הכנסת השמונה עשרה

PAGE
49
ועדת הכספים

19.1.2010


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ד' בשבט התש"ע (19 בינואר 2010), שעה 11:00

הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 11 ו-12), התש"ע-2010

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

אמנון כהן – מ"מ היו"ר

יצחק וקנין

שי חרמש

פניה קירשנבאום

עו"ד שמשון אלבק, היועץ המשפטי, רשות לניירות ערך

דוד לביא, מנהל המחלקה לפיקוח על קרנות נאמנות, רשות לניירות ערך

עו"ד שרה קנדלר, יועצת משפטית למחלקת רישוי ופיקוח, רשות לניירות ערך

עו"ד אלחנן הרמור, סגן היועצת המשפטית, מחלקת רישוי, רשות לניירות ערך

אורי קציר, רשות ניירות ערך

עו"ד אלי רוזנפלד, הלשכה המשטית, משרד האוצר

לילך שמע זלטוקרילוב, חטיבת הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

עו"ד בועז קרניאל, יועץ משפטי, לידר שוקי הון בע"מ

עו"ד טלי אגוזי, הבנק הבינלאומי, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד רוני אלוני, בנק לאומי, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד עידית גילאור רביץ, בנק הפועלים, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד רן ונגרקו, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד אפרת יוגב, בנק מזרחי-טפחות, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד עירית רוט, יועצת משפטית, סיטי בנק

עמי צדיק, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

מירב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 11 ו-12), התש"ע-2010

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 11 ו-12), התש"ע-2010. אני מבין מנהל הוועדה שב-12 בינואר התקיים בוועדה דיון מקדמי קצר.


אני מבקש מהרשות לניירות ערך לתת לנו סקירה האומרת מה אתם מתכננים לעשות, מה התיקון אותו אתם רוצים להוביל משנה לעומת המצב של היום, במי זה פוגע כי אני רואה כאן נציגות מכובדת של הבנקים אותם כמובן נשמע, ולאחר מכן נגיע להחלטות.

התיקון של רשות ניירות ערך, כמו יתר התיקונים, לא פוגע באף אחד. הוא קודם כל מיטיב.

מיטיב עם מי?

עם הציבור.


לגופו של עניין. אנחנו מדברים כאן על תיקון וכדברי פתיחה אומר בקצרה רבה שהוא עוסק בעיקר בשני נושאים כאשר הנושא הראשון הוא הגדרה של לקוח כשיר והמשמעות של העובדה שלקוח הופך להיות לקוח כשיר, כאשר לקוח כשיר מצטרף לרשימה ארוכה של לקוחות מוסדיים לגביהם יש פטורים מסוימים.

תסביר לנו מה זה לקוח כשיר.

בעוד רגע נסביר מה זה. לגביהם יש פטורים מסוימים מקיום חוק הייעוץ והם לא צריכים לקבל ייעוץ מאדם מורשה, מיועץ מורשה, אלא הם יכולים לקבל ייעוץ גם מאדם רגיל. אנחנו מרחיבים את ההגדרה של לקוחות כאלה.


הדבר השני שאנחנו עושים כאן זה שאנחנו מאפשרים ליועצים זרים ומנהלי תיקים לפעול במדינת ישראל באמצעות יועצי תיקים ומנהלים ישראליים כאשר הישראלים לוקחים לעצמם את האחריות לפעילות הזאת.


בדיון הקודם התקיים דיון בשאלת הצורך והנחיצות של פתיח הדלת ליועצים ולמנהלי התיקים הזרים. הדבר הוסבר עד תומו ומבחינה זו התקיים דיון מלא.

הנושא השני שנשאר פתוח ונתבקשנו לעשות לגביו שיעורי בית הוא נושא הלקוח הכשיר. לבקשת יושב ראש הוועדה קיימנו דיון פנימי בעניין והגענו להצעה שאני מניח שתהיה מקובלת כאן על כולם ושרה תסביר בדיוק במה המדובר. אם זה בסדר, אפשר מבחינתנו לעבור להצבעה.

בדיון הקודם, בחלקו השתתפתי, עלתה הסוגיה שהיועצים החיצוניים יכולים לתת כאן ייעוץ, כמו שאמרת, באחריות של היועצים המקומיים, אבל הפוך, היועצים שלנו לא תמיד יכולים לתת ייעוץ במקומות אחרים. אם אנחנו מסדירים, צריך לחול דין הדדיות גם מבחינה זאת שהיועצים שלנו מוכשרים ביותר, שירצו לתת ייעוץ גם במדינות השונות ברחבי העולם, למה שלא יוכלו לעשות זאת?

שבתי לדיון הזה.

דניאל התבקשה לבחון את הסיפור הזה ולעשות השוואה מול מדינות אחרות.

בכוונה לא הבאתם את דניאל היום?

לא. התשובה לזה היא בשני מישורים. קודם כל, בדיון הקודם עניתי ואני אענה שוב, כדי שכל מי שלא היה בדיון הקודם ישמע את התשובה. השאלה אם יועץ ישראלי יוכל לתת ייעוץ איננה בהכרח רלוונטית לתכלית של פתיחת הדלת ליועצים זרים. ישראלים משקיעים בבורסות בכל העולם היום, בבורסות המתפתחות, והדרך שלהם להשקיע היא דרך ישראלים ו/או דרך יועצים זרים ישירות. על הפעילות הזאת הם משלמים עמלות גבוהות ואין אחריות של היועצים הזרים כלפי הישראלים כפי שהחוק הזה קובע. מה שאנחנו עושים כאן זה שאנחנו מביאים את היועצים, את מנהלי התיקים הזרים לישראל על מנת שישראלים יוכלו לקבל ייעוץ או ניהול תיקים או ניירות ערך זרים בישראל וייקחו אחריות על הפעילות הזאת. אם ישראלים לא היו מבצעים פעילות בחוץ לארץ, לא היה צורך בעניין הזה, אבל מכיוון שהם מבצעים, אנחנו מיטיבים. לא צריך להסתכל על זה כאילו אין פעילות בכלל אלא יש כרגע פעילות אבל על הפעילות הזאת הישראלים לא מקבלים את האחריות ואת הייעוץ הראוי. לכן זה מיטיב אתם. זאת הייתה התשובה שנתנו בדיון הקודם וזאת התשובה שאנחנו נותנים היום.


לכן החוק הזה כשלעצמו, בלי שום קשר להדדיות או לא הדדיות, הוא חוק טוב.


לגבי הנושא של הדדיות. יש היום מקומות מסוימים בעולם שמאפשרים פעילות של יועצים זרים בהם. מדובר באיחור האירופי, שם יש דירקטיבה שמאפשרת – גם את זה אמרתי בדיון הקודם אבל בדקתי את זה על מנת להיות בטוח – לכל מדינות האיחוד לייעץ, כך שאם אחד קיבל רשיון ייעוץ באנגליה, הוא יכול לייעץ גם בפולין וגם בהולנד, אם הוא רוצה.

בתוך האיחוד.

נכון, בתוך האיחוד. בכל הדירקטיבות האירופאיות יש סעיפים שמתייחסים להכרה הדדית של מדינות גם מחוץ לאיחוד ואנחנו עוסקים בנושא הזה של הכרה הדדית בתחום אחר כרגע, בתחום של הנפקות כדי שיכירו ברשות הישראלית ובמדינת ישראל כגורם מאשר לצורך הנפקות. אם חברה ישראלית תרצה להנפיק בישראל, היא תוכל, אם זה יוכר, גם להנפיק בכל מדינות האיחוד במקביל בלי בדיקה נוספת.

איפה עומדים הדיונים הללו?

אלה דיונים שמתקיימים עם האיחוד האירופי. יש לנו כבר הסכם עם צרפת בעניין הזה ואנחנו משתדלים להרחיב אותו לכל האיחוד. ברגע שזה יעבור, אני מניח שהשלבים שלאחר מכן יהיו גם לגבי הנושאים האלה, גם לגבי הנושאים של ייעוץ וכולי, אבל אני אומר שהחוק הזה הוא טוב כשלעצמו בלי שם קשר לכך. ישב כאן חבר הכנסת שי חרמש ותמך בעניין הזה.

לכן הוא לא נמצא עכשיו. הוא לא רוצה לתמוך יותר.

נביא אותו.

כן, שיבוא לתמוך. אני רוצה לראות איך הוא בא לתמוך.

בוא נדבר על הלקוח הכשיר.

לפני כן, יש מישהו בחדר שלמד את החוק וחושב שהוא לא טוב או פוגע בו קשות?

לגבי הלקוחות הכשירים. כבר בהצעה המקורית אנחנו הצענו שיחיד שעומד בשניים מתוך שלושה תנאים ייחשב כלקוח כשיר כאשר התנאים הם גם נושאים של מומחיות בשוק ההון וגם נושא של שווי כלכלי שיש לאותו יחיד. בעקבות הדיון הקודם, בקשתו של היושב ראש, בחנו את התנאים ומה שאנחנו מציעים זה קודם כל לחזק את העניין הזה.

אני מקדם בברכה את חבר הכנסת שי חרמש. חבר הכנסת חרמש, הסתבר לנו שאתה תומך נלהב בנושא הזה, אבל רציתי לדעת אם עמדת הסיעה היא עדיין להתנגד לכל נושא שעולה על סדר יום ועדת הכספים.

אני חושב שאתם מתנהגים בצורה משפילה, ואני אומר את זה בכל הרצינות לפרוטוקול. לא אני במשחקים האלה ואתה יודע את זה. לאורך ארבע השנים שאני יושב כאן, אני לא במשחקים האלה.

לא השתנה משהו מאתמול? אחרי מה שהיה בסיעת קדימה.

לא שינה שום דבר ואתה יודע שברמה המקצועית הביקורת על החוק הקודם היא נכונה. שאלתי את סגן ראש רשות המסים האם הוא אוהב את החוק והוא אמר לי לא. שאלתי אותו אם הוא היה יכול שלא יהיה חוק, האם הוא היה יותר מרוצה, והוא אמר לי כן.

ודאי. לשם מה אנחנו כאן בכלל? לא נחוקק כלום. נשאיר את הכל כך. גם את החוק הזה לא נעביר.

אני יושב כאן יותר מדיי שנים כדי שתבין שעמדותיי הן עמדותיי לעניין ולנושא המקצועי, ולכן החוק הזה הוא נכון, חוץ מבעיה אחת שהייתה כאן והעירו לגביה.

עכשיו הם מסבירים את החוק.

סכום של 15 מיליון גבוה מדיי. תורידו אותו ל-3-4 מיליון והכל יהיה בסדר.

הסבירו ואתה לא היית.

אנחנו מציגים עכשיו את העמדה.

קודם כל, כדי להבטיח, אנחנו כאן מורידים הגנות ללקוח. כדי להבטיח שלקוח שרוצה הגנה, על אף שהחוק מאפשר לו היות שהוא כשיר לקבל שירות גם ממי שלא מורשה, אנחנו רוצים להכניס לרישא של הפטור הזה שהלקוח חייב לתת אישור שהוא ייכנס לגדר לקוח כשיר. זאת אומרת, אם הוא עומד בקריטריונים אבל הוא בכל זאת רוצה את ההגנה של החוק, צריך לתת לו את האפשרות הזאת. הוא צריך להביע הסכמה פוזיטיבית לזה שהוא ייכנס לגדר לקוח כשיר. זה התיקון הראשון.


התיקון הראשון מדבר על זה שאדם צריך לתת הסכמתו להיכלל בגדר לקוח כשיר, כדי שמי שעדיין ירצה לזכות בהגנה של החוק, יוכל לזכות בהגנה של החוק.


דבר שני הוא שהורדנו את הסכום ל-12 מיליון שקלים. את הסעיף השני השארנו. הסעיף השני אומר: "הוא בעל מומחיות וכישורים בתחום שוק ההון או עסק לפחות שנה בתפקיד מקצועי שדורש מומחיות בשוק ההון", זאת אומרת, זה מישהו שבאמת בא עם ידע מוקדם.

את מדברת על המשקיע או על המתווך?

על המשקיע. הלקוח צריך לעמוד בשניים מתוך שלושה.

ייחשב לקוח כשיר. אלה התנאים.

