PAGE
13
ועדת הכספים

12.1.2010


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ו בטבת התש"ע (12 בינואר 2010), שעה 10:00

הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 11), התשס"ח-2008

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יצחק וקנין

שי חרמש

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

אלכס מילר

פניה קירשנבאום

מירי רגב

עו"ד שמשון אלבק, היועץ המשפטי, רשות ניירות ערך

עו"ד דניאל רימון, ממונה על החקיקה, רשות ניירות ערך

דוד לביא, מנהל המחלקה לפיקוח על קרנות נאמנות, רשות ניירות ערך

אלחנן הרמור, סגן מנהלת המחלקה לרישוי ופיקוח על מנה, רשות לניירות ערך

עו"ד שרה קנדלר, יועצת משפטית למחלקת רישוי ופיקוח, רשות ניירות ערך

אורי קציר, רשות ניירות ערך

אלי רוזנפלד, משרד האוצר

עו"ד טלי אגוזי, הבנק הבינלאומי הראשון, איגוד הבנקים

עו"ד רוני אלוני, בנק לאומי, איגוד הבנקים

עו"ד רן ונגרקו, איגוד הבנקים

אייל ביטון, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

שגית אפיק

מירב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות

(תיקון מס' 11), התשס"ח-2008

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים היום את הדיון בהצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 11), התשס"ח-2008. אני מבין שנציג משרד האוצר לא כאן.

אני מנסה לאתר אותו.

אני לא מקבל את הזלזול הזה בוועדה.

בדרך כלל הם לא מופיעים כאן.

אם לא היה טוב עד היום, נמשיך לא טוב?

לפעמים הם באים בתלונות למה אישרנו משהו בניגוד לעמדתם.

בשגרה, כאשר מדובר בהצעות חוק ובתקנות של רשות ניירות ערך, אנחנו בדרך כלל מציגים את הנושא.

הם באים בטענות. צודק חבר הכנסת אמנון כהן.

אני לא שמעתי אי פעם שהם באו בטענות לגבי ההצעות הללו.

לא אליכם. אתכם הם בסדר, אבל אתי הם לא בסדר.

אם אנחנו משנים סעיף או משהו, הם אומרים שזה בניגוד לעמדתם.

אנחנו מוכנים שבפעמים הבאות, כאשר יתקיימו דיונים, נודיע להם על כך. בגלל שהם לא נוכחים, כי הם לא רגילים להגיע, חבל לא לקיים את הדיון.

אם כבודו ירצה לדחות את הדיון, אנחנו מוכנים.

אני עושה הפסקה עד שיבוא נציג משרד האוצר. נדון אחרי שהוא יגיע.

הישיבה הופסקה וחודשה

אנחנו מחדשים את הישיבה.

אני עורך דין אלי רוזנפלד מהלשכה המשפטית באוצר.

למה היו צריכים להזעיק אותך? אם הוועדה מזמינה את נציג האוצר, נציג האוצר צריך לבוא.

כפי שאתה יודע היטב, בנוהל הקיים, בשיתוף הפעולה שלנו עם רשות ניירות ערך, כפי שהתקיים עד היום, כאשר היה דיון בנושאים של רשות ניירות ערך, אנחנו ראינו את רשות ניירות ערך כנציגתנו שכן הכל נעשה בתיאום.

לא, לא מקובל עלי. זה נגמר.

אין בעיה. אם אדוני ינחה אותנו, אין בעיה.

שמשרד האוצר יתייחס בנימוס ובדרך ארץ לוועדת הכספים. אם לא, ועדת הכספים גם יודעת לפעול.

אדוני, אין בעיה.

אני מודה לך. זה לא אתה. אני אומר את זה לשר.

אדוני, אנחנו נפעל לפי הנוהל החדש, כפי שתחליט.

מאה אחוזים. אני מחליט שמשרד האוצר יתייחס בנימוס לוועדה.

אין בעיה.

