PAGE
16
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

01.02.2010


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 207

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, י"ז בשבט התש"ע (01.02.2010), בשעה 10:00

תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי) (תיקון) התשס"ט-2009

חברי הוועדה: רחל אדטו – היו"ר

ענת כעביה בן יוסף – מהנדסת מזון ראשית, משרד הבריאות

עינת חליבה – מנהלת המעבדה המחוזית למזון אבו כביר, משרד הבריאות

אבידור גרינצברג – מידען מחלקה לתזונה, משרד הבריאות

עו"ד שרון גוטמן – משרד הבריאות

זאב פייקובסקי – מדען ראשי, התאחדות התעשיינים

צביקה גולדשטיין – מנהל איגוד תעשיות המזון

דורית וורמן – דיאטנית קלינית MPH, דיאטנית ארצית בריאות התלמיד, האגודה למען שירותי בריאות הציבור

דבורה שרר – יועצת תקשורת, האגודה לבריאות הציבור

אייל לב ארי, אור רוזנמן

וילמה מאור
תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי) (תיקון) התשס"ט-2009

שלום, אני פותחת את ישיבת הוועדה. אני רוצה לפתוח ולשאול, האם יש הערות לנוסח המונח על השולחן.

אני יו"ר הוועדה הטכנולוגית של איגוד תעשיות המזון. אני חושב, שמגיעה ברכה על התקנות האלה. אנחנו נהיה המדינה השלישית בעולם, שמחייבת סימון חומצות שומן טרנס. בשנת 1993 היינו המדינה השנייה בעולם שחייבה סימון תזונתי. זה בהחלט צעד מבורך. יחד עם זאת, יש לנו כמה הערות טכניות, שבשיחות עם משרד הבריאות לא הצלחנו ליישב. אני חושב שהן חשובות כדי לאחד גם בין הדרישות הקיימות בקודקס אלמנטריוס ב-FDA ואלף קנדה. הקודקס שייך לארגון הבריאות העולמי, אבל הם הארגונים המובילים בסימון חומצות טראנס.

אלה שתי המדינות שיש להן סימון, קנדה וארצות הברית?

קנדה, ארצות הברית ואולי אוסטרליה. באירופה אין חובת סימון תזונתי בכלל, למרות שישראל עשתה זאת כבר בשנת 1993. אני פשוט מוריד את הכובע בפני משרד הבריאות והתעשייה שתמכה בזה.


דנמרק מתקדמת מאוד באיחוד האירופי, והיא מגבילה כמות שומן טראנס על מוצרים. היא עושה זאת כמדינה אחת בתוך האיחוד, ולא כחלק מדרישות רגולטיביות של האיחוד עצמו.


לעצם העניין יש לנו מספר בקשות, שאני חושב שניתן היה להיענות להן. בהגדרה עצמה כולם מדברים על NON-Conjugated כאשר בעברית המילה היא מצומדות. זה נכון שבתקנות ישנה הגדרה כימית מסוימת, אבל היא הגדרה שאיננה מקובלת באף אחד משלושת הארגונים שהזכרתי. התרגום המילולי של לא צמודות הוא אחר. גם אם תכללנה שתי מילים באנגלית, זה מאוד חשוב גם בהיבט הבינלאומי וגם מבחינת השפה המדוברת בתוך משרד הבריאות והתעשייה עצמה.

כלומר, אתה חושב שהמילים אינם צמודים לא מבטאים את המונח NON-Conjugated.

נכון. יכול להיות שבאופן כימי יהיה ויכוח, ויגידו שזה אותו הדבר. אני שואל, למה לא להיצמד לתקינה בינלאומית שמדברת על זה.

כי אנחנו מתרגמים. כאשר אני קראתי את זה לפני הישיבה, היה ברור לי לחלוטין שזאת הכוונה. לא חשבתי שיש איזושהי בעיה.

אדם שבא מהעולם הכימי יכול להבין את זה, אבל מאחר ואנחנו גם מדברים אל העולם והתקנות האלה גם עוסקות בייבוא מוצרי מזון והסימון שלהם צריך לתת את המונח NON-Conjugated.

