PAGE
53
ועדת הכלכלה

5.1.10

הכנסת השמונה -עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 150

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום שלישי, י"ט בטבת, התש"ע (5 בינואר, 2009) בשעה 12:30

הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס 32) (הארכה בתנאים של זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי והסדר חובות, התש"ע-2009

חברי הוועדה: אופיר אקוניס – היו"ר

זבולון אורלב

אלכס מילר

יוחנן פלסנר

כרמל שאמה

נחמן שי

משרד התקשורת: עדן ברטל – מנכ"ל

עו"ד נגה רובינשטיין – יועמ"ש

שמעון בן דוד

עו"ד ליאת גלזר

דיאנה מגנאג'י

יחיאל שבי

קובי שמש

יהודה סבן

אורן משה

אסי מסינג

דנה נויפלד- משרד המשפטים

רועי רוזנברג – רשות ההגבלים העסקיים

נורית דאבוש – יו"ר

מנשה סמירה – מנכ"ל הרשות השניה

אילת מצגר

עו"ד דורון אבני

עידית צרנוביץ

לי גת

ניר שויקי

המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין

ניצן חן – יו"ר המועצה

דורלי אלמגור

יוסי ורשבסקי – מנכ"ל

עו"ד יורם בונן

עו"ד דבורה קמחי

עו"ד דרור שטרום – יועץ משפטי חיצוני

יואב הלדמן

אבי צבי- מנכ"ל

שאול מגנזי- משנה למנכ"ל

עו"ד אילאיל לבנת

אבי ניר- מנכ"ל

ורד אשכנזי

טלי גורן

עידן אור

עדו ברלד

אבירם לוי

עפרה אייבר

אסף אמיר

רני בליי

משה דנון

אסף כרמל

אמיר רוזנברג

מסיקה בינימין

ירמי קדושי

רוזנברג גבריאל – מנכ"ל אולפני הבירה

נילי בן גיגי – מנכ"ל

מיכל מייסט

דן תדמור – מנכ"ל

עו"ד גדעון קורן

עו"ד גיא קדם

מיטל בשרי – ארגון צרכנים

אופיר בר זוהר – כתבת, דה מרקר

אריה בורנשטיין

אלכסנדר כץ

אתי בנדלר

ניר ימין

לאה ורון

לאה קיקיון

הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 32) (הארכה בתנאים של זיכיון
לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי והסדר חובות), התש"ע-2009

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום - הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 32) (הארכה בתנאים של זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי והסדר חובות), התש"ע-2009.


אנחנו סיימנו את הישיבה הקודמת ב- 7 בדצמבר, לאחר דבריו של מר ורשבסקי, כך זה הסתיים – מנכ"ל חברת ישראל 10, שהזכיין לא יעמוד במחויבויות שמתווה החוק, ואמרנו שבמצב שנותר לא היה טעם להמשיך בחקיקת החוק. אנחנו מכנסים היום את הוועדה שוב – על מנת לדון בהצעת חוק הרשות השניה – הארכה בתנאים של זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי, בקיצור – הארכה בזיכיון של חברת ישראל 10, לאחר שהצדדים, אני מבין, בזמן האחרון או בחודש האחרון או כמה שזה לקח – נענו לקריאה מהישיבה הקודמת והעבירו לוועדה נוסח מתוקן של הסכמות, וזה דבר טוב.


אני מבין שמשרד התקשורת כתב מחדש את סעיף הקולנוע. תציגי בבקשה את ההסכמות.

מייד עורכת הדין ליאת גלזר תציג את הסעיפים. אני מבקשת רק להדגיש שמשרד התקשורת הביא הסדר שמוצע על ידנו. לא במסגרת הסכמות, יש מסמך שהועבר לרשות השניה, יש המלצה של הרשות השניה שהועברה למשרד התקשורת. יש כמובן זיקה משמעותית בין הדברים. אבל אני לא בטוחה שהייתי שמה את זה תחת הכותרת של "מסמך הסכמות".


אנחנו נציג תיכף את האלמנטים של תיקון החקיקה, ואני מניחה שתדונו בהם.

