PAGE
61
הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט

25.1.2010

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 4

מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט

שהתקיימה ביום שני י' בשבט התש"ע (25 בינואר 2010) בשעה 13:00

הצעת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמנהל) (תיקון)

(עריכת משאל עם), התשס"ח-2008 (פ/238) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית, לאחר שהוחל דין רציפות.

חברי הוועדה: יריב לוין – היו"ר

דוד רותם

הדס אגמון – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איל זנדברג – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד עמי ברקוביץ' – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אסתר אפרת סמילג – סגן יועץ משפטי ומנהלת מחלקת אמנות, משרד החוץ

נעמה חסון – מחלקת אמנות, משרד החוץ

עו"ד אורלי עדס – מנהלת כללית בפועל, ועדת הבחירות המרכזית

אילת פישמן – סגן המפקח על הבחירות, משרד הפנים

עו"ד אהוד שילת – יועץ משפטי, ועדת הבחירות המרכזית

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

שרון רפאלי

הצעת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמנהל) (תיקון)

(עריכת משאל עם), התשס"ח-2008 (פ/238) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית,
לאחר שהוחל דין רציפות

צהריים טובים. אני פותח את ישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין הצעת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמנהל) (תיקון) (עריכת משאל עם), התשס"ח-2008.


ארבל, בבקשה.

אנחנו עכשיו בנוסח מתאריך 20 בינואר שכתוב עליו שהוא כולל גם הערות מהישיבה שהתקיימה ב-17 בינואר.

אז נעבור בקצרה על התיקונים שהכנסת, ואז נמשיך משם למקום שהגענו אליו.

את התיקונים שדובר בהם על החדרים של הקלפיות הכנסנו בהמשך, אז נגיע לזה עוד מעט.

אנחנו עכשיו בסעיף 9. בפסקה 3 שמתקנת את סעיף 21 לחוק הבחירות, לפי הערות אנשי ועדת הבחירות, תוקן שעדיין יהיה קבוע כמו היום שיהיו מיוצגות לא פחות משלוש סיעות.

בפסקה (5) שמתקנת את סעיף 25 התוסף שיושב ראש הכנסת יודיע לשר הפנים וליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית מיהן הסיעות בכנסת אחרי ההצבעה במליאה, לרבות עמדתן "בעד" או "נגד".

זה בסעיף (ג)(2).

נכון.

התיקון לגבי העובדה שהקלפיות יועמדו לרשות ועדת הבחירות שעתיים לפני פתיחת הקלפיות נראה בהמשך כי זה הוכנס לחוק הבחירות בסעיף שעוד מעט נגיע אליו. זהו.

אז אנחנו יכולים להמשיך.

בנוסח של היום אנחנו בעמוד 7, החל בפסקה (7) שמתקנת את סעיף 40 לחוק הבחירות.

סעיף 40 עוסק בבקשות ובעררים לתיקון הפרטים בפנקס הבוחרים. מוצע לתקן את סעיף 40ד, פסקות (1), (2). זה הסעיף שקובע עד מתי ניתן להגיש לשר הפנים בקשה לתקן פרטים בפנקס הבוחרים, בין אם זאת בקשה של אדם ובין אם זאת בקשה של חבר ועדת הבחירות לגבי אדם אחר. זה עניין של מועדים. היום כתוב בסעיף 40ד, כאמור, שאפשר להגיש את הבקשה לא יאוחר מהיום ה-35 לפני היום האחרון להגשת רשומות המועמדים,אם זה אדם; ומהיום ה-40 שלפני היום האחרון להגשת רשימות מועמדים, אם זה חבר ועדת הבחירות. פה מוצע שבשני המקרים ייכתב שהבקשה תוגש לא יאוחר מהיום ה-80 שלפני יום עריכת משאל העם. זה נעשה גם בהתאמה לעומת היום האחרון להגשת רשימות המועמדים וזה גם נוסחים שתיאמנו עם אנשי ועדת הבחירות במשרד הפנים, ונאמר לנו שאלה מועדים שאפשר לעמוד בהם.

זה מקובל עליכם? יופי.

אני ממשרד החוץ. אנחנו מדברים באופן כללי על התאמות, שהן דברים טכניים, אבל השאלה היא אם זה חייב להיות זהה כאן. אני לא מבינה את החשבון – איך מ-35 - -

היום האחרון להגשת מועמדים הוא 47 ימים לפני יום הבחירות. היום אפשר להגיש ערר לשר הפנים 47 יום ועוד 35 יום. כלומר תוספת של עוד 35 יום. אם אדם רואה שהשם שלו לא מופיע בפנקס הבוחרים או שאחד הפרטים שרשומים בפנקס הבוחרים לא מדויק, הוא יכול להגיש בקשה לשר הפנים לתיקון. היום כתוב שהוא יכול להגיש את זה לא יאוחר מהיום ה-35 לפני היום האחרון להגשת רשימת המועמדים, כלומר 35 לפני 47. כאן מוצע שזה יהיה היום ה-80 לפני יום עריכת משאל העם.

האם זה חייב להיות אותו אורך זמן כמו בבחירות? כי כאשר אנחנו מדברים על בחירות, לפחות תיאורטית בחירות נעשות אחת ל-4 שנים, וזאת ודאי הזדמנות וצריך את כל ההליך הזה. במקרה הזה של משאל עם או שזה יהיה צמוד לבחירות, ואז יש נוהל אחר או שלא, ואז בוודאי זה יהיה יותר קרוב לבחירות הקודמות. לכן השאלה היא האם צריך כל כך הרבה זמן, כי בכל זאת כל דבר כזה דוחה.

אבל ממילא הוחלט שלוח הזמנים של בחירות יהיה 90 ימים. זה לא מוסיף ימים.

אנחנו חיים במסגרת של 90 ימים, ואנחנו לא מוסיפים אפילו יום אחד.

אני מבינה שהמגמה היא לעשות שינויים רק בדברים שממש חייבים לעשות אותם כדי להיצמד לנוסח המקורי.

אנחנו מדינה דמוקרטית – אני לא אומרת כלום על הצד השני – ואנחנו עושים הליך חוקי מסודר מסוים במהלך הכנת פנקס הבוחרים. חלק הוא הצגת הפנקס לעיון הציבור ואפשרות לאדם לערער על עצמו ואפשרות מסוימת גם לערער על הזולת. לדעתנו, לא נכון לוותר על הדבר הזה כל עוד אנחנו לא חורגים מאותה מסגרת זמן של 90 ימים שהוגדרה מראש.

זה לא מוסיף פרק זמן נוסף מעבר ל-90 יום. החשש שלך הוא שזה יגרור למעלה מ-90 יום שממילא היה כך? אז זה לא חורג.

זה לא 80 בנוסף ל-90, זה הכול בתוך אותם 90 ימים.

יש שאלה עקרונית האם אנחנו רוצים ליצור לוח זמנים קצר יותר. בדיונים הקודמים הייתה דעה שהדבר הזה בעייתית עד בלתי ישים טכנית, לפחות מהזווית של ועדת הבחירות, והוא כנראה, גם לא כל כך נכון גם מבחינות אחרות. לכן החלטנו שאנחנו מתכנסים למסגרת הזמן שקבועה בהליכי הבחירות ה"רגילים", ומשכך אנחנו צריכים לעשות התאמות של המועדים בגלל השינוי באופי בין שאין הגשת רשימות מועמדים וכדומה, אבל אין פה קביעה חדשה או הסדר חדש. גם אם זה יעלה לנו בעוד 20 או 30 יום לעומת הרעיון לקצר את המועד, וכל עוד היא מתכנסת ללוח הזמנים שהיא עובדת בו בבחירות סדירות – אני בהחלט בעד לאפשר לוועדת הבחירות להכין את העניין בצורה מסודרת ומאורגנת כמו שצריך. אין לי ספק שלא על זה יקום וייפול שום דבר. כלומר השאלה האם משאל העם ייערך בחודש אוגוסט או בחודש ספטמבר היא בוודאי לא משהו שישנה ברמה המהותית, ומנגד זה עלול לשנות המון ברמה הארגונית. כמו שכבר דובר בישיבות הקודמות, בעניין הזה נכון לאמץ את הגישה המקצועית של ועדת הבחירות ולאפשר להם את פרק הזמן שכבר מצאו קודמינו כשדנו בענייני בחירות, שהוא המתאים והרצוי והראוי לארגן מערכת מהסוג הזה כמו שצריך.

אני מבקשת שיירשם שזה בכל זאת לא ממש אותו דבר.

זה לא ממש אותו דבר, זה נכון, אבל לפחות בצד הארגוני הייתי אומר שזה כמעט ממש אותו דבר, אם לא אותו דבר בדיוק. בצד המהותי אני לא רואה קושי מהותי של ממש.

נמשיך עם התאמות: הסעיף הבא שמתקנים הוא סעיף 44 בנושא הגשות שהוגשו לשר הפנים לתיקון פנקס הבוחרים. זה סעיף שמדבר על המועדים שניתנים לשר להכריע בבקשות. מוצע לקבוע שהוא יודיע על ההחלטה שלו בתוך 10 ימים מיום שהוגשה לו בקשה, בין אם זאת בקשה של אדם לגבי עצמו ובין אם זאת בקשה של אחר. היום צריך להגיש את הבקשה לא יאוחר מהיום ה-25 לפני הגשת הרשימות, ואנחנו קובעים מהיום ה-70 לפני יום עריכת משאל עם.

הסעיף הבא הוא סעיף 46, שמדבר על עתירה של מי שהבקשה שלו נדחתה. היום כתוב שהעתירה תוגש לא יאוחר מהיום ה-17 לפני היום האחרון להגשת רשימת המועמדים, ומוצע שיהיה כתוב: "מהיום ה-60 לפני יום עריכת משאל עם".

65.

זה היה 65.

באמת?

כן, אנחנו לא מסתדרים עם פסק הדין.

מוצע למחוק פרק שלם שעניינו רשימות המועמדים, כל ההוראות באשר למי שלא יהיה מועמד לכנסת, החלטות לעניין קלון והגשת הרשימות, התקשרויות בין רשימות – סעיפים 56 עד 64. זה בעצם עד 67, אבל באמצע מוצע להוסיף סעיף שמופיע אצלכם בפסקה 11. היום סעיף 65 קובע שהוועדה תפרסם את רשימות המועמדים, ופה מוצע לקבוע הוראה לגבי העמדת ההסכם לעיון הציבור.

או החלטה. כלומר מה אנחנו בדיוק מעמידים חוזר לשאלה שעדיין צריך יהיה להכריע בה ולסכם אותה בהתחלה, וזה יקרין גם פה.

כיוון שההחלטה תפנה להסכם- - -

בסדר. אני רק מעיר שאנחנו צריכים הגדרה על מה אנחנו מצביעים. אני גם מבקש שהעניין הזה יסוכם איכשהו. אני מבין שנדרש כאן סיוע של משרד החוץ בגיבוש כל המסגרות האפשריות. חשוב שהדבר הזה יהיה מסודר.

זה סעיף שבנוסח הקודם מוצע לכלול אותו לא בתוך חוק הבחירות, אבל אחר כך חשבנו שהוא מתאים להתאמות של חוק הבחירות. לכן מוצע לקבוע אותו בסעיף 65, והתוסף סעיף שכותרתו תהיה "העמדת ההסכם לעיון הציבור", ולפיו, "ההסכם שיובא לאישור במשאל עם יועמד לעיון הציבור בהתאם להוראות חוק זה ובדרך שיורה יושב ראש הוועדה המרכזית, והוא רשאי, בין היתר, להורות על הצגת העתקים מההסכם בספריות ציבוריות כהגדרתן בחוק הספריות הציבוריות ובמשרדי רשויות מקומיות, לרבות בשפות שבהם נערך נוסף על השפה העברית; ההסכם יפורסם באתר האינטרנט של הוועדה המרכזית בסמוך לאחר אישורו על ידי הכנסת". זה סעיף שדיברו עליו בכנסת הקודמת בעניין ספריות ציבוריות ומשרדי רשויות מקומיות. מוצע ש"השר הממונה על חוק הספריות הציבוריות ימסור ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשימה של הספריות מוקדם ככל האפשר לאחר שנוצרה העילה לקיום משאל עם, לפי החוק".

אנחנו רוצים לבקש לקבל את הרשימה תוך 14 יום מיום שנוצרה העילה, כי זזה דורש היערכות. זה משהו בכל רחבי הארץ, והרשימה בוודאי זמינה.

נוסף לזה שר הפנים צריך להעביר לוועדה את רשימת הכתובות של משרדי הרשויות המקומיות.

אבל צריך לכתוב את זה בחוק? הרי שר הפנים ממונה על כל העריכה של הבחירות.

אנחנו צריכים שיהיו מועדים, אחרת לא נקבל במועד.

זה בעיקר בגלל עניין הזמן.

סביר להניח שמדובר במאות נקודות- -

ברור ששר הפנים יעביר, אבל יותר בריא שיהיה כתוב.

אז השר הממונה על הספריות יעביר את זה לא יאוחר מ-14 יום לאחר שנוצרה העילה.

אני מבינה שוועדת הבחירות תהיה אחראית על ההדפסה של זה, על ההפצה, על כל מה שכרוך בהסכם.

זה כתוב ב-(ג).

מה זה אומר "ההסכם"?

זה יכול להיות מאות עמודים.

נכון.

יונחו בספריות וברשויות המקומיות.

אתם רוצים שהשר הממונה יעביר על הספריות לא יאוחר מ-14 יום לאחר היווצרות עילה, ושר הפנים יעביר לא יאוחר מ-14 ימים את רשימת הרשויות המקומיות? זה לא משהו שנמצא- -

לא רשימת הרשויות המקומיות, אלא הכתובות שבהם נמצאים משרדי העירייה. נכון כולם יודעים שעיריית תל-אביב נמצאת בכיכר רבין- -

אבל זה לא מידע שנמצא בידי ועדת הבחירות?

ממש לא.

