PAGE
2
ועדת הכלכלה

13.1.10


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 158

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ז טבת התש"ע (13 בינואר 2010), שעה 18:00

הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 32)(הארכה בתנאים של זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי והסדר חובות), התש"ע-2009

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

זבולון אורלב

כרמל שאמה

נחמן שי

יוליה שמאלוב-ברקוביץ

עדן בר-טל, מנכ"ל משרד התקשורת

נגה רובנשטיין, יועמ"ש, משרד התקשורת

ליאת גלזר, מנהלת מחלקה בכירה, משרד התקשורת

שמעון בן-דוד, יועץ שר התקשורת

דיאנה מגנאג'י, רמ"ט השר, משרד התקשורת

יחיאל שבי, דובר, משרד התקשורת

קובי שמש, יועץ השר, משרד התקשורת

עו"ד אסי מסינג, לשכה המשפטית, משרד האוצר

אורן משה, רפרנט תקשורת באגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד אסי קליין, לשכה משפטית, משרד האוצר

דנה נויפלד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רועי רוזנברג, כלכלן, רשות ההגבלים העסקיים

מנשה סמירה, מנכ"ל, מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

נורית דאבוש, יו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

עו"ד דורון אבני, היועץ המשפטי, מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

לי גת, דוברת, מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

אילת מצגר, סמנכ"ל טלוויזיה, מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

ניר שויקי, סמנכ"ל כספים וכלכלה, מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

נעה אלפנט-לפלר, עוזרת בכירה למנכ"ל, מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

ניצן חן, יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין

דורלי אלמגור, מנהלת המינהלת, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין

יוסי ורשבסקי, מנכ"ל, ישראל 10

עו"ד יורם בונן, ייעוץ משפטי, ישראל 10

עו"ד דבורה קמחי, יועצת משפטית, ישראל 10

עו"ד דרור שטרום, ייעוץ משפטי, ישראל 10

אבי צבי, מנכ"ל חברת רשת

עו"ד אילאיל לבנת, היועצת המשפטית, חברת רשת

שאול מגנזי, משנה למנכ"ל, חברת רשת

אבי ניר, מנכ"ל חברת קשת

ורד אשכנזי, היועצת המשפטית, חברת קשת

טלי גורן, סמנכ"ל רגולציה, חברת קשת

מיכל רפאלי כדורי, סמנכ"לית רגולציה, חברת יס

עו"ד נועה גבע, ייעוץ משפטי, חברת יס

עידן אור, מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה

רני בלייר, יו"ר איגוד הבמאים והתסריטאים

עדו ברלד, הנהלה, איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה

אסף כרמל, אחראי קידום היצירה המקורית, איגוד הבמאים והתסריטאים

אבירם לוי, יו"ר איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה

אסף אמיר, מפיק, איגוד מפיקי סרטים

אמיר רוזנברג, יועץ משפטי, איגוד מפיקי סרטים

חיים שריר, מפיק, איגוד מפיקי סרטים

בנימין מסיקה, במאי, מפיק ועורך, הפקות המזרח

ירמיהו קדושי, מפיק, תסריטאי ושחקן, הפקות המזרח

דן תדמור, מנכ"ל טלעד

עו"ד גיא קדם, יועמ"ש, טלעד

מיטל בשרי, מנהלת תחום טלקומוניקציה, מועצה לצרכנות

אריק בורנשטיין, כתב אתר קולנוען

קובי פריג', תנועת התעוררות, עיריית ירושלים

מירב כהן, תנועת התעוררות, עיריית ירושלים

עופר ברקוביץ, תנועת התעוררות, עיריית ירושלים

אופיר בר-זוהר, כתבת, דה-מרקר

אתי בנדלר



ניר ימין

לאה ורון

הדס צנוירט

חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 32)(הארכה בתנאים של זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי והסדר חובות), התש"ע-2009

ערב טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אנחנו ממשיכים, בדיוק כפי שהתחייבנו ליושב ראש הכנסת, להתחיל את הדיון בתום ישיבת מליאת הכנסת.
מר מסינג, אתה אמור להמשיך בהקראה, עמ' 19, ובסיומו תציג לנו, או היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה.

הקראנו עד סוף סעיף 102א. פה צריך להכניס את "סעיף טלעד".

מדובר בסעיף שכותרת השוליים שלו היא: החזר בעד השנים 2003 עד 2009.

תסביר את הסעיף, בבקשה.

סעיף 102א2, עניינו החזר הכספים שהרשות השנייה תשיב בשל עודפים כשיהיו לה, והוא מחולק לשניים: סעיף (א) מתייחס לשנים 2006 עד 2009, שמאפשר כבר עתה לחלק עודפים, אשר קיימים ברשות השנייה, וניתן כבר לחלטם, כלומר עודפים שקיימים כבר בספרים של הרשות השנייה, ולפי מצבת הכספים שהם גבו בעבר. הוא מסמיך את שר התקשורת ושר האוצר לקבוע את המועדים ואת חלוקת הסכומים בין בעלי הזיכיון השונים.


סעיף (ב) מתייחס לאפשרות לקבוע החזר דומה לגבי השנים 2003 עד 2006, כשזה ייעשה לפי הסכומים העודפים שיהיו בפועל ברשות השנייה, לאחר שיושלמו להיות מוחזרים כל הסדרי החובות הקיימים לפי חוק זה. הצפי, לפי מה שכתוב כרגע בחוק, זה שהסדרי החובות אמורים להיות משולמים עד 31 בדצמבר 2011, כלומר לאחר תאריך זה כבר אפשר יהיה להחזיר את סכומי העודפים, לפי חלוקה לבעלי הזיכיונות.

סעיף (ג) מחדד את זה, שהעברת סכומים תיעשה קודם כל בדרך של קיזוז חובות של בעל זיכיון, ואם אין חובות, אז משולמים הסכומים במישרין לאותו בעל זיכיון.

זה הסעיף שמתייחס לטלעד?

זה סעיף כללי.

זה סעיף כללי שמדבר על החזר חובות לכל מי שהיה בעל זיכיון באותן שנים.

מה שאנו מציעים, נוסח שהוא על דעת נציגי טלעד כאן, לפחות להבנתי.

זה חדש, אז אולי אפשר להדפיס את זה?

בשלב זה עוד אין לי אותו מודפס.

מה ההסדר לגבי טלעד אומר?

בסעיף (ב) לפני ה"לעניין זה ההפרש בפועל", יופיע: ויתקיים האמור בסעיף (ד).

ועכשיו אני מקריא את סעיף (ד), שאינו מופיע: סכומים כאמור בסעיף (ב) יועברו קודם למי שהיה בעל זיכיון באותה שנת כספים שבשלה מחולק הסכום, ובמועד תחילתו של חוק זה אין לו חוב בשל דמי זיכיון ותמלוגים ובסכום שלא יעלה על חלקו היחסי. לעניין זה חלקו היחסי - היחס שבין דמי הזיכיון שהיה על בעל הזיכיון לשלם בשל שנת כספים לבין סך דמי הזיכיון שהיה על בעלי הזיכיונות לשלם לפי סימן זה ערב המועד הקובע בשל אותה שנה, כשהוא מוכפל בהפרש הצפוי בשל אותה שנת כספים כהגדרתו בסעיף 102א1(א).


הסעיף הבא, סעיף (ה): נוצר הפרש בפועל, יותקנו תקנות ראשונות לפי סעיף (ב) לא יאוחר מיום – אין לי התאריך העברי – 31.3.2012, ובלבד שהמועד שייקבע בהן להחזרת סכומים בעד השנים האמורות בסעיף (ב) יהיה לא יאוחר מ-30 ימים ממועד כניסת התקנות לתוקפן.


מה שמוצע כאן, התיקון הוא כך: לגבי עודפים שיגיעו בסוף התקופה, קודם כל, הם יועברו לבעלי זיכיונות שלא היו להם חובות בשל דמי זיכיון ותמלוגים במועד תחילתו של חוק זה, היינו גם טלעד וגם בעלי זיכיונות נוספים שיבחרו לשלם את מלוא דמי הזיכיון שלהם וגם בעלי זיכיון לרדיו אזורי- -

התפלפלות.

אני חושב שההסבר שאני שמעתי בהחלט מניח את הדעת, גם של היועצת המשפטית של הוועדה. אתה עושה את זה בצורה משפטית מפולפלת, שקשה להבין אותה.

רק התחלתי, רק אמרתי מי האוכלוסייה שתקבל את הכסף.

כל אחד יקבל את החלק היחסי שמגיע לו, לפי היחס בין דמי הזיכיון שהוא משלם לבין סך דמי הזיכיון שמשולמים, כפול העודפים הצפויים כרגע שיהיו בסוף התקופה. זה התקרה.

לפני 2011 לא מחלקים.

נכון.

