PAGE
24
ועדת הפנים והגנת הסביבה

25.1.2010

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 140

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, י' בשבט התש"ע (25 בינואר, 2010), שעה 11:30

תקנות בריאות העם (תקנות איכות מי קולחים), התשס"ט-2009

חברי הוועדה: דוד אזולאי - היו"ר

טלב אלסאנע

דב חנין

אברהם זילברמן
– מנהל אגף קולחין, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אלון זסק
– אגף מים ונחלים, המשרד להגנת הסביבה

מיכל גולדברג

– לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

ד"ר ישעיהו בר-אור
– מדען ראשי, המשרד להגנת הסביבה

עו"ד אילנה מישר
– משרד הבריאות

דוד וינברג

– מהנדס ארצי תכנון וקולחין, משרד הבריאות

שלום גולדברגר

– מהנדס ראשי ארצי, בריאות הסביבה, משרד הבריאות

נח הקר


– רפרנט מים באגף התקציבים, משרד האוצר

רוני טלמור

– מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

זאב אחיפז

– מנהל אגף תפעול, רשות המים

שרה אלחנני

– מנהלת אגף איכות מים, רשות המים

עו"ד רועי גולדשטיין
– לשכה משפטית, משרד התשתיות הלאומיות

עו"ד כפיר כהן

– מרכז השלטון המקומי

ברכה לימוני-רליס
– מנהלת יחידת איכות המים, חברת "מקורות"

אלון שוורצברג

– כלכלן, חברת "מקורות"

שרית כספי אורון
– מומחית למים, אגודת "אדם טבע ודין"

עו"ד נעמה אלעד

– אגודת "אדם טבע ודין"

דבורה פורמן

– אגודת "אדם טבע ודין"

מוטי פלדלייט

– ארגון עובדי המים

דליה טל

– עמותת "צלול"

עזר פישלר

– סמנכ"ל עמותת "צלול"

עו"ד קובי בר לב

– התאחדות התעשיינים

יורם תמרי

– אחראי על תא המים, התאחדות חקלאי ישראל

עופר שמש

תומר רוזנר

ורד קירן

יפה שפירא

עדי צחר - חבר המתרגמים בע"מ
תקנות בריאות העם (תקנות איכות מי קולחים), התשס"ט-2009

צהריים טובים לכולם, אני פותח את דיוני וועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום תקנות בריאות העם, תקני איכות מי קולחים, תשס"ט 2009. את התקנות קיבלנו מהמשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. אבקש שנציגי המשרד להגנת הסביבה יציגו את התקנות, ולאחר מכן, אם נציגי משרד הבריאות ירצו, הם יוכלו להוסיף.

אני נציג המשרד להגנת הסביבה. אני חושב שיום זה הוא יום חשוב לנושאי הגנת הסביבה בישראל, ואולי אף מעבר לישראל. זאת מפני שאנו נעסוק בנושא שאין דומה לו בעולם מבחינת ההיקף, היסודיות ומספר הפרמטרים הנבדקים לאיכות קולחין, שנועדה לשמש להשקיה בהיקף גדול כתחליף למים שפירים נוכח מצוקת המים במדינה, למגוון רחב מאד של גידולים חקלאיים. כל זאת, באופן שמבטיח את בריאות הציבור, מונע זיהום סביבתי וזיהום מי תהום ומפגעים סביבתיים אחרים כמו ריח. גם במקרים בהם אין אפשרות או צורך בהשקיה חקלאית, יש התייחסות מפורטת בתקנות לאפשרות להזרים את הקולחים לסביבה.

התקנות עברו דרך ארוכה. הן מחליפות דרישות קודמות לאיכות מי קולחין שנקבעו על ידי משרד הבריאות בשנת 1992, הידועות בכינוי "תקנות עשרים שלושים". אלו תקנות שזמנן עבר, ונוצר צורך להחליף אותן. בשנת 2000 קיבלה הממשלה הצעה שהוגשה על ידי המשרד להגנת הסביבה ורשות המים לשורת אמצעים לשיפור מצב משק המים הישראלי. בהחלטת הממשלה דובר גם על כניסה לעידן ההתפלה בהיקפים גדולים של מאות מיליוני קוב. דובר גם על הרחבת היקף השימוש בקולחים – לרבות הקמת תשתיות כמו מתקני טיהור שפכים, וגם הקמת רשת מאגרי קולחים. חלק אינטגראלי מההחלטה היה הקמת צוות שנקרא "וועדת ענבר" על שם הסמנכ"ל דאז במשרד להגנת הסביבה. היו שותפים בצוות שורה ארוכה של משרדי ממשלה הנוגעים בדבר.

החלטות ממשלה נוספות משנת 2005 נגעו לנושאים נוספים כמו מחיר הקולחים המטוהרים האיכותיים. החלטת ממשלה אחרת אימצה הצעה של וועדת משנה של "וועדת ענבר" שעסקה בערכים המרביים של מזהמים בקולחים שמיועדים להשקיה בלתי מוגבלת או לסילוק לסביבה. לאחר מכן נדרשה עבודה רבה מקצועית של משרדי ממשלה וגופים אחרים רבים מאוד על מנת להפוך את אותה הצעה פשטנית בעלת שלושים ושישה פרמטרים ושלושים ושישה ערכים מרביים להצעה מפורטת יותר העוסקת גם בתקנות. נושא מהותי הוא התייעצות עם המשרדים השונים האחרים.

האם יש מדינות אחרות בעולם בהן משתמשים במים מותפלים לצרכים חקלאיים?

במדינת ישראל קיים כבר עשרים וחמש שנים מערך מפותח וגדול שמטפל בשפכי גוש דן, הממוקם במערב ראשון לציון. אותם קולחים עוברים טיהור, לאחר מכן סינון, ומחלחלים למי התהום. לאחר שהייה שם במשך שנה, השאיבה מפיקה מים צלולים וחסרי ריח שעומדים בתקני איכות מי שתייה. כמובן שהמים לא מוזרמים כמי שתייה, אך הם עומדים באיכויות הנדרשות להשקיה חקלאית. בישראל אין התפלה של קולחים.


גם בעולם כולו אין תהליכי התפלה של מי קולחים. יש מערכים ניסיוניים להתפלת קולחים. יש מתקנים קטנים בהם תהליכי הטיהור הטכנולוגיים דומים אך לא זהים להתפלה. כלומר, איכות הקולחים המופקת אינה זהה לאיכות המתקבלת מהתפלת מי ים. כיום לא מקובל להעביר קולחים להתפלה במתקנים שיש להם ערך יישומי.


בעניין התיאום הבין-משרדי על התקנות, משרד הבריאות הוא שותף שלנו בהגשת התקנות. מעבר לכך, רשות המים ומשרד החקלאות נתנו את הסכמתם לתקנות. כן עשו משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי, וכן הלאה.

אני נציג משרד הבריאות, מהנדס ראשי לבריאות הסביבה במשרד. אנו שותפים לדרך הגשת התקנות מתחילת התהליך. משרד הבריאות אחראי מתוקף "תקנת בריאות העם" על איכות מים לשימושים שונים, כמו מי השתייה וגם על איכות מי הקולחין לשימושים שונים, וכאשר מדובר בהשקיה חקלאית יש לנו את הסכמות לקבוע את תקני האיכות. כבר משנות השמונים משרד הבריאות פועל בנושא, למשל "כללי בריאות העם" משנת 1981 בנושא טיהור מי שופכין המיועדים להשקיה. משנת 1992 ישנן תקנות לטיהור מתקני טיהור השפכים.

אני רוצה להבהיר שמדובר בשני סוגי תקנות – האחד מטיל את החובה לטיהור השפכים, והשני מטיל את החובה על המשתמש במי השפכים המטוהרים. השימוש דורש קבלת היתר שנתי, חובות השימוש למשל מחייבות את בעל החלקה לקבל אישור השקיה לכל סוג מטע שברשותו. אדם לא יכול להשתמש במי הקולחים ללא קבלת היתר ממשרד הבריאות. כללי אותו היתר שימוש לא מופיעים בתקנות איכות מי הקולחים בהן אנחנו עוסקים היום.


מטבע הדברים, הידע הולך ומצטבר והיכולות גדלות, כולל היכולת הכלכלית לשאת בנטל. התקנים המוצגים כאן היום מחמירים הרבה יותר מהתקנים שקיימים כיום במדינת ישראל. אנו חושבים שיפה שעה אחת קודם לקדם את הנושא.

אנו ניגש להקראת התקנון. אני מציע שנעבור על הנוסח המוסכם, ובסוף ההקראה מי שירצה יוכל להעיר.

התקנות התקבלו בוועדת הפנים והגנת הסביבה בחודש יוני בשנת 2009 על ידי שר הבריאות וראש הממשלה והשר להגנת הסביבה. בעקבות קבלת אותו נוסח, שעורר צורך להבהרות רבות, צוות הוועדה קיים מספר רב של ישיבות עם כל הגורמים המעורבים, בראשם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. כל הגורמים המעורבים גילו נכונות רבה לקבל את ההערות שהוצגו, ויש לציין לטובה את שיתוף הפעולה בנושא מצד כל הגורמים המעורבים.


בעקבות הישיבות שהתקיימו בין החודשים יולי ודצמבר אשתקד, גובש נוסח אחר מהנוסח המקורי, שאינו שונה במהותו מהנוסח המקורי. הנוסח המונח לפנינו מוסכם על כל גורמי הממשלה המעורבים, וייתכן שיועלו היום עוד הערות מפי גורמים שלא היו מעורבים בתיקונו. אני מציע שגברת ורד קינן תקריא את הנוסח מתחילתו עד סופו ואז נשמע את ההערות.

" תקנות בריאות העם והמים (תקני איכות מי קולחין), התש"ע – 2010.

בתוקף סמכויות שר הבריאות לפי סעיפים 62ב(ב) ו- 65א לפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – הפקודה), בהתייעצות עם שר החקלאות וסעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968 (להלן - חוק רישוי עסקים), וסמכויות השר להגנת הסביבה לפי סעיפים 20ד(א)(2) ו- 20יג(א) לחוק המים, התשי"ט –1959 (להלן - חוק המים), בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, וסעיף 10א לחוק רישוי עסקים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), אנו מתקינים תקנות אלה:

1. מטרת תקנות אלה להגן על בריאות הציבור, למנוע זיהום מקורות מים משפכים ומי קולחין, לאפשר ניצול חוזר של מי קולחין כמקור מים, להגן על הסביבה, לרבות על מערכות אקולוגיות והמגוון הביולוגי, הקרקע וגידולים חקלאיים, והכול בין היתר באמצעות הטלת חיובים וקביעת הוראות בהתאם להוראות תקנות אלה.