בסדר, כתובות משרדי הרשויות.

ברור שהעיון הוא חינם. לא צריך לכתוב את זה.

ללא שום ספק.

זה ברור שזאת הכוונה בביטוי.

אין עדיין עיון, רבותיי, תראו מה כתוב: "יושב ראש ועדת הבחירות רשאי - -

לא, ב-(א) כתוב: "ההסכם יועמד לעיון"

כתוב "יועמד לעיון", וגם כשהוא מורה, שלא תהיה מחלוקת בין הרשות המקומית שתטען שזה מטיל נטל- -

תקראו מה כתוב שם: "יועמד לעיון הציבור- -

"בהתאם להוראות חוק זה ובדרך שיורה יושב ראש הוועדה, והוא רשאי להורות על הצגת עותקים".

נכון. הוא יכול להגיד, רבותיי, זה התפרסם באתר האינטרנט, מספיק, תודה רבה.

ככל שהוא יורה הרשות לא תטען שיש עליה נטל כספי, ולכן היא גובה כסף?

לא.

- - - ממי שרוצה לצלם.

הערת הבהרה פשוטה.

בסדר, אני לא רואה מניעה לציין את זה אם רוצים.

לא בטוח שצריך כי בחוקים אחרים כשמדברים על עיון- -

אפשר לומר "ללא תמורה".

שיהיה ברור שהעיון הוא עיון בלבד ולא צילום במשרדי הרשות או בספריות כי אז לא יהיה ברור מי ישא בעלות.

לעיון. מי שרוצה לצלם שישלם.

למה כתוב "לרבות בשפות שבהן נערך נוסף על השפה העברית"?

דיברו על זה בכנסת הקודמת.

אחר כך זה יהיה אנציקלופדיות שלמות. אתה לא מבין? הכול כסף. הפחד שלי הוא שמשאל העם יעלה 18 מיליארד דולר- - -

ההדפסה של הספרים זה לא מה ש- -

בזמנו הוצג פנקס הבוחרים המון שנים בכל רשות מקומית. היו סעיפים מפורטים בחוק איך זה יוצג. כשאומרים "במשרדים של הרשות המקומית" יש רשויות מקומיות שיש להן רק משרד אחד, ויש רשויות מקומיות שיש להן כמה וכמה משרדים.

אז נכתוב: "במשרדה הראשי של הרשות המקומית".

נוסיף "בדרך ובמקום שיורה יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית". בזה נפתור את כל הבעיה.

בסדר.

יורה שלא מעתיקים. אם רוצים לצלם את זה, אז זאת טכנולוגיה שלא ברור שהרשות המקומית יכולה לספק.

זה ברור, זה עיון בלבד.

מי שרוצה להעתיק שישב ויעתיק.

או יצלם. יכניס מטבעות למכונה ויצלם.

לא תמיד יש מכונה.

אפשר גם להעתיק, מה הבעיה?

יוריד מהאינטרנט.

בואו נאמר שאם זאת תהיה הממשלה הזאת יהיה כתוב שם, חוזרים לקווי 4 ביוני 67'. נקודה. מה מקבלים? אצבע משולשת.

בתמיכת ראשי ועדות החוקה והכנסת.

אני אמרתי שלא?

זה צריך אולי להיות סעיף 65א כי אולי יהיו הפניות לסעיף 65.

בסדר, אפשר.

באתר האינטרנט חובה לפרסם את ההסכם, וסעיף קטן (ג) מציע שלצורך ביצוע הוראות סעיף זה וסעיפים נוספים שמדברים על פרסום ההסכם במחנות צה"ל, בכלי שיט, בבתי סוהר ובבתי חולים תפיץ ועדת הבחירות המרכזית העתקים מן ההסכם, כפי שיורה יושב ראש הוועדה". אגב, ברור מפה שהוא לא חייב בכל רשות מקומית. הוא יוכל לקבוע.


התיקון הבא הוא בסעיף 70.

בהקשר לתיקון סעיף 70 אנחנו מקדימים כאן ומבקשים תיקון בסעיף 68(ה). סעיף 68(ה) מאפשר ליושב ראש ועדת הבחירות בהתייעצות עם סגניו להציב שני פרגודים בקלפי. אנחנו מבקשים שזה לא יוגבל לשניים, אלא שיהיה כתוב "מספר".

מאה אחוז, מקובל לגמרי.

אני מבקש שזה לא יהיה בהתייעצות עם סגניו, אלא על-פי החלטתו האישית.

אתה יודע שאין עם זה בעיה.

אני לא יודע שום דבר. כשמדובר בנושא פוליטי אני לא רוצה שהסגנים יהיו מעורבים.

אין בעיה. מה שנכתוב בחוק, כך זה יהיה.

אנחנו נבהיר שזה לא פותר בהמשך את כל הבעיה של מקומות הקלפי.

בסדר, אבל רק יושב ראש ועדת הבחירות.

בלי "בהתייעצות עם סגניו" – "רשאי להורות כי בכל מקום קלפי" – במקום "לא יוצגו משניים", "יוצבו יותר מאחד".

לפי החלטת יושב ראש הוועדה.

בסדר גמור.

לפי מספר תאי הצבעה.

ואז את כותבת "לפי החלטת יושב ראש הוועדה"?

כן.


סעיף 70: היום סעיף 11 אומר שבאזור קלפי יהיו לא יותר מ-800 בוחרים, ואפשר להעלות את זה ל-900, על-פי הצעת שר הפנים.

זה לא באזור קלפי, זה בקלפי מסוימת.

זה אזור קלפי.

ככה זה נקרא.

סעיף 70(ב) אומר שאם נוכחו יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו שבאזור קלפי יעלה מספר הבוחרים על 900 אפשר להורות שתהיה קלפי שנייה.

עכשיו השאלה היא המספר. 500 זה נמוך מאוד.

חשבנו לבקש 600 כי כבר היום אנחנו משתמשים כמעט בכל מבני הציבור הקיימים בארץ, ובחדרים רבים בכל מבנה. אנחנו צופים קושי באיתור מקומות נוספים, ולכן 600 ייתן לנו קצת יותר מרחב. אנחנו עדיין לא יודעים לומר מספרים.

למה לא להשאיר 900?

כיוון שאין היום הרבה קלפיות שיש בהן מעל 900 בוחרים, ואז זה נותן מעל 900. אנחנו רוצים גם להבהיר שפתרון של שניים-שלושה פרגודים בקלפי לא ייתן הרבה זמן להצבעה כמו שחושבים כי בממוצע זה יוצא דקה למצביע. אתה חוסך את זמן ההצבעה כי אתה מאפשר כמה מצביעים בו זמנית, אבל יחד עם זאת אותה ועדת קלפי מזהה את הבוחרים, ושם ייווצר הפקק. אז זה לא יפתור לגמרי את הבעיה. לכן אנחנו חושבים שבחלק מהמקומות צריך יהיה לפצל את הקלפיות לשניים, ובחלק להציב יותר פרגודים במקומות שטכנית זה יהיה אפשרי מבחינת המיקום.

לכן 600 זה מספר שאפשר לחיות איתו.

לכן 600 זה משהו שאפשר יהיה לחיות איתו.

זה עניין שיש לו משמעות כספית לא פשוטה. זה ברור.

רק לסבר את האוזן, מבחינת עלות שכר חברי ועדות קלפי ומזכיר והציוד בקלפי, לבד מכל ההוצאות הנלוות הרבות סביב כל זה מדובר ב-6,500 שקל לקלפי, שזה רק השכר.

כמה קלפיות מפוצלות כאלה יהיו, להערכתכם, כתוצאה מהתיקון הזה?

כיום יש כ-4,500 קלפיות שיש בהן למעלה מ-600 בוחרים. אם היינו הולכים על 500 זה 6,500 קלפיות. לכן ביקשנו את המספר הזה.

4,500 קלפיות?

שיש בהן מעל 600 בוחרים.

פירושו של דבר - - -

מה הפוטנציאל? אני רוצה להבין.

אנחנו רוצים לצפות את היישום של זה. אנחנו לא יודעים לומר בדיוק, אבל אנחנו מניחים שלפחות מחצית מהקלפיות נצטרך לפצל, אם לא יותר.

זה המון.

את מדברת על 2 מיליון שקל.

המון.

סליחה? זה כמעט 20 מיליון שקל.

כי הצמצום כל כך גדול כי הוספנו- - -

אחרת היינו משאירים את זה כמו שזה.

יש בעיה להשאיר 900 עם חצי יום הצבעה.

לא יפעילו אם אין צורך.

זה נוח להם, אתה מבין?

הבעייתיות מובנת.

שהבחירות יהיו מהבוקר.

זה אנחנו לא נוכל לקבוע, אבל השאלה היא כזאת: אנחנו קבענו שהבחירות תתחלנה ב-14:00 ותסתיים ב-24:00 בלילה- -

אני מבינה שאנחנו ממתינים לתשובה של שר החינוך.

כן, בהנחה שזה יהיה המצב. אם זה יהיה המצב אנחנו צמצמנו, למעשה, בסך הכול חמש שעות הצבעה.

זה אומר שיש 10 שעות הצבעה- - - נראה לי מצוין.

לעומת זאת אנחנו פותחים את האפשרות להציב כמה פרגודים באותו קלפי- -

אבל הפרגוד לא חוסך הרבה זמן.

מאה אחוז. אז ברור לי ש-900 זה כנראה הרבה מדי. אם יש קלפי של 650 איש הפיצול שלה פירושו שיעמדו שתי קלפיות של 300. זה לא סביר.

השאלה היא כמה זה סביר כשיש פחות מדקה למצביע.

זה שתי דקות הצבעה.

- - - שתי דקות להצבעה.

עשינו חישוב.

איזה חישוב עשיתם?

רגע, אולי טעינו.

זה לא סביר.

10 שעות, 60 דקות, 600 דקות. ל-600 מצביעים זה דקה, ל-300 מצביעים זה 2 דקות.

אבל אין מאה אחוז הצבעה. אף פעם.

הבנתי, הלכתם לפי 100% הצבעה.

זה לא קיים באף מקום.

כשיהיה לכם אי פעם 100% הצבעה תודיעו לי.

יש יישובים.

איפה שיש 100% הצבעה, ההצבעה לוקחת שעה.

לא צריך קלפי.

בשעה זה נגמר. בשביל זה לא צריך קלפיות, לא צריך פרגודים, לא צריך כלום.


אם נעמיד את זה על 750 כמה קלפיות זה מכניס לנו לאופציית הפיצול?

בערך 1,500.

זה מספר הרבה יותר סביר.

1,500 כפול 6,500- -

אנחנו סבורים שזה הרבה. אנחנו רוצים שיהיה לנו מרחב גמישות.

מה יש בכנסת? כמה מותר לכם?

900.

אין היום כמעט קלפיות של 900.

- - -

ברגע שקובעים 750 זה כמו לומר לאנשים, אל תבואו.

אני אישית לא מתנגד לזה, אבל זה לא מעשי. אם נצטרך לעשות את זה עם שבתון תהיה מהומת אלוהים.

לא עושה שבתון בשום פנים ואופן.

רק במערכת החינוך זה יפתור הרבה בעיות.

אני מציע שנעמיד את זה על 750.

זה הרבה. אנחנו צריכים יותר מרחב לתמרון ולגמישות. אנחנו, כמובן, לא נעשה בזה שימוש שלא לצורך.

750 זה יותר מ-2 דקות לכל אחד.

כן, זה המון.

לא יהיה לכם יותר מ-50% הצבעה, על מה אתם מדברים?

נכון שמשאל עם הוא קצת שונה מבחירות, אבל צריך לבדוק את שיעורי ההצבעה. אנחנו לא נעשה בזה שימוש מגמתי או נחתוך מלכתחילה. אנחנו נבחן את זה, זה יהיה בשיקול דעת.

זה לא אוטומטי.

אזור הקלפי לא נקבע לפי איזשהו גודל?

בוודאי, אבל פה הרעיון הוא להקטין את זה עוד יותר.

הסעיף הזה הגיוני כשיש סיבה מיוחדת.

הסיבה המיוחדת היא קיצור שעות ההצבעה.

סיבה אחרת היא שיש משהו קונקרטי בנסיבות המסוימות. תיקון מוקדם יכול להשפיע על אזור הקלפי מלכתחילה, ולא על אזור הקלפי ואז מפצלים אותו. אני לא מבין. הרי יש אזור קלפי שמתוכנן לפי כמות מסוימת. הסעיף הזה נועד למצבים שיש משהו מיוחד בקלפי המסוימת ולא בתכנון האפריורי - - -

אני אסביר: מי שמטפל בזה לא יושב עם היד על כל אחת מ-9,000 הקלפיות בכל רגע נתון. יש בארץ מצבים ששכונה או אזור מסוים מתאכלסים, ויש הגירה יחסית גדולה מיישוב אחד לאחר, ואז פתאום מאוכלוסייה של 700 בוחרים בשכונה מסוימת זה מתנפח ל-950 או ל-1,200- -

וזה לא ידוע מראש.

מה שקורה הוא שהוא לא בדק את השכונה הזאת לפני יומיים, אלא התעסק בה לפני כמה חודשים. הוא ראה שזה בסדר, ויש 650 בוחרים, אז הוא עזב את הקלפי ועבר לבדוק ביישוב אחר. בינתיים התאכלסה השכונה, והגיע מועד הבחירות, ומסתבר שיש קלפי עם הרבה יותר מ-900 בוחרים. אז בסעיף 70 ניתנה האפשרות ליושב ראש הוועדה לחתוך את זה לשניים כדי שמספר הבוחרים בקלפיות יהיה סביר.

אם אנחנו מדברים על הפחתה של כ-20% ממספר הבוחרים המקסימלי ולוקחים בחשבון שמצד אחד הפחתנו את מספר שעות ההצבעה ומנגד הוספנו פרגודים – לדעתי, 750 זה סביר לחלוטין. ב-60%-50% הצבעה, זה סביר לגמרי.

