמן, או שהוא רוצה שנזרוק את זה על האוצר, כמה נחמד שזורקים על האוצר ושר התמ"ת יכול לפתור את הבעיה. אנחנו לא ניתן גיבוי לנציגי ממשלה שהם המעסיק הכי גדול והם יהיו מוגנים. כמו שהם דורשים שאחרים יוכלו להיות עבריינים, חלילה, אם הם יפרו, גם אותם פקידי ממשלה שיפרו ויפגעו בזכויות עובדים, הם יהיו חשופים לתביעות, לא יהיה חוק אחרת, תשמעי מה אני אומר לך. אם נדמה לך שיהיה חוק - לא יהיה. לא יעבור בוועדה הזאת חוק שיוציא את משרדי הממשלה שהוא המעסיק הכמעט הכי גדול מהמשחק הזה - לא יהיה.

כדי לסיים התיקונים המתבקשים על ידי היועצת המשפטית והארגונים, הם תיקונים שמטבע הדברים דורשים את הסכמתם של המעסיקים ושל משרד האוצר, שהם בעצם מייצגים את הממשלה בפן של מעסיקים. הסכמות כאלה טרם גובשו. אני אציע ליושב ראש לשמוע את דבריה של נציגת המעסיקים בעניין הזה, כי באמת סלע המחלוקת בא בעצם מטעם המעסיקים והאוצר.

האוצר חלק חשוב, וגם המעסיקים הם חלק חשוב. אבל עד כמה שאני מבין, האוצר יש לו זכות הצבעה על חקיקה, המעסיקים אין להם זכות הצבעה על חקיקה, עד כמה שאני מבין מנסיוני הדל.

אבל אנחנו אומרים שחלק מהחשיבות של הצעת החוק הזאת שהיא הצעת חשובה שבאה להגביר את האכיפה, שהמעסיקים יביאו גם את הסכמתם, אנחנו חושבים שיש בזה גם כן כדי להגביר את אכיפתם של זכויות עובדים, וצריך לתת לזה גם ביטוי בוועדה.

עו"ד מיכל חילי – התאחדות התעשיינים.

יש לי הרבה מה להגיד. בדיון לא הייתי.

בדיון הקראתי את הפסק דין, הם יכלו לחסוך ההליכה לבית משפט, בדיוק את פסק הדין הזה.

לשאלתו של היושב ראש, אנחנו כן רוצים לקדם את הצעת החוק הזאת. לבקשתו של היושב ראש, ישבנו עם היועצים המשפטיים וניסינו למפות את המחלקות, הצלחנו למפות את המחלוקות, להפתעתנו הם לא רבות כל כך כפי שסברנו מלכתחילה, וגם היועצת המשפטית מהנהנת.

עיקר הקושי היום זה להגיע להסכמות, כפי שגם אמרה היועצת המשפטית של משרד התמ"ת. אצלנו עיקר הקושי זה לבוא ולשכנע את הארגונים החברים בלשכת התיאום בכל השינויים המבוקשים, בעיקר כשאין לנו כרגע את כל התמונה המלאה של הוראות החוק האחרות, שבטח גם בהם ירצו לעשות שינויים. יש לנו קושי אמיתי להעביר את הדברים האלה. יהיה לנו שוב, יותר קל כדי שנדע בדיוק מה כל המחלוקות, גם לגבי הוראות החוק האחרות, אנחנו באמת רוצים לקדם את הצעת החוק הזאת. ישבנו כאן כמה שעות במטרה לקדם את זה.

יש לכם ריכוז של כל המחלוקות?

כן. לפחות של אלה שעלו עד עכשיו.

בתוך המחלוקות יש כאלה שאתם רואים שיש קו להתפשר עליהם?

אני חושבת שיש דברים שבאמת יהיה קשה, אבל יש דברים שאפשר לדבר עליהם ולהתפשר. אנחנו מבינים את ההגיון שלהם, אבל עבודת השכנוע היא לא פשוטה.

יש לנו מיטב המשכנעים - ישראל זכתה במקום הראשון בעולם בקטע הזה, אז אנחנו יכולים להביא תגבורת מבחוץ שיעזרו לנו לשכנע.

יש גם ישראלים מהצד השני.

אז באים אלה שיודעים להצביע.

הצעתנו, אם אפשר להמשיך ולדון בהוראות החוק הנוספות, הוראות החוק שעוד לא דנו בהן בהצעת החוק, כדי שנוכל להעביר שוב את התמונה המלאה.

אני רוצה להצטרף במובן הזה שכמובן יש לנו עניין רב לקדם את הצעת החוק, בוודאי בחשיבות שלה מבחינה מהותית, גם ביכולת ובהזדמנות שהיא נותנת להגברת האכיפה במובן הזה שהיא באה מתוך הסכמה. יש לזה חשיבות, ויש לזה איזושהי עליית מדרגה לטעמנו בסיכוי לאכיפה כאשר המעסיקים מצד מעוניין להגברת האכיפה ולהצעת החוק הזו עצמה.


יחד עם זאת, וכפי שנאמר כאן, אכן ישבנו אכן מיפינו, לכן המחלוקות אולי אינן רבות כל כך, אבל חלקן הן מהותיות. רוב המחלוקות הן אכן במובן הזה שמי שצריך יותר לוותר, נקרא לזה במרכאות או בלי מרכאות, הם אכן המעסיקים, אבל יש מחלוקות שנוגעות לארגון העובדים לנוכח בקשות של הארגונים החברתיים או תהיות שהעלתה היועצת המשפטית לוועדה שעדיין נחוץ ללבן אותם. אני מאוד מקווה ומאמינה שניתן להגיע להסכמות.