2. בתקנות אלה -

"אתרי האינטרנט" – אתרי האינטרנט של משרד הבריאות, של המשרד להגנת הסביבה ושל רשות המים;

"דוגם מוסמך" - מי שעבר הכשרה לדיגום שפכים ומי קולחין והשתלמויות מעת לעת, במתכונת שהורו ממונה סביבה או ממונה בריאות;

"דיגום חטף" – דיגום רגעי (grab sampling) על-פי הספר;

"דיגום מורכב יומי" – דיגום, פרופורציונאלי לספיקת הקולחין, המתבצע על ידי איסוף דגימות, בתדירות של אחת לשעה לפחות, במשך 24 שעות רצופות, כאשר כל דגימה נאספת לכלי מקורר נפרד, ואשר בסיומו מצורפות הדגימות לכלי איסוף מקורר יחיד או כאשר איסוף כל הדגימות נעשה לכלי מקורר אחד;

"ממונה בריאות" – עובד משרד הבריאות שמונה על ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
"ממונה סביבה" – עובד המשרד להגנת הסביבה שמונה על ידי המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן;

"הממונים" - ממונה בריאות וממונה סביבה, כאשר הם מוסמכים לפעול יחד לפי תקנה מתקנות אלה;

"הספר" - המהדורה האחרונה של הספר Standard Methods for the Examination of Water and Wastewater, בעריכת ובהוצאת American Public Health Association, American Water Works Association, Water Environment Federation, שעותק ממנו מצוי בספריה לרפואה ציבורית ע"ש ד"ר זימן במשרד הבריאות, ירושלים, ובאגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה, ירושלים, וזמין לעיון הציבור בשעות העבודה;

"התוספות" – התוספות הראשונה, השנייה והשלישית;

"השקיה חקלאית" – השקיה חקלאית ללא מגבלות והשקיה חקלאית מוגבלת;

"השקיה חקלאית ללא מגבלות"– השקיה למטרה חקלאית לרבות גינון, ללא מגבלות על סוג הגידול המושקה;
"השקיה חקלאית מוגבלת" – השקיה למטרה חקלאית עם מגבלות על סוג הגידול החקלאי המושקה לפי סעיפים 5 ו-6 לכללי בריאות העם (טיהור מי שופכין המיועדים להשקיה), התשמ"א-1981;

"יצרן שפכים" – רשות מקומית או מפעל;

"יצרן שפכים גדול" – יצרן שפכים אשר עומס המזהמים בשפכיו, בכניסה למיתקן טיהור שפכים, גדול מעומס של 5,000 נפש או מ- 300 ק"ג צח"ב ליום ו- 500 ק"ג צח"כ ליום, בהתאם לדו"ח השנתי אשר הגיש לפי תקנה 12(ב), או לפי החלטת ממונה סביבה בהתייעצות עם ממונה בריאות אם לא הגיש דו"ח שנתי כאמור;

"יצרן שפכים קטן" – יצרן שפכים אשר עומס המזהמים בשפכיו קטן מעומס שווה ערך של 5,000 נפש או מ-300 ק"ג צח"ב ליום ו-500 ק"ג צח"כ ליום, בהתאם לדו"ח השנתי אשר הגיש לפי תקנה 12(ב), או לפי החלטת ממונה סביבה בהתייעצות עם ממונה בריאות אם לא הגיש דו"ח שנתי כאמור;
"מי אספקה" – מים המסופקים ליצרן שפכים מכל מקור מים;
"מי קולחין" או "קולחין" – שפכים שטוהרו במט"ש לפי הוראות תקנות אלה;

"מיתקן טיהור שפכים" או "מט"ש" - מיתקן לטיפול בשפכים, לרבות כל מאגר שהחליטו עליו הממונים בהסכמת מנהל רשות המים, אמצעי, או תהליך טיפול נוסף, אשר מיועד להפחתת ריכוז המזהמים שבשפכים;
"מט"ש גדול" - מט"ש שאליו נכנסת ספיקה יומית ממוצעת שוות ערך לעומס הגדול מעומס של 5,000 נפש או מ-300 ק"ג צח"ב ליום ו-500 ק"ג צח"כ ליום, בהתאם לדו"ח השנתי אשר הגיש לפי תקנה 12(ב), או לפי החלטת ממונה סביבה בהתייעצות עם ממונה בריאות אם לא הגיש דו"ח שנתי כאמור;

"מט"ש קטן" - מט"ש שאליו נכנסת ספיקה יומית ממוצעת שוות ערך לעומס הקטן מעומס של 5,000 נפש או מ-300 ק"ג צח"ב ליום ו-500 ק"ג צח"כ ליום, בהתאם לדו"ח השנתי אשר הגיש לפי תקנה 12(ב), או לפי החלטת ממונה סביבה בהתייעצות עם ממונה בריאות אם לא הגיש דו"ח שנתי כאמור;

"מנהל רשות המים" – מנהל רשות המים שמונה לפי סעיף 124יט לחוק המים או מי מטעמו;
"מעבדה מוכרת" - מעבדה שהכיר בה המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו, לביצוע בדיקות המנויות בתוספות ובתוספת החמישית, כולן או מקצתן;
"מעבדה מוסמכת" – מעבדה כמשמעותה בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997, שהוסמכה לבצע את הבדיקות המנויות בתוספות ובתוספת החמישית, כולן או מקצתן;
"מערכת ביוב" - מערכת המשמשת לאיסוף שפכים והזרמתם למתקן טיהור שפכים;

(1) בעל רישיון עסק, כמשמעותו בחוק רישוי עסקים, של מט"ש או מי שמוטלת עליו חובה לקבל רישיון כאמור;
(2) אדם שבבעלותו, בהחזקתו, בהשגחתו או בפיקוחו פועל מט"ש;
"מפעל" - מי שמרחיק שפכים שלא באמצעות מערכת הביוב של רשות מקומית;
"מקור מים" – כהגדרתו בסעיף 20א לחוק המים;

"ניטור" – לרבות דיגום, בדיקה, פענוח תוצאות ודיווח, לפי העניין;

"ספק מי קולחין" – מי שמספק לאחר מי קולחין, בין אם הוא קיבל אותם ובין אם הוא טיהר אותם;

"פרמטר" – חומר, אורגניזם או תכונה המשמשים מדד לאיכות שפכים או מי קולחין;
"צח"ב" - צריכת חמצן ביוכימית כללית (BOD) בהדגרה של 5 ימים בטמפרטורה של 20 מעלות צלזיוס;
"צח"כ" - צריכת חמצן כימית כללית (COD);
"רשות מקומית" –עירייה, מועצה מקומית, מועצה אזורית או ועד מקומי הנמצא בתחומה, איגוד ערים, אגודות מים או חברה כהגדרתה בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, לפי העניין;
"רשות המים" – הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוקמה לפי סעיף 124יא לחוק המים
"שפכים" – פסולת המורחקת בהזרמה או פסולת נוזלית, לרבות מוצקים בתרחיף ומוצקים מומסים.

3.

(א) יצרן שפכים יטהר את שפכיו, למעט תמלחת המוזרמת לים לפי היתר כדין, בכל עת, על ידי הזרמת השפכים למט"ש או במט"ש המופעל על ידיו, והכול בהתאם להוראות תקנות אלה. אולם אין בהזרמת השפכים למט"ש כדי לגרוע מאחריות יצרן השפכים לטיהור השפכים לערכים לפי תקנות אלה.

(ב) יצרן שפכים ימנע הזרמת שפכים למערכת הביוב אם איכות השפכים אינה מאפשרת למט"ש לטהר אותם לערכים לפי תקנות אלה.

(ג) יצרן שפכים המזרים את שפכיו למט"ש יפקח על פעולת המט"ש והמפעיל, ויוודא כי הקולחין טוהרו לערכים לפי תקנות אלה.

4.

(א) מפעיל יטהר בכל עת את השפכים באופן יעיל ואמין, ויבטיח כי איכותם לא תחרוג, לגבי כל פרמטר, מהערכים כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) קולחין המיועדים להשקיה חקלאית ללא מגבלות – הערכים המפורטים בטור "השקיה חקלאית ללא מגבלות" שבתוספת הראשונה; הייתה ההשקיה החקלאית באזורים הנקובים בתוספת השנייה, לפי גבולותיהם כמסומן בתוספת הרביעית – הערכים המפורטים בתוספת השנייה לכל אזור, לפי העניין;
(2) במט"ש קטן שהקולחין שלו מיועדים להשקיה חקלאית מוגבלת – הערכים המפורטים בטור "השקיה חקלאית מוגבלת" בתוספת השלישית;
(3) קולחין אשר אינם מיועדים להשקיה חקלאית –
(1) במט"ש גדול – הערכים המפורטים בטור "האיכות הנדרשת להזרמה לנחלים" שבתוספת הראשונה;
(2) במט"ש קטן – הערכים המפורטים בטור "האיכות הנדרשת להזרמה לנחלים" שבתוספת השלישית;
(ב) מפעיל יטפל בשפכים, בכל עת, תוך שימוש בטכניקה המיטבית הזמינה, אשר תכלול, בין השאר, סינון וחיטוי או אמצעי טכנולוגי שווה ערך.
(ג) בלי לגרוע מחובותיו לפי תקנות משנה (א) ו- (ב), לא יזרים מפעיל קולחין ממט"ש, אם יש לו יסוד סביר להניח כי הקולחין עלולים לגרום זיהום של הסביבה, מקורות מים או סכנה לבריאות הציבור;

(ד) על אף האמור בתוספות, מפעיל יבטיח כי ערכי המלחים במי קולחין יהיו –
(1) ערך הכלוריד לא יעלה על 80 מג"ל מעל ריכוזו שבמי האספקה;
(2) ערך הבורון לא יעלה על 0.2 מג"ל מעל ריכוזו שבמי האספקה;

(3) ערך הנתרן לא יעלה על 60 מג"ל מעל ריכוזו שבמי האספקה.
לעניין תקנת משנה זו, ריכוז במי אספקה - הריכוז הממוצע המשוקלל במי האספקה שסופקו ליצרני השפכים המזרימים את שפכיהם למט"ש, כפי שנמדדו במהלך 12 חודשים שקדמו להזרמה.

(ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יהיה מפעיל אחראי לאיכות הקולחין, אם החריגה באיכות הקולחין הייתה לגבי ערכים הקבועים בתוספות הראשונה והשלישית בקבוצה ב' ו- ג' למעט: שמן מינראלי, חמצן מומס, pH וכלור, והוא הוכיח שלא ניתן לטפל בהם בטכניקה המיטבית הזמינה וכי עשה כל שביכולתו על מנת למנוע קליטת שפכים במט"ש, אשר הביאו לחריגה כאמור.

5.

