PAGE
23
ועדת הכספים

18.1.2010


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ג' בשבט התש"ע (18 בינואר 2010), שעה 13:00

הצעה לסדר היום בנושא: מחאת החקלאים וסוגיית העובדים הזרים בחקלאות

הצעתם של חברי הכנסת מירי רגב, יואל חסון וחנין זועבי

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

חנין זועבי

שי חרמש

מירי רגב

מאיר שפיגלר, ראש יחידת הסמך, משרד הפנים

שמואל סגל, סגן מנהל מחוז השפלה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אברהם הראובני, חברת עמיר שיווק והשקעות, איגוד לשכות המסחר

אברהם דניאל, מזכיר איגוד מגדלי הפרחים

רפי אוחנה, הנהלת ארגון מגדלי הפרחים וצמחי הנוי

דוד ברבי, הנהלת ארגון מגדלי הפרחים וצמחי הנוי

אילן שוורצברג, הנהלת ארגון מגדלי הפרחים וצמחי הנוי

עו"ד סער פאוקר, יועץ משפטי, התאחדות האיכרים

ירון סולומון, המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי

חיים חבלין, יושב ראש הוועדה החקלאית, מועצה אזורית ערבה תיכונה

אורי פרום, מועצה אזורית

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

מחאת החקלאים וסוגיית העובדים הזרים בחקלאות

הצעתם של חברי הכנסת מירי רגב, יואל חסון וחנין זועבי

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעה לסדר היום בנושא: מחאת החקלאים וסוגיית העובדים הזרים בחקלאות, הצעתם של חברי הכנסת מירי רגב, יואל חסון וחנין זועבי.


חברת הכנסת מירי רגב, בבקשה.

כבוד היושב ראש, אני רוצה להודות לך על קיום הדיון החשוב הזה. כפי שאתה וכולנו מבינים, החקלאות בעיניי שווה ציונות. אנחנו רואים את השגריר הישראלי שהוא פרי הדר, עגבניות שונות, פלפלים וכולי. בכל הסופרמרקטים בעולם הם נמצאים וטוב שכך. שפע הפירות והירקות שאנחנו רואים בשווקים ובסופרמרקטים נובע ממחיר נמוך יחסית של הירקות והפירות. המחיר הנמוך נעוץ בין היתר בעובדה שהידיים העובדות בחקלאות הן בעצם ידי התאילנדים וזה לא משום שהחקלאים לא רוצים אחרים שיבואו ויעבדו בחקלאות. הם פנו לחיילים משוחררים, ואני יודעת את זה כדוברת צה"ל לשעבר, כאשר ניסינו לשווק את זה, אבל החיילים לא מגיעים. הם פנו למגזרים אחרים והם לא מגיעים. בעצם אין לחקלאים דרך אחרת כדי למנוע את התרסקות החקלאות אלא להעסיק עובדים זרים.


כל החקלאים משלמים – אנחנו צריכים להבין את המספרים – בשנה עבור עובד זר כ-200 מיליון שקלים עם כל ההיטלים ועם כל ההוצאות. כתוצאה מהתוספת של 500 שקלים לחודש פיקדון עבור כל עובד זר, בעצם על זה הדיון, למנוע את תשלום ה-500 שקלים, הסכום יעלה ל-373 מיליון שקלים בשנה.


אם אנחנו רוצים להרוס את החקלאות, בואו נאמר שאנחנו הורסים את החקלאות. לא נסבסד להם את המים, יש להם מחסור במים, נתפלל כל הזמן לקדוש ברוך הוא שלא תהיה קרה ולא יהיה חם והכל יהיה בסדר. נהרוס את החקלאות. אם אנחנו רוצים לעזור לחקלאות, ואנחנו דנים עם שר הפנים בכל מה שקשור לעובדים הזרים ולמסתננים. כל מה שלא קשור לפליטים. זה ברור לנו לחלוטין שאנחנו צריכים לשמור על הדמוגרפיה שלנו ואני הולכת אתו בעניין הזה לאורך כל הדרך. עם זאת, יש מגזרים וענפים שאנחנו צריכים להחריג אותם - אני חושבת שגם שר הפנים מבין את זה – וזאת החקלאות, הסיעוד והבנייה כי אנחנו לא מוצאים אף אחד אחר שיעשה את זה.

בחוק ההתייעלות אנחנו שינינו את זה.

אני יודעת. זה הכל חלק מחוק ההסדרים שאתה נשאת נאום שנגע ללבי בדיון הקודם, ואני מסכימה עם כל מילה שאמרת. אני גם חושבת שחוק ההסדרים הוא בעייתי ואנחנו מכניסים את הכל פנימה, ואנחנו לא תמיד בודקים עד הסוף את מה שאנחנו חתומים עליו.


על מנת למנוע את קריסת החקלאות, אני חושבת שאנחנו צריכים להסיר את הנטל הכבד הזה מעל החקלאים ולבטל את אותו פיקדון של 500 שקלים עבור כל עובד זר וכן להמשיך ברישום של העובדים הזרים, מי מגיע, לאן הוא מגיע, לכמה זמן הוא מגיע, האם סיים את העבודה שלו במשק הוא יכול לעבור למשק אחר, ואם לא, יחזור לארץ מוצאו. אין לי בעיה עם העובדים הזרים אבל צריך להבדיל בין עובדים זרים לחקלאות שנמצאים כאן ברישום מסודר. אין גורם ואין ענף שיש בו רישום יותר מסודר לגבי העובדים הזרים כפי שקיים בענף החקלאות. אני חושבת שכולנו מבינים את חשיבות החקלאות, מבינים שיש לנו יותר מדיי עניים במדינת ישראל, מבינים את החשיבות שברגע שהירקות והפירות מתייקרים, כל המוצרים מתייקרים בהתאם לזה. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי להוזיל את אותה תוצרת של החקלאים.


אני חושבת שהוועדה הזאת ואתה אדוני היושב ראש יכול כאן להוביל מהלך שאנחנו לא נאפשר את הגבייה של ה-500 שקלים פיקדון עבור כל עובד זר.

לחודש.

נכון. לחודש.

תודה רבה. חברת הכנסת חנין זועבי.

אני אולי אתבסס דווקא על ההקדמה של חברת הכנסת מירי רגב. אני חושבת שכן צריכים להוציא מהכלל שני הענפים שהזכירה חברת הכנסת מירי רגב, החקלאות והבניין, אבל להסתכל עליהם עם תמונה ייחודית וספציפית כי כבר יש עובדים מקומיים שהם יכולים ומסוגלים לעבוד בשני התחומים האלה של החקלאות והבניין.