כאמור, על סדר היום הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 11), התשס"ח-2008. אני מבין שאנחנו צריכים להפוך את זה להתש"ע-2009.

אכן.

מי מציג את החוק?

אנחנו נפתח ונאמר כמה מלים.

זה חוק ממשלתי?

זה חוק ממשלתי. הרשות לניירות ערך. דרך אגב, זה שהתרגזתי על משרד האוצר שלא מתנהג יפה לוועדה, זה לא קשור לרשות לניירות ערך.

לא חשבנו שזה קשור.


אדוני, בתיקון הזה יש כאן למעשה שלושה נושאים שמעלים על סדר היום ודניאל תפרט אותם. אני אומר רק את ראשי הפרקים שלהם.

הנושא הראשון הוא פתיחת השוק לתחרות בתחום של יועצי השקעות ומנהלי תיקים זרים. אנחנו עושים את זה בצורה מבוקרת ומרוסנת על מנת שגם תהיה תחרות יותר וגם תהיה לנו בקרה על הפעילות שלהם כאן.

הדבר השני שאנחנו עושים כאן הוא הרחבה של חוג הלקוחות הכשירים על מנת שיהיו עוד גורמים שלא נזקקים להגנה של החוק. גם שם אנחנו פותחים את זה בצורה מבוקרת על מנת שאפשר יהיה להכניס עוד אנשים לקבוצה הזאת.

הנושא השלישי הוא נושא של התאמה של החוק לכללים של ה-OECD בכל הקשור למניעת אפליה לגבי גורמים שיכולים לקבל רשיון ייעוץ.

דניאל תציג את כל הנושאים האלה אחד אחרי השני בצורה כללית ואז נעבור להצעת החוק עצמה.

אני רוצה להפנות את תשומת לבכם. הופץ לחברי הוועדה, פרט לנוסח שאושר בכחול, הצעת החוק הממשלתית אשר נכתבה לפני זמן.

משרד האוצר מסכים לחוק הזה?

כן.

גם לשינויים שמציעה רשות ניירות ערך?

כן. השינויים תואמו.

למעט מה שאנחנו נשנה עכשיו.

אני שואל מכיוון שנעשו כאן שינויים.

אנחנו מכירים את השינויים שנעשו והם בתיאום מלא אתנו.

בסדר. רק תעקוב אחרי מה שאומרת היועצת המשפטית.

ההצעה פורסמה בכחול לפני כשנתיים ולפיכך היא נדרשה להחלת דין רציפות, דבר שגם נעשה. במסגרת הדיונים להחלת דין רציפות הבאנו לידיעת ועדת השרים לענייני חקיקה שינויים מסוימים שאנחנו רוצים להכניס ביחס לכחול והם אושרו על ידי הוועדה. גם לאחר הוועדה, כיוון שגם מאז חלפה שנה ועד היום, הוכנסו תיקונים נוספים.


הנוסח שהופץ לחברי הוועדה, כל השינויים ביחס לכחול, סומנו ב"עקוב אחר שינויים" והשינויים שמאז החלת דין הרציפות, גם הוצבו לנוחיות המשתמש. צירפנו גם מכתב קצר בן עמוד וחצי שמסביר מה הוכנס בכל שלב.


לגופו של עניין. העניין המרכזי המוסדר בהצעה הוא מתן אפשרות לזרים להציע שירותים בישראל גם על בסיס רשיון הזר שיש להם, רשיון של ניהול תיקים, ייעוץ השקעות או שיווק ניירות ערך מבלי להידרש לרשיון ישראלי, וזה כדי לאפשר נגישות של הציבור הישראלי למתן שירותים על ידי אנשים שמומחים לכך.