אני רוצה גם להזכיר שבכנסת הקודמת היינו במקום הזה, גובשה איזושהי הסכמה, נקרא לה סוג של עיסקת חבילה שהיה בה כדי עשיית צעד קדימה מצד כל הגורמים ואישר להתקדם אבל קרה מה שקרה. אני מקווה ומאמינה שניתן יהיה להגיע לזה גם בסיבוב הזה. העבודה בכל אופן נעשית, גם בישיבות משותפות כפי שהיתה - - -

למה התוצאות לא מגיעים אליי?

כי זה לוקח זמן אדוני. כפי שאמרתי יש מחלוקות שהן מחלוקות יותר מהותיות.

למה הפחות מהותיות לא מגיעות אליי. למה אני לא רואה שאנחנו מצטמצמים?

אולי יקח עוד ישיבה אחת שאדוני יוכל לראות את זה. אני גם חושבת שאולי כדאי שנתקדם כדי שנוכל אם יעלו עוד מחלוקות למפות גם אותן ולדבר ולהגיע לגביהן להסכמות.


ברגע שנתגבש, אנחנו נעביר בקרוב את העמדות.

מה זה ממש בקרוב?

אפשר לקבל דוגמה למחלוקת מהותית?

היועצת המשפטית של משרד התמ"ת הזכירה את הנושא ההגנות, או הנושא של הטלת אחריות על נושא משרה ברשות ציבורית.

המחלוקת העיקרית – יש לנו בעצם שלושה פרקים עיקריים בחוק. הפרק שאנחנו מטילים עיצומים כספיים, שההקראה שלו בוועדה הסתיימה. הפרק שמטיל אחריות אזרחית והפרק שמטיל אחריות פלילית על מזמיני שרות.

הקראה והצבעה.

בחלק מהדברים היתה הצבעה, בחלק מהם לא היתה הצבעה.

איפה שיש מחלוקות לא היתה הצבעה, איפה שלא היתה מחלוקת היתה הצבעה.

רוב המחלקות בפרק של עיצומים כספיים, זה באמת נושאים של ניסוח יותר מאשר נושאים של מהות.


הפרק המהותי שהוא במחלוקת הוא הפרק האזרחי שמטיל אחריות על מזמיני שרות של עובדי קבלן בתחומי הנקיון, השמירה וההסעדה, כאשר אנחנו אומרים גם אם מזמין השרות הוא לא המעביד הישיר של העובד, הוא יהיה אחראי על זכויות עובדים. אבל אנחנו אמרנו שכדי שהוא יקח אחריות בפועל, ולא נחכה לבית משפט, אנחנו רוצים גם לתת הגנות שיביא למזמין השרות לפעול ולהביא לפעולות כדי שזכויות העובדים לא יופרו במהלך העסקתם של העובדים. אמרנו, אם מזמין שרות חותם על חוזה שהוא לא חוזה הפסד עם הקבלן שמבטיח פשוט זכויות עובדים לעובדי קבלן, אנחנו ניתן לו כמה הגנות, ותחולת הסעיף יהיה שונה. על תחולת הסעיף ועל ההגנות שאנחנו הצענו למזמין, שם סלע המחלוקת - שורת ההגנות שאנחנו נותנים הם לא מוסכמות על הארגונים החברתיים, וגם היועצת המשפטית הביעה תהיות בחלק מהן באשר להשמתן, שם נתקענו בין היתר, זה סלע המחלוקת. זה נכון שיש נושאים נוספים שביקשה הוועדה להטיל אחריות נושא משרה.

יש הבדל בין מערכת גדולה, ציבורית נניח או ממשלתית לעומת מזמין שרות קטן ופרטי?

שם לא עשינו הבחנה מבחינת הטלת אחריות אזרחית.

אחד התנאים שמוצעים הוא ארבעה עובדים.

זה נכון. אנחנו אומרים שלא יחול, האחריות לא תחול לגבי מזמין שרות שחתם על חוזה שהוא לא חוזה הפסד, ושבחצריו לא מועסקים ארבעה עובדים או יותר. זאת אחת ההגנות שהיא במחלוקת בינינו לבין הארגונים החברתיים. דיברנו על התקשרות של שישה חודשים לפחות בין הקבלן לבין המזמין כדי שיחול הסעיף אם אין חוזה הפסד, גם בנושא הזה יש מחלוקת, יש גם מחלוקת על כך שאנחנו מגנים על המזמין אם בוטל החוזה בין הקבלן לבין המזמין, כאשר המזמין יודע שבעצם יש הפרות בחצריו, אנחנו רוצים שהוא ינקוט באקט פוזיטיבי, ביטול בתום לב של החוזה בינו לבין הקבלן. גם ההצעה הזאת לא מתקבלת על ידי הארגונים.


בכנסת הקודמת הלכנו צעד קדימה והצענו הצעות משפרות מהצעתנו הקודמת. באמת, ישבנו כל הארגונים ביחד עם האוצר.

רציתי להעיר משהו באופן כללי, להזכיר כמובן שאנחנו משרד המשפטים שותפים לכל התהליך הזה, ורואים בחקיקה חשיבות עליונה מעבר כמעט לכל דבר חקיקה שיקודם בתחום העבודה, כי אם אין אכיפה כל החקיקה לא שווה כמובן.


בקשר לתהליך, אני גם שותף לדיונים עם היועצת המשפטית ואני מצטרף למה שחברתי דבי אליעזר אומרת, שאנחנו לא מדברים פה על מחלוקות של נוסח, אנחנו מדברים על מחלוקות מאוד מהותיות שמערבות פי כמה וכמה גורמים, לכן זה תהליך מורכב של אוצר, של מעסיקים, של ארגונים חברתיים, של הסתדרות, של כל מיני גורמים, כל אחד עם הדגש שלו.


