PAGE
16
ועדת הכספים

4.1.2010

הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ח בטבת התש"ע (4 בינואר 2010), שעה 12:15

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): פרויקט התפלת מי ים באשדוד של חה"כ מירי רגב וחה"כ אורי אריאל

חברי הוועדה: משה גפני-היו"ר

חיים אורון

שלי יחימוביץ

ציון פיניאן

מירי רגב

אמנון כהן

פאינה קירשנבאום

רונית תירוש

גיל שבתאי סגן החשב הכללי, משרד האוצר

שמשון אוירבך רפרנט, רשות החברות

שמשון אברהם חב' ענבל באגף החשב הכללי, משרד האוצר

איילת יוספאן חב' ענבל באגף החשב הכללי, משרד האוצר

חגי פדר מנהל תחום מים באגף החשב הכללי, משרד האוצר

סיון כרמון סגנית דובר משרד האוצר

גליה מאיר עו"ד, משרד האוצר

נתי בירנבוים עו"ד, יועץ מים וביוב לשר, משרד התשתיות

חגית בן-חמו עו"ד כלכלה, משרד התשתיות

רועי גולשטיין עו"ד, משרד התשתיות

אברהם טנא מנהל אגף התפלה, רשות המים

עדי ויינברג יועצת מנכ"ל רשות המים

חנה פרנקל יועצת משפטית, רשות המים

יעקב הרוסי יועץ ההתפלה של הרשות

תדהר גולן סמנכ"ל שוקי הון, מיזוגים ורכישות, איידיאי

אברהם קוזניצקי מנכ"ל חברת מנרב

מאיה קרבטרי מנהלת קשרי ממשל, חיים וסביבה

פיני קבלו סמנכ"ל רווחה וקשרים בכנסת

גיתית וייסבלום עוזרת דובר, החברה להגנת הטבע

עידו רוזוליו מנכ"ל מקורות

חגי שטדלר ע' מנכ"ל מקורות

גיורא גוטמן מנכ"ל חברת הייזום, מקורות

אבי גפן סמנכ"ל כספים, מקורות

ינון דוד זריבי יועץ משפטי בחברת הייזום, מקורות

מאיר אלעזרה יו"ר ארגון העובדים, מקורות

הדן אורנשטיין דובר, מקורות

עמירם אוחיון סמנכ"ל כספים חברת הייזום, מקורות

איתי שטדלר סמנכ"ל הנדסה בחב' הייזום, מקורות

טמיר כהן

יפעת שפרכר

פרוייקט התפלת מי ים באשדוד

דיון מהיר בנושא פרויקט התפלת מי ים באשדוד של חברת הכנסת מירי רגב וחבר הכנסת אורי אריאל.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך על הדיון. אני מבינה שפרויקט ההתפלה באשדוד נעשה ללא מכרז מסודר. מקורות זכו במכרז. העלות של מקורות עבור מתקן ההתפלה הרבה יותר יקרה מחברות אחרות שהתחרו או הציעו הצעה. אני רוצה להבין מדוע מקורות זכתה, מדוע אנשים שהגישו הצעה זולה יותר לא זכו והאם האזרח צריך לשלם מחיר גבוה.

היה מכרז?

היה מכרז. היו הצעות זולות יותר.

היה מכרז במקום אחר.

פה לא היה מכרז?

פה היה פטור ממכרז.

למה היה פטור ממכרז? יש הצעות יותר זולות מאשר מה שמקורות נתנה לגבי מתקן ההתפלה באשדוד. האם זה נכון?

אין הצעות לגבי מתקן ההתפלה באשדוד.

כי לא הוצאתם את זה למכרז. אם הייתם מוציאים את זה למכרז היו הצעות יותר זולות. מדוע שורק הרבה יותר זול מאשדוד?

אני רוצה לדעת אם היה מכרז או לא היה מכרז. פטור ממכרז במקרה הזה הוא לא דבר כל כך נורא, בוודאי לא כשהוא קורה לחברה ממשלתית. אני בעד פטור ממכרז. אנחנו דנו פה בוועדה בפטור ממכרזים לחברות עסקיות. זה היה יותר חמור. עצם הפטור ממכרז למקורות נראה לי לגמרי סביר.

כשהעליתי כאן בדיון מהיר את השאלה של מונופול המלט, שאלו אותי חברי הכנסת איך אני מעיז, זה נמצא בדיונים. למיטב ידיעתי העניין הזה נמצא בדיונים.

היה דיון מעניין על מונופול המלט.

הנושא הזה נמצא בדיון בפורום ממשלתי. מה אנחנו רוצים לעשות איתו עכשיו?

2 חברי כנסת ביקשו דיון מהיר. הנשיאות אישרה להם. אני חושב שאין סיבה שלא נשמע את הממשלה בעניין.

מה שאומרים באוצר זה שאתה הולך לשלם יותר כסף בגלל מתקני ההתפלה. איך הם לוקחים מתקן התפלה כל כך יקר? אתה הרי רוצה להוזיל את המחיר לאזרח.

אני קראתי הבוקר בדה-מרקר שהאוצר אמר לתת לו לקיים את הדיון.

אנחנו נציג את התמונה הכוללת של הקמת מתקני התפלה בישראל. זאת הזדמנות לבוא ולהציג את כל מה שנעשה בשנים האחרונות בתחום ההתפלה בישראל. בסך הכל יש מהפכה מאוד גדולה שנוצרה בשנים האחרונות.

השאלה היא מדוע לא נערך מכרז, על סמך מה זכתה מקורות, האם היו קבוצות אחרות שהציעו מחיר זול יותר.

העידן של ההתפלה התחיל לפני 10 שנים כשהמכרז הראשון פורסם באשקלון. זה המתקן הדרומי ביותר. בהתחלה המתקן היה 100 מיליון קוב, אחר כך עשינו הרחבה ל-120 מיליון קוב. המתקן התחיל לעבוד ב-2005, אבל המכרז היה ב-2001. באותה עת נתנו למקורות זכות להקים מתקן התפלה באשדוד בהיקף של 45 מיליון קוב, שזה בעצם המתקן שאנחנו עוסקים בו עכשיו. ב-2001 כשהתחיל עידן ההתפלה אמרו שמתקן אחד יצא למכרז, מתקן אחד יינתן למקורות. זאת הייתה החלטת הממשלה. מקורות אמרה שהיא יודעת להקים את זה לא פחות טוב מהסקטור הפרטי.

איך זה יצא במכרז?

