PAGE
22
ועדת הכלכלה

26.01.2010


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 168

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"א בשבט התש"ע(26.01.2010), בשעה 11:30

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): חשד לאי סדרים במבחני משרד התיירות בשפה הרוסית, של חה"כ זאב אלקין.

חברי הוועדה: אופיר אוקוניס – היו"ר

חמד עמאר

חה"כ זאב אלקין

חה"כ מרינה סולודקין

מינה גנם – מנהלת אגף להכשרה מקצועית, משרד התיירות

רותי פרבולוצקי – מרכזת השתלמויות מורי דרך, משרד התיירות

אליהו ליפשיץ – לשכת היועץ המשפטי, משרד התיירות.

שירה קלה – משרד התיירות

רועי וולר – ראש מטה שר התיירות, משרד התיירות

גבריאל מלכה – מנכ"ל בית ספר בחיפה לתיירות בישראל

אבי לזר – רכז קורס דוברי רוסית, בית ספר לתיירות תל אביב

יעקב מיטרני – יו"ר אגודת מורי הדרך

מיכאל בירמן – נציגי נבחנים

עו"ד סלביק רודנקו – נציגי הנבחנים

אנטוניה ז'ונוב – נציגת תלמידים

גריגורי טישלר –נציג תלמידים

מיכאל קנדיס – נציג תלמידים

אלכסנדר נוביצקי – נציג תלמידים

פבל פלטונוב – נציג תלמידים

אלכסנדר אוטוצ'קין – נציג תלמידים

לאה ורון

מיטל בר שלום

חשד לאי סדרים במבחני משרד התיירות בשפה הרוסית,
של חה"כ זאב אלקין.

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. ב-11 בינואר יו"ר הכנסת והסגנים החליטו להעביר את הצעתו של חה"כ אלקין לדיון מהיר כאן אצלנו בוועדת הכלכלה. אני מציע שחה"כ אלקין יציג את הבעיה שגילה באותם מבחנים למורי דרך, שרוצים שלהדריך בשפה הרוסים את התיירים המגיעים בהמוניהם מארצות בהן דוברים את השפה. אני מבין, שבעקבות ביטול הויזות יש עלייה די דרמטית של תיירים, ואנחנו מברכים על כך. אני חושב, שהצעד הזה היה צעד חשוב מאוד. אנחנו בוועדת הכלכלה עוסקים רבות בענייני תיירות, כי אנחנו רואים בתיירות מנוע לצמיחה כלכלית. אנחנו באמת מברכים על הגידול העצום במספר התיירים מארצות ברית המוצעות לשעבר. חה"כ אלקין, בבקשה.

היום שוק התיירות בארץ עובר מהפיכה בעקבות ביטול הויזות. הוכח כי מי שהוביל את הקו הזה צדק, ומי שחשש שביטול הויזות יביא לנזקים התבדה. היום התיירות הישראלית היתה נראית אחרת לגמרי ללא אותה החלטת ממשלה על ביטול הויזות, ועוד לא נאמרה המילה האחרונה בעניין הזה מבחינת קצב הגידול. מכאן, ראוי להסיק מסקנות לגבי הצעות דומות בנוגע לאוקראינה ומדינות אחרות שעל הפרק. מבחינה כלכלית, בוודאי שיש כאן ברכה גדולה למדינת ישראל, למרות שיש מי שחושב אחרת.

כדאי שתגיד שמי שמוביל את זה, זה משרד התיירות.

ודאי.

האם מובילים מהלך גם בנוגע לאוקראינה?

כן.

אוקראינה ומונטנגרו בשלב הבא.

אם כבר הזכרנו את משרד התיירות, בוודאי שהוא ראוי לברכה גם על ההובלה של המאבק לביטול הויזות לרוסיה, וגם עכשיו על המאבק לביטול הויזות לאוקראינה. עמדתי בעניין הזה ידועה. מזמן הבעתי תמיכה פומבית בעניין. בנוסף, אני חושב שמשרד התיירות צריך לבוא על הברכה על כך שהבין שצריכים לתגבר כאן את הסגל של המדריכים בשפה הרוסית. זה הדבר הטבעי ביותר לעשות. יש כאן נושא בפני עצמו – סוגיה של המעמד של המדריכים הבאים מחו"ל. אני לא נכנס לסוגיה הזו, אבל זו בהחלט סוגיה כבדה, ואולי כדאי שפעם ועדת הכלכלה תיתן על כך את הדעת. אנחנו פועלים בקפידה בכל הנוגע למדריכים הישראלים, אבל די פרצנו את זה למדריכים מחו"ל.

נכון מאוד. זה עלה באחת הישיבות, ואנחנו בהחלט נתייחס לזה.

זה כמובן פוגע גם בתעסוקה של הישראלים, גם באיכות ההדרכה, שלא לדבר על כך שלעיתים זה אף פוגע באינטרס הלאומי-המדיני. זה מחוץ לדיון הספציפי של היום.

במסגרת היוזמה הברוכה של משרד התיירות, הוא יצא ביוזמה לפתוח קורסים למדריכים דוברי רוסים, כאשר גם חלק מההוראה בקורסים היתה בשפה הרוסית. אני חושב שזה מהלך מאוד נכון, שצפה את פני השוק ומגלה כאן גמישות, שהיא לא תמיד נחלה של כל המשרדים הממשלתיים, להבין שאנחנו חיים במדינה שיש בה כמיליון דוברי רוסית ולכן לא צריך לחשוש משימוש בשפה הזו כחלק מתהליך ההכשרה. יש אפילו תועלת בכך שחלק מההוראה תהיה באותה שפה, שלאחר מכן המדריכים ידריכו בה. במשרדי ממשלה אחרים לעיתים חוששים משימוש בשפה הרוסית. אנגלית זה תמיד בסדר, ואילו השפה הרוסית זה משהו חדש ובלתי ידוע. במקרה הזה צריך לברך את משרד התיירות, על כך שקפץ למים והלך עם היוזמה הזו.


על פניו, הכל טוב ויפה. הוקמו קורסים בירושלים ובתל אביב, שריכזו מדריכים דוברי רוסית. מי שהפעיל את הקורסים היה המרכז בחיפה.

איפה לומדים את זה?

התהליך הזה הופרט לפני הרבה שנים, והוא מופעל על ידי מוסדות שונים שעומדים בקריטריונים שמשרד התיירות מפרסם. מדובר בבתי ספר, מוסדות ומכללות שונים, שמפעילים את הקורס בפיקוח שלנו.

אז זה כבר לא של משרד התיירות.

המבחן של המשרד. הקורס עצמו הופרט.

הפיקוח, התכנים, אישור הרכזים, המרצים - הכל מפוקח ומאושר על ידנו.

מי הפעיל את שני הקורסים במקרה הספציפי הזה?

בית הספר לתיירות, שהמרכז שלו בחיפה ויש לו סניפים בתל אביב ובירושלים.

אז אולי בגלל המרחק הם טעו.

נבדוק. בשביל זה התכנסנו פה.