לקוח כשיר צריך לעמוד בשניים מתוך שלושה כאשר הראשון הוא השווי של 12 מיליון שקלים, השני הוא מומחיות בתחום שוק ההון, והשלישי הוא ביצוע לפחות של 30 עסקאות בכל רבעון בארבעת הרבעונים האחרונים. העלינו את זה מ-10 ל-30 כי הערתם לנו שזה לא מספיק וגם מיעטנו עסקה שנעשתה באמצעות מנהל תיקים. זאת אומרת, זאת חייבת להיות עסקה שהוא בעצמו עשה שמעידה על המומחיות שלו ועל הכישורים שלו.


זאת הצעתנו.

לגבי הסכום. 12 מיליון שקלים זה 3 מיליון דולר וזה המון כסף. אני מניח שאדם שמתחיל לשחק, אבא שלי זכרונו לברכה היה אומר שאין אצלו הבדל בין מיליון למאה מיליון כי את זה אין לו ואת זה לא יהיה לו. היות שאתה כן רוצה להוריד סף לרמה בה תפטור אדם, אדם שעוסק במיליון דולר, הוא אדם שכבר נמצא בפנים כי מיליון דולר לא הולכים ברגל. אתה שם אותו על 3 מיליון דולר. מרגע שהורדנו את הצהרת הגאווה הלאומית ואמרנו שבסך הכל רוצים היום להגן על משקיע ישראלי שלא יסתבך עם איזה ברוקר לא מוצלח בחוץ לארץ, הרי החוק בא לא להביא שוויון עם הולנד אלא להגן על המשקיע הישראלי שרוצה שווקים נוספים. זה הוויכוח הלאומי שהתקיים כאן וטוב שירדנו ממנו.


אני חושב ש-3 מיליון דולר זה הרבה. אדם שמשחק היום במיליון דולר, זה איש שנמצא בתוך העסק. אדם לא סתם שם מיליון דולר ומתחיל לשחק עם ניירות ועוד אפילו לא בארץ.

לא חצי מיליון דולר?

כדי להתפשר אתם. אני אומר שוב ש-12 מיליון שקלים נראה לי סכום גבוה ואילו 4 מיליון שקלים נראה לי סכום הגיוני. אם יתווכחו אתנו, נגמור על 5 מיליון או על 5.5 מיליון אבל 12 מיליון נראה סכום גבוה.

אני אענה. יש כאן שתי נקודות שצריך לקחת אותן בחשבון ולרדת לעומק הדברים. לא מדובר רק בפעילות מול זרים אלא מדובר בכלל בפטור לאותו אדם. אנחנו מדברים על הגנה של החוק שהוא לא צריך לקבל ייעוץ מיועץ מורשה.

בדיוק. להקל עליו לעבוד חופשי.

הוא יכול לעבוד חופשי כמה שהוא רוצה, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, כאשר הוא נפגש עם יועץ, היועץ הזה צריך להיות מורשה אלא אם כן הוא עומד בשניים מתוך שלושת הסטנדרטים. אם הוא עושה 30 פעולות ברבעון והוא בקיא בשוק ההון, הוא בין כה וכה בפנים. הוא לא צריך את ה-12 מיליון שקלים האלה כי הוא בין כה וכה בפנים. הוא עומד בשניים מתוך שלושת הסטנדרטים.

סליחה, הבנתי הייתה לקויה. מודה ועוזב ירוחם.

אנחנו נשארים ב-12 מיליון.

לכן מראש אמרתי שלאחר שהתדיינו בנושא הזה והגיעו להבנות, הורידו את זה.

אני קולט לאט, אבל הבנתי.

אתה מקצועי ולכן אתה מבין מהר. אם כן, בשלב הזה אנחנו ניכנס להקראת החוק שהוא מורכב.

יש גם תיקונים.

יש תיקוני נוסח.

היה עוד תיקון אחד שביקשתם להכניס.

נציין אותו תוך כדי הקראת החוק.

אנחנו עוברים על הסעיפים וכמובן כל מי שירצה להעיר או לשנות, מוזמן לעשות זאת. אנחנו נקבל את ההחלטה לפני ההצבעה.

אף אחד לא מתנגד כרגע לשום דבר. למה אנחנו צריכים לסבול עכשיו שעה?

זה ההליך.

אפשר להצביע מראש ואחרי כן להקריא? חבל על הזמן.

זאת חקיקה.

אני חייב לשמוע סעיף סעיף.

חוק שנדון בוועדה, נדרש להקריא סעיף סעיף, לדון בסעיף, להסביר אותו וככל שיהיו הערות, לקבל את ההערות.

הייעוץ המשפטי של הוועדה, בבקשה.

1.
תיקון סעיף 1

בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –

(1)
בהגדרה "הורשע בעבירה", במקום "הורשע בעבירה" יבוא "עבירה".


(2)

"לקוח כשיר" – לקוח שבעת ההתקשרות עמו למתן שירות של ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות, לפי העניין, היה מנוי בתוספת והתקיימו בו התנאים המנויים בה.


לעניין הזה של הורשע בעבירה.

זה תיקון טכני.

את יכולה להסביר אותו?

במסגרת התיקון הקודם, זה היה תיקון במסגרת חוק בכר, שינינו את ההגדרה "הורשע בעבירה" ו"עבירה", אבל בטעות ההגדרה לא תוקנה ל"עבירה". זאת ממש טעות סופר.

לגבי הלקוח הכשיר, זה מה שדיברנו כרגע והתקיימו בו התנאים המנויים בתוספת. אני רק אציין שאת התיקון לתוספת, כמו שזה יופיע בהמשך הסעיפים, זה על פי שר האוצר בצו, באישור ועדת הכספים.

נכון.

איפה את רואה את זה?

זה בהמשך. בסעיף 27.

למה מדברים על זה עכשיו?

כי זה בהמשך להגדרה של לקוח כשיר.

(3)
בהגדרה "ניירות ערך", המלים "או מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל" – יימחקו.

(4)
בהגדרה "נכסים פיננסיים", אחרי "בחוק השקעות משותפות" יבוא "מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל".

זאת שוב טעות שנפלה בתיקון הקודם במסגרת חוק בכר. יחידות של קרנות נאמנות הועברו מהגדרת ניירות ערך אל הגדרת נכסים פיננסיים. בטעות המניות היחידות של קרן רשומה מחוץ לישראל נשארה בהגדרת נייר ערך ואנחנו רוצים להעביר גם את זה להגדרת נכסים פיננסיים.

יש למישהו הערות לסעיף 1?


אנחנו מצביעים על סעיף 1.

נצביע על כל החוק. אני מסמנת מה שמוסכם, וגם אם אתה לא מסיים היום, אנחנו לא נחזור לזה אלא נמשיך מהסעיף בו הפסקנו.

מבחינתנו סעיף 1 אושר. לא הוצבע אבל אושר.

אין התנגדות לסעיף 1 והוא כבר נדון.

2.
תיקון סעיף 2

בסעיף 2 לחוק העיקרי, בסעיף. קטן (ב2) אחרי "יהיו כולם בעלי רשיון משווק" יבוא "ואם הוא מנהל קרן – יהיו כולם בעלי רשיון משווק או בעלי רשיון מנהל תיקים".

סעיף (ב2) היום נותן פטור מרשיון לגוף מוסדי כמו מנהל קרן, מנהל קופת גמל, שמשווק את הנכסים של עצמו, אבל מי שעוסק בשמו חייב להיות בעל רשיון רלוונטי ומנהל קרן, הרשיון הרלוונטי, הוא לא רק רשיון משווק אלא גם רשיון מנהל תיקים, דבר שלא היה כתוב ולכן למען הסר ספק, הוספנו את זה לכאן.

הערות לסעיף 2. אין.

3.
תיקון סעיף 3


בסעיף 3 לחוק העיקרי –

(1)
בסעיף קטן (א) -



(א)
בפסקה (5), אחרי "ייעוץ השקעות" יבוא "או שיווק השקעות".



(ב)
במקום פסקה (11) יבוא:

"(11)
ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות ללקוח כשיר".

(2)
בסעיף קן (א1) ברישא, במקום "פסקה (א)(3)" יבוא "פסקה (3) של סעיף קטן (א)".

את שני הסעיפים הבאים ביקשתם למחוק.


(3)
בסעיף קטן (א2) -

(א)
ברישא, במקום "פסקה (א)(11)" יבוא "פסקה (11) של סעיף קן (א), ואחרי "בייעוץ השקעות" יבוא "בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות".

(ב)
בפסקה (1) לפני "13" יבוא "12" ובסופה יבוא: "ולגבי מי שעוסק בניהול תיקי השקעות גם הוראות פרק ד', למעט סעיף 24. שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, ביחס לכלל השירותים האמורים או חלק מהם, פטור מהוראות נוספות, כולן או חלקן, הניתנים לכלל הלקוחות הכשירים או לגבי סוג מסוים שלהם.

(ג)
בפסקה (2), במקום "נותן ייעוץ" יבוא "נותן שירות, ייעוץ, שיווק או ניהול תיקי השקעות".


(4)
אחרי פסקה (א2) יבוא:

"(א3)
על אף הוראות פסקה (א)(5), מי שעוסק בשיווק השקעות כאמור באותה פסקה בלי שיש בידו רשיון לפי חוק זה, יודיע לוועדת ההשקעות או לדירקטוריון, לפי העניין, על זיקתו לנכס פיננסי, מהותה ופרטיה".

(5)
בסעיף קטן (ג), במקום "לתאגיד כאמור בהוראת סעיף קטן (א)(11), יבוא: "בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות ללקוח כשדיר". במקום "13, 14, 16 ו-18" יבוא: "12, 13, 14, 16,18, 24 ו-25 לפי העניין". שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ביחס לכלל השירותים האמורים או חלק מהם פטור מהוראות נוספות, כולן או חלקן, לגבי כלל הלקוחות הכשירים או לגבי סוג מסוים שלהם.

סעיף 3 לחוק מסדיר את כל הפטורים מרשיון. אנחנו מתקנים אותו בכמה מובנים. קודם כל, אנחנו נותנים פטורים גם לעיסוק בשיווק השקעות בנושא של לקוחות כשירים וגם שיווק במסגרת ועדת השקעות של תאגיד. בנוסף לזה אנחנו גם הרחבנו, כמו שאמרנו קודם, את ההגדרה של לקוח כשיר, זאת אומרת, לא רק לקוחות מוסדיים אלא גם לקוחות יחידים שיש להם מומחיות בשוק ההון, וגם תיקנו את הסעיפים שעוסקים באיזה סעיפים בכל זאת יחולו. זאת אומרת, גם אנשים שמקבלים את השירות מאנשים שאינם בעלי רשיון, עדיין חלק מחובות החוק מגינות עליהם כמו החובה לומר שהוא לא בעל רשיון, ואם יש לו ביטוח וחובות נוספים. דבר נוסף שהוא גם בעל רשיון. זאת אומרת, כבר יש לי רשיון אבל אני נותנת את השירות ללקוח כשיר, יש פטור מחלק מהוראות החוק ועדכנו את הוראות הסעיפים.

יש מקום לפטור מחובת אמון, זהירות, החוב להתאים את השירות לצורכי הלקוח? גילוי נאות, איסור העדפה.

כן. אנחנו מטילים עליו רק את החובות הכלליות, את חובת האמון הכללית וחובת הזהירות.

יועץ מקומי כבר מתחייב לכל הדברים האלה.

לא, הוא לא מתחייב.

הוא לא מתחייב. הם מסמיכים את השר לפטור מהחובה הזאת.

נכון.

את היועץ המקומי?

כן.

כולם. גם מקומיים וגם זרים. זה יותר כמו החלפת דעות בין מומחים. כאשר מדובר על לקוחות כשירים, שהם מתקשרים לבעל רשיון למשל, זה יותר כמו החלפת דעות בין שני אנשים שמבינים עניין. בעצם ויתרנו על החובות הטכניות של הסכם, של הודעה, כי הוא מודע לדברים, אבל חובת אמון וזהירות הכללים, סעיפים 11 ו-20 לחוק, חלים.

משאירים אותם.

משאירים אותם. סעיפים 11 ו-20 שמדברים על החובות הכלליות, ממשיכים לחול. הורדנו כמה מהחובות היותר פרטניות ויותר טכניות.

למה היית צריכים להוריד? מה איכפת לך להשאיר את זה?

כי אז אין משמעות לזה שנתנו לו פטור מייעוץ. אנחנו נותנים לו פטור מייעוץ ומשאירים את שתי החובות המרכזיות. הדבר המרכזי בעניין הזה הוא חובות הנאמנות וחובות הזהירות. אלה שני הדברים שחלים במשפט הכללי ולכן השארנו את זה גם כאן. בכל היתר, הם פטורים.