מה שאני בעיקר רוצה להגיד לאדוני, שאני מאמין שיש ערך רב לצד הדיונים אצל היועצת המשפטית, במקביל לדיונים בוועדה הזאת. מנסיוני בחקיקה מורכבת, השותפים בין אם זה משרדי הממשלה, בין אם זה גורמים אחרים מסתכלים על מה שקורה בוועדה, וזה עוזר להם אם הוועדה מתחילה להתכנס, זה עוזר להם גם כן להתקדם בהסכמות ובקביעת העמדות. זה עוזר מאוד. אני מבין שאדוני היושב ראש, היה אולי רוצה שיהיו יותר הסכמות לפני שמתחילים לדון בוועדה, אני מבין את זה. זה לא תמיד ניתן ואני אומר את זה מנסיון.

לא רוצה לכפות את דעת הח"כים, אתם מאלצים אותנו לכפות את דעת הח"כים. נראה להם שאתם תצאו כל כך לא מרוצים, שאתם תבואו עם כאלה הסתייגויות למליאה שלא יהיה חוק, אני לא אתן להסתייגויות לעבור, אני אמשוך את החוק חזרה. אם אנחנו לא נקבל פה את מה שאנחנו חושבים שצריך להיות, לא יהיה חוק.

אני הבנתי.

גם אם יהיו הסתייגויות והם יעברו למליאה, אני אמשוך את החוק, הוא לא יעבור עם ההסתייגויות, שתבינו איפה אנחנו חיים. לא יהיה חוק שאנחנו לא נסכים לו. אם אתם מבינים את זה, זה בסדר. אתם צריכים לקחת את זה בשיקולים. במקרה הזה, בכנסת הזאת, אותי כדאי לכם למשוך ולהזיז לכנסת הבאה, יבוא יושב ראש אולי יהיה יותר נוח, פה, אם לא נקבל את מה שאנחנו רוצים, או חלק ניכר ממה שאנחנו רוצים, לא יהיה חוק - תכניסו את זה טוב לראש.

אני לא חושב שיש סתירה בין מה שאני אומר לבין מה שאדוני היושב ראש אומר.

אנחנו נעבור להקראה לסעיף 23, הרישא של סעיף קטן א, דובר עליה, יש לגביה גם כן מחלוקות שהם גם נשארו פתוחות, הם מרוכזות בנוסח. אנחנו בעמוד 13 פיסקה 1.

השרות ניתן אצל מזמין השרות באמצעות ארבעה עובדים לפחות. לעניין זה אחת היא אם השרות ניתן בידי עובדים המועסקים בידי אותו קבלן או קבלנים שונים.

הסעיף הזה דורש, שכדי שתוטל אחריות על מזמין השרות – אקדים לכל הדברים שאת מה שאמרה עו"ד דבי אליעזר שהם מתכוונים להחיל את זה רק במקרים שאין חוזה הפסד.

אין יותר חוזה הפסד אמרה לי חברת הכנסת שלי יחימוביץ.

בשרות המדינה יש הוראות תק"מ שלא מאפשרות, אבל אנחנו לא יודעים לגבי מקומות אחרים. אגב, עוד לא בדקתי, אתמול סיפרו לי על חוזה לעובדי נקיון במבטחים, ואם אני טועה, אני מסייגת את זה, אבל הבטיחו לי שילחו לי את הניירת – במבטחים החדשה חוזה לשירותי ניקיון ב-25 שקלים כולל תקורה לעובד.

מאחר ואני מכיר יו"ר הדירקטוריון, הוא כזה בן אדם רגיש ורוצה את טובת העמיתים, אני אשאל אותו, ואני מבטיח לך שאם זה נכון, זה יתוקן.

זה נכון – 25 שקלים לשעה לא בדקתי.

במבטחים החדשה חתמו הסכם נקיון - - -

ברור שזה פחות משכר מינימום.

רואים את זה על פניו.

בסוף זה יוצא אולי 16 שקלים לשעה לעובד.

אני לוקח לטיפולי, אני אדווח לוועדה. בדיון הקרוב אני אדווח לשלי יחימוביץ מחר בבוקר.

מי שלא - - -

תבדוק גם את רשות שדות התעופה, זה יתוקן שלי, זה לא בידיעתו, אני יודע על עוד הסכם שנחתם באגף התעופה האזרחי על נקיון שרצו 8 שקלים למטר שבחיים לא יכול להיות, תבדוק את זה, זה אצלכם במדינה, שם אסור מחירי הפסד.

סעיף 23 - אנחנו מדברים על כך שהתנאי להטלת אחריות אזרחית על מזמין השרות יהיה שניתנים אצלו שירותים – הכוונה היא לכל אחד מהשירותים – הסעדה, שמירה או הנקיון על ידי ארבעה עובדים לפחות, לא משנה אם עובדים של קבלן אחד או של כמה קבלנים, אבל ארבעה עובדים לפחות.


מדובר פה בעצם על איזשהו תנאי של גודל, או גודל השרות, כשהטענה של המעסיקים, הם טוענים שצריך להתייחס, המזמין צריך להיות אחראי רק כשמדובר באיזשהו היקף משמעותי. עדיין אחת ההצעות היתה לא להתנגד, לא לערוך שינוי בסעיף הזה, אבל להבהיר הבהרה כללית בחוק הזה, שבעצם הפסיקה, או ההוראות שמאפשרות לקבוע שבמקרה מסויים יש יחסי עובד ומעביד בין העובד לבין מזמין השרות, האפשרות הזאת של בית הדין לקבוע את הקביעה הזאת תישאר על כנה. זאת אומרת, החוק הזה וכל הוראותיו לא יקבעו שרק במקרה הזה אחראי מזמין שרות, הוא אחראי מכוח הסעיף הזה רק במקרה הזה, אבל אם יקבעו שבאמת יש יחסי עובד ומעביד גם אם מדובר בעובד אחד בלבד, השרות לקבוע שקיימים יחסי עובד ומעביד האפשרות הזאת תישמר. אני אומרת את הדברים על רקע שיש פסיקה של בית הדין לעבודה שלפעמים הכירה במזמין כמעביד במשותף או כמעביד ישיר של העובד, אנחנו לא רוצים הרי לגרוע - - -

בוודאי שלא.