ראוי לציין, שהתלמידים שלמדו בקורסים האלה גם שילמו סכום לא מבוטל. בסופו של דבר הם ניגשו למבחן, כאשר עסקת החבילה היתה שניתן יהיה לבצע את המבחן בשפה הרוסית. היו תלמידים שלמדו בקורסים לדוברי רוסים ובחרו לעשות את זה בעברית, והיו כאלה שבחרו לעשות את זה ברוסית. כלומר, היתה שמורה להם האופציה לבצע את המבחן בשפה הרוסית.

כאן התעוררה בעיה. בקורס בירושלים, בסיבוב הראשון של המבחן מתוך 40 נבחנים 39 נכשלו. זה נתון לא רגיל לקורסים המופעלים בפיקוח משרד התיירות. בשנים האחרונות אחוזי ההצלחה עמדו על 50%, וקודם הם היו אפילו גבוהים יותר. זו חריגה מאוד דרמטית מהממוצע, המעלה שאלה למה קרה דבר כזה. התשובה היא אחת מן השניים: או שהיתה בעיה בתהליך ההכשרה או שהיתה בעיה בתהליך המבחן עצמו. לחשוב שדווקא התקבצו בקבוצה מסוימת אנשים שלא מסוגלים באחוזים כאלה לעבור את המבחן, זה מוזר. במבחן בתל אביב המצב היה יותר טוב.

תציין שמדובר באותו מבחן בדיוק, באותה נקודת זמן.

כן. תוצאות המבחן של הקבוצה מתל אביב היו יותר טובות, אבל אם לוקחים רק את מי שבחרו להיבחן בשפה הרוסית רואים שאחוז הכישלונות היה גבוה – 80% נכשלו. זה שלב א', שהדליק אצל הנבחנים נורה אדומה. הם שאלו את עצמם ואת כולם: מה קרה פה? בתהליך הזה הם הגיעו להרבה חברי כנסת. בין השאר, הם הגיעו גם לשר. כאן אני רוצה לברך את השר.

שגם הוא עולה לשעבר מברית המועצות. הוא היה יכול לבדוק בעצמו את הבחינה ברוסית.

יש לנו את הבחינה כאן.

מעניין אותי לראות.

אופיר יבדוק את הבחינה ברוסית, ואני אבדוק את הבחינה בעברית. לזכותו של השר ייאמר, שהוא הגיב די מהר וקיים אצלו דיון בסוגיה הזו. גם הוא הבין שזה משהו מאוד מוזר, וביקש לבדוק את העניין. הוא הנחה את אנשי משרדו לבדוק מה קרה ואיך ניתן לפתור את הבעיה. כתוצאה מהדיון הזה נעשו מהלכים. עד כמה שאני יודע, אחד מהמורים בקורס בירושלים בחר 10 עבודות מאלה שנכשלו והגיש אותן לבדיקה חוזרת. כתוצאה מהבדיקה החוזרת, 6-7 עברו. כלומר, אחוז של אלה שעברו בהצלחה גדל.

8 עברו.

עדיין זה אחוז מוזר ומפתיע. סימן השאלה עדיין נשאר. כאשר יזמתי את הדיון המהיר זה היה עוד לפני התערבות השר.

מתוך הערעורים 7 עברו.

כן. 1 עבר קודם ועוד 7 עברו בתהליך הערעור. יחד מדובר על 8 מתוך 40. כלומר, 20%. בתל אביב זה לא השתנה. גם שם אחוז העוברים נשאר 20%. יזמתי את הדיון לפני התערבות השר, אבל הדיון לא מתייתר למרות ההתערבות.

אנחנו גם מחויבים להניח על שולחן הכנסת מסקנות.

הדיון לא מתייתר משתי סיבות: הבעיה הספציפית עם שתי הקבוצות האלה טרם נפתרה באופן סביר. לא הגענו לאחוזי מעבר סבירים. בנוסף, מה שחשוב לא פחות – עם כל החשיבות של כל התלמידים שהשקיעו - אלה השלכות הרוחב. יש כאן מהלך מבורך וחשוב של משרד התיירות והגורמים בשוק שעושים את ההכשרה, אבל אני מוטרד מהמסר. אם אני רוצה להירשם לקורס דומה למדריכים דוברי רוסית ואני יודע שזה מה שקרה, אני חושב פעמיים. זו תוצאה הפוכה ממה שכולם רצו. זה סך הכל היה פיילוט, שהיה יכול להביא אחריו נוספים. השאלה היא, איך אנחנו מסתכלים על הדברים בראייה מערכתית לקראת העתיד. השאלה היא, מה קרה כאן, איפה הבעיה, האם הבעיה היא בהכשרה, האם הבעיה במבחן, האם הבעיה בגיוס האנשים, איך נמנעים מזה שוב ואיך יוצרים מסר חיובי לאנשים שירצו בעתיד להיכנס לקורסים האלה. אחרת, יהיו הרבה תיירים ולא יהיו מדריכים, או שיעשו את זה מדריכים מחו"ל.

אני חושב, שאת נושא המדריכים מחו"ל צריך להסדיר בחקיקה.

יש יוזמות כאלה היום בכנסת.

אנחנו נדבר על זה אחר כך, כי אני רוצה לטפל בזה.

בעיני, מטרת הדיון היא לבדוק מה קורה עם הקבוצות הספציפיות האלה, לראות איפה היו הבעיות, איך ניתן למנוע אותן בעתיד, ואיך משדרים חזרה לשוק מועמדים הפוטנציאליים שכן כדאי לבוא וללמוד בקורסים האלו, וכן יש סיכוי לעבור אותם.

תודה רבה. חה"כ סולודקין, בבקשה.

אני רוצה להצטרף ליוזמה של יו"ר הקואליציה, חברי זאב אלקין. אני תומכת ביוזמות של משרד התיירות, משרד החוץ וראש הממשלה, להרחיב את התיירות ממדינות חבר העמים לשעבר. הפניתי שאילתא לשר החוץ: מי הן המדינות שעומדות בתור בכל הנוגע לביטול ויזות. נאמר לי כי מדובר באוקראינה ומונטנגרו בשלב הראשון, אחר כך כמה רפובליקות של ברית המועצות לשעבר, שרוצות ביטול ויזה מהמדינה שלהן כדי להגיע כתיירים למדינת ישראל, בה כמעט מיליון וחצי הם יוצאי ברית המועצות לשעבר.

אני גם קיבלתי פניות מהקבוצה הזו. אני גם ראיתי שמשהו לא בסדר. אי אפשר להכשיל את כל הקבוצה. אני לימדתי במכון פיננסיים ובאוניברסיטה של מוסקבה, והתוצאה ש-39 מתוך 40 עוברים את המבחן היא ציון נכשל למרצים.

העליתי את זה פעם בכיתה י"א בגימנסיה הרצלייה בתל אביב. היה שם אחוז גדול מאוד של נכשלים במבחן, ואז עלתה שאלה מול ההנהלה, האם הבעיה היא לא במורה. בסוף המורה לא המשיכה את שנת הלימודים של כיתה י"ב.