השאלה היא מהי עמדת משרד הבריאות, והאם אפשר לכתוב באנגלית בתוך התקנות.

אפשר.

מהי עמדת משרד הבריאות?

אנחנו חושבים שזה נמצא כבר בתוך התקנה. אינם צמודים זה בעצם NON-Conjugated. אנחנו לא חושבים שצריך להוסיף את המונח באנגלית היות וזה כבר מתורגם.

אבל השאלה היא, האם התרגום הוא הולם או לא. בשני המקרים ישנה אותה כוונה, השאלה היא האם יש איזושהי הטעיה.

יש לי הצעת פשרה: לא מצומדים.

אני ביקשתי. אמרתי שהמילה מצומדים היא לא צמודים.

האם המילה מצומדים נותנת את המענה?

האם יש בעיה לכלול שתי מילים באנגלית בתוך התקנות? האם זה פוגע במשהו? זה לא פוגע בשום דבר.

האם למשרד הבריאות יש בעיה עם זה?

זה פשוט חוזר על עצמו.

איפה זה מופיע במקום אחר?

אם אנחנו נכתוב אינם מצומדים ובסוגריים את התרגום גם באנגלית, זה נראה לי מיותר.

אם כותבים "אינם מצומדים" זה ייתן לכם מענה?

זה ייתן מענה, אבל היינו רוצים בכל זאת שייכתבו שתי המילים באנגלית כי אנחנו מדברים גם אל העולם. מדובר בייבוא מאוד גדול. אמנם אני בא מאיגוד תעשיות המזון, אבל מדובר בייבוא גדול. כאשר יבואן מתרגם ליצרן שלו, הוא צריך גם להגיד לו למה הכוונה בהיבט הבינלאומי.

האם אנחנו יכולים לכתוב את המונח הזה באנגלית? אני לא חושבת שזה כל כך עקרוני. כאשר מדובר על חומצות שומן, המונח הזה זה שם המשחק.

בדיוק. קונג'וגייטד זה לא חלק מהסימון.

NON-Conjugated במקרה כזה הוא דבר מהותי. זו המשמעות של סוג חומצת השומן הזאת. אני חושבת שזו הערה מהותית.

אני לא הבנתי מדוע המילה צמודים לא מספקת.

מצומדים אפילו. אנחנו מוכנים לשנות למצומדים כדי שיהיה תרגום ממש.

נציגות משרד הבריאות, האם יש לכם בעיה עקרונית עם הדבר הזה? אני חושבת שההערה הזו היא נכונה. אני חושבת של- NON-Conjugated במקרה של חומצות טראנס יש משמעות. זה שם המשחק בתחום הזה. אם אין לכם בעיה עקרונית עם זה, אני מוכנה לקבל את הדרישה הזו.

אני לא הבנתי מה הבעיה.

הבעיה היא בעיה של תרגום. אני יכולה להבין מה זה, אבל מישהו אחר לא יבין שזו הכוונה בתרגום.

בדיוק כך.

למען הסר ספק, בואו נכתוב את המונח המקובל כדי שלא תהיה שאלה של פרשנות: מצומדים, צמודים, מוצמדים וכו'. אני רוצה שיהיה ברור למה הכוונה.

למשל, כאשר מדובר בחומצת טראנס חיובית CLA, שאיננה נכללת בסימון, אף אחד לא משתמש בשם אחר.

אם אין לכם התנגדות, הייתי מציעה להכליל את המונח.

הבעיה היא שאנשי המקצוע שלי לא כל כך מבינים מה הבעיה, והם כן מתנגדים.

בדרך כלל לא מתרגמים בתקנות. אפשר לתרגם את כל התקנה.

אנחנו לא מבקשים לתרגם את הכל. בואו לא נקצין את זה. אנחנו לא מבקשים לתרגם את הכל, אז בואו לא נקצין את זה לכיוון של שינוי הכל בציניות כזו.

האם אנחנו יכולים לחשוב על זה?

כן. תחשבו על זה עד סוף הישיבה.