נגיד שישולמו רק חלק מהחובות, כפי שכאן מוזכר. זה אומר שרק טלעד תקבל את חלקה, וקשת ורשת לא יקבלו כלום?

אם הסכום שישולם יהיה עד גובה התקרה, רק בעלי הזיכיונות שאין להם חובות במועד התקנת התיקון הזה, הם יקבלו את ההחזר.

במילים אחרות, רק טלעד.

לא. יש עוד. כמובן, אנו קוראים לכל בעלי הזיכיון לשלם את החובות שלהם.

מתי תתחיל לחשב?

ב-1.1.2012. וכל זה לא יקרה עד שלא יותקנו תקנות שייחתמו על ידי שר התקשורת ושר האוצר.

נכון.

מחר ייחתמו התקנות? את זה לא יעשו עד שלא יהיה כל הכסף. אז מה המשמעות של הסעיף הזה?

התקנות, לדעתי, ייחתמו רק ב-2012, לא?

2012.

אנחנו רוצים, נדמה לי, לסייע מאלף ואחת סיבות. אמרנו את זה, בבוקר ואנו חוזרים על זה עכשיו. יחד עם זה, לא נכון לקפח את הזכיינים האחרים.

אין פה קיפוח. כרגע, אם כל בעלי הזיכיונות ישלמו את כל התשלומים- -

מנשה, תסביר את זה בבקשה.

חבר הכנסת שי, אתם ביקשתם לתת עדיפות לטלעד, להיות ראשונים. בסוף 2011, לכשיוחזר כל הסכום ויהיה כסף מעודפים, כולם יקבלו את חלקם היחסי, אבל הראשונים יהיו טלעד.

שאל מר מגנזי, מה יקרה אם בשלב מסוים יהיו רק 4 מיליון עודפים, הרי זה מצטבר עד שכולם ישלמו את מלוא הסכומים שלהם. זה המשמעות של העדיפות שקבעתם, שאת ה-4 מיליון הראשונים ילכו קודם כל לזכיינים שלא היו בעלי חוב במועד קבלת החוק, שכרגע זה טלעד, ויש עוד זכיין כזה, תחנות הרדיו האזוריות.

כמה תחזיר להם?

בשוליים. ואז הם יקבלו הראשונים, ולאחר מכן האחרים.

אבל התוכנית העסקית, אם יש כזו, אומרת שהם יקבלו?

ודאי. זה המשמעות.

הוא אומר שאם יהיה רק חלק מהכסף, רק הם יקבלו.

יש מנגנונים של חילוט כדי להשלים את הכספים שלא ישולמו. לכן אני אומר - לקראת החוק יש מנגנונים שונים כדי לרכז את כלל הכסף, ואז להחזיר. הראשונים יהיו טלעד.

זה לא סכום שחייבים לאף אחד, צריך להסביר את זה.

אי אפשר לקבוע שנותנים לטלעד עדיפות, ושכולם יקבלו. אם החלטתם שאתם רוצים לתת לטלעד עדיפות, זה המשמעות, שהם יחכו בתור – לא הרבה, אבל הם יחכו קצת, כי טלעד, בגלל שהם קטנים יותר, והסכום הוא נמוך מאוד- -

אין כאן החלטה שרירותית להעדיף זכיין אחד על פני הזכיינים האחרים. אני הבנתי בהתאם להחלטת הוועדה ובהתאם לכל המשאים ומתנים שהיו כאן, שיש סיבות מוצקות לתת עדיפות מסוימת לחברת טלעד בחלוקת העודפים.

מה הסיבות המוצדקות? אני לא מצליח להבין.

למעשה, איך שהדברים מנוסחים כרגע, אם רשת וקשת במועד תחילת החוק, קרי ב-27 בינואר, יהיו באותו מצב של טלעד, קרי ללא חובות דמי זיכיון ותמלוגים, הם יהיו גם לעניין החלוקה בסוף התקופה בדיוק באותה קדימות שלה.

השתכנענו, וביקשנו לנסח. הנוסח הוא מצוין. נצביע עליו כשנצביע על הדברים. תודה.

27.1 טלעד, מן הסתם, כבר אין להם חובות, לכן הם יהיו הראשונים לקבל. לך יהיו חובות, לכן תהיה השני לקבל או השלישי או הרביעי לקבל. זהו. אתה לא צריך לכסות את כל החובות שלך ב-27 בינואר. אל תילחץ מזה. זה יהיה מצוין אם תעשה את זה. הבנת לא נכון. אפשר להצביע, וזה בסדר.

אני רוצה להבין, מה אתה לא מבין. אנחנו רוצים שכולם יהיו מרוצים.

הוא מרוצה. הוא מרוצה מאוד, אפילו.

אם אין מחלוקות על הסעיף הזה, כפי שהוקרא – למי מחברי הכנסת יש עוד הערות על סעיף 7, הוספת סעיפים, כולל הסעיף שהוגש לכם, התיקון.

אני מזכירה שבמהלך ההקראה ההנחיה של הוועדה היתה להכניס שני שינויים נוספים בסעיף 7 – אחד בסעיף 102א בפסקה (2)(ג), יחול לגבי כלל החובות, ובסעיף (ה) מדובר בדוח שנתי מבוקר. אלה שני השינויים שעליהם דובר.

בסעיף (ב): ישלם את חובו – עד יום 27.1.2010.

בסדר. היו שינויים נוספים?

יש ההבהרה של ההגדרות.

זה שינויי נוסח. אמרנו שההגדרות שמופיעות בסעיף (א) יהפכו חלקן להגדרות כלליות בחוק.

זה מופיע בנוסח.

ב סיפא- -

הוא אמר עכשיו.

ו-ג סיפא – לפני המועד הקובע. המועד הקובע הוא ה-27. הוא צריך להודיע לפני, כדי שנדע ב-27 לאיזה נתיב הוא הולך.

בסדר.

כמה זמן לפני?

אנחנו עתידים כבר בימים הקרובים להוציא להם את ההודעות עם פירוט הסכומים.

שאלה טובה, אם כך, של חברת הכנסת. מספיק לכם שתקבלו את ההודעה הזו ב-26 בינואר בחצות?

אין לנו בעיה. אבל כדי להיות אחראיים, לפחות 48 שעות או 72 שעות.

יכול להיות שזה יהיה לפני מועד תחילת החוק.

48 שעות זה ייתן לנו זמן להיערך.

אכתוב: עד 25 בינואר.

יש לכם בעיה עם 72 שעות, כמו שיוליה מציעה? בסדר? אז 72.

24 בינואר.

זה יהיה התאריך בסיפא של (ב) ובסיפא של סעיף (ג), 24 בינואר.

ב-(ב) זה המועד הקובע. ב-(ג).

ישלם את חובו כאמור עד המועד הקובע.

אבל ההודעה היא עד 24 בינואר.

שתי שאלות – קשת ורשת הן באותו מעמד? יש עדיפות בין שתיהן?

להערכתי, הן באותו מעמד.

כל אחד לפי החובות שלו.

יכול להיות שהחובות שלהם שונים.

חבר הכנסת שי, הם יעשו גמר חשבון בדצמבר 2011, ויראו.

ההחזר יהיה יחסי.

המעמד שלהן מבחינת זכויות והחובת זהה.

לגבי הרדיו האזורי, אמרת שזה שולי. כמה זה שולי? כי אנחנו יודעים שגם הרדיו האזורי יודע לשיר במקהלה. יש לכם מושג מה מצב היחסים הכספיים עם הרדיו האזורי?

כל תחנות הרדיו האזורי – כ-2 מיליון שקל. יש שני בעלי זיכיון כרגע, שנכון לרגע זה לא גוררים חובות, והם יהיו זכאים להיות ראשונים להחזרים, לכשהשרים יתקינו את תקנות העודפים בהחזרים.

אלא אם כן יהיו נוספים שישלמו עד 27 בינואר.

כרגע זה טלעד ותחנות הרדיו. טלעד – כ-4 מיליון ותחנות הרדיו כ-2 מיליון, ביחד כל 16 תחנות הרדיו. אם עד 27 בינואר, המועד הקובע, יצטרפו נוספים שיסגרו את החובות שלהם, הם יהיו באותה קדימות. זה החוק.

אם יש, למשל, סך הכול 4 מיליון, מה אתה עושה אז?

ונגיד שנשארו רק תחנות הרדיו וטלעד, אז הם יקבלו את החלק היחסי.

אם אין מחלוקת בסעיף הזה והגענו להסכמה, מבורכת, אני מאוד מקווה שחברת טלעד והזכייניות הנוספות, כולם מברכים על הסעיף הזה ועל התוספות שלו, ואנו יכולים להצביע עליו, עם כל התוספות והשינויים שהוזכרו. מי בעד הסעיף?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 7 אושר פה אחד.


האם יש סעיף שלא הוקרא? לא.