אנחנו יודעים איזה תמריץ נותנת ההתפתחות של התיירות לתעסוקה בארץ. אני מבקשת לכבד את זה. במדיניות שלנו עושים זגזוגים לא מובנים. היום פניתי ליו"ר הכנסת ויו"ר האופוזיציה בנושא שלא הייתי צריכה לפנות, אבל ראש הממשלה בפולין, הנשיא בגרמניה ושר החוץ בהונגריה. במכתב שלי כתבתי, שיום השואה הבינלאומי הוא יום שחרור אשוויץ. מי שחרר את אשוויץ? הצבא האדום. לאן שכחו לשלוח את האיגרת? למוסקבה. אני ביקשתי לתקן את זה. אני ביקשתי מרובי ריבלין ומציפי לבני לשלוח איגרת. אנחנו צריכים לפעול קודם כל למען שיפור היחסים. רוסיה ומדינות אחרות בהן יש דוברי רוסית המגיעים לישראל, הן מאוד חשובות. הן עכשיו השחקניות הגדולות בזירה הבינלאומית בנושא אירן. לפחות צריך לשמור על נימוסים.

בהחלט. מינה גנם, אולי תוכלי לסבר את אוזנם של המציעים. בינתיים נשמע פה משהו לא סביר. האם בית ספר לתיירות של המדינה כבר לא קיים?

לא.

האם זה לא היה בהרצלייה בתדמור?

כן. היום יש שם בית ספר למלונאות ותיירות. הוא הופרט, אבל הוא תחת אחריות מיניסטריאלית של משרד התיירות. הוא חברה ממשלתית.

אני מבין שכל השירותים של הכשרת מורי דרך הופרטו לחלוטין ועברו למכללות פרטיות.

נכון. ראשית, אנחנו במשרד התיירות נבהלנו משם הדיון אליו הוזמנו היום. "אי סדרים". קשה לי לקבל את זה.

"חשד לאי סדרים". אפשר לומר: "טענות לאי סדרים".

הופיעה גם המילה "הוכשלו". כאילו שאנחנו מכשילים במכוון.

זה מה שאישרה נשיאות הכנסת. כאשר תהיו חברי כנסת, תשנו את הנוסח. לא צריך להיפגע מזה. הנוסח הוצע על ידי חה"כ אלקין ואושר על ידי נשיאות הכנסת, ולכן הוא מקובל עלינו. יושבים בנשיאות אנשים, ובראשם היו"ר, שהעברית שלהם מצוינת.

קודם כל, זה כלי פרלמנטארי של פיקוח.

אבל כאשר אומרים "הוכשלו", משתמע מכך שמשרד התיירות הכשיל.

איפה אתם רואים את זה? בסדר היום נכתב: "חשד לאי סדרים במבחני משרד התיירות בשפה הרוסית".

בחומר רקע שפורסם על ידי הוועדה, נכתבה המילה "הוכשלו". כלומר, יש גם מכשיל. יש פעיל ויש סביל. אם היו אומרים: אנחנו חוששים שאולי, היה הבדל.

לא נדון כרגע בנוסח. אני בטוח, שכוונתו של חה"כ אלקין לא היתה להעליב אתכם. ההפך. כוונתו היתה לבדוק את הדבר, כדי לתת שירות יותר טוב למבקשים להיבחן בשפה ולעבוד כמורי דרך בשפה הרוסית.

כוונתי היתה לומר, שכל תהליך ההכשרה והבחינות אצלנו מאוד מוקפד מהבחינה הזו. הבודקים לא רואים את השמות. התהליך נעשה ביושר, בהגינות, בשקיפות.

קודם כל, אל תשבחו את עצמכם. מאוד קשה לשמוע שהמשרדים משבחים את עצמם.

למי נחכה? מי ישבח אותנו?

אנחנו. כאשר צריך לשבח, אנחנו משבחים.

חובה עלי להגיד שאנחנו מאוד מקפידים על תהליך ישר, הגון ושקוף של המבחנים. זה חובה עלי להגיד, וזה לא בשביל לשבח מישהו. מורי הדרך בישראל הם, בעיני משרד התיירות, האלמנט הכי חשוב במוצר התיירותי הישראלי שאנחנו אחראים לו. מורה הדרך פוגש את הקבוצה שבאה מכל מקום בעולם, גם מרוסיה. מהרגע שהתיירים יורדים מהמטוס ועד אשר הם חוזרים למטוס, המדריך אחראי להם, מבלה איתם, מלמד אותם, מדבר איתם, ישן איתם ואוכל איתם. לכן, אנחנו רואים חשיבות רבה בתהליך ההכשרה שלהם, כך שייצאו לשטח מורי דרך הטובים ביותר. על פחות מהטובים ביותר אנחנו לא נתפשר. בנוסף, הנושא של הסברה במדינת ישראל הוא כל כך חשוב, ואנחנו רואים בהם כמי שעוסקים בנושא הסברה. לכן, אנחנו משקיעים הרבה מאוד בחשיבה, איך לשפר את התהליכים. כבר נאמר כאן, כי משרד התיירות רואה בתיירות מרוסיה חשיבות רבה, עשה רבות כדי להגביר אותה והיא עכשיו בסטטיסטיקה מספר 2 מבחינת מקום יעד של תיירות ישראל. בשנה שעברה פתחנו 3 קורסים לדוברי רוסים, וזאת על מנת להכשיר מורי דרך דוברי רוסית לתיירות שבאה מהארצות דוברות הרוסית.

כמו שנאמר פה, שלושת הקורסים התקיימו בבית ספר לתיירות בתל אביב ובירושלים. בתל אביב התקיימו שני קורסים: אחד הומוגני ואחד הטרוגני, שהכיל ישראלים דוברי עברית ודוברי רוסית. כמו שאנחנו רגילים לעשות, פיקחנו על הקורסים האלה, בדקנו את ההתנהלות שלהם ואף התרענו על דברים שראינו לנכון. אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לאבי לזר, שהוא רכז קורס מורי הדרך בתל אביב. אני רוצה שהוא יספר קצת על התהליך.

אני גמלאי של משרד ראש הממשלה, וכיום אני מורה דרך. ריכזתי שתי כיתות: כיתה הומוגנית וכיתה הטרוגנית. עם כל הצניעות, אני חושב שאני אחד הבודדים שיודע בדיוק מה היה לכל אורך הדרך. אני מדבר על עובדות, לא על מניפולציות ולא על סיפורים. כל מה שאני אומר זו מילה בסלע. יתרה מכך, כל מה שאני הולך להגיד זו לא חוכמה שבדיעבד. אני התרעתי על הדברים לכל אורך הדרך על כל התהליך שצפיתי מראש. ראשית, הגדרת הקורס: "קורס בעברית לדוברי רוסית". נכון להיום, מדינת ישראל לא מצאה לנכון לקיים קורס מלא ברוסית.

זאת טעות.

למה אי אפשר לשנות את זה?

לא תמיד אפשר למצוא את כל המומחים דוברי רוסית.

תמיד אפשר.

זה לא נושא הדיון עכשיו.

זה חלק מנושא הדיון. חלק מהמסקנות יכולות להיות, לקיים קורס בשפה הרוסית.

אבל זה לא נושא הדיון עכשיו.

אולי אדוני לא הקשיב למה שאמרתי. אני אמרתי, כי אחת ממטרות הדיון היא גם לצפות פני העתיד.