מכרז בינלאומי בשיטת BOT. כל מתקני ההתפלה קמים בשיטת BOT. המכרז הזה שהיה הראשון יצא על 50 מליון קוב, אחר כך הורחב ל-100 ולאחרונה הרחבנו אותו ל-120 מיליון קוב. לאחר מכן היה מכרז להקמה של מתקנים קטנים. המתקן של פלמחים של 45 הוא לאחר הרחבה. היה מכרז על 30 מיליון קוב, אחר כך הוא הורחב ל-45.

באיזו שנה?

ב-2003. הוא התחיל לספק מים ב-2007.

ההחלטה על התפלה הייתה ב-2001.

סוף שנות ה-90.

ב-1999 היה ויכוח אם לתת רק למקורות או לעוד אחד.

בוועדה שבה הייתי שר ובייגה היה היושב-ראש הוחלט להקים מתקן התפלה אחד. זה היה ב-1999 והסתיים ב-2000.

בסוף שנות ה-90 התקבלה החלטה.

למה האוצר התנגד?

את זה ועדות חקירה בודקות עכשיו.

העלות של מתקני התפלה ביחס להפקה של מים טבעיים היא גבוהה יותר, לכן לפני שמקימים מתקני התפלה צריכים למצות את המים הזולים יותר.

מיציתם?

זה היה בעבר. היום אנחנו נמצאים בעידן ההתפלה.

אני אצטט את יושב-ראש הוועדה, ידידנו דודו מילגרום: "אין בעיה של מים, יש בנק מים בלתי מוגבל.." אז התקבלה החלטה על מכסת המים בחקלאות של 500,550, שאנחנו מזמן לא שם, והיה ויכוח אם לקבל החלטה על שני מתקנים או על מתקן אחד. אני תמכתי בשניים. בסוף בייגה שמר על נפשו והחליט על אחד. זכותו של בייגה שקיבל החלטה על אחד. זה היה בניגוד לכל פקידי האוצר. אז החליטו על המתקן באשקלון.

המתקן השני היה בפלמחים. זה מתקן קטן של 30. לאחרונה הוא הורחב ל-45. המתקן האחרון שיצא מכרז הוא מתקן ההתפלה בחדרה. המכרז היה בהתחלה 100 מיליון קוב, לאחר מכן הוא הורחב ל-127 מיליון קוב. המתקן הזה התחיל לפעול לפני שבוע. הוא עדיין לא בתפוקה מלאה.

מה המתקן הגדול ביותר?

בחדרה הולכים להיות 127 מיליון קוב. זה מתוך המתקנים שעכשיו פעילים.

יש כרגע פלמחים, שורק, חדרה ואשדוד.

יש כרגע 3 פעילים. אשקלון זה המתקן הראשון, פלמחים זה המתקן השני וחדרה שהתחיל עכשיו להיות בפעולה הוא המתקן השלישי. מרגע ההחלטה להקים מתקן התפלה עד רגע ההפעלה לוקח לפחות 5 שנים. שנתיים הליך מכרז ו-3 שנים הליך בנייה.

כמה עולה קוב מים בכל אחד מהמתקנים האלה?

ב-2004 היינו ללא מים מותפלים. ב-2008 אנחנו עם 140 מיליון קוב שכבר עובדים ומסופקים למערכת הארצית. ב-2010 אנחנו נהיה עם קרוב ל-300 מיליון קוב בתוך המערכת, שזאת כמות מאוד משמעותית. רק הצריכה הביתית היא קרוב ל-700,750 מיליון קוב. צריך להבין את המשמעות ואת המערכה. ב-2013 עם הכניסה של מתקני ההתפלה באשדוד ובשורק אנחנו נגיע ל-550 מיליון קוב. ב-2014 יהיה עוד מתקן אחד בגליל המערבי. בסך הכל אנחנו נשלים את הכמות. עדיין אין מיקום. זה כרגע בתכנון. זה הולך להיות באזור קיבוץ שמרת, באזור קיבוץ לוחמי הגטאות. ב-2014 נהיה עם 600 מיליון קוב. זה ישלים את החלטת הממשלה הנוכחית שאומרת 600 מיליון קוב בהקדם האפשרי.

מה זה בגליל המערבי? לא צריך לעשות את זה ליד הים?

זה יהיה באזור של הים. אין עדיין מקום ספציפי. לגבי המחירים. המחיר במתקן באשקלון הוא 2.9 שקלים, בפלמחים 3.2 ובחדרה 2.6. כל מכרז היה בתקופה שונה. המכרז האחרון בשורק הוא המכרז שהסתיים לפני 3 שבועות. המחיר הוא 2 שקלים לקוב מים.

שזה מהפכה.

זה לא רלוונטי לדיון הזה.

הוא רלוונטי מאוד. הוא מחיר השוק הרלוונטי האחרון. אלה המחירים שמשקפים את המחיר שאנחנו רואים להתפלה. זה מתקן של 150 מיליון קוב. הוא הולך להיות הכי גדול בעולם מסוגו. זה היה המכרז האחרון.

ממה נובעים הפערים?

הפערים נובעים מכך שחלפו הרבה שנים מאז המכרז האחרון, יש תחרות, הטכנולוגיה מתקדמת, המכרזים משתפרים וחלוקת הסיכונים משתפרת. אנחנו לאט לאט מצליחים לשפר ולהוריד את המחיר. המחיר של 2 שקלים, שזאת ירידת מדרגה משמעותית, מהווה חיסכון של למעלה ממיליארד שקל שלא יגולגל על צרכני המים.

מי החברה בשורק?

זאת קבוצה שמורכבת מאיידיאי ומחברה שנקראת אצ'סטר ווטר.

חוץ מאחד כולם איידיאי.

המתקן היחידי שלא יצא למכרז הוא מתקן ההתפלה באשדוד. בהחלטת ממשלה מ-2001 הוטל על מקורות להקים את מתקן ההתפלה באשדוד. זה מהרבה מאוד סיבות. אני לא חושב שזה המקום להיכנס לשאלה למה היא לא הצליחה מ-2001 עד היום להקים את מתקן ההתפלה. היו הרבה מאוד דברים. בדצמבר 2008 התקבלה החלטת הממשלה האחרונה שקבעה שהתקשרות עם מקורות תהיה במתכונת של BOT כמו יתר המתקנים שבהם הזכיין נבחר במכרז. היא נתנה לוועדת המכרזים להתפלת מי ים שאני עומד בראשה לנהל את הליך ההקמה של המתקן. אנחנו ניהלנו הליך במקביל למכרז בשורק. עשינו את אותו הליך באשדוד. ההבדל היחידי הוא שפה זה לא היה מכרז, לכן מי שקבע את המחיר שממנו יירכשו מים ממתקן ההתפלה באשדוד זאת ועדת המכרזים. נקבע על פי החלטת ממשלה שהמחיר ייקבע בהתאם למחירים למים מותפלים שנקבעו במכרזים בהליך להתפלת מי ים הרלוונטי ביותר. ועדת המכרזים כשבאה לקבוע את מחיר הרכישה באשדוד החליטה לקבוע אותו על בסיס המכרז האחרון בשורק. זה מחיר השוק המעודכן ביותר. מכרז שורק הסתיים רק לפני 3 שבועות. מכיוון שהמכרז מאוד דומה במאפייניו להתקשרות באשדוד, ראינו את ההתקשרות איתם כהתקשרות הרלוונטית ביותר.