סעיף 25 לחוק למשל מחייב יועץ השקעות לרשום כל פעולת ייעוץ שהוא עושה מול לקוח. אנחנו חושבים שההוראה הזאת היא מיותרת במידה מסוימת כי שם מדובר על לקוח כשיר שמרים טלפון כל פעם ליועץ ומתייעץ אתו און-ליין בכל מיני דברים שהוא מבין בהם. אנחנו לא חושבים שצריך את החובה הזאת.

אם הוא הטעה אותו שלא בכוונה?

אם הוא הטעה, הוא הטעה ויש לו אחריות.

איזו אחריות יש לו? אתה מוריד לו את האחריות.

לא. אם הוא הטעה אותו, אם הוא רשלן, יש לו אחריות.

יש לו אחריות. החובה הכללית חלה עליו.

יש מישהו שרוצה להעיר לסעיף 3? אין.

4.
הוספת סעיף 3א


אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא:


"3א.
הצעה למתן שירות של ייעוץ, שיווק או ניהול תיקי השקעות

לא יפנה אדם בהצעה למתן שירות של ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות, אלא אם כן השירות ניתן בידי בעל רשיון מתאים לפי חוק זה, או בידי מי שרשאי לתת שירות כאמור גם בלא רשיון, לפי הוראות סעיפים 3 או 9 או פרק ב'1. בסעיף קטן זה, "פנייה בהצעה" – בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימיליה, בטלפון או בכל דרך אחרת".

נראה לי שלא צריך כאן "בכל דרך אחרת" כי זה בין היתר ובין היתר זה בכל דרך אחרת.

זאת אותה הגדרה שיש בהגדרת ייעוץ. השתמשנו באותם מינוחים שיש בהגדרת ייעוץ. לא רצינו לשנות כדי שלא יהיו פרשנויות שונות. כל מטרת הסעיף הזה היא בעצם הבהרה של מצב קיים, לומר שלא רק שאם אין לך רשיון, מי שיכול לפנות ולתת הצעה, זה רק מי שהוא בעל רשיון או מי שהוא מטעמו, ומי שאין לו רשיון, אסור לו אפילו לפנות למישהו בהצעה למתן שירותים.

הערות לסעיף 4? אין.

5.
תיקון סעיף 4


בסעיף 4 לחוק העיקרי –
(1)
בסעיף קטן (א), אחרי "ניירות ערך" יבוא "ויחידות כהגדרתן בחוק השקעות משותפות".


(2)
בסעיף קטן (ג), בפסקה (4), במקום "בקופות גמל" יבוא "בקרנות השתלמות".

סעיף 4 הוא במסגרת התיקונים של בכר, תיקון טעויות שנעשו בחקיקה הקודמת.

זה בעצם להבהיר שהאיסור חל על בעל רשיון יחיד להחזיק ולרכוש ניירות ערך בעבור עצמו.

אני רואה שיש הרבה תיקונים שצריך לעשות לגבי חוק בכר. מדברים כאן על כמה סעיפים קטנים, אבל אלה דברים משמעותיים. יש לי חוק רציני ביותר שבא לשנות את חוק בכר בכלל כי אני חושב שחשבו על משהו אחד אבל בפועל נעשו דברים קשים ביותר למשק.


הערות לסעיף 5? אין.

6.
תיקון סעיף 7


בסעיף 7 לחוק העיקרי –

(1)
בסעיף קטן (א) -



(א)
במקום פסקה (2) יבוא:

"(2)
הוא תושב ישראל או שהוכיח שאף שאינו תושב ישראל ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו.

(ב)
בפסקה (4), המילה "מקצועיות" – תימחק ובמקום "בתקנות" יבוא "על ידי הרשות בכללים שתפרסם באתר האינטרנט שלה".


כאן הייתי רוצה להעיר הערה. אתם מבקשים לקבוע את נושא הבחינות בכללים ולפרסם אותם באתר האינטרנט. אנחנו סבורים שאין לזה מקום להעביר את זה. היום זה נקבע בתקנות.

בתקנות שמתקין שר האוצר, נכון.

אני לא מכירה תקדים לעניין של נושאי בחינות שמוסדרים בכללים ואני חושבת שכן ראוי להשאיר את העניין הזה בתקנות.

אנחנו מסכימים.

בסדר. מקבלים. הסיפא יכולה להימחק.

אני מוחקת את "ובמקום בתקנות יבוא על ידי הרשות בכללים שתפרסם באתר האינטרנט שלה".


(ב)
בפסקה (4), המילה "מקצועיות – תימחק.

את רוצה לעשות את התיקון בכל הסעיפים?

בכל מקום נתייחס.

את פסקה (1) אתם מבקשים למחוק.

נכון.

(2)
בסעיף קטן (ב), בפסקה (2), בסופה יבוא: "מתאים, או כי עובד או שותף אחד, לפחות, הוא בעל רשיון מתאים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות סעיף 10ב"".

(3)
בסעיף קטן (ג), בפסקה (1), בסופה יבוא "מתאים, או כי עובד אחד, לפחות, הוא בעל רשיון מתאים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות סעיף 10ב".


(4)
בסעיף קטן (ד), בפסקה (3), הסיפא החל במילה "המנויה" – תימחק.


(5)
סעיף. קטן (ד1) – בטל.

את (6) צריך למחוק.

כן, למחוק ביחס לתיקון, אבל אם תוכלי להסביר את פסקאות (2), (3), (4) ו-(5) לעניין ביטול דרישת התושבות.

גם את (1).


היום אחד התנאים למתן רשיון ליחיד הוא כי המבקש יהיה אזרח או תושב ישראל מתוך תפיסה כי בעידן של הגלובליזציה צריך לצמצם את ההבחנה בין מי שתושבי ישראל ואזרחיה לבין מי שאינם. אנחנו מציעים לבטל את הדרישה ובמקומה לקבוע את התנאי שכתבנו, שאפשר להוכיח את אכיפות החוק על אותו אדם כאשר התושבות תהיה חזקה שהתנאי מתקיים.

בדברי ההסבר כתבתם חזקה ולא מופיעה בחוק החזקה. אולי כדאי להכניס אותה.

לא, כתוב שהוא תושב ישראל. הוא תושב ישראל או שהוכיח.

בסדר. אם הוא תושב ישראל, זאת לכאורה החזקה.

נכון. סעיף קטן (ב), מקצועיות, זה תיקון טכני כי תקנות הבחינות קוראות לאחת בחינות בחינה מקצועית ולא רצינו שיטעו לחשוב שרק אותה בחינה היא הבחינה המקצועית אלא כל הבחינות הן מקצועיות.


סעיפים קטנים (2) ו-(3) הם בהקשר של הפרק שעוסק בעוסקים הזרים. יש כאן תיקון. סעיף 7 אומר את מי רשאי להעסיק בעל רשיון, כך שצריך כאן לתקן כך שהוא בעצם יכול לתת שירותים גם באמצעות אותם עוסקים זרים שיירשמו לפי הפרק שהוספנו ונקרא אותו בהמשך.


חוק בתי משפט לעניינים מינהליים העביר ערעורים בנושא רישוי וצריך לבטל את ההפניה כאן לגבי ערעור בתוך החוק.


סעיף 8 הוא תמונת ראי ביחס לרשיון ניהול תיקים.

יש למישהו הערות לסעיף 6, תיקון סעיף 7? אין.

שאלה לסעיף 3 הקודם. אנחנו מנסים כאן להבין משהו ויכול להיות שלא הבנו.

אנחנו לא חוזרים אחורה. מה שסיכמנו, סיכמנו ומתקדמים הלאה.

רק שאלה. אין לנו כאן שום דבר להילחם עליו.

נוכחותך מאוד חשובה כאן והערותיך עוד יותר.

שאלותיי. בינתיים אין לי הערות. אני רק רוצה לבדוק אם הבנתי. האם סעיף 3א שדיברנו עליו, הצעה למתן שירות של ייעוץ, שיווק או ניהול השקעות, האם הבנו אותו נכון בכך שחברה שמשווקת את מוצריה לא תוכל לשווק את מוצריה אלא באמצעות יועצים או משווקים?

איך הבנת את זה?

אני שואל. אני לא הבנתי. אני מנסה להבין את הסעיף הזה. את אומרת ש"לא יפנה אדם בהצעה למתן שירות של ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקים אלא אם כן השירות ניתן בידי בעל רשיון מתאים". כלומר, בין אם החברה היא חברה לניהול תיקים לדוגמה בנקאית, או לא בנקאית, בין אם זאת חברה מנהלת מהתחום הזה, היא לא תוכל לפנות באמצעות אנשים אלא אם כן הם בעלי רשיון יועץ או משווק על מנת לשווק את מרכולתה. האם אני צודק או שאני טועה?

או בידי מי שרשאי לתת שירות כאמור גם בלא רשיון.

נכון.

כן.

השירות אמור להינתן על ידי מישהו שהוא בעל רשיון, אבל בהצעה למתן השירות, האם הכוונה היא שרק המציעים יהיו בעלי רשיון? אני לא קוראת את זה כך.

כן, זה מה שכתוב.

אלא אם כן השירות ניתן, אבל ההצעה למתן שירות לא תהיה על ידי בעל רשיון.

נכון, השירות צריך להינתן.

בסדר, אבל ההצעה למתן שירות יכולה להיעשות שלא על ידי בעל רשיון.

כן, אבל לא יכול להיות שאדם יפנה בשם מישהו שהוא לא בעל רשיון.

ברור.

מי שפונה יכול להיות ללא רשיון אבל הוא מציע שירות שיינתן בידי בעל רשיון.

נכון.

אלא אם כן השירות ניתן בידי בעל רשיון.

נכון. השירות עצמו.

הניסוח הזה לדעתי הוא מאוד ברור.

7.
תיקון סעיף 8


בסעיף 8 לחוק העיקרי –

(1)
בסעיף קטן (א) -



(א)
במקום פסקה (2) יבוא:

"(2)
הוא תושב ישראל או שהוכיח שעל אף שאינו תושב ישראל ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וכי ניתן לאכוף אותן ביחס אליו".



(ב)
בפסקה (4), המילה "מקצועית" – תימחק.


אנחנו מוחקים את הסיפא בהתאמה לתיקון הקודם, כך שהמלים "ובמקום בתקנות יבוא על ידי הרשות בכללים שתפרסם באתר הרשות" – יימחקו.


אתם מבקשים למחוק גם את פסקה (1).

כן.

(2)
בסעיף קטן (ב) -

(א)
בפסקה (1), במקום "או בשיווק השקעות" יבוא "בשיווק השקעות, או בייעוץ פנסיוני או בשיווק פנסיוני כהגדרתם בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני".

(ב)
בפסקה (2), אחרי "בניהול תיקים" יבוא "בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות" ובמקום "מנהל תיקים" יבוא "מתאים, או כי עובד אחד, לפחות, הוא בעל רשיון מנהל תיקים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בניהול תיקי השקעות, בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות סעיף 10ב".


(3)
בסעיף קטן (ג), בפסקה (3), הסיפא החל במילה "המנויה" – תימחק.


(4)
סעיף. קטן (ג1) – בטל.


את פסקה (5), אנחנו מוחקים.

כן. זה אותו הסבר שהיה לגבי סעיף 7. סעיף 7 מסדיר מתן רשיון ליועץ השקעות, למשווק השקעות. סעיף 8 מסדיר רשיון למנהל תיקים. אותו הסבר חל גם כאן.

8.
תיקון סעיף 9


בסעיף 9 לחוק העיקרי -

(1)
בסעיף קטן (ב) במקום הסיפא החל במלים "אולם העוסקים" יבוא "ואולם העוסקים בשם הבנק או התאגיד הבנקאי, לפי העניין, בייעוץ השקעות, יהיו מהמנויים להלן:



(1)
עובדי הבנק או התאגיד הבנקאי שהם בעלי רשיון יועץ.

(2)
עובדי הבנק או התאגיד הבנקאי הרשדאים לעסוק בייעוץ השקעות בלא רשיון לפי הוראות סעיף 3(א)(11).

כאן ביקשנו לתקן כך שיהיה כתוב סעיף 3(א)(4) ו-(11).

מה המשמעות?