בוורסיה הראשונית הצענו שתי חלופות כאשר החלופה הראשונה הייתה פעילות באמצעות גורם מורשה ישראל. קרי, מי שהוא בעל רשיון בישראל לייעוץ, שיווק או לניהול תיקים, כאשר כל הפעילות נעשית באמצעות אותה חוליה. משמע, אכן אתה מקבל את השירות מגורם זר שמורשה בחוץ לארץ, אבל הגורם הישראלי שמתקשרים דרכו הוא זה שחב באחריות פלילית משמעתית או אזרחית ביחס לכל רכיבי הפעילות, לרבות אלה שניתנים על ידי הזר ולרבות גם ביטוח אותם רכיבי פעילות.

עכשיו זה משתנה?

מה המצב היום?

המצב היום הוא כזה שאם זרים רוצים לפנות במתן שירותים ללקוח ישראלי, הם רוצים להתקשר באופן יזום לגורם ישראלי, למשל לתת ייעוץ ביחס לניירות ערך זרים כדוגמה שלהם יש יתרון יחסי ביחס לגורמים הקיימים בישראל, הם צריכים לקבל רשיון בישראל. אנחנו רוצים לגרום לכך שגם בלי רשיון, ועל בסיס רשיון אחר קיים בעולם, ניתן יהיה לעשות את זה אם מישהו אחר שאנחנו אישרנו אותו כאן ושניהם נרשמו במרשם שייעשה לכבוד זה, לוקח את מלוא האחריות, מפקח באופן מתמיד על השירות שנותן הזר, כאשר כל פעם שיש בעיה, אפשר יהיה להגיע אל שניהם וכאשר יש בעיה, חזקה שחובת הפיקוח שלו קיימת.

לא הבנתי מה היה קודם ומה עושים עכשיו.

אני אסביר.

הגורם הישראלי שהוא מתקשר אתו, יש לו רשיון?

כן. הגורם הישראלי הוא מורשה לחלוטין.

אבל לא הבנו את ההבדלים. מה היה עד היום ומה אומרת ההצעה.

אני אסביר את כל המצבים האפשריים. נניח שחבר הכנסת גפני גילה עניין בהשקעה בניירות ערך. נניח שלצורך ההדגמה אלה ניירות ערך זרים. אם היית רוצה לרכוש אותם בפעילות ישירה, פשוט על ידי מתן הוראה, אתה בכלל לא נכנס לחוק הזה. אתה פשוט יכול לתת הוראה היום וגם מחר. אבל נניח שאתה רוצה לקבל ייעוץ או שאתה רוצה להפקיד את המלאכה בידיו של מנהל תיקים ולייפות את כוחו שהוא יעשה את הפעולה.

הולנדי.

הולנדי. אם היום אתה פונה להולנדי באופן יזום על ידך, אז אתה יכול לפנות להולנדי כי אם התקשרת להולנד, משמע שאתה יודע שסביר להניח שההולנדי לא מפוקח בישראל ואין איזה משהו שנחזה להיראות גורם מפוקח, אבל הגורם ההולנדי לא יכול להרים טלפון טרנס אטלנטי או לשווק לך באינטרנט ולומר לך לבוא ולהשתמש בשירותי הייעוץ שלי. כך גם נהוג בעולם. כאשר יש פעילות שמשדלת גורם ישראלי שאמור להיות מוגן בחקיקה הישראלית לעשות פעולה באמצעות של גורם זר, זה חייב להיות מעוגן בגוף החוק. לכן, היום אם הגורם ההולנדי היה רוצה לעשות פעילות כזאת, הוא היה צריך לקבל רשיון ישראלי ולעמוד בכל דרישות הרשיון הישראלי.


אנחנו אמרנו שסביר לתת נגישות ללקוח הישראלי שמעונין גם לשירותים האלה מבלי להעמיד דרישה של אותו בעל רשיון הולנדי לעבור את כל מסכת הייסורים של קבלת רשיון בישראל.

מהיום הוא לא יצטרך את האישורים של מדינת ישראל.