(א) מוקמת ועדת חריגים לעניין תקנות אלה, שחברים בה ממונה סביבה, ממונה בריאות ומנהל רשות המים.
(ב) סדרי עבודתה של ועדת החריגים יהיו כדלהלן -
(1) דיוני הועדה יתקיימו בפומבי;
(2) לדיוני הוועדה יוזמן המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר או מי מטעמו שהוסמך לכך על ידו מבין עובדי משרדו (להלן – מנכ"ל חקלאות).

(3) בדיוני הועדה ינוהל פרוטוקול אשר ישקף נאמנה את מהלך הדיון;

(4) החלטות ועדת החריגים יהיו מנומקות;
(5) כל מסמך אשר יוגש לועדת החריגים וישמש אותה לצורך החלטתה יהיה פתוח לעיון הציבור;

(6) החלטות ועדת החריגים ימסרו למבקש, ליצרן השפכים ולמפעיל, לפי העניין, ויפורסמו באתרי האינטרנט;
(7) בכל עניין אחר, יהיו סדרי עבודתה כפי שתקבע;
(ג) הודעה על הרכבה של ועדת החריגים, תפורסם באתרי האינטרנט.

(ד) אי פרסום של הוראות ועדת חריגים בעניין החמרה או הקלת ערך או דו"חות באתרי האינטרנט, אין בו כדי לגרוע מחובת יצרן שפכים, מפעיל או משתמש במי קולחין, לפי העניין, לפעול כאמור בתקנות אלה.

6.

(א) שוכנעה ועדת חריגים, לאחר שניתנה ליצרן שפכים ולמפעיל, לפי העניין, הזדמנות לטעון טענותיו, כי קיים חשש ממשי לזיהום מקורות מים או לפגיעה בבריאות הציבור או למפגע סביבתי, או לפגיעה בקרקע או בגידולים חקלאיים, ממי קולחין, אף שאיכותם אינה חורגת מהערכים המפורטים בתוספות, רשאית היא להורות על ערך מחמיר יותר לכל פרמטר, על הוספת פרמטרים או על ניטורם של פרמטרים נוספים במי הקולחין, ורשאית היא לתחום הוראתה בזמן ובתנאים.

(ב) הוראה כאמור בתקנת משנה (א) לגבי מי קולחין המסולקים בהשקיה חקלאית, תינתן בהתייעצות עם מנכ"ל חקלאות.

(ג) על אף האמור בתוספת החמישית, רשאית וועדת החריגים, לתקופה ובתנאים שתורה, לבקשת יצרן שפכים או מפעיל או משיקולי בריאות הציבור, הגנה על הסביבה או שמירה על מקורות המים, לקבוע תדירות דיגום ובדיקה שונה מהאמור בה, בהתחשב בין היתר, בגודל מתקן טיהור השפכים והשימוש המיועד במי קולחין ורגישותו, אולם הקלה בדרישות במקרה של מי קולחין המסולקים בהשקיה חקלאית לא תינתן, אלא בהסכמת מנכ"ל חקלאות.

7.

(א) על פי בקשה בכתב מנומקת של יצרן שפכים, מפעיל או משתמש במי קולחין, הנתמכת בחוות דעת מקצועית אשר נערכה על ידי מומחה בתחום הרלבנטי, רשאית ועדת החריגים, להתיר לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, ליצרן שפכים ולמפעיל להזרים מי קולחין בערכים מקלים מן הערכים המפורטים בתוספות, ובלבד ששוכנעה כי ההקלה לא תגרום לזיהום מקורות מים, לפגיעה בבריאות הציבור או למפגע סביבתי או לפגיעה בקרקע או בגידולים חקלאיים; ועדת החריגים רשאית להתנות את ההיתר בתנאים.

(ב) הוראה כאמור בתקנת משנה (א) לגבי מי קולחין המסולקים בהשקיה חקלאית, תינתן בהסכמת מנכ"ל חקלאות.

(ג) על אף האמור בתקנה 4(ד), שוכנעה ועדת החריגים על פי בקשה מנומקת בכתב, הנתמכת בחוות דעת מקצועית אשר נערכה על ידי מומחה בתחום הרלבנטי, של יצרן שפכים, מפעיל או משתמש במי קולחין, כי יצרן שפכים נקט כל האמצעים המיטביים להקטנת ריכוזי מלחים בשפכים, ובין היתר לפי תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים) התשס"ג–2003, ותקנות המים (מניעת זיהום מים) (איסור הזרמת תמלחת למקורות מים) התשנ"ח–1998, רשאית הועדה להתיר לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, הקלה בערכים המרביים והממוצעים של כלוריד ונתרן, ואולם במקרה שההקלה היא למי קולחין בעלי ריכוזים הגבוהים מהערך המרבי הממוצע של כלורידים או נתרן הקבועים בתוספות, אשר מסולקים בהשקיה חקלאית, טעונה ההקלה הסכמת מנכ"ל חקלאות.
(ד) מי קולחין בעלי ריכוז כלורידים הגבוה מ-350 מג"ל או ריכוז נתרן הגבוה מ-250 מג"ל, לא ישמשו להשקיה חקלאית אלא באישור מנכ"ל חקלאות ולגידולים שאישר, ובכל מקרה הם לא יוגדרו כמי קולחין באיכות להשקיה חקלאית ללא מגבלות.
(ה) יצרן השפכים ומפעיל, לפי העניין, יודיעו על החלטה על הקלה כאמור בתקנות משנה (א) ו- (ג) לספק מי קולחין ולמשתמש במי קולחין.

8.

(1) ינקוט בכל האמצעים הסבירים למניעת הרעה באיכות מי קולחין שברשותו;

(2) לא יגרום ולא ירשה לאחר לגרום, חריגה מהערכים הקבועים לפי תקנות אלה.

9.

מבלי לגרוע מהוראות תקנות אלה ומהוראות כל דין, יצרן שפכים ומפעיל לא יסלקו קולחין אלא בהתקיים תנאים אלה:

(א) בהשקיה חקלאית -
(1) בידי המשתמש והמפעיל היתר או אישור, לפי העניין, לפי סעיף 65א לפקודה והכללים האמורים שם;
(2) למשתמש במי קולחין יש הקצאה כדין לפי חוק המים.
(ב) בסילוק על ידי הזרמה לנחל – ניתן צו הרשאה לפי חוק המים ובהתאם לתנאיו;

(ג) בסילוק לכל מטרה כלכלית אחרת –
(1) בידי המשתמש אישור לאותו שימוש במי קולחין מאת ממונה בריאות, והוא פועל בהתאם לתנאי האישור;
(2) למפעיל ולמשתמש במי קולחין יש הקצאה כדין לפי חוק המים.

10.

(א) יצרן שפכים יכין תוכנית לניטור ובקרה על איכות וכמות השפכים המוזרמים על ידו למט"ש ויגישה לאישור ממונה סביבה לא יאוחר מ-90 יום לפני התחלת הזרמת השפכים למט"ש, יבצעה ויעדכנה מעת לעת בהתאם לצורך, ואם אושרה בתנאים, יבצעה בכפוף לתנאים כאמור; תכנית של יצרן שפכים, תכלול הוראות לניטור ופיקוח, לפי העניין, על מזרימי שפכים למערכותיו ששפכיהם עלולים לגרום נזק לתהליך הטיפול בשפכים ולהשפיע על איכות מי הקולחין של המט"ש או הבוצה הנוצרת במט"ש.

(ב) יצרן שפכים יכין תוכנית לניטור בורון, נתרן, כלוריד ומוליכות חשמלית במי האספקה שלו ויגישה לאישור ממונה סביבה לא יאוחר מ-90 יום לפני התחלת הזרמת השפכים למט"ש ויבצעה, ואם אושרה בתנאים, יבצעה בכפוף לתנאים כאמור.

(ג) לעניין תקנה זו, ייתן ממונה סביבה החלטתו בהתייעצות עם ממונה בריאות.

11.

(א) מפעיל ידגום מי קולחין, באמצעות דוגם מוסמך, ביציאה ממיתקן טיהור שפכים וינטר אותם לפי הנדרש בתוספת החמישית, בתדירות שלא תפחת מהמפורט בחלק א' בתוספת החמישית אם היו מי הקולחין מסולקים בהשקיה חקלאית, ולפי חלק ב' בתוספת החמישית, אם אינם מסולקים להשקיה חקלאית.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מפעיל מט"ש קטן שהקולחין שלו מיועדים להשקיה חקלאית ללא מגבלות, ינטר צח"ב ומוצקים מרחפים (TSS) בקולחין בתדירות הנדרשת ממט"ש גדול בחלק א' של התוספת החמישית.
(ג) דיגום, למעט באמצעות מכשירי ניטור רציף, יכול שיבוצע בכל יום פרט לימים שישי, שבת, וראשון, אלא אם כן התיר אחרת ממונה סביבה, בהתייעצות עם ממונה בריאות.

(ד) מפעיל מט"ש גדול יתקין ויפעיל מכשירי ניטור רציפים, רשם ואוגר נתונים, אשר יפעלו בכל עת ואשר יעבירו נתונים מקוונים על כמות ואיכות מי קולחין אל יצרני השפכים אשר שפכיהם מטופלים באותו מט"ש.
(ה) מכשירי הניטור כאמור בתקנת משנה (ד) ימדדו את הפרמטרים שלהלן בנקודת היציאה מהמט"ש:
(1) ספיקה, ערך הגבה, עכירות, חמצן מומס, מוליכות חשמלית;
(2) במט"ש שמבוצע בו חיטוי באמצעות כלור או תרכובותיו – גם כלור נותר;
(3) במט"ש שהקולחין שלו מוזרמים לנחל - גם ריכוז אמון במי הקולחין;
(ו) על פי בקשה מנומקת בכתב של מפעיל, רשאים הממונים, בהתייעצות עם מנהל רשות המים, לפטור אותו מביצוע מדידות כאמור בתקנות משנה (ד) ו-(ה), כולן או מקצתן, לתקופה ובתנאים שיורו אם שוכנעו שאין בכך כדי לפגוע בבריאות הציבור, במקור מים, בסביבה או באפשרות ניצולם של מי הקולחין לצורך השקיה חקלאית, אולם לשם מניעת פגיעה כאמור, רשאים הם לדרוש מדידה רציפה של פרמטרים נוספים.
(ז) ממונה סביבה או ממונה בריאות רשאים לדרוש מיצרן שפכים או מפעיל מט"ש קטן, להתקין ולהפעיל מכשירי ניטור רציפים כאמור בתקנות משנה (ד) ו- (ה), כולם או חלקם, כדי למנוע פגיעה בבריאות הציבור, במקור מים או בסביבה.
(ח) הבדיקות שתדירות ביצוע הדיגום לגביהן, על פי התוספת החמישית היא אחת לחודש או פרק זמן קצר יותר, יבוצעו במעבדה מוכרת ויאומתו אחת לשלושה חודשים במעבדה מוסמכת בלתי תלויה ביצרן השפכים ובמפעיל, זולת אם בוצעו לכתחילה במעבדה כאמור.