(11), זה הלקוחות הכשירים שכבר דיברנו עליהם וסעיף קטן (4) מדבר על פטור מרשיון למי שנותן ייעוץ בכלי תקשורת. רצינו לוודא שגם הבנקים יוכלו לתת ייעוץ בכלי תקשורת, גם על ידי מי שאינם בעלי רשיון.

לא תצטרכו סוכנים כי הכל יהיה אפשר לעשות באמצעות הטלפון. אנחנו צריכים להתנגד לזה כי אתם תפטרו יועצים בבנק.

אתם כותבים עובדי הבנק הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות בלא רשיון. אין כאלה. זה צריך להיות עובדי הבנק או התאגיד הבנקאי שאינם בעלי רשיון ועוסקים בייעוץ לפי סעיף קטן (4) או (11).

למה?

כי נכון להיום אין עובדי בנק שרשאים לעסוק ללא רשיון בייעוץ.

אנחנו קובעים את זה כאן.

זה בדיוק העניין. זאת הקביעה. זה החידוש.



(3)
עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות לפי הוראות סעיף 10ב.


(2)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

מה זה המסומן הזה?

זה תיקון שהם הוסיפו אחרי הקריאה הראשונה וגם אחרי ועדת שרים.

איך עושים את זה בלי לתאם אתנו?

בטח שזה מתואם.

זה חדש. אני רואה שיש כאן תוספות.

התוספת הראשונה שביקשתם, מה שלא מודגש במרקר, ואני כתבתי את זה גם בהתחלה, אלה דברים שאושרו בוועדת השרים ונאמרו בדיון בדין הרציפות. מה שמודגש במרקר, אלה תוספות שהרשות מבקשת כעת להוסיף אבל לא נאמרו במליאה בעת הדיון בדין הרציפות.

יש תיקונים בעל פה, אבל לא ידענו אם חלק שמודגש במרקר ורוד או צהוב הם בעל פה, וזה בסדר.

(2)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1)
(1)
בנק או בנק חוץ כאמור בסעיף 27ט לחוק בנקאות (רישוי)

רשאים לעסוק בשיווק השקעות ובלבד שקיבלו רשיון לפי סעיף 7 ויחולו לגביהם הוראות החוק החלות על בעל רשיון משווק והעוסקים בשמם בשיווק השקעות יהיו המנויים להלן:




(1)
עובדי הבנק או בנק החוץ שהם בעלי רשיון משווק.

(2)
עובדי הבנק או בנק החוץ הרשאים לעסוק בשיווק השקעות בלא רשיון לפי הוראות סעיף 3(א)(11).

(3)
עוסקים זרים הרשאים לעסוק בשיווק השקעות לפי הוראות סעיף 10ב.

על שיווק בכלי תקשורת אין פטור בסעיף 3. אין דבר כזה.

(2)
הרשות רשאית להורות לבנק או לבנק חוץ כאמור בפסקה (1) כי יחולו לגביו הוראות החלות על תאגיד בנקאי לפי חוק זה, כולו או מקצתו, חלף הוראות לפי פסקה (1) כאמור, כולו או מקצתו.

(3)
בסעיף קטן (ג1), בסופו יבוא "שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם תאגיד בנקאי יהיה פטור מהוראה מהוראות פרק ג' או סעיף 25(ב1)

בסעיף קטן (ג1) אנחנו רוצים שאחרי המלים "רשיון יועץ" יבוא "או שהם רשאים לעסוק בייעוץ השקעות בלא רשיון לפי הוראות סעיף 3(3)(11). על מנת שהבנקים יוכלו לתת גם שירות של שיווק השקעות ללקוחות כשירים בלי רשיון.

תסבירי את כל הסעיף. אני חושבת שכדאי לקבל את עמדת בנק ישראל או הפיקוח על הבנקים ביחס לסעיף הזה.

(3)
בסעיף קטן (ג1) – אני מוסיפה את המלים שציינת – אחרי המלים "רשיון יועץ" יבוא "או שהם רשאים לעסוק בייעוץ השקעות בלא רשיון לפי הוראות סעיף 3(א)(11)" ובסופו יבוא "שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם תאגיד בנקאי יהיה פטור מהוראה מהוראות פרק ג' או סעיף 25(ב1)

סעיף 9 לחוק מסדיר את הנושא של השירותים שיכולים להינתן על ידי תאגידים בנקאיים ובו אנחנו מנסים לעשות כמה שינויים. אנחנו רוצים לאפשר להם את אותם פטורים שנתנו לאחרים בסעיף 3 מרשיון, את אותם פטורים גם לבנקים ובאותו עניין גם לבנקים הזרים שפועלים ברשיון בישראל, לתת להם פטור כאשר נותנים ייעוץ ללקוחות כשירים או כמו שהוספנו עכשיו, גם שיווק ללקוחות כשירים. לבנקים מותר לשווק מספר מוצרים מצומצם. זה ניתן להם עוד בוועדת בכר, אופציות, חוזים עתידיים, מוצרים מובנים. לקוחות כשירים יוכלו לעשות את זה גם באמצעות מי שאינם בעלי רשיון.

וגם עוסק זר.

כן. גם יוכלו לתת שירותים באמצעות עוסקים זרים כמו כל בעל רשיון אחר. שוב, כמו שנתנו בסעיף 3, 7 ו-8 לגבי מי שאינם בנקים, את אותם דברים נתנו כאן לבנקים בסעיף 9.

יש לי השגה לגבי הסמכת שר האוצר בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים לקבוע את הפטורים. מדובר כאן על חובת אמון, חובת זהירות, חובות בסיסיות והכרחיות. אני לא בטוחה שכדאי לאפשר.

למה? זה בתקנות. אלה לא כללים של האוצר ואתר הרשות.

זה יגיע לכאן ואם למישהו יהיו הסתייגויות, אנחנו נקיים דיון.

את יכולה לתת דוגמה למקרים?

התוספת שהוספנו של הפטור בסעיף (ג)(1), בנקים, כמו שאמרתי קודם, רשאים לעסוק בשיווק השקעות רק לגבי מספר מצומצם של מוצרים והחוק קובע שכאשר הם עוסקים בשיווק השקעות, יחולו עליהם כל ההוראות שחלות על המשווקים. אבל יש עם זה קצת בעייתיות שהמציאות בשטח הראתה כי העיסוק שלהם בשיווק הוא עיסוק חריג. למשל חשבנו באמצעות התקנות האלה לפטור אותם מלעשות שלט. הרי משווקים חייבים לעשות שלט גדול שאומר שהם עוסקים בשיווק השקעות. כנראה שלא כל כך סביר לדרוש מהבנקים לעשות שלט שהם עוסקים בשיווק כאשר מירב העיסוק שלהם הוא בייעוץ השקעות. זה מסוג החובות הטכניות ולא מהותיות של חובות האמון והזהירות שאנחנו חושבים שאפשר לפטור אחר כך בתקנות. כתבנו את זה בדברי ההסבר לחוק.

9.
תיקון סעיף 10

בסעיף 10(ב) לחוק העיקרי, לפני "בעל רשיון אשר חדל" יבוא "יחיד" ובסופו יבוא "תאגיד מורשה אשר חדל לעסוק בעיסוק נושא הרשיון, רשאי לבקש מן הרשות, בכתב, כי רשיונו יבוטל".

זה תיקון טכני שבא להבהיר שיחיד יכול להתלות רשיון, חברה יכולה לבטל. אנחנו לא חושבים שיש משמעות להתליית רשיון של חברה.

יש התנגדויות או הערות?

רק לגבי יחיד, הוא עדיין יכול לבקש התליה.

כן.

10.
הוספת פרק ב'1


אחרי סעיף 10 לחוק העיקרי, יבוא:

פרק ב'1: ייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות בידי עוסק זר

הגדרות


10א
הגדרות



בפרק זה –
"היתר זר" – היתר לעסוק במתן שירותים, במדינה זרה, לפי הדין באותה מדינה.



"יחיד זר" – יחיד שאינו תושב ישראל, שהוא בעל היתר זר.



"מדינת המוצא" – המדינה שבה ניתן ההיתר הזר.



"מרשם העוסקים הזרים" – כמשמעותו לפי סימן ד'.



"עוסק זר" – יחיד זר או תאגיד זר.

"שירותים" – ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות, כולם או חלקם.



"תאגיד זר" – תאגיד שמתקיימים בו כל אלה:



(1)
הוא התאגד מחוץ לישראל.

(2)
השליטה בו היא בידי מי שאינו תושב ישראל. לעניין זה לא יראו כהחזקת ניירות ערך או רכישתם יחד עם אחרים – החזקה עם תושב ישראל.



(3)
הוא בעל היתר זר.



(4)
עיסוקו על פי ההיתר הזר נעשה, דרך כלל, מחוץ לישראל.

"תאגיד מורשה" – לרבות בנק וכן תאגיד בנקאי אחר הרשאי לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי חוק הבנקאות (רישוי).

לא כדאי להעלות את כל ההגדרות האלה למעלה, לסעיף 1?

התייעצנו עם הנסחות של משרד המשפטים.

כל פעם צריך להפנות לסעיף 10א, ואם אני כותבת את זה בסעיף ההגדרות, זה נוח יותר.

אין לי בעיה. זה היה בהתייעצות עם הנסחות. זה עניין ניסוחי בלבד.

לדעתי יש כאן איזושהי חוסר קואורלציה כי יש פה מדינת המוצא ואחרי כן מדינה זרה. בהמשך יש לנו מדינה זרה.

בעיקרון אתם לא מתנגדים להצעת היועצת המשפטית.

לא, אין לי בעיה עקרונית. זה עניין ניסוחי.

תשבו אחר כך ותחליטו.

כן צריך לעשות סדר עם העניין הזה שמדינת המוצא או המדינה הזרה.

בסדר. אלה באמת עניינים ניסוחיים.

נסמיך את שתיכן.

אולי תוכלי להסביר את סימן א'.

סימן א' מדבר על ההגדרות שאחר כך הן יבואו לידי ביטוי בחוק.

יש למישהו הערות להגדרות?

את מעלה את בהגדרות תאגיד מורשה.

זה רק לעניין הפרק הזה. נכון.

אני לא מדברת על זה שזה לעניין הפרק הזה.

זה יישאר.

אין ספק שזאת הרחבה ביחס לפרק הזה הספציפי. זה יישאר.

מתן שירותים בידי עוסק זר במסגרת תאגיד מורשה

10ב.
ייעוץ, שיווק או ניהול תיקי השקעות בידי עוסק זר, במסגרת תאגיד מורשה


(א)
על אף הוראות סעיף 2, עוסק זר רשאי לעסוק במתן שירותים ללקוחות של תאגיד מורשה, גם בלא רשיון מתאים לפי חוק זה, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובכפוף להוראות פרק זה:

(1)
העוסק הזר והתאגיד המורשה, התקשרו בהסכם בכתב, למתן השירותים כאמור.

(2)
ההיתר הזר שבידי העוסק הזר מתיר לו לעסוק, במדינת המוצא, במתן השירותים כאמור, ואם הוא תאגיד זר – גם המועסקים בשמו במתן השירותים האמורים, הם בעלי היתר זר כאמור.

(3)
התאגיד המורשה רשאי לתת את השירותים בעצמו, ללקוחותיו, לפי הוראות חוק זה.

(4)
העוסק הזר והתאגיד המורשה נרשמו במרשם העוסקים הזרים לי הוראות סימן ג'.

(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) היה התאגיד המורשה בנק זר, יחולו הוראות סעיף 10ג, 10ה ו-10ו, גם כאשר השירות ניתן למי שאינם לקוחות התאגיד המורשה ובלבד שהם לקוחות של בנק השולט בתאגיד המורשה או של בנק הנשלט על ידי התאגיד המורשה או על ידי הבנק השולט בו במדינת החוץ, ויקראו סעיפים אלה כאילו בכל מקום במקום "לקוח התאגיד המורשה" נאמר "לקוח כאמור בסעיף 10ב(ב)". לעניין זה, "בנק זר" – בנק במדינת חוץ שלו רשיון לפעול כבנק חוץ בישראל, לפי חוק הבנקאות (רישוי).