יש לנו התייחסות נוספת לגבי תיקון תקנה 3, לגבי הסימון של אותם הערכים: "אם אינה עולה על 0.1 גרם, אם אינה עולה על 0.5 גרם". בכל מקום בעולם מקובל לסמן אפס כי זה מבלבל את הצרכן.

לא הבנתי.

למשל, אם תכולת חומצות השומן הרוויות אינה עולה על 0.1 גרם במאה גרם, יסומנו לצד רכיב זה המילים: פחות מ-0.1 או 0.1 לפי העניין. כלומר, אם זה 0.1. בכל מקום בעולם בו יש את הסימון הזה, בערכים הנמוכים האלה כתוב: "יסומן לידו אפס".

איך אתה רוצה שזה ינוסח?

"אם תכולת חומצות השומן הרוויות אינה עולה על 0.1 גרם במאה גרם, יסומן לצד רכיב זה המספר אפס". אנחנו לא רוצים לבלבל את הצרכן. ב-FDA מדובר על פר סרבינג ולא פר מאה גרם. כלומר, במנה של 30 גרם או 50 גרם באחוזים מכפילים פי 3 או פי 2.5. לכן, אין משמעות לכתוב: פחות מ-0.1. צריכה להופיע המילה אפס כמו בכל מקום אחר בעולם. זה בלבול הצרכן. אין לו שום יתרון ברגע שהוא יודע את המידע הזה. אותו דבר לגבי כולסטרול. בארצות הברית עד שני מיליגרם מסומן אפס. אם מדובר במנה של 30 גרם, אז במאה גרם זה הופך ל-6 מיליגרם. הסימון שלנו הוא פר מאה גרם, ואנחנו מוכנים לקבל את ההחמרה הזו. אין שום הגיון לסמן עד שני מיליגרם כולסטרול. אלה ערכים שמבלבלים את הצרכן, ואין להם שום תרומה לאספקט הבריאותי.

אתה רוצה שליד כל מה שהערך שלו הוא פחות מ-2.5 יהיה כתוב אפס.

נכון.

מה קורה כאשר אנחנו מדברים על אריזה המכילה 300 גרם או 500 גרם? אז כבר מדובר ב-2.5 כפול 5.

לא. אני מדבר על מאה גרם. מנה של 300 או 500 גרם היא איננה מנת צריכה אישית. זה דבר שאתה מוזג מתוך קופסה. אדם שקונה חצי קילו חומוס או חצי קילו גבינה, מדבר על מאה גרם. אני מוכן להוריד את ה-2.5 מיליגרם ל-2 מיליגרם כמו בארצות הברית ולשים את זה פר 100 גרם. בכל מקרה, אין הגיון למספרים האלה פחות מ-2.5 מיליגרם. למה לא יירשם ליד אפס כמו בכל העולם? אותו דבר גם לגבי שומן טראנס. בארצות הברית פחות מחצי גרם פר סרבינג יסומן לידו אפס, בהסתייגות אחת כאשר יש קליים על המוצר. אם על המוצר כתוב דל כולסטרול או ללא משהו אחר, אפשר להכניס את זה. כלומר, בארצות הברית מבחינים בצורה ברורה בין הכמות האבסולוטית כאשר יש קליים, לבין הכמות האבסולוטית של אותו רכיב כאשר לא נעשה קליים.

למה הנוסח הזה מפריע לך? למה זה משנה?

כיוון שזה מבלבל.

מצד שני, זה מוסיף שורה נוספת של סימונים. במקרה וזה דל כולסטרול, דל קלוריות, דל טראנס, יש סוג נוסף של סימון.

לא. אם המוצר עצמו מסומן כדל או כנטול, זה משהו אחר. אז לא יהיה אפס אלא הערך האמיתי.

אז אתה מכניס עוד סוג אחד של סימון למוצרים שהם דל.

אם אנחנו מדברים אל העולם, אנחנו צריכים לפעול כמו שהעולם הנאור פועל ולא להמציא דברים. את שומן הטראנס התחילו כבר לסמן במקום אחר. חלק גדול מהמוצרים הם מיובאים. באותם מוצרים יצטרכו לעשות סימון מיוחד, או להתחיל ולשנות את כל הסימון. אני מציע לעשות האחדה בדומה למה שקיים בעולם.