(ט) בדיקות שתדירות ביצוע הדיגום לגביהן, על פי התוספת החמישית, היא פעם בשלושה חודשים או פרק זמן ארוך יותר, יבוצעו במעבדה מוכרת ומוסמכת בלתי תלויה ביצרן השפכים ובמפעיל.
(י) הפרמטרים שבתוספות ייבדקו בשיטות המפורטות בספר שרגישותן מתאימה לרמות המפורטות בתוספות; ממונה בריאות, בהתייעצות עם ממונה סביבה, רשאי על פי בקשה מנומקת בכתב של מפעיל לאשר גם שיטה אחרת המבטיחה מדידה אמינה ומהימנה של הפרמטרים האמורים, ובלבד שהודיעו על כך למנהל רשות המים.
(יא) ממונה בריאות, בהתייעצות עם ממונה סביבה, רשאי לקבוע את סוג מכשירי הניטור שיופעלו, את אופן הפעלתם, כיולם וכל הוראה אחרת הנוגעת להם.

12.

(א) אחת לחודש, עד ליום 15 לכל חודש, ידווח מפעיל לממונים ולמנהל רשות המים על תוצאות הבדיקות שערך לפי הוראות תקנה 11, באופן שהורה ממונה סביבה בהתייעצות עם ממונה בריאות.

(ב) באחד באפריל של כל שנה, יגישו יצרן שפכים ומפעיל לממונים ולמנהל רשות המים, דו"ח שנתי המסכם את פעולותיהם לפי תקנות 10 ו-11 לפי העניין, ואת הממצאים השנתיים, והכולל תכנית פעולה לתיקון חריגות מדרישות תקנות אלה; הדו"ח יוגש ויפורסם באופן שהורו הממונים, לרבות בגיליון אלקטרוני ויכלול גם גרפים וטבלאות של ממצאי החודשים בשנה, התפלגות ספיקת מי קולחין ליעדי הסילוק השונים מדי חודש בחודשו, תקלות מהותיות שאירעו, פירוט ציוד שנרכש ותוכניות לשיפור, שדרוג והרחבה במט"ש.
(ג) סולקו מי הקולחין בהשקיה חקלאית, יגישו יצרן שפכים ומפעיל דוחות כאמור בתקנה זו גם למנכ"ל חקלאות.
(ד) התקבלה אצל יצרן שפכים או מפעיל תוצאת ניטור המצביעה על אחד מאלה –
(1) חריגה מהערכים הקבועים לפי תקנות אלה – יפעלו יצרן השפכים והמפעיל, לפי העניין, במהירות האפשרית למניעת המשך החריגה או הישנותה, ינטרו את איכות מי הקולחין לפי הנחיות ממונה בריאות או ממונה סביבה, לפי העניין, ויטפלו בהם עד הגיעם לערכים הקבועים לפי תקנות אלה;
(2) חריגה מהערכים המרביים בתוספות עבור pH, כלור נותר, קוליפורמים צואתיים, חמצן מומס, אמון או רמת עכירות העולה בשיעור של פי שניים ומעלה מרמת העכירות הממוצעת שנמדדה בשבוע אשר קדם למועד ביצוע הבדיקה – ידווח המפעיל ויצרן השפכים על תוצאה זו לממונים, סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל את המידע, ולא יאוחר מ-24 שעות לאחר קבלתו; אם מצביעה תוצאת הבדיקה הבודדת על חריגה מהערכים המרביים להשקיה חקלאית שבתוספות עבור כלור נותר, קוליפורמים צואתיים או מוליכות חשמלית, ידווח המפעיל ויצרן השפכים, לפי העניין, על תוצאה זו גם למשתמש במי הקולחין וכן למנהל רשות המים, סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל את המידע, ולא יאוחר מ-24 שעות לאחר קבלתו.
(ה) הממונים רשאים לדרוש מיצרן שפכים וממפעיל לדווח להם לפי הוראות תקנת משנה (ד)(2), לעניין פרמטרים נוספים על אלה המנויים באותה תקנת משנה.
(ו) נודע ליצרן שפכים או למפעיל על תקלה העלולה לגרום לחריגה מהערכים הקבועים לפי תקנות אלה, יפעלו לתיקון התקלה ויודיעו על כך בהקדם לממונים.
(ז) יצרן שפכים ומפעיל, לפי העניין, יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם או בדרך אחרת עליה יורו הממונים, וכן יעמידו לעיון הציבור במשרדיהם:
(1) תוכניות הניטור שאושרו לפי תקנה 10 ואת תוצאות הניטור;
(2) תוצאות הדיגום והבדיקות שבוצעו בהתאם לתקנה 11;
(3) דוחות לפי תקנות משנה (א) ו-(ב).

13.

יצרן שפכים ומפעיל, לפי העניין, ינהלו רישום של כל הנתונים הנאספים על ידם לפי תקנות אלה לרבות נתונים הנאספים על ידם בקשר עם הולכה, טיהור וסילוק של שפכים וקולחין לרבות בוצה, וישמרו אותם לתקופה שלא תפחת משבע שנים; הנתונים וכל מידע נוסף, יהיו פתוחים לעיון הממונים ומנהל רשות המים וימסרו לפי דרישת מי מהם, בכל עת.

14.

תקנות אלה באות להוסיף על כל דין אחר לרבות חוק המים וסמכויות מנהל רשות המים ומועצת רשות המים לפיו.

15.

תקנות אלה לא יחולו על מי ניקוז מבריכות המשמשות לגידול דגים.

16.

העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – כאמור בסעיף 20כא לחוק המים.

סעיף העונשין נמחק.

17.

(א) תחילתן של תקנות אלה, תשעים ימים מיום פרסומן.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין עמידה בערכים שבקבוצות ב' ו-ג' בתוספות הראשונה והשלישית, ובפרמטר 'מוליכות חשמלית' שבתוספת השנייה – תהיה תחילתן של תקנות אלה שנה מיום פרסומן.

18.

תקנות בריאות העם (קביעת תקנים למי שפכים), התשנ"ב-1992 - בטלות.

19.

(א) על אף האמור בתקנה 17, יחולו הוראות אלה לגבי מט"ש שהוקם לפני יום פרסומן של תקנות אלה, לעניין עמידה בערכים שבקבוצה א' בתוספות הראשונה והשלישית ובערכים שבתוספת השנייה, למעט מוליכות חשמלית –
(1) מט"ש קטן המצוי באגני ההיקוות של הכינרת, הירקון או הקישון, כהגדרתם בתוספת הרביעית – יעמוד בהוראות תקנה 4 בתוך חמש שנים מיום פרסומן של תקנות אלה;
(2) מט"ש קטן שאינו כאמור בפסקה (1) –
(א) המסלק קולחין להשקיה חקלאית - יעמוד בערכים של "השקיה חקלאית מוגבלת" או "השקיה חקלאית ללא מגבלות", בהתאם להוראות תקנה 4, לפי העניין – בתוך חמש שנים מיום פרסומן של תקנות אלה;
(ב) המסלק קולחין לנחלים - יעמוד בערכים של "השקיה חקלאית ללא מגבלות" שבתוספת הראשונה ובתוספת השנייה, לפי העניין – בתוך חמש שנים מיום פרסומן של תקנות אלה, ובערכים לפי הוראות תקנה 4 – בתוך עשר שנים מיום פרסומן של תקנות אלה.
(3) מט"ש גדול המופיע בטור ב' שבתוספת השישית – יעמוד בהוראות תקנה 4, לפי העניין, במועד הנקוב בתוספת השישית.
(4) מט"ש גדול המופיע בטור א' שבתוספת השישית -
(א) המסלק קולחין להשקיה חקלאית - יעמוד בהוראות תקנה 4, לפי העניין – במועד הנקוב בתוספת השישית;
(ב) המסלק קולחין לנחלים - יעמוד בערכים של "השקיה חקלאית ללא מגבלות" שבתוספת הראשונה ובתוספת השנייה, לפי העניין – במועד הנקוב בתוספת השישית, ובערכים לפי הוראות תקנה 4 – בתוך עשר שנים מיום פרסומן של תקנות אלה.
(ב) על אף האמור בתקנה 18, בתקופה שעד יום התחולה של תקנות אלה כאמור בתקנת משנה (א), לפי העניין, תהיה איכות מי הקולחין לפי רישיונות, היתרים והקצאות שהוצאו לפי כל דין לרבות תקנות בריאות העם (קביעת תקנים למי שפכים), התשנ"ב-1992 ובכפוף לתנאים הקבועים בהם וכפי שייקבעו בהם מזמן לזמן, בהתאם להחלטות ועדת החריגים.
(ג) על אף האמור בתקנה 11(ח) ו-(ט) , עד תום שמונה עשר חודשים מיום פרסום תקנות אלה, יכול שיבוצעו בדיקות במעבדה שאינה מוכרת.
(ד) יצרן שפכים אשר ביום תחילתן של תקנות אלה הזרים שפכיו למט"ש יגיש תוכנית כאמור בתקנה 10, תוך 90 ימים מיום תחילתן של תקנות אלה. ".

יש לי מספר הערות קצרות מקדימות. בהגרת "מנהל רשות המים" – במקום "מי מטעמו", צריך להופיע "או עובד רשות המים שהוא הסמיך לעניין זה".

לגבי הוראת העונשין – התקנות מובאות לאישור הוועדה מפני שהפרתן מהווה עבירה על שלושה חוקים. ראשית, עבירה על חוק רישוי עסקים של אותם מתקני טיהור שפכים, עבירה שעונשה עד שמונה עשר חודשי מאסר. בנוסף, ההפרה של התקנות מהווה עבירה גם על פקודת בריאות העם, שהפרה שלה עונשה עד שמונה עשר חודשי מאסר וכתוצאה מההפרה אם המפר השיג טובת הנאה או רווח לעצמו או אחר ניתן להטיל עליו עונש חמור אף יותר. העבירה השלישית היא על חוק המים, עבירה שדינה עד שנת מאסר וקנסות נוספים.

למטרת הבהרה, עמדתנו לא מתייחסת לשאלת תחילה והוראות מעבר, זהו נושא משפטי שאין תפקידנו לתת עליו את הדעת.

ממגבלות הידע שלנו, לא התייחסנו לתקנים עצמם, שהם אמנם הדבר החשוב ביותר אך אין לנו כלים להתמודד עימם. בעניין זה חשוב לשמוע הערות גורמי מקצוע.

האם מט"ש נחשב לעסק שדורש רישוי?

כן, למעט אם המט"ש שייך לרשות מקומית.

אני רוצה לפתוח בברכות לאנשי הממשלה, במקרה זה המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, וברכות והערכה לצוות המקצועי המשפטי של הוועדה על העבודה הרבה שנעשתה. אני מכיר את התהליך ואכן זהו יום חשוב בו התקנות מגיעות לאישור, וטוב מאוחר מאשר אף פעם.