אנחנו עדיין חושבים שיש לתת לנו את הגמישות הגבוהה.

אני מוכן לקבוע שבמקרים מיוחדים ועל בסיס אחוזי הצבעה גבוהים במיוחד שהיו אנחנו נשאיר 750, לא צריך יותר מזה. העלות הכספית של זה היא אדירה, זה לא גרושים.

אם רוצים לעשות את זה תמיד 750 למשאל עם, בעצם הסעיף שצריך לתקן הוא סעיף 11, לא סעיף 70. זה הסעיף הקבוע. הסעיף הקבוע יגיד שאזור קלפי לא יכלול מ-750 – מה שהיום הוא 800 – עם אפשרות להעלות ל-900. זאת אומרת, שם צריך לשחק עם המספרים, לא?

מדובר בתכנון מראש ולא בהפתעה של הרגע האחרון.

תשאירו לנו את זה רק בפיצול, לא בסעיף הבסיסי.

ב-90 יום גם לא יהיה לנו זמן לשנות את מפת הקלפיות.

אין בעיה, אני לא רואה בזה שום בעיה.

רק ב-70(ב), במקום 900 יהיה 750.

בינתיים אנחנו מקבלים את הדין. השאלה היא מה יהיה עם הסיפור של הגדלת שעות ההצבעה עד 24:00 בלילה ובעניין שבתון בבתי הספר. כי אם גם בבתי הספר לא יהיה שבתון אין לנו מקומות קלפי, אז באמת נצטרך לחזור לסוגיה הזאת.

את זה הבנו.

אם לא יהיו לכם מקומות קלפי, אנחנו נדאג לזה.

אנחנו נייצר את הפתרון שם.

עוזר לי שאתה תדאג? אני דואג.

זה היה 70(ב) שתוקן בו במקום 900, 750.

תיקון נוסף הוא רק התאמה בסעיף ב4: אם נפתח קלפי נוספת הרכב חברי ועדת הקלפי יהיה כמו שדובר בסעיף 21 שיהיו שם לא פחות משלוש סיעות, כשמתייחסים לסיעות ולסיעות הנפרדות כפי שדיברנו – לפחות סיעה אחת שתמכה, לפחות סיעה אחת שהתנגדה.

סעיף 71א רבה שמדבר על קביעת שירותים ציבוריים, יימחק מכיוון שזה לא יום שבתון.

סעיף 72 עוסק בשעות ההצבעה, ובמקום מה שכתוב היום – 7:00 עד 22:00, ואם זה ביישובים קטנים – 8:00 עד 20:00, יהיה כתוב: 14:00 בצהריים עד חצות. פה חשבנו להוסיף את מה שדובר עליו בישיבה הקודמת- -

שזה כפוף לבדיקה שאני אעשה מול משרד החינוך.

נכון, אבל הנוסח שמוצע כעת הוא "חדרים במוסדות חינוך שבהם מוצבות קלפיות, לרבות חדרים שבהם הודיעה ועדת הבחירות המרכזית כי יוצבו בהם קלפיות המתאימות לאנשים המוגבלים בניידות, יועמדו לרשות ועדת הבחירות המרכזית לפחות שעתיים לפני שעת פתיחת הקלפיות". זה בעקבות הישיבה הקודמת.

כך או כך הניסוח הזה לא ברור, כי זה מלמד שלעניין קלפיות מיוחדות יש לוועדה סמכות להורות, ומשתמע מתחילת המשפט שאולי אין לה סמכות להורות.

לא, מה פתאום.

"חדרים במוסדות חינוך שבהם מוצבות קלפיות, לרבות חדרים שבהם הודיעה ועדת הבחירות המרכזית כי יוצבו בהם קלפיות המתאימות".

היה פה דיון בשאלה למי יש סמכות, ויושב ראש הוועדה ביקש שלא תהיה סמכות לוועדת הבחירות להורות על כך. מהנוסח פה לא ברור מה הוחלט.

הבנתי מה אתה אומר.

החדרים יועמדו שעתיים לפני תחילת שעת הבחירות- -

ומי יחליט אם תהיה קלפי בחדר מסוים?

הבנתי מה שאתה אומר.

- - - מנהל בית הספר, חוץ מחדרים לאנשים המוגבלים בניידות כי הם צריכים - - -

אני מקבל. ההערה במקומה. הניסוח צריך להיות זהה.

בישיבה הקודמת ביקשנו שאנחנו נוכל לקבוע באיזה חדרים.

צריך להיות: חדרים במוסדות חינוך שבהם הודיעה ועדת הבחירות המרכזית כי יוצבו בהם קלפיות, לרבות קלפיות המתאימות לאנשים המוגבלים בניידות, וכן הלאה. זה צריך להיות הסדר הנכון.

אבל זה משנה את המהות שיש כאן כנראה מחלוקת- -

אבל אז אתה יוצר מצב שוועדת הבחירות מחליטה- -

בסדר, אמרתי שזאת בדיקה מול משרד החינוך. אני צריך לבדוק את כל השאלה הזאת. בהנחה שנסכם איתם שזה יהיה המצב זה צריך להיות הניסוח. אני מסכים.

ההנחה תהיה שהוועדה מודיעה באלו חדרים יהיו קלפיות.

בזה אני מסכים. השאלה היא כפוף לעמדה שאנחנו נקבל מהם ונוכל לסגור איתם.

הסעיף הבא הוא סעיף 76 שעניינו פתקי ההצבעה. היום קובע סעיף קטן (א) שהפתקים יהיו מודפסים על פי דוגמה שאישרה הוועדה המרכזית, ועליהם אות או כינוי של הרשימה, ותו-לא. מוצע לקבוע שהפתקים יהיו משני סוגים ויהיו מודפסים על-פי דוגמה שאישרה הוועדה המרכזית בעברית או בעברית ובערבית.

מה זה, משני סוגים? מסוג אחד.

אבל תראה בהמשך: "על סוג אחד יודפסו המילים "בעד", ועל סוג אחר יודפסו המילים "נגד".

זה לא סוג. זה לא נכון.

זה צבע, ואנחנו נגיד לכם שהוא יהיה צהוב. יש לנו כבר נייר. לבחירות לראשות הממשלה.

אנחנו חוזרים להצביע בשתי פתקאות גם לראש הממשלה. בואי נאמר ככה, קרוב לוודאי שנבחר ראש ממשלה לפני משאל עם.

סעיף (ב) מציע שהוועדה המרכזית תקבע את צבעם של הפתקים, ורשאית היא לקבוע כי סוגי הפתקים השונים יהיו בצבעים שונים.";

למה צריך בכלל צבעים?

שיהיה לאנשים קל יותר להבחין בין הפתקים.

אני לא מבינה למה צריך צבעים.

למה לא? אם אפשר להקל על הבוחר שהוא יודע משהו- - -

אני לא מבין את הבעיה. ברשותך, זה עניין טכני שלהם. הם אומרים שלהם נוח להיערך עם שני פתקים בשני צבעים. זה יקל את הספירה ויהיה יותר ברור. מה זה מפריע?

שזה יהיה ניטרלי.

זה לא עניין של ניטרליות- -

יש צבע יותר חיובי- -

הדבר הוא נורא פשוט: יש אנשים שלא יודעים לקרוא ולא לכתוב.

אז איך הם מצביעים בבחירות לכנסת?

הם באים עם מישהו שמלווה אותם.

אני מדברת בכל הרצינות: יש צבעים שיש להם קונוטציה כזאת או אחרת. אם רוצים שהמשאל יהיה ניטרלי אז כמו שהבחירות לכנסת וכל הפתקים הם באותו צבע והאותיות הן באותו גודל, ככה צריך להיות כאן.

אני מוכרח לומר שיש בזה משהו.

הוועדה המרכזית - - - פוליטי שכוללת את כל החתולים ששומרים על השמנת.

יש לי בשבילך הפתעה.

לעניין הצבעים של הפתקים.

חוץ מחתולים אין שם כלום, אין שמנת.

פה כתוב שהוועדה רשאית לקבוע שזה יהיה בצבעים.

היא רשאית, היא לא חייבת.

זה דבר מגוחך שבחוק של הכנסת מתחילים לכתוב צבעים.

סליחה, גם ברשויות המקומיות זה קבוע בחוק.

זה כתוב גם בחוק הרשויות, וזה היה כתוב גם בחוק הבחירה לראש ממשלה. מסתבר שאנשים חשבו שזה לא מגוחך.

לא, היא צודקת. אני יודע מה אתם תעשו: ה"לא" אצלכם יהיה בשחור, וה"כן" יהיה בלבן. למה? ככה.

אתה היית, ואתה יודע בדיוק שיש מי שדואג שזה לא יזוהה עם אף אחד, ושאין עם זה בעיה.

אני לא רואה שום קושי בעניין הזה.

סעיף קטן (ג) זה איזושהי התאמה. היום כתוב שבמקום פתק מודפס יכול להיות פתק ריק שעליו מסומנים בכתב יד אות הרשימה או האות עם הכינוי. עכשיו מוצע שאפשר יהיה גם פתק ריק שעליו כתובות בכתב יד המילים "בעד" או "נגד".


סעיף קטן (ד) שמוצע למחוק מדבר על פתק שיש עליו אות וכינוי שונים.


סעיף 77 מדבר על אספקת פתקי הצבעה. היום הוא אומר שהוועדה תדפיס פתקי הצבעה של כל הרשימות, ומוצע לקבוע שהיא תדפיס פתקי הצבעה בהתאם לסעיף 76 שדיברנו עליו עכשיו.


סעיף 77(ב) אומר היום שכמות פתקי ההצבעה של כל רשימה תהיה כמספר הבוחרים הרשומים בפנקס בתוספת 30%. אז במקום "של כל רשימה", מדובר על "כל סוג" – כמו שאמרנו, בעד ונגד.

למה אתם עושים בתוספת של 30%?

זה מה שהיום.

אני רגיל לכך שכשפותחים את הקלפי חסרות פתקאות מסוג מסוים.

ואז אתה מתקשר, ואנחנו דואגים ובודקים, ולא חסר שום דבר.

זה נכון, אבל בינתיים הקלפי פתוחה, ואני מפסיד את הקולות. למה צריך עוד 30%?

לרזרבות. את הרזרבות לא מחזיקים במקום אחד, אלא מחזיקים אותם בוועדות האזוריות, אז אתה צריך כמות גדולה יותר.

אני אגיד לך בשביל מה זה באמת: המנצחים מעיפים את זה באוויר בכנס הסיום.

יש מקומות שלפעמים באופן פרטי אוספים את הפתקים.

מפלגות מדפיסות על חשבונן פתקים - - -

לא ייאמן מה הכמות שצריך ביום בחירות.

זה דבר שאפשר היה לאסור אותו. זה שהמפלגות מדפיסות פתקים, ואפשר להצביע בקלפי עם פתק שהבאת מהבית? אני לא מבין למה זה צריך להיות ככה.

יש בזה היגיון, בעיקר בבחירות לרשויות המקומיות שאנשים לא יודעים מה שם הרשימה ולא כלום.

ועדת הבחירות גם מוכרת את הפתקאות האלה.

למה?

אנשים לא יודעים מה שם הרשימה. הם יודעים שהם רוצים להצביע לרשימה של ראש העיר, הם רק לא יודעים איך קוראים לה, מי המועמדים ולא זוכרים.

איל, זה מה שמפחיד אותך? ככה מזייפים בחירות בארץ?

סעיף 78 שכותרתו "קולות פסולים": היום הוא אומר שקול פסול יהיה פתק הצבעה ריק שסומן בו דבר מלבד אות או כינוי של רשימה". מוצע: "קול פסול יהיה פתק הצבעה ריק שסומן בו דבר מלבד המילים "בעד" או "נגד".


סעיף 79(ה) – סעיף 79 מדבר על ספירת הקולות. סעיף קטן (ה) אומר היום: "יושב ראש ועדה אזורית ויושב ראש ועדה מרכזית רשאי לתקן בפרוטוקול כל מיני פרטים, ביניהם טעות או השמטה בהעתקת מספר הקולות הכשרים לרשימת מועמדים מגיליון ספירת הקולות לפרוטוקול". מוצע במקום "לרשימת המועמדים" לכתוב "טעות או השמטה בהעתקת מספר הקולות הכשרים "בעד" ובמספר הקולות הכשרים "נגד". הם גם יכולים לתקן רישום קולות כשרים לרשימת מועמדים שנרשמו בטעות לרשימה אחרת. אז פה – רישום קולות "בעד" ונרשמו בטעות "נגד", ומחיקתם, ולהפך.


התיקון הבא הוא מחיקה של סעיפים שאינם רלוונטיים. הסעיפים בפרק ח' שעניינו חלוקת המנדטים ותוצאות הבחירות – מוצע למחוק את סעיפים: 81 שכותרתו "חלוקת המנדטים", את סעיף 82 שכותרתו "חלוקת מנדטים במקרה של רשימות קשורות" ואת סעיף 83 – "קביעת חברי הכנסת".


תיקון 84 באותו פרק שמדבר על פרסום התוצאות. לפי סעיף 84 היום, משנסתיימה ספירת הקולות יפרסמו את תוצאות הבחירות, ומוצע לקבוע כי יפרסמו את תוצאות משאל העם, וההודעה תפרט מספר פרטים; מוצע למחוק את מה שקבוע היום: מספר הקולות הפסולים בכל רשימה, מספר המנדטים, שמות הנבחרים וכדומה. ההודעה תכלול את אלה: אישורו או אי אישורו של ההסכם במשאל עם, מספר הקולות הכשרים בעד ומספר הקולות הכשרים נגד, ומספר הקולות שנמצאו פסולים.


בסעיף 84(ב) נאמר היום שההודעה, לפי הסעיף, תהיה ראיה חותכת לחלוקת המנדטים, ומוצע שהיא תהיה "ראיה לתוצאות משאל עם"; וכן למחוק את סעיף קטן (ג) שאומר שהוועדה המרכזית תמציא לכל מי שנבחר תעודה חתומה שהוא נבחר לחבר כנסת – זה סעיף לא רלוונטי לעניין משאל עם.