הדבר השני הוא הדמיון בין מתקני ההתפלה. גם אשדוד וגם שורק מאוד דומים במאפיינים הפיזיים שלהם. בניגוד לכל מתקני ההתפלה שהיו קרובים מאוד לים, שני המתקנים האלה רחוקים 2 וחצי קילומטר מהים. יש היום דרישות חדשות למשרד להגנת הסביבה בקשר לתמלחת שחוזרת לים. אותן דרישות יש בשורק ובאשדוד.

הדבר השלישי הוא הזהות המוחלטת בין הסכמי הזיכיון. הסכמי הזיכיון מבטאים את חלוקת הסיכונים בינינו ובין הזכיין. זה זהה לחלוטין בשינויים המחויבים בין מתקן ההתפלה בשורק למתקן ההתפלה באשדוד. משלושת הטעמים האלה החלטנו להתבסס על המחיר שהתקבל במכרז בשורק וקבענו מחיר גבוה יותר.

גם בהחלטת הממשלה קבוע שזה ייקבע בהתאם לערכים הרלוונטיים ביותר, בשינויים המחויבים. מתקן ההתפלה בשורק הוא מתקן של 150 מיליון קוב. המתקן באשדוד הוא מתקן של 100 מיליון קוב. יש יתרונות לגודל. הצנרת זהה בשני מתקני ההתפלה, אולי קצת יותר גדולה במתקן ההתפלה של 150. היא לא עולה 50% יותר. המבנים לא עולים 50% יותר. יש דברים שאין בהם יתרונות לגודל, כמו תפעול. עשינו התאמה לגודל והתאמה לעלות האנרגיה. המחיר שזכה בשורק מתבסס על הקמת תחנת כוח פרטית. המחיר שקבענו למקורות – אותם 2.36 - לא מתבסס על הקמת תחנת כוח פרטית. לכן גם פה עשינו התאמה והעלינו את המחיר. זה לא אומר שאם בעתיד למקורות תהיה תחנת כוח פרטית המחיר לא ירד למחירים יותר נמוכים. יש הבדלים נוספים, כמו עלויות תכנון, תקורה שלמקורות היה טיפה יותר. מכרז שורק הוא הרלוונטי ביותר, לכן הוא הבסיס שלנו. יש יתרונות לגודל ויש תוספת של עלויות.המחיר שנקבע אחרי עבודת מטה מאוד מאומצת של חוות דעת הנדסיות, חוות דעת פיננסיות הוא 2.36. זה המחיר שהודענו למקורות לפני שבועיים. מקורות השיגה על המחיר הזה. אנחנו הודענו להם היום שאנחנו לא מקבלים את עמדותיהם, לכן המחיר הסופי מבחינתנו הוא 2.36.

האם המחיר באשדוד נעשה בסיכום בין האוצר למקורות?

אני רוצה לדעת אם בפרויקטים הבאים יש כוונה לתת פטור ממכרז למקורות. רק למען הסר כל ספק אני בעד שמקורות יקבלו פטור ממכרז ותהיה עדיפות למקורות. צריך לזכור שזאת חברה ממשלתית שמועסקים בה עובדים שיש איתם הסכמים. אני מניחה שעצם זה שניתן פה פטור ממכרז זה דבר שנסמך על אותם הסכמים. אני ממש לא רוצה לדלל את מקורות מכוחה ולהפקיע ממנה אזורים שלמים של פעילות לטובת חברה פרטית. ממה שראינו כאן החברה הפרטית הזאת היא חברה חזקה במיוחד. אנחנו צועדים לקראת מצב שבו במקום מונופול ממשלתי יהיה מונופול פרטי של חברה עסקית אחת. אם אני צריכה לבחור בין מקורות למונופול של חברה פרטית, אני בוחרת מקורות.

בדיון הזה אנחנו תופסים כפתור ומנסים לבנות עליו מעיל שלם. שאלת מעמדה של מקורות במשק המים הוא נושא לעימות בלתי פוסק בין מקורות לאוצר. יש עליו כל מיני עמדות. לא במקרה הייתה עמדה שמקורות צריכה לקבל שני מתקני התפלה, כשבסוף התקבלה החלטה שיהיה אחד פרטי ואחד של מקורות. היום אנחנו מגיעים לקצה השני של הסיפור. כל זמן שמקורות היא ספקית המים העיקרית, היא המובילה הראשית שיש עליה כל מיני מטלות - בחלק מהמטלות היא לא עומדת ואני רב איתם על זה אבל זה לא שייך לעניין הזה – היא צריכה לקבל מתקן התפלה. להגיד לה שהיא לא תקבל מתקן התפלה כאשר יש שנים מסוימות שה-600,700 מיליון קוב מים עשויים להיות מרב אספקת המים, זה כמו להגיד לה ללכת על רגל אחת. זה יעוות את כל התמונה. אני לא נכנס לוויכוח אם זה 2.32, 2.46 או 1.98. שיריבו ביניהם.

יכול להיות שתהיה לזה השלכה על המחיר לצרכן.

יש גם השלכה על המחיר לצרכן למונופול כמו הוט, יס, בזק. בדרך כלל ההשלכות יותר מורכבות מאשר דיון בנקודה אחת בבוקר אחד.

מותר לנו לבקש מהם לשבת יחד .