כעיקרון, החוק עצמו לא גורע מאפשרות של בית הדין לעבודה לבוא ולקבוע שיש יחסי עובד ומעביד בין קבלן לבין מזמין, כך היה כשנחקק חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, הפרק שמדבר על זכויות עובדים. אמנם נקבעו כל הזכויות והחובות של מעסיקים בפועל כלפי העובדים, בא בית הדין לעבודה ואמר, חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, בעיקר סעיף 12א שקובע שאחרי 9 חודשים העובדים הופכים להיות עובדים של מזמיני השרות, לא בא לקבוע האם בעצם בבחינת היחסים שבין המעסיק בפועל לבין העובד, מתקיימים יחסי עובד מעביד.


אני לא חושבת שזה נחוץ לקבוע את הדבר הזה בחוק. מעבר לכך, אנחנו רואים חשיבות רבה בקביעה שקבענו, והחוק, שהאחריות קמה גם אם לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד – החוק הזה בא לטפל בעצם כשלא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין מזמין השרות לבין המעסיק. זה אומר גם אם לא מתקיימים יחסי עובד מעביד יוטל עליך אחריות. כמובן בשלב הזה אין הסכמות, אבל אני לא בטוחה מבחינה מקצועית שזה יהיה נכון לקבוע את הדבר בחקיקה שזה לא בא לגרוע, כיוון שהחוק הזה בא לטפל דווקא במקרים שלא מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין המזמין לבין הקבלן. אנחנו עדיין אומרים למזמין, גם אם לא מתקיימים יחסי עובד מעביד בינך לבין העובד של הקבלן, אתה צריך לדאוג לזכויותיו.

הבעיה עולה על רקע סעיף 37.

מבקשים לעבור לסעיף 37, היועצת המשפטית תקריא, וזה אולי יפתור חלק מהבעיה.

בסעיף 37 בנוסח המקורי אומר: שאין בהוראות חוק זה- - -

- - אין בחובות מזמין שרות ובאחריותו לפי חוק זה לבדם כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין מזמין שירות לבין עובד קבלן המועסק אצלו. יש פה איזושהי אמירה שאיתה באה הממשלה או כל הצדדים להצעת החוק הזאת, באו ואמרו, אנחנו לא רוצים שמהוראות החוק תלמדו שיש יחסי עובד ומעביד בין מזמין שרות לבין העובד של הקבלן שמועסק אצלו. אם כך אנחנו אומרים, אנחנו חייבים להבהיר, גם אין בהוראות החוק הזה כדי לשלול את קיומם של יחסי עובד ומעביד, מקום שיימצא שהם הקיימים, יכול להיות שאם לא היתה הריישא, אם לא היה מה שמופיע כאן כסעיף קטן (א), לא היינו צריכים להגיד את הדברים. אבל אם אנחנו גם דורשים ארבעה עובדים, וגם אומרים שההוראות לא יוצרות יחסי עובד ומעביד, אז אנחנו גם חייבים להבהיר שהם גם לא שוללות יחסי עובד ומעביד, יחסי עובד ומעביד ייקבעו לפי המכתבים הקיימים.

מה אומר התמ"ת?

הבעתי את עמדתי המקצועית. כמובן שאנחנו נשקול, לא בטוחה שיש הסכמות, אבל אנחנו נשקול את זה. עמדתי המקצועית היא שדווקא בית הדין יש לו את הסמכות - - -

את מבינה שמה שאמרנו עכשיו זה קו אדום?

אני מציגה את עמדתי.

אנחנו לא באים להרע שום מצב של שום עובד, ולא להטיל ספק ו/או לשלוח אותו לבתי משפט, את כל זה אנחנו רוצים למנוע.

נכון, אבל אנחנו גם רוצים שמעבידים לא יסמכו על זה שבכל מקרה תמיד אפשר להגיע לבית הדין ולקבוע יחסי עובד מעביד. אנחנו רוצים שמזמיני השרות יידעו, שגם אם לא מתקיים יחסי עובד ומעביד, הם צריכים לדאוג לזכויותיהם של העובדים.

אני חוששת שבסופו של דבר אם אנחנו מכניסים הוראה כזאת, יבואו המזמינים ויגידו - מה לי ולחתום חוזה הפסד, מה לי ולדאוג לזכויותיהם של העובדים, בסופו של דבר יביאו אותי לבית הדין לעבודה ויקבעו שאני המעביד של העובד.

מה זאת אומרת, אבל זה לא וולנטרי, אנחנו מחוקקים כאן חוק, לא חוששים כאן לרגשותיו של המעסיק, אנחנו כופים עליו משהו, זה חקיקה.

אנחנו כן דואגים לכך שהם כן יפעלו הלכה למעשה לפי העקרונות של החוק הזה. ולא שיבואו בדיעבד ויגידו, טוב, בכל מקרה כדאי לי להתפשר בבית הדין כיוון שבכל מקרה אני יוכר כמזמין. יש בזה פנים לכאן ולכאן לקביעה. זה מה שאני מנסה להגיד.


אני לא בטוחה על כמה הקביעה הזאת דווקא בחוק היא נחוצה ונכונה, אני לא פוסלת אותה במאה אחוז.