חברת הכנסת רגב, יש כבר רישום של אלפי עובדות ערביות שרוצות לעבוד בתחום החקלאות אבל הן לא מוצאות מקום עבודה. יש אלפים כאלה וכבר יש רשימות. רשימות כאלה ניתנו למשרד החקלאות. אני מדברת על עמותת מען למשל. מסרו לי שמות בשנת 2007.

מהי עמותת מען?

עמותה לעבודת ערבים, שוויון לזכויות ערבים.

זאת לא רק עבודת ערבים.

נכון.


אם כן, יש רשימות שהוגשו לשר החקלאות לפני כשנה והרשימה היא רשימה שמית בה יש שמות של אלף נשים ערביות המעונינות לעבוד בתחום. אני מתפלאת על כך שחברי הכנסת מדברים על מחסור בעובדים כאשר יש עובדות מובטלות שדווקא כן רוצות להשתלב בשני הענפים האלה. נשים בתחום החקלאות, ועובדים ערבים בתחום הבניין. אנחנו מגיעים למצב אבסורדי לפיו יש נטל על המשק וכאן, ומסמך ממשלתי שאני חייבת להזכיר, נאמר ש"הרווח הפרטי מהעסקת עובדים זרים אינו מצדיק את העלות המשקית של שחיקתם של העובדים הערבים ואינו משתלם לא למעסיק וגם לא למשלם המסים". זה מסמך ממשלתי.


אנחנו מגיעים לתמונה אבסורדית כאשר כאן יש מובטלים מקומיים שרוצים להשתלב בעבודה ויש שחיקה וניצול של זכויותיהם של העובדים הזרים ויש נטל גם על החקלאים. אני אומרת שכאן יש משחק של וין-וין ואפשר לפתור גם את בעיית החקלאים.

את צודקת, אבל זה לא קשור לעניין בו אנחנו דנים היום.

זה כן רלוונטי כאשר אנחנו מדברים על עובדים זרים, על חקלאות ועל מחסור ולא מזכירים שיש אבטלה.

יש אבטלה בהרבה מקומות.

אבל אבטלה שהיא כן רלוונטית לתחום הזה והיא כן חלק מהפתרון לבעיה. הרי מה הבעיה שאנחנו עוסקים בה? מחסור בעובדים ולכן מביאים עובדים זרים. עכשיו זה חלק מהפתרון שאף אחד לא מזכיר. זה חלק מהפתרון שהוא כל כך רלוונטי והוא במוקד הרלוונטיות.

אני אומרת שאנחנו צריכים גם לפתור את זה אבל הערבים עצמם מעסיקים תאילנדים.

בואו לא נשבש את הדברים. יש אלפי מובטלים. אני חושבת שזה כן רלוונטי וזה כן חלק מהפתרון וחלק מהבעיה. חשוב לא לשמוט את החלק הזה ולשלב אותו כחלק מהדיון עצמו ולא כחלק מדיון אחר או כדיון אחר כשלעצמו. זה כן חלק מהדיון. תודה.

תודה רבה. אברהם הראובני, בבקשה.

שמי אברהם הראובני, אני עובד בחברת עמיר ואני מופיע כאן מטעם לשכת המסחר. אני רוצה קודם כל לומר משהו לנושא המגזר הערבי וחברת מען. חבר'ה, זה לא כזה תמים כמו שזה נראה. אם אנחנו בוועדת כספים, אני רוצה שזה יהיה ברור.

מספיק עם השטויות האלה. שתביא את אלף העובדות, מחכים להן. במקום אלף העובדות האלה, מגיעים אלף עובדים תאילנדים למגזר הערבי, אבל זה כבר עניין אחר.

זה מה שאני אומרת.

אתה לא יודע שיש מובטלות?

איך לגדל עגבניות, אני יודע. הרבה מעבר לזה, לא.

חבר הכנסת חרמש, אני יושב כאן משעה 10 בבוקר ומקיים כל הזמן דיונים. אתה נכנס ויוצא, וזה בסדר. כך אני נהגתי כשלא הייתי יושב ראש.

עשיתי את זה חד פעמית היום, אבל זה לא יחזור.

אני מבקש שתתחשב בי כי אני רוצה להיות תכליתי. אני מבקש בלי קריאות ביניים. בואו נראה אם אנחנו יכולים לעשות עם זה משהו ואם אנחנו לא יכולים לעשות כלום, נאמר את זה.


מר הראובני, בבקשה.

אני אדבר בקצרה. אני רוצה להסביר לגבי אותה חברת מען. רבותיי, זה סיפור סתם.

עמותה.

עמותה, סליחה. קודם כל, אני מוכרח לשאול אותך שאלה מאוד מוזרה.

תעצור. אין חברת מען, אין עמותת מען, אין את הדיבורים של חברת הכנסת חנין זועבי, אין כלום. אתה הוזמנת לוועדה, רצית להשתתף בדיון לגבי עובדים זרים בחקלאות. תאמר לי מה יש לך לומר בעניין הזה. אתה רוצה עוד עובדים זרים? אתה חושב שצריך פחות עובדים זרים? אתה חושב שלא צריך לשלם כסף? תגיד את זה. עם כל הכבוד, אנחנו לא מנהלים כאן דיאלוג. אנחנו נברר את זה בסוף הדיון.

בסדר. אני מקבל. אני חושב שה-500 שקלים האלה הם אכן ללא הצדקה. עלויות של עובד תאילנדי לחקלאי הן עלויות. אנחנו מדברים על 500 שקלים ויש כאן עוד כל מיני עלויות שהן בכלל מעבר לכל פרופורציה. אני רץ בין החקלאים ונפגש אתם. החקלאים לא עומדים בעומס הזה ובעלויות האלה. לא מעט חקלאים כבר הגיעו למסקנה שהם לא מסוגלים להעסיק.

רק הפלשתינאים עובדים.

גם הנימוקים ל-500 שקלים האלה, הם נימוקים שהם בכלל לא הגיוניים. קודם כל, אם אני צריך לשלם לתאילנדי עבור כל מיני תנאים סוציאליים, למה הממשלה קופאית לעניין הזה?

ולכן אתה אומר שצריך לבטל את ה-500 שקלים.

ודאי.

זה ברור.


יש כאן את ארגון מגדלי הפרחים וצמחי הנוי. רשומים רפי אוחנה, דוד ברבי ואילן שוורצברג. כולכם רוצים לדבר? בסדר.