אני מתחיל יותר רחוק. אני רוצה להביא למכרזים האלה כסף ממקור קיים, לא לוקחים אותו. הם מתחרים פה בעיקר על כסף, על מקורות מימון. הכסף קיים. שייקחו את הכסף הזה. זה לא שכל אחד מביא מאיזה שהוא מקום את היתרונות הפיננסים שלו וכך הם מתחרים אחד בשני. הויכוח הרבה יותר רחב. אני חושב שחשוב שלמקורות יהיה רגל בתוך ההתפלה. הם ישבו ויריבו מהבוקר עד הלילה כמה זה הכי נכון לעשות. הסכנה שאני קורא עליה בעיתונים היא מסבסוד צולב בין המים מרמת הגולן למים בנגב. כשאני צריך לבחור בין מונופול ממלכתי לפרטי אני רוצה את המונופולים להשאיר בידי הממלכה. כך בחשמל וכך במים. פה יש מונופול טבעי. לא יביאו ללהב 2 צינורות, אחד של החברה הפרטית ואחד של החברה המתפילה. בסוף כולם נשפכים לתוך הצינורות של מקורות כמו לתוך הקווים של חברת חשמל. השאלה מה הם הרבה יותר מהותית מהוויכוח הזה. זה מבלי שאני יודע להגיד אם 2.36 זה המחיר הנכון, או שהם צריכים להוריד ל-2 או להעלות ל-2.50.

אנחנו עוסקים במוצר אסטרטגי. פה לא מדובר על יס ולא על עיתונות אלא על מוצר אסטרטגי. אם בו ישנה בעיה זה תופס את המדינה מלמעלה עד למטה, מהצרכן בבית עד החקלאות. אני מניח שהחברה שזכתה במכרז היא חברה יוצאת מן הכלל ובעלת אפשרויות בכך שהיא הצליחה לזכות ב-75% מאתרי התפלת המים - אני מאחל לה הצלחה - אבל חייבת להיות למדינה מניית זהב בעניין. גם כשמכרו את אל על אמרו שאמנם מכרו אותה אבל ברגע שיצטרכו אותה לדברים קיומיים הם יהיו שם. משק המים שלנו צריך להיות ברגל אחת - קטנה ככל תהיה - בידי גורם ממלכתי.

אתה תומך בהשארת מקורות.

שישברו את הראש אחד לשני. זה ירד ב-10 אגורות, ההוא יעלה ב-4 אגורות. יש משמעות למרכיב אסטרטגי.

יש לזה השלכה על מחיר המים.

זה הדבר העיקרי שבגללו רשות המים מעלה את המחיר.

אני לא החלטתי שאני מפריט לגמרי מוצר אסטרטגי תשתיתי כמו מים. הפרטנו אותו במחצית הדרך. חבר'ה, ב-75 עוצרים.

אני לא רוצה להפריט אותו אבל אני גם לא רוצה לשלם יותר בגלל שהוא בממשלה.

הפרטנו את הייצור. אם תסתכלו בדוח של מבקר המדינה תראו שייצור המים הוא 20% ממרכיב המחיר. מבלבלים את הציבור. כל השאר זה הובלה, ביטחון, מע"מ וביוב.

שילך האוצר ויריב איתם יום ולילה על להוריד או להעלות את המחיר. אל תשאירו את המשק הזה בידיים פרטיות בלבד.

אני חושב שמקורות היו צריכים לסיים את העבודה ממזמן. כיוון שהם מושכים את העבודה הרבה זמן הם צריכים לשלם את המחיר. לצד הקבוצות העסקיות שזוכות במכרזים אנחנו צריכים לשמור כמדינה על המשאב שיישאר בחברה ממשלתית. כמובן שצריכים להתמודד במחירים ובמכרזים. אני מבין שנעשתה עבודה כלכלית של משרד האוצר. ייתכן שיש חילוקי דעות על כמה אגורות. אתם צריכים לשבת ביחד. התפלה עולה כסף. על זה צריכים לשלם. אני לא מדבר על איזה ממשלות נכשלו. אני בטוח שימצאו את המכנה המשותף ויגיעו להבנות מבחינה עסקית וכלכלית שזה נהנה וזה לא חסר. אני בטוח שכל סכום שיגיעו אליו יגולגל על הצרכן. אנחנו חייבים לשמור על הגוף הממשלתי ולתת לו חיזוק. הכל כמובן במחירים ריאליים שיעמדו בכל הקריטריונים.

העניין הזה מפריע לי. אנחנו נמצאים בבצורת. אנחנו נמצאים הרבה שנים עם עליות כאלו ואחרות של המים. כל פעם שיש מים כל התכנית של ההתפלה נעצרת ואז עוד פעם מגיעים לשנת בצורת והנושא הזה עולה וצף. אין מדיניות שאומרת לבנות מתקני התפלה לאורך זמן גם כשאין שנים ברוכות במים. אני חושבת שהבעיה היא בעיה של האוצר. הייתה החלטה לגבי מקורות. אני חושבת שהמפעל הזה צריך לקום על ידי מקורות. אם אנחנו מחליטים שלא, זה אומר שצריך ללכת למכרז ולהתחיל את כל התכנון מהתחלה. מקורות מוכנים כבר ללכת ולהקים את המפעל. האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו שוב לדחות את ההקמה של המפעל בעוד שנתיים? ברור שהתהליך של המכרז והתכנון ייקח לפחות שנתיים. למה צריך להשוות את זה לשורק? יכול להיות שזה מכרז אחרון, אבל פה מדובר במפעל יותר גדול. למה לא נעשתה השוואה בין חדרה, אשקלון לאשדוד? זה לא רק מרחק, יש עוד פרמטרים של ארנונה, של מיקום המפעל. האם הדברים האלה נלקחו בחשבון? בגדול, אף אחד לא רוצה להיכנס. זה לא שיש לכם חצי שנה להתדיין. אני מבקשת מיושב-ראש הוועדה לקבוע זמן שבו הם ידונו ויחזרו אלינו עם החלטה. אני מבקשת להקצות זמן מוגדר ושיחזרו אלינו עם החלטה. אני מבקשת שהזמן הזה יהיה כמה שיותר קצר כי אי אפשר לחכות ולדחות. ברשות המים יש נציגים של כל חברות המים. אין שם נציגות של הצרכנים, אין שם נציגות של האזרח. אולי זאת אחת הבעיות. אני מבקשת להעלות את הנושא הזה.

מה שאת אומרת הוא נכון, אבל זה לא הנושא. האוצר אשם בעניין הזה. גו'מס מכיר את זה מתוקף היותו שר החקלאות. אני לא מצפה מהאוצר שהם יהיו חכמים בהכל. האוצר היה נגד הנושא של התפלה. היום אנחנו מסתכלים על זה ככישלון קולוסאלי. הייתי מצפה מהם שתהיה להם קצת צניעות. אני מציע שהם ישמעו גם אותנו כשהם מעלים את מחירי המים, את מחירי התחבורה, את מחירי הארנונה. אני מתכוון להקשיח עמדות בעניין הזה. אגב, אני לא מאשים אותם, מותר להם לטעות, הם בשר ודם. מצפים מגוף שטועה שינהג קצת בצניעות. אתמול דיברתי עם שר האוצר על העלאת תעריפי המים. זה קטסטרופה. הוא הסביר לי שמדובר בהעלאת הקצבאות, שזה הרבה יותר גבוה מהעלאת מחירי המים. זוג קשישים יקבל יותר במהלך 2010 בקצבאות מאשר יצטרך לשלם תוספת למים.