יוכל לפעול בשתי חלופות. הוא יוכל או לקבל רשיון ישראלי כמו שהוא יכול היה גם קודם והוא יוכל לא לקבל רשיון ישראלי אלא לפעול באמצעות חוליה מקשרת ישראלית בעלת רשיון ישראלי שהיא תבטח גם את הפעילות הזאת. למשל, אתה רגיל ליועץ השקעות שלך או למנהל התיקים שלך בארץ ואתה מבקש ממנו גם ייעוץ לגבי משהו שהוא לא בקיא בו והוא יודע שחברו פול מארצות הברית כן בעל הידע – הוא יוכל ליצור תיווך בין שניכם אבל הוא יצטרך לבטח גם את הפעילות שההוא נותן, הוא יצטרך לבדוק שהוא מחתים אותך.

מבחינתי הוא אחראי.

הוא אחראי על הכל. הוא כתובת לכל דבר ועניין.

ברור. לגבי הסכום. עד איזה סכום יהיה פיקוח ומאיזה סכום לא יהיה פיקוח?

זה עניין אחר.

התיקון הזה הוא תוצאה של אמנות בין לאומיות?

התיקון הזה הוא תוצאה של פנייה של גורמים שמעונינים לפעול בישראל.

גורמים עסקיים?

גורמים עסקיים שחלקם גם נמצאים כאן ויוכלו לדבר בעד עצמם, גורמים שיש להם עניין לבוא ולפעול בישראל.

זה לא במסגרת איזה שהם כללים של ה-OECD.

לא, לא שידוע לי.

התיקון נועד לפתוח את השוק לתחרות.

יש כאן תיקון אחר שהוא תוצאה של פנייה של ה-OECD. אם כבר העלית את זה, אני אזכיר אותו. נכון להיום, אם אתה רוצה לקבל רשיון ישראלי, אתה צריך להיות תושב או אזרח ישראל. ה-OECD דורש גם בתחום הזה, גם למשל לעניין חתמים – נושא שבקרוב יגיע לוועדה – שזאת לא תהיה דרישה אלא שחלף הדרישה הזאת ניתן יהיה לקבוע שאפשר להראות שהגורם ההוא יכול למלא את כל הוראות החוק, גם אם הוא יושב בחוץ לארץ ושאפשר יהיה לפקח ולאכוף לפי הוראות החוק, מבלי לדרוש אזרחות או תושבות. זה דבר אחר שמופיע כאן וכתבנו שזה לדרישת ה-OECD.

הבנתי. אמנון כהן הבין ומה שלא הבנתי, הוא יסביר לי אחר כך.


אנחנו מדברים על הולנד. אם אני יועץ השקעות ישראלי, אני יכול את אותו דבר לעשות בהולנד?

לגבי הולנד, לא ידוע לי.

לגבי איזו מדינה כן ידוע לך?

לא ידוע לנו.

זאת אומרת, אנחנו הולכים להיות המדינה הראשונה. אני לא יודע אם ישראל ביתנו תסכים לזה משום ששר החוץ מעונין שיהיה כבוד לאומי כמו שהוא עשה עם תורכיה. אני סומך על הרשות לניירות ערך.

אם זה טוב לך, מה איכפת לך מה הגויים עושים?

לא איכפת לי אבל אני רוצה קודם לדעת את העובדות, לפני אני אחליט מה איכפת לי.

אנחנו לא יודעים שיש מדינה שמאפשרת הסדר דומה.

אנחנו נהיה אור לגויים.

מה שקורה זה שאנחנו לא יכולים לפעול במדינה כלשהי.

אנחנו לא נשווק את המוצרים שלנו במדינה כלשהי כי אין לנו את היחס ההפוך והם ישווקו את המוצרים שלהם אצלנו.

אני מציע לדחות את ההצעה.

לא, לא דוחים.

תביאו לי דוגמאות מהעולם שיש דברים כאלה ואם אין, אני לא מוכן להיות הנחשול בדבר הזה.

ואם זה טוב לך?

למה זה טוב לי? במה? אם זה היה טוב, זה היה צריך להיות בכל העולם. אין מדינה אחת בעולם שזה קיים.