בעניין קליטת עובדים, אנחנו נמצאים במחסור גדול בעובדים ואנחנו נשמח לקבל כל עובד. אנחנו פעלנו רבות לקליטת ישראלים כולל פתיחת קורס ש-12 שנים עבדנו עליו והוא יצא לפועל לפני חצי שנה במכללת ספיר כדי להכשיר ישראלים לעבודה בחקלאות.


אני רוצה להדגיש בפני החברים מה אנחנו משלמים ובאיזה נטל אנחנו נושאים. אנחנו משלמים אגרה למשרד הפנים, למשרד התעשייה, בעבור היתר, סכום של 1,820 שקלים לשנה. אנחנו היום גם נדרשים לשלם 10 אחוזים מס מעסיקים שזה בשווי של 500 שקלים, 450 שקלים לחודש. עכשיו המס החדש, הפיקדון החדש של ה-500 שקלים, מביא אותנו לעלות של 1,900 שקלים, אם אני אקח גם את עלות המגורים שהיא בשווי של 750 שקלים.

ולכן עמדתך?

אני מסביר אותה, אבל תן לי לנמק אותה. גם בעניין הזה, כאשר אנחנו לוקחים את כל העלות של העובד הזר, העובד הזר עולה לנו 5,750 שקלים לחודש. זה סכום כבד לנו, אנחנו לא יכולים לשאת בו ומשקים נסגרים.


בוא נלך לתפיסה של הממשלה. הממשלה החליטה על מסים ואגרות על מעסיקי עובדים זרים מתוך ראייה שלא יהיה כדאי להעסיק אותם ובכך ליצור מקומות עבודה למובטלים. הממשלה הגיעה למסקנה עם הסכם שהיא חתמה עם התאחדות חקלאי ישראל שלא מקובל עלינו, היא חתמה על כך שיישארו בסוף שנת 2015, 18,900 עובדים. זאת אומרת, הממשלה הגיעה למודעות. אם היא הגיעה למודעות שלא ניתן בלי עובדים זרים, הרי ההגיון אומר שיש לבטל את המס.


אתן לך דוגמה שנייה. המהגרים הלא חוקיים, הסודנים שמגיעים, עליהם לא צריכים לשלם אם אתה מעסיק אותם. יש להם רשיון עבודה ולא משלמים עליהם מס. הם בדיוק כמו הישראלים.


אני מבין שאתה לא רוצה שאני ארחיב את הדיבור.

אני הבנתי במשפט הראשון. אתה נגד המס הזה.

אבל חשוב גם לדעת למה. אני לא סתם אומר. אני אומר אדוני היושב ראש שיש אמנה שממשלת ישראל חתומה עליה מול ממשלת תאילנד. האמנה היא למניעת כפל מס. אנחנו באים ואומרים מה המטרה של האמנה, לא להפלות את העובד הזר בהשוואה לעובד הישראלי. כל מה שחל על ישראלי, אנחנו מוכנים, אבל זה לא נראה לנו הגיוני שהממשלה תטיל עלינו סכום של 500 שקלים, היא לוקחת מזה 15 אחוזים מס, היא לוקחת מזה דמי ניהול, היא תחלק את הכסף היכן שהיא תרצה. זה לא הגיוני. לעומת זאת, בסיעוד, אם אנחנו משווים את עצמנו לסיעוד, גם הוא עובד זר ולמה לא מגיע לו אותו הדבר? אני לא חושב שמגיע לו אותו הדבר, אבל אני חושב שיש להוריד את הנטל הזה מעלינו כי הוא כבד לנו מאוד.

רפי אוחנה. אתה חולק על אברהם דניאל?

לא. משפט אחד להבהרה. אני גר במושב אביאל. אנחנו קבוצה של מושבים שגרים בסמיכות לחמישה-שישה כפרים ערביים די גדולים ואנחנו לא מצליחים להביא מהכפרים האלה עובדים, לא יותר משני אחוזים עובדים או עובדות ערבים.

הבנתי. אבל אם אני אסדר לכם שיבואו?

נקבל אותם בברכה.

דוד ברבי. אתה חולק על הדברים שנאמרו?

לא. אני מוסיף ואומר שלשלם בערך 40 אחוזים יותר משכר מינימום, זה מצב של הענשה ואת העונש הזה הגיע הזמן להפסיק אחרי הרבה שנים.


אם הסכימה ממשלת ישראל את הצורך לבטל את ההענשה, כי היא הסכימה על 18 אלף עובדים, אנחנו צריכים 50 אלף.

תחפשו.

אם הייתי יכול לענות, הייתי אומר שהם מגיעים וזה בלי תשתית העובדים התאילנדים, המינימום שקבעה הממשלה, אין מקום להעסיק אף אחד.

הממשלה קבעה 18 אלף ועליהם מטילים מס, כדי להכניס מסים עקיפים למשרד האוצר.

ידוע גם – ואלה מספרים מדויקים – שעל כל עובד תאילנדי, בהיקף מועסקים ארבעה או חמישה ולא צריך לשכוח את זה למרות שכל הזמן שוכחים את זה.

אילן שוורצברג. אתה בעד ה-500 שקלים?

אני נגד.

כולנו כבר השתכנענו.

אני חקלאי. אני מעסיק לא מעט עובדים, גם ישראלים וגם תאילנדים, וממוצע גיל העובדים הישראלים שלי הוא מעל גיל 60 כי אי אפשר להשיג עובדים אחרים לחקלאות בארץ ממגזר כלשהו. יש לי חברים במגזר הערבי שהם חקלאים והם בעצמם מעסיקים תאילנדים כי הם לא מצליחים להשיג עובדים ישראלים.

עורך דין סער פאוקר, אתה בעד ה-500 שקלים?

זה לא עניין של בעד או נגד. אני רוצה להבהיר נקודה שלא עלתה כאן. אני נגד זה שיוסיפו תשלומים לחקלאים.

אמרו לי על עורכי הדין שכאשר אתה שואל אותם שאלה ורוצה לקבל תשובה של כן או לא, הם מתחילים לומר שהם רוצים להסביר. לפני שאתה מסביר, תאמר לי כן או לא. אתה בעד ה-500 שקלים או נגד?

אני נגד תוספת תשלומים על החקלאים.

אז אתה נגד.

למען ההגינות – וזה חשוב להזכיר, כי האוצר לא נמצא כאן.

למה האוצר לא נמצא כאן?

היא לא הרגישה טוב.

ואין לה מחליף?

תכף תראי שאין בה צורך בדיון הזה.