זה מחזיר אותי לדיון שהיה לפני שבוע לגבי הורדה של חצי אחוז של המע"מ. כששאלתי כמה כסף זה מביא, נאמר לי מיליארד 800 אלף. אני קוראת היום בעיתונים שרוב הרשתות לא הספיקו, לא העבירו. אולי את הכסף הזה לא היה צריך להחזיר אלא לקחת לבנייה של מתקני המים.

הכסף נשאר ברשתות. את שילמת אותו. הוא מעביר על חשבונך.

יש יתרה של כסף מבחינת התחזית.

יש גרעון של 5.2%, לא של 6.3%.

אנחנו אישרנו את התקציב הדו-שנתי עם הגזרות שנלוות לזה. אנחנו טענו כאן בוועדה שצריך את המסים העקיפים להוריד כי המסים העקיפים זה פגיעה בשכבות החלשות. דיברנו על זה שהיטל הבצורת והעלאת תעריפי המים זאת גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה. האוצר ידע שנתנפל על העניין הזה ונגיד שנגמרו הבעיות שהיו באמצע 2009 ושצריך להוריד את תעריפי המים. לפני שהספקנו לזוז משרד האוצר כבר הלך. אני יכול להגיד שיש להם טעויות נוראות, אני לא יכול להגיד שהם לא חכמים. הם לקחו את הכסף והורידו את המע"מ בחצי אחוז. להם יש מדיניות ברורה שאומרת שהצרכן ישלם על המים כמה שהוא עולה, לא משנה אם יש כסף או אין כסף. על זה נצטרך להתמודד. אני מקווה שבסוף נצליח. במלחמות הקודמות ששיתפנו פעולה הצלחנו. הייתה לי שיחה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה. סביר להניח שאנחנו הולכים להתמודדות על העלאה נוספת של תעריפי המים. אני לא חושב שנוכל להוריד את ה-25%, אבל נוכל למנוע את הפעימות הבאות. זה הולך בכיוון הזה. כשאני מנהל דיון עם משרד ראש הממשלה ועם משרד האוצר זה על-מנת לעצור את הפעימות הבאות. המצב הכלכלי היום לא נורא. המצב מתייצב. מדובר בכסף. עם זה נצטרך להתמודד.

יש פה רק שני מקורות. יש את תקציב המדינה ואת מחיר המים.

שיהיה בתקציב המדינה.

כשאני אציע להעלות מסים את תתנגדי.

לא בהכרח.

אם לא בהכרח, אז יש מהפכה אמתית בוועדה.

בשביל מה הוא היה צריך להוריד את המע"מ בחצי אחוז?
אנחנו רואים היום בעניין של מתקן ההתפלה את בעיית ניהול משק המים. מי שמוביל את הבעיה הזאת זה האוצר. מי שמלווה את הרשות לכל הדיונים והוא הצל זה האוצר. לא התשתיות ולא אף משרד אחר. זאת הבעיה שיש לנו ברשות המים. אין להם שום בעיה ללכת לתאגידים, ללכת למכרזים, אבל כשמדובר על מתקן אחר לא הולכים למכרזים ומקורות מקימה ולוקחת יותר כסף מאחרים. השאלה על מי אנחנו מגינים. האם על העובדים? האם על האזרח שבסוף צריך לשלם יותר על מים?

על המוצר האסטרטגי.

מים הוא מוצר במחסור, הוא מוצר אסטרטגי, הוא מצרך קיומי. אני בעד שהוא לא יהיה במונופול, בוודאי לא פרטי. למה את המתקן הזה לא מוציאים למכרז? אם לא מביאים את זה לידי מכרז, לפחות שמקורות לא ייקחו יותר מאשר מה שהחברה הפרטית לוקחת. בעניין הזה צריך להגיע למצב שמקורות לא ייקחו יותר כסף. מסכן האזרח המסכן שסוחב את הכל על גבו. הוא לא יכול לשתות כל היום וודקה וויסקי, מותר לו לשתות מים. זה לא יכול להמשיך כך. אני מציעה שהם יורידו את זה למחיר של שורק. אם הם לא יורידו את זה למחיר של שורק, אז חברות התפלה אחרות צריכות ללכת לבג"ץ בעניין הזה.

לגבי המתקן הזה אני מבין שזאת עובדה מוגמרת ומוצר מוגמר.

אין לנו עניין לעצור את זה.

יש את העניין של כחול לבן של חברת מקורות. זו חברה לאומית ונכס לאומי. נכון שיש פער בין 2 שקלים באחד המתקנים ל2.36. מדובר בעלייה של 40%. צריכים לשבת האוצר עם חברת מקורות והיזמים כדי להגיע למשהו מוסכם שאפשר לשתות ולבלוע אותו, כי אחרת זאת בעיה.

גם העובדים הם ציבור. אי אפשר לעשות כל הזמן את המידור הזה בין טובת הציבור לטובת העובדים. בסוף אם נתייחס אל הציבור כולו כאל ציבור צרכנים בלבד לא יישארו לנו עובדים מוגנים ולא יהיה מי שיקנה כל מוצר שהוא, בין אם זה טיסות שעולות בוועדות כאלו ואחרות, בין אם זה טכסטיל ובין אם זה מים. ההפרדה המלאכותית הזאת בין ציבור לעובדים לא מקובלת עלי. בראש מעיינינו זה שאנשים יתפרנסו בכבוד כדי שיוכלו לצרוך מוצרים.


יש לנו חובה לעשות שיקולים שהם הרבה מעבר לחור שבגרוש. מאוד קל להגיד שנעדיף את המכרז הזול לטובת הצרכן. זאת חשיבה פשוטה שהובילה אותנו למקומות מאוד מאוד קשים מבחינת מכרוז של כל דבר שזז, פגיעה המונית בתנאי העסקה של עובדים, התנערות של המדינה מאחריות, פגיעה בתשתיות, פגיעה בנכסים שחייבים להיות בידי הריבון. כשאנחנו יושבים בדיון כזה אנחנו בשום פנים ואופן לא יכולים לקבל החלטות אסטרטגיות, משמעותיות, ארוכות טווח על גורלה של המדינה ועל טובת המדינה לפי 2 שקל הבדל בין מכרז כזה למכרז אחר. יש לנו מטרה ערכית, לאומית, ציונית, כלכלית וחברתית לשמר חברה ממשלתית שמופקדת על תשתיות. אנחנו לא מדברים על הפרטה של חברה ממשלתית רגילה, אנחנו מדברים על התשתיות שלנו. האינטרס הראשון שלנו כמי שאחראים על אזרחי המדינה מכל זווית שהיא לדאוג לכך שמקורות לא תישחק ותמשיך לקבל פטור ממכרז בתנאים מיוחדים, לדאוג לכך שלמקורות תהיה שליטה על התשתית הבסיסית הזאת שקוראים לה מים, כי רק אחרי שהחברה העסקית תזכה בכמה מכרזים במחיר זול ויהיה לה מונופול פרטי על השוק אנחנו נראה מה הדבר מעולל למשק המים.