מהי תגובת משרד הבריאות?

אני אבהיר כמה דברים. ישנן את תקנות הסימון התזונתי, שמראות את העובדות התזונתיות הרשומות על המוצר. המוצר משתקף בסימון התזונתי. בנוסף, יש את נושא המסרים התזונתיים. הנושא של המסרים התזונתיים נשען על הסימון התזונתי. מעליו, המסרים הבריאותיים. מהבחינה הזו, צריך להפריד בין השניים. בתקנות האלה אנחנו רוצים לשקף את האמת – מה שיש במוצר. אם זה פחות מגבול הזיהוי של הבדיקה, היינו רוצים שהצרכנים יידעו את זה, כי יש את הנושא המצטבר. יש פה צריכה מצטברת של שומן טראנס, שומן רווי, שמזיקים לבריאות.

מה קורה אם זה פחות מ-0.1?

מבחינתו, לא ניתן לגלות מתחת. לכן, זה כמו אפס. הנושא של המסר התזונתי לא נקבע מתוך התקנות. הוא נקבע וקיים בתקן 1145 לסימון מזון ארוז מראש, ושם אנחנו נדון בנפרד לגבי המסרים.

אם יירשם אפס או 0.1, איך זה משפיע?

נושא של ללא טראנס, לא נדון עד היום ברביזיה של תקן 1145, והוא יידון בקרוב. השאלה שתישאל, האם בכלל כדאי לתת מסר כזה, שיעודד אנשים לצרוך מוצרים באופן הזה. יש ביקורת עצומה לנושא של הסימון בארצות הברית. מנת צריכה יכולה להיות 30 גרם. לרוב היא פחות ממאה גרם. גם בארצות הברית יש ביקורת עצומה על הנושא הזה, שאפשר להגיע לגרם וחצי באותו מוצר.

שמסומן כאפס טראנס.

כן. עכשיו יש ביקורת אדירה על הנושא הזה, והולכים לשנות את זה. בנוסף לזה, ב-FDA אין מסר תזונתי. לא נקבע עדיין מסר תזונתי לחומצות שומן טראנס, מאחר ועדיין אין קצובה יומית מומלצת. הרצון הוא לצמצם ככל שניתן על פי אותם קריטריונים והמלצות של ה-WHO.

מהי העמדה שלכם לגבי הסיפא של הדברים שנאמרו קודם, על מוצרים מיובאים שכבר מגיעים מסומנים בשיטה הזו ואז צריך לשנות את הסימון שלהם.

יש שונות עצומה בכל הנוגע לחקיקה במדינות אחרות, לרבות נושא הסימון. הסימון הוא נושא חם, כיוון שהוא משתקף במוצר, הוא משתקף על גבי התווית. על היבואנים לעמוד בדרישות הסימון כפי שמשתקפות בחקיקה הישראלית.

כלומר, צריך לשנות את הסימון של המוצרים המגיעים לארץ.

צריך לדעת את ההרכב האמיתי של המוצר.

כלומר, אם משהו מגיע מארצות הברית וכתוב עליו אפס צריכים לשנות זאת לעתים.

בדיוק כפי שנעשה עד עכשיו עבור כולסטרול ושומן.

הסימון בארצות הברית הוא לא לפי מאה גרם, אלא לפי סרבינג שזה דבר משתנה. ממילא צריך לשנות את הנתונים ולאו דווקא סימון תזונתי. אנחנו מדברים על המון פרטי סימון. לגבי תקנה 1145 יש דרישות שלא תמיד זהות בארצות הברית – יצרן וכתובתו, יבואן וכתובתו, תאריך אחרון לשימוש, מזון מהנדס גנטית, שיש לנו על כך מחלוקות וכו'. יש המון הבדלים בין הסימון באירופה ובארצות הברית לבין הסימון ישראל.