כבוד היושב ראש, למען ההגינות חשוב לי לומר שדה-500 שקלים הם חלק מהסכם שנחתם על ידי התאחדות חקלאי ישראל שאני לא מייצג אותה אבל היא חתמה על הסכם והיא לא מתייחסת לזה. ב-12 במאי נחתם הסכם שה-500 שקלים הם חלק ממנו. קודם כל, מבחינת עובדות, אלה העובדות. ההסכם הזה לשיטתנו לא מקוים על ידי הממשלה או מקוים באופן חלקי וחסר, בין היתר בכך שבהסכם היה סעיף ספציפי ומפורש שאומר פתיחת שמים מיידית, ב-12 במאי 2009, אבל עד היום השמים לא נפתחו באופן מלא.


אני רוצה לומר עוד משהו לגבי ה-500 שקלים. התכלית של ה-500 שקלים מבחינה משפטית היא גם כדי להבטיח את יציאתו של העובד הזר בזמן וגם לצורך מה שנקרא תנאים סוציאליים. אנחנו לא מתנגדים, להפך, תומכים, בכך שהעובד יהיה זכאי לתנאים סוציאליים כמו שהוא זכאי לתשלום עבור ימי העבודה, אבל לא יכול להיות שהחקלאים מצד אחד יתחייבו – והם התחייבו, למרות שזה לא מקובל על חלק גדול מהחקלאים, אבל אבו וילן חתם על ההסכם – לא יכול להיות שגם אנחנו נתחייב ל-18,900 עובדים, מספר שמהווה ירידה של שליש במספר העובדים הזרים, נתחייב ל-500 שקלים, ומה נקבל בתמורה? נקבל את זה שהעובדים לא מגיעים, מצבם הכלכלי של החקלאים הוא הרבה יותר גרוע ואנחנו למעשה מפסידים משני הכיוונים.


לכן הדרישה שלנו היא, בהמשך לשאלתך, בנסיבות העניין אנחנו חושבים ש-500 שקלים לא צריך לעבור ואנחנו נגד תשלום הסכום הזה.

המעביד גם מפריש לפיצויים.

אנחנו מוכנים להקריא מה אומר החוק הישראלי.

לא. הבנו. היית ברור.

אנחנו לא נגד תנאים סוציאליים.


לגבי מען. לי יש ניסיון אישי חיובי עם מען, אבל הם לא נמצאים בכל הארץ. נעשה ניסיון. אנחנו יזמנו. אני בתפקיד הקודם שלי הייתי היועץ המשפטי של כל חקלאי הפריפריה ויזמנו פנייה ל-מען, עשינו אתם לא ישיבה אחת ולא שתיים, הבאנו אותם למשרד התעשייה ומה לעשות, זה לא הסתייע ולא בגללנו. זה לא הסתייע בגלל נסיבות אובייקטיביות ואם אתה רוצה, אנחנו נעביר אליך את החומר.

תכף נטפל בעניין הזה.


ירון סלומון מתנועת האיחוד החקלאי. אתה בעד ה-500 שקלים?

קודם כל, אני בעד לשלם כחוק. במדינת ישראל יש חוק. הנגזרת של התנאים הסוציאליים וכולי, זה מגובה המשכורת. אם עושים את החישוב נכון, זה הרבה פחות מ-500 שקלים. ואם כן, לשם מה זה בא? יש חוק כזה או חוק אחר?


בכל מקרה, אני מסכים לעניין הזה שמדינת ישראל הסכימה בפעם הראשונה בהיסטוריה שצריכים עובדים זרים בחקלאות וסיכמו מה שנקרא על הסדר של 18,900 עובדים. שבבקשה המדינה גם תקיים את החלק השני. אנחנו מוכנים לשלם כחוק ולכן אני נגד העניין הזה של הטלת ה-500 שקלים.

מאיר שפיגלר, בבקשה.

מאיר שפיגלר לא אחראי לאגרות, לקנסות ולהכבדת היד הפיננסית על החקלאים. שיירשם בפרוטוקול שהוא איש יקר.

אני אומר כמה דברים. בהתייחס לדברים שנאמרו כאן, אני אחלק את דבריי לשניים. קודם כל, לגבי הסיפור של ה-26 אלף, ה-18,900 אמורים להיות בשנת 2015. אנחנו מדברים כעת על 2010, על 26 אלף, כך שלפחות ככל שהדבר נוגע למוסדות המדינה – לענייננו משרד הפנים – ההסכם ממומש הלכה למעשה, למעט נסיבות אובייקטיביות שהנוכחים כאן, וגם אלה שאינם נוכחים כאן, יודעים אותן טוב מאוד, והן לא תלויות אפילו כל כך בנו אלא תלויים דווקא בנכר, כלומר, במסגרות שפעילות בנושא של העובדים הזרים בתאילנד. לכן חלק מהתהליך של הבאת עובדים זרים מתאילנד לכאן, הוא כרגע נמצא בקשיים מסוימים. אנחנו מקווים לסיים את ההתמודדות עם הסוגיה הזאת בקרוב. ככלל, מבחינת משרד הפנים, אין מניעה, כמובן על בסיס השלמת התהליך של קבלת אישור להביא עובדים זרים מתאילנד, לממש את כל המכסה של ה-26 אלף עובדים. לראיה, עד לאחרונה, בחודש וחצי האחרונים, נכנסו כ-998 עובדים זרים בחקלאות מתאילנד. יש עוד כ-460 או 470 שנמצאים בקנה שקיבלו אשרות כניסה, אלא שחלק מאשרות הכניסה הן של אותן חברות שלא נותנות את האפשרות בתאילנד לספק להן את העובדים ולהביא אותם לארץ. ראוי שתדעו את הנתון העובדתי הזה.


באמת יש מאבק והמאבק הזה הגיע לכדי ישיבות רבות משתתפים, כמעט משישה משרדים ממשלתיים, כולל משרד המשפטים, משטרת ישראל וכולי, במשרד הפנים. אנחנו מנסים לעשות את הכל כדי להסיר את העננה הזאת מעל כל הנושא של הבאת עובדים זרים בחקלאות מתאילנד או ממדינות אחרות לישראל ומקווים מאוד שזה יהיה בעתיד הנראה לעין.


לעניין ההיטלים והפיקדון בו מדובר, אני חושב שכדאי ללכת לאו דווקא על הפיקדון. הפיקדון הוא בעצם תחליף לתנאי פרישה ואמר את הדברים בצורה מלאה עורך דין סער פאוקר ואין לי מה להוסיף על הדברים שהוא אמר. אני הבנתי ממר דניאל שאתם דווקא באתם בעיקר להשיג על ה-10 אחוזים היטל העסקה ולא על ה-500 שקלים פיקדון.

על הכל. אנחנו מדברים על הכל.