הסעיפים הוקראו, אלא שנותרו סעיפים במחלוקת. אנחנו חוזרים עכשיו לסעיף 1. הולכים לתחילת החוק. את הסעיפים שהקראנו אבל לא הצבענו עליהם כי היו במחלוקת, עכשיו נצביע עליהם. סעיף 1, יש נוסח חדש. חבר הכנסת אורלב, אתה יחד עם חבר הכנסת פיניאן ואני העלינו את הבעייתיות של הסעיף הזה בישיבה הראשונה מתוך שש, אם איני טועה, שהיו בחוק הזה. הוגש נוסח מוסכם.

מוסכם על מי?

מוסכם על חבר הכנסת אורלב ועל הייעוץ המשפטי ועל הגורמים המקצועיים. עכשיו זה עובר להכרעת הגורמים הפוליטיים, להכרעתנו. היועצת המשפטית, בבקשה.

סעיף 3א לחוק עניינו מקום מושבה של חברת החדשות, וקובע שהיא תשב בירושלים. מה שהוצע בסעיף 1 להצעת החוק היה להתיר לחברת החדשות של הערוץ השלישי לא לשבת בירושלים, אלא אם כן היא מקיימת אולפן משני, בהתאם להנחיית הוועדה ולסיכומים, הסעיף הזה יימחק.


בסעיף 2 להצעת החוק, שעניינו תיקון 37ג לחוק העיקרי, אותו סעיף מדבר על הארכת זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי, ובהתאם למה שהוצע כאן, בסעיף (א1), בעל הזיכיון צריך להגיש עד מועד שצריכים לקבוע אותו כאן מספר תוכניות להשלמת מחויבויות, שהמועצה צריכה לאשר.

כאן מוצע להוסיף.

האם העותק הזה חולק לכל חברי הכנסת?

כן.

כאן אני מפנה אתכם לפסקה (3) החדשה המוצעת. פסקאות (1) ו-(2) דנות בתוכניות להשלמת מחויבויות בתחום תוכניות ובתחום הקולנוע. פסקה (3), כפי שהיתה, מופיעה בפניכם עם מחיקה עליה, כלומר זה ההיתר שנמחק לקיים כאן אולפן משני, ובמקום זה יבוא כאן כדלקמן: בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תוכנית הכוללת שלבי פעולה וביצוע להבטחת מושבה עד יום 31.12.2011, עם התאריך העברי, שחברת החדשות בירושלים בהתאם להוראות סעיף 3א באופן שעד לאותו מועד יקוימו הוראות הסעיף האמור, בסעיף זה התוכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים.


האישור של המועצה לא מספיק כאן. סליחה, למחוק ממה שקראתי את המילה: לאישורה.


יתוסף פסקה 5א שתאמר: ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את התוכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים לאחר שהובאו לפניה המלצות המועצה לעניין תוכנית זו, דהיינו לעניין מעברה של חברת החדשות של חברת ישראל 10 או הזכיין בערוץ השלישי לירושלים, תהיה חובה להגיש תוכנית עם שלבי פעולה וביצוע. המועצה תדון בתוכנית הזו, וועדת הכלכלה תצטרך לאשר כדי להשתכנע שאכן התוכנית היא תוכנית בת יישום, תוכנית רצינית.


המועד להגשת התוכניות האלה, לאישור כל התוכניות, יהיה מועד אחד, כפי שנאמר - הוועדה תקבע אותה בדיון האחרון שלה, ועדת הכלכלה. צריכים לקבוע את המועד שעד אליו המועצה צריכה לאשר את כלל התוכניות שיוגשו לאישורה, ועכשיו מאותו מועד יחול גם על ועדת הכלכלה של הכנסת בקשר למקום מושבה של התוכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים. כל האישורים האלה צריכים להיות, כמובן, לפני מועד תום הזיכיון של חברת ישראל 10, שאם לא כן, לא ניתן להאריך את הזיכיון החל מ-28 בינואר, דהיינו המועד האחרון לאישור התוכניות צריך, להבנתי, להיות משהו בסדר גודל של 25 בינואר. הלא כן, מר סמירה? היו צריכים להגיש כבר מזמן, תוכניות להשלמה, והבנתי שיש ישיבת מועצה ב-17 בחודש.


יש עוד סעיף. בסעיף (א4) המוצע, שהוועדה כבר דנה בו, נאמר: אין בהתחייבויות ובתנאים החלים על בעל הזיכיון בתקופת ההארכה הראשונה, לפי תיקון החוק הנוכחי, כדי לגרוע מההתחייבויות והתנאים שחלו עליו ערב תחילתו של תיקון מס' 32, לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, אלא אם כן נקבע אחרת לפי התיקון האמור.


דהיינו הרעיון הוא שאין מחילה על חובות אלא אם כן הם נמחלו במפורש ונקבעו הוראות בקשר אליהם בתיקון הזה. כדי שבכל זאת ניתן יהיה להאריך את הזיכיון מוצע כאן להוסיף, חרף ההפרה של התנאי שחברת החדשות תשב בירושלים, מוצע להוסיף כאן: לעניין זה אושרה תוכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים ובעל הזיכיון פעל לפיה, לא יראו אותו כמי שהפר את הוראות סעיף 3א עד לתום תקופת ההארכה הראשונה.

יוליה, בבקשה.

קודם כל, אני חושבת שזה סעיף מאוד בעייתי. אני מדברת על הנושא של העברת החדשות לירושלים. העברת החדשות לירושלים תגבה הרבה מאוד כסף על ברזלים, וכרגע, כשערוץ 10 מתקשה לעמוד בכל המחויבויות, אני חושבת שזה יכול להיות בזמן האמת בעיה שאנחנו נצטרך לגבש איזשהו רעיון אחר.


יש לי רעיון, במקום להעביר את חברת החדשות לכאן, לראות איך אנחנו מבקשים מערוץ 10, מהחובות של היצירה או בכלל, השקעה בתוכן, להשקיע סכום של 20 אחוז מהשקעה בתוכן לנושא ירושלים, שיהיה על המסך ירושלים, יעשו סדרות בירושלים על ידי אנשים בירושלים. אני לא מדברת על חדשות. יכול להיות שזה מצחיק, אבל אותי זה לא מצחיק. לדעתי, הבעיה של ירושלים היא בעיית תעסוקה, ואני חוששת, שאם נבקש להעביר לפה חדשות, אנחנו נשקיע בברזלים ולא בכוח אדם.

למה הכוונה ב"ברזלים"?

מצלמות, אולפנים, הברזלים, שעולים הרבה מאוד כסף. אני מציעה במקום זה לומר לערוץ 10: מהכסף שאתם צריכים להשקיע ביצירה באופן כללי בתוכן, אני מעדיפה לראות את ירושלים על המסך. דרך אגב, יכול להיות שנחשוב 10 ו-15 ו-100 אחוז. מעניין אותי שהסדרות האלה, הדרמות האלה, הדוקומנטרי ייעשו בירושלים על ידי אנשי ירושלים, ומי שיעבוד בכל היצירה הזו יהיו אנשי ירושלים, וכך, לדעתי, כבר אמנע את הבעיה שאני כבר צופה בעוד שנה, שיבואו עם התוכניות, כי זה קשה מאוד, אני יודעת מה זה להעביר לפה את החדשות, ואני לא רוצה לתקוע אותם בקטע הזה. אני מבקשת לשקול את הצעתי בכובד ראש.

היא תקפה גם לערוץ 2?

לנו יש סדרה כזאת, מעורב ירושלמי.

בגלל שאני פוחדת מהשאלה שמגנזי שאל כרגע, לכן אני כן חושבת שאנחנו צריכים לחשוב על איך אנחנו מעבירים את החדשות שנתיים אחרי בזמן רשיונות בוודאות, ולא יורדים מהסיפור הזה, כדי שאתה לא תתפוס טרמפ על מה שאני אומרת כרגע, וכדאי לך לא לתפוס טרמפ, כי עכשיו נחייב אותך להוסיף על נושא ירושלים בתוך היצירה.

תודה. חבר הכנסת אורלב.

לצערי, אני צריך להתנגד בכל התוקף להצעת חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ, כי החובה שמקום מושבה של חברת החדשות בירושלים הוא לא המצאה של הדיון הזה. הוא נחקק מאז שחברת החדשות של ערוץ 10 נולד, ההוראה הזו קיימת. אמנם באותה תקופה היתה עוד זכיינית כאן בירושלים, טלעד. משטלעד חדלה להיות זכיינית, ירושלים נותרה יתומה בכל מה שקשור בהפקות ובחברת חדשות, ולכן חשבנו שמן הראוי שכולנו נכבד את החוק הקיים, ולא נשלים עם ההפרה רבת השנים, שכל מי שאחראי, כולל הרגולטור, נושא באחריות להפרה הזו.