את לא מחליפה את רשות ההגבלים העסקיים.

על זה נאמר ללכת עם ולהרגיש בלי. כולם צודקים פה. יש פה שתי עמדות צודקות. אי אפשר להתעלם מהעובדה שזה עולה יותר לצרכן. הצרכן זה גם העובדים. אם יש פה ניגוד אינטרסים בין איגוד עובדים לצרכנים אז אני עם הצרכנים. אני אומרת את זה באומץ. כשהייתי במשרד החינוך כל דבר שזז זליכה רצה להפריט, כולל את חברת המתנ"סים, כולל חברות טובות שנתנו שירותים מצוינים למשרד, בין אם הן חברות ממשלתיות ובין אם לא. לפעמים השירות הטוב והאמין והניסיון המצטבר שווה בעוד פרוטה. גם זה מקובל עלי. אין לי שום עניין לעצור תהליך של מתקן שנורא חשוב לנו שיסתיים מהר ככל שניתן. האם אי אפשר שהם ישבו עם האוצר ויוזלו למען מראית עין? שייקחו ממש קצת יותר, לא הרבה. באחוזים זה נשמע גבוה.

נעשתה רפורמה במדינת ישראל וכל סמכויות המקצועיות של טיפול במשק המים הועברו לרשות מקצועית. בעיני היא הפוסקת.

אני בשום שלב לא נגד העובדים של מקורות. אני נגד מחיר גבוה לצרכן.

מתקן ההתפלה באשדוד הוא המתקן הראשון שיהיה מוכן. הוא יהיה מוכן לפני שורק ולפני כל מתקן אחר. אנחנו במשבר מים אף על פי שבצפון ירדו קצת יותר גשמים השנה. בדרום פחות. אנחנו עדיין במשבר מים. צריכם את המים האלה. מקורות מכירים את הצורך, מכירים את הבעיות של תפעול משק מים במחסור. אנחנו, בנוסף לרשות המים שטוענת שחסרים מים, גם טוענים שחסרים מים. המתקן הראשון שיכול להיות מוכן זה מתקן ההתפלה באשדוד שייבנה על ידי חברת הבת של מקורות – מקורות ייזום ופיתוח - אם יתנו לה להתנהל על פי לוחות הזמנים המאוד קצרים שבהם היא מחויבת לקום.

תהליך בחירת הקבלן הזוכה נעשה בצורה כזאת שמקורות ייזום קיבלה את הזכיינות למתקן והחברה יצאה למכרז בינלאומי לתכנון ולהקמת המפעל. זה מכרז שניגשו אליו קבוצות מהארץ ומחו"ל. המכרז הזה נעשה ביחד ותחת פיקוחה ההדוק של ועדת המכרזים הבין-משרדית שבראשות גיל שבתאי. היה פה תהליך מכרזי שזכה לשבחים. זה היה תהליך מכרזי שנעשה בלוח זמנים מאוד קצר. כל זה על מנת להביא את המים האלה מהר ככל האפשר אל הצרכנים. מי שזכה במכרז זאת קבוצה ישראלית יחד עם קבוצה מחו"ל בתכנון והקמה, כשאת התפעול במשך עשרות שנים אמורה לעשות מקורות ייזום. כפי שציינתי, נעשה מכרז על פי כל דיני המכרזים, בצורה הטובה ביותר. המחיר שאנחנו מציגים פה הוא בהסתמך על אותו מכרז. כל האמירות שלא היה כאן הליך מכרזי הן פשוט לא נכונות.

מחיר המים של מקורות הוא בהסתמך על אותו מכרז. הוא לוקח בחשבון את התנאים המיוחדים שיש לאותו מתקן באשדוד. הוא רחוק מהים. הסביבה הימית באשדוד מורכבת. מדובר במתקן גבוה. יש פה כל מיני בעיות שונות שמוסיפות לעלות ביחס למתקנים אחרים. אני מוכרח לציין שהוצגו פה מחירים של מתקני התפלה. נושא המחיר של מתקן התפלה הוא דבר יותר מורכב. זה תלוי לאיזה כמות, באיזה שלב, אם זה לפני הרחבה, אם זה אחרי הרחבה. יש פה עוד מקום לשיפור מבחינת ההצגה של העניין הזה. המיקום והתנאים נקבעו על ידי הממשלה. זה המחיר שאנחנו מקבלים במכרז שאנחנו מדברים עליו.


מדברים פה כל הזמן על מחיר המים, על עלויות. אם יישאר הפער בין האוצר לבין מקורות המשמעות היא 2.5 אגורות לקוב מים מסופקים על ידי מקורות. זה ההפרש כשמחלקים אותו על כמות המים. אנחנו מתווכחים על 2.5 אגורות לקוב. אנחנו מוכנים על הוויכוח הזה לדחות את מתקן ההתפלה. אנחנו מוכנים להוציא את מקורות מהייצור של המים. למשפחה ממוצעת מדובר בתוספת של 2 שקלים בחודש.

זה הרבה מאוד.

נכון. השאלה מה המשמעות אם לא מספקים את המים האלה.

כמה עובדים יש במקורות?

2200.

כמה עובדים יעסיק המתקן הזה?

50. מקורות עשתה שינוי מבני לפני 3 שנים. במהלך השינוי המבני שמקורות עשתה אותו ללא דופי וללא מהומות היא פיטרה 300 עובדים. הוסכם והובטח למקורות שהיא תקים מתקן התפלה. זה סיכום שחזר על עצמו עם הממשלה. בסיכומים צריכים לעמוד.