יש לי שלוש הערות נקודתיות שלא מנסות לסתור את המבנה הכללי של התקנות, אבל הן הערות חשובות שיש לטפל בהן כדי להימנע ממצב בו התקנות לא יצליחו לייצר את התוצאות הסביבתיות הרצויות.


הערה ראשונה מתייחסת לוועדת החריגים. מכיוון שבמדינת ישראל לפעמים החריג הוא הנורמה והנורמה היא החריג, וועדת חריגים היא מצד אחד מסגרת שצריכה להיעשות, אבל מצד שני יש לעשות זאת בצורה שקולה, זהירה ומאוזנת. הצעתי היא להכניס תיקונים נקודתיים לוועדת החריגים כדי להבטיח פעולה מאוזנת ונכונה כזו. ראשית, אני מציע לאפשר זכות טיעון לציבור בכתב ובעל פה בנוגע לבקשות הקלה מהערך שוועדת החריגים תקבל. יש דוגמאות שונות לתהליכי שיתוף ציבור, כמו הליכי בנייה או חוקי אוויר נקי. בנוסף, אני מבקש להתייחס גם להרכב וועדת החריגים. בשנת 2002 אומץ בכנסת חוק ייצוג ארגונים סביבתיים בגופים ציבוריים, והצעתי היא שגם בוועדת החריגים ייכלל נציג של ארגונים סביבתיים שייבחר מתוך רשימה שתסופק על ידי הארגונים הסביבתיים עצמם.


הערה שנייה נוגעת להחרגת בריכות הדגים, שבסעיף 15 היא גורפת מידי ומרחיקת לכת. בריכות דגים אמנם ראויות לעידוד וטיפוח, אך המים שמוצאים מהן הם לעיתים כמו מי ביוב, ולכן אין סיבה להחריג את בריכות הדגים בצורה כה גורפת. אני לא מתנגד להסדר נקודתי בסעיף 15, אבל אין סיבה להחרגה גורפת מהתקנות.


הערה שלישית נוגעת ללוחות הזמנים. היום אנו מציינים עשר שנים לעבודת וועדת "ענבר", ואני חושש שהמלצותיה לא יתממשו במציאות. לוחות הזמנים המוצעים הם נדיבים מאוד, כלומר הזמן שהותר לממשש את ההמלצות רחוק מאוד מהזמן בו גובשו אותן המלצות. במדינה יש בעיה של זיהום מים ובעיה כללית של מים, ואנו לא יכולים להרשות לעצמנו פערי זמן שכאלו.


מתקן ההתפלה בסורק, שאמור לפעול בהיקפי פעולה גדולים יותר מהיקפי פעולת המט"שים עליהם מדובר בתקנות, עתיד להיבנות תוך שלוש שנים. אני חושב שזוהי מסגרת זמן טובה מאוד.

שמי יורם תמרי ואני מהתאחדות חקלאי ישראל. אני רוצה להצטרף לברכות של חבר הכנסת דב חנין, כמי שהיה חבר בוועדת ענבר שהתחילה את עבודתה לפני עשור. אחד הדברים שהקשו על עבודת הוועדה לקראת הסוף היה קביעת התעריף למים. בתחילת ינואר בשנת 2010 השתנו לא רק תעריפי המים לצריכה ביתית אלא גם תעריפי מי הקולחין באיכות שניונית וגבוהה יותר, וניתן גם היתר לתשלום עבור חריגה ממכסות המים שהוקצו לחקלאים. החקלאים רואים את העניין בחומרה ולא מבינים מדוע זה נעשה.

זה לא המקום לעסוק בתעריפים אלו.

בכל אופן, אני רוצה להביא לידיעת חברי הוועדה ושאר הנוכחים, שיש לסלק את מי הקולחין מהמטרופולין בכל מחיר. חריגה של צרכן מהצריכה המוקצבת ללא פגיעה בצרכן אחר לא צריכה להעלות תשלום נוסף, ואני אשמח אם העניין יובא לידיעת משרד החקלאות.


באשר לתיקונים שאני מציע, גם לי יש הערה על וועדת החריגים. יש להכניס אדם נוסף שיהיה נציג הצרכנים, לאו דווקא החקלאים עצמם אלא נציג שראוי לייצג את החלקאים. בנוסף, סעיף 7(ד): "מי קולחין בעלי ריכוז כלורידים הגבוה מ-350 מג"ל או ריכוז נתרן הגבוה מ-250 מג"ל, לא ישמשו להשקיה חקלאית אלא באישור מנכ"ל חקלאות ולגידולים שאישר". כיום התייקרו המים בשבעה עשר אחוזים, בתשלובת הקישון, למרות שרוב ימות השנה המים נמצאים ברמה מעל 400 מ"ג כלור. לפי דעתי יש כבר חריגה מהתקנות שמובאות פה לראשונה.


אני מבין שזהו לא המקום לדיון על התייקרות המים אך אני שואל היכן הוא המקום לדיון על הנושא. לדעתי החקלאות מבצעת את סילוק מי הקולחים בצורה הטובה ביותר ויש להתייחס לכך.

הוסב לתשומת ליבי שמועצת המים היא הגוף שקובע את מחירי המים. יתכן שיש צורך באישור וועדה אחרת, אך בכל מקרה הוועדה הנוכחית אינה הגוף הנכון לדיון בנושא.

ברשותך, אני אענה לזה כשיתאפשר לי.

בסדר גמור. זכות הדיבור ניתנת למוטי פלדלייט מארגון עובדי המים.

לדעתי נעשתה פחות מידי התייעצות עם הצרכנים, לא רק חקלאיים אלא גם תעשייתיים כמו תחנות כוח, באשר לפרמטרים של איכות. חלק מהפרמטרים שיהיו מאושרים, למשל ריכוזי האמוניה, יקשו על השימוש העתידי במי הקולחים. רציתי בעיקר להתריע על הכנסת הקולחים למאגרים, קולחים שתכולת האמוניה שלהם עולה על 20-30 מ"ג לליטר, וכך לא יתאפשר טיפול במים באמצעות דגים, שהוא טיפול מאוד "ירוק" וידידותי לסביבה. לדעתנו הערכים של האמוניה היו צריכים להיות הרבה יותר נמוכים, לדוגמה שלא יעלו על 10 מ"ג לליטר.


ברצוני לעסוק גם בפערים בין התוספת הראשונה והתוספת השנייה. לכאורה, לפי התוספת השנייה ניתן להשקות השקיה ללא מגבלות גם בערכים של השקיה מוגבלת, ואני אשמח אם גורמי המקצוע יבהירו את העניין.

אני עורכת דין נעמה אלעד, נציגת ארגון "אדם טבע ודין". בשם הארגון אני רוצה לברך על קיום הדיון היום, שמעלה סוגיות קריטיות בנושא איכות הסביבה ומשק המים בישראל. אכן נראה כי נעשתה עבודה מקצועית מקיפה ורחבה. בנוסף, הוגש על ידנו בג"ץ בנושא בשנת 2005, בדרישה שהמלצותיה של וועדת ענבר שהוגשו בשנת 2000 ייושמו בתקנות. עדיין לא הוגשה פסיקה בעניין, אך בג"ץ מחכה שאותן תקנות יותקנו – וייכנסו לספר הדינים. ישנם שני היבטים בעייתיים שיש לשקול אותם בכובד ראש.

ההיבט הראשון שיש לעסוק בו בבחינת התקנות הוא ההיבט של וועדת החריגים. הנוסח כרגע קובע נושאים חשובים כמו שקיפות הוועדה אך חסר נדבך חשוב מאוד של שיתוף ציבור, שהוא כלי דומיננטי בייחוד בחוקים סביבתיים אבל לא רק. לכן, אנו מבקשים שתהיה נציגות ארגוני סביבתיים בוועדת החריגים, על פי חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם שמירת איכות הסביבה, ושנית שתינתן זכות טיעון לציבור. הוגשה על ידנו גם הצעת נוסח לוועדה ולמשרד להגנת הסביבה.

ההיבט השני הוא נושא התחולה, כלומר כניסת התקנות לתוקף. יישום התקנות כפי שהן כתובות היום למעשה יידחה בעשרים שנים, שאם נחכה זמן כה רב, התקנים יהפכו ללא רלוונטיים עבור משק המים הישראלי. אנו ממליצים לקבוע מדרגים של תחולת התקנות לזמן מרבי של שלוש שנים בלבד.

שמי דליה טל, מעמותת "צלול" שמתמקדת בין השאר בנחלים, ועל כן אנו מברכים על הדיון ועל התקנות החדשות. מנגד, גם אנחנו מוחים על עניין לוחות הזמנים. ליישום תקנות וועדת ענבר מדובר בעלות של שבע מאות וחמישים מליון שקלים, וזהו סכום שמדינת ישראל יכולה לעמוד בו בפרק זמן הרבה יותר קצר מעשרים או עשר שנים.


בנוסף, אנחנו מבקשים למחות על סעיף 15, "סייג לתחולה", שאומר ש-"תקנות אלה לא יחולו על מי ניקוז מבריכות המשמשות לגידול דגים". ארגון "צלול" לא סובר שהדגים גדלים במתקנים ששווים למתקני טיהור, אבל בריכות הדגים מזרימות בכל שנה כמאה עשרים מיליון מטר מעוקב מים לטבע.

אני סבור שמדובר בחמישים מליון מטר מעוקב, ולא מאה ועשרים כפי שנטען על ידי גברת דליה טל.

גם אם מדובר בחמישים מיליון מטר מעוקב מים, ולא במאה ועשרים, זהו עדיין סכום לא מבוטל. לא מדובר במים אלא במי קולחים ברמת טיהור נמוכה מאוד, שיש להעמידם בתקנות וועדת ענבר. אם כבר נעשה מהלך כה גדול, מן הראוי לטפל לא רק במתקני טיהור שפכים אלא גם בבריכות הדגים המזהמות.

שמי עורך דין כפיר כהן, מהמרכז לשלטון המקומי, וגם אנחנו רוצים להצטרף להערה לסעיף 5. אנו מבקשים שבשל חשיבות העניין ייכלל נציג ציבורי בוועדת החריגים.

אני נציג התאחדות התעשיינים. ניכר שבתקנות הושקעה עבודה רבה, ויש לי כמה הערות לסדר. ראשית, התקנות פורסמו באתר הוועדה ולא הובאו לידיעתנו, כלומר לא היינו שותפים להליך ההתדיינות שנעשה בימים האחרונים. לדעתי כדאי היה שהנוסח יפורסם מספר ימים לפני קיום הדיון הנוכחי כדי שנוכל להתכונן כראוי.

הנוסח אכן פורסם מספר ימים טרם קיום הדיון. הנוסח שהוקרא הוא הנוסח שפורסם.