הבנו בדיונים שאי אפשר להעביר את האולפנים ואת החדשות ביום אחד לירושלים. התהליך שמוצע כאן הוא תהליך של שנתיים, שהביצוע והשלבים יאומצו על ידי המועצה, שמכירה מקרוב- -

כמה כסף?

לא יודע. לפני 27 בינואר, לפני שמביאים לקריאה שנייה ושלישית, יפרסו בפנינו את תוכנית הביצוע בשלבים של העברת החדשות, שתושלם עד 2011, לפני מתן הרשיונות, כדי שבבוא העת לחלק את הרשיונות, יש לערוץ 10 אולפני חדשות בירושלים, כי אם לא נכניס את הסעיף הזה ולא יהיו אולפנים, הם לא יוכלו לקבל רשיון. ההוראה הזאת של החוק מאפשרת לערוץ 10 לקבל את הרשיון בעת שיתחילו לחלק את הרשיונות.


אני אומר בצורה גלויה – אני אמרתי באחת ההתבטאויות ואיני חוזר בי: ירושלים או ערוץ 10, ירושלים קודמת. כתבתי גם, שאם אני הייתי צריך להצביע, הייתי מצביע נגד ההצעה, כי קשה לי להשלים עם ההפרה הזו, אבל בנתונים שקיימים, במציאות שנוצרה, בלוח הזמנים, ומאחר שיש לנו רגולטור, ומאחר שערוץ 10 גילה רצון טוב לעניין הזה והבנה וגם הסכמה, אני רואה בזה פשרה של הכרח שלא יגונה, שמבטיח שקיפות, פיקוח כדי שסוף-סוף החדשות יעברו לירושלים, ולכן אמרתי, שאם הסעיף הזה יתקבל כמו שהוא, ללא כל שינוי, אני אוריד את ההסתייגות שהגשתי בדיון הראשון, שבו הצעתי להשאיר את סעיף 3א ללא כל שינוי - דבר שהיה מבטיח שהמסך יהיה שחור לערוץ 10. אני לא יכול להגיד שאני תומך ומתלהב, אך אני יודע שעשינו צעד – יושב ראש הוועדה וחבריו, וביניהם גם אני, עשינו צעד משמעותי אמיתי, לא פופוליסטי, להעביר את האולפנים לירושלים, וגם לאפשר את המשך הרשיונות.

ובתמיכת שר התקשורת והדרג המקצועי, הרשות השנייה, משרד המשפטים, משרד האוצר וכולם.

חבר הכנסת אורלב, אני מקווה שכשאתה אומר "פופוליסטי", אתה לא מתכוון אליי.

לא, חס וחלילה. אני מודה לך על ההערה.

אותי מעניין, האם זה אומר שעד שנת 2011, אם אני כל כך דואגת לירושלים, לא יושקע שום סכום בירושלים, כן או לא?

יש שתי השקעות – השקעה טכנית בהקמת האולפן שלהם בעיר הבירה, או צילומי סדרות.

ראשית, הם יהיו מחויבים במסגרת ההעברה שדיבר עליה חבר הכנסת אורלב גם להפיק תוכניות בתחום החדשות מירושלים בהיקף הולך וגדל עם השנים. זה יהיה במסגרת התוכן, וגם שידורים ועוד דברים כאלה ואחרים, שנציג אותם לוועדה לאחר שישראל 10 יציגו את זה בפנינו, יהיה גם בתחום התוכן של החדשות.


שנית, החל מ-1.1.2010 חלה עליהם חובת תוכניות בפריפריה. ירושלים, במסגרת ההגדרות לעניין הזה, בפנים, והם יהיו מחויבים לעשות חלק מהתוכניות גם בירושלים, התוכניות האחרות, כך שזה בא ממקום אחר, לא מהסיפור הזה.


לעניין עלויות ההעברה, התוכנית היא על דעת ישראל 10, נלקחה בחשבון בעלויות שלהם, איך הם יתמודדו עם כל המשימות שכרגע הוטלו עליהם במסגרת תיקון החקיקה, והיא בהחלט תיתן מענה מצטבר והולך כדי שהם יבואו מוכנים לקבלת הרשיון בעוד שנתיים.

חבר הכנסת שאמה, בבקשה.

נהוג לומר שירושלים על ראש שמחתנו. במקרה הזה ירושלים על ראש דאגתי. אני עוד לא מצליח ממש לעכל את ההסדר שגובש פה, ועלתה הצעה של יוליה, שאני גם לא יורד לסוף דעתה. אני מבקש ממך, אדוני היושב ראש, כמה דקות של הפסקה, לנסות לבחון את הדברים.

בסדר, אחרי שנמצה את העניין.


עופר ברקוביץ, חבר מועצת העיר ירושלים, בבקשה.

חשוב לי לבטא את עמדתי כנציג עיריית ירושלים וגם נציג של אותם צעירים שעוזבים את העיר בגלל נושא התעסוקה. מיותר לציין שהנושא הוא קריטי עבור ירושלים. רק אתמול היינו בשדולת ירושלים בדיון הקמה. לא מעט חברים נכחו בדיון, ודיברנו על פרקטיקה. אני חושב שזו הפרקטיקה. זו דוגמה אולי לא ענקית אבל משמעותית של מעשה שאפשר לעשות לטובת ירושלים.


אני חושב שההצעה שמונחת על שולחן הוועדה כרגע, לפני ההצעה של חברת הכנסת ברקוביץ, היא הצעה יותר טובה מההצעה שבה התחלנו, אבל עדיין היא לא משקפת, בעיניי, שינוי חד משמעי בתפישה שלנו לגבי העיר ולגבי נחיצות הדברים מבחינתה. שנתיים זה פרק זמן קצת גדול מדי. עוד לא ראיתי את תוכנית השלבים- -

גם אנחנו לא.

יכול להיות שזה ייראה יותר טוב, אבל מהצד, כמי שראה את ערוץ 10 משדר שש שנים עם חברת חדשות לא מירושלים, למרות שהדבר כתוב שחור על גבי לבן בחוק, אני לא בטוח שגם תוכנית כזו תשכנע אותנו – אני אומר את זה כנציג תושבי ירושלים, ושמענו הרבה הצהרות והרבה הבטחות והרבה תוכניות, ומעט ממומש. הדבר הזה, בעיניי, פרק זמן קצת ארוך מדי כדי לקיים מעבר. אני חושב שצריך לכווץ את התוכנית, ולהקדים את זמן המעבר משנתיים. אני חושב שההצעה של חברת הכנסת ברקוביץ היא הצעת פיצוי טובה עבור ירושלים, שיכולה לעבוד במקביל. אני לא חושב שזה סותר. אפשר לשלב. אם נקצה סכום סביר להעלות את ירושלים למסך, מה שלא עושים אמצעי התקשורת היום בשמחה גדולה- -

יש סדרה שלמה שמצולמת בירושלים, מעורב ירושלמי. מתקנים אותי שרק צילומי החוץ הם בירושלים.

לא נכון.

הדבר הזה שחברת הכנסת ברקוביץ הציעה מקוים היום על ידי כסף ממשלתי. מיזם הקולנוע והטלוויזיה שהוקם על ידי הרשות לפיתוח ירושלים בשותפות של ממשלת ישראל ועיריית ירושלים בדיוק עושה את הדבר הזה – נותן כסף להפקות קולנוע בעיר, שהכסף יוצא בתוך העיר, העיר מצולמת, אז הרעיון עובד, ועובד, לדעתי, השנה טוב מאוד. אז לקחת אותו ברצינות, לדעתי, וכתמורה לשש שנים האחרונות, שבהן תושבי ירושלים לא נהנו מחברת חדשות כאן, זה בהחלט פתרון ראוי.


אנחנו נעקוב בדאגה ומקרוב על ביצוע אותה תוכנית, ונרצה לראות את קבועי הזמן שלה מתכווצים, ובעוד שלושה-ארבעה חודשים, תגדירו את המדרגות, כשיאשרו את התוכנית בפניכם, את שלבי המעבר קדימה, מתממשים אט-אט.

תודה. חבר הכנסת שי.

אני רוצה לדעת מהי ירושלים, כי כמובן, אני יחד עם זבולון בכל מה שקשור ללהגן על ירושלים ולשמור עליה, אני רק רוצה לדעת האם ההגדרה המרחיבה של ירושלים שהיתה יפה לערוץ 2 בשעתו עוברת לערוץ 10, כלומר המתחם שהולך גם לאזור ירושלים. היינו נדיבים פעם.

תהיה תוכנית. אם תחליט לקבל את זה, בעוד עשרה ימים יתקיים פה דיון, יציעו תוכנית איפה, מתי, כמה, למה, תוכל להתייחס.

מי פסק את זה, לגבי נווה אילן? המחוזי.

זה היה בשעתו כאשר חברת החדשות של ערוץ 2 קיימה מכרז, אז האולפן המפסיד- -

הם התחילו פה ואז הם נדדו מערבה.