אבל אבי בא לספר על הקורס. אני אתייחס לזה.

בסדר. אבי, תספר בקצרה. אנחנו לא נמצאים כרגע בוועדת חקירה. אנחנו רוצים לדעת, מה לעשות כדי שבפעם הבאה יהיה הרבה יותר טוב לקבוצת אנשים דוברי רוסית כשפת אם ורוצים להדריך תיירים מארצות ברית המועצות לשעבר שהשפה העיקרית שלהם היא רוסית. אנחנו רוצים לחבר את שני הדברים האלה ביחד, לעזור לתיירות הישראלית ואף לתעסוקה בישראל. אנחנו צריכים להניח מסקנות על שולחן הכנסת, ויכול להיות שזאת תהיה המסקנה העיקרית שבהן. זה נשמע לי דבר מאוד הגיוני.

אבי, כאשר אתה אומר שהקורס היה בעברית, אתה יכול לומר מה היתה חלוקת החומר?

אמרתי שהקורס בהגדרה היה בעברית, אבל למרות זאת ולפנים משורת הדין בית הספר עשה מעל ומעבר. לפי משרד התיירות קורס צריך לכלול 564 שעות. אני לימדתי 669 שעות על חשבון בית הספר. הם קיבלו הרצאות והעשרה בשפה הרוסית איפה שרק יכולתי. כאשר מצאתי מרצה ראוי דובר רוסית, הם קיבלו את ההרצאה ברוסית. הם קיבלו סיורים נוספים, שלא מן המניין, על חשבון בית הספר. הם קיבלו שעות הכנה וחזרות מעל ומעבר. משרד התיירות מחייב 20 שעות הכנה למבחן בעל פה, והם קיבלו 20 פלוס 50 שעות. אלה מספרים שאפשר לבדוק. במבחן הפנימי המסכם הם קיבלו את האופציה לכתוב ברוסית.

לצערי, הקורס הגיע עם אג'נדה. בסופו של דבר הם אמורים להדריך נוצרים פרובוסלבים, וזה מה שעניין אותם. הדבר בא לידי ביטוי לכל אורך הקורס.

וגם חסרי דת.

מה זאת אומרת שהקורס הגיע עם אג'נדה? האם הם באו כקבוצה מאורגנת מראש?

אני מדבר על מה שהיה בשטח. היה קו בולט בין כל הנושאים הקשורים לנצרות, לבין כל הנושאים האחרים הקשורים למורשת. אם אתם רוצים דוגמא, בבקשה. אנחנו יצאנו לסיור מול הפולש המצרי בחזית הדרום, הגענו לבית העלמין בניצנים, ואני הייתי צריך לריב עם הכיתה לרדת מהאוטובוס. דוגמא נוספת: הגענו לקמפוס באילת שאין בו שום קשר לנצרות, בערב קיימתי הרצאת העשרה על חשבון בית הספר ופחות מרבע מהתלמידים מצאו לנכון להגיע להרצאה הזו. אני יכול לתת עוד הרבה דוגמאות.


אני הבנתי את הדברים מהתנהלות הקורס ומשיחות שלא לציטוט. אולי המילה אג'נדה מוגזמת. זה לא שבאו והתארגנו תלמידים של קורס שלם, אבל זה מה שהיה באוויר. בקורס נצרות, שהיה הכי חשוב מבחינת חניכי הקורס, התלמידים ניסו להשפיע על התכנים של הקורס עד לרמה שהגענו לעימות בינינו סביב השאלה, מה צריך להיות בקורס ומה לא. אין לזה אח ורע.

זה דבר שלא צריך להיות. זה כמו שבבית ספר יבואו ויגידו: אנחנו לא רוצים ללמוד את ביאליק. הם ילמדו את ביאליק, כי ככה החליט משרד החינוך. חה"כ סולודקין, אני מקווה שאת מסכימה איתי.

אני אומרת, שחלק מהתוצאות היה נקמה.

הוא לא אמר את זה.

זה לא יכול להיות נקמה בשום מקרה, כי המבחנים הם ללא שמות.

בכל הנוגע למבחנים והעתקות – בדיעבד התברר כי התפתחה נורמה בכיתה. אחרי סיום נושא ישנו מבחן אמריקאי פשוט של חצי שעה. בנוסף, ישנם מבחנים גדולים. נמצאה אי התאמה מדהימה בין התוצאות של המבחנים הקטנים לבין שני מבחנים גדולים בהם לא ניתן להעתיק: מבחן אמצע בעל פה ומבחן סוף. הממוצע של הכיתה במהלך השנה היה גבוה מאוד – קרוב ל-100. זה היה נתון מדהים. כאשר הגענו למבחן אמצע בעל פה, הממוצע היה נמוך מאוד. כאשר הגענו למבחן מסכם, הממוצע היה נמוך מאוד.

אתה טוען שהיו העתקות כי מצאתם זאת, או כי זאת השערת עבודה?

על סמך עובדות. זה כבר הפך לבדיחה בקורס. זה כבר לא סוד.

למה לא מנעתם את זה?

זה הסתבר לנו בדיעבד.

מה זאת אומרת? אם מדובר בכך שבכל שלב עושים מבחן ורואים העתקה במבחן, אז למה זה בדיעבד?

כדי להבין שמדובר בהעתקה צריך לקחת את המבנה של הכיתה ולעשות השוואות. אני בדקתי את זה בתום לב. בדקתי מבחנים, ראיתי את הציונים והייתי מבסוט. כאשר הבנתי מה קורה, עשיתי בדיקה חוזרת.

מתי בדקת מה קורה?

לקראת סוף הקורס, לצערי.

מתוך מה הבנת את זה?

מתוך הצחקוקים. זה כבר הפך לבדיחה. זה כבר לא היה סוד. אני עומד מאחורי הדברים האלה, ואני יכול גם להוכיח אותם בצורה מאוד פשוטה. אני לא הייתי מסתכן פה לומר דברים, שאני לא עומד מאחוריהם מאה אחוז.


העברתי לכם חומר, במסגרתו דף שהוצאתי שלושה שבועות לפני המבחן הפנימי המסכם של בית הספר, שבו אני מנתח את כל התהליך, אני קורא את הכתובת מהקיר, אני מציין שאולי אצליח להגיש 50% מהכיתה למבחן המסכם. כל זה נאמר שלושה שבועות לפני המבחן המסכם.

למה הגשת 100% תלמידים?

לא הגשתי 100%.

כמה הגשת?

תיכף תקבל את המספר המדויק. אני רוצה להשוות בין שתי הכיתות. יש משמעות כבדה בהשוואת שתי הכיתות כדי להבין את המכלול. בכיתה ההטרוגנית יש 45 סטודנטים, מתוכם 12 דוברי רוסית. נגשו למבחן הפנימי המסכם 35 איש, ומתוכם 30 עברו. כל 30 התלמידים הוגשו למבחן בכתב, ומתוכם עברו 27.

באיזה שפה הם נבחנו?

רגע.

לחברי כנסת מותר תוך כדי הישיבה לשאול שאלות, ואתה צריך לתת תשובות.

8 דוברי רוסית ניגשו, ומתוכם עברו 7.

באיזו שפה הם נבחנו?