הנוסח שנמצא כיום בפני הוועדה שונה מהנוסח שפורסם באתר הוועדה, למשל שינויים בהגדרת "מט"ש קטן" ו-"מט"ש גדול".


יש לי הערות להגדרות – "ממונה בריאות" ו-"ממונה סביבה". אנו נתקלים לא אחת בהוראות סותרות ואנו מבקשים להבחין בין שני הממונים ולא להעניק להם סמכות מקבילה. הערה שנייה מתייחסת להגדרת "מפעל". בגלל בעיית מלחים קשה במשחתות, הם לא מרחיקים שפכים באמצעות מערכת הביוב של הרשות המקומית אלא לבריכות אידוי, ויש להחריג את אותם מההגדרה של "מפעל".


הערה אחרת מתייחסת לדבריו של חבר הכנסת חנין, לעניין השימוע. תקנות מאוזנות צריכות להיות מאוזנות לשני הכיוונים. אם יש אפשרות להגיש ערר על הקלה, צריכה להיות אפשרות להגיש ערעור על החמרה. בנוסף, יש צורך בצירוף נציג יצרני שפכים ולא רק נציג ארגונים ציבוריים.

הערה אחרונה היא בעניין מטרות התקנות. המטרות הן בהחלט ראויות, אך חסרה התחשבות בעלויות. בקביעת תקנות של איכות מי קולחין, מתחשבים גם במחיר שמשלמים על השינוי. השיקולים בהחלט נלקחים בחשבון, ולכן התקנות הללו חייבות להתייחס לכך.

שמי זאב אחיפז מרשות המים, וברצוני להגיד שהתקנות בנוסח החדש טרם עברו את מועצת רשות המים. השינויים תואמו איתנו, למעט נושא מהותי אחד של מעמד מועצת רשות המים בתקנות. בנוסח המקורי דובר על הסכמת מועצת רשות המים שהיא בעלת הסמכות לקביעת כללים בנושאים בהם התקנות עוסקות. לאחר השינויים, נובע כי אין צורך בהסכמה אלא בהתייעצות בלבד.

אתם הייתם שותפים לדיונים לאורך כל השינויים.

נכון מאוד, והעמדה שלנו בעניין הייתה עקבית לאורך כל הזמן. רשות המים היא זו בצריכה להתמודד עם שמירה על מקורות המים, ומצד שני צריכה לקבוע תעריפים לתאגידים שמכירים ברמת הטיפול בקולחים.

התייעצות אכן מכירה בכך, ברמה המקצועית משרד הבריאות הוא הגורם המרכזי בהחלטה. לדעתי הוועדה הנוכחית לא צריכה להיות הגורם המכריע בשאלה זו, אך יש לשמוע את הערותיהם של המשרדים הנוספים.

יש לי הערה נוספת, בעניין סעיף 12(ד), "דיווח ופרסום", יש צמצום של פרמטרים, ויש לבדוק שכל הפרמטרים שיכולים לגרום לכך שלא ניתן יהיה להשתמש במים יהיו כלולים במסגרת הדיווח למשתמש ומנהל רשות המים. על משרד הבריאות להגיד מה חסר, אך מדובר בנושאים כמו עכירות או חמצן מומס. בסעיף 12(ו), יש להודיע למשתמש ולמנהל רשות המים כדי שיוכל להיערך לטיפול בעניין.


לגבי ההערות שעלו עד כה בנושא לוח הזמנים, במט"שים הגדולים יש ניצול של שבעים ושישה אחוזים ממי הקולחים, והכוונה היא להגיע לניצול של מאה אחוזים, כך שלנחלים יוזרמו מים שפירים או מי קולחים באיכויות גבוהות מאוד. טיפול במטש"ים בהם יש בעיית אחוזי ניצול נמוכים וזיהום מקורות מים, נמצא בלוח הזמנים בשנתיים הראשונות. כלומר לוח הזמנים לטיפול במט"שים בעייתיים הוא אפילו פחות משלוש שנים מהיום. כלומר אני חושב שאין צורך בשינוי לוחות הזמנים.


בעניין וועדת החריגים, היא וועדה שתעבוד בצורה אינטנסיבית בשנים הראשונות להקמתה, ויש לבדוק שאנו לא יוצרים וועדת שלא תוכל לתת מענה לסוגיות. בעניין בריכות הדגים, הנושא לא מוזנח אלא מטופל בדרכים אחרות.

בריכות הדגים הן בכל זאת גורם מזהם, ואין נורמת טיפול מדויק בבריכות הדגים.

יש ליצור נורמות שגם בריכות הדגים צריכות לעמוד בהן, ואין להתיר החרגה כללית שמותירה את בריכות הדגים ללא השגחה.

שמי שרה אלחנני, ואני מנהלת אגף איכות מים ברשות המים. אני רוצה להוסיף על דבריו של מר זאב אחיפז. הקולחים הם מקור מים חשוב לחקלאות, והאיכות כיום מגבילה את יכולת הניצול שלהם, לכן חשוב מאוד לקדם את התקנות. רשות המים הייתה שותפה לקידום התקנות, והתקבלה על ידנו גרסה שונה ממה שהוקראה כאן היום. הגרסה המוצעת היום, שעברה הרבה מאוד שינויים, חלקם מהותיים ביותר, עדיין לא עברה אישור מועצת רשות המים.

עניין ההסכמה הוא עקרוני. מבחינה ציבורית, נוצר מצב בו כל רגולאטור שברשותו היכולת לקובע איכות מי הקולחים, יש ברשותו היכולת לשנות את התקנות שייקבעו בעניין. כיוון שכתיבת התקנות התחילה בוועדה משותפת ובהסכמת רשות המים, נוצרת בעיה כאשר יש שינוי שלא מחייב הסכמה של רשות המים. רשות המים, מצדה, יכולה לקבוע מצבור כללים שסותרים לחלוטין את השינוי בתקנות, שיתקבל ללא הסכמתה.

נושא עקרוני נוסף הוא נושא של איכות נדרשת. בגרסה הקודמת, יצרן השפכים נדרש להגיע לאיכות להשקיה בלתי מוגבלת. בגרסה החדשה, נושא האיכות הנדרשת הפל ל-"איכות להזרמה לנחל". מדובר בסתירה של רוח חוק המים, שאוסר חד-משמעית על הזרמת קולחים וכל מזהם כלשהו לנחל, אלא אם כן שוכנע מנהל רשות המים שהפעולה נועדה לטיוב ולשיפור הנחל ללא סיכונו, ולתקופה מוגבלת של שנה. התקנות יוצרות סטנדרט חדש של הזרמת שפכים לנחלים. זוהי טעות מבחינה סביבתית ומבחינת עבירה על חוק המים.


לנושא הזרמת המים לנחלים יש מנגנון שמוסדר על פי חוק המים. למנהל רשות המים יש חובת התייעצות עם משרד הבריאות והוא מתייעץ עם גורמים רבים נוספים, ויש וועדה מייעצת שמתירה או אוסרת על הזרמה. התקנות שנדונות היום למעשה מייתרות את המנגנון הזה.


נקודה אחרונה בה אני רוצה לעסוק קשורה לנושא השימושים הנוספים. קולחים כיום משמשים לא רק להשקיה חקלאית אלא יש שימושים נוספים לקולחים שלא מופיעים בתקנות. בגרסה הקודמת אפשרנו לקבוע איכויות שונות ממה שכתוב בתקנות על פי השימושים. חברת החשמל, לדוגמה, משתמשת בקולחים לקירור תחת תנאים מסוימים.

בגרסה הקודמת נקבע כי לכל שימוש כלכלי, ניתן לקבוע את איכות השימוש, באישור משרד הבריאות האיכות ועל פי המקרה הספציפי. התקנות גוזרות שני שימושים, לכן יש להשאיר את האיכות הנדרשת כסטנדרט מינימאלי לטיפול במידה ולא מדובר בהשקיה חקלאית.

לאפשר שימושים נוספים, לא באמצעות וועדת החריגים?

נכון, לאפשר שימושים נוספים על פי אישור ממנהל רשות המים ובהתייעצות עם משרד הבריאות.

לדעתי אין הבדל בין הנוסח הקודם והנוסח הזה.

תקנה 7(ב) מהנוסח הקודם הושמטה לחלוטין בנוסח הנדון היום. על פי תקנה זו בנוסח המקורי: " אין באמור בתקנות אלה כדי לגרוע מסמכויות לפי כל דין לקבוע לגבי מי קולחים המיועדים למטרה כלכלית שאינה השקיה חקלאית, או למטרת חקלאות לפי חוק המים, איכות שונה מן האיכות שנקבעה בתקנות אלה, ובלבד שהתקיימו בהן תנאים אלה:

(1) בידי המשתמש אישור מאת רשות הבריאות לאותו שימוש במי קולחים.

(2) ליצרן השפכים ולמשתמש במי קולחים יש הקצאה כין לפי חוק המים. ".
הסעיף הזה הושמט.

זה מופיע בסעיף 9(ג).

בכל מקרה, המקרה הזה הוא לא רלוונטי מפני שהתקנות הללו עוסקות באיכות קולחים ביציאה מהמט"ש. אין מט"ש שמשרת שימוש "אחר".

בעניין וועדת החריגים ברצוני לשאול מי מכנס אותה ומי יושב הראש. דבר נוסף שלא מתקיים הוא ביצוע סנקציה כנגד אלו שאינם מבצעים את התקנות.

בתחילה התייחסתי לכך שאי ציות מהווה עבירה פלילית, וזה מופיע גם בסעיף 16.

אני מבקש לקבל תגובת המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות לנושאים שהועלו עד כה. הנושא הראשון הוא הוספת נציגים שונים לוועדת החריגים, נושא שני הוא קיצור לוחות הזמנים, נושא שלישי הוא החרגת בריכות הדגים, ונושא אחרון הוא האיכות הנדרשת של מי הקולחים לשימוש נוספים. לאחר מכן נשמע את תגובת היועץ המשפטי של הוועדה.

כינוס וועדת החריגים הוא באחריות שר הבריאות והשר להגנת הסביבה, הם מחליטים בהתאמה על יושב הראש. עלתה הערה שייתכן שהשרים עצמם יכהנו ברוטציה כיושבי ראש.

אני חושש שאם לא יקבעו כעת יושב ראש הוועדה לעולם לא תתכנס. בעניין זה יש לקבוע מיהו יושב הראש, ואם זה עניין השרים אני עומד על כך שהם יקבעו את זהות יושב הראש בהקדם.

אני מרשה לעצמי לומר שההכרעה תהיה בידי השרים, שבשנה הראשונה יכהן שר הבריאות ולאחר מכן רוטציה לשר הגנת הסביבה.

אני מבקש שתהיה הכרעה בעניין תוך שבועיים.