זה רבתי-רבתי. זה עובר את נווה אילן.

זה לפני נווה אילן. קריית התקשורת נמצאת לפני הישובים נווה אילן ויד השמונה, אם איני טועה.

הדבר השני, האם אתה יכול להעריך מה העלויות הכספיות של העתקת חברת החדשות לאזור? אני שואל את יוסי ורשבסקי.

אני פוחד לענות, כי תתחילו להגיד לי: לא אולפן כזה, אולפן כזה. לא עריכה כזאת, עריכה כזאת.

למה זה צריך לעניין את ועדת הכלכלה, מה העלויות של חברת ישראל 10 לעניין הזה? אנחנו מחוקקים ברמה העקרונית.

אבל הם גם הסכימו למכרז פעם.

אם הם לא עושים את זה, לא יקבלו רשיון, אם יבקשו את הרשיון. זה צריך להיות אינטרס שלהם, לעשות את זה בתוך השנתיים הקרובות. זה נאמר במפורש בישיבה הקודמת על ידי היושבת ראש והמנכ"ל של הרשות השנייה.

זה גם בידיך, אדוני היושב ראש.

בסדר. הרי החוק הזה הוא חוק זמני. אחר כך אנחנו עוברים לחוק קבוע, של רשיון ל-15 שנה, שהצבענו עליו ואישרנו אותו. תרצה חברת ישראל 10 רשיון בראשותו של מר ורשבסקי רשיון ל-15 שנה, היא תצטרך לעבוד מכאן. הוא גם אמר את זה. אז זה לא חשוב. אבל אם אתה רוצה, תענה לחבר הכנסת שי על העלויות.

הוא לא רוצה. השלב הבא – הוועדה גם תקבע את גודל האולפן, את היקף התעסוקה.

לאור המשא ומתן שניהלתי פה, לא בטוח שאמשיך להיות המנכ"ל...

אני רוצה לספר לכם שיש מיזם של קולנוע בירושלים, של קרן ירושלמית, שמפיקה, עוזרת להעביר סרטים שהתרחשו בירושלים, מממנת סרטים שאו שהסיפור כולו קורה בירושלים, לפחות 50 אחוז מהצילומים קורים בירושלים. אני הפקתי כרגע סרט על פי ספרו של גרוסמן, הדקדוק הפנימי, בירושלים. צילמנו את כל הסרט בירושלים.


אני רוצה לומר - זה לא ביום אחד. כי אנחנו מנסים בתוך התקנות של הקרן, וככל שיהיו יותר סרטים, כך יהיו יותר אנשי מקצוע שירשו לעצמם להישאר בירושלים ולהתפרנס מעשייה – אגב, גם טלוויזיונית, גם דוקומנטרית וגם סרטי קולנוע. זה קורה. כבר מחר יש פרזנטציות של עוד איזה עשרה סרטים שייעשו בירושלים, אז לפחות מהבחינה הזו, זה קורה.

תודה. אנחנו נקבל את בקשתו של חבר הכנסת שאמה לצאת להפסקה של 15 דקות.

אני צריך לעזוב, לצערי. אני מבקש שאם יהיה שינוי בנוסח שהקריאה היועצת המשפטית, אני אחזור בי מההצרה שלא אגיש הסתייגויות, ואני מבקש להחזיר את ההסתייגות הראשונה שהגשתי, לפיה יישאר בחוק הזה רק 3א ושום תוספות, כנוסחו המקורי.

מה שאומר שלא ניתן יהיה להאריך את הזיכיון.

אין לי בררה אחרת. אני מדגיש - כוונתי, אם ייגרע משהו. אם יתוסף משהו – אני תמיד אשמח.

אנחנו רוצים רק לחזק. לא להוריד.

הפסקה

אני מחדש את הישיבה.


חברת הכנסת ברקוביץ ביקשה זכות דיבור, בבקשה.

אני אדבר אחריו, בבקשה.

כולנו רוצים את טובתה של ירושלים, ואנחנו מתלבטים, איך לעשות זאת באופן שגם יקדם את ירושלים וגם יסייע לערוץ 10. וגם עומד לנגד עינינו הסעיף שדיברנו עליו, כולל הדברים שאמר זבולון לפני שהוא עזב, שאני מניח שגם הם משמעותיים.


אנחנו רוצים להציע או לבקש שבתוכנית ההשלמה שמכין עכשיו ערוץ 10, ושאמורה לבוא לפני הוועדה, הם ייתנו דעתם על שלושה נושאים: אחד, היקף התעסוקה בירושלים – מספר העובדים וכו', שמקום מגורם ירושלים, ואני מסתמך על דבריה של יושב ראש הרשות, שהם יודעים לבדוק שעובדים ירושלמים, כי הבנתי שהיא עושה זאת גם בנושאים אחרים, כך הבנתי. שתיים, היקף הפעילות הנוכחית של ערוץ 10 בירושלים כהכנה לקראת המהלך, והדבר השלישי, מועד המעבר לירושלים.


עכשיו אפרט. לגבי תעסוקה, הסברנו להם, פחות או יותר, לאיזה כיוון, והם יסבירו בתוכנית אחוז מסוים של התקדמות בהיקף התעסוקה. אני רוצה גם לומר, וקיבלתי את זה, וזה מצער את כולם, שכמובן, עשוי להיות מצב שיפטרו בתל אביב עובדים לטובת עובדים בירושלים. כאן אנו לא רוצים – הם יעשו מאמץ שמגייסים עכשיו עובדים, עושים שינויים, עובד מתפטר, העובד הבא כבר יהיה מירושלים, כדי שלא הוועדה הזאת החליטה במכה אחת גם לפטר. אנחנו מבקשים שאחוז העובדים שמקום מגוריהם הוא ירושלים וסביבתה, ראה ההגדרות המרחיבות שהיו, יעלה בהדרגה, ואת זה ערוץ 10 יגיש לנו, ואז נראה בדיוק את הקצב. זה כיוון אחד.


הכיוון השני – פעילות. יש להם אולפן משנה, אולפן בירושלים שכבר היום קיים. הם יגדילו את השימוש בו. לפחות פעם אחת ביום יהיה שידור מהאולפן בירושלים, והם לוקחים על עצמם להרחיב את זה. אנחנו לא יכולים להחליט בשבילם מה הם משדרים מירושלים, אנחנו לא נכנסים לעומק, אבל הנוכחות של ירושלים ושל האולפן תהיה בהדרגה יותר משמעותית.


והדבר השלישי – המעבר. היינו רוצים שבמקום ב-31 בדצמבר, כבר בתחילת השנה היהודית החדשה, ראש השנה, כבר ערוץ 10, זה בערך חודשיים פחות, יהיה מוכן, חברת החדשות, לשידור מירושלים.

א' בתשרי התשע"ב.

זה הכול יבוא לתוכנית שאתם מגישים לנו.


אלה שלושת הכיוונים שאנחנו מציעים. זה נובע מהרבה התייעצויות שעשינו פה בהפסקת הסנדוויצ'ים המעולים שהוגשו לנו... אלה הנקודות שחשבנו עליהן.

האם חברת ישראל 10 יכולה לעמוד במתווה הזה?

חברת ישראל 10 תעשה את כל המאמצים ללכת לכיוון שחבר הכנסת שי הציג. לגבי זמן המעבר, קשה לי מאוד לראות, אך נעשה מאמץ להיענות לבקשה.

נוכח העובדה שזה נמשך הרבה שנים, וההבנה שזה לא פשוט.

בבקשה, חברת הכנסת ברקוביץ.

כמובן, הדיונים פה היו מאוד סוערים. אני רוצה לומר מה לי מאוד חשוב בכל הסיפור הזה: אתמול היתה פה שדולת ירושלים, וברור לכולנו שבעיניי, ההתייחסות אל ירושלים כאל פריפריה, בעיניי היא בעייתית מאוד, כי אני לא חושבת שבירת ישראל יכולה להיראות או להיות פריפריה. ולכן כשאנו אומרים שיש פה 15 אחוז, כמו- -

פריפריה, הכללת את ירושלים?

מחוץ למרכז.

חשוב לי שזה יירשם לפרוטוקול, ואני חושבת שכולנו צריכים להתחיל לחשוב בכיוון הזה. יש מדינת ישראל, יש בירת ישראל, ירושלים, ויש פריפריה. אני אתמול אמרתי שירושלים צריכה להיות עדיפות א', א', א'. וההשקעה בירושלים צריכה להיות בכל התחומים, ויש לי בעיה, שהעובדה שאנחנו מבקשים מטלוויזיה מסחרית לתת את הפתרונות, שצריכה לתת טלוויזיה ממלכתית, יש לי קצת בעיה עם זה.