רוסית ועברית. זה היה לשיקולם ובחירתם. אגב, אני בכלל לא רואה הבדל בין רוסית לעברית. זה בכלל לא משנה. נבחן הידע של הנבחן ולא הידע של הבוחן. אין שום משמעות לשפת המבחן.

אבל אני רואה שגם באנגלית אותו מספר נכשלים כמו ברוסית. צריך לבדוק, למה ברוסית ובאנגלית יש הרבה נכשלים, וכאשר המבחן הוא בעברית אין כל כך הרבה נכשלים. צריך לבדוק את הדברים עם בית הספר, עם מי שמעביר את הקורס.

ההבדל היחידי, הוא שבקורס באנגלית התוצאות השתפרו כתוצאה מתהליך ערעור. אחוז הנכשלים היה 55% במקום 72%, אבל מלכתחילה אחוז הנכשלים היה 72%.

תהליך הערעור הוא הליך קבוע. כלומר, בכל מחזור מבחנים יש תהליך ערעור.

אם תשים לב, שתי הקבוצות בהן הערעור הביא לשינוי דרמטי אלה שתי קבוצות הומוגניות של שפה: אנגלית ורוסית.

זה תלוי במספר האבסולוטי ולא במספר היחסי. לכן, ייתכן שאחד יוצר שיפור רב. ההבדלים הם לא גדולים. מבחינה סטטיסטית ההבדלים הם לא גדולים.

אבל זה בעייתי שמדובר בקבוצות של אנגלית ורוסית, כיוון שהתיירים דוברים או רוסית או אנגלית. אולי דעות קדומות הפריעו לכם.

עד עכשיו מהכיתה ההטרוגנית 11 נגשו ושניים נכשלו. מתוך אלה שנגשו היו 4 דוברי רוסית, וארבעתם עברו בגדול. בנוגע לכיתה ההומוגנית, כיתת דוברי הרוסית – ישנם 45 סטודנטים בכיתה. 40 ניגשו למבחן המסכם הפנימי, כאשר רק 18 עברו את המבחן. עשינו מהלך שלא נעשה בתולדות בית הספר ומשרד התיירות – בדקנו את המבחנים פעם נוספת, ועשינו מיפוי של מי שחשבנו שנכשל לא על ידע אלא על טכניקה. כלומר: מי שלא תרגל מספיק. פניתי למשרד התיירות, וקיבלתי אישור חריג להעלות 12 חבר'ה שנכשלו למבחן בכתב של משרד התיירות. כלומר, 30 איש נגשו למבחן בכתב של משרד התיירות: 18 שעברו את המבחן ו-12 שלא עברו את המבחן. מה היתה התוצאה? 18 שעלו בזכות עברו, ו-12 שעברו לא בזכות נכשלו. היתה התאמה מדויקת בין התוצאות בבית הספר לבין התוצאות במבחן משרד התיירות.

זה מה שקרה בתל אביב. מה קרה בירושלים?

אני מדבר רק על תל אביב. אני לא הייתי בירושלים.

שמישהו ייתן תשובה בנוגע למה שקרה בירושלים. מינה, מה קרה בירושלים?

בירושלים היה מצב, שבו התרענו על רכז לא מתאים.

למה בכל זאת הוא העביר את כל הקורס?

הוא העביר את כל הקורס.

היתה התרעה והמשכתם להפעיל.

אנחנו לא מפעילים.

אבל כגוף מפקח הייתם יכולים לבוא ולומר: "עצור".

המפקח הוא האחראי.

אני מנכ"ל בית הספר לתיירות בכל הארץ מטעם אוניברסיטת חיפה. אנחנו מפעילים מספר סניפים. שמעתי כרגע את גברת גנם בכל הנוגע למה שקרה בירושלים. אני רוצה לפתוח ולומר, כי בית הספר לתיירות לוקח אחריות מלאה על כל מה שקורה, ויפעל בהמשך גם לצד התלמידים כדי לנסות ולבדוק מה ניתן לעשות כדי להעביר אותם את הבחינה בהצלחה. האחריות שלנו היא במיון התלמידים וגם בליווי התלמידים לכל אורך התהליך.

האם היה מיון מקדים של התלמידים?

כן.

אם כך, התוצאות מאוד מוזרות.

אני אסביר איך אנחנו פועלים. שמעתי קודם כי היתה התרעה על כך שקיים בירושלים רכז לא מתאים. אני חייב להודות, שרכזים מטעם בית הספר מאושרים על ידי משרד התיירות.

אבל פה היתה בעיה ספציפית.

מדובר במדריכים שהם מלח הארץ. שמעתם את אבי לזר, שהוא מורה דרך, והיה רכז בבית הספר לתיירות אצלנו. אנחנו עומדים מאחורי כל הרכזים שלנו.

תהליך הקבלה ותהליך המיון של התלמידים נעשה באמצעותנו, בהתאם לדרישות משרד התיירות, לאחר מיון מסודר של 3 נציגים בכל קורס כדי לוודא שאותם אנשים אכן מתאימים להיות לאחר מכן מורי דרך. יכול להיות שפה ושם אנחנו גם נכשלים. אנחנו בסך הכל בני אדם. אני לא מעריך, שאנחנו יכולים להיכשל בבחירה של 40 תלמידים.

גם אנחנו לא.

אנחנו מעריכים, שאנחנו בחרנו אנשים משכילים, אנשים שרצו להיות מורי דרך. אנחנו השתדלנו להוביל אותם לסוף התהליך.

אני כמנכ"ל בית ספר שעוסק בתחום החינוך מזה כ-40 שנה באוניברסיטת חיפה, ביקשתי והתעקשתי, שמשרד התיירות ימשיך לשלוח נציגים מטעמו כמשקיפים בוועדות המיון שלנו. אני צפיתי מראש את התהליך. מאחר ואנחנו גוף שצריך לפרנס את עצמו, אנחנו לפעמים מסוגלים לעשות גם טעויות. בשל כך, הזמנתי את הבקרה של משרד התיירות לכל אורך הדרך. התחננתי שמשרד התיירות ימשיך. אחרי שהוא פסק שהוא לא משתתף בוועדות הקבלה של המועמדים, אני באופן אישי כתבתי מכתב ליועץ המשפטי של משרד התיירות וביקשתי לאשר למשרד התיירות לשלוח, לפחות לבית ספר לתיירות של אוניברסיטת חיפה, משקיפים מטעמו לוועדות המיון של התלמידים.

אני רוצה לומר נקודה נוספת לזכותה של אוניברסיטת חיפה. בתקופות הקשות של התיירות במדינת ישראל, אוניברסיטת חיפה, אשר רכשה את בית הספר לתיירות מהמדינה, המשיכה להפעיל קורסי מורי דרך עם 15 תלמידים. מי שמבין את המורכבות של הפעלת קורס מורי דרך יודע מה זה אומר. אנחנו המשכנו את המפעל הציוני של הפעלת קורסי מורי דרך במדינת ישראל על חשבוננו כאוניברסיטת חיפה. אף אחד לא בא לסייע לנו באותה תקופה. היום כולם חושבים שאפשר להתעשר על ידי הפעלת קורסים למורי דרך, וכולם רוצים להפעיל קורסי מורי דרך. אני מזמין את המשרד לחזור לפיקוח מלא ביחד איתנו בכל הנוגע למיון ובחירת התלמידים.