סעיף 86 – עניינו ערעורים על בחירות. היום הוא קובע שכל חבר של ועדת הבחירות המרכזית ושל ועדת בחירות אזורית בכל סיעה, כל חבר כנסת וכל רשימה שהשתתפה בבחירות יכולים לערער על תוצאות הבחירות. פה מוצע שמי שיוכל לערער יישאר חבר ועדת הבחירות המרכזית וחבר ועדת בחירות אזורית; כל סיעה, לרבות סיעה נפרדת שדיברנו עליה, גם אם זה חלק מסיעה, כפי שדובר בסעיף 21. נמחקת האפשרות של רשימה ומועמד כי זה לא רלוונטי.


לעניין הטענות של הערעור – היום כתוב ש"הבחירות בכללן או בקלפי מסוימת לא התנהלו כחוק או שחלוקת הקולות בין הרשימות לא הייתה נכונה" – מוצע למחוק את המילים "בין רשימות המועמדים". זאת אומרת שבכלל חלוקת הקולות לא הייתה נכונה. זאת עילה אחת לערעור. אחר כך יש עילה שהמנדטים לא חולקו כחוק בפסקה (2), ומוצע למחוק את זה.


העילה השלישית היא לגבי "קולות שניתנו בעד רשימת מועמדים מסוימת או הושגו שלא כחוק", ומוצע לתקן את זה: "קולות שניתנו בעד או ניתנו נגד, הושגו שלא כחוק". זה שוב התאמות לעניין משאל עם.


סעיף קטן (ב) בסעיף 86 מדבר על מועדי הערעור. היום כתוב: "הערעור יוגש לבית משפט לעניינים מנהליים בירושלים תוך 14 יום מיום פרסום תוצאות הבחירות, ובית המשפט רשאי להאריך את המועד, ובית המשפט ידון בשלושה". מוצע להוסיף פה: "ויחליט בו בתוך 45 ימים מיום הגשתו". זה במסגרת קציבת מועדים שדובר עליהם בכנסת הקודמת, בין היתר, בעקבות הערות של משרד החוץ לנסות כך שהליך הערעור לא יימשך- -

את סבורה שצריך לקצר את הליך הערעור? נראה לי ש-45 יום זה הרבה.

אני אזכיר שהיום זה לא מוגבל.

אני לא יודעת.

נבקש לקבל את העמדה המעודכנת של הנהלת בתי המשפט לגבי הערכתם את המועד הספציפי הזה, אם הוא בסדר או לא.

אתם תפנו?

אנחנו נפנה.

איך הנהלת בתי המשפט יכולה לתת לך תשובה?

היא תפנה לשופטים ולנשיאת בית המשפט העליון.

נשיאת בית המשפט העליון לא תשב שם. זה תלוי מי השופט שיושב בדין.

אנחנו צריכים עמדה של המערכת שאתה מטיל עליה את הדבר הזה כדי לדעת לפחות, לפי ניסיון העבר, בהליכים מן הסוג הזה וכדומה. גם לוועדת הבחירות יש ידע בנושא, אני לא יודע.

מדובר לפעמים בבירור עובדתי, לא רק בהתפלפלות משפטית.

זה ברור.

- - - ואז 45 יום יכולים להספיק.

אני רציתי להגיד אותו דבר מהצד השני: מכיוון שלא נראה שיש כאן שאלות קונסטיטוציוניות, אלא מישהו הצביע כך או אחרת- -

יפה מאוד, זה בדיוק התיאור העובדתי.

- - - פסק הדין יינתן תוך 30 יום.

אני לא מתנגד לשמוע את עמדת הנהלת בתי המשפט אף על פי שהמקרה הזה הוא מקרה קלאסי שבו המערכת צריכה להתאים את עצמה למועדים שאנחנו קובעים ולא הפוך. אני מציע להעמיד את זה על 30 יום, לא על 45. זה נראה לי הרבה מדי.

אולי יש אפשרות להאריך את זה בחריג עם משהו בנסיבות או במצבים שחקירה משטרתית - - - שלא יהיה סד זמנים.

מאה אחוז.

יש סעיף כזה שאי אפשר לאשר- - -

אלא אם מצא בית המשפט מטעמים מיוחדים.

נכתוב 30, ואז נוכל להאריך עד 45?

לא, אי אפשר להשאיר סוגיה כזאת באוויר.

אני בכל זאת מבקש לקבל את עמדת בתי המשפט.

אני לא מתנגד לקבל עמדה, אבל בואו נצא שזאת נקודת ההנחה, אלא אם כן מישהו יאיר את עינינו במשהו.

אז נכתוב 30, ומטעמים מיוחדים בית המשפט יוכל להאריך ל-45 יום.

אפשר לקבל דוגמאות כמה זמן זה היה בעבר, ודוגמאות של סוג השאלות כדי שנדע איך הדברים עובדים.

כל נושא צווי המניעה שנותן יושב ראש ועדת הבחירות במהלך הקמפיין, קיימים גם פה?

לכאורה, כן, זה בחוק התעמולה.

אולי גם שם צריך לתקן שהוא ייתן את ההחלטה שלו תוך זמן סביר.

במהלך הבחירות עצמן. זה ברור שהוא מוגבל בזמן.

ערעורי בחירות תוך 60 יום זה מספיק? יש בירורים ממש עובדתיים, חקירה משטרתית וגובים ראיות- -

ברשויות המקומיות יש אפשרות להאריך לשנה בזמן של חקירה משטרתית על שוחד ודברים כאלה.

אז צריך להתייחס בהקשר הזה. כשאמרת 30 יום התקבל הרושם שזה הסטנדרט שאפשר להתכוונן אליו.

אני אומר בעדינות שגם כשכתוב בחוק הרשויות המקומיות 30 יום זה לא תמיד קורה בחיי המציאות. בית המשפט מחליט כמה הוא חושב- -

לא מצביע היום, נכון?

לא אצביע היום. לבקשתו של חבר הכנסת רותם, לא אקיים היום הצבעות.

30 יום נשמע כסטנדרט קצר שמתכווננים אליו, אבל ההוראות לפי חוק הבחירות ברשויות המקומיות מדבר על אפשרות להאריך עד כדי שנה כי יש לפעמים חקירות משטרתיות - -

אתה צודק, אבל מוכרחים לייצר איזון סביר. ופה אין מה לעשות, יצטרכו להפנות את כל המשאבים ולבדוק את כל מה שצריך לבדוק. צריך גם לקחת בחשבון שזה צריך להיות משהו עד כדי כך אקוטי, שהוא יכול לשנות את התוצאות.

זה תנאי לערעור.

ברור. אם נגיע למצב שהתוצאות היו כל כך צמודות, ויש סיטואציה כזאת, ראוי לעם ישראל שהעניין הזה ייגמר ויחקרו אותו באופן מידי. אני לא חושב שאתה יכול להעמיד את העניין עכשיו בצורה כזאת שיחכו במשך שנה שלמה ויראו מה קורה. לא נראה לי סביר.

השאלה היא איפה זה עובר באמצע.

אם נגיע לסיטואציה כזאת יכול להיות שיעבירו תיקון לחוק בהוראת שעה או משהו כזה. הכלל צריך להיות שהכרעה שיפוטית צריכה להיות מהירה.

אז זה כבר יהיה - - - ואנשים יחשבו לפי התוצאה.

את רוצה 30 יום ואפשרות להאריך מטעמים מיוחדים ב-30 יום נוספים במקום ב-15 יום נוספים? אפשר. לא נראה לי שמעבר לזה. לקיים שנה שלמה חקירות על זה? לא ילך. צריכים לגמור עם זה מהר. אין ברירה. לא רק בעניין הזה, אבל בטח בעניין הזה.

אבל מבחינת לוח הזמנים של ועדת הבחירות גם כאן לא קיצרת ל-45 יום אף על פי שהיו הצעות כאלה בעבר כי אמרנו שצריך לשמור על איזונים במסגרת התהליך.

זה נכון, אבל זה בדיוק המקרה שבו צריך לעשות התאמה. כי אתה לא יכול להעמיד את מדינת ישראל במשך שנה שלמה תחת ענן של חקירות בלי שאף אחד יודע אם יש הסכם או אין הסכם, כן עושים-לא עושים – זה לא דבר סביר. אני אומר את זה דווקא כמי שלא מתנגד שיימצאו סיבות לא לממש הסכם כזה אם יהיה. אבל זה לא דבר סביר, אי אפשר להשאיר את המדינה במין סיטואציה כזאת.

אני תוהה אם פגרת בית משפט נספרת כשאומרים שבית המשפט יחליט תוך 30 יום מיום הגשת הערעור.

התשובה היא כן, מה לעשות? זה מצב חירום קלסי.

אולי צריך להגיד את זה.

זה מצב חירום קלסי. זה לא משהו שסובל דיחוי, פה צריכה להיות התגייסות. אני בהחלט מוכן שיהיה מטעמים מיוחדים עוד 30 יום.

עוד 30 יום, ולוודא שהפגרה נספרת בתקופה הזאת?

כן. אני מניח שגם בית המשפט יהיה מאוד זהיר בשימוש בסעיף כזה.

אנחנו בסעיף 86(ג) שקובע היום מי המשיבים באותו ערעור בחירות. היום כתוב שהמשיבים הם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, שר הפנים ובא כוחה של סיעה וחבר כנסת שהערעור נוגע להם.

אז זה לא רלוונטי.

מוצע שזה יהיה יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ושר הפנים.

בסדר.

סעיף קטן (ד) אומר מה רשאי לעשות בית המשפט. הפסקה הראשונה שאותה לא מבטלים: "לבטל את הבחירות בכללן או בקלפי מסוימת ולצוות על עריכתן שנית במועד שיקבע"

צריך לתקן. זה לא "לבטל את הבחירות".

זה משאל עם.

זה שינוי מחויב. לא תמיד כשיש "בחירות" צריך. נראה אם צריך.


פסקה (2) שמוצע למחוק אותה קובעת: "בית משפט רשאי להכריז שפלוני לא נבחר לחבר כנסת וכי אדם אחר נבחר", אז זה לא רלוונטי.

הפסקה השלישית שאותה מוצע לתקן קובעת היום: "בית משפט רשאי לקבוע מחדש את חלוקת הקולות בין רשימות המועמדים", אז במקום זה יהיה: "לקבוע מחדש את חלוקת הקולות בין המצביעים בעד לבין המצביעים נגד".


סעיף קטן (ה) מדבר על ערעור, על בית משפט לעניינים מנהליים. היום כתוב שאפשר לערער לעליון בשאלה משפטית אם ניתנה רשות מאת נשיא העליון, ושהערעור יוגש תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין. מוצע: תוך 7 ימים מיום מתן פסק הדין ולהוסיף, כמו שהוספנו הגבלה לבית המשפט המנהלי, שבית המשפט העליון יחליט בערעור תוך 14 ימים.


סעיף קטן (ו) שאותו מוצע לתקן אומר היום: "החליט בית משפט לעניינים מנהליים על ביטול הבחירות בכללן, רשאי כל אחד מהמנויים בסעיף קטן (א)" - אלה שהזכרנו כיכולים לערער – "לערער על פסק הדין לפני בית משפט העליון בזכות ובכל עניין גם אם לא היה צד להליך בבית המשפט לעניינים מנהליים, ובית המשפט העליון ידון בערעור בחמישה שופטים או במספר בלתי זוגי גדול יותר, כפי שיורה נשיא בית המשפט העליון. פה מוצע להוסיף: "בית המשפט העליון יחליט בערעור בתוך 21 ימים".


זה באשר לקיצור מועדים.


מוצע למחוק את סעיף קטן (ח) בסעיף 86 שאומר: "הערעור לא יעכב את עבודת הכנסת ותוצאות הערעור לא יגרעו מחוקיות ההחלטות שנתקבלו על ידיה".

זה לא רלוונטי.

במקום זה מוצע לקבוע: "אם הוגש ערעור על תוצאות משאל העם לא תאשרר הממשלה הסכם ולא תחתום הסכם כאמור בסעיף 1א לחוק סדרי השלטון והמשפט" – החוק העיקרי שלנו – "כל עוד לא ניתן פסק דין סופי בעניין, אלא אם כן החליט בית המשפט הדן בערעור אחרת; בית המשפט האמור בסעיף קטן (ב)" – בית המשפט לעניינים מנהליים – "רשאי לקבוע בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, ואם שוכנע שהדבר מוצדק, כי הוראות סעיף זה יחולו עוד בטרם הוגש ערעור, ובלבד שתוקפה של קביעה כאמור יפקע אם לא הוגש ערעור במועד שנקבע לפי סעיף זה".

העיקרון כאן הוא ברור, אבל השאלה היא אם צריך להגיד את זה שוב בצורה מפורשת דווקא כאן. זה יכול להיות תלוי בהגדרה בהתחלה. הרעיון המרכזי שכולם רוצים להגיד כאן הוא שאי אפשר יהיה לחתום או לאשרר הסכם, אלא אם כן אושר בכנסת ובמשאל עם. אבל אם צריך להגיד את זה דווקא כאן, מבחינת הסגנון – אני לא בטוחה. אני הייתי מעדיפה להגיד את זה פעם אחת ולא לחזור על זה גם לצורך ההליך המשפטי. זה יותר עניין של סגנון, אבל זה יותר טוב.

הבעיה היא שכאן הוא אושר במשאל עם. זה נתון להידיינות משפטית.

אני לא רואה בזה בעיה. זה בסך הכול מבהיר את אותו עיקרון.

ודאות היא דבר טוב בעניינים האלה.

לא כדאי להתחיל, כי אז אנחנו מתחילים להסתבך עם הנוסחים. לי יש בעיה גם עם הנוסח בהתחלה כי בעניין אישור ואשרור – אין במדינת ישראל חוק אמנות היום; רוב הציבור, ואולי גם חלק מחברי הכנסת, לא יודעים מה זה אישור ומה זה אשרור.