לכן אני מאוד שמחה שעשינו את הדיון הזה, כי בעיניי, הוא מאוד חשוב, ובטח שדיברתי עם מנכ"ל ערוץ 10, ויושבים פה גם נציגים של קשת ורשת, שיבינו שבתוך הבית הזה ירושלים זה לא מזג האוויר וזה לא פקק תנועה. זה מקום שהוא לב לבה של המדינה הזאת, ואם אנחנו לא נתעסק בו ברצינות ונבין שאנחנו צריכים להשקיע בו – מצדי, כל אחד שיושב פה צריך לקחת אחריות אישית ואחריות לאומית לטפל בירושלים.


כשאנחנו, בעזרת השם, נסיים את החוק הזה עם ערוץ 10, הנושא של רשות השידור, שהוא זה שאמור לתת מענה כולל לבעיית ירושלים מבחינת תחום העבודה, אנחנו חייבים לטפל בזה כאחד הדברים הכי חשובים, הבוערים ביותר. כל נושא של רשות השידור, שאמור לתת פה מענה, כי אם היו פה רשות השידור, לא היינו מבקשים מערוץ 10 להגיע לפה, גם לא מערוץ 2, כי זה נשמע הגיוני שטלוויזיה ממלכתית שאיננה צריכה לטפל בזה. זה תחום שאנחנו חייבים לטפל בו. כל הנושא של הטלוויזיה של רשות השידור זה לא קשור כביכול לעכשיו לפה, אך לי אישית חשוב להבהיר ולשנות את האווירה. האווירה פה צריכה להיות ברורה לכל הטלוויזיות בישראל, לרשות השנייה, לקשת, לרשת, לטלעד, שאולי פעם יתמודד, שירושלים עומד בראש מעייננו, וחשוב להתייחס אליה. גם הרדיו לגבי רשות השידור.

היועצת המשפטית, בבקשה.

אם אני מבינה נכון את הצעתכם, אתם סומכים את ידכם על הנוסח שהוקרא קודם, אבל אתם רוצים לוודא ששלושת המרכיבים שדיברתם עליהם יתקיימו.

נכון.

ככל שמדובר בהיקף התעסוקה, הדבר הזה צריך לבוא לידי ביטוי בתוכנית. ככל שמדובר בהיקף הפעילות בירושלים, גם נושא זה צריך לבוא לידי ביטוי בתוכנית.


מועד המעבר או השלמת הביצוע של התוכנית בהתאם למוצע הוא ב-31.12.2011. זה מועד שנקבע בחוק, לא בתוכנית. השאלה היא, האם אתם רוצים להשאיר את המועד בחוק כפי שהוא כתוב עכשיו מתוך תקווה שבתוכנית תהיה הקדמה, אבל זה לא יחייב מבחינה חוקית, או אתם רוצים לשנות את המועד בחוק?

לא צריך. נשאיר את זה כך.

תשאירו את המועד כמו שהוא בחוק, אבל אני רוצה להשאיר הסתייגות לגבי א' בתשרי באותה שנה.

ברשותך, כ"ט באלול.

בסדר. עד אז נדבר עם מי שצריך לדבר.

אני מצטרף לזה.

ההצבעה תהיה על הנוסח המונח.

אני מצטרפת לחבריי.

אנחנו רוצים להשאיר פתח- -

אבל יש לכם רוב כאן.

איך אפשר לעשות את זה בצורה נורמלית?

אני חושבת שלי יש פתרון: היות שערוץ 10 אמור להגיש את התוכנית שלו למעבר לירושלים למועצת השנייה, ואנחנו אמורים להמליץ בפני הוועדה, אנחנו נבחן את התוכנית הזאת על פי שלושת הפרמטרים שאתם הצעתם. אנחנו נעשה מאמץ שהתוכנית הזאת אכן תיתן מענה למעבר לירושלים לפני 31 בדצמבר, אבל הסעיף שצריך להיות קבוע בחוק הוא 31.12, משום שאנו עוברים לרשיונות ולעידן חדש, לכן צריך למסור אחידות ושוויון.

תסבירי את העניין של הסנכרון עם הרשיונות. יכול להיות שזה ישכנע אותי.

כדי לקבל את הרשיון אמורה חברת החדשות לשדר מירושלים. לכן המעבר לרשיונות הוא בתום תקופת הזיכיון, גם שלהם וגם של ערוץ 2, לכן כדאי לסנכרן את זה. עד התאריך הזה הם יעמדו בכל המחויבויות שלהם, בין היתר גם במחויבות של ירושלים.

בסדר.

מכל מקום, כיוון שחבר הכנסת אורלב ביקש בכל מקרה, כדי שיוכל לדבר על הנושא, שתי הסתייגויות דיבור, אם אתם מעוניינים, אני ארשום לפניי שגם אתם- -

בסדר. ואז נוכל להצביע על זה ביחד.

ואז ההצעה של ראש השנה לא תופיע בחקיקה.

אבל היא תופיע בתוכנית.

ממילא התוכנית חוזרת לכאן.

אפשר להצביע על זה.

הסתייגות לנושא התאריך.

אתם צריכים להצביע על זה.

כרמל יסתייג.

חבר הכנסת שאמה בלבד מציע בפסקה (3), בסעיף 37ג(א1)(3), בסעיף המדבר על התוכנית להבטחת מקום מושבה של חברת החדשות בירושלים, במקום התאריך המופיע בו, עד יום ה' בטבת התשע"ב, 31.12.2011, יבוא: כ"ט באלול התשע"ב, 28.9.

עד א' בתשרי.

טוב.

כדאי לתאם את ההסתייגות עם הממשלה.

ברור.

29.9.2011.

חברת הכנסת ברקוביץ מצביעה במקום חבר הכנסת אלי אפללו.

אני מציעה להצביע על הצעתו של חבר הכנסת שאמה. אם ההצעה הזו לא תתקבל, אז מצביעים על הנוסח שהוצע כאן בוועדה, ואם ההצעה הזו תתקבל, הצעתו של חבר הכנסת שאמה תהפוך להסתייגות.

טוב.

בקשר ל-א' בתשרי, 29.9- - -

מי בעד ההצעה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 1

נגד – 2

נמנע - 1

ההצעה לא התקבלה.

ההצעה לא התקבלה.


אנו מצביעים על כל סעיף 2 בניסוחו החדש.

זה חלק מסעיף 2. דבר ראשון יש להצביע על סעיף 1 להצעת החוק, אלא אם כן הממשלה חוזרת בה מההצעה הזו.

הסעיף נמחק, לא צריך להצביע על זה.

יש סעיף אחד חדש לעניין הגדרות.

תכף אנחנו נחזור לזה. אתה צודק.


בסעיף 2 פסקאות (1) עד (6) לא הוצבעו עדיין.

למען הסר ספק, כל סעיף 1, על שתי פסקאותיו, יורד.

סעיף 1 שעניינו תיקון 31, שעניינו תיקון סעיף 3א לחוק העיקרי - הממשלה חוזרת בה מהצעתה. יש לה הצעה אחרת לסעיף 1, תכף נגיע אליה.


סעיף 2 עניינו תיקון סעיף 37ג, ובו מספר פסקאות. הוועדה הצביעה מפסקה (7). על פסקאות (1) עד (6) לא הוצבע עדיין. אני מבקשת להצביע על הפסקאות האלה, ובהן מספר תיקונים: בפסקה (1) לא היו שינויים. בפסקה (2) התאריך השתנה ל-31.12.2014. פסקה (3) בנוסח הממשלתי נמחק ובמקומה נוסח פסקה (3) של ירושלים, הוחלף. פסקה (4) - כפי שהוקראה והוסברה בוועדה. פסקה (5) – אישור התוכניות על ידי המועצה להשלמת סוגה עלית, צריכים לשנות את התאריך, ותכף נדבר על התאריך הזה. פסקה (5א), שתמוספר מחדש, מדברת על אישור ועדת הכלכלה. פסקה (6) עם שינויים שדובר עליהם בוועדה, שמדובר קודם כל על מסירת הערבויות בתוך 60 יום מיום קבלת החוק.

לא. הנוסח שהוצע כאן - 2 במרס.

זה מתואם עם ערוץ 10.

- - -

היום ה-13. והוא עוד אמר והוסיף שאם לא יצליח, רשיונו יופקע לאלתר.

היו סיכומים. אני מבקש להזכיר ליוסי, מנכ"ל ערוץ 10- -

הזזנו ל-2 במרס בגלל פורים, להזכירך.

בנוסח שהועבר לוועדה- -

זה 2 במרס, וזה על דעתו של מנכ"ל ישראל 10.

בסדר.

בנוסח המתוקן שהגיש משרד התקשורת – לא המציא בעל הזיכיון- - -

כן, הזיכיון יפקע באופן אוטומטי.

גם את זה מר ורשבסקי אמר.

היה רעיון שלי. תרומה לחוק...

נדמה לי שאלה הפסקאות שיש להצביע עליהן. עכשיו רק צריך לקבוע את התאריך, עד מתי המועצה תאשר את התוכניות.

עד יום חמישי, 21.1.2010.