זה בעצם לב ההסדר של העוסקים הזרים. כאן אנחנו קובעים את התנאים שמי שיש לו היתר לפעול במדינה מחוץ לישראל, זאת אומרת, יש לו רשיון במדינה אחרת, יכול להתקשר עם בעל רשיון בישראל, והם חייבים לעשות הסכם בכתב, הישראלי חייב לוודא שבאמת יש לו רשיון והרשיון חייב להיות אותו סוג רשיון שיש לישראלי. זאת אומרת, אם לבעל הרשיון הישראלי יש רשיון יועץ השקעות, זה צריך להיות יועץ השקעות. אם זה מנהל תיקים, רק מנהלי תיקים. הישראלי לא יכול להרחיב את השירותים שלו באמצעות התקשרות עם זר.

בכל מקרה, האחריות כלפי הלקוח.

כן, זה יבוא בסעיפים הבאים. כמובן הם צריכים להירשם במרשם שיתקיים אצלנו.

הזרים?

כן, הזר והישראלי צריכים לבוא אלינו ביחד ושהם יהיו רשומים אצלנו כזוג.


סעיף קטן (ב) הוא סעיף מיוחד לגבי הבנקים הזרים שפועלים בישראל כי הם פועלים בצורה קצת אחרת. הוספנו גם את האפשרות.

מה עמדת בנק ישראל ביחס לסעיף הזה?

אנחנו מתואמים עם הרשות.

מה עושה בנק ישראל כדי שייכנסו יותר בנקים זרים למדינת ישראל? שתהיה תחרות בין הבנקים?

אני לא מוסמכת לתת כאן עמדה בעניין הזה. אני מתייחסת לחוק הזה ספציפית. יש לנו את המדיניות שלנו ואת הפעילות שלנו.

כמה שפחות זרים ייכנסו למדינה.

יש פעילות שעשינו במסגרת ההסדרה.

כמה זרים נכנסו בסופו של דבר?

לא יודעת.

יש לך אפילו כאן נציגים של בנקים זרים.

HSPC.

איפה אתם פועלים?

בעולם?

לא, בארץ.

יש אחד בתל-אביב. נכון להיום יש לנו ציבור די רחב שכולל גם לקוחות פרטיים אבל גם חברות.

יש לכם בנייה אסטרטגית כך שתתרחבו לכל מיני מקומות אחרים בארץ?

בסניפים, לאו דווקא. זה תלוי בסל השירותים ובכמות הלקוחות כי היום אין צורך בסניף כדי לפעול.

אופקים, שדרות.

במתנ"ס ברמלה.

כמחוקק, בהסדר של בכר, המטרה הייתה להפריד את שוק ההון מהבנקים במטרה שאתם השחקנים החיצוניים, הבנקים החיצוניים, ייכנסו אבל הדבר לא קרה. חברות הביטוח רכשו את כל שוק ההון של מדינת ישראל. תגידו לי אחר כך איזה כלים אנחנו צריכים ליצור כדי שבנקים אחרים ייכנסו למדינה, ואולי נייעץ לבנק ישראל, למפקח על הבנקים, איזה תמריצים לתת כדי שתיכנסו ושתהיה פריסה ארצית ולא תהיו רק במקומות בהם יש עסקים אלא גם במקומות אחרים.

צריך לשאול את מי שעוד לא בא ולא את מי שכבר נמצא.

הם כבר כאן, כך שהם יודעים את הקשיים.

במדינות אחרות הבנקים שלכם פועלים גם בשווקים הקמעונאים, אבל לא בישראל. למה לא בישראל?

קשה להתחרות.

את זה אני רוצה לשמוע. תאמרי לי איזה חוק לעשות מול בנק הפועלים או מול בנק לאומי.

אלה בנקים קטנים ומאוד קשה להם להתחרות בבנק הפועלים.

אתה לא נותן להם להתפתח.

החוק הזה מאפשר להם. שיביאו עוסקים זרים.

אני נציג הלוביסטים. אדוני יכול לראות את הצלחת החקיקה הזאת, לפני שהוא מקדם חקיקות אחרות.

בדרך כלל לוביסטים לא מדברים בישיבת הוועדה.


בכל מקרה, אם יש לכם רעיונות להכניס שחקנים חדשים למשק למען הצרכנים, אנחנו נשמח מאוד. אנחנו עומדים לרשותכם ואפילו נחוקק. ודאי שהגופים החזקים לא רוצים שייכנסו אבל אנחנו כן רוצים שהם ייכנסו כך שללקוח בסופו של דבר תהיה אופציה אחרת ותתנו שירותים טובים.

10ג.
תחולת הוראות על עוסק זר רשום

הוראות פרק ג', למעט סעיף 13, וכן הוראות פרק ד' וסעיף 25, יחולו על עוסק זר שמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 10ב (בסימן זה – עוסק זר רשום), בשינויים המחויבים, כאילו היה בעל רשיון.

10ד
הסכם בין התאגיד המורשה ללקוחותיו

בהסכם שבין התאגיד המורשה ללקוחו יציין התאגיד המורשה, במפורש, בנוסף לאמור בסעיף 13, את השירותים שלגביהם התקשר בהסכם עם העוסק הזר הרשום כאמור בסעיף 10ב, שיינתנו בידי העוסק הזר לפי הוראות פרק זה, וכן את הנכסים הפיננסיים וניירות הערך, שביחס אליהם יינתנו השירותים כאמור.

אנחנו כאן מסדירים את הוראות החוק כך שחוק הייעוץ יחולו גם על העוסק הזר. זאת אומרת, הוא פטור מרשיון, אבל כל ההוראות של החוק יחולו עליו כאילו היה בעל רשיון. באופן ספציפי בנושא ההסכם, קבענו הוראה מפורשת שלקוח, הוא הרי הלקוח של התאגיד המורשה הישראלי, והוא צריך לקבל הסכמה שחלק מהשירותים, חלק או הכל, יינתן באמצעות העוסק הזר אתו התקשר העוסק הישראלי.

10ה.
אחריות אזרחית של התאגיד המורשה למעשיו של העוסק הזר

בלי לגרוע מאחריות העוסק הזה, אחראי התאגיד המורשה באחריות אזרחית למעשיו של העוסק הזר שעמו התקשר לצורך מתן שירותים ללקוחותיו, ויחולו לעניין זה על התאגיד המורשה ההוראות לפי חוק זה, כאילו נתן את השירותים ללקוחותיו, בעצמו. לעניין זה, "מעשה" – לרבות מחדל.

10ו.
חובת פיקוח של התאגיד המורשה על מעשיו של העוסק הזר.

(א)
תאגיד מורשה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת הפרה של ההוראות המפורטות להלן, בידי העוסק הזר שעמו התקשר למתן שירותים ללקוחותיו:



(1)
הוראות סעיף 10ב.

(2)
הוראות פרק ג', למעט סעיף 13, וכן הוראות פרק ד' וסעיף 25, כפי שהוחלו על העוסק הזר בסעיף 10ג.

(ב)
הפר העוסק הזר הוראה מההוראות המפורטות בסעיף קטן (א), חזקה כי התאגיד המורשה הפר את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור ודינו כמפורט להלן לפי העניין, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה:

(1)
לעניין הפרת הוראות סעיף 10ב, כאמור בסעיף קטן (א)(1) – עונש כאמור בסעיף 39(א).




זה קנס עונשי.

כן. זה קנס עונשי.

(2)
לעניין הפרת הוראה מההוראות המורטות בסעיף קטן (א)(2) – עונש לפי הוראות פרקים ז' או ח', לפי העניין, שניתן היה להטיל על התאגיד המורשה אילו הפר את ההוראה בעצמו.

זה מינהלי או משמעתי.

שוני, הטלנו על הרשות להכין הצעת חוק בנוגע למחויבות פלילית ומינהלית. איפה הוא עומד?

הצעת החוק הזאת תגיע, אני מקווה, לקריאה ראשונה.

על כל דבר אתם אומרים שהיא תגיע, אבל בסוף היא לא מגיעה. בסוף אני אביא חוק שלי.

אני מוחא על הביקורת. זה עומד כרגע אחרי אישור ועדת שרים, לפני פרסום כחול, לפני הגעה לקריאה ראשונה.

ועדת שרים אישרה?

ועדת שרים אישרה כבר לפני חודש וחצי. מכיוון שמדובר בהצעת חוק של כ-100 עמודים, זה לוקח הרבה זמן בנסחות במשרד המשפטים, אבל להערכתי עד שבועיים זה יגיע לקריאה ראשונה ואני מאמין שוועדת הכספים, ביכולת, בחיוניות שלה וביעילות שלה, תסיים את הדיונים בהצעה הזאת במהלך המושב הנוכחי של הכנסת, זאת אומרת עד אמצע מרץ.

בסמכויות, לקחתם את כל הסמכויות כאן או השארתם משהו גם לאחרים?

העיניים שלנו הן עיניים קטנות.

כאשר יגיע הנושא, אנחנו נדון בו. זאת הייתה בקשה שלנו, שלא כל דבר יעבור לפלילי אלא צריך להיות גם הליך אחר.

גם לא כל הסמכויות יעברו לרשות.

10ז.
הודעה לרשות וללקוחות על הפסקת פעילות

חדל להתקיים תנאי מהתנאים המנויים בסעיף 10ב, ימסור התאגיד המורשה, באופן מיידי, הודעה ללקוחותיו ולרשות על הפסקת פעילותו של העוסק הזר, במסגרתו. על הודעה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 27(ו) ו-27(א).

סעיף 10ה מדבר על אחריות אזרחית של התאגיד המורשה. זאת אומרת, על אף שאמרנו ב-10ג שחלים על העוסק הזה הוראות חוק הייעוץ, ההוראות יחולו גם על העוסק הישראלי כאילו הוא בעצמו נתן את השירות. לצורך כך יש לו חובת פיקוח לפקח על כל מה שהעוסק הזר, אתו הוא התקשר, עושה עבור לקוחות והסנקציות אומרות שאם למשל יש סנקציה משמעתית על הפרה של אותו סעיף, הסנקציה תחול על הישראלי. אם זאת סנקציה פלילית, שוב, זה יחול. לפי המעשים.

את סימן ג', ניהול תיקים בידי תאגיד זר – מחקתם.

מחקנו. בעצם פתרנו את השירות ללקוחות כשירים גם אם הוא ישראלי וגם אם הוא זר. לכן הפרק הזה הופך להיות מיותר.

כל סימן ג' נמחק.

נכון.

אנחנו מגיעים לסימן ג' חדש. מה שהיה קודם סעיף ד', עכשיו הופך להיות סימן ג' כי ההוא נמחק.


אנחנו מתקדמים מאוד מהר כי עושה רושם שנסיים ביום אחד את החוק.

אני רוצה להזכיר ליושב ראש שיש לנו גם את הצעת תיקן 12.

לא, אל תזכיר לי שום דבר. אנחנו עובדים רק בשבילכם וכאשר יש לי חוק, את מערימים קשיים ולא מעבירים את החוקים שלי.

כאמור, יש גם הצעה לתיקון מספר 12.

סימן ג': מרשם העוסקים הזרים

10ח
רישום במרשם העוסקים הזרים

(א)
עוסק זר ותאגיד מורשה המבקשים להירשם במרשם העוסקים הזרים לפי הוראות סימן ב' יגישו לרשות בקשה להירשם כאמור. בבקשה לפי סעיף קטן זה יכלול המבקש את כתובתו בישראל של העוסק הזר להמצאת כתבי בי-דין, ויצרף אליה מסמכים ואישורים המעידים על התקיימות התנאים הקבועים בסעיפים 10ב ובין השאר את ההיתר הזר ואת הסכם ההתקשרות בין העוסק הזר לתאגיד המורשה.


כל הנושא הזה של חוות דעת מנומקת, זה מכיוון שאתם מחקתם את סימן ג'.

נכון.

בכל זאת, לא צריך איזושהי אסמכתא?

אנחנו נקבע את זה בתקנות. את תראי אחר כך שיש הסמכה.

הסמכה כללית?

כן. זה הסעיף הבא.

מה הכוונה? איך תעמדו בזה?

נרצה אישור. אני לא זוכרת אם קבענו אישור של הרגולטור או של עורך דין. נדמה לי של עורך דין אבל קבענו את זה לתקנות.

למה לא להכניס את זה בתוך הסעיף?

קבענו כאן את העקרונות. לגבי המסמכים, זה משהו מאוד פרטני של סוג המסמכים.

זה לא מסמך. אני חושבת שזה עיקרון. איך לאמת את המסמכים, לדעתי זה עיקרון.

לא. האימות הוא עיקרון? האימות הוא בסך הכל הביצוע, היישום.

אולי זה מסמך נוסף שהוא צריך להגיש. אם היא אומרת שצריך להגיש איזשהו אישור של עורך דין, זה מסמך נוסף שצריך להגיש.