כידוע לכולם כאן זה דבר שנקבע בחוק ההסדרים. כמו שקיבלו החלטה, אפשר גם לשנות אותה. כמובן אני לא הגורם הרלוונטי לעניין זה. אני בוודאי אמור לעשות הלכה למעשה את מה שקובעת ממשלת מדינת ישראל וזו החלטת ממשלה.

זה ברור.

לכן בהקשר הזה אני לא קובע. זו החלטת ממשלה. זה על בסיס החלטת ממשלה שאחר כך הגיעה וקיבלה את אישור הכנסת.

במקרה הזה זה חוק.

לכן כמובן שבהקשר הזה, אני אמור לבצע הלכה למעשה את מה שקובעים הגורמים המוסמכים.


יש בכל זאת תוחלת לסיפור של ה-500 שקלים או ה-400 שקלים או ה-700 שקלים. התוחלת היא כפולה.

תגיד 150 מיליון שקלים. קל לכם לומר 500 שקלים, אבל מה זה 500 שקלים? תגיד 150 מיליון שקלים שהחקלאים המסכנים צריכים לשלם. תחשבו על זה שוב. אני משלם את השיק.

נכון, אבל עובדתית זה 500 שקלים.

עזוב את מאיר שפיגלר. הוא צריך לומר את הדברים המקצועיים ואנחנו נחליט מה אנחנו עושים.


אני רוצה לדעת מה התפקיד שלך. זאת אומרת, אתה מופקד על העניין של העובדים הזרים וכולי. אם למשל אני אביא לך רשימות מ-מען, הנשים הערביות שרוצות לעבוד בחקלאות, אתה תוכל לקחת את הרשימות האלה ולהעביר אותן לחקלאים ולראות אולי אפשר לספק להן עבודה?

הרשימות נמצאות אצל החקלאים. לשם כך אנחנו לא צריכים את מאיר. אנחנו עובדים ישר מול מען.

מי זה אנחנו?

אנחנו החקלאים.

אני הבנתי שאתה בליכוד. איך נהיית חקלאי פתאום?

יש חקלאים גם בליכוד ואני לא בליכוד.

מה אתה כחקלאי עושה עם הרשימות האלה?

הרב גפני, תברך שלא הייתי היום.

לא עשית כלום עם הרשימות.

נברר לגבי הרשימות.

זה לא רלוונטי.

זה כן רלוונטי. אני לא מבינה למה את אומרת שזה לא רלוונטי.

חברת הכנסת זועבי, את רוצה להתייחס אלי? אני הולך לטפל בבעיה הזאת שהעלית שהיא לא קשורה כל כך לנושא הדיון אלא היא קשורה בעקיפין. אני הולך לטפל בזה. אני לא משאיר את זה בצד. שאלתי את מאיר שפיגלר, היות שאני חבר שלו ואני יודע שהוא איש מוכשר ורציני, אני רוצה לברר אתו כמה דברים.


מאיר, אני רוצה לדעת במסגרת התפקיד שלך. העלו כאן החקלאים והעלתה כאן חברת הכנסת מירי רגב, אבל בעיקר עכשיו החקלאים, את הנושא של 500 שקלים. אתה יכול להסביר את ה-500 שקלים, בסדר. מצב החקלאות הוא בכי רע. יש מציאות מאוד מאוד קשה. השאלה אם במסגרת המכלול, האם זה שייך לתפקיד שלך? במסגרת המכלול שהחקלאים צריכים לשלם, האם ניתן להקל עליהם? הרי המדינה מסכימה שצריך להביא עובדים זרים, ואני באמת, כמו מירי רגב, אחרי שהיא אומרת, אין אחריה ולא כלום, גם אני מסכים עם המדיניות של שר הפנים לגבי עובדים זרים. אם מירי רגב אמרה, אני חייב לקבל את זה, אפילו אם הייתי חושב לכתחילה אחרת. אני מסכים עם המדיניות הזאת, אבל אתה לא סבור שהעומס שמטילים בעניין הזה על החקלאים הוא כבד מנשוא?

אני אשיב לך מהסוף. קודם כל, זה קשור ליחידת הסמך לעובדים זרים. מדובר בתנאים להבאת עובדים זרים והעסקתם בארץ וזה חלק בלתי נפרד מהמכלול הזה. לגבי סבור או לא סבור, כפי שאתה יודע, כמי שמכיר אותי זמן רב, יש גורמים שצריכים לתת את התשובה לעניין זה כי מדובר במדיניות ולא מדובר במעשה מקצועי בלבד. לכן זה גם היה בוועדת הכספים של הכנסת שאתה למיטב זיכרוני אז עמדת בראש הוועדה ואתה גם העברת בין היתר את הדיונים ואחר כך את החקיקה בנושא.

צמצמנו.

לא, זה צומצם עוד לפני כן.

לא, בחוק ההתייעלות.

ההיטל ירד, נכון. ההיטל ירד מ-15 ל-10 אחוזים. לא הוסיפו להיטל, אם אני לא טועה.

רצו להעלות אבל לא העלו. אף אחד לא הוריד כלום.

לא הבנתי. הגיע לכאן חוק התייעלות.

רצו לייקר ולא נתנו.

זה ירד עוד קודם, בהסכם.

הם רצו 15 אחוזים ונשארו 10 אחוזים.

נכון. זה לא הגיע לכאן. זה ירד בהסכם.

מה שאומר חבר הכנסת חרמש הוא שאנחנו מיותרים כאן. זאת אומרת, אם לא היינו עושים שום דבר, היה הסכם וגמרנו. זאת אומרת, היה נשאר כך כמו שסוכם והכל בסדר, ואנחנו בעצם לא עשינו כלום.

פחות או יותר.

מאיר שפיגלר, תמשיך. אני חולק על חבר הכנסת שי חרמש.

בעניין הזה.

אתה טועה בעניין הזה. היו דיונים אצלי בחדר גם על הנושא של החקלאים, גם על הנושא של הבנייה וגם על הנושא של הסיעוד היו דיונים וזה ירד אצלי בחדר.

על הקנסות.

על הקנסות. מה זה משנה? בניגוד לך, אני לא מרגיש מיותר. בעניין הזה.

צריך לציין שלעניין תאגידי בניין כן העלו ל-15 אחוזים ולגבי החקלאות לא העלו בכלל. זה בדיוק מה שהיה אז.

בבניין הם מגלגלים את זה למחיר הדירות, אנחנו לא יכולים לגלגל את זה.

הדיאלוג הסתיים. עכשיו דבר לגופו של עניין.

אני אומר שוב, יש את המקומות בהם אמורים לדון בכל דבר. ההחלטות לעניין זה נקבעות בעצה אחת.