היא נחוצה כדי לא לשלול באופן קטיגורי כל סיטואציה אפילו הכי ביזארי של כן קיום יחסי עובד ומעביד, זה הכל.

מה אומר משרד המשפטים בעניין הזה?

אנחנו מנסים לעודד את ההסכמות. כשלעצמנו, לא חשבנו שהסעיף הזה המקורי הוא קריטי. לפעמים מכניסים סעיפים בחקיקה כדי להפיס את דעתם, להרגיע כל מיני חששות במקרה הזה של מזמינים, כי בעצם אמר משרד האוצר, אנחנו הולכים על החקיקה הזאת, אנחנו רואים בה חשיבות, אבל שלא יכניסו לנו פה יחסי עובד ומעביד איתנו המזמינים בדרך של הצעת חוק, אז לכן נולד הסעיף הזה.

אולי אפשר להוריד את הסעיף.

אני יודע שאין הסכמה או להוריד. אני לא חושב שיש הסכמה להוריד אותו, ואני לא חושב שיש הסכמה להוסיף אותו.

מה אומרת ההסתדרות?

אנחנו סבורים שההעמדה כפי שהוצגה על ידי היועצת המשפטית ממשרד התמ"ת היא נכונה, שמבחינה מקצועית משפטית האמירה כאן יוצרת מצד אחד את האמירה הנחוצה לצורך החוק בעניין האחריות של מזמין השרות כאחריות שקיימת גם מבלי שמתקיימים יחסי עובד מעביד, וכאן יש חשיבות, וכאן יש צעד קדימה. מן הפן האחר אנחנו לא סבורים שיש כאן משום שלילת האפשרות של קביעת יחסי עובד מעביד, מקום שיחסי עובד ומעביד לפי המבחנים הקיימים ואלה שנקבעו בפסיקה אכן קיימים.

למה אתם לא רוצים להגיד את זה?

איפה זה כתוב?

אין לנו בעיה עם זה היות, אבל היות ואנחנו מחוייבים להסכמות, אני משהה את עמדתי עד לאחר שנדע מה העמדה של השותפים האחרים להצעת החוק הזאת.

אבל את מבינה למה הוא לא מתקדם?

אני סבורה מקצועית או משפטית שהדברים שאמרתי עכשיו קיימים פה בצורה שבה זה נכתב, כי האמירה שאין בחוק כדי ליצור יחסי עובד מעביד, לא שוללת את האפשרות שהם קיימים, אבל בית הדין צריך לקבוע את זה.

זה נתון לפרשנות. אנחנו רוצים לחדד שבית הדין לא יהיה לו בכלל - - -

לא, עדיין, אדוני, זו אותה סיטואציה בדיוק, כי גם אם נוסיף את מה שמבוקש כאן, עדיין צריך יהיה ללכת לבית הדין, ועדיין בית הדין יצטרך לבחון כל מקרה לגופו ולקבוע האם מתקיימים או לא מתקיימים.

ודאי, אבל לא את - - -

גם בהיעדר יחסי עובד מעביד.

בעוד שבאמירה כפי שהיא היום אנחנו יוצרים מצב פוזיטיבי של אחריות בהעדר יחסי עובד מעביד.

אחד החששות שלנו בחקיקה הזאת, שהתפרש – שבעצם יורע המצב שקיים נכון להיום. כי התפרש שאם יש אחריות מזמין, אז בעצם לא יכול להיות מצב שמדובר ביחסי עובד מעביד. זה אחד החששות הכי גדולות שלנו, למרות שאנחנו מצד אחד מהמקדמים המרכזיים של החקיקה הזאת של אחריות מזמין, אנחנו תמיד חוששים מזה. היום הולך בן אדם לבית משפט, יכולים לקבוע והיו דברים מעולם. זו היתה התקווה שלנו שזה יהיה גל גדול שיקבעו שבמצב כזה שבן אדם עובד באופן קבוע במשך שנים אצל מזמין וכו', אז הוא ייחשב עובד. פה החשש שלנו שהתפרש אחרת. דווקא מהדברים של התמ"ת מתחזק החשש שלנו מאוד.

ומה את אומרת?

להבהיר בצורה חד-משמעית שאין שום בעיה שבן אדם יילך לבית משפט – יהיה אחריות מזמין, ואם הנסיבות הם כאלה שצריך לקבוע יחסי עובד מעביד, תהיה את האופציה הזאת שזה יהיה ברור. אם אנחנו עכשיו משמיטים את זה, ולאור הדברים שנאמרו פה, אז בחיים מהיום והלאה לא ייקבע - - -

אולי כדאי שאני אבהיר. אני אמרתי שלדעתי אין בחוק הזה כדי למנוע מעובד לבוא לבית הדין ולתבוע, כי אנחנו אמרנו דווקא בחוק הזה אנחנו רוצים להגיד למזמינים גם אם לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד ביניכם לבין העובדים אתם אחראים.

מצד שני, אמרת, המזמין חושש, לא אומר לא שווה לי להיות מזמין טוב ולחתום על חוזה הפסד, כי אני עדיין חשוף, אם את אומרת את הדברים האלה, משתמע שאם את כן תתני לו את כל התנאים וההגנות, אז הוא ירגיש את עצמו מוגן, כי יגיד, רק אם מתקיימים התנאים וההגנות, רק במקרים האלה אני אחוייב.

אבל ההגנות מביאים אותו לעשות צעדים פוזיטיביים, זה כל מה שאני אמרתי.

רוצה לשמוע נכון.

לא אמרתי נכון.

כן אמרת נכון.