זה היה נושא שבמחלוקת. היה נושא נוסף במחלוקת, אבל יש לנו איזה סוג של פתרון, והנושא הוא נושא ירושלים, זה הסעיף הראשון, בלאו הכי – אז בהקראה.

להציג את העניין?

אומרת נגה רובינשטיין שזה לא בהסכמה, אז - -

אני לא יודעת אם כל הנוכחים בחדר – אין כאן מסמך חתום שהנוכחים בחדר חתמו על סכמה. זה מבוסס על הסכמות שהובאו בפני הרשות השניה, עבדנו גם מול הרשות השניה בעניין הזה. זה לא שקיבלנו מכתב אישור.

אז - - ניסוח?

לא - -

זו ההצעה הממשלתית, כרגע?

עמדת הממשלה. .

והממשלה תומכת בעמדה שלה? לא תמיד זה קורה.

כן, אבל במקרה הזה יש התאמה. משרדי ממשלה מתואמים ביניהם.

התיקונים שנעשו בהצעת החוק נוגעים בעניין חובות קולנוע- שזו היתה נקודת המחלוקת שבה הסתיים הדיון האחרון. התיקון הראשון – הוא גם ראשון כרונולוגית, ואולי אחר כך, בשביל ההסבר, אני אסטה קצת מהסדר של הסעיפים כדי שיהיה יותר ברור – בעצם אומר שניתן יהיה לדחות את השלמת המחויבויות בתחום הקולנוע עד סוף שנת 2014, בניגוד לנוסח הקודם שדיבר על סוף שנת 2011.

את מדברת על חובות שמתייחסות –לאיזה שנים?

חובות העבר עד לשנת 2008 - -

שמתייחסות לשנים - -

עד לשנת 2008.

ממתי ועד מתי?

2004- 2008.

אז מדברים על חובות קולנוע מ- 2004 ועד 2008 שיידחו וייפרסו לתקופה ש- ?

כאמור, בעל הזיכיון יידרש להגיש תכנית להשלמת המחויבויות. מתאפשר כרגע, לפי הנוסח שאנחנו מציעים, שההשלמה תסתיים בסוף שנת 2014.

תוך השנתיים הראשונות של הרישיון.

אין קשר.

מה אין קשר? הרי הם כבר לא בזיכיון, הם ברישיון.

המחויבות שאנחנו מדברים עליה היא מחויבות חוץ מסכית.הקולנוע לא חייב להיות משודר על מסך טלוויזיה במסגרת זיכיון או רישיון. ולכן אין קשר בין החובות שצריכים להשתלם ל - - הקולנוע, לבין השאלה אם ערוץ 10 או ערוץ 2 יהיו במסגרת משטר של זיכיונות או רישיונות – או לא ימשיכו לשדר. החובה קיימת.

כלומר, החובה תהיה גם במידה וערוץ 10 לא יהיה בעל זיכיון או רישיון.

אז איך תבטיחו שהוא אכן יקיים את החובה הזו?

זה בדיוק מביא אותי לסעיף הבא. אני מעדיפה לדלג, כמו שאמרתי, בסדר הכרונולוגי, על סעיף קטן (6) ולעבור לסעיף שהוסף – סעיף (א2).

- - -

לא, היא ממש לא. אני אמרתי בהתחלה, אנחנו מדברים – המילה "הסכמות" לא היתה מקובלת על היועצת המשפטית של משרד התקשורת – אז על: ההבנות, או על- הנוסח החדש. זו ההגדרה הכי טובה. זה על סעיף שהיה במחלוקת, וזה – מחויבויות הקולנוע, והיא מסבירה את זה לחברי הוועדה ולנוכחים.

בעצם, המנגנון שאנו מציעים הוא מנגנון של ערבות נוספת, ככל שאכן יהיו מחויבויות קולנוע שהשלמתן תיעשה מעבר לסוף 2011 תחילת 2012 – אז בעל הזיכיון יידרש להפקיד ערבות נוספת להבטחת אותן מחויבויות, והוא יידרש לעשות את זה במועד לקראת תום אותה תקופה, כמו שכתוב בסעיף- ב- 30 בנובמבר. והערבויות אמורות להיות ביחס של 1:1.כלומר, ההוצאה העתידית שהוא צריך להוציא, באותו גובה יהיה גובה הערבות.