זאת בדיוק הסוגיה שבה אנחנו זקוקים לעזרה שלכם כדי לגבש אותה בצורה נכונה.

לכן אני לא בטוחה שכדאי להשתמש במונחים, אלא אם כן נתחיל להוסיף הגדרות.

כל המונחים האלה כפופים להסדר שיגובש בעצתכם הטובה לגבי ההתחלה. הוא יצטרך להיכנס כאן בין על דרך הפניה ובין על דרך אחרת. את הצד הטכני נפתור אחר-כך.

אני מעדיפה שזה יהיה בצורה של הפניות.

אין בעיה. את הצד הטכני הזה נפתור.

העיקרון ברור, אבל לא כדאי להתחיל לנסח פעם ועוד פעם.

את הצד הטכני אנחנו נפתור, מה שחשוב הוא שתהיה לנו הנוסחה פעם אחת, ואז נעשה שם את ההתאמות.

בשעתו הסעיף של העיכוב הוסף מפני שבאין סעיף כזה מבחינת הדין הפורמלי אין שום- - -

זה ברור. סעיף עיכוב הביצוע חייב להיות. אין שאלה בכלל. ההערה נכונה במובן הזה שאנחנו צריכים לראות בדיוק מהי ההגדרה כדי ששם לא נכתוב הגדרה אחת וכאן אחרת, ולייצר פורמולה שאחר כך נוכל לייבא אותה הנה בצורה פשוטה.

כרגע זה מסונכרן, רק ככל שישתנה שם - -

זה ישתנה, כי כולנו מבינים שפה יש עבודת עיבוד שצריך לעשות בעניין הזה.

יש שחושבים שהנוסח הזה הוא בסדר.

אני נוטה לומר שהעמדה המקצועית הזאת שזה לא מכסה בדיוק את כל הפינות, כנראה, יש לה על מה לסמוך. אתם ללבן את הנקודה הזאת. זאת בעיקר סוגיה מקצועית שלכם.

השקענו בזה שעות ישיבה רבות.

אתם צריכים לבוא עם פורמולה שסוגרת את מה שאנחנו רוצים לסגור כאן.

המינוחים האלה טובים, אבל הסעיף הזה שאומר שהממשלה לא תחתום כל עוד- -

הוא צריך להיות, זה ברור, אין שאלה בכלל.

התיקון הבא הוא לסעיף 87 – מוצע למחוק אותו. הסעיף הזה אומר שמועמד יכול להתפטר בכל עת, ולכן הוא לא רלוונטי.


גם סעיף 88 שמדבר על כך שהנבחרים נהנים מחסינות פרלמנטרית מיום הבחירות – יימחק.


הסעיף הבא הוא סעיף 92(ב): זה סעיף שמדבר על תעמולה בין חיילים – היום קובע סעיף קטן (ב): "בא כוח רשימת מועמדים רשאי להגיש לוועדה המרכזית את שם הרשימה, כתובתה ומספר הטלפון שלה, ואלה יפורסמו במחנות צה"ל". מוצע: "ההסכם שיובא לאישור במשאל העם יוצג במחנות צה"ל". זה שוב בהמשך לסעיף שדובר בו קודם על פרסום ההסכם והעמדתו לעיון הציבור.

האם אתם רוצים לשקול לאפשר לציבור לשאול שאלות על ההסכם ולהנחות אותו למי לפנות. יש אפשרות להציג סמוך להסכם רשימה של הסיעות עם העמדות שלהן – בעד ונגד ומספרי טלפון. זאת בעצם הסיבה ששמים את רשימות המועמדים.

אבל זה לא רק פה, זה כבר קודם בספריות וברשויות המקומיות.

אני מציע שלא. תהיה מספיק תעמולה ומספיק פרסום, ומי שירצה לשמוע עמדות יוכל לשמוע אותן. אני לא מציע להיכנס לכל העניין הזה, מיותר לגמרי. ננסה לעשות את החיים המורכבים פשוטים ככל האפשר במקום שאפשר.

סעיף 104 – העמדה לעיון. היום הוא אומר: "לאחר שאושרו רשימות המועמדים ישלח יושב ראש הוועדה המרכזית- -

זה בתוך הבחירות בכלי שיט.

נכון, זה בפרק י' – הבחירות בכלי שיט. כתוב: " יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ישלח הודעה על האות והכינוי", וכולי. במקום זה מוצע: "יושב ראש הוועדה המרכזית ישלח לאחראים את ההסכם שיובא לאישור במשאל העם".

הסעיף הזה חל גם על הנציגויות בחו"ל.

סעיף 110 מדבר עדיין על אופן ההצבעה בכלי שיט. היום מדובר על כך שהבוחר יכתוב על פתק את אות הרשימה או את האות עם הכינוי, ובמקום זה מוצע: "יכתוב הבוחר על פתק ההצבעה את המילים "בעד" או "נגד"". זאת גם התאמה טכנית לעניין משאל עם.


סעיף 116ג רבה מדבר על בחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר, והוא מדבר על הרכב ועדות הקלפי, ושוב יש פה התאמה למה שדובר עליו בוועדות הקלפי הרגילות לאסירים: יהיו שם נציגי הסיעות המיוצגות בכנסת, וההרכב יהיה בהתאם לסעיף 21 שדיברנו עליו, לרבות הסיעות הנפרדות. אלה התיקונים לסעיף 116ג(א), (ג).


הסעיף הבא הוא 116ד שמדבר על סדרי ההצבעה בבתי סוהר. מוצע למחוק את סעיף קטן (ו) שלפיו, "בתא ההצבעה תוצג הודעה על רשימות המועמדים בצירוף האות והכינוי" – זה מיותר.


סעיף 116ה שמדבר על תעמולת בחירות בבתי סוהר אומר היום שבכל בית סוהר, ובמידת האפשר גם בכל בית מעצר יותקן לוח שעליו שם הרשימה, כתובתה ומספר הטלפון. מוצע לקבוע: "יוצג ברבים ההסכם שיובא לאישור במשאל העם. אסירים ועצירים יהיו רשאים לעיין בהסכם האמור" – שוב התאמות לכל מה שקשור להצגת ההסכם.


סעיף 116יד נמצא בפרק של בחירות בבתי חולים ובמוסדות לאנשים המוגבלים בניידות. הוא מדבר על הרכב ועדות הקלפי: "ועדות הקלפי למאושפזים יורכבו מנציגי הסיעות המיוצגות בכנסת"- -

גם הסיעות הנפרדות?

כתוב: "ההרכב, לרבות היושב ראש ייקבע בהתאם להוראות סעיף 21(א). זאת ההפניה.

זה נשמע כאילו זה גובר. קודם כול קובעים ממי הם יורכבו, ואחר כך איך מחלקים ביניהם.

נוודא שברור שזה כולל גם את הסיעות הנפרדות, אבל הכוונה היא שהרכב ועדות הקלפי יהיה כמו ההרכבים הרגילים בבתי המאסר.


סעיף 116טז מדבר על תעמולת בחירות בבתי חולים ואומר שההסכם יוצג בבתי חולים בדרך שיקבעו יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו בהתייעצות עם שר הבריאות בדומה למה שקיים היום לגבי רשימות המועמדים.


סעיף 133- -

118א.

לא, כי את העונשין אנחנו עושים אחר כך. יש לזה הוראות נפרדות.


סעיף 133 הוא בפרק השונות, והוא מדבר על הוראות בנוגע למרכזי קליטה לעולים. היום כתוב: "האולמות הציבוריים במרכזי קליטה לעולים שבהם נוהגים לכנס אסיפות, יועמדו על-ידי הממונים על מרכזי הקליטה לרשותן של הסיעות שבכנסת היוצאת ושל רשימות המועמדים". מוצע לקבוע: "יועמדו לרשותן של הסיעות בכנסת, לרבות סיעות נפרדות".


סעיף קט (ב) אותו סעיף מדבר על כך ש"הממונים על מרכזי קליטה לעולים יקציבו לסיעות שבכנסת היוצאת ולרשימות המועמדים מקום מתאים להדבקה של מצעיהן, העתק או תקציר מרשימת המועמדים"; מוצע לקבוע: "יאפשרו להציג מודעות על אסיפות כאמור בסעיף קטן (א)", שעליו דיברנו – אסיפות של סיעות, לרבות סיעות נפרדות.


סעיף 136 – עניינו זכות לשכר ביום השבתון – מוצע למחוק אותו.


סעיף 138 שעניינו מסירת חומר לחברי הוועדה המרכזית אומר: "כל חבר של הוועדה המרכזית וכל משקיף בה רשאי לעיין ברשימה של ועדות הקלפי" – דיברנו על כך שלא יהיו משקיפים בוועדה המרכזית. לכן מוצע למחוק את המילים: "וכל משקיף בה".


סעיף 145(א) מדבר על תקנות של שר הפנים. היום נאמר בסעיף: "שר הפנים רשאי בהסכמת הוועדה המרכזית או על פי המלצתה להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לחוק זה"; מוצע להוסיף את המילים: "לרבות לפי השינויים שהוחלו בו בחוק סדרי השלטון והמשפט".


כנ"ל ב-145א רבה שעניינו סדרי דין בעניין עתירות וערעורים כתוב: "שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין בכל הנוגע לעתירות ולערעורים לפי חוק זה"; מוצע להוסיף את המילים: "לרבות לפי השינויים שהוחלו בו בחוק סדרי השלטון והמשפט".


עד כאן זה סעיף קטן (ב) שמדבר על ההתאמות הרגילות, לפי חוק הבחירות.

אולי נעשה הפסקה?

אולי רק עוד את סעיף קטן (ג).

בסדר.

זה היה כאמור, סעיף קטן (ב). סעיף קטן (ג) ממשיך עם ההתאמות, אבל עכשיו מדובר על הוראות העונשין. בדרך כלל בהוראות העונשין לא מפנים לחוק אחר, אלא מחוקקים מחדש. פה עשינו משהו ביניים: לא בדיוק חוקקנו מחדש את הוראות העונשין, אבל מוצע להתייחס אליהן באופן מפורש ולא בתוך הרשימה הרצה של ההתאמות.


סעיף קטן (ג) אומר: "מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב)" – שמדברים על ההתאמות הכלליות – "לעניין הוראות העונשין הקבועות בפרק י"א לחוק הבחירות דין משאל עם כדין הבחירות לכנסת בשינויים המחויבים ובשינויים אלה". פה יש פירוט של שלושה שינויים: בסעיף 118א רבה שמדבר על שימוש שלא כדין במידע פנקס נאמר: "העושה שימוש במידע פנקס או המוסר מידע ממידע פנקס כהגדרתו בסעיף 39 שלא לצורכי התמודדות בבחירות או שלא לצורכי קשר עם ציבור הבוחרים", אז במקום המילים: "התמודדות בבחירות או שלא לצורכי קשר עם ציבור הבוחרים", ייכתב: "משאל עם". אז, כמובן, יש הוראת עונשין שאנחנו לא משנים אותה. היום כתוב: "דינו מאסר שנתיים או הפניה לקנס הכתוב היום בחוק העונשין".


סעיף 122 לחוק הבחירות שעניינו שחיתות ואיום, יש בו שש פסקאות שמדברות על מי שעושה מעשים של שחיתות ואיום, במקום שכתוב: "בעד רשימת מועמדים מסוימת", ייכתב: "בעד או נגד ההסכם המובא לאישור משאל עם". זאת שוב התאמה טכנית. למשל, כתוב היום: הנותן או מציע שוחד על מנת להשפיע על בוחר להצביע או להימנע מלהצביע בכלל או בעד רשימת מועמדים מסוימת", ייאמר: "בעד או נגד ההסכם המובא לאישור במשאל עם".

כנ"ל לגבי "המקבל או המסכים לקבל שוחד כדי להצביע", וכן "המאיים על בוחר עבודה אם יצביע או יימנע מלהצביע בעד או נגד ההסכם"; "המפטר או מאיים לפטר אדם מעבודה או מאיים למנוע ממנו קבלת עבודה כדי שיצביע או לא יצביע או משום שהצביע או לא הצביע" – במקום "בעד רשימת מועמדים מסוימת" – "בעד או נגד ההסכם".

במקום "המשדל אדם להצביע או להימנע מלהצביע בכלל או בעד רשימת מועמדים מסוימת", ייכתב: "המשדל...רשימת מועמדים מסוימת בעד או נגד ההסכם המובא לאישור משאל עם".

הסעיף האחרון בסעיף 126 שעניינו עבירות אחרות בקשר לבחירות: יש כאן התאמות שצריכים לעשות. למשל, היום כתוב: "המפריע למהלך הסדיר של אסיפת תעמולה לבחירות מטעם רשימת מועמדים שפורסמה לפי סעיף 65", ולהשאיר את עבירת ההפרעה; אחר כך: "המסיר, המשמיד או המלכלך מודעה בענייני בחירות מטעם ועדת בחירות או מודעה שיש בה תעמולת בחירות", מוצע למחוק את המילים: "מטעם רשימת מועמדים"; וכנ"ל לגבי "המשמיד או המעלים חומר תעמולה לבחירות" – לא צריך את המילים בהמשך: "מטעם רשימת מועמדים".

אולי צריך לבדוק עם המחלקה הפלילית. מבחינת היסוד העובדתי של העבירה, כשמדובר באסיפת תעמולה, ובהתאמה גם המודעות בהמשך – מטעם רשימת מועמדים ברור שהגורם המארגן הוא גורם מסוים. כאן התעמולה יכולה להיות של שני אנשים פרטיים שעומדים ברחוב וקוראים קריאות. האם מי שמפריע לנו עובר עבירה פלילית? זה פשוט יכול להרחיב.

זה מרחיב, ולמיטב זיכרוני בדקנו את זה אז והגענו למסקנה שיהיה נכון- -

זה נכון מאוד. יש פה הרחבה רצינית, והיום לא בהכרח ברור מה זה אסיפת תעמולה לבחירות.