ניתן להכריע בעניין כבר עכשיו. בכל שנה יכהן יושב ראש ממשרד אחר, הראשון יהיה ממשרד הבריאות ולאחריו מהמשרד להגנת הסביבה, וכל שנה יתחלפו לסירוגין.

בעניין הרכב הוועדה, התקנות הן טכניות לעילא, ויש צורך במומחיות להבנתן לעומק. לא מדובר בוועדה שנדרשת בה שיתוף הציבור, זוהי וועדה טכנוקרטית במהותה. למשל, בוועדה כמו וועדת רישוי חומרי ההדברה תברואיים אין צורך בהשתתפות נציגי ארגונים כאלו ואחרים. אני מוכן לקבל את זכות הטיעון לכל אדם וזכות הפרסום והידיעה, אך יש לי בעיה עם הרחבת היקף הוועדה שיכולה לנטרל את פעולתה ולסרבל את עבודתה.

אני מקבל את הדרישה לאי הרחבת הוועדה, אך בעוד שנה יש לבחון את תפקוד הוועדה ולהביאה לדיון חוזר לבחינת העניין.

בעניין החרגת בריכות הדגים, עלתה בקשה מצד משרד החקלאות להחריג את העניין כדי שלא יעלה בעיני האדם הסביר רעיון שהדגים מגודלים במי קולחים. מקובל עלינו שיש להתייחס לבריכות הדגים, אך לא במסגרת תקנות אלו. אנו עובדים בשיתוף פעולה צמוד עם משרד החקלאות ומגדלי הדגים לקידום העניין באופן שלא יהווה מפגע סביבתי. כלומר לא מדובר במצב בו לא ניתנת תשומת לב לבריכות הדגים.

התקנות כן צריכות לעסוק בשאלה של אילו מים מוזרמים החוצה מבריכות הדגים.

יש לבקש מהמשרדים הרלוונטיים הצעת תקנות לעניין תוך פרק זמן סביר.

אנו נמצאים היום עם משרד החקלאות לקראת סיום פיילוט שבוחן אפשרות למתן ערכים, שאינם שונים בהרבה מתקנות ענבר, אך עם זאת, יש לזכור כי נושא תפעול הדגים שונה מטיפול במתקן שפכים. הפרוצדורה והקונספט הם שונים ברמת התפעול של הזרמת המים לסביבה רק בעונות החורף באיכויות כאלה ואחרות. ניתן לומר שמסגרת זמן של שנה יהיה ניתן לקבל את התקנות.

אנחנו מבקשים שזה לא ייקח יותר מחצי שנה, אלא אם מתעוררות בעיות מיוחדות שמצריכות דחייה.

הערה נוספת שארצה להתייחס אליה היא לגבי הבחנה בין "ממונה בריאות" ו-"ממונה סביבה". ההבחנה נעשתה היטב בנוסח המקורי ובנוסח הקיים.

מבחינת איכות הקולחים לתעשייה, מטרת התקנות הייתה להגן על בריאות האדם ועל הסביבה, ולא לטפל בהתאמת קולחים לשימושים שונים שאינם קשורים לבריאות האדם ולסביבה. אני מתייחס לטענה שעלתה שהאיכויות לא כוללות שימושים תעשייתיים כאלה ואחרים.

לגבי המשחתות שמזרימות מי קולחים לבריכות אידוי בשטח המפעל, ככל שצריך טיפול שימנע מטרדי ריח ומטרדים אחרים, יש תקנות אידוי ואגירה שמטפלות בעניין. משחתות אלו אכן פטורות מהתקנות ובלבד שיטפלו בשפכים כך שלא יגרמו מטרדי ריח.

כוונתי הייתה, שכל בריכת אידוי ואגירה שנכנסת תחת ההגדרה של תקנות אידוי ואגירה ומופעלת על פי החוק, תחרוג מהתקנות הללו.

אני רוצה להשלים את דברי מר בר אור על נושא המפעלים. מפעל במטפל בשפכיו בתחומי מהמפעל אינו שייך לתקנות אלו, כלומר עליהם לפעול על פי רישיון העסק. מי שמוציא את השפכים מתחומי המפעל הוא זה שעליו לעמוד בתקנות.

מבחינת לוחות הזמנים, אני חושב שלא נתייחס לזאת. לוחות הזמנים תלויים במשרדים השונים ונכתבו בשיתוף עימם.

אדוני, אני בהחלט חושב ששלוש שנים הן זמן סביר להשלמת התקנות.

משרד הבריאות מנסה לקדם את הדברים. אנחנו לא נתנגד להקדמת לוח הזמנים.

שמי נח הקר ואני רפרנט משק המים באגף התקציבים, משרד האוצר. אני רוצה להתייחס למה שאמר מר זאב אחיפז מרשות המים. מדובר לא על תקציב אלא על הכרת עלויות בתעריף. לכן, כשרשות המים החליטה על לוחות הזמנים ליישום התקנות, הם לקחו בחשבון היכן קריטי לבצע את השדרוגים הנדרשים, כפי שאמר מר אחיפז, כשהמטרה היא לבצע עם הזמן שינויים ושדרוגים בכל המקומות הרלוונטיים.

מדובר על יצירת עומס על תאגידי המים והביוב, לא רק ברמה הכספית של השדרוג, אלא גם ברמה של ביצוע.

אני רוצה להתבטא בתור חבר מועצת המים. אני מכיר את נושא תעריפי תאגידי המים והביוב, שעומדים בערכים הקרובים לתקנון הנקבע על ידי התקנות הנידונות היום. האוצר עומד על כך שמשק המים יתנהל כמשק סגור, כלומר האוצר לא יסכים לתרום לתאגידים למתן טיפול ראשוני. תוספת העלות תהיה לצרכן הסופי, ולא תהיה גבוהה במיוחד. היום מחיר למטר קוב מיום כולל ביוב הוא סביב עשרה שקלים לקוב, והתוספת תהיה בסדר גודל של שלושים אגורות או קצת יותר.

משרד האוצר מכיר בעלויות הללו. עם זאת, לא ניתן לקבל החלטה של צמצום לוחות הזמנים לשינויים אלו ללא לקיחה בחשבון של השינויים שצריכים להיעשות. רשות המים הם גוף שלקח בחשבון בקביעת לוחות הזמנים גם את כלל התמונה הרחבה.

רשות המים תומכים לצמצום לוחות הזמנים לביצוע ההגנה על מאגרי המים בישראל.

בכל מקרה מדובר על מסה קריטית של מתקני טיהור שפכים שישודרגו תוך שנתיים. לכן יותר מהותי לשמוע את עמדת רשות המים על היכולת התאגידים לבצע את השינויים ולא על היכולת לצמצם את לוח הזמנים מעשר שנים לחמש.

אני מבקש להעמיד את הדברים על דיוקם. לא רשות המים היא שקבעה את לוחות הזמנים הללו, אלא צוות בין משרדי שכלל את משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ורשות המים. נדמה לי שמשרד האוצר לא נכח בו. הרשימה מוסכמת מבחינת סדרי עדיפויות.

אדוני יושב הראש, אולי כדאי להפנות את הנושא לבדיקת הוועדה לחקירה ממלכתית, שתבחן את ההתנהלות הנינוחה מידי של חלק מהגורמים הרלוונטיים שמופקדים על משק המים לשאלת לוחות הזמנים ליישום תקנים שהוסכמו כבר בשנת 2003, כלומר כבר לפני שבע שנים.

נמסר לנו שמרגע שהמלצות וועדת ענבר יצאו לאור בשנת 2003, כל המט"שים תוכננו לפיהן. אם זה לא נכון, יש בעיה עם הוראות המעבר. האם המט"שים שהוקמו בשנת 2003 אכן מתוכננות על פי הוראות ענבר?

אם כך, מצבנו הרבה יותר טוב ממה שחשבתי ועלינו רק לעגן זאת בתקנון.

אני חייב להתייחס ולומר שכל המט"שים שמתוכננים לשדרוג עד עשר שנים מהיום הם במקומות ללא זיקה למקורות מים.

שמי שרית כספי אורון, ואני מדענית המים בארגון "אדם טבע ודין". חוק המים מגדיר נחלים כמקורות מים, ויש חמש שנים למט"ש ירושלים-מזרח שמזרים לנחל קידרון. בנוסף, סעיף 19(4)(ב), על פיו "המסלק קולחין לנחלים - יעמוד בערכים של "השקיה חקלאית ללא מגבלות" שבתוספת הראשונה ובתוספת השנייה, לפי העניין – במועד הנקוב בתוספת השישית, ובערכים לפי הוראות תקנה 4 – בתוך עשר שנים מיום פרסומן של תקנות אלה", הסעיף הופך את חמש השנים לעשר.


אני רוצה להגיד שרוב המט"שים הגדולים באמת נמצאים בלוחות זמנים של ביצוע תוך שנתיים, אבל יש סעיף שמחריג זאת – סעיף 19(4)(ב). אם מט"ש מזרים לנחלים הוא לא צריך לעמוד באיכות ההזרמה לנחלים למשך עשר שנים מיום פרסום התקנה. בכלל זה נכללים מט"ש בקאה-ג'ת, מט"ש ביטנייה, מט"ש כרמיאל, מט"ש איילון, מט"ש ירושלים מזרח ומט"ש סוקר. כל אלו יקבלו עשר שנים לעמוד בתקנות הזרמה לנחלים. אם הם לא יזרימו שופכין לנחלים, אז ניתן לצמצם את לוח הזמנים לשנתיים.

אני רוצה להתייחס להיבט נציג ארגוני הסביבה בוועדה, ולהתייחס לדברים שהועלו על ידי המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה, מר ישעיהו בר אור. הנושאים הטכנוקרטיים לכאורה שהוועדה עוסקת בהם, משליכים באופן ישיר על בריאות הציבור והסביבה. מעבר לכך, בארגוני הסביבה נמצאים אנשי מקצוע שיכולים לייצג את האינטרסים הציבוריים נאמנה. זאת ועוד, ישנן וועדות טכנוקרטיות אחרות בהן יושיבם נציגי סביבה.

אני עוצר אותך מפני שהנקודה סוכמה על ידי יושב ראש הוועדה. ברור מסיכומו שהוועדה תקבל דיווח על עבודת וועדת החריגים בשנה הראשונה להפעלתה, והוועדה תבדוק את מתכונת עבודת וועדת החריגים כדי לשקול תיקונים ושינויים.

אני רוצה לחזור לסעיף 7(ד), שכבר היום יש חריגה מהתקנות שמוצגות בו. בתחילת ינואר העלו את תעריפי המים, ולכן רואים בהם ראויים לשימוש, אך לא כך באמת. במליחות מעל 400 מ"ג מדובר בערך ששר הבריאות צריך לתת לו אישור מיוחד, ולמעשה כבר היום מדובר בחריגה מהערכים. יש לשאול האם ניתן לעצור את הייקור כדי למנוע זרימה של אותם המים לקישון ולמפרץ חיפה.