מסמכים ואישורים המעידים על התקיימות התנאים. איזה מסמכים ואיזה אישור, אנחנו נקבע בתקנות. זה יגיע אליכם ואתם תוכלו להביע הסתייגויות, אבל חבל לקבוע את זה בחוק.

זה כבר באמת נכנס לפרטים של איזה סוג אישור יהיה מקובל על הרשות.

ברור שצריך אישורים ומסמכים.

אני לא אומרת את הדברים בעלמה.

ההערה שלך במקומה כאשר היה צריך את חוות הדעת המנומקת, הפרק שנמחק, אבל כאן אין צורך בחוות דעת מנומקת. חוות דעת זה משהו נוסף.

(ב)
שר האוצר רשאי לקבוע, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, הוראות לעניין ניהול מרשם העוסקים הזרים, ואופן הרישום בו, ובכלל זה את הפרטים שייכללו בבקשה לפי סעיף קטן (א) ואת האישורים והמסמכים שיצורפו אליה.

(ג)
מצאה הרשות כי מתקיימים בעוסק זר או בתאגיד מורשה התנאים הקבועים בסעיף 10ב, תרשום אותו במרשם העוסקים הזרים. מרשם העוסקים הזרים יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

(ד)
אין ברישומו של עוסק זה או תאגיד מורשה במרשם העוסקים הזרים משום אימות הפרטים המופיעים במרשם, או ראיה לכך שהעוסק הזר או התאגיד המורשה, לפי העניין, עומד בדרישות חוק זה.

10ט.
מחיקה ממרשם העוסקים הזרים

מצאה הרשות כי חדל להתקיים לגבי עוסק זר או תאגיד מורשה, הרשום במרשם העוסקים הזרים, תנאי מן התנאים המנויים בסעיף 10ב, רשאית היא למחקו ממרשם העוסקים הזרים.

11.
תיקון סעיף 16

בסעיף 16(ג) לחוק העיקרי, אחרי "שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית" יבוא "אם במועד האמור נותרו בידי החתם ניירות ערך שרכש במסגרת ההתחייבות החיתומית", ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "מועד קיום ההתחייבות החיתוחמית" – המועד כמפורט להלן, לפי העניין.

(1)
אם החתם התחייב לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי התשקיף, אם לא ירכוש אותם הציבור – מועד השלמת המכירה לציבור שבמסגרתה רכש החתם את ניירות הערך האמורים.

(2)
אם החתם התחייב לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי התשקיף כדי למכור אותם לציבור – מועד השלמת המכירה לציבור של ניירות הערך האמורי, בידי החתם".

סעיף 16 לחוק מסדיר רכישה ניירות ערך מחתם קשור למנהל התיקים. כלומר, אם מנהל תיקים רוצה לרכוש עבור לקוח ניירות ערך מחתם שקשור אליו, יש פה ניגוד עניינים ויש כאן חובת הודעה מיוחדת וקבלת אישור.


תיקון 24 לחוק ניירות ערך שינה את שיטת החיתום והיינו צריכים להתאים את ההוראה כאן בחוק הייעוץ לשיטת החיתום החדשה.

12.
תיקון סעיף 16א


בסעיף 16א לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד)
משווק השקעות בכלי התקשורת יכלול הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, וכן הודעה ששיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם".

13.
תיקון סעיף 17א


בסעיף 17א לחוק העיקרי, אחרי "כעשרת אחוזים" יבוא "או יותר".

זאת הבהרה. תיקון טעות.

14.
תיקון סעיף 20ב

בסעיף 20ב לחוק העיקרי, אחרי "משווק השקעות" יבוא "מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות".

סעיף 20ב מדבר על כך שיועץ השקעות אסור לו להשתמש במילה שיווק ולנסות לקדם מוצר פיננסי זה או אחר כי הוא צריך להיות אובייקטיבי. לשם הבהרה, אנחנו רוצים לוודא שזה גם מישהו שהוא עוסק בשיווק, גם מנהל תיקים שעוסק בשיווק, גם מי שאין לו רשיון משווק. יש סוגים נוספים של בעלי רשיון שעוסקים בשיווק.

את תיקון סעיף 24 מחקתם.

כן. זה נכנס במסגרת סעיף 3 עם הלקוחות הכשירים.

15.
תיקון סעיף 26


בסעיף 26 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ד) יבוא:


"(ד)
לא יהיה בדוח פרט מטעה".

סעיף 26 מדבר על דיווחים ללקוחות.

על חובות הדיווח באופן כללי.

נכון. איפה נכניס פרט מטעה אם לא בסעיף הזה?

זה המקום הטבעי שלו. ברגע שיש חובת דיווח, הדיווח צריך להיות.

אני מתלבטת אם להכניס את זה כסעיף נפרד.

במקום בסעיף 26, זה יהיה בסעיף 27?

כן. אני אתייעץ עם הנסחית.

זה עניין ניסוחי. אפשר יהיה להסדיר את זה.

אנחנו מסמיכים את שתיכן.

אני רוצה לבדוק את העניין הזה גם כאן.

אותו הדבר בסעיף 27.

נכון. גם לגבי סעיף 27.

16.
תיקון סעיף 27


בסעיף 27 לחוק העיקרי –

(1)
בסעיף קטן (ג2), אחרי "תאגיד מורשה" יבוא "מנהל קרן".

(2)
בסעיף קטן (ג3), אחרי "תאגיד מורשה" יבוא " מנהל קרן", אחרי "בחודש שקדם למועד הגשת הדין וחשבון" יבוא "וכתובת הסניף שבו הם מועסקים", ובמקום "ובעלי רשיון מנהל תיקים" יבוא "או בעלי רשיון משווק וכן בעלי רשיון מנהל תיקים".


(3)
בסעיף קטן (ד), אחרי "בעל רשיון" יבוא "או תאגיד בנקאי".


(4)
בסעיף קטן (ה), אחרי "בעל רשיון" יבוא "או תאגיד בנקאי".

(5)
בסעיף קטן (ו), בסופו יבוא "והיא רשאית להורות לבעל הרשיון או לתאגיד הבנקאי לפרסמו באופן שתורה".


(6)
במקום סעיף קטן (ז) יבוא:



"(ח)
לא יהיה בדוח פרט מטעה".

הסעיף הזה הוא סעיף של דיווחים של בעלי רשיון לרשות. הוספנו כאן הסמכה לקבוע דיווחים גם של מנהל קרן שמעסיק בעלי רשיון, מנהלי קרנות, כמו שאמרנו קודם, מעסיקים בעלי רשיון מנהלי תיקים ומשווקים, אז שיהיה אפשר לקבל גם מהם דיווחים, וגם תאגידים בנקאיים שאמנם הם לא צריכים רשיון בשביל לעבוד, אבל הם מעסיקים הרבה בעלי רשיון ולכן אנחנו זקוקים לקבל גם מהם דיווחים על בעלי הרשיון שמועסקים אצלם בכל מיני הקשרים.

17.
תיקון סעיף 27א


בסעיף 27א(א) לחוק העיקרי – במקום "סעיף 27" יבוא "סעיפים 27 או 27ג".

18.
הוספת סעיף 27ג


אחרי סעיף 17ב לחוק העיקרי -


27ג.
דיווחים נוספים

שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לקבוע הוראות בעניינים אלה -

(1)
דוחות נוספים על אלה המנויים בחוק זה שבעל רשיון או תאגיד בנקאי חייבים להגיש לרשות או ללקוח. הפרטים שיש לכלול בהם, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם. כן רשאי הוא לקבוע חובת פרסום של דוחות כאמור לציבור ואופן פרסומם.

(2)
הפרטים שיש לכלול בדוחות שעל בעל רשיון, תאגיד בנקאי או מנהל קרן להגיש לפי חוק זה, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם.

(3)
פטור לבעל רשיון, תאגיד בנקאי, מנהל קרן או סוגים שלהם, מחובת דיווח לפי חוק זה.

הסמכה כללית. כיום יש ב-26ד וב-27ז הסמכות כאלה ורצינו שזה יהיה באופן מסודר ולהרחיב גם את האפשרות לקבוע איפה הם יפורסמו ואיך יפורסמו הדוחות האלה ולקבוע פרטים, וגם איזה דוחות.

השאלה אם זה לא כללי מדיי. האם זאת לא הסמכה כללית מדיי.

למה? זה לבעלי רשיון שהם מפוקחים על פי החוק.

איזה דוחות יצטרכו להגיש? תקנות ניירות ערך?

כן.

18.
תיקון סעיף 28


בסעיף 28 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:


"(ד)
(1)
הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א) להסמיך גם את

מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת על בעל רשיון, ולדרוש מסמכים וידיעות הנוגעים אליו, הדרושים לצורך מילוי תפקידה, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:

מה זה גם מי שאינו עובד הרשות?

אאוט סורסינג.

זה מגדיל את התעסוקה.

כן, אבל אולי יש לו אינטרס.

לא.

לרשות כבר יש סמכויות כאלה בחוק ניירות ערך, סעיף 56(ו). זה לא סעיף חדש אלא סעיף קיים משנים. גם בסעיף 97 לחוק השקעות משותפות בנאמנות יש סעיף כזה של אאוט סורסינג. גם בחוק איסור הלבנת הון, יש אפשרות כזאת.

סעיף 56(ו), צריך לקרוא אותו במלואו.

אני תכף אקריא את הסעיף הזה, אבל גם לנו יש איזה שהם סייגים.

תקריאי אותו ונדון בו.

"(ד)
(1)
הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א) להסמיך גם את

מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת על בעל רשיון, ולדרוש מסמכים וידיעות הנוגעים אליו, הדרושים לצורך מילוי תפקידה, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:

(א)
משטרת ישראל הודיע, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי המועמד, כי אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי.

(ב)
הוא קיבל הכשרה מתאימה או עמד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה יושב ראש הרשות וככל שהורה.

(2)
מי שהוסמך לי סעיף קטן זה לא יגלה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, אלא לצורך הביקורת, או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות. אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט".

אני חושבת שלעניין הזה צריך לשמוע את עמדת משרד המשפטים.

עמדת משרד המשפטים היא כאן, היא כבר בנוסח. אם תראו את 56(ו) לחוק ניירות ערך או את 97 לחוק הקרנות, לעניין זה אין את (א) ו-(ב) שדורש אישור משטרת ישראל וקבלת הכשרה. משרד המשפטים דרש מאתנו להוסיף את הדברים האלה שלא קיימים אצלנו בהסמכות האחרות, בחוקים האחרים, והכנסנו את זה לאור דרישת משרד המשפטים. לכן אין להם התנגדות לסעיף הזה, אחרי שהכנסנו את זה.

באיזה מצב אתם מקבלים החלטה שאתם רוצים לשכור שירותים של מישהו?

יש אנשים מאוד מקצועיים שעובדים בחוץ. אנחנו מוכנים לניגודי עניינים כמובן שלהם.

אתם רוכשים את שירותיהם?

אנחנו שוכרים את שירותיהם וזאת על מנת להגביר את הביקורת מכיוון שהמשאבים של הרשות מבחינת משאבי כוח אדם הם מוגבלים ואנחנו חייבים להגביר את הביקורת. הם מקבלים משימות של ביקורת בצל יועצי השקעות או מנהלי תיקים ספציפיים ומבצעים את זה. אנחנו עושים את זה היום גם בחברות ציבוריות, אנחנו עושים את זה היום בקרנות נאמנות ואנחנו עושים את זה גם בחברי בורסה לצורך איסור הלבנת הון. כך נוכל להשלים את כל המערכת. כאן זה בא לידי ביטוי. העמדה של משרד המשפטים הייתה שמרנית יותר מהחקיקה שקיימת היום בנושאים האלה מכיוון שהיא דרשה גם את שתי ההסתייגויות של משטרת ישראל והכשרה מתאימה, מה שלא קיים ובין כה וכה אנחנו עושים את זה.

בתיקון האחרון שעשינו סמכויות אכיפה, הבנו שאופן ההכשרה ייקבע.

שם אלה חוקרים.

אני חושבת שאולי צריך לקבוע את אותו הדבר.

לא, חוקרים, יש להם סמכויות מעצר וכניסה לחצרים וכולי. כאן זאת רק ביקורת.

אבל הוא רשאי לדרוש מסמכים וידיעות שנוגעים אליו.

וזהו.

ברור שיש לו סמכות.