זה מרחיב עד מאוד.

אם אפשר יהיה לקבל עמדה מקצועית שלכם לעניין הזה, ועל-פי זה נשקול את העניין.


אני מציע שנעצור כאן. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב-14:15

לפרוטוקול מצורף נספח

20.1.10

00301710

הצעת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון),
התש"ע–2009‏
הוספת כותרת
פרק א'
1.
בחוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט–1999‏

"פרק א': כללי"

תיקון סעיף 1
2.
בסעיף 1 לחוק העיקרי, במקום ההגדרה "החלטת ממשלה" יבוא:

ההגדרה הנמחקת היא - "החלטה של הממשלה, בדרך של אישור אמנה או הסכם או בדרך אחרת, לרבות התחייבות לעתיד והתחייבות המותנית בתנאים." הגדרה זו נמחקה בשים לב לקשיים שונים שהוועדה עמדה עליהם, למשל חוסר הבהירות בדבר השלב שבו תובא ההחלטה לאישור הכנסת ולמשאל עם.



""חוק הבחירות" – חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969
;



"חוק התעמולה" – חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959
;".

הוספת סעיפים 1א ו-1ב וכותרת פרק ב', החלפת סעיף 2 והוספת כותרת פרק ג'
3.
במקום סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:



"תנאים לאשרור או אישור הסכם
1א.
(א)
הממשלה לא תאשרר הסכם הטעון אשרור ולא תחתום על הסכם שאינו טעון אשרור, שלפיו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו על שטח, אלא לאחר שההסכם אושר על ידי הכנסת ובמשאל עם, לפי הוראות חוק זה.







(ב)
החלטת הממשלה שלפיה המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח שלא בדרך של הסכם כאמור בסעיף קטן (א), לא תהיה בתוקף אלא לאחר אישור הכנסת ואישור במשאל עם לפי הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים, [כאילו היתה הסכם כאמור].



חזרת הממשלה מההסכם
1ב.
הגישה הממשלה הסכם ליושב ראש הכנסת כאמור בסעיף 2, והודיעה לכנסת וליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי היא חוזרת בה מכוונתה לאשרר את ההסכם או לחתום עליו, לא יובא ההסכם לאישור הכנסת או לא ייערך משאל עם במועד שנקבע לכך, לפי העניין.

אישור הכנסת



אישור הכנסת
2.
(א)
הממשלה תגיש הסכם כאמור בסעיף 1א ליושב ראש הכנסת, אשר יניחו ללא דיחוי על שולחן הכנסת לצורך אישורו בכנסת; בתקופת פגרת הכנסת יכנס יושב ראש הכנסת את הכנסת לצורך הנחת ההסכם כאמור.







(ב)
יושב ראש הכנסת יביא את ההסכם לאישור הכנסת לאחר שחלפו לפחות שבועיים ולכל היותר ארבעה שבועות מיום הנחתו על שולחן הכנסת, או תקופה ארוכה יותר שעליה הודיעה הממשלה ליושב ראש הכנסת.







(ג)
אישור הכנסת לפי סעיף זה יהיה ברוב חבריה.







(ד)
יושב ראש הכנסת יודיע ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ללא דיחוי, על אישור הכנסת לפי סעיף זה, ויפרסם על כך הודעה ברשומות.

משאל עם".

תיקון סעיף 3

4.
בסעיף 3 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "החלטת ממשלה, שאושרה" יבוא "הסכם שאושר" ובמקום "טעונה" יבוא "טעון".

בנוסח הכחול הוצע לקבוע כאן שרוב של 80 ח"כים ייתר משאל עם]


החלפת סעיף 4 והוספת סעיפים 5 עד 17

במהלך הדיונים בכנסת ה-17 דובר על תקופה של 45 ימים, בנוסח הכחול הוצע 90 ימים]
5.
במקום סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא:



"המועד לעריכת משאל העם
4.
אישרה הכנסת הסכם כאמור בסעיף 2, ייערך משאל העם ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מיום החלטת הכנסת, אלא אם כן החליטה הכנסת ברוב חבריה, בתוך חמישה ימים מיום האישור כאמור על דחיית המועד של משאל העם לתקופה שלא תעלה על עשרה ימים, בשל יום חג, מועד או יום זיכרון או בשל סמיכות לאחד מהם.



בחירות לכנסת ומשאל העם
5.
על אף האמור בסעיף 4, אישרה הכנסת הסכם כאמור בסעיף 2, ובתקופה שתחילתה 30 ימים מיום האישור וסיומה 120 ימים מאותו יום חל יום הבחירות לכנסת, ייערך משאל העם ביום הבחירות לכנסת.



הזכות להשתתף במשאל העם
6.
זכאי להשתתף במשאל העם מי שהיה זכאי להשתתף בבחירות לכנסת לו היו מתקיימות במועד עריכת משאל העם.



השאלה במשאל העם, פתקי ההצבעה והתוצאות
7.
(א)
(1)
השאלה שתוצג לבוחר במשאל העם תהיה "האם את/ה בעד או נגד ההסכם בין מדינת ישראל לבין [שמות הצדדים] שאישרה הכנסת ביום [תאריך אישור הכנסת]?".






(2)
הביאה הממשלה לאישור הכנסת החלטה כאמור בסעיף 1א(ב), תהיה השאלה שתוצג לבוחר במשאל העם "האם את/ה בעד או נגד החלטת הממשלה שמספרה [מספר ההחלטה] שאישרה הכנסת ביום [תאריך אישור הכנסת]?".







(ב)
יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ישלים את הפרטים החסרים בשאלה האמורה בסעיף קטן (א); השאלה בנוסחה המלא תוצג במקום הקלפי כפי שיקבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית.







(ג)
פתקי ההצבעה במשאל העם יישאו את המילים "בעד" או "נגד".







(ד)
היה מספר המצביעים בעד גדול ממספר המצביעים נגד – אושר ההסכם במשאל העם או אושרה ההחלטה במשאל העם, לפי העניין.

[ר' הוראות משלימות בס' 72 לחוק הבחירות]

יום עריכת משאל עם – יום בחירה
8.
יום עריכת משאל עם לפי חוק זה הוא יום בחירה; בחר העובד ביום כיום חופשה, יובא היום במניין ימי החופשה שלו; בסעיף זה, "יום בחירה" – יום שהבחירה בידי העובד לצאת בו לחופשה או לעבוד.



החלת הוראות חוק הבחירות
9.
(א)
משאל העם ייערך בדרך שבה נערכות הבחירות לכנסת, וועדת הבחירות המרכזית תהא אחראית על עריכתו.







(ב)
על משאל העם יחולו הוראות לפי חוק הבחירות כאילו היה בחירות לכנסת, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה בהוראות חוק הבחירות המפורטות להלן, ככל שלא נקבעו בחוק זה הוראות אחרות באותו עניין:








(1)
בסעיף 1, בהגדרה "יום שליפת הפנקס", במקום האמור בה יקראו "היום ה-54 שלפני יום עריכת משאל העם לפי חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999 (להלן – חוק סדרי השלטון והמשפט);";







*
(2)
סעיפים 4 [הזכות להגיש רשימת מועמדים] ו-5 [הצבעה בעד רשימות] - לא ייקראו;








(3)
בסעיף 21 –

(א) (1) הועדה המרכזית תקבע לא יאוחר מהיום ה-40 לפני הבחירות את מספר חבריה של כל אחת מועדות הקלפי ואת הרכבה הסיעתי מבין סיעות הכנסת, וכן תקבע את הסיעות שמהן יהיו היושב ראש של ועדת הקלפי וסגן היושב ראש, ובלבד שבכל ועדת קלפי יהיה ייצוג לפחות לסיעה אחת שתמכה באישור ההסכם בכנסת לפי סעיף 2 לחוק סדרי השלטון והמשפט ולסיעה אחת שהתנגדה לאישור ההסכם כאמור.

(2) נחלקו קולות חברי סיעה בהצבעה בכנסת על אישור ההסכם כאמור בפסקה (1), יראו לעניין סעיף זה כסיעות נפרדות את חברי הסיעה שהצביעו בעד אישור ההסכם ואת חברי הסיעה שהצביעו נגד אישורו; לעניין זה לא יובאו במניין חברי הסיעה שנמנעו בהצבעה או לא נכחו בה;







(א)
האמור בסעיף קטן (א) ייקרא "(1)", ובו, במקום "מבין הסיעות המיוצגות בועדה המרכזית" יקראו "מבין סיעות הכנסת" ואחרי "משלוש סיעות" יקראו "מתוכן לפחות סיעה אחת שתמכה באישור ההסכם בכנסת לפי סעיף 2 לחוק סדרי השלטון והמשפט וסיעה אחת שהתנגדה לאישור ההסכם כאמור.";









(ב)
בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (1) יקראו:









"(2)
נחלקו קולות חברי הסיעה בהצבעה בכנסת על אישור ההסכם כאמור בפסקה (1), יראו לעניין סעיף זה כסיעות נפרדות את חברי הסיעה שהצביעו בעד אישור ההסכם ואת חברי הסיעה שהצביעו נגד אישור ההסכם; לעניין זה לא יובאו במניין חברי הסיעה שנמנעו בהצבעה או לא נכחו בה, ויובאו במניין חברי הסיעה שהשתתפו בהצבעה אך חדלו לכהן בכנסת אחרי אישור ההסכם ולפני עריכת משאל העם.";









(ג)
בסעיף קטן (א1), בפסקה (2), אחרי "משלוש סיעות" יקראו "מתוכן לפחות סיעה אחת שתמכה באישור ההסכם וסיעה אחת שהתנגדה לאישור ההסכם כאמור בסעיף קטן (א)";








(4)
בסעיף 24 ​–







*

(א)
במקום האמור בסעיף קטן (ד) יקראו "בישיבות של ועדות הקלפי רשאי להיות נוכח, כמשקיף בלבד, נציג אחד של כל סיעה, לרבות סיעה נפרדת כמשמעותה בסעיף 21(א)(2), שאינה מיוצגת באותה ועדת קלפי";









(ב)
בסעיף קטן (ט)(1), במקום "שתי סיעות לפחות" יקראו "לפחות סיעה אחת שתמכה באישור ההסכם כאמור בסעיף 21(א) וסיעה אחת שהתנגדה לאישור ההסכם";








(5)
בסעיף 25 –









(א)

"(ב8)
היו בכנסת סיעות נפרדות כמשמעותן בסעיף 21(א)(2), יקבעו סיעות אלה את בא כוחן וממלא מקומו לעניין סעיפים 39(ג) ו-116ג; הסיעות יודיעו בכתב ליושב ראש הכנסת על זהות באי כוחן וממלאי מקומם ועל החלפתם.";









(ב)
בסעיף קטן (ג)(1), במקום הסיפה החל במילים "היום ה-49" יקראו "שנקבע ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי לפי סעיף 21(א), לא יביא השינוי לידי שינוי בהרכב הסיעתי של ועדות הקלפי;";









(ג)
בסעיף קטן (ה), האמור בו ייקרא "(1)" ואחריו יקראו:










"(2)
יושב ראש הכנסת יעביר לשר הפנים וליושב ראש הוועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה-50 שלפני יום עריכת משאל העם לפי חוק סדרי השלטון והמשפט, את רשימת סיעות הכנסת, לרבות סיעות נפרדות כמשמעותן בסעיף 21(א)(2), ועמדתן בהצבעה על אישור ההסכם בכנסת, ואת שמות באי כוחן וממלאי מקומם.";








(6)
בסעיף 39 –









(א)
בסעיף קטן (א) –










(1)
במקום האמור בהגדרה "היום הקובע" יקראו "היום שלאחר היום שבו נוצרה העילה לעריכת משאל העם לפי חוק סדרי השלטון והמשפט";










(2)
בהגדרה "מפלגה", הסיפה החל במילים "או מפלגה" – לא תיקרא;









(ב)
בסעיף קטן (ב) –










(1)
ברישה, אחרי "לסיעה בכנסת" יקראו "לרבות לסיעה נפרדת כמשמעותה בסעיף 21(א)(2)";









(ג)
בסעיף קטן (ג), במקום "התמודדותה בבחירות" יקראו "משאל העם";








(7)
בסעיף 40(ד) –









(1)
בפסקה (1), במקום "מהיום ה-35 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים" יקראו "מהיום ה-80 שלפני יום עריכת משאל העם";









(2)
בפסקה (2), במקום "מהיום ה-40 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים" יקראו "מהיום ה-80 שלפני יום עריכת משאל העם";








(8)
בסעיף 44 –









(1)
בפסקה (2), במקום "15" יקראו "10";









(2) בסיפה, במקום "מהיום ה-25 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים" יקראו "מהיום ה-70 שלפני יום עריכת משאל העם";








(9)
בסעיף 46(ב), במקום "מהיום ה-17 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים" יקראו "מהיום ה-60 שלפני יום עריכת משאל העם";






*

(10)
סעיפים 56 עד 64 [רשימות מועמדים] - לא ייקראו;








(11) בסעיף 65 –









(1)
במקום כותרת השוליים יקראו "העמדת ההסכם לעיון הציבור";









(2)

"(א)
ההסכם שיובא לאישור במשאל העם יועמד לעיון הציבור בהתאם להוראות חוק זה ובדרך שיורה יושב ראש הוועדה המרכזית, והוא רשאי, בין היתר, להורות על הצגת העתקים מההסכם בספריות ציבוריות כהגדרתן בחוק הספריות הציבוריות, התשל"ה-1975
(להלן - חוק הספריות הציבוריות), ובמשרדי רשויות מקומיות, לרבות בשפות שבהן נערך נוסף על השפה העברית; ההסכם יפורסם באתר האינטרנט של הוועדה המרכזית בסמוך לאחר אישורו על ידי הכנסת.









(ב)
השר הממונה על חוק הספריות הציבוריות ימסור ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשימה של הספריות הציבוריות, מוקדם ככל האפשר לאחר שנוצרה העילה לקיום משאל עם לפי חוק זה.