צריך לציין, שבית המשפט קבע שאנחנו לא יכולים לשבת במיונים כיוון שזה עדיין לא מוסדר בתקנות מורי הדרך בחוק שירותי תיירות. אני מסכימה עם מר מלכא, שהמהלך בו נסוגנו מתהליכי המיון הוא מהלך שכן השפיע על חתך התלמידים בקורס הזה.

מי צריך להתקין את התקנות?

אנחנו עובדים על התקנות האלה.

אני נתתי הוראה שלא יישבו משקיפים בוועדות האלה מהסיבה הפשוטה, שמשקיף איננו רק משקיף אלא גם קובע. כיוון שזה לא בתקנות והיתה קביעה של בית המשפט שההליך שנעשה חייב להיות בתקנות, חובת בית הספר עד היתה לסנן את התלמידים. אם הוא חושב שהוא לא מסוגל לעשות את זה, שלא יפתח קורס.

ממתי אתם יודעים שיש בעיה להשתתף במיונים בגלל התקנות? מתי זה עלה כבעיה?

זה המחזור הראשון, שבו אנחנו לא השתתפנו במיון התלמידים.

אבל ממתי אתם יודעים שיש בעיה?

זה רק שנה ככה.

חלק מהרכזים התריעו. אנחנו כמובן עוקבים הרבה יותר, מזהירים את בתי הספר.

אתה לא עונה לשאלה שלי. אני שאלתי, ממתי אתם יודעים שיש בעיה משפטית לשבת במיונים?

שנה וחצי.

אני מבין, שבשביל להסדיר את זה אתם הייתם צריכים להתקין תקנות. למה זה לוקח שנה וחצי?

השאלה היא, האם להתקין בכלל תקנות או להשאיר את זה בידי בית הספר. אני אסביר. אם אוניברסיטה מחליטה לקבל תלמיד לפקולטה למשפטים, זאת אומרת שהיא בחרה מישהו מתאים. אם הוא לא מצליח, אז הוא לא מצליח. אף אחד לא אמר שאנחנו חייבים לשבת במיונים.

מה היתה עמדתכם, שזה טוב או רע לשבת במיונים?

יש פה סוגיה קשה, שאנחנו עדיין לא סגורים עליה.

לא קיבלנו תשובה בנוגע לרכז בירושלים.

אני מבין, שאתם תאגיד מקצועי. אתם לא מקבלים את הטענה של משרד התיירות.

אני חוזר ואומר, שתפקידנו כבית ספר לתיירות הוא לנסות ולבחור את האנשים המתאימים ביותר, כדי לתת לנרשמים אצלנו את הטיפול הטוב ביותר, החל מהרכז וכלה במרצים וביתר סגל ההוראה והסגל המקצועי המלווה את התהליך. אנחנו השתדלנו לבחור את האנשים המתאימים ביותר. בנוסף, אנחנו מקבלים את ההכשרה ואת הגושפנקה של משרד התיירות, שהוא היחיד המוסמך לאשר רכז שנבחר לכל קורס.

אבל לא יכול להפסיק את הקורס.

מתחילת הקורס בירושלים אנחנו התרענו שיש בעיות. זה אומר שהיה צריך לתקן דברים.

האם היתה התרעה כזו לגבי רכז ספציפי?

האם היתה התרעה כזו שהועברה אליי?

אני אישית העברתי את ההתרעות עוד לפני הבחירה. אני סירבתי לבחירה הזו.

איזה קונפליקט מתגלה כאן.

סירבתי לבחירה, אבל מה הכלי שלך באמצעותו את יכולה לא לאשר?

הכלי שלי מוגבל.

למה? אתם הרי הגוף המפקח. אתם הראי הרגולאטור.

מה אנחנו עושים שם שנה וחצי? בשביל מה בכלל פתחתם את הקורס?

אני מבין שיש פה בעיה ספציפית.

מדובר ברכז ותיק, והשאלה היא האם הוא היה מתאים לקורס הספציפי.

אז השארת אנשים בקורס שלם. איזה מן דבר זה?

מדובר ברכז ותיק, שלא מרכז קורס לראשונה. ברגע שהתגלו אי התאמות, התרענו על כך. כאשר רכז מתפקד פחות טוב, חובת בית הספר לתקן. זה לא אומר שמההתחלה היה ברור שכולם ייכשלו.

אבל יושב כאן נציג שלכם, ואומר כי מלכתחילה הם אמרו שהרכז לא מתאים. אם הוא רכז ותיק, לא הבנתי למה הוא לא מתאים דווקא לקורס הזה.

יש קבוצות שצריכות אדם יותר קשה, אדם שדובר שפה כזו או אחרת.

באיזה שלב ידעתם את זה? באיזה שלב נשלחה ההתרעה?

הם אומרים: עוד לפני שהוא נבחר.

רשות הדיבור למיכאל בירמן.

אני למדתי בקורס בירושלים עם הרכז הלא מתאים. אבי, אני רוצה לענות לך אישית. אני כאדם שומר מצוות יהודיות, בוגר צבא הגנה לישראל ולוחם במלחמות ישראל, לקחתי אישית את האמירה שלך: שכל מה שמעניין אותנו זה העניין הפרובוסלאבי.

בושה.

אני לא רוצה לדבר על הסיורים שהיו לנו בחגים יהודים. חשדות שיישארו בגדר חשדות. אגב, אני אפילו שוקל הוצאת דיבה על זה. זה עצבן אותי מאוד.

אנחנו מיד הבנו את הרמז שהיה שם.

אתה עברת את הבחינה בכתב.

אני עברתי בתהליך של הערעור. בנוגע לרכז הלא מתאים – אני לא מסכים עם חה"כ מרינה סולודקין. אני חושב שקיבלנו מרצים טובים ולמדנו בצורה טובה.

אני לא אמרתי שום דבר על המרצים. אני שמעתי מה אומרים עליכם.

אבל הוא דיבר על הקורס שלו.

המרצים שלנו היו אותם המרצים שלימדו גם בקורסים המקבילים, שאינם קורסים של דוברי רוסית בלבד, ואנשים שם עברו את הקורס בגדול. אנשים שנגשו לבחינה הסופית בשפה הרוסית ולא למדו בקורס דוברי הרוסית, נכשלו גם כן. 100% מהם נכשלו.

היו שתי קבוצות: בקבוצה אחת היו 4 אנשים שכתבו ברוסית ובקבוצה השנייה היו 5 אנשים שכתבו ברוסית, וכולם נכשלו במבחן בכתב.

וזאת למרות שהרכז שלהם היה רכז יותר טוב. יש לי סטטיסטיקה של הקורס שלנו. הציונים על החלק השני, שהוא חלק סובייקטיבי ולא מבחן אמריקני, נעים בין נקודה וחצי מתוך 70 – אפילו מישהו שכותב את שמו בלבד צריך לקבל יותר - ועד 38 נקודות מתוך 70, שזה הציון הכי גבוה לאלה שנגשו לבחינה בשפה הרוסית. בקרב אלה שנגשו לבחינה בשפה העברית, 38 היה הציון הכי נמוך. הסטטיסטיקה לא משקרת. לכן, אנחנו טוענים לאי רלוונטיות של הציונים שניתנו לנבחנים בשפה הרוסית. זה לא קשור בכלל למה למדנו ואיך למדנו, אלא למי שבדק את הבחינה.