אני רוצה לומר מילה על ההשלכות התזונתיות שיש לסימון של אפס. מסקרים של צריכת מזון, מצאנו שיש הרבה אנשים באוכלוסייה שצורכים 10 פרטי מזון תעשייתי ביום. כלומר, ניתן לחשוב שאפס כפול 10 זה אפס. בפועל, יש לכך תרומה תזונתית. ענת אמרה קודם, שישנה ביקורת מאוד גדולה על כך. הביקורת היא בעיקר מצד הארגונים העוסקים בתזונה. הדיאטנים והרופאים טוענים שיש לכך משמעות. שיווקים אפס נראה יפה. הצרכן אומר: אפס זה טוב. אנחנו לא רוצים שהמסר הזה יעבור לצרכן, מפני שזו הטעיה. בין אפס לבין פחות מ, יש הבדל גדול מבחינת איך הצרכן תופס את זה.

אני רציתי לציין, שמבחינה אנליטית ניתן לזהות גם פחות מ-0.5. כלומר, מעשית אפס לא באמת יהיה אפס. אנחנו יכולים לראות גם 0.1 ופחות מזה. 0.5 הוא משהו שמקובל, אבל מבחינה אנליטית אפשר גם לראות פחות. זה יהיה לא נכון לכתוב אפס במקרה הזה.

יש דוח של ארגון שעוסק בתזונה בארצות הברית, שמציג בדיוק את הבעייתיות הזו. בדוגמא שהם מציגים אפס גרם רשום מאוד בגדול. המוצר כולל 16 גרם של חומצות שומן רוויות, 80% מהערך היומי. זה מאוד מטעה. זה מושך מאוד את הצרכנים, אבל כאשר לא מסתכלים על המוצר בכללותו, חושבים שהמוצר בריא. מזה אנחנו רוצים להימנע.

בניגוד לסעיף הראשון, בסעיף השני אני מסכימה לחלוטין עם העמדה של משרד הבריאות.

אין לנו כל בעיה לסמן. אנחנו נעמוד בכל דרישה.

כאשר אתה אומר אפס, זה כאילו נקי ואין כלום. במקרה הזה זה לא מדויק. לכן, יש כאן איזושהי הטעיה שלא בכוונה. יש אנשים שיש להם רגישות. כאשר הם קוראים אפס ולמעשה זה לא אפס אלא 0.1, יש בעיה בצורת הסימון.

יש לנו הערה נוספת בנוגע לסעיף 5: "תחילתן של תקנות אלה שנה מיום פרסומן". אנחנו צריכים להבין שמדברים פה על עשרות אלפי מוצרים עם מספר מצומצם של מעבדות, כאשר הבדיקות תארכנה הרבה זמן. זה לא דבר שניתן לתקף אותו סתם בצורה של סימון. בשנת 2001 היו תקנות סימון תוספי מזון, ולא היתה שום בעיה. כל אחד ידע בדיוק מה הוא מכניס. היה צריך להביא לידי ביטוי את הפורמולציה על גבי האריזה. גם זה נמשך עד שנת 2004. התעשייה לא חושבת שהיא תוכל לעמוד בשנה, כיוון שזה כולל בדיקות ותקוף הנתונים. אי אפשר לתת נתונים לא מתוקפים. שנה זה לא מספיק.

מה אתה מציע?

שנתיים. מדובר בעשרות אלפי מוצרים. כל מוצר מזון בישראל שאחוז השומן שלו מעל 2% יצטרך להיבדק מהפן של שומן טראנס, שלא נבדק עד היום כלל, וכולסטרול וחומצות שומן רוויות, שעד היום נדרשו רק מ-4.5% ומעלה. יש פה עשרות אלפי מוצרים שיצטרכו להישלח לבדיקות, ולאחר מכן יצטרכו לתקף את הנתונים. בדיקה אחת לא מספיקה, וצריך לבצע מדגם. אנחנו מבקשים שנתיים.

מהי התגובה של משרד הבריאות?

אנחנו סברנו, ששנה זו תקופה מספיקה להערכות. אנחנו הסתכלנו על ההיבט של עדכון האריזות, ולא כל כך על נושא הבדיקות. אנחנו לא יכולים להיכנס לנעליהם ולדעת במה זה כרוך מבחינתם. אנחנו נשאיר את זה לשיקול דעת הוועדה.