ככל שהולכים על צעד לקבוע שאין בהוראות חוק זה כדי לשלול קיומם של יחסי עובד מעביד, אני מבקשת שהנוסח של א' יישאר כמו הנוסח של הממשלה. שזה שאין בהוראות חוק זה כדי ליצור יחסי עובד מעביד. אני אומרת את זה כי מהנוסח שמוצע על ידי היועצת המשפטית שאין בחובות מזמין שרות, או באחריות לפי חוק לבדם, זה משתמע כאילו שיש בהוראות החוק כן כדי ליצור יחסי עובד ומעביד לא לבדם, אבל הם כן מביאים להכרה ביחסי עובד מעביד.

פה אתם יכולים לכתוב הבהרות.

למעשה, מה שמבקשת עו"ד אליעזר, זה בעצם לחזור לגבי סעיף קטן א בסעיף 37 לחזור לנוסח המקורי, ומבחינה זאת את אומרת לא איכפת לך שיהיה כתוב גם סעיף קטן (ב).

אם כבר הולכים לצעד הזה אז שיהיה בנוסח הממשלה.

אני חושבת שדווקא גם ממה שהדברים נשמעים כאן, עולה שהדברים הם לא ברורים, ודווקא בגלל זה צריך כלל שכן לכתוב את זה, זאת אומרת, כן צריך איזשהו סעיף שקובע את זה, והכלל הזה שמופיע עכשיו הוא דווקא יוצר מכלל לאו נשמע הן. זאת אומרת, מכוח החוק לא, אבל מכוח דברים אחרים כן. זו המחלוקת הראשונה - - -

מכוח העובדות. אם העובדות יראו שמקיימים יחסי עובד ומעביד אז - - -

בדיוק בגלל זה יש כלל. דווקא בגלל שקיימת פה, ואנחנו רואי את זה גם פה מסביב לשולחן. דווקא בגלל זה צריך איזשהו כלל שקובע.

מה אנחנו רואים מסביב לשולחן?

אנחנו רואים שכל אחד מפרש את זה קצת אחרת. דווקא בגלל זה צריך כן הוראת חוק שהיא ודאית בעניין הזה, והוראת החוק הזאת לטעמי היא כזאת שאומרת שמכלל לאו נשמע הן, זאת אומרת, מכוח החוק לא, אבל כנראה שמכוח הפסיקה כן, אבל שוב פעם, זו הייתה המחלוקת הראשונה שהועלתה בישיבת היועצים המשפטיים, היא כתובה כאן בטבלה, וזה משהו שאנחנו צריכים - - - זאת אומרת, זה לא משהו שעכשיו אני אוכל להגיד שאני - - -

אולי להוסיף אין בכוחו של חוק זה ליצור זה וזה, זה יעגן את העניין שמדובר אך ורק בחוק הזה ולא בכלל החקיקה.

למעשה זה הנוסח המקורי שאמר אין בהוראות חוק זה. אנחנו מסכימים לנוסח הזה, זה הנוסח שרצינו, רק שלדעת הייעוץ המשפטי זה מספיק. לדעתנו זה מספיק.

נחזור לנוסח שלהן בהוראות חוק זה.

אנחנו מתקנים בסעיף 37 גם את כותרת השוליים, וחוזרים לכותרת השוליים בנוסח שהוצע בהצעת החוק הממשלתית – יחסי עובד ומעביד בין עובד קבלן לבין מזמין שרות.

(1) אין בהוראות חוק זה כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין מזמין שרות לבין עובד קבלן המועסק

אצלו.


(ב) אין בהוראות חוק זה כדי לשלול קיומם של יחסי עובד ומעביד בין מזמין השרות לבין מי שמבצע את השרות אצלו.

מקובל על כולם?

לא, לגבי סעיף קטן (ב), זה תוספת של הוועדה, זה לא תוספת שלנו.

נצביע על סעיף 37, פרק ו' סעיפים (א) ו-(ב). מי בעד? רוב, תודה רבה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

פרק ו' סעיף 37 – סעיפים (א) ו-(ב) – נתקבלו.

תודה רבה. מאחר וחברי הכנסת שנמצאים הצביעו - פרק ו' סעיף 37 (א) ו-(ב) אושר.

הנוסח שהוקרא כרגע.

אנחנו חוזרים לסעיף 23.

אנחנו נצטרך לקבל החלטות. בכל מצב יהיה מישהו שהתנגד. תמצאי לך חבר כנסת שיגיש הסתייגות. הממשלה.

לא כדאי.

לא כדאי זה בסדר.

אנחנו לא רוצים את תוספת 37ב.

בשבוע הבא יהיה דיון של חברת הכנסת שלי ומצטרפיה.

אני עדיין חושבת שדווקא בגלל שעשינו עבודה שיטתית עד עכשיו, וכל מחלוקת שהייתה - - -

אבל לא הגענו לכלום. הדיון הזה גם היום הייתי צריך לשלוח אתכם מפה. להגיד שלום ותודה רבה.

להגיד שלא הגענו לכלום בשלב הזה, לטעמי זה לא נכון. זאת אומרת, רק אחרי שנעבור את הכל ונוכל להציע את הדברים בצורה מסודרת - - -

בדרך הזאת לא נגיע לכלום בשום מצב, זה יהיה בקדנציה הבאה, אבל אני רוצה לסיים את זה בקדנציה הזאת. שאלו אותי מהממשלה למה אתה לא עושה דיונים, אמרתי, המשרדים לא רוצים לעשות שום דבר, הם לא באים מוכנים.

אם אפשר רק אדוני שיש הוראות שיש עליהם מחלוקת, רק לא להצביע עליהם עכשיו כדי שנוכל להעביר הכל בצורה מסודרת.

אקח את בקשתך בחשבון.

אדוני היושב ראש, זה חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה.