אם כך, והם צריכים לחזור לכאן, זה אומר שבשבוע שלאחר מכן – צריך להעביר את זה בשנייה ושלישית סופית אחרי דיון בוועדה בכל התוכניות שתציגו לנו – אתם, הרשות השנייה, תציגו לנו. לא נספיק. אתם ביום ראשון מתכנסים על מה?

אנחנו מתכנסים לישיבת מועצה. אני מניחה שכל החלק של התוכן, נוכל לאשר. מחר נוכל להפיץ אותו. השאלה היחידה שנותרה היא שאלת התוכנית על ירושלים, שאותה נצטרך לבחון.

הם יעבירו לנו עד מחר בבוקר את התוכניות של ירושלים ואת התוכן ואת הכול. אנחנו צריכים אחרי יום ראשון, המועצה תצטרך, יכול להיות שעוד יום או יומיים, אם יהיה צורך בתיקונים. לכן עד יום שלישי כן אפשר.

ב-20 אנחנו קבענו ישיבה מסוימת. אני מודיע שהישיבה שנקבעה ל-20.1 תוזז. כאן תהיה הישיבה שלנו.

את ישיבת המועצה נקיים ב-17 בחודש. ננסה לתת מענה לכל השאלות, וכבר ב-18 לחודש להודיע לוועדה על החלטות המועצה, אבל כדי למנוע מצב של אי הבנות, אנחנו נודיע סופית עד 19 בחודש, קרי יום שלישי.

מצוין.

הוועדה יכולה לקבוע דיון ב-19?

לא, ב-20.

ב-19 יש רפורמה.

אנחנו נביא ב-18. אין בעיה.

הרבה יותר טוב.

אז המועצה אישרה עד 18.1.2010.

אדוני היושב ראש, אני פורש - יש לנו אירוע, לא כי ההמשך לא חשוב.

מזל טוב.

ובכן, התאריך יהיה 18.1.2010. זה בסדר?

כן.

בסעיף (א1) שבסעיף 2, בפסקה (1) יש סעיף (א1) שבו שבע פסקאות. על הפסקה השביעית הוועדה הצביעה. עכשיו יש להצביע על הרישא ופסקאות (1) עד (6), עם כל התיקונים. על פסקה (1), שמתקנת את סעיף 37א1, עד פסקה (7).

אני רוצה להוסיף הסתייגות אחת, בסעיף 6: ללא שיקול דעת של המועצה – ואני מבקש שזה יבוא על אישור, ושוועדת הכלכלה תהיה החותמת הסופית.

זה בלי שיקול דעת של אף אחד, גם לא של המועצה. אין שיקול דעת. זה הרעיון.

אז אני אוסיף ואתה תצביע נגדי. אני רוצה שיהיה רשום פה היתד הזה.

אני רק רוצה להזכיר לחבר הכנסת שי, שכל המודל כאן היה החריג שבחריג, שהותר להמציא את הערבויות לאחר שהוארך זיכיונה, ובלבד שהזיכיון יפקע ללא הפעלת שיקול דעת של אף אחד.

בסדר, בלי ההסתייגות. אתי שכנעה אותי.

מי בעד הסעיפים הללו עם כל השינויים המתבקשים, בעד סעיפים (1) עד (6)?


הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר.

הסעיף אושר, תודה.

רק כדי להשלים את נושא ירושלים – סעיף (א4) אושר כבר, אבל במסגרת הנושא של ירושלים, כפי שהצגתי בפני הוועדה, מוצע להוסיף תוספת לסעיף (א4), כפי שקראתי – מכיוון שהפסקה הזו הוצבעה, אני מבקשת שאדוני יעמיד את הפסקה הזו לדיון מחדש, כדי לאפשר הוספת התוספת הזו.

מי בעד דיון מחדש?

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

אושר.

משנפתח הסעיף, אני מציעה את הסעיף במקור בנוסח שדובר עליו, עם התוספת.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר.

הסעיף אושר.

סעיף 1 המקורי כאמור נמחק, אך מסתבר שיש צורך להוסיף מספר הגדרות בסעיף 1 לחוק. ההגדרות שאותן יש להוסיף בסעיף 1 הן של הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, מדד כמשמעותו לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, וריבית פיגורים כמשמעותו לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. כל ההגדרות האלה לפי אותו חוק. אני מבקשת לאשר את ההגדרות האלה, כי הן נחוצות לצורך החוק. זה נכנס לסעיף 1.

מי בעד?


הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

הסעיף אושר פה אחד.


אנחנו מדלגים על הסעיפים שהוצבעו, כמובן. אנחנו עוברים לסעיף 8. ביקשנו להעביר נוסח מתוקן, והועבר.

בסעיף 3 יש אותו תאריך כמו שעדכנו את ה-18, צריך לעדכן גם בסעיף 3 בפסקה (2).

נכון. זה סעיף 3 להצעת החוק. 18.1.2010.

אכן צריך לשנות את התאריך, אבל כל הסעיף הזה מתייחס לתוכנית הדחייה של ההוצאה לקולנוע של זכייני ערוץ 2, ולאור עומס העבודה שיוטל על הרשות והמועצה בפרט, לא רואים צורך לדון בזה ביומיים הקרובים.

גם את הנושאים האחרים שנמצאים על סדר יומה של הוועדה דחינו לישיבת המועצה הקרובה, כי אנחנו רוצים להתרכז בערוץ 10.

כמה אתם רוצים?

שבועיים. סוף פברואר.

28 בפברואר?

כן. אתה רוצה ב-17 בחודש?

לא. מי אמר שתספיקי ב-19 לבוא לפה? אם כך, 28.2.


מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

תודה, הסעיף אושר פה אחד.


אנחנו עוברים לסעיף 8.


תיקון התוספת השנייה, הסעיף הראשון.

תגידו איזה שינויים צריך לאשר. תציגו את השינויים בסכומים. היה הוויכוח על 2.2 מיליון ₪ ועל ה-8 מיליון.

והכול נפתר.

אני מבקשת הסבר.

תקראי, בבקשה.

בתוספת השנייה לחוק העיקרי, בסעיף 5, בסופו יבוא: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), בשנות הזיכיון השמינית והתשיעית של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי יחולו לגביו הוראות אלה:

(1) הסכום שבעל הזיכיון יוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית שישודרו בשנות הזיכיון השמינית והתשיעית, לא יפחת מ- 39.4 מיליון שקלים חדשים לשנת הזיכיון השמינית ו- 43.3 מיליון שקלים חדשים לשנת הזיכיון התשיעית;



בסעיף הזה לא נעשה שינוי, בניגוד למה שדובר עליו בישיבה הקודמת.

(2) בנוסף על הסכומים האמורים בפסקה (1), יוציא בעל הזיכיון לשם הפקת תוכניות סוגה עילית לפי התכנית להשלמת סוגה עילית שהוגשה ואושרה לפי סעיף 37ג(א1)(1)ו-(5) לחוק, סכום של 37.1 מיליון שקלים חדשים בשנת הזיכיון השמינית ו- 27 מיליון שקלים חדשים בשנת הזיכיון התשיעית;

אלה המספרים המתוקנים, שגם מתואמים עם ישראל 10.

(3) ההוצאות שיוציא בעל הזיכיון, בשנות הזיכיון השמינית התשיעית והעשירית, עבור מחקר ופיתוח לצורכי הפקת תוכניות מסוגה עילית שהן הפקות מקומיות קנויות העומדות בכללי המועצה שנקבעו לפי סעיף 60 לחוק, עד לסכום של 2 מיליון שקלים חדשים לשנה, יוכרו כחלק מן ההוצאה להשלמת סוגה עילית כאמור בפסקה (2); לענין זה, "מחקר ופיתוח" – פיתוח תכניות, כתיבת תסריטים ופיתוח תבניות (פורמטים) לשידור, לרבות לתכניות שלא הגיעו לשלב הפקה ושידור;

זה יהיה בלי: פיתוח תוכניות פורמטים לשידור.

(4) היקף השעות האמור בסעיף 5(ב) יגדל באופן יחסי לגידול בהיקף ההוצאה לפי פסקאות (1) עד (3), ביחס לסכום ההוצאה השנתית לפי סעיף קטן (א), כפי שתקבע המועצה.