אנחנו פנינו בצורה רשמית ובצורה לא רשמית לנציגי משרד התיירות ולבית הספר. היום זו הפעם הראשונה בה אנחנו פוגשים את נציגי משרד התיירות ואת נציגי בית הספר. אני שואל, למה אנחנו אזרחי מדינת ישראל, משלמי מסים, צריכים להגיע לוועדה בכנסת כדי לפגוש את הנציגים, וזאת למרות כל הפניות שלנו. הפניות שלנו מתועדות באמצעות האי מייל, באמצעות הדואר, באמצעות דואר שליחים. רק כאשר עו"ד שלנו הגיש פנייה רשמית, הייעוץ המשפטי ענה לנו. מיותר לציין, שלעו"ד אנחנו משלמים כסף בנוסף ל-19,000 ששילמנו.

אתם משלמים 19,000 שקלים?

האם זה המחיר?

כן.

זה המון לקורס.

זה מחיר זול עבור מה שהם מקבלים. אתם צריכים לדעת מה זה קורס מורי דרך. זה קורס עתיר הוצאות, הכולל סיורים, הכולל לינות. כדי לתחזק קורס מורי דרך כזה על הצד הטוב ביותר, אנחנו מדברים על מוצר מוצלח וזול יחסית. הכוונה שלנו היא לגרום לזה שהתלמידים הטובים יעברו את הבחינות בהצלחה.

למרות זאת, מדובר במחצית שכר לימוד של תואר ראשון באוניברסיטה.

נכון. זה מוכר כשנה אקדמית אחת בכל האוניברסיטאות.

והכשילו את כולם.

אנחנו לא הכשלנו. אני מוחה על זה.

את יכולה למחות עד מחר. אני שמעתי עלילות על נצרות. לי זה מספיק.

אני רוצה לומר מילה נוספת לגבי מה שנאמר על הרכז הלא כל כך מוצלח שלנו. בקורס הקודם שהוא ריכז ניגשו 42 תלמידים, ו-33 עברו בהצלחה. כלומר, 79% מצליחים. אני חושב שהרכז הזה הוא איש משכמו ומעלה. יכול להיות שמבחינת אופיו הוא לא הסתדר עם הקבוצה. אני רוצה לשמוע את הסטודנטים.

עד כמה שאני מבין, הם דווקא משבחים את הרכז.

אני רוצה להבין, האם הרכז היה עד כדי כך גרוע.

אנחנו משבחים אותו. זה אדם משכמו ומעלה. הוא לא נמצא כאן, ולכן חבל לדבר עליו בצורה כזו. אני רוצה להמשיך ולדבר על הערר. הערר התקבל מאוחר מאוד. זמן ההכנה למבחן היה שבוע וחצי.

קיבלתם תשובה, ואמרנו שאתם יכולים לדחות את הבחינה. אני מתפלא בכלל שהוא מעלה את זה.

הערר האחרון התקבל לפני שבוע. אני רוצה לחזור ולהדגיש את אי הרלוונטיות של הציונים שקיבלנו. בעין בלתי מזוינת רואים שמשהו פה מסריח. גם אם הוא כשר, זה מסריח. כל מה שרצינו, הוא להיפגש אתכם פנים מול פנים, ולדבר על שורש הבעיה. אנחנו טוענים שהבעיה היא לא בנו, הבעיה היא לא בגלל שאנחנו מתעניינים בפרוסלאביות יותר ממה שאנחנו מתעניינים ביהדות.

כמו שאני מבין, ישנו נוהל בנוגע לבדיקה שנייה של עבודות שנכשלו וקיבלו 50 ומעלה. הבדיקה הזו לא נעשתה בעבודות של דוברי רוסית. הציון מורכב משני ציונים: 30% ציון של מבחן אמריקני, שפה לא היתה לנו טענה מלבד התרגום הלא מדויק לרוסית. מה שענית – קיבלת. יותר ממחצית הכיתה קיבלה ציון עובר. אני שואל: אם הידע שלנו היה מספיק טוב בשביל לקבל ציון עובר במבחן אמריקני, למה הידע שלנו לא היה מספיק טוב בשביל לקבל ציון עובר במבחן הסובייקטיבי אותו אדם אחד בודק? אני מקווה, שתעזרו לנו לקבל תשובות שלא הצלחנו לקבל עד עכשיו.

רשות הדיבור לעו"ד שלכם. אנחנו מתקרבים לסיום הישיבה. כפי שאמרת, מיכאל, באמת אין תשובות. אנחנו נשלח את משרד התיירות לעשות בדיקה ולחזור לכאן עם תשובות. אנחנו לא נמצא את הדיון הפעם.

אנחנו עשינו הרבה בדיקות.

על הפרובסלאביות אני ראיתי שעשיתם בדיקה. על זה אנחנו לא נסלח.

אני לא מאמינה למה שאני שומעת.

אני רוצה להזכיר את דברי גברת גנם, שבפתח דבריה אמרה שהם מקפידים על הליך שקוף של המבחנים. זאת הבעיה העיקרית מאז שפנתה אלי הקבוצה ואני פניתי למשרד התיירות. אני ביקשתי לקבל את דפי הבדיקה, ועד היום הם לא הועברו אליי. הקבוצה פנתה למשרד התיירות וביקשה לקבל מידע כבר לפני חודש. עד היום אין שום מידע.

ראיתי בסדר היום של הוועדה, כי היום ישנן ישיבות רבות בנושא תעבורה: מניעת הפגיעות – חבישת קסדה, וטיפול במי שנפגע. גם כאן אנחנו צריכים לדון בשני ההיבטים האלה: איך מטפלים במי שנפגע. זכות הערעור של הקבוצה הזו, על פי ההליך שקבוע בנוהל, נפגם בצורה משמעותית. מסתבר שהרכזים החליטו שיש להם זכות לבחור, איזה עבודות להגיש לערעור ואיזה עבודות לא להגיש לערעור. ההיבט הנוסף, הוא איך מונעים את ההישנות של המקרים האלה בעתיד. חשוב להדגיש, שהנושא של הבחינות בתחום התיירות, להבדיל מתחומים אחרים המחייבים רישוי לבעלי מקצוע, מוסדר בתקנות מאוד לקוניות. יש שם סעיף אחד המתייחס לבחינה. זכות הערעור לא מוזכרת שם, ההליך של בניית הבחינה לא מוזכר שם, ההליך של מינוי הוועדה לא מוזכר שם. כל השיקולים האלה נסתרים ולא מפורסמים. הצלחתי לקבל את נוהל הערעור רק בעזרת חברי המלומד, עו"ד ליפשיץ, ששלח לי את זה בכתב. באתר של משרד התיירות הוא לא קיים.