זה הטלת אחריות על מזמין שרות, שעם כל הכבוד בסופו של דבר הוא לא המעסיק. מזמין שרות הוא לא המעסיק.

בתחום דיני עבודה אין דבר יותר חשוב מאכיפה.

בתחום הרפואה יש דברים יותר חשובים?

אני מסכימה איתך.

אכיפה ועבודה מאורגנת - נוסיף לפרוטוקול.

סעיף 23 פיסקה 2.

הוספנו את סעיף 37(ב) וזאת בדיוק היתה הבעיה עם סעיף 23(1), אז לפחות הכי הוגן לדעתי.

אני מוכרחה להגיד שזה מאוד משונה לקבל עכשיו החלטות לגבי סעיף - בדיוק להצביע על סעיף בפיסקה (1), כשלמשל סעיף 23 כבר מיפינו את המחלוקות, כתבנו בדיוק מה היו המחלוקות ועוד לא הצביעו על הסעיף.

הצביעו על הוראה שיש לה השפעה על זה. אז מצד אחד כן מצביעים - - -

תגידי את זה בדיון כשנקריא, ותגידי את כל מה שיש לך להגיד, ואז תגידי לפרוטוקול.

23(א)(2) השרות ניתן במהלך תקופה של שישה חודשים לפחות באופן קבוע ורציף במרבית הימים שבשבוע עבודה הנהוג אצל מזמין השרות.

סעיף 37 כפי ששונה והוצבע כרגע יש לו השלכה על סעיף 23(א)(1), לכן, לטעמי לא היה נכון להצביע עליו, אבל אם מצביעים עליו, אז לפחות לקבל כבר עכשיו את סעיף 23(א)(1) כפי שהוא מופיע כאן.

הדברים כפי שהוצגו, הסברנו את הבעייתיות של סעיף (1). הסברנו את העמדה, את ההצעה שעלתה לתקן את סעיף 37 וכך להעביר את הנושא של סעיף 23(א)(1), נראה שאין עכשיו מחלוקת על סעיף 23(א)(1). אני לא חושבת שיש טעם להצביע פיסקה פיסקה בנושאים האלה. אדוני, אני חושבת שאפשר לנסות לעבור הלאה, אלא אם כן מתעקשים על כל מלה או כל פיסקה להצביע, זה גם אפשרות.

מה אומרת התמ"ת?

אפשר להמשיך להקריא בינתיים.

אם אנחנו מסכימים על משהו אנחנו נצביע עליו.

אם מסכימים אז בבקשה.

מה את אומרת ביחס להקראה שהוקראה פה עכשיו?

הכוונה לפיסקה 1.

לגבי סעיף 2 מה שהוקרא.

זאת הצעה של הממשלה והארגונים שאומרת, שבעצם תהיה תחולה של הסעיף אם השרות שניתן הוא ניתן לתקופה של לפחות שישה חודשים כדי להצביע על כך שלא מדובר בשרות חד-פעמי. שיש קשר בעצם למזמין השרות עם העובדים. מדובר בשרות שניתן באופן רציף אצל מזמין השרות כל יום ביומו, כמעט כמו שמירה, כמו נקיון, כמו הסעדה. לכן אנחנו חושבים שזה סעיף נכון.

ומה ההסתדרות חושבת? מסכימה.


ומה האגודה לזכויות האזרח חושבת? גם מסכימה.

דווקא דיברנו על זה, היה לנו נוסח מוסכם. מה שמטריד אותנו בסעיף הזה, שמדובר באופן קבוע ורציף במרבית הימים בשבוע וזה לא תופס אנשים שעובדים, נניח, אם עובד נקיון עובד – רק בתור דוגמה, נניח יומיים בשבוע או שלושה, או מישהו שעובד במשרה חלקית, זה בעצם לא תופס אותו. הכוונה פה בעצם, היא לא לתפוס אנשים כאלה, ולכן אמרנו במקום קבוע ורציף במרבית ימי השבוע, שיהיה איזה נוסח שאומר מישהו שעובד באופן סדיר או משהו כזה. אני חושבת שזה דווקא נוסח שהוסכם, כדי לתפוס גם אנשים שעובדים במשרה חלקית.

מה אומרת התמ"ת על זה?

אנחנו אומרים – קודם כל אין הסכמות כלליות, את זה אמרנו בתחילת הדרך. אבל מבחינה מהותית אנחנו לא מדברים על אדם, על העובד עצמו שבא לעבוד פעם אחת. אנחנו מדברים על השרות עצמו ניתן, גם אם העובד עצמו שתובע הוא עבד יום אחד בשבוע, אבל בעצם השרות עצמו ניתן באופן רציף כפי שקבענו אנחנו בסעיף, בעצם, יש תחולה לאחריות של מזמין השרות וניתן לקבוע - - -

חוזרים לאגודה, היא נותנת לך מענה לעניין.

אני חושבת שצריך להבהיר את זה. לא בטוח שיפרשו את זה שזה על השרות.

אבל היא נותנת לך מענה.

זה מה שנכתב.

זה כתוב. אנחנו נותנים לכם הרבה קרדיטים, אבל קחו את מה שמגיע לכם.

כשאנחנו מדברים על השרות, אנחנו מסתכלים על השרות. אבל נניח ששרות הנקיון במקום מסויים אצל מזמין מסויים, הוא לא ניתן כל יום, אלא ניתן 3 פעמים ביום במקום עובד שישה ימים בשבוע. אז אנחנו לא בטוחים שאנחנו נמצאים במרבית ימי העבודה אצל המזמין, זאת אומרת זו דרישה חמורה מדי, או אם מנקים פעמיים בשבוע, מנקים באופן מתמשך במשך חצי שנה, אנחנו מדברים לא על שרות חד-פעמי, לא על איזה מבצע נקיון של עסק.