דובר פה על מונופול. אני רוצה להביא דוגמה מעולם המים שמתקשר לקבוצה. לפני שנה החליט מונופול פרטי לא לספק פלואור במדינת ישראל. מקורות מחויבת להכניס פלואור למים. מקורות קונה היום פלואור בחו"ל ב-300% יותר גבוה. זה מחיר שכל אזרחי מדינת ישראל משלמים בגלל החלטה של מונופול כזה או אחר. מים זולים הם נכונים, תלוי לכמה זמן וכמה חשוב שתחומים כאלה אסטרטגיים יישארו בידי חברות ממשלתיות והמדינה.

נאמרו פה דברים לעניין חברות ישראליות והעסקה של עובדים. גם אנחנו חברה ישראלית. החברה הזאת קמה בשנת 1965 על סמך חזון של בן גוריון שהמדינה צריכה להתעסק בהתפלת מי ים. היא הפכה לגוף מאוד מצליח בשוק הבינלאומי. התחרינו בכל הפרויקטים בארץ בהצלחה. סיפקנו מים למדינה פעם אחר פעם במחירים הנמוכים ביותר בעולם. יש הרבה טענות על מונופול. יש כאן תחרות בסדרה של מכרזים. אנחנו קשורים בהסכם עם המדינה בכל מכרז בנפרד. אנחנו חייבים לספק לה מים במחיר נתון. מקורות, שהיא מונופול טבעי בתחום ההולכה שאף אחד לא חולק על זה ולא מעלה על זה טענות, מבצעת באמצעות חברה בת שלה שעומדת להפרטה פרויקט ללא מכרז. לדעתנו התוצאה הסופית היא שיש כאן הפליה לטובה של חברה ממשלתית. זה מתבטא במחיר מים גבוה לצרכן. זה לב הדיון. הניסיון להסיט את זה לטיעונים נגד וחבטות קדימה ואחורה לא מקדם את הדיון שעל הפרק.

אתם רציתם את קיומו של הדיון הזה. הדיון הזה נעשה בהשראתכם. רציתם דיון, ארגנתם דיון, קיבלתם דיון.

הדיון נעשה ביוזמתה של חברת הכנסת מירי רגב ושל חבר הכנסת אורי אריאל.

כולנו היינו חשופים למה שהתרחש. לגיטימי לרצות שיהיה דיון, אבל ברגע שהוא מתקיים אתם צריכים לדעת שאתם חשופים למגוון עמדות.

אי אפשר להימלט מהדיון האמיתי על המחיר והתוצאות של הפליה של חברה ממשלתית שבסופו של דבר מבצעת את זה דרך חברה שעומדת להיות מופרטת והולכת להיות במגרש שווה איתנו אבל תקבל הטבות מהמדינה. לא יכול להיות שיהיו איומים שלא יהיו מים אחרי שיש את אשקלון, חדרה, פלמחים ויהיה עוד מעט את שורק. המשמעות היא של אולי פער של חודשים ספורים שבהם המתקנים האלה יספקו מעל ומעבר את הצרכים של המדינה. מדובר על זכויות היסטוריות במתקן שניתן ללא מכרז. התוצאה הסופית שנגמרת היום היא מחיר מאוד גבוה למשק המים הישראלי. התוצאה הזאת עקומה.

מי זאת חברת הבת שמופרטת?

מירי, אם את ואני נצביע נגד הפרטה אז לא יפריטו.

אני מוכנה. הם לא יכולים לשחק בשני כיוונים, מצד אחד יש הפרטה ומצד אחד אין הפרטה.

אני חושב ובטוח שאם הוועדה המכובדת הזאת יושבת ודנה באיזה נושא היא לוקחת את ההיסטוריה חזרה ובודקת מה היו הנתונים והמשאים ומתנים שעברו על חברת מקורות תקופה ארוכה. ממשלת ישראל החליטה להקים את אשדוד ב-2004, לא ב-2010. ממשלת ישראל קיבלה החלטה להקים את אשדוד כי מקורות עמדה באותה תקופה להפרטה, עמדה בפני שינוי מבנה ארגוני. התנהל מו"מ למעלה מ-3 שנים בין נציגות העובדים, בין האוצר לרשות חברות הממשלתיות. בתוך המו"מ, בתוך שינוי המבנה הארגוני שילמתי את המחיר כששלחתי 300 משפחות הביתה. תמורת זה קיבלתי את הקמת המתקן באשדוד. מעבר לזה אסור לי להקים שום מתקן התפלה על פי החלטת ממשלה. מ-2004 חברת מקורות רצה סביב המתקן הזה. כל פעם יש חברה או גורם אחר שמעכב את המתקן הזה. פעם אחת בגלל המחיר, פעם אחת בגלל המכרז, פעם בגלל חברה כזאת או אחרת. סוף סוף חברת מקורות יצאה ועשתה מבנה ארגוני והקימה חברה בת. חברת הבת לא עומדת להפרטה. מי שאומר שהיא עומדת להפרטה טועה. החברה היא על פי התחייבות המדינה עם ארגון העובדים. מי שאמר את זה לא המציא את זה כשהוא התקין 5 מתקני התפלה ואף אחד לא התערב לו. גם במכרז הזה החברה שדיברה קודם הפסידה. מה הבעיה שלה?

חברת מקורות בעלת תשתיות לאומיות ובעלת חברה עם 2200 עובדים. נותנים לה מתקן אחד להקים במדינת ישראל. האוצר עמד על הרגליים האחוריות שמקורות לא תקים יותר ממתקן אחד. עכשיו יש ויכוח על המחיר. מקורות רוצה 2.86, האוצר רוצה 2.36. אני לא חושב שזה דבר שצריך להיות נדון בוועדת כנסת. שימשיכו לשבור את הראש ויגיעו למחיר שהוא סביר למדינת ישראל. מבחינת הצרכן אם הוא ירוויח גרוש וחצי או לא זו לא המשמעות, כי ההבדל הוא לא במחיר לצרכן. כל המים שמותפלים נכנסים למאגר אחד ולמכירה אחת. בהסכם משפטי כלפי ארגון העובדים אנחנו הזכיינים במתקן ההתפלה באשדוד. אני מבקש מאדוני לכבד את ההסכמים כלשונם וככתבם. אנחנו בעד קביעת מחיר. אנחנו משרתים את הצרכנים לילה ויום, חגים ושבתות. העניין הזה הוא עניין מאוד חשוב, מאוד הסכמי ומשפטי.

נעשתה עבודה מאוד מאוד רצינית לקביעת מחיר המים. ה-2.36 זה לא משהו שצמח פתאום.

אנחנו לא זכינו לראות את העבודה.