אם אתה היית מקבל החלטות, איזה החלטה היית מקבל?

אתה יודע שאתה גורר אותי.

לא, אני רוצה את דעתך המקצועית.

דעתי המקצועית היא שכל מה שנוגע להחלטות הממשלה, אנחנו מממשים הלכה למעשה.

תודה. משרד החקלאות.

אני מבקש לדבר רק על דבר אחד, בעקבות הדיון שהתקיים הבוקר בנושא של חוק ההסדרים. מונתה ועדה בראשות פרופסור אפשטיין והיא הגיעה למסקנה שעד 2014 צריכים לרדת ל-3,000 עובדים רק לערבה ולרמת נגב.

במקום כמה?

27,500.

27,500. היו כל מיני דיונים. להוריד 90 אחוזים.

דרך אגב, אין לנו בעיה עם זה. שיחליטו לסגור את החקלאות, אין לנו בעיה.

אבל מדובר על זה שיהיו 18 אלף.

לא, זה ההסכם.

18,900.

ברשותך, אני מתנצל על ההתפרצות, פרופסור אפשטיין לכל אורך הדרך מנסה להוביל פיילוט של עובדים עונתיים. זאת אומרת, להביא לחקלאות והחקלאות היא לא כל השנה, לפחות אליבא למחקר שהוא עשה, להביא עובדים עונתיים בסדר גודל של 10 עד 9-11 חודשים, קבוצה של עובדים, להביא אותם, לסיים את העסקה שלהם, להחזיר אותם ולהביא בשנה לאחר מכן מכסה כזאת של עובדים זרים, במקום להביא עובדים זרים במתכונת הנהוגה היום, קרי, הם מגיעים, מתחדשת להם אשרת השהייה אחת לשנה עד חמש שנים. זה בערך הרעיון בו מדובר למיטב ידיעתי אבל יכול להיות שאני לא יודע.

תודה רבה.

במשרד החקלאות פעם היו חקלאים.

אחרי כל מיני דיונים וכמובן כל הנציגים אמרו שזה יהרוס את החקלאות, הדברים השתתקו. אחר כך, לקראת חוק ההסדרים, ובגלל הדיון הבוקר אני מעלה את העניין הזה, הופיע קבור בתוך הספר הגדול העניין הזה של 3,000 עובדים עד 2014. בגלל האקדח שהופנה לרקה של כולם, כל המשרדים, כולל החקלאים, גרם לזה שיחתמו על הסכם לפיו ירדו ל-18,900 עובדים עד שנת 2015, שזה באמת יהרוס את החקלאות.

חבר הכנסת שי חרמש, מה אתה מציע?

אני רוצה לומר דבר מאוד פשוט ואם מירי רגב תוביל אותו, אני אצטרף אליה. יש כאן שני נושאים. נושא אחד הוא מספר העובדים הזרים והנושא הזה הוכרע. החקלאים נאנסו לחתום על הסכם רע בחודש מאי וכתוצאה ממנו יש גרף יורד ואנחנו צריכים לעמוד ב-1 בינואר עם 26 אלף עובדים ואני אומר כאן שמאיר שפיגלר עושה כמיטב יכולתו.

אין לנו טענות אליו.

אני אומר את זה על דעת החקלאים וזה לא דבר פשוט שהחקלאים נמצאים עם הכתפיים לקיר, לומר שפקיד בכיר עושה כמיטב יכולתו. יש גם קשיים בין ממשלת ישראל לתאילנד.

מה אתה מציע?

בקטע הזה אני לא רוצה לגעת כרגע ואני גם חושב שלא צריך לגעת בו. יש קטע אחד שהוא הנטל והנטל שמורכב מארבעה דברים מביא נטל של 550 שקלים מיליון שקלים מס נוסף על החקלאים. זה המספר. אי אפשר לטפל בכל והאוצר גם לא יוותר על הכל כי האוצר מחפש כסף.

אבל מה כן?

בכנסת השבע עשרה הוגשה הצעת חוק על ידי ועל-ידי אורית נוקד שבאה לבטל את ה-10 אחוזים. היא באה לבטל את ה-10 אחוזים היטל באמירה פשוטה, שאם המדינה קצבה ממילא קווטה לחקלאות, אז אין כאן מקום שבו אם ייקרו, יעסיקו פחות כי צריך יותר. כל הזמן צריך יותר. צריך 44 אלף ולא 50 אלף, יש 26 אלף, המספר ירד ל-18,900 עובדים. כלומר, ממילא יש מחסור. אין חשש שאם יעקרו את העובדים, יגיעו עובדים מהארץ. אי אפשר להביא עובדים מהארץ.


באנו ואמרנו באותו רגע שחתמנו הסכם אתכם והתקפלנו וירדנו בכמויות, אין טעם להטיל קנסות. זה קנס שהרציונל שלו בעבר היה לגרום לייקור העובדים הזרים כדי להעסיק עובדים ישראלים אבל זה לא המצב כרגע.


אם אליבא לדעתכם זה הפך למס הבצורת, קרי, מקור כספי לאוצר, אני אומר לכם שתרדו מהכתפיים. מה-550 מיליון שקלים שמשלמים, תורידו את ה-150 מיליון שקלים. יש פה הצעת חוק מסודרת חברת הכנסת רגב, קחי אותה אליך, תובילי אותה, אני חותם אחריך. הוועדה, כמו שהיא ידעה לעצור את מס הבצורת לחמישה חודשים בחתימת ועדה, יבואו כל חברי הוועדה ויחתמו על ההצעה הזאת.

אפשר לראות את הצעת החוק?

כן.

זה בנוסף ל-500 שקלים.

קחו את הצעת החוק, תחתימו את כל חברי הוועדה, נוריד 150 מיליון שקלים. תאמינו לי שינשמו לרווחה, ישלמו את ה-500 שקלים לחודש וילכו שמחים הביתה.

מעולה. יש שתי אופציות, כאשר הראשונה לקחת את החוק הזה ולאמץ אותו ולהוביל אותו, כאשר יושב ראש הוועדה מוביל אותו כמו שהוא יודע להוביל חוקים, והוא יודע לעשות את זה.

זה ערוך ומוכן. רק לחתום ולהגיש.

האופציה השנייה היא לבטל את ה-500 שקלים ושהם יפרישו על פי החוק הישראלי לפיצויים כמו כל אחד. גם אני מפרישה לפיצויים לכל עובד שאני מעסיקה, ואותו הדבר הם יפרישו לעובד זר. אי אפשר להטיל עליהם עוד ועוד ועוד. בעניין הזה אתה יכול להסכים או על זה או על זה. כאשר מטילים 10 אחוזים על הבנייה, הם מגלגלים את זה על מחירי הדירות, אבל כאן נגלגל את זה על העגבניות.