(ד) בשנת הזיכיון העשירית, יוציא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי, בנוסף לסכום ההוצאה השנתי לפי סעיף קטן (א), סכום של 16.1 מיליון שקלים חדשים לשם הפקת תוכניות סוגה עילית לפי התכנית להשלמת סוגה עילית שהוגשה ואושרה לפי סעיף 37ג(א1)(1)ו-(5) לחוק; היקף השעות האמור בסעיף 5(ב) יגדל באופן יחסי לגידול בהיקף ההוצאה לפי סעיף קטן זה ביחס לסכום ההוצאה השנתית לפי סעיף קטן (א), כפי שתקבע המועצה.";

ראשית, משפט כללי – אני חושב שההסדר הזה מצביע על אי מחיקת חובות, עמידה בכל המחויבויות. ישראל 10 הבינו ולקחו על עצמם בתוכנית מוסדרת את העניין. להלן המספרים: סך הכול מחויבות שלא בוצעה עומד על 80.2. ב-80.2 ההחזר שלהם מתחלק בשלוש השנים: השמינית, התשיעית והעשירית. אלה המספרים שראיתם קודם – 37.1 בשנה השמינית, 27 בשנה התשיעית ו-16.1 בשנה העשירית. זה מצטבר ל-80.2, ובכך הם מחזירים את מלוא המחויבויות שנצברו עד היום.


המספרים שראיתם קודם, 39.4, 43.3 ו-56.7 זה הבסיס שמופיע בתוספת השנייה עם התיקונים שהמלצנו לאשר אותם לנוכח שינויים שחלו בשנתיים-שלוש האחרונות. הבסיס אמור להיות לא ממודד – התוספת השנייה 50 מיליון. אם ממדדים אותו הוא עומד על 56.7. בשנה העשירית הוא לא ממודד, לכן הוא עומד על 56.7. בשנה השמינית והתשיעית הכנסנו את ההפחתות שהסברנו אותן ונימקנו אותן בהרחבה והעמדנו את הבסיס, וזה הדבר שמחייב את אישור ועדת הכלכלה, זו היתה ההמלצה שלנו ואלה המספרים שנכנסו כרגע ומתואמים. המספרים האלה כוללים את ה-8.2 בתיאום ובהסכמת ישראל 10 ואת ה-2.2, החוב הנוסף שהוטל על ישראל 10 כתוצאה מדוח 2008 שהוצג פה בוועדה. אם כן אלה המספרים והחובות שלהם – 139 מיליון – זה מחויבות הבסיס בשלוש השנים הללו. 80.2 זה החוב. ביחד הם צריכים לבצע 219.6, על פי הפריסה שמוצגת פה בחוק. הם כבר ביצעו כ-70 מיליון מתוך זה בשנה הנוכחית שמסתיימת, שהיא השנה השמינית, אז נשאר להם לבצע כ-150-140 מיליון בשנתיים הבאות בסך הכול.


עוד תיקון שנוסף כאן – נושא הפיתוח, הוכרה להם שנה נוספת לפיתוח ב-2 מיליון ₪. בגלל ההיקף הגדול הרחבנו להם את היקף הפיתוח שאפשר להשקיע בתוכניות. אלה התיקונים.

חבר הכנסת שי, האם התיקונים מסברים את אוזניך?

אני אצביע נגד, אבל זה בסדר.

אני מצביעה בעד.

רבותיי, אנחנו עמדנו בגדול במתווה שהתווינו פה בישיבה הראשונה, סיכמנו את כל סעיפי החוק, זה היה ב-25 בנובמבר, וגם הסכמנו להביא את זה לאישורה של המועצה, והתאריך נקבע ב-17 בחודש, יחזרו אלינו.

יש עוד סעיפים – יש שני תיקונים שהוגשו על ידי משרד התקשורת: אחד, בסעיף 8ג צריך לעלות לדיון מחודש, מכיוון שעתה נוספה הכרה בהוצאות לפיתוח בשנה העשירית, אז צריך לממד אותה הצעה לפיתוח בשנה העשירית ב-1.1.2011, ולכן הוצע תיקון ל-8ג בעניין הזה.

בסעיפים שנקראו עכשיו?

זה לא נקרא. נצביע על הכול הצבעה אחת.

אבל שם צריך דיון מחדש.

זה הוצבע. הצבענו על זה. לא על התוספת, אבל על המקור. לכן אנחנו צריכים לפתוח את זה מחדש.


אנחנו פותחים את זה רגע.

התיקון הוא לסעיף 8ג, והבקשה היא להוסיף ברישא: והוא ייקרא כך, 8ג, הסכום הנקוב בסעיף 5ג3 לעניין שנת הזיכיון העשירית והסכום הנקוב בסעיף 5ד יותקנו ביום כ"ה בטבת התשע"א, 1.1.2011, לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.


ויש עוד סעיף, שהוא חדש לגמרי, לא הוצבע, ולא דורש דיון מחודש.

אנחנו מעלים לדיון מחדש את סעיף 8ג, ואז להצביע עליו בנוסח החדש. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר.

הסעיף אושר.


אתם בעד התיקון? הסעיף אושר.

עכשיו יש רק עניין של תחילה ותחולה.

גם כאן, כיוון שלוח הזמנים מתקצר, וייתכן שההצעה תעבור במליאה בקריאה שנייה ושלישית רק מאוד סמוך ל-27 לחודש, ולא יהיה די זמן לפרסם את החוק ברשומות לפני 27 בחודש, בעצה אחת עם היועצת המשפטית של הוועדה ועם היועץ המשפטי של משרד התקשורת הוצע לקבוע סעיף תחילה ותחולה.


יש בתוך החוק הוראות מהותיות, שחלות בשנת הזיכיון השמינית, קרי השנה שהסתיימה, לכן יש צורך בהתייחסות לתחולה כדי לקבוע שהוראות אלה לעניין הקולנוע וה-?? יחולו בשנה השמינית. הנוסח הוא: תחילה ותחולה, סעיף 9, תחילתו של חוק זה ביום י"ב בשבט התשע"א, 27.1.2010, ואולם הוראות סעיפים 3 ו-8 הנוגעות לחובות שחלו על בכל זיכיון בערוץ השלישי בשנת זיכיונו השמינית ועל בעל זיכיון בערוץ 2 בשנת זיכיונו הרביעית יחולו החל מאותן שנות זיכיון.


ההסבר, כפי שאמרתי – בגלל שחלק מההוראות מבחינה מהותית חלות בשנת הזיכיון השמינית, קרי 2009, שכבר הסתיימה, לעניין הקולנוע ולעניין הסוגה העלית יש צורך בסעיף תחולה שיבהיר שלמרות שהחוק נכנס לתוקפו החל מ-27.1, הוראות אלה אכן חלות בשנת הזיכיון השמינית לעניין בעל הזיכיון בערוץ השלישי, והרביעית לעניין בעל הזיכיון בערוץ 2.

תודה. זה לא דיון מחודש, זה סעיף חדש.

לפני ההצבעה, הצגתי כמה הסתייגויות בפני היועצת המשפטית של הוועדה, שאוכל לפרט עליהן. אני רק מודיע שהן קיימות.

אם אתה מדבר על הסתייגויות מהותיות, צריך להציג.

לא מהותיות, אבל כאלה שנוכל לחזור ולדבר עליהן בהמשך.

אתה מבקש מספר הסתייגויות דיבור לא מהותיות. תגיד לי כמה אתה רוצה. אז אני לא נצמדת לטקסטים שאתה נתת לי. אני אחבר לך הסתייגויות דיבור, ואתה תדבר על מה שאתה רוצה.

לי שלוש הסתייגויות דיבור.

ולי שתיים.

בסדר.

אנחנו נשאף לקיים את זה כהצעת חוק ממשלתית ב-25 בחודש, שזה יום שני, מייד אחרי הצבעת האי אמון. אני לא קובע את סדר יומה של הכנסת, אבל זה הסדר.


נצביע על סעיף התחילה והתחולה. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר

הסעיף אושר פה אחד.


אני באמת אחרי כל הדיונים שהיו פה, חושב שהמחויבויות טופלו, היצירה בהחלט קיבלה – אני מקווה שענינו על הדרישות שלכם. העקרונות החשובים נשמרו, הרגולציה בהחלט נשמרת, ואני רואה לה חשיבות רבה.

אני רוצה להודות לכל מי שעסק בהכנת החוק הזה, ולהתנצל בפני מי שהרגיש נפגע ממני בחודשיים האחרונים. הגברת דאבוש, אני חייב לה התנצלות אישית על איזושהי אמירה שלי בישיבה הראשונה, ואני מקיים עכשיו את הבטחתי להתנצל בפנייך. אם הרגשת נפגעת ממני, אני מתנצל, ומכל שאר החברים, אם נפגעו מאמירה כזו או אחרת, כי הדיונים פה היו מאוד תוססים.


אנחנו נפגשים פה בעניין ישראל 10 ב-19 בינואר, הצעת חוק שידורי הטלוויזיה הופכת להצעת חוק הארכת הזיכיון לישראל 10, בשעה 10:00.

זה לא יהיה על הצעת החוק הזו, זה יהיה על התוכנית- -

כן, ורק אז אנחנו מביאים את זה לקריאה, אחרי שהרשות תאשר והכול, זה בדיוק המתווה שקבענו אותו.


סעיף 8, תיקון התוספת השנייה, מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר

הסעיף אושר פה אחד.


לילה טוב, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 21:55.