(ג)
לצורך ביצוע הוראות סעיף זה וסעיפים 92 [פרסום בצה"ל], 102, 104 [כלי שיט], 116ה(ד) [בית סוהר] ו-116טז(ב) [בית חולים], תפיץ ועדת הבחירות המרכזית העתקים מההסכם כפי שיורה יושב ראש הוועדה.";






*

(12) סעיף 67 – לא ייקרא;

תיקון זה הוצע בשל קיצור שעות ההצבעה]






(13)
בסעיף 70(ב) –









(1)
ברישה, במקום "900" יקראו "500";









(2)
בפסקה (4), במקום "הסיעות המיוצגות בועדה המרכזית" יקראו "סיעות הכנסת, לרבות סיעה נפרדת כמשמעותה בסעיף 21(א)(2)," ובמקום "מבין סיעות הכנסת היוצאת יהיה יצוג" יקראו "מתוכן לפחות סיעה אחת שתמכה באישור ההסכם בכנסת לפי סעיף 2 לחוק סדרי השלטון והמשפט וסיעה אחת שהתנגדה לאישור ההסכם כאמור.";








(14) סעיף 71א [שירותים ציבוריים ביום שבתון] - לא ייקרא;








(15)
בסעיף 72 –









(א)
בסעיף קטן (א), במקום הקטע החל במילים "מ-7 בבוקר" עד המילים "השעות האמורות" יקראו "מ-14:00 עד 24:00; הקלפי תיסגר לפני השעה האמורה";









(ב)

(התווסף בישיבה ביום 17.1.10)







"(ג)
חדרים במוסדות חינוך שבהם מוצבות קלפיות, לרבות חדרים שבהם הודיעה ועדת הבחירות המרכזית כי יוצבו בהם קלפיות המתאימות לאנשים המוגבלים בניידות, יועמדו לרשות ועדת הבחירות המרכזית לפחות שעתיים לפני שעת פתיחת הקלפיות.";






*

(16)
בסעיף 76 –









(א)
במקום סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יקראו:










"(א)
פתקי הצבעה יהיו משני סוגים, ויהיו מודפסים על פי דוגמה שאישרה הוועדה המרכזית, בעברית או בעברית ובערבית; על סוג פתקים אחד יודפסו המילים "בעד" ועל סוג פתקים אחר יודפסו המילים "נגד", ותו לא.










(ב)
הוועדה המרכזית תקבע את צבעם של הפתקים, ורשאית היא לקבוע כי סוגי הפתקים השונים יהיו בצבעים שונים.";









(ב)
בסעיף קטן (ג), במקום "מסומנים בכתב יד אות הרשימה או האות עם הכינוי" יקראו "כתובות בכתב יד המילים "בעד" או "נגד"";









(ג)
סעיף קטן (ד) - לא ייקרא;






*

(17)
בסעיף 77 –









(א)
בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "של כל רשימות" יקראו "בהתאם להוראות סעיף 76";









(ב)
בסעיף קטן (ב), במקום "של כל רשימה כאמור" יקראו "מכל סוג";






*

(18)
בסעיף 78(א)(2), במקום "אות או כינוי ואות של רשימה" יקראו "המילים "בעד" או "נגד"";






*

(19)
בסעיף 79(ה) –









(1)
בפסקה (2), במקום "לרשימת מועמדים" יקראו "בעד ומספר הקולות הכשרים נגד";









(2)
בפסקה (3), במקום הקטע מהמילים "לרשימת מועמדים שנרשמו" ועד המילים "המועמדים האחרת" יקראו "שניתנו בעד ונרשמו בטעות נגד ומחיקת קולות אלה מסך הקולות שניתנו נגד, ולהיפך";






*

(20) סעיפים 81 [חלוקת המנדטים], 82 [רשימות קשורות], 83 [קביעת חברי הכנסת] - לא ייקראו;






*

(21)
בסעיף 84 –









(א)
בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "תוצאות הבחירות" יקראו "תוצאות משאל העם" ובמקום פסקאות (1) עד (4) יקראו:










"(1)
את אישורו או אי אישורו של ההסכם במשאל העם;










(2)
את מספר הקולות הכשרים בעד ואת מספר הקולות הכשרים נגד;










(3) את מספר הקולות שנמצאו פסולים."









(ב)
בסעיף קטן (ב), במקום "לחלוקת המנדטים ולבחירת האנשים הנזכרים בהודעה" יקראו "לתוצאות משאל העם";









(ג)
סעיף קטן (ג) – לא ייקרא;








(22)
בסעיף 86 –






*


(א)
בסעיף קטן (א) –










(1)
ברישה, במקום "הנבחרת" יקראו "לרבות סיעה נפרדת כמשמעותה בסעיף 21(א)(2)" והמילים "כל רשימת מועמדים שאושרה ושהשתתפה בבחירות לכנסת וכל מועמד שהיה כלול בה" – לא ייקראו;






*



(2)
בפסקה (1), המילים "בין רשימות מועמדים" – לא ייקראו;






*



(3)
פסקה (2) – לא תיקרא;






*



(4)
בפסקה (3), במקום "רשימת מועמדים מסויימת" יקראו "או שניתנו נגד";

לאור מורכבות הסוגיה והיותה מערבת היבטים בינלאומיים, הוצע בוועדה כי ביהמ"ש לעניינים מינהליים יוגבל בהחלטתו בערעור על משאל העם ל-45 ימים]




*


(ב)
בסעיף קטן (ב), בסופו יקראו "ויחליט בו בתוך 45 ימים מיום הגשתו.";






*


(ג)
בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים "שר הפנים" יקראו "ושר הפנים";






*


(ד)
בסעיף קטן (ד), פסקה (2) – לא תיקרא, ובפסקה (3), במקום "בין רשימות המועמדים" יקראו "בין המצביעים בעד לבין המצביעים נגד";

בדומה להערה לסעיף קטן (ב), לאור מורכבות הסוגיה והיותה מערבת היבטים בינ"ל הוצע בוועדה כי ביהמ"ש העליון יוגבל בהחלטתו בערעור על ביהמ"ש לעניינים מנהליים ל-14 ימים]




*


(ה)
בסעיף קטן (ה), במקום "שלושים ימים" יקראו "שבעה ימים" ובסופו יקראו "בית המשפט העליון יחליט בערעור בתוך 14 ימים.";






*


(ו)
בסעיף קטן (ו), בסופו יקראו "בית המשפט העליון יחליט בערעור בתוך 21 ימים.";






*


(ז)
במקום סעיף קטן (ח) יקראו:

לגבי בחירות לכנסת נקבע כי ערעור לא יעכב את עבודת הכנסת. במשאל עם יכול שיהיה מדובר באקט חד פעמי ובלתי הפיך, ולכן מוצע כי ערעור יעכב אשרור של הסכם, וזאת לצד הגבלת משך הזמן להכרעה בערעור. בהמשך לכך מוצע עוד כי ביהמ"ש לעניינים מנהליים יוכל לאסור על הממשלה לאשרר הסכם אף אם טרם הוגש ערעור.]








"(ח)
הוגש ערעור על תוצאות משאל העם לפי סעיף זה, לא תאשרר הממשלה הסכם ולא תחתום על הסכם כאמור בסעיף 1א לחוק סדרי השלטון והמשפט, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי בעניין, אלא אם כן החליט בית המשפט הדן בערעור אחרת; בית המשפט האמור בסעיף קטן (ב) רשאי לקבוע, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, ואם שוכנע שהדבר מוצדק, כי הוראות סעיף זה יחולו עוד בטרם הוגש ערעור, ובלבד שתוקפה של קביעה כאמור יפקע אם לא הוגש ערעור במועד שנקבע לפי סעיף זה.";






*

(23)
סעיפים 87 [התפטרות מועמד] ו-88 [חסינות פרלמנטרית] – לא ייקראו;








(24)
בסעיף 92(ב), במקום הרישה עד המילים "ואלה יפורסמו" יקראו "ההסכם שיובא לאישור במשאל העם יוצג";








(25)
בסעיף 104 –









(1)
במקום כותרת השוליים יקראו "העמדת ההסכם לעיון";









(2)
במקום האמור בסעיף יקראו "יושב ראש הוועדה המרכזית ישלח לאחראים את ההסכם שיובא לאישור במשאל העם.";








(26) בסעיף 110(א), במקום "אות הרשימה שבעדה הוא מצביע או את האות עם הכינוי" יקראו "המילים "בעד" או "נגד"";








(27)
בסעיף 116ג –









(א)
בסעיף קטן (א), במקום "בועדה המרכזית" יקראו "בכנסת" ובמקום הסיפה החל במילים "בידי יושב ראש" יקראו "בהתאם להוראות סעיף 21(א).";









(ב)
בסעיף קטן (ג), במקום "בועדה המרכזית" יקראו "בכנסת, לרבות סיעה נפרדת כמשמעותה בסעיף 21(א)(2),";





*


(28)
בסעיף 116ד, סעיף קטן (ו) - לא ייקרא;





*


(29)
בסעיף 116ה(ד), במקום "יותקן לוח שעליו יודבקו שם הרשימה, כתובתה ומספר הטלפון שלה, שיומצאו לועדה המרכזית" יקראו "יוצג ברבים ההסכם שיובא לאישור במשאל העם" ובמקום "בלוחות האמורים" יקראו "בהסכם האמור";








(30)
בסעיף 116יד(א), במקום "בועדה המרכזית" יקראו "בכנסת" ובמקום הסיפה החל במילים "בידי יושב ראש" יקראו "בהתאם להוראות סעיף 21(א).";





*


(31)
בסעיף 116טז –









(א)
בסעיף קטן (א), המילים "חוץ מן האמור בסעיף קטן (ב)" - לא ייקראו;









(ב)
בסעיף קטן (ב), במקום הרישה עד המילים "ואלה יפורסמו" יקראו "ההסכם שיובא לאישור במשאל העם יוצג";








(32)
בסעיף 133 –









(א)
בסעיף קטן (א), במקום "היוצאת ושל רשימות המועמדים" – יקראו "לרבות סיעות נפרדות כמשמעותן בסעיף 21(א)(2)";









(ב)
בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילים "יקציבו לסיעות" יקראו "יאפשרו להציג מודעות על אסיפות כאמור בסעיף קטן (א)";








(33) סעיף 136 [זכות לשכר ביום השבתון] – לא ייקרא;








(34) בסעיף 138(א), המילים "וכל משקיף בה כאמור בסעיף 24(ד)" - לא ייקראו;





*


(35)
בסעיף 145(א), ברישה, אחרי "הנוגע לחוק זה" יקראו "לרבות לפי השינויים שהוחלו בו בחוק סדרי השלטון והמשפט";





*


(36)
בסעיף 145א, אחרי "לפי חוק זה" יקראו "לרבות לפי השינויים שהוחלו בו בחוק סדרי השלטון והמשפט".







(ג)
בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לעניין הוראות העונשין הקבועות בפרק י"א לחוק הבחירות, דין משאל העם כדין הבחירות לכנסת, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה בהוראות חוק הבחירות המפורטות להלן:








(1)
בסעיף 118א, במקום "התמודדות בבחירות או שלא לצורכי קשר עם ציבור הבוחרים" יקראו "משאל העם";








(2)
בסעיף 122, בכל מקום, במקום "בעד רשימת מועמדים מסוימת" יקראו "בעד או נגד ההסכם המובא לאישור במשאל העם";








(3)
בסעיף 126, בכל מקום, המילים "מטעם רשימות מועמדים שפורסמה לפי סעיף 65" – לא ייקראו.





(ד)
חל יום משאל העם ביום הבחירות לכנסת כאמור בסעיף 5 יחולו הוראות אלה:








(1)
פנקס הבוחרים לעניין הבחירות לכנסת ישמש גם לעניין משאל העם; ועדת הבחירות המרכזית, הוועדות האזוריות וועדות הקלפי שלפי חוק הבחירות יפעלו גם לעניין משאל העם, ולא יחול האמור בסעיף קטן (ב) לעניין הרכב ועדות הקלפי וסיעות נפרדות; אזורי הקלפי, מקומות הקלפי והקלפיות שלפי חוק הבחירות ישמשו גם לעניין משאל העם; והכול לפי המועדים שנקבעו בחוק הבחירות לעניינים אלה;








(2)
הוראות חוק הבחירות יחולו לעניין הבחירות לכנסת, ובשינויים האמורים בסעיפים קטנים (א), (ב)(2), (4)(א), (10) עד (12), (16) עד (21), (22) למעט סעיף קטן (א)(1) שבו, (23) עד (26), (28), (29), (31), (35), (36) ו-(ג) – לעניין משאל העם, והכל גם בשינויים אלה בהוראות חוק הבחירות המפורטות להלן:









(א)
בסעיף 68א(ה), במקום "מעטפת ההצבעה" יקראו "מעטפות ההצבעה";









(ב)
בסעיף 68ב(ה), במקום "מעטפת" יקראו "מעטפות";









(ג)
בסעיף 74א –










(1)
במקום סעיף קטן (א) יקראו:











"(א)
מעטפת ההצבעה בבחירות לכנסת תהיה שונה בצבעה ממעטפת ההצבעה במשאל העם; צבעי המעטפות וצורתן ייקבעו על ידי יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו.";










(2)
בסעיף קטן (ג), במקום "מעטפת הצבעה אחת" יקראו "שתי מעטפות הצבעה, אחת לבחירות לכנסת ואחת למשאל העם";









(ד)
בסעיף 75(א), במקום "פתק הצבעה לתוך מעטפת ההצבעה שניתנה" יקראו "פתק הצבעה לבחירות לכנסת לתוך מעטפת ההצבעה לבחירות לכנסת ופתק הצבעה למשאל העם לתוך מעטפת ההצבעה למשאל העם, מהמעטפות שניתנו" ובמקום "המעטפה" יקראו "המעטפות";









(ה)
בסעיף 76, אחרי סעיף קטן (ב) יקראו:










"(ב1)
פתק ההצבעה לבחירות לכנסת יהיה בצבע שונה מפתקי ההצבעה למשאל העם.";









(ו)
בסעיף 78(א), אחרי פסקה (4) יקראו:










"(4א)
מעטפת הצבעה לבחירות לכנסת שנתן בוחר לתוכה פתק הצבעה למשאל העם ומעטפת הצבעה למשאל העם שנתן בוחר לתוכה פתק הצבעה לבחירות לכנסת;










(4ב)
מעטפת הצבעה שנמצאו בה פתק הצבעה לבחירות לכנסת ופתק הצבעה למשאל העם;";









(ז)
בסעיף 79(ב), בסופו יקראו "ועדת הקלפי תערוך פרוטוקולים נפרדים לבחירות לכנסת ולמשאל העם.";









(ח)
בסעיף 86, אחרי סעיף קטן (ח) יקראו:










"(ט)
ערעור על תוצאות הבחירות לכנסת אין בו, כשלעצמו, ערעור על תוצאות משאל העם, ולהיפך; בחירות חוזרות לכנסת כתוצאה מערעור בחירות אינן מחייבות, כשלעצמן, משאל עם, ולהיפך.";









(ט)
בסעיף 91(ב), במקום "המעטפה הנזכרת" יקראו "המעטפות הנזכרות" ובמקום "מעטפה שניה" יקראו "מעטפה שלישית";









(י)
בסעיף 110(א), במקום הרישה עד המילים "מעטפה חיצונית" יקראו "נזדהה הבוחר, יתנו לו האחראים שתי מעטפות הצבעה, אחת לבחירות לכנסת ואחת למשאל העם; בתא ההצבעה יכתוב הבוחר על פתק ההצבעה לבחירות לכנסת את אות הרשימה שבעדה הוא מצביע או את האות עם הכינוי, ועל פתק ההצבעה למשאל העם – "בעד" או "נגד"; הבוחר ייתן כל אחד מפתקי ההצבעה לתוך מעטפת ההצבעה המתאימה ואת שתי מעטפות ההצבעה ייתן לתוך מעטפה חיצונית";









(יא)
בסעיף 116ד(ג), במקום "המעטפה הנזכרת" יקראו "המעטפות הנזכרות"" ובמקום "מעטפה שניה" יקראו "מעטפה שלישית";









(יב)
בסעיף 116טו(ד), במקום "המעטפה הנזכרת" יקראו "המעטפות הנזכרות" ובמקום "מעטפה שניה" יקראו "מעטפה שלישית";









(יג)
בסעיף 116יח(ב), במקום "מעטפת" יקראו "מעטפות";









(יד)
בסעיף 116יט(ב), במקום "מעטפת" יקראו "מעטפות";









(טו)
בסעיף 124(א) –










(1)
בפסקה (2), אחרי "יותר מפעם אחת" יקראו "בבחירות לכנסת או במשאל העם";










(2)
בפסקה (3), אחרי "יותר ממעטפה אחת" יקראו "בבחירות לכנסת או יותר ממעטפה אחת במשאל העם".



החלת הוראות חוק התעמולה


10.
(א)
הוראות חוק התעמולה, כפי שהן חלות לקראת בחירות לכנסת ובתקופות הקבועות בחוק האמור, יחולו לקראת משאל עם, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה בהוראות חוק התעמולה המפורטות להלן:








(1)
סעיפים 3, 4, 5 [כלי שיט וטיס, רמקול, הגבלת תעמולה 60 ימים], 7 [שימוש באות רשימה]ת תעמולה 60 ימים]5 [איסור תעמולה 60 ימים]; משאל עם, שבה יידרש רוב גדול יותר.שות שונותחות, 10א [שלטים], 12 [מסירת חומר מודפס], 14 [חובת השכרת אולם לרשימת מועמדים], 15 [הקצאת זמן לתעמולה ברדיו], 15א [הקצאת זמן לתעמולה בטלויזיה], 15ב [אחריות רשות השידור והרשות השניה לתעמולה], 16ד [שידורי תעמולה ברדיו אזורי בבחירות לרשויות מקומיות], 18 ו-19 [זכות אישום לחבר ועדת הבחירות] – לא ייקראו;








(2)
בסעיף 2, במקום "בתקופת 90 הימים שלפני יום הבחירות, וביום הבחירות" יקראו "מהיום שלאחר היום שבו נוצרה העילה לעריכת משאל העם לפי חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט–1999 (להלן – חוק סדרי השלטון והמשפט) וביום משאל העם";








(3)
בסעיף 2א, האמור בו ייקרא "(א)" ואחריו יקראו:

הוועדה מציעה ליצור סייג לאיסור על שימוש בכספי רשות מקומית בקשר עם תעמולה, לאור פסקי הדין של ביהמ"ש העליון שהתירו שימוש כאמור (בג"ץ 2383/95 גרינברג, בג"ץ 10104/04 שלום עכשיו). יש לבחון יצירת מנגנונים נוספים לשימוש ראוי ומבוקר בכספי רשויות מקומיות, למשל - הגבלת היקף ההוצאה.]







"(ב)
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע שימוש בכספים של רשות מקומית בקשר עם תעמולה לקראת משאל עם לפי חוק סדרי השלטון והמשפט, ובלבד שהמשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו בתחומי אותה רשות מקומית, אם יאושר הסכם במשאל עם לפי החוק האמור.";








(4)
בסעיף 2ב(ב), במקום "עם רשימת מועמדים" יקראו "עם העמדה בעד ההסכם או נגד ההסכם (להלן – העמדות שבמשאל העם)" ובמקום "או מרשימת מועמדים" יקראו "או ממי שמשתתף בתעמולה לקראת משאל עם";








(5)
בסעיף 8, הרישה עד המילים "ונשיאת לפידים;" והקטע מהמילים "האיסור על" ועד המילים "לפי סעיף 15א" – לא ייקראו, ובסופו יקראו "אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע הופעה של אמן במסגרת תעמולה כאמור, ובלבד שההופעה אינה מהווה חלק עיקרי בתעמולה.";








(6)
בסעיף 10 –









(א)
בסעיף קטן (א1)(1), במקום "רשימת מועמדים" יקראו "משרדים של גוף אחר שמקיים תעמולה לקראת משאל העם";









(ב)
סעיף קטן (ב) [מודעות בעיתונים] – לא ייקרא;








(7)
בסעיף 10ב –









(א)
בסעיף קטן (א) –










(1)
ההגדרה "מתמודד בבחירות" – לא תיקרא;










(2)
בהגדרה "תקופת הבחירות", במקום פסקאות (1) עד (4) יקראו "התקופה שתחילתה 90 ימים לפני יום עריכת משאל העם לפי חוק סדרי השלטון והמשפט";









(ב)
בסעיף קטן (ב) –










(1)
פסקה (1) – לא תיקרא;









(2)
בפסקה (2), במקום "בין מתמודדים בבחירות" יקראו "בין המבקשים לפרסם מסר פרסומי של תעמולה לקראת משאל עם" ובמקום "תעמולת הבחירות" יבוא "התעמולה";









(3)
בפסקה (3), במקום "למתמודד אחד בבחירות" יקראו "לכלל המבקשים לפרסם מסר פרסומי בעד כל אחת מהעמדות שבמשאל העם", במקום "לתעמולת בחירות" יקראו "לתעמולה", במקום "השיעור כמפורט להלן" יקראו "30 אחוזים", ופסקאות משנה (א) עד (ג) לא ייקראו;









(4)
אחרי פסקה (3) יקראו:










"(3א)
(1)
לא יקצה משווק פרסום כאמור בפסקה (3) שטח פרסום לתעמולה לקראת משאל עם, אלא לעמותה שנרשמה אצל יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לאחר שנוצרה העילה לקיום משאל עם לפי חוק סדרי השלטון והמשפט.










(2)
לא תרשם עמותה לפי פסקת משנה (1) אלא אם כן לפחות עשרה חברי כנסת, שהצביעו כולם בעד או כולם נגד אישור ההסכם בכנסת לפי סעיף 2 לחוק סדרי השלטון והמשפט, הודיעו ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בכתב על הסכמתם לכך שהעמותה תפרסם תעמולה לקראת משאל העם; לא יודיע חבר הכנסת הודעה לפי פסקת משנה זו לגבי יותר מעמותה אחת ולא ישנה את הודעתו לאחר שנמסרה.










(3)
יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יקבע לגבי כל עמותה שנרשמה לפי פסקה זו אם היא רשאית לפרסם מסר פרסומי בעד אישור ההסכם במשאל עם או נגד אישורו, בהתאם להצבעתם בכנסת של חברי הכנסת שמסרו לו הודעה לגבי אותה עמותה כאמור בפסקת משנה (2).










(4)
משווק פרסום כאמור בפסקה (3) יחלק את שטח הפרסום שהוא מקצה למבקשים לפרסם מסר פרסומי בעד כל אחת מהעמדות שבמשאל העם בין העמותות שנרשמו, לפי קביעה כאמור בפסקת משנה (3), באופן יחסי לפי מספר חברי הכנסת שהודיעו על הסכמתם לגבי כל עמותה כאמור בפסקת משנה (2).";









(5)
בפסקה (4), במקום "מתמודד בבחירות" יקראו "גוף או אדם המבקש לפרסם מסר פרסומי של תעמולה לקראת משאל עם";

בנוסח זה נמחקה החובה למסור מידע למבקר המדינה ולאחר משאל העם







(ג)
בסעיף קטן (ג), ברישה, במקום "למבקר המדינה" יקראו "ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, לעיון כל דורש", ופסקאות (2) עד (4) – לא ייקראו;









(ד)
סעיף קטן (ד) – לא ייקרא;








(8)
בסעיף 13, במקום "תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחת או למענה" יקראו "תעמולה לקראת משאל עם מטעם גוף או אדם" ובמקום "של תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחרת או למענה" יקראו "לתעמולה לקראת משאל עם מטעם גוף או אדם אחר";








(9)
סעיפים 16, 16א, 16ב ו-16ג, יחולו, לעניין הודעות ושידורים מטעם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, בתקופה שלפני מועד עריכת משאל העם לפי חוק סדרי השלטון והמשפט, בשינויים המחויבים;








(10)
בסעיף 16ה(א), בהגדרה "סקר בחירות", במקום הסיפה החל במילים "בוחרים בבחירות" יקראו "בוחרים במשאל העם או נושאים הקשורים במישרין למשאל העם".







(ב)
בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), לעניין הוראות עונשין וצווים, הקבועות בסעיפים 17, 17א, 17ב ו-17ג לחוק התעמולה, דין משאל העם כדין הבחירות לכנסת בשינויים המחויבים ובשינויים אלה בהוראות המפורטות להלן בחוק התעמולה:








(1)
בסעיף 17ב(א), אחרי "נוגע בדבר" יקראו "אם היתה התעמולה מטעם סיעה", במקום "בעדה" יקראו "מטעמה" והסיפה החל במילים "או בא כוח" - לא תיקרא;








(2)
בסעיף 17ג(א), במקום "רשימת מועמדים, או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית" יקראו "או גוף אחר שקיימו תעמולה לקראת משאל העם".







(ג)
חל יום משאל העם ביום הבחירות לכנסת כאמור בסעיף 5, יחולו הוראות חוק התעמולה, למעט סעיף 5 שבו [הגבלת תעמולה 60 ימים], על מפלגה, סיעה או רשימת מועמדים, בין אם עסקה התעמולה בבחירות לכנסת ובין אם עסקה במשאל העם, ועל גוף או אדם אחר שמקיים תעמולה לקראת משאל העם יחולו הוראות חוק התעמולה בשינויים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) למעט סעיף קטן (א)(7) לעניין סעיף 10ב לחוק התעמולה.



סמכות יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית
11.
התעורר ספק בקשר להחלת הוראות חוק הבחירות או הוראות חוק התעמולה לעניין משאל העם, יכריע בדבר יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ביוזמתו או על פי בקשה של חבר ועדת הבחירות המרכזית.



החלת הוראות חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)
12.
לעניין סעיף 1(4) לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959‏
, יראו את משאל העם לפי חוק זה כאילו היה בחירות לכנסת.



הסעות בוחרים
13.
הוראות סעיף 18 לחוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973‏
לעניין הסעת בוחרים לשם הצבעה בבחירות לכנסת יחולו על הסעת בוחרים לשם הצבעה במשאל העם, בשינויים המחויבים.

"הורשע אדם בעבירת בחירות, יכול שתעלה תקופת התנאי בשל עבירה נוספת שהיא עבירת בחירות על שלוש שנים ובלבד שלא תעלה על חמש שנים; לענין פסקה זו, "עבירת בחירות" -

(1) עבירה לפי חוק הבחירות לכנסת...; (2) עבירה לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות)...; (3) עבירה לפי חוק הבחירות (דרכי תעמולה)...".

עבירת בחירות לעניין סעיף 52 לחוק העונשין
14.
לעניין פסקאות (1) ו-(3) להגדרה "עבירת בחירות" שבסעיף 52(ב)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977
, יראו עבירת בחירות גם עבירה לפי חוק הבחירות או עבירה לפי חוק התעמולה, כפי שהוחלו לעניין משאל העם לפי חוק זה.



החלת הוראות חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות
15.
לעניין חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו–1996‏
, יראו את משאל העם לפי חוק זה כאילו היה בחירות לכנסת.



ביצוע
16.
ראש הממשלה ממונה על ביצועו של חוק זה."


************************************************************************************************

� ס"ח התשנ"ט, עמ' 86.

� ס"ח התשכ"ט, עמ' 103.

� ס"ח התשי"ח, עמ' 92.

� ס"ח התשל"ה, עמ' 230.

� ס"ח התשי"ט, עמ' 190.

� ס"ח התשל"ג, עמ' 52.

� ס"ח התשל"ז, עמ' 226.

� ס"ח התשנ"ו, עמ' 236.