יש פה עניין אובייקטיבי לחלוטין. לא ניתן יהיה לבצע את זה. חבל שנבוא בעוד שנה ונבקש מהוועדה דחייה. לא מדובר רק בסימון האריזות. מדובר בהחלפת כל האריזות של המזון בישראל של מוצרים בהם 2% ומעלה, ובחלק גדול צריך פשוט לתקף את הבדיקות.

אני בן אדם של פשרות. אתם אומרים שנה ואתם מבקשים שנתיים, אז אולי נקבע שנה וחצי.

אבל שרון בעצמה אומרת שהיא התייחסה רק לנושא של האריזות. היא לא לקחה בחשבון את הנושא של הבדיקות. לכן, אני מניח שגם לשנתיים שרון היתה מסכימה.

אבל התקנות האלה היו בגלגולים במשך כמה שנים טובות.

בואו נסכם על שנה וחצי. פשרה טובה היא ששני הצדדים לא יוצאים לגמרי מרוצים.

היו הצעות פרטיות של חה"כ אורי אורבך ויעקב כץ. הם רצו לסמן גם סוכרים. הם התייחסו גם לעניין השומנים, וביקשו שסוכרים יסומנו על התווית באופן מודגש. השאלה היא, האם מבחינת משרד הבריאות יש בעיה עם זה שנושא השומנים יסומן באופן מודגש.

יש לנו עוד תיקון לתקנות בקנה לגבי הרטריטול. אנחנו נעביר לכם את התיקון בימים הקרובים. אני מציעה, שבנושא הזה נדון בתיקון, וזה כדי לא לעכב את התיקון הנוכחי.

אני בעד. אני חושבת שהנושא של הסוכרים זה סיפור חדש.

זה לא רק סוכרים, אלא גם סיבים תזונתיים. זה לא פשוט כל כך.

אנחנו מדברים עכשיו רק על הנושא של ההדגשה.

יש לי תיקון כבר מוכן לגבי הרטריטול, תיקון מאוד קטן, ואני מניחה שגם לתעשייה לא תהיה התנגדות.

כן. אנחנו ביקשנו אותו.

אז אני יכולה להעביר לכם את הטיוטה הזאת תוך כמה ימים, ואז אפשר לעשות דיון מקצועי קצר לגבי ההדגשה.

אז תבואו עם הסכמה לגבי הדבר?

זה תלוי בתעשייה.

זה לא כל כך טריביאלי.

אני מסכימה, שאת הסוכרים אי אפשר להכניס בדרך אגב. השאלה שנשארה פתוחה, היא לגבי הסימון המודגש.

אנחנו לא מוכנים לזה כרגע.

האם אתם תבואו בפעם הבאה עם הבנה?

אנחנו היינו רוצים שתהיה רביזיה מלאה. כל דבר כזה פירושו מיליונים של שינויי אריזות. כל הדברים צריכים לבוא פעם אחת בבת אחת. אם עוזבים את הרטריטול, אז זה כלום. מי שמשתמש בו יסמן אפס במקום 2.4. זו לא הבעיה. מבחינת ההדגשה והוספת הסוכרים, זה משהו אחר. כל דבר כזה פירושו עלות של עשרות מיליוני שקלים לתעשייה. אי אפשר לבוא כל פעם בדרישה לתקן סעיף אחד בתקנות.

זה תלוי ברוח הדברים. אתה אומר שצריך לצפות מראש.

יש את הנושא של סיבים תזונתיים, שצריך להגדיר אותם וכמה קלוריות הם תורמים. האיחוד האירופי מתקדם בזה. אני בעד. אנחנו הצענו למשרד הבריאות, שיצרף מומחים מהתעשייה ונעבוד ביחד.

האם אתם לא עובדים ביחד?

לצערנו, לא. הצענו את זה בלי תשלום.

אז אולי נעביר חקיקה שתעבדו ביחד.

הלוואי. אני אקדם את זה בברכה. אנחנו היינו אצל איתמר גרוטו, וסיכמנו שנביא מומחים משלנו ונקדם את הדברים.

אתם יושבים בוועדות.