כבר היינו בסרט הזה.

הלוואי שתגלגלי את זה על העגבניות.

אני רוצה לומר מילה לגבי הסיבות האובייקטיביות. באמת מאיר שפיגלר עושה מלחמה שערה בנושא זכויות העובדים שמגיעים לארץ כדי שלא יעשקו אותם, ועל כך אני מוריד את הכובע. הוא הראשון שבא ועושה את הדבר הזה.


כתוצאה מהמאבק הזה חסרים היום למעלה מ-3,000 עובדים מתוך ה-23 אלף שהיו צריכים להיות ב-1 בינואר. לגבי חלק מה-3,000 ניתנו אשרות להגיע, אבל לגבי 2,000 מהם עדיין לא ניתנו להם אשרות. הנזקים הם אדירים. יש היום שמאים שמסתובבים בשדות הערבה. אני לא רוצה לבוא מנקודת מסכנות. המחירים טובים, היבולים טובים, אבל אין מי שיוריד את היבולים. הבאנו בתי ספר.

אתה נגד ה-500 שקלים.

אני לא בא לדבר עכשיו על ה-500 שקלים. ברור שאני נגד.

אתה רוצה עכשיו לעשות פרסומת לערבה?

לא מגיע להם?

אין שום סיבה בעולם לייקר את העובד הזר כאשר עוד אין אלטרנטיבה. למה מייקרים? אין שום הגיון לא ב-500 שקלים ולא בהיטל.

מאיר שפיגלר, תעזור לי עכשיו. תגיד לי מה משלמים החקלאים. תגיד לי את הדברים שהם משלמים.

נכון להיום?

כן, נכון להיום. תגיד מה הסעיפים שהם משלמים.

הם מחויבים בשכר מינימום על פי חוק כמובן.

שכר מינימום, זה בסדר.

כן. מעבר לזה, 500 שקלים פיקדון חודשי עבור כל אחד מהעובדים. זה נקרא פיקדון חודשי עבור כל אחד מהעובדים.

לא הבנתי.

כל חודש, חוץ מאשר השכר, הם צריכים להפקיד בחשבון של המדינה בבנק הפועלים 500 שקלים עבור העסקת כל עובד. חוץ מזה הם משלמים היטל העסקה בגובה 10 אחוזים מהשכר של העובד.

מה זה היטל ההעסקה? מה עושים עם ההיטל הזה?

קופת המדינה.

למה?

קנס.

אני מניח שזאת תולדה של החלטה שהסתמכה על הרצון לייקר את העסקת העובדים הזרים.

זה רק בחקלאות?

לא. זה בכל הענפים.

10 אחוזים.

זה לא קיים בסיעוד.

10 אחוזים משלמים כולם.

למעט סיעוד שהוחרג.

מה עוד הם משלמים?

לגבי 10 אחוזים, יש סקטורים שמשלמים יותר מ-10 אחוזים כמו המסעדות האתניות, התעשייה וכולי.

את זה אני יודע.

חוץ מזה יש להם את האגרות כאשר אחת לשנה הם משלמים למשרד הפנים, אם אני לא טועה, 160 שקלים עבור אשרה.

כן, 165 שקלים.

165 שקלים עבור האגרה.

זה שנתי.

כן. הם משלמים ליחידת הסמך לעובדים זרים שאני עומד בראשה אגרת בקשה בסך 555 שקלים לשנה.

ועוד 1,100 שקלים.

עוד 1,100 למשרד הפנים.

אני אומר לך למה אני שואל אותך. אם אנחנו נתמודד עם הנושא של החקלאות, תהיה לזה השלכת רוחב. אני כל הזמן מחפש ולא מצאתי עד לרגע זה, גם אחרי ההרצאה המאלפת שלך, במה אפשר להחריג את החקלאים. אם אנחנו ניקח את החוק של חבר הכנסת שי חרמש ונוביל אותו מטעם ועדת הכספים - ואני עוד לא החלטתי אם אני בחוק כי צריך להתמודד עם בעיות. אנחנו יכולים להיות פופוליסטיים מול החקלאים, אבל בסוף להיתקל בבעיות של השלכות רוחב ואתם יודעים מה יקרה – המשמעות היא שיבוא האוצר בצדק ויאמר שאנחנו רוצים לעזור לחקלאים, אבל אנחנו מיד יוצרים השלכת רוחב. תגיד לי מה מיוחד בחקלאים. הכסף שהם משלמים? רק הם.

קודם כל, עובדתית זה לא מצב שהוא אחיד לגבי כל מי שמעסיק עובדים זרים. כבר עכשיו יש שינויים בין סקטור אחד לסקטור אחר. זה מתחיל בתאגידי בניין ומסתיים בסיעוד. זאת אומרת, גם כרגע אין מצב של החלטה אחידה על כל הסקטורים. אני מניח שלכל סקטור יש את הדברים שמאפיינים אותו ומחריגים אותו ביחס לסקטורים אחרים מבחינת צרכים ומבחינת בעיות אובייקטיביות שאתן הוא מתמודד. אני מניח שהם יעשו את זה טוב ממני והם יעלו על הכתב את הדברים שהם רלוונטיים עבורם ביחס לסקטורים אחרים.

הרב גפני, אני אקל עליך בעניין. השלכות הרוחב הן מזעריות.

אנחנו נותנים דיור חינם וחשמל לבד. זה המון כסף. זה 15 אלף שקלים לחודש לעשרה עובדים.

אבל יכולים לנכות על פי התקנות עד 25 אחוזים מגובה השכר.

120 שקלים ליחידת דיור. הבת שלי שלומדת בירושלים משלמת 1,500 שקלים לחדר ואני מחייב אותו ב-120 שקלים.

אני יודע. הרב גפני, אני יודע שאתה עושה יותר מאשר שני דברים בעת ובעונה אחת, אז אתה תשמע גם אותי. אצל החקלאים יש משהו שהוא שונה.

רק רגע. חבר הכנסת חרמש, פרק י' זה רק החקלאות?

זאת החקלאות. כן.