יש איזושהי פגיעה בפרטיות.

אם לא נותנים לו סמכות, הוא לא יכול לעשות את העבודה שלו.

אין בעיה, אבל אולי נכשיר אותו כמו שצריך.

אנחנו אומרים שצריך להכשיר אותו.

לכן אני אומרת, בחקיקה האחרונה שעשינו לגבי סמכויות האכיפה, קבענו שאופן ההכשרה ייקבע על ידי יושב ראש הרשות בהתייעצות עם שר המשפטים ואולי גם כאן צריך להכניס את זה.

משרד המשפטים אישר.

ביקורת בגופים מפוקחים היא פעילות אזרחית שנעשית כיום גם על ידי סגל המחלקה. ההסדר הזה של התקשרות במיקור חוץ, הוא הסדר במסגרתו ההתקשרות עם אותם גופים עוברת תהליך מאוד מסודר של מכרז במסגרתו גם נבחנים הכישורים שלהם וגם ניתנים אישורים של גורמים אחרים. לא מדובר כאן בפעילות שבמאפיינים שלה היא בת השוואה לפעילות של גורמים שעוסקים בפעולות אכיפה באוריינטציה פלילית.

אם כבר אנחנו מדברים על זה, כמובן על פי החוק ההוא שלחנו את תוכנית ההכשרה למשטרת ישראל ולקח המון זמן עד שקיבלנו תשובה, כמובן ללא שום שינוי.

אנחנו עוסקים בחקיקה. זה שלפעמים ועדת שרים מושכת את החוק במשך חודשיים-שלושה וארבעה חודשי, זאת לא אשמתנו. אבל כאשר זה מגיע לכאן, לדיונים על החוק ויש לחוק השלכות על גופים או פרט וכולי, אנחנו צריכים לתת את הדעת על הדברים האלה. כמובן אתם תעשו את העבודה המקצועית על הצד הטוב ביותר, ומהצד השני נשמור על הפרט כדי שלא יהיה משהו לא הולם.

גם במצב הקיים יש את אגף שוק ההון באוצר וגם רשות ניירות ערך פועלת כך היום.

לסעיף הזה – תיקון סעיף 28 בסעיף 18 – אנחנו רוצים לקבל בכתב את עמדת משרד המשפטים.

למה לא לאשר את זה היום?

אי אפשר לאשר את זה בלי עמדת משרד המשפטים.

אנחנו עובדים כדי שהחוק יצא מצוין. אם כבודו יכול לדאוג שנציג משרד המשפטים יגיע ויאמר את העמדה שלו בעל פה, ושזה יהיה מקובל על היועצת המשפטית של הוועדה, בשמחה.

אני אנסה.

בינתיים נמשיך הלאה.

19.
תיקון סעיף 30


בסעיף 30(א) לחוק העיקרי -


(1)
בפסקה (1), אחרי "סעיפים" יבוא "3(ב)" ובמקום "עד 16" יבוא "עד 16א".


(2)
במקום פסקה (3) יבוא:

"(3)
מעסיק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות, אדם שאינו בעל רשיון, או מתקשר עם עוסק זר שאינו רשאי לעסוק בייעוץ, בשיווק או בניהול כאמור לפי הוראות פרק ב'1".

סעיף 30 דן בנושא עבירות משמעת. אנחנו מתאימים אותו להסדרים החדשים שבחוק.

20.
תיקון סעיף 38א


בסעיף 38א לחוק העיקרי -


(1)
בסעיף קטן (ב) -

(א)
ברישא, במקום "ליושב ראש הרשות" יבוא "לרשות", ובמקום "רשאי הוא" יבוא "רשאית היא".



(ב)
אחרי פסקה (4) יבוא:

"(5)
הגשת בקשה, דוח, הודעה, מידע וכל מסמך אחר לרשות, שלא בהתאם להוראות סעיף 27א".

(2)
בסעיף קטן (ג), במקום "ליושב ראש הרשות" יבוא "לרשות" ובמקום "רשאי הוא" יבוא "רשאית היא".

(3)
בסעיף קטן (ד) במקום "ליושב ראש הרשות" יבוא "לרשות", אחרי סעיף "39(ב)" יבוא "למעט לפי פסקה (13) שבו" ובכל מקום, במקום "רשאי הוא" יבוא "רשאית היא".

אנחנו בעצם מתאמים כאן בין ההליך של הטלת קנס אזרחי שקיים היום בחוק השקעות משותפות ובחוק ניירות ערך לחוק שלנו שהסמכות תהיה של הרשות ולא של יושב ראש הרשות.

מי מעובדי הרשות יהיה מוסמך?

לא, לא הרשות. אלה לא עובדי הרשות. יש את מליאת הרשות והדירקטוריון של הרשות. הרשות יכולה להסמיך ועדה. היום היושב ראש בעצמו יכול לקבל החלטות.

איפה נאמר שזה הדירקטוריון?

בחוק ניירות ערך. הרשות מוגדרת בסעיף 1 לחוק הייעוץ. הרשות מופיעה כאן בכל סעיף אפשרי.

אני יודעת, אבל מבחינת הדירקטוריון.

לא, הרשות זה מונח מוגדר.

הרשות, רשות ניירות ערך שהוקמה לפי חוק ניירות ערך.

זאת הרשות. הרשות זה הדירקטוריון. איפה שיש עובדי רשות, יש הסמכות. זה כינון הרשות. בסעיף 2, מוקמת רשות ואז יש את הרכב הרשות ומינוי חבריה.


כל הסעיפים הבאים, זה אותו דבר. להעביר בכל מקום במקום יושב ראש הרשות – הרשות. בכל הפרק של הקנס האזרחי.

למה ביקשתם למחוק את סעיף 20?

כי אנחנו מביאים את כל הנושא הזה של הפחתת סכומים של קנס אזרחי במסגרת החוק הגדול ששוני סיפר לכם עליו, על האכיפה המינהלית, ושם יש את שינוי ההסדרים. כרגע אנחנו לא מטפלים בזה כאן אלא נסדיר את זה שם.

לא כדאי להסדיר את זה כאשר יגיע התיקון אם הוא יעבור?

הוא כבר עושה רוחב בין כל החוקים של רשות מפקחת.

ואם הוא לא יעבור?

כרגע אין לנו סמכות.

השאלה אם לא כדאי להסמיך כרגע.

אנחנו לא רוצים שתהיה הבחנה בין החוקים. אין את הסעיף הזה באף אחד מהחוקים האחרים כרגע, לא בחוק ניירות ערך ולא בחוק השקעות משותפות. אנחנו לא רוצים שזה יהיה רק כאן. הסעיף הזה כבר קיים והוא כתוב אבל אם נעשה את זה כאן ואחר כך יעברו הסדרים אחרים, ממילא זה דורש תקנות. אנחנו לא נעשה תקנות כל עוד אין את החוק שיסמיך בשלושת החוקים. הסעיף הזה רק אומר את העיקרון וזה אומר שצריך לקבוע תקנות ולכן אין סיבה להשאיר את זה.

דיברתי עם מרים אילני ממשרד המשפטים והיא אישרה שוב שזה בדיוק הנוסח עליו סוכם עם משרד המשפטים.

אני רוצה לשמוע את עמדת משרד המשפטים.

את רוצה לדבר אתה בעצמך?

שתבוא.

העניין הזה של הסכומים המופחתים.

את זה מחקנו כי זה נכנס לאכיפה מינהלית.

החוק הבא עוד לא הובא ועוד לא אושר. השאלה אם לא ראוי שכאשר זה ייכנס לתוקף, שתהיה סמכות להפחית את הסכומים. אי אפשר להסתמך על חקיקה עתידית שאמורה להגיע.

אין לנו בעיה. אין לי בעיה שזה יישאר כאן ואחרי כן, כאשר נתקן את החוק הזה, נמחק כאן. זאת המשמעות. לי אין שום בעיה אבל אני רוצה להסביר את המשמעות. המשמעות היא שכאשר נעלה את החוק ----

עזוב את המשמעות שכאשר נעלה את החוק. עזוב את העניין הטכני. אני מדברת מבחינה מהותית.

לא, זה לא טכני.

האם ראוי שנקבע סכומים מבלי אפשרות להפחית אותם?

ראוי.

הסכומים כבר נקבעו וזה בחוק הייעוץ הרבה זמן.

אני יודעת.

ראוי שתהיה אפשרות להפחית סכומים.

זאת השאלה.

אין ספק.

גם ראוי שרשות ניירות ערך כגוף שמפעיל אכיפה על מספר גופים, במסגרת האכיפה הזאת מפעיל אכיפה אזרחית, שהסמכות שלו לעניין האכיפה תהיה קוהרנטית ודומה. מהטעם הזה אנחנו הוצאנו את זה החוצה. אם זה נשאר וזה בסדר, המשמעות של זה היא שהמודל הוא טיפה עקום כי ביחס לאכיפה אזרחית מול גופים שהם כפופים לחוק הייעוץ, הרשות תוכל להתנהל באופן מסוים, וביחס לגופים אחרים, היא לא תוכל.

השאלה שלי היא מקצועית פרופר. אני לא מבינה בזה. שוב, אני אומרת שאני שואלת אם אתם יכולים לעבוד באופן שכאשר החוק הזה ייכנס לתוקף לא תוכלו להפחית סכומים. זאת השאלה שלי.

תוכלו להפחית סכומים או לא? מצאת שאתה רוצה להפחית, יש לך את האמצעים?

אין היום סמכות לאף אחת מהמערכות שקובעות קנסות אזרחיים ברשות ניירות ערך, לא על הקרנות, לא על היועצים ומנהלי התיקים ולא על חברות שעושות הפרות, אין סמכות להפחית. אנחנו חשבנו שזה ראוי, כמו שדודו לביא אמר, לעשות את זה בפעם אחת. זה כשלעצמו ראוי וצריך לעשות את זה, אבל עדיף, מכיוון שהצעת החוק היא כבר על הסף, שאנחנו נביא את זה במסגרת אחת כדי שאפשר יהיה בכל הוועדות לעשות אותו הדבר ולא שאותה ועדה שהיא דנה ביועץ השקעות תוכל להפחית וכאשר היא דנה במנהל קרן, לא תוכל להפחית. זה בעייתי בעינינו ולכן החלטנו לאחד את זה. אנחנו לא חושבים שזה דבר גרוע שזה יהיה כבר היום כי אנחנו בעד העניין הזה אבל עדיף לנו שזה יבוא ויהיה מאוזן על כל התיקונים.


לכן ביקשנו למחוק את זה.

סעיף 20, בינתיים נשאיר אותו פתוח ולפני ההצבעה נקבל החלטה סופית לגבי מה שאתם רוצים לעשות.

21.
תיקון סעיף 38ד

בסעיף 38ד(ב) לחוק העיקרי, בהגדרה "הפרה חוזרת", במקום "קנס אזרחי או" יבוא "קנס אזרחי, עונש משמעתי או".

22.
תיקון סעיף 38ה


בסעיף 39ה לחוק העיקרי, במקום "יושב ראש הרשות" יבוא "הרשות".

23.
תיקון סעיף 38י

בסעיף 38י לחוק העיקרי, במקום "רשאי יושב ראש הרשות" יבוא "רשאית הרשות" ובמקום "שיורה" יבוא "שתורה".

24.
תיקון סעיף 38יא

בסעיף 38יא(ב) לחוק העיקרי, במקום "הסכים לכך יושב ראש הרשות" יבוא "הסכימה לכך הרשות".

25.
תיקון סעיף 39


בסעיף 39 לחוק העיקרי -


(1)
בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (10) יבוא:

"(11)
מי שאינו בעל רשיון, ועסק בייעוץ השקעות בכלי תקשורת, בלי שכלל הודעות כאמור בסעיף 3(ב)".

(12)
פנה בהצעה למתן שירות של ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות, בניגוד להוראות סעיף 3א.

(13)
גילה את תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות סעיף 28(ד)(2)".


(2)
בסעיף קטן (ג), במקום "לפי סעיף 27" יבוא "לפי סעיפים 10ו או 27".

גם זה התאמה לסעיף העונשין.

נכון. יש כאן עבירה פלילית של מבקרי החוץ שאם הם מגלים תוכן ידיעה או מסמך שהגיע אליהם, זאת עבירה פלילית.

זאת הגנה. אני חושבת שיש לזה מקום.