קודם כל, מבחינת העובדות. כאשר מאושרת הצעת החוק הזאת, אנחנו הופכים להיות הראשונים שאנחנו מאפשרים ליועצי השקעות ממדינות זרות לפעול במדינת ישראל.

אני לא יודעת את זה בוודאות. אני לא יודעת אחרת.

לפי הצעת החוק הזאת, יועצי השקעות זרים יוכלו לפעול במדינת ישראל אם באמצעות זה שאני מתקשר אליהם או אם זה באמצעות זה שהוא מתחבר לחברה ישראלית.

זה שאתה מתקשר אליו, זה המצב הנוכחי. זה לא חידוש.

באמצעות זה שהוא מתחבר לחברה ישראלית.

כן.

זה לא הולך להיות הדדי. זאת אומרת, כתוצאה מאישור הצעת החוק הזאת, יועץ השקעות ישראלי שירצה לפעול במדינה אחרת בעולם וירצה להתקשר עם חברה מקומית שפועלת במדינה בה הוא רוצה לפעול, הוא לא יוכל לעשות את זה.

אנחנו לא יודעים בוודאות שכן ואנחנו לא יודעים בוודאות שלא.

אתם כל כך רציניים, מביאים כזאת הצעת חוק ולא בדקתם?

אפשר להוסיף תנאי האומר שזה יהיה רק עם המדינות להן יש את אותו חוק.

אתה רוצה שנצביע מבלי שאנחנו מבינים? אני מעלה כאן בעיה רצינית. מביאים הצעת חוק כזאת ולא בודקים.

אני עוד לא רץ קדימה. אני אפילו לא התחלתי את הישיבה מבלי שיהיה נציג של משרד האוצר. חבר הכנסת וקנין, אני לוקח את הדברים שלך ממש ברצינות. אני לוקח את הדיון ברצינות ואני לא עושה צחוק. השאלות הן שאלות נכונות. יכול להיות שהתשובות הן תשובות שכן מחייבות את הצעת החוק הזאת. בואו נתקדם. אנחנו עדיין בתהליך למידה.

יש שאלה שאני מבקש להשיב עליה. ישראלים משקיעים ביום בחוץ לארץ בניירות ערך זרים באופן מאוד שיגרתי. הם עושים את זה דרך ברוקרים זרים או דרך ברוקרים ישראלים שמתקשרים עם ברוקרים זרים. הם לא מקבלים ייעוץ לעניין הזה כי הם לא יכולים לקבל ייעוץ לעניין הזה אלא אם כן היועצים מייעצים להם בניירות ערך זרים. מה אנחנו עושים? אנחנו מאפשרים להם לעבוד דרך אנשי מקצוע במקום שיעבדו דרך אנשים או ביוזמתם, ואז הם לא עובדים דרך אנשי מקצוע שלוקחים אחריות ישראלים, אלא הם מתקשרים עם זרים והזרים האלה אין לגביהם אחריות או שהם שצריכים לתבוע אותם, אם יש בעיה, במדינות בהן הם חיים. אנחנו מביאים את הזרים לכאן ומטילים עליהם אחריות. אנחנו משפרים את המצב של אותם ישראלים שרוצים להשקיע בחוץ לארץ. לכן ההצעה הזאת, יש לה יתרון.


דבר שני שאני רוצה לומר. אני מודה, הדברים לא נבדקו לעומק אבל ברור לי לחלוטין שבאיחוד האירופי, כאשר יש שם הסדרים שמתייחסים לכל מדינות האיחוד, אז הנפקות זרות יכולות להתבצע במדינות שונות.

אתה לא אומר את זה בוודאות אלא אתה משער.

לא, אני לא אומר את זה בוודאות אבל דבר אחד אני כן אומר בוודאות: ישראלים משקיעים בחוץ לארץ בניירות ערך זרים והם לא בהכרח מקבלים ייעוץ מקצועי ובוודאי שאין אחריות כמו שתהיה אחריות אחרי שהחוק הזה יצא לפועל. לכן, יש לו יתרון כשלעצמו לאותם אנשים.