את לא מכירה את מה שקורה.

סעיף 5 עוסק באופן הסימון:" 5א. הסימון התזונתי ייעשה על אריזת המזון במקום בולט לעין בתוך מסגרת, בצורת טבלה, בנוסח בעברית ובסדר כמצוין בתוספת הראשונה". לעניין ההדגשה, יכול להיות שזה לא רק לסוכרים אלא לכלל הסימון.

לא. ההתייחסות היתה לסימון של סוכרים ושומנים.

בארצות הברית יש להם דוגמא לסימון התזונתי.

האם אתם יכולים לשבת ביניכם, ובמהלך השבוע הקרוב להעביר לנו תשובה לגבי זה?

אני לא יכול להתחייב. מדובר בהרבה דברים. התקנה הזו משפיעה על כל האריזה.

ברור, אבל אם אנחנו כבר מתייחסים לנושא הסימון חבל שזה יתגלגל ושוב ייפתח בתור נושא חדש.

נשב עם משרד הבריאות, ונראה איפה אפשר לשלב את זה.

כמה אתם צריכים, שבועיים?

אני לא חושב.

אני לא חושבת שהנושא הזה הוא כל כך פשוט. זה לא רק עניין של אופן הסימון. ברגע שאתה מדגיש רכיבי סימון, אתה מעביר מסר. אני הייתי רוצה להסתכל על זה ברמה היותר כללית. יש לנו את תוכנית 2020- אנטי השמנה, וכל הנושאים קשורים ומשולבים אחד בשני.

היום יש כל מיני סמלים שרוצים לשים על האריזות.

כלומר, שני הצדדים לא רוצים התייחסות לסימון כרגע.

בהחלט.

אני רוצה לומר משהו בשביל לחזק את זה. לפני כמה שבועות היה פה דיון בנושא של סימון נתרן. אנחנו יכולים לומר, שאנחנו רוצים שגם הנתרן יהיה מודגש. אסור להוציא דברים מהקשרם. לכן, אני מדגיש את מה שענת אמרה קודם.

כאשר מוכרים בורקס, איך מסמנים את זה?

כותבים: טעים.

נתחיל לקרוא את הנוסח.

אנחנו נקריא נוסח, שבמהות שלו הוא לא שונה ממה שהעלינו לאתר של הוועדה.

תקנות בריאות הציבור

בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג- 1983, באישור שר הבריאות, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת ולפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 , אני מתקין תקנות אלה:

(1) בתקנה 1 לתקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשנ"ג - 1993 4 (להלן – התקנות העיקריות), אחרי הגדרת "דגים", יבוא:

""חומצות שומן טראנס" – חומצות שומן בלתי רוויות המכילות פחמן הנמצא בקשר כפול אחד או יותר; הקשרים הכפולים אינם מצומדים (Non-Conjugated) זה לזה, מופרדים על ידי קבוצה מתילנית אחת לפחות; חומצות השומן הן בעלות מבנה המכונה טראנס שבו כל מימן נמצא בצד מנוגד במרחב;"

(2) אחרי הגדרת "המנהל", יבוא:

""מעבדה מוכרת" – מעבדה שהכיר בה המנהל לעניין תקנות אלה."

כאן אנחנו צריכים להחליט לגבי צמד המילים: לא מוצמדים.

קודם כל נתקן את זה ללא מוצמדים במקום לא צמודים. אני בעד להכניס את הביטוי NON-Conjugated למען הסר ספק.

אז החלפנו את הצמודים למצומדים, והוספנו בסוגריים NON-Conjugated. אני ממשיך לקרוא תקנה 2:

2. תיקון תקנה 3:

א) בתקנה 3 (ג) לתקנות העיקריות-
(1) במקום "4.5%" יבוא "2%";

(2) במקום "יסומנו גם תכולת הכולסטרול בו ואחוז חומצות שומן רוויות", יבוא "יסומנו גם התכולה של חומצות שומן רוויות, חומצות שומן טראנס וכולסטרול בו (להלן- רכיבי השומן)".