26.
תיקון סעיף 41


בסעיף 41 לחוק העיקרי -

(1)
בסעיף קטן (א), במקום "ובעלי רשיונות" יבוא "בעלי רשיונות, וכן המבקשים להירשם במרשם העוסקים הזרים או הרשומים בו לפי הוראות פרק ב'1".

(2)
בסעיף קטן (ב), אחרי "לא שילם בעל רשיון" יבוא "או מי שרשום במרשם העוסקים הזרים כהגדרתו בסעיף 10א", אחרי "יותלה רשיונו" יבוא "או יימחק רישומו לפי העניין" ובסופו יבוא "הודעה על מחיקת הרישום ממרשם העוסקים הזרים, לפי הוראות סעיף קטן זה, תימסר בהתאם להוראות סעיף 10ז.

(3)
בסעיף. קטן (ג), אחרי "לפי חוק זה" יבוא "או חידוש רישום במרשם העוסקים הזרים שנמחק לפי חוק זה" ואחרי "בעל הרשיון" יבוא "או של מי שרישומו נמחק, לפי העניין".

סעיף 41 מדבר על האגרות של הרשות וזה מותאם לפרק של העוסקים הזרים.

27.
הוספת סעיף 41א


אחרי סעיף 41 לחוק העיקרי יבוא:


41א
שינוי התוספת

שר האוצר רשאי בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לשנות את התוספת.

28.
הוספת תוספת


אחרי סעיף 49 לחוק העיקרי יבוא:

"תוספת ראשונה

(ההגדרה "לקוח כשיר" שבסעיף 1)

אפשר להוריד את "הראשונה".

נכון.

אני החלפתי את יושב ראש הוועדה עד שעה 12:00 ואני חייב ללכת לישיבת ועדה אחרת.

יש לנו תיקון סעיף 18 לגביו אנחנו רוצים לשמוע את התייחסות משרד המשפטים.

יש לנו תשובה של משרד המשפטים.

יש לנו את החלפת סעיף 38ג, סעיף 20, שכרגע הוא פתוח ואנחנו מסמיכים את שתיכן להגיע להבנות. גם לנושא משרד המשפטים, אני מסמיך אותך.

אני אשב עם משרד המשפטים, כפי שעשינו קודם לכן ונבוא לוועדה עם נוסח מוסכם.

חוץ משני הסעיפים האלה, נצביע?

לא. אי אפשר להצביע.

היושב ראש יגיע ותוכלו להמשיך את הדיון. אנחנו עושים הפסקה. הוא חשב שהדיון יסתיים בשעה 12:00 אבל הדיון לא נגמר ואני חייב לצאת לישיבה אחרת. אני מאוד מעריך את עבודת רשות ניירות ערך ואת הרשות עצמה שעושה עבודה מקצועית ומצוינת לטובת האזרח. הגענו לדף האחרון, אבל בגלל שיש לנו עוד דברים קטנים שלא סגרנו אותם, וגם אני רוצה שהיושב ראש יחתום על הנושא הזה, אני נצא להפסקה ואני מניח שתוך כמה דקות היושב ראש הקבוע של הוועדה יגיע וימשיך את הדיון באותו מקום בו הפסקנו. היועצת המשפטית של הוועדה תנחה ותאיר את עיניו גם לגבי שני הסעיפים שנותרו פתוחים. אם עד סוף הדיון תקבלי תשובה לגבי שני הסעיפים האלה, אין מניעה להצביע מיידית.

הישיבה הופסקה בשעה 12:00 וחודשה בשעה 12:20

אני מחדש את הישיבה.

נשארו שני דברים פתוחים. סעיף 20 וסעיף 18.

היועצת המשפטית היכן המחלוקות? משרד האוצר כאן?

כן, אבל משרד המשפטים לא כאן.

למה משרד המשפטים לא כאן?

אנחנו סיכמנו את הדברים עם משרד המשפטים לפני שההצעה הזאת הונחה על שולחן הוועדה. ליתר ביטחון, לאור ההסתייגות של היועצת המשפטית של הוועדה, דיברתי כרגע עם טמיר על הסעיף הזה ועם נציגת משרד המשפטים והיא שוב אישרה שזה על דעתה.

זה לגבי סעיף 18.

כן. מעבר לזה יש עוד סעיף אחד שמדבר על היכולת להפחית קנסות. אנחנו חושבים שראוי שיהיה לוועדה של הרשות שיקול דעת להפחית קנסות. אנחנו חושבים שראוי לאפשר הפחתת קנסות בוועדות העיצומים של הרשות. עם זאת, כיום יש לנו שלוש ועדות שונות – ועדה אחת שעוסקת בנושאים של תאגידים ציבוריים, ועדה אחת שעוסקת בנושאים של קרנות וועדה אחת היא הוועדה הספציפית הזאת. שלושת הוועדות האלה, כרגע אין להן סמכות להפחית קנסות.


מכיוון שאנחנו באים עם חוק אכיפה מינהלית שאמור באופן רוחבי בכל שלושת הוועדות לאפשר הפחתת קנסות, חשבנו שיהיה זה נכון להפחית באופן רוחבי במכה אחת בכל שלוש הוועדות על מנת לא ליצור אי אחידות בין הוועדות השונות, דבר שעלול אחרי כן לגרור גם ערעורים משפטיים. אותם אנשים בנסיבות מסוימות יכולים להפחית ובדיון שעה אחרי כן לא יכולים להפחית.


לכן חשבנו שיהיה נכון לעשות את זה רוחבי, מכיוון שהחוק שבו יהיה השינוי הרוחבי נמצא כרגע בנסחות של משרד המשפטים לפני קריאה ראשונה ויגיע אל שולחן הוועדה, אנחנו מקווים, בשבועות הקרובות, לכן מצאנו לנכון כרגע להמתין ולא להכניס את זה לתיקון הזה אלא לחכות שיהיה התיקון הרוחבי.

לא תהיה סמכות? הרי אתם לפעמים רואים שיש סיבה.

יש סמכות.

איפה הסמכות?

אין סמכות להפחית היום קנסות בכל החקיקה.

לא היום. אני מדבר על החקיקה. אני לא הייתי כאן בישיבה ואני לא יודע מה נאמר.

אני מסביר. בכל הוועדות של הרשות היום אין סמכות. אנחנו חושבים שבכל הוועדות צריכה להיות סמכות להפחית. מכיוון שאנחנו באים רוחבית ותוך כמה שבועות תהיה בוועדה הזאת, במסגרת כל ההסדרה של האכיפה המינהלית, תהיה גם הסדרה שתאפשר להפחית קנסות באופן רוחבי, אנחנו חושבים שיותר נכון להפחית את זה רוחבית ולא להשאיר מצב שאותה ועדה עם אותו הרכב אנשים בדיון מול יועץ השקעות תוכל להפחית ואחרי כן בדיון מול מנהל קרנות, לא תוכל להפחית.

ההסדרה הזאת כרגע היא בהכנה לקריאה ראשונה?

היא כבר עברה ועדת שרים, כמעט שסיימו את הנסחות והיא עומדת לצאת.

אנחנו יכולים להכניס את זה כאן וכאשר תגיע ההסדרה הזאת לוועדה בעוד מספר שבועות או חודשים, נעשה את השינוי.

אני רוצה שמשרד המשפטים יהיה כאן ולא רק משרד האוצר. אני רוצה שתשבו עם הייעוץ המשפטי ועם משרד המשפטים כדי להגיע לנוסח מוסכם. זה חוק גדול מאוד. אני לא לקחתי בחשבון שהוא כל כך גדול. אנחנו חרגנו הרבה מעבר לזמן. תשבו ותבואו עם דברים מוכנים.


אני לא מכיר את העניין, לא ניהלתי את הישיבה, הייתי צריך להיות ברב-שיח שהתקיים ושם דיברו הרבה על יועצים משפטיים. אמרתי ליושב ראש הכנסת ולמזכיר הכנסת, כבר לפני שבועות אחרים, שאני מסכים להשתתף ברב-שיח הזה, כך שלא יכולתי להשתתף בישיבה הזאת. לא לקחתי בחשבון שזה חוק מאוד גדול.


אני מבקש שתבואו עם הסכמות לישיבה הבאה. עמדתי היא שכן צריך להכניס את זה. על פניו, זאת עמדתי ואני אומר שוב, אני לא מכיר את החוק. אפילו אם יגיע החוק, אנחנו חיים במדינה שהכל מסודר בה והכל מוכן ופתאום מגיע מישהו ואומר שיש לו השגות כאלה ואחרות וזה נמשך זמן רב. יש מקרים חריגים והרי כולנו בשר ודם.

אנחנו מסכימים.

תחליטו. אני לא כופה את דעתי עליכם. אני חושב שמן הראוי שזה יהיה וזה שאתה מסתמך על זה שהולך להיות חוק, בסדר, אז זה ישתלב בהצעת החוק.

אני מקבל את העמדה הזאת.

אני אומר את דעתי, על פניו.

אני אומר שוב שמכיוון שאנחנו חושבים בדיוק כמוך לעניין הזה, אין לנו שום בעיה שזה יישאר.

אני מבקש שמשרד המשפטים יהיה בישיבה הבאה ולא רק משרד האוצר.

הוא הוזמן גם הפעם.

זה לא בסדר שהוא לא כאן.

כרגע כל מה שנשאר לעשות זה להקריא עוד סעיף אחד ולסגור את כל ההצעה ולהצביע עליה. אפשר להצביע ולגמור עכשיו.

לא. אני לא יכול כך. צריך להגיע לנוסח מוסכם.

אנחנו הסכמנו לכל ההערות. אם יותר לי, אני רוצה להבהיר מה היה התהליך. ביקשתי היום בבוקר משרה שתגיע לכאן ותשב עם מירב על מנת לוודא שאין שום הערות נוספות מעבר להערות שהיו. כך הסתיים הדיון. לא ידענו שהולכת לעלות טענה לגבי סעיף 18. אם היינו יודעים, היינו מביאים לכאן את נציגת משרד המשפטים. יצאתי החוצה ודיברתי אתה, היא מחכה עכשיו לטלפון. כל מה שצריך לשמוע זה את עמדתם. אני לא רואה סיבה לא לסיים את העניין. כל היתר סגור, ואין שום הערה מעבר לזה, חוץ מאשר הנושא הזה של עמדת משרד המשפטים.

מירב, מה את אומרת?

אני לא יכולה לקבל את ההחלטה. הוועדה צריכה לקבל אותה. אני חושבת שכן צריך להגיע להסכמה ביחס לסעיף 18 שהוא תיקון לסעיף 28, בנושא של הסמכת המפקחים. מדובר כאן במיקור חוץ. אני כן חושבת שמדובר בהסמכה בעלת משמעות. מבקשים את כל נושא הפיקוח להוציא החוצה מעובדי הרשות.

לא.

בעניין הזה.

לא, בכלל לא נכון. ממש לא נכון. מה שאנחנו רוצים זה להרחיב את היכולת שלנו לבצע ביקורות. יש היום מחלקת ביקורת שעושה ביקורות וכל מה שאנחנו רוצים זה בדיוק מי שיש לנו סמכות כזאת, גם מול תאגידים ציבוריים וגם מול קרנות נאמנות, בדיוק אותו סעיף, שיהיה גם כאן אלא שכאן החמירו אתנו משרד המשפטים ואמר שהוא רוצה שיהיה אישור של המשטרה לגבי הכשירות של אותו אדם. ישבנו אתם ודיברנו אתם והגענו אתם להסכמות ושמענו את ההסכמה היום בטלפון.

אני חושבת שאת אופן ההכשרה אולי כדאי לקבוע בהתאם למה שקבענו לעניין סמכויות אכיפה בחקיקה האחרונה, שאת אופן ההסמכה יקבע שר האוצר בהתייעצות.

את זה הבנתי. שוני, תעשה לי טובה, אל תלחץ עלי. זה חוק גדול. אני לא הייתי בדיון ולא יקרה שום דבר אם נסיים אותו בשבוע הבא בעזרת השם. זה חוק גדול. אפילו אם אין מחלוקות, אתה יודע שיש לי סימפטיה לרשות ואני רוצה לעזור לכם והכל בסדר, אבל זה יהיה לא אחראי מצדי.

אני לחלוטין מקבל את זה.

בסדר. אני מבקש שתעשו את העבודה ותבואו לישיבה הבאה עם נוסח מסוכם. הישיבה הבאה תהיה קצרה. תשבו אתם ועם משרד המשפטים ותגיעו להסכמות.


תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40