אנחנו עוד נמשיך בעניין הזה.

יש כאן שאלה האם אנחנו עוסקים בגאווה לאומית, אפרופו הדיונים אתמול עם התורכים, או שאנחנו עוסקים היום בשיפור הביטחון של משקיעים ישראלים שנמצאים בחוץ לארץ. זה כל הסיפור.

אל תשווה את הכבוד הלאומי לניהול איזושהי עסקה כספית.

חבר הכנסת חרמש, אתה צריך לדבר מקצועית ולא פוליטית.

אותי לא מעניין
מה ההולנדים חושבים עלינו. השוק הישראלי משוקע בניירות זרים בחוץ לארץ ואזרחים ישראלים משקיעים בשווקים בחוץ לארץ. מה שמעניין אותי זה האם אני בא היום לעזור להם, ואני אכן בא לעזור להם. זה רק טוב. אתה גאווה הלאומית נשאיר.

אני מבקש להתייחס לנושא השנוי במחלוקת. קוראים לזה לקוח כשיר?

כן. לאותה סוגיה, אני חייבת לומר שצריך לשים לב שהחלופה האחרת שנכללה בהצעת החוק שפורסמה בכחול, שהיא פעולה ישירה של בעלי רשיון זר אל מול ישראלי ללא תיווך ישראלי, רשות ניירות ערך חזרה בה באישורו של האוצר והורדנו את זה.

האוצר מסכים לתיקון הנוכחי.

זאת אומרת, האוצר הסכים לתיקון.

האוצר שותף לכל.

אני רוצה לעקוב אחרי האוצר לראות שאין לנו תקלות אתו.

יש מישהו כאן שמתנגד להצעה הזאת?

רגע. לגבי לקוח כשיר.

זאת שאלה מצוינת.

אני שואל האם בין הנוכחים יש מתנגדים להצעה?

להערכתי לגבי לקוח כשיר יש התנגדויות.

החלופה שזה עתה ציינתי שירדה מעל סדר היום, שהיא אומרת שבעל רשיון ניהול תיקים גדול ובעל ניסיון שפונה לגופים ישראלים מתוחכמים יהיה פטור מרשיון, ירדה מסדר היום, אבל החלפנו אותה בחלופה אחרת רחבה יותר אשר אומרת שלא משנה אם מי שנותן את השירות הוא מנהל תיקים זר או ישראלי, כל אימת שמישהו מקבל את השירות הוא לקוח מתוחכם, לקוח שקראנו לו כשיר, עם כשירות, תרגום של קווליפיי המקובל בעולם. כאשר הצד שמקבל את השירות הוא צד מתוחכם, כלומר, שהוא לקוח מוסדי, כמו קופות גמל או מבטחים או תאגיד גדול שיש לו הון עצמו מעל 50 מיליון שקלים, או שהוא יחיד מתוחכם – ותכף אני אכנס ליחיד המתוחכם שזה מה שמעסיק אותך – אם הוא אלה, כמו שהיום ייעוץ השקעות אל אחד כזה, פטור מרשיון, כך לפי ההצעה גם ניהול תיקים ומיישרים קו גם עם שיווק השקעות. כל אלה יהיו פטורים מקבלת רשיון.

מ-15 מיליון ומעלה.

אמרנו שיש בעצם שלושה פרמטרים. האחד מייצג את החוסן הכלכלי שלו, שהוא עשיר, השני מדבר על זה שהוא בעל ניסיון כי הוא עושה הרבה עסקאות בשוק, והשלישי מדבר על כך שהוא מומחה, שהוא מומחה הוא בגלל תחום עיסוקו או בגלל דרך אחרת שהוא הוכיח איזושהי מומחיות. כאשר הגורם נותן השירות ברגע ההתקשרות מזהה ששניים מהפרמטרים האלה מתקיימים בלקוח הניצב בפניו, הוא אומר שהאיש הזה למעשה הוא מתוחכם והוא לא דרוש לפטרונותו של החוק. הוא לא צריך את ההגנה של החוק מפני שהוא יכול או להבין את המטריה בעצמו או לקנות את ההבנה של מישהו אחר בהבנת המטריה.