בקריאה חוזרת של התקנות, יש התייחסות לנושא. הקולחים לא נחשבים לקולחים לשימוש חקלאי בלתי מוגבל, ויש עליהם הנחה קבועה של תשעה אחוזים. אני רוצה להציע ליושב הראש לפנות לשני השרים הרלוונטיים, השר להגנת הסביבה ושר הבריאות, ולבקש תשובה כבר בשבוע הקרוב בנושא הצעתנו לקיצור לוחות הזמנים מחמש שנים לשלוש ומעשר שנים לחמש כדי שהמערכת תיכנס לפעולה באופן מהיר יותר.

התוצאה תהיה שהמהלך יגרום לעיכוב דווקא בביצוע.

למעשה הדיון הסתיים, ומה שנשאר בוויכוח הוא נושא הזמן. הצעתי היא שבסיום הדיון היום נפנה פנייה של הוועדה לגורמי המשרדים הנוגעים בדבר למתן תשובה מקצועית לעניין לוחות הזמנים. תוך שבוע יתקיים דיון חוזר ונחליט בעניין אישור התקנות. דרך אגב, באשר להערה על שינוי נוסחים שפורסמו באתר האינטרנט של הוועדה – אני לא מקבל את ההערה.

שמי עורכת דין רוני טלמור ממשרד המשפטים. העירה גברת אלחנני לגבי הנוסח המשפטי של הוועדה. לצערי, אין מנוס מכך שיהיה מדובר ב-"התייעצות" ולא ב-"הסכמה", ויש לומר על כך שלושה דברים. ראשית, ברמת ההנחיה המשפטית, בפתיח התקנות של נוסח ההסמכה לפי סעיף 20(ד) ו-20(יג) לחוק המים, התקנת התקנות היא בהתייעצות עם מועצת רשות המים ולא בהסכמתה. דבר שני הוא הקושי העקרוני בכך שתקנות שמתקינים שרים יהיו בהסכמה להבדיל מהתייעצות, דבר שאינו מקובל מפאת מעמד השרים. דבר אחרון הוא שהליך ההתייעצות הוא עמוק מאוד ויסודי ולכן אין הבדל פרקטי בינו לבין תהליך הסכמה. בכל אופן, מדובר בתקנות שהפעלתן מסורבלת בלאו הכי ותלויה בהסכמת שני שרים, וגם מהסיבה הזו המתכונת כפי שהיא מופיעה בנוסח הנוכחי היא המתכונת הנכונה.

הצעתי הייתה לעקוף את המכשול המשפטי, כלומר הצעה חלופית שמועצת הרשות תהיה בין מציעי התקנון.

למועצת הרשות יש סמכות מקבילה על פי סעיף 124 לענייני קביעת תקנים, אך מועצת המים מתעלמת מהוראות סעיף קטן ב' לאותו סעיף, האומר שאין למועצת רשות המים סמכות כאשר מדובר בסמכות של שר הבריאות על פי פקודת בריאות העם.

אישור רשות המים לתקנות ניתן באופן עקרוני בכפוף לשינויים משפטיים ושינויי נוסח. עניין ההסכמה לא הופיע בנוסח הראשון של התקנות, אלא הופיע רק לאחר מכן, ועקב טעות, יכול להיות שהייתה טעות שלנו, לא הערנו על כך שעניין ההסכמה הוא בלתי אפשרי.

הייתה הערה נוספת שהערתי בנוגע לאיכות הנדרשת ולא קיבלתי מענה.

אני מבקש לעשות סדר. התקנות התחילו מהזרמה לנחלים עד 2007. לפי דרישת רשות המים, העניין שונה ל"איכות נדרשת", מבחינה סמנטית בלבד.

לא התייחסתם גם לנושא האמוניה.

נושא האמוניה לשימושי מגדלי קירור הוא לא נושא בריאות ולא נושא הגנה על הסביבה אלא נושא הגנה על המשתמש.

ומה לגבי הגדרת "מפעל"?

בריכות אידוי ככל שהן בשטח המפעל יהיו פטורות מתחולת תקנות אלו כמו כל מתקן טיפול בשטח המפעל.

יש לציין, שההערה על האמוניה התייחסה לשימוש בדגים לטובת טיפול באצות במאגרים, ולא נגעה למגדלי קירור. אנשי מקצוע רבים טוענים שכדאי להשאיר את רמת החנקן ולהוריד את רמת האמוניה. יש להוריד את האמוניה מעשרים וחמש לעשר.

הדגים ניזוקים משימוש במים שיש בהם ריכוז אמוניה של שלוש. אין בידנו מידע מפורט על דגים ספציפיים וערך הסף של רמות אמוניה שהם יכולים לחיות בו.

יש הערות של ארגוני סביבתיים כגון ארגון "אדם, טבע ודין", שהועברו ליועץ המשפטי של הוועדה, מר תומר רוזנר, אבל לא הועברו אלינו. בנוסף, לדעתנו, יש כמה טעויות של דברים שנשמטו שיש לתקן בנוסח הסופי של התקנון. למשל, תוספת של בדיקת כלור.

דרך אגב, כיוון שהנוסח המסוכם לא עבר הסכמת משרד המשפטים, אנו מבקשים את הסכמת הוועדה לאישור הנוסח בכפוף לשינויים נוספים שייעשו על ידי משרד המשפטים.

יש לחדד את עניין תחולת התקנות על הזרמת שפכים לבריכות אידוי מחוץ למפעל לשטח שהוא בבעלות המפעל.

אין צורך בשינוי נוסח התקנות כפי שהוא הומצא בפני הוועדה. במקרים של הזרמה לבריכות אידוי מחוץ למפעל, יש תחולה של תקנות בריכות אידוי ואגירה.

אבל בהגדרת "מפעל" נאמר כי מפעל הוא מי שמרחיק שפכים שלא באמצעות מערכת הביוב של רשות מקומית.

הפתרון לאי המלחת הקולחין ופסילתם משימוש הוא שליחה לבריכת אידוי, אך לא מדובר בביטול הצורך לטפל בהם. לסיכום העניין נאמר כי מפעל שמרחיק קולחים לבריכה בשטח המפעל פטור מהתקנות, ואילו תמלוחות שנשלחות לבריכה מחוץ לשטח המפעל צריכות לעבור טיפול קדם כדי לעמוד בדרישות התקנות. את הנוסח אין צורך לשנות.

ומה לגבי הוספת סעיף עלויות שמאזנת בין תועלת לעלות?

וועדה מקצועית לקחה לתשומת לבה את ה-BAT, כלומר הטכנולוגיה המיטבית הזמינה והישימה. ברור שניתן להתפיל את כל הקולחין לרמת מי שתייה, אבל מראש הוועדה המקצועית לקחה שיקולי עלות ותועלת בחשבון.

יש להפריד בין התועלת הסביבתית והבריאותית לציבור כתוצאה מטיפול בשפכים עירוניים, לבין התועלת מטיפול בשפכי תעשייה. בעניין שפכים עירוניים, נעשתה הערכה של התועלת למשק הלאומי, בתיאום עם משרד האוצר על ידי משרד הייעוץ "פארטו" ומנכ"ל משרד הייעוץ מר דורון לביא.

בעניין התועלת מטיפול בשפכי תעשייה, נאמר שחישוב התועלת ברמה הלאומית וודאי שנכון גם לגבי התעשייה, שכן אם לאזרח פרטי יש תועלת ישירה מהטיפול, עליו לשלם עליה – וכך גם התעשיין.

יחד עם זאת, וועדת החריגים בענייני מפעל תעשייתי תצטרך לקחת בחשבון גם את עניין הישימות הכלכלית של הדברים.

נכון שזוהי לא אחת ממטרות התקנות, אך זהו שיקול מאוד רלוונטי לקביעת התוספות לתקנות.

אני רוצה להעיר שהשיקולים הכלכליים של עלות ותועלת הובאו בחשבון בזמן כתיבת התקנות, אך לא הועלו על הכתב מחוסר רלוונטיות. השתמשנו במונח "טכנולוגיה מיטבית זמינה", כלומר BAT, Best Available Technology, בסעיף 4, שעוסק בחובות המעפיל. אין לכך מקום בסעיף או במטרה, וגם לא תהיה לכך משמעות מבחינת מר בר לב. עמדתנו היא שאין צורך בהוספת סעיף או מטרה של חישובי עלות ותועלת.

לסיכום הוועדה, ההחלטה בדבר לוחות הזמנים היא החלפת לוחות הזמנים בצורה שבמקומות בהם נכתבו חמש וארבע שנים להשלמת השיפורים יירשם שלוש שנים, במקומות בהם נכתב עשר שנים יירשם חמש שנים. כך השדרוגים ייערכו במדורג תוך שנתיים, תוך שלוש שנים ותוך חמש שנים.


אני מקבל את עמדת משרד המשפטים בעניין נציבות המים. הנוסח החדש של סעיף וועדת החריגים יהיה כפי שתקריא אותו גברת ורד קירן.

בעניין יושב ראש וועדת החריגים, "כיושב ראש הוועדה יכהן ממונה סביבה או ממונה בריאות לתקופת כהונה של שנה לסירוגין, יושב הראש הראשון יהיה ממונה בריאות".


בעניין זכות טיעון ציבורית, הייתה הסכמה לגבי וועדת חריגים שתחיל את זכות הטיעון של הציבור, כאשר כל בקשה תפורסם ותינתן לכל אדם תקופת זמן לטעון טענות.

תקופת הזמן תהיה 21 ימים.

בנוסף, בהחלטת וועדת הפנים, וועדת החריגים תוודח אחת לשנה על פעולותיה לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.


בעניין בריכות הדגים, החלטת הוועדה היא שתוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה טיוטת תקנות הנוגעות לבריכות הדגים. היה ותוך חצי שנה לא יעלה בידי המשרד להגנת הסביבה להביא את הטיוטה, תתכנס הוועדה על מנת לשמוע את הסיבות לכך.


בנושא בריכות האידוי שבשטח המפעל, לא נדרש שינוי. בנוסף, עלתה בקשה לאשר את הנוסח שהובא בפנינו היום בכפוף לשינויים של משרד המשפטים.

לפני הצבעה, אני רוצה להודות לצוות המשפטי של הוועדה שעשתה עבודה משפטית יוצאת מן הכלל. ההצבעה שתיערך מתייחסת לקבלת התקנות בכפוף לתיקונים שנאמרו על ידי גברת ורד קינן.

הצבעה

בעד קבלת התקנות – רוב מוחלט

נגד – אין מתנגדים ואין נמנעים

התקנות נתקבלו.

אני מודה לכל מי שנתן את ידו על מנת שנסיים את הדיון בתקנות.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00