מה את מציעה שיהיה כתוב?

אם אנחנו מקבלים את התנאי של שישה חודשים לפחות, כי אנחנו מדברים על רציפות שרות, ואנחנו מדברים על שרות שהוא מתמשך, ושרות שהוא סדיר. אני חושבת שאנחנו מקבלים את זה גם בלי להכניס את התנאי המאוד חזק ומאוד מחייב שמרבית ימי עבודה אצל המזמין, כי אני לא יודעת בדיוק באיזה רמה ניתנת ההסעדה. אם ההסעדה בחלק מהימים שולחים את העובדים לקנות סנדוויצ'ים בחוץ, או רק בחלק מהימים יש הסעדה. ימי מליאה נניח, רק אז יש הסעדה.

למה אנחנו צריכים במרבית ימי העבודה? את הסברת קודם שזה גם יום אחד. אם זה באופן סדיר, למה את נותנת שיהיה אפשרות ללכת ומחלוקות, למה את לא מפשטת את הדברים? את צריכה פרנסה לעורכי דין?

לדעתי, הנושא לא כל כך מסובך כמו שהוא מיוצג כאן. אנחנו מדברים על שירותים כמו ניקיון, כמו שמירה, אפילו כמו הסעדה. אבל ההסעדה שאנחנו קבענו פה היא הסעדה שניתן לעובדי המזמין, כלומר, הם שירותים שניתנים באופן מתמשך.

למה במרבית הימים בשבוע? את מבינה שאת כל זה הייתם יכולים לגמור לבד בלי היועצים המשפטיים ולא הוועדה?

ניסינו לגמור את הנושא הזה במהלך הכנסת הקודמת, כשהבאנו הצעה לסעיף הזה, גם לא היו מרוצים מההצעה שהבאנו, לכן הדבר לא נסגר, כנראה שלא היה כל כך פשוט לא מטעמנו ולא מטעם הארגונים.

דיברנו על זה שבמקום קבוע ורציף, יהיה כתוב סדיר ואז זה מבטא עבודה - - -

למה מרבית ימי השבוע? מצד אחד את סיפרת שזה עבודה סדירה, את כותבת את זה - השרות ניתן

במהלך תקופה של שישה חודשים לפחות באופן קבוע ורציף, תמחקי את מרבית ימי השבוע.

אנחנו עדיין סבורים שהשרות צריך לתת באופן אינטנסיבי. מאחר ומדובר בשרות ולא בעובד, יש הגדרה של שרות בסעיף ההגדרות, ההגדרה הזאת כך צריכה להישאר.

ואם פעם בשבוע באים לנקות? כדי לחסוך כסף, מנקים פעם בשבוע, פעמיים בשבוע, זה לא מרבית. ממקומות שאני מכיר.

אנחנו עדיין רוצים להטיל אחריות על מזמין במצבים שבאמת עובדים אצלו - - -

אבל אצלו עובדים פעמיים בשבוע לא יותר. במרבית ימי השבוע את כל אלה הוצאת החוצה מהמשחק, זה כבר לא מרבית. יבוא עו"ד זוטר לא בכיר ויגיד, יומיים משישה ימים, הוא יוותר על שבת, זאת אחת הסיבות שאנחנו לא יכולים לקבל את זה.

זאת אחת הנקודות שאנחנו גם מעלים אצלנו. ההגיון ברור לנו, ואנחנו מנסים להעלות אותה גם אצלנו.

אנחנו מציעים עכשיו לכם לשקול, להוריד במרבית ימי השבוע.

זאת גם הצעה שהועלתה, אנחנו שוקלים את זה.

יש לכם חמש דקות לתת לי תשובה. תתכנסו, תתנו לי תשובה. שישלחו פה אנשים שמחליטים. לא יכול להיות כזה דבר, ועל זה אני אדון, ואעשה עוד ישיבה. הדיון הופסק, יש לכם 5 דקות לתשובה. תודה רבה.

(הפסקה 5 דקות)

אני מתכבד לחדש את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. אנחנו חוזרים לפיסקה 2 בסעיף 23.

התשובה היא כזאת. נכון להיום אין הסכמות למחוק את המלים "במרבית ימי השבוע". בהתאם למה שאמרנו בתחילת הדיון, שגם ארגוני המעסיקים, גם האוצר כמעסיקים רוצים לראות את התמונה הכוללת, ולכן אנחנו נבחן את ההצעה של הוועדה ביחד עם הצעות אחרות שיבואו בסעיפים הבאים ואז ניתן תשובה מרוכזת. נכון לעכשיו אין לנו התאמה.

אנחנו נקריא את זה בלי המלים האלה.

אפשר גם להגיד קבוע וסדיר, במקום קבוע ורציף.

תשנה את זה "לקבוע וסדיר", למחוק את "במרבית ימי השבוע".

השרות ניתן במהלך תקופה של שישה חודשים לפחות באופן קבוע וסדיר.

אנחנו עוברים לפיסקה 3. על פיסקה 1 לא הצבענו.

אנחנו מצביעים על פיסקה 2 כפי שהקריא המתמחה של הוועדה.

מי בעד פיסקה 2 – רוב. מאחר וההצבעה הוצבעה פה אחד על ידי שלושה ח"כים הסעיף הזה התקבל.

על פיסקה 1 לא הצבענו למרות שהיא הייתה מוסכמת.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 23 פיסקה (א)(1) – אושרה

סעיף 23 פיסקה (א)(1) אושרה.


אני מקווה שתשבו ותנסו בשבוע הקרוב לקדם את החוק, ולא תגרמו לנו לעשות את מה שאנחנו עושים. תודה רבה הישיבה נעולה.

אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות להסתייג.

אין ספק, אתם יכולים להסתייג.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00)