אצל החקלאים יש טיעון שחוזר על עצמו כל הזמן והיו גם דיונים בנושא הזה בזמנו במשרד התעשייה, וצריך לציין את זה. הם טוענים שאצלם העובדים, לא עובד אחד אלא עובדים, לנים אצלם וצורכים את החיים השוטפים שלהם בתוך המסגרות בהן הם נמצאים, מה עוד שהם בדרך כלל מבודדים, כל אחד עם המשק שלו, במקום שלו, ואין להם את האפשרות ליהנות, במירכאות או לא במירכאות, מאיזושהי מסגרת חברתית שיש נגיד לאלה שנמצאים בסיעוד. הם מוגבלים בגובה הסכום שהם יכולים לקזז בעבור השירותים שהם נותנים לעובדים הזרים, אם זה מבחינת מדור, אם זה מבחינת הסעדה, אם זה מבחינת יתר השירותים שנותנים להם במקומות בהם הם נמצאים.


הם ביקשו בזמנו להגדיל את גובה הקיזוז שהם יכולים לקזז מהשכר של העובד הזר בגין השירותים שהם, רוצים או לא רוצים, מחויבים לתת. למשל, אחת הטענות שחזרה על עצמה בבקעה, שם יש חום אימים, בדרך כלל בקיץ, ויש שם צריכת חשמל אדירה של הפעלת המזגנים לטובת המגורים הנאותים לאותם עובדים זרים. הם מאוד מוגבלים בתקנות בגובה הסכום.

גם בערבה זה כך.

זאת סוגיה שהם העלו אותה, שהיא מאוד אופיינית לחקלאים והיא לא כל כך רלוונטית לסקטורים אחרים.

אני רוצה להסביר את זה בצורה יותר קלה.

אני לא מוצא פתרון לעניין.

אני אומר לך איפה הפתרון. הפתרון הוא מאוד פשוט. מכלל העובדים הזרים החוקיים במדינת ישראל, הסקטור הכבד ביותר הוא הסיעודי והוא מוחרג. הסקטור השני בגודלו, הוא החקלאות. נשארים לך דברים מזעריים. כל הבניין הוא 3,200 או פחות. כמה הם?

7,200 היום ויורד ל-5,000.

זאת אומרת, אתה מתעסק כרגע ב-26 אלף עובדים בחקלאות, ב-700 או 900 של האתני, וסך הכל, בכמה?

ב-7,275 שיהיו 5,000 ביולי השנה.

סך הכל כבר לא נשארו הרבה. אם הורדת את הסיעודי, הרבה לא נשאר. אם זאת השלכת רוחב, היא לא דרמטית. האוצר צריך להתרגל לוותר על 130 מיליון שקלים בחקלאות. מה שהוא מקבל באחרים, זה כסף קטן וזה כבר שולי.

הבנתי. אתם לא הנחתם את הצעת החוק הזאת בכנסת הזאת.

לא.

למה?

כי האוצר הולך נגדה. אף פעם אני לא מגיש הצעת חוק נגד הממשלה ואני לא צוחק. אני לא הולך להתאבד עם חוקים. כשאני מביא חוק, אני מביא אותו בתיאום עם הממשלה.

חברת הכנסת חנין זועבי, אני מבקש, אם את יכולה להעביר את הרשימות למאיר שפיגלר. תתעלמי מזה שיאמרו לך שיש את הרשימות. תעבירי את הרשימות למאיר שפיגלר. אני רוצה לדעת ממנו האם יש אפשרות או שכמו שטוענים החקלאים, אין אפשרות. נמצה את ההליך הזה ונראה אם הוא אפשרי. אם זה לא אפשרי, נדע גם למה. תעבירי למאיר שפיגלר את הרשימות. דעי לך שהוא בחור רציני.

הטוב שבחבורה.

הוא יטפל בזה באופן יסודי ויכול להיות באמת שזה לא פתרון, ואז העלית את העניין אבל אין לזה פתרון. אם יש לזה פתרון, זה באמת יקל, אבל לפי הטענות שנשמעו כאן, או לפי הדיבורים שנשמעו כאן, זה איננו הפתרון. אתה תוכל למצות את ההליך הזה?

כן, אני אדווח לך.

לגבי הנושא עצמו. אני מבקש שנוציא מכתב - בעקבות הדיון שהתקיים כאן ביוזמתה של חברת הכנסת מירי רגב – לשר האוצר. אני לא רואה מישהו אחר אליו אני יכול להוציא את המכתב. נאמר לו שהתקיים דיון בעניין הזה והועלתה מצוקת החקלאות בישראל ומצוקת החקלאים עם פירוט של התשלומים שהם צריכים לשלם. חברת הכנסת מירי רגב העלתה את העניין הזה.

אני מבקשת לקבל עותק של המכתב.

אני מציע שתביאו הצעה קונסטרוקטיבית. אני מציע לקחת את המכלול. אני אשלח מכתב לשר האוצר ואני אומר לו את הדברים האלה ואני אקבל תשובה שלילית אלא אם כן אנחנו מחליטים ללכת למלחמה ואם מלחמה, מלחמה, ואז אנחנו יכולים להשיג. אנחנו עוד לא בשלב הזה.


אני מציע שתתייעצי עם שי חרמש.

את הצעת החוק הזאת אתה לא אוהב.

אני פוחד שאנחנו נקבל מיד תשובה שלילית ויאמרו השלכת רוחב. את יודעת מה יהיה. אחרי הדיונים שהיו כאן בחוק ההתייעלות הכלכלית, צריך להעלות את מצוקת החקלאים.

הם יודעים את זה.

אז יהיה קל גם לנו אחרי כן ללכת למלחמה. זאת אומרת, אם לא פותרים את הבעיה שהאוצר יאמר איפה הוא פותר את הבעיה. אנחנו לא יכולים להמשיך עם העניין הזה בצורה הזאת. להגיש תוכנית קונסטרוקטיבית שאני אעביר אותה מטעם הוועדה לאוצר. ראית, גם שי חרמש עצמו, והוא באופוזיציה, לא מניח את הצעת החוק בגלל שהאוצר מתנגד לה. אנחנו לא בשלב הזה של המלחמה. אנחנו לא הצלחנו עוד ליצור דעת קהל כפי שנדרש.


תכיני את התוכנית הזאת. חבר הכנסת חרמש, אתה תעזור לה.

אין בעיה.

אני אעביר את זה. אני אראה, אולי אני אשב אתם ואז נשתדל להעלות את הנושא באופן כזה שאנחנו נוכל גם לקדם את הנושא.

תוך שבוע תקבל הצעה.

בסדר. שוב, את מבינה את הבעייתיות. סתם בשביל לשלוח מכתב ולקבל תשובה שלילית, זה לא יועיל. יש מקרים בהם מכתב יש בו באמת תועלת, אבל כאן אנחנו באים ואנחנו אומרים שאנחנו רוצים לסייע לחקלאים. סך התשלומים עליהם הוא כזה גבוה, שהוא בעצם ימוטט את החקלאות וזאת כבר ציונות.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:55