(3) בסופה יבוא:

"ואולם -

(1) אם תכולת חומצות השומן הרוויות אינה עולה על 0.1 גרם ב -

100 גרם, יסומנו לצד רכיב שומן זה המלים פחות מ – 0.1 גרם או

0.1 גרם, לפי העניין;

(2) אם תכולת חומצות שומן טראנס אינה עולה על 0.5 גרם ב-100 גרם, יסומנו לצד רכיב שומן זה המלים פחות מ- 0.5 גרם או 0.5 גרם, לפי העניין;

(3) אם תכולת הכולסטרול אינה עולה על 2.5 מיליגרם ב- 100 גרם, יסומנו לצד רכיב שומן זה המלים פחות מ-2.5 מיליגרם או 2.5 מיליגרם, לפי העניין."
(א) בתקנה 3 (ג) לתקנות העיקריות-
(1) במקום "4.5%" יבוא "2%";

(2) במקום "יסומנו גם תכולת הכולסטרול בו ואחוז חומצות שומן רוויות", יבוא "יסומנו גם התכולה של חומצות שומן רוויות, חומצות שומן טראנס וכולסטרול בו (להלן- רכיבי השומן)".

(3) בסופה יבוא:

"ואולם -

(1) אם תכולת חומצות השומן הרוויות אינה עולה על 0.1 גרם ב -

100 גרם, יסומנו לצד רכיב שומן זה המלים פחות מ – 0.1 גרם או

0.1 גרם, לפי העניין;

(2) אם תכולת חומצות שומן טראנס אינה עולה על 0.5 גרם ב-100 גרם, יסומנו לצד רכיב שומן זה המלים פחות מ- 0.5 גרם או 0.5 גרם, לפי העניין;

(3) אם תכולת הכולסטרול אינה עולה על 2.5 מיליגרם ב- 100 גרם, יסומנו לצד רכיב שומן זה המלים פחות מ-2.5 מיליגרם או 2.5 מיליגרם, לפי העניין."
(ב) אחרי תקנה 3 (ג) לתקנות העיקריות, יבוא:

" (ג1) מזון המכיל בהרכבו שומנים בשיעור שאינו עולה על 2% במשקל, וסימון המזון כולל התייחסות לתכולה של אחד או יותר מרכיבי השומן, יכלול הסימון התזונתי את שיעורם של כל רכיבי השומן, כמפורט בתקנה 3 (ג)."

3. במקום תקנה 8 לתקנות העיקריות, יבוא:

"בדיקות מעבדה

8. המנהל רשאי לדרוש ביצוע בדיקות במעבדה מוכרת לצורך בדיקת סימון המזון לפי תקנות אלה;

יצרן או יבואן של מצרך מזון, לפי העניין, ישא בהוצאות הבדיקה וישלמן במישרין למעבדה המוכרת, וזאת בין אם נטל בעצמו את הדגימה לפי דרישת המנהל, ובין אם זו ניטלה בידי המפקח.

אני רוצה להבהיר, שהסעיף הזה משמעו לא בדיקות שגרה שמשרד הבריאות רוצה לעשות, אלא רק במקרים שמתעורר חשד שיש סימון לא נכון מלכתחילה, אין התאמה למה שהוצג למשרד הבריאות. הסעיף הזה אמור לענות על המקרים האלה ולא כשגרה.

יש לי הערה. במקום "מזון" כתוב "מזון ארוז מראש".

זה יהיה "מזון".

התקנות מדברות על "מזון".

זה יישאר "מזון" בנוסח של משרד הבריאות.

קורא את תיקון התוספת הראשונה: 4. התוספת הראשונה, במקום חלק ב' לתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, יבוא:

"חלק ב'

סך השומנים (גר') fats (gr.) Total

חומצות שומן רוויות (גר')* Saturated Fatty Acids (gr.)*

חומצות שומן טראנס (גר') Trans Fatty Acids (gr.)

כולסטרול (מ"ג) Cholesterol (mg.)
5. תחילתן של תקנות אלה שנה וחצי מיום פרסומן.

אנחנו עוברים להצבעה.

ה צ ב ע ה

בעד – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנות אושרו

יישר כוח על סימון הטראנס. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40