איזה פרמטרים קבענו לעניין החוסן הכלכלי. דיברנו על אדם שהתיק הפיננסי שלו – בפיננסי דיברנו על שווי תיק ניירות ערך, פיקדונות, מזומנים, כלומר, נזיל, להבדיל למשל מדירה ששווה כסף אבל הוא לא יכול להנזיל אותה במיידי – התיק שאתו הוא יכול לשחק הוא בשווקי של 15 מיליון שקלים לפחות. הפרמטר השני של המומחיות מדבר על מומחיות או כישורים בשוק ההון או תחום עיסוק של לפחות שנה שמעיד על כאלה. הפרמטר של הניסיון, קבענו שמי שמבצע בממוצע עשר עסקאות ברבעון במשך ארבעת הרבעונים האחרונים לפני ביצוע ההתקשרות. עשר עסקאות ברבעון, כלומר, ארבעים עסקאות בשנה האחרונה. אף אחד מהם בעצמו לא מספיק, אבל אם לוקחים שניים מהם, זה יוכל לתת את ההבנה שגורם כזה יכול להגן על עצמו בצורה מספקת.

תודה. יש מישהו שמתנגד להצעה הזאת?

איגוד הבנקים. הרשות מאמצת למעשה בהגדרה של לקוח כשיר את הדירקטיבה האירופאית, ממש אחת לאחת. בסכום הכספי שם מוגדר חצי מיליון יורו ובארצות הברית זה מיליון דולר.

כאן זה 4 מיליון דולר.

מה המצב היום?

המצב יום הוא שאין פטור בכלל ואנחנו רוצים להכניס את זה בצורה מדויקת.

לימדו אותנו שאם נותנים לך אצבע, אל תיקח את כל היד. מתחילים.

הבעיה היא שהאצבע ממוקמת כל כך גבוה, שאתה לא יכול להגיע אליה.

אין הצעת חוק ממשלתית ואין כלום. כרגע המצב הוא שאתה צריך פיקוח מהשקל הראשון. באה הרשות לניירות ערך ואומרת שנתחיל במדרג. אנחנו מתחילים ב-15 מיליון שקלים עם כל הפרמטרים שנאמרו כאן, ואז מתחילים עם העניין הזה ואחרי כן אפשר לתקן ולהמשיך. מה אתה אומר על זה?

אנחנו לא אומרים חס וחלילה לרדת למאה אלף שקלים. אנחנו אומרים שהרף של 15 מיליון שקלים הוא פשוט רף בלתי ישים. לכן אנחנו הצענו סכום של שווה ערך למיליון דולר. לא מדובר כאן על נדל"ן, לא על מוצרים פנסיוניים אלא מדובר כאן על תיק נזיל של ניירות ערך של 15 מיליון שקלים.

תודה. אני מסיים את הישיבה בעניין הזה. אני אומר כלהלן. אני אתמוך במה שתאמר הרשות לניירות ערך, אבל אני חושב שיש קצת הגיון בדברים שנאמרים, במיוחד על ידי שי חרמש אומר שהוא איש המקצוע בוועדה. אני מסכים לקונספט הזה שאתם אומרים שמתחילים גבוה אבל יש הגיון במה שאומר נציג איגוד הבנקים.


תחשבו על העניין הזה. בעזרת השם בשבוע הבא אנחנו נתחיל לקרוא את סעיפי החוק. זה חוק גדול ואנחנו חייבים לקרוא אותו. בשם משרד האוצר אני מתנצל בפני הרשות לניירות ערך. משרד האוצר היה צריך להיות כאן בזמן אבל הוא לא היה.


אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30