נעשתה עבודה שהתבססה על המכרז האחרון. על בסיס אותה עבודה נקבע מחיר מסוים. אני במפורש לא באתי לדבר על המחיר הזה. אני רוצה שהוועדה המכובדת הזאת תבין מה זה 100 מיליון קוב מים בשנה. 100 מיליון קוב מים בשנה זה מים ליותר ממיליון תושבים בשנה. ראינו פה גרף מאוד יפה שב-2013 נהיה עם 550 מיליון קוב. אם לא נקים את מתקני ההתפלה אנחנו לא נהיה שם.

יש עלויות זולות יותר בלהביא מים למדינת ישראל.

מתורכיה?

אנחנו צריכים לעשות הכל כדי שבמחצית 2012 יהיה לנו מתקן שמייצר עוד 100 מיליון קוב. המים האלה יחסרו לנו. אנחנו עשרות שנים דנים למה אנחנו לא עושים התפלה בזמן. צודק מי שאומר שכל פעם שיורד קצת גשם תכנית ההתפלה משתנה. אנחנו לא רוצים לחזור לשם. יש לנו תכנית מאוד מסודרת. התכנית הזאת מתבססת על מתקן באשדוד שב-2012 יספק לנו 100 מיליון קוב. אם לא יהיה לנו את זה ב-2012 100 מיליון קוב יהיו חסרים לנו. הגשם שישנו השנה או לא יהיה השנה לא יפתור לנו את הבעיה. אנחנו מדינה מדברית. הדבר החשוב ביותר זה להקים את המתקן בזמן. זה מוצר שהמחיר שלו הרבה יותר יקר מהמחיר שאנחנו רואים אותו היום.

לגבי העניין של כן גורם פרטי או לא גורם פרטי שמקים את המתקנים. מתקני התפלה מוקמים בשיטה של BOT. המשמעות היא שהמתקן נמצא בבעלות המדינה. יש גורם פרטי שמפעיל אותו. בכל רגע נתון אנחנו יכולים להיכנס פנימה.

אתה יודע להפעיל אותו?

כן. כל מתקני ההתפלה שהוקמו בשיטת ה-BOT הוקמו במכרז שהייתה בו תחרות, לכן המחירים גם הם כפי שראיתם.

לעניין מתן פטור ממכרז למקורות. אנחנו רואים את מתקן ההתפלה של מקורות כמתקן אחד ויחיד שהוא כתוצאה מהחלטות הממשלה ב-2001. אין כוונה לתת להם מתקנים נוספים בעתיד, כי אנחנו חושבים שמדובר במונופול. אנחנו הולכים לתת לו רק מתקן אחד.

לגבי השאלה אם זה נעשה בסיכום. זה לא נעשה בסיכום. ועדת המכרזים קבעה את המחיר על בסיס תוצאות המכרז בשורק כפי שהיא ראתה את מחיר השוק. נעשתה עבודה רצינית, יסודית, עם חוות דעת הנדסיות. אנחנו מאמינים שהמחיר שקבענו הוא המחיר שמשקף מתקן באשדוד בגודל שלו ובהתאמה שלו אל מול מתקן שורק שמדבר על 150.

לבוא ולהגיד שמדובר בפער של 2 אגורות לכל המים שמסופקים על ידי מקורות זאת הצגה שמעוותת את המציאות. הפער בינינו ובין מקורות מדבר על 50 מיליון שקל בשנה ל-25 שנות הפעלה. תעשו את המכפלות. מדובר בפער גדול. יש פער בינינו ובין מקורות. אנחנו חושבים שהמחיר שקבענו הוא המחיר הראלי לרכישת המים באשדוד. אם היינו עושים מכרז זה המחיר שהיינו מצפים לקבל. כמובן שזה לא מדע מדויק. אנחנו מצפים ממקורות שתעמוד במחיר הזה. אם היא תעמוד במחיר הזה היא תקים את המתקן.

מתנהל פה ויכוח בין טובת הצרכן לטובת העובדים. מה שעומד במרכזו של הדיון הזה אלה העובדים של חברת מקורות. אני מעדיף שהועדה תלך בדרך האמצעית, מצד אחד לדאוג לעובדים, מצד שני לדאוג לצרכנים שהמחיר יהיה יותר זול. חברת מקורות היא חברת התשתיות הלאומית של הולכת המים ושל כל מה שנלווה לעניין. אני בדעה שצריך לכבד את מה שהוחלט בעניין הזה. עם כל הכבוד להפרטה, הפרטה זה גם לא דבר קודש. צריך לשמור על צרכני המים. אני מודה לך, חברת הכנסת רגב, שהעלית את העניין הזה.

אנחנו צריכים שההתפלה תהיה בזמן. ברור לחלוטין שאם אנחנו מוציאים את זה עכשיו למכרז חדש אין את המתקן ב-2012. זה מעבר לעובדה שתהיה פה הפרה של הסיכום שהיה עם חברת מקורות. אני דורש שמשרד האוצר ישב עם חברת מקורות על מנת להגיע להסכמה על המחיר. אי אפשר בגלל ההסכם עם חברת מקורות שחברת מקורות תגיד שהמחיר יהיה יותר יקר. המחיר צריך להיות מחיר סביר ושהפערים לא יהיו פערים כאלה גדולים. זה עלול להיראות רע. עלול עוד לבוא שר אוצר שיאמר שהוא רוצה להפריט את מקורות. היינו בסרט הזה ב-2003 וב-2004 כשרצו להפריט כמעט את כל המדינה. לשמחתנו חלק גדול מהתכניות לא הופרטו. אם המצב יהיה כזה שהמחיר יהיה מאוד גבוה באופן יחסי למה שקורה בחברות אחרות וממילא המחיר לצרכן יהיה הרבה יותר גבוה, המציאות הזאת עלולה להפיל את כל המערכת. אני מציע שתשבו על העניין הזה. אנחנו לא מתערבים בדיון, אבל אנחנו רוצים דיווח לגבי מה שהיה בסוף הדיון הזה. אנחנו רוצים לדעת מה המחיר והאם העניין הזה הסתיים במציאות כזאת שחברת מקורות תקבל את המתקן. אני בעד זה שחברת מקורות תקבל את המתקן הזה, אני בעד לשמור על העובדים, אני בעד זה שלחברת מקורות, שהיא החברה הלאומית להולכת המים, יהיה יד ורגל גם בנושא של ההתפלה. זה הולך להיות אחד הנושאים המרכזיים בשנים הקרובות. הדבר החשוב מבחינת המחיר לצרכן זה לשבת בחדר סגור, לא להתבצר בעמדות. אני אומר את זה לשני הצדדים. צריך להגיע למחיר שיהיה שווה לכל נפש כך שלא יהיה פער כזה גדול שבסופו של דבר עלול להפיל את הכל. אני מודה לכם על הדיון המעניין הזה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35