רבותיי, אנחנו קבענו מסגרת זמן של דיון מהיר, אך מתברר כי לא מדובר בדיון מהיר. מדובר בדיון יסודי ועמוק, בצדק. מהדברים שאני שומע פה, יש כאן כמה וכמה בעיות. אני אשלח את משרד התיירות כדי שיחזור אלינו עם תשובות לפעם הבאה. ודאי עו"ד רודנקו רוצה להעלות עוד כמה טיעונים. כך גם אלכסנדר נוביצקי מתלמידי הקורס נרשם לדיון, מר מטירני יו"ר אגודת מורי הדרך, מנהל בתי הספר לתיירות – כולם רוצים לדבר.


אני רוצה לשאול את משרד התיירות: כמה זמן אתם צריכים כדי לקיים בדיקה בנוגע לסיבות הכשלים בשני הקורסים ברוסית? אני רוצה לדעת גם, איך אפשר לפתור את הבעיה של תלמידים ששילמו את כספם ונכשלו. אנחנו מבינים שזה לא היה פרוזאי. היתה פה בעיה ספציפית. כולם שילמו 20,000 שקלים, וזה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. הרגולאטור ידע תוך כדי התהליך שיש בעיה כלשהי. אולי יש לכם חוסר סמכות? אנחנו נבדוק את זה. אנחנו נבדוק איך מחזירים להם את הכסף או מסדרים את העניין. אני רוצה גם שנסיק מסקנות לעתיד. לא יכול להיות ששפת ההוראה היא בעברית והמבחן הוא בשפה אחרת. אני לא רואה מניעה לקיים את הקורס הזה ברוסית. אני מניח שהשר, שהשפה הרוסית קרובה ללבו, תרתי משמע, חושב כך. אגב, גם באנגלית הלימוד הוא בעברית והמבחן באנגלית?

כן.

אם כך, יש כאן בעיה. גברת גנם, אנחנו נקיים דיון בכל הנוגע לנוכחות שלכם במיון, התקנת תקנות וכו'. אני אנסה להעלות את הנושא הזה במהירות על סדר היום. אתם תכנסו את התשובות שלכם לזמן שנקבע.

אני רוצה להוסיף כמה מילים. ברגע שהעו"ד פנה אלינו, קבעתי לו פגישה עוד באותו יום. בנוגע לבודק – הבודק שבדק את הבחינות האלה לא עשה זאת פעם ראשונה. הוא בדק כבר שלושה מחזורים, ואף פעם לא היה מצב כזה. לבוא ולומר שהיתה נקמה – זה נראה לי חמור. מדובר בבודק שהוא כ-30 שנה מורה דרך, כולל ברוסיה.

את הטענה על הפרובוסלאביות אני לא אסבול. אני הייתי במחתרת היהודית במוסקבה, וזאב אלקין היה מורה לעברית כאשר היה אסור ללמד עברית. הפרובוסלאבים לא הגיעו לכאן. הם שם. אנחנו כאן, ואנחנו לא נקבל את השטויות האלה.

נקודה נוספת - הליך הערעור הוא קבוע דרך הרכזים. אני התחייבתי בפני העו"ד שמייצג אותם שאנחנו נבדוק לפי כללים אחרים, ואכן כך נעשה. לא מדובר במספרים גדולים, לצערי. לגבי מסקנות נוספות הקשורות למבחן הזה, אני מציע שבית הספר יבדוק את עצמו טוב.

כולם יבדקו את עצמם טוב. כל מי שצריך יבדוק עצמו ויבוא לכאן עד 30 יום מהיום, ויספר מה היתה תוצאת הבדיקה שלו.

בכל מקרה, כל הנושא של מי ששילם ומי שאחראי אינו קשור למשרד. המשרד אינו מכשיר. המשרד פיקח והתריע.

התריע ולא עשה כלום. חה"כ אלקין, בבקשה.

אני יוצא מהדיון יותר מודאג מאשר הגעתי אליו. שר התיירות, שאני מאוד סומך עליו ומכבד אותו, נכנס מהר לעובי הקורה וביקש מאנשי המשרד לבדוק את הדברים. מה התשובה שאני שומע, שבקורס בתל אביב מי שאשם הוא העם, הלקוחות.

הציבור חייב להתפטר.

יש לנו עוד הרבה דברים להגיד.

המבחן היה בסדר, הקורס היה בסדר, הרכז היה בסדר, המורים היו בסדר והתלמידים לא היו בסדר. זו תשובה שאותי מאוד מפתיעה. מה התשובה בנוגע לירושלים? שמענו רק הסבר אחד: שהרכז לא היה בסדר. דווקא בנוגע לשלושה קורסים שהתקיימו בשפה השונה מעברית, לשמוע תשובה כזו זה מאוד מפתיע. אני במקומכם הייתי הולך לחפש תשובה אחרת, הייתי בודק מה קרה באינטראקציה בין השפות שהביא לתוצאה כזו. נראה לי מוזר ולא סביר, שדווקא הסיבות האלה הכשילו דווקא את הקורסים בשפות אחרות. לצורך הדיון, אנגלית גם בפנים. אני לא חושב, שעדיין עשיתם בדיקה לעומק. אני לא יודע אם זה סיפק את השר. מהיכרותי איתו, תשובה מהסוג הזה לא היתה מספקת אותו.

אדוני היו"ר, אני מסכים עם כל הנקודות העקרוניות שאתה ציינת, שעלינו לקבל עליהן תשובות. אני רוצה להתייחס לגורם הזמן בפן השני. יש את פן העתיד ואת פן ההווה שנוגע לאנשים ששילמו את כספם ונתקעו. יש מבחנים חוזרים, וכל זה מתבצע בלוחות זמנים מאוד צפופים. לכן, אדוני היו"ר, לפחות בהיבט הזה, הייתי מבקש ממך, בוודאי לאור העובדה שזה לא חדש למשרד התיירות - הוא כבר מזמן בתוך הבדיקה הזו - לצמצם את פערי הזמנים בין הישיבה הזו לישיבה הבאה.

אמרתי שנפגש שוב עד חודש.

בעיני, שבועיים זה מספיק. הבדיקה כבר נעשית. התשובות רק לא נראות מספיק רציניות.

אני אשתדל לקבוע את הישיבה הבאה הרבה לפני.

אני תומכת בחבריי זאב אלקין והיו"ר. אני גאה שהקבוצה מצאה לנכון לשכור את שירותי עורך הדין, כיוון שרק לעורכי דין עונים, כנראה. אנחנו כאן 20 שנה, ויודעים איך דמוקרטיה פועלת ועובדת. טוב מאוד שפנו אלינו, חברי הכנסת.

מקצוע של מדריך בשפה הרוסית יהיה בעתיד מקצוע הכי נפוץ, וזה בגלל התיירות שישנה עכשיו מרוסיה, ובעתיד מאוקראינה ומקזחטן. עם מנגנון כזה הקיים במשרד התיירות, זה לא ילך. בנוסף, אני חושבת שמחיר הקורס של 20,000 שקלים הוא יקר מאוד. בגלל הדרישות שלנו יהיו חזקות מאוד. אני מחכה לישיבה הבאה.

אנחנו הרבה לפני 30 יום נתכנס כאן מחדש לישיבת המשך. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05