את התכנית להשלמת המחויבויות , בהתאם להצעת החוק, צריכים להגיש טרם העלאת החוק לקריאה שניה ושלישית, נכון? במהלך הדיונים, כפי שהורה היושב ראש, וכפי שהחליטה הוועדה, נמלא את התאריך – עד לאיזה תאריך. אינני יודעת אם גם אישור המועצה לאותן תכניות אמורות להינתן עוד לפני כניסת החוק לתוקפו – אני הבנתי שכן? כל נציגי הממשלה והרשות השניה מהנהנים בראשם, אני אומרת את זה לצורך הפרוטוקול. אם כך, כשהחוק יעלה לקריאה שניה ושלישית במליאה, בעצם, הפריסה של מחויבויות העבר לקולנוע תהיה ידועה מראש לאיזו תקופה היא מתבקשת. בהנחה שמדובר בפריסה מ- 2010 עד 2014- הרי כבר במועד הזה תדעו שמבקשים לפרוס א המחויבויות האלה מעבר לתקופת הארכת הזיכיון שאליה מתייחסת הצעת החוק, שמתייחסת להארכה 2010 עד ינואר 2012. כיצד תבטיחו במועד הזה את קיום המחויבויות?

זה כבר נמצא. גם בנוסח הקודם יש 20 מיליון ש"ח ערבויות שנועדו להבטיח את מילוי התכנית להשלמת סוגה עלית והקולנוע. הערבויות האלה הן רלבנטיות לתקופה הזו שמסתיימת בסוף שנת 2011.

סך כל המחויבויות לסוגה עלית ולקולנוע הן 20 מיליון ש"ח?

זה סך הערבויות שנמצא בהצעת החוק הקודם - -

ערבויות בסך 20 מיליון ש"ח מיועדות להבטיח מחויבויות באיזה סך ?

- - -

מלכתחילה- גובה הערבות אינו תואם את גובה המחויבות. זאת אומרת, כמו במקרים אחרים שאנחנו מכירים, היקף הערבות הוא לא שקל מול שקל לעומת גובה המחיר. לעניין הקולנוע - ככל שחוק הקולנוע לא יתמלא עד תום תקופת הזיכיון, עושים הערכה ראשונה- אז, יידרש ערוץ 10 לשים את מלוא המחויבות של הערבות באופן שיהיה שקל מול שקל. שקל של החוב מול שקל של ערבות.

רק לשם הפרופורציה: בידי הרשות השניה תהינה ערבויות בסכום של 60 מיליון שקלים. 40 מיליון שקלים ערבויות קיימות שיוארכו, ועוד 20 מיליון שקלים.

אתה רוצה להעיר משהו? – לא. זאת אומרת, זה מקובל עליכם, המתווה. וכמובן – ישראל 10. המתווה הזה מקובל עליכם, זה היה בהידברות אתכם, במשך השלושה שבועות, וכו'.

· - -

התיקונים הנוספים בהמשך תיקון החקיקה נוגעים, בעצם, למתן הקלות דומות בתחום מחויבויות קולנוע גם לזכייני ערוץ 2, מטעמים של שוויון. כלומר, גם להם מתאפשר מנגנון של הגשת תכנית לפריסת מחויבויות קולנוע עד לסוף שנת 2014. זה הסעיף (א1)(1) בעמוד 13.


זה עיקרו של ההסדר בעניין הקולנוע.

רק לחדד –בהקשר הזה: ככל שלא תועמד הערבות, בסוף התקופה, בסוף 2011, אזי – לפי מה שמוצע, יראו בכך הפרה של תנאי מהותי בזיכיון, מה שאומר, במילים אחרות, שאותו גורם מפר לא יוכל לקבל הארכת זיכיון או רישיון, וזו נקודה חשובה. זה נכון, כרגע.

טוב. אם הסעי מקובל על כולם, כולל על הזכיין, על היוצרים, על הממשלה - -

איזה סעיף? אני לא מבין. אני רואה פה את המכתב שכתב אדון סמירה. על איזה סעיף מדובר? אני מודה שאני לא מבין.

עוד מעט תהיה הקראה.

אני לא יודע. יש לי הרגשה שיש פה משהו שלא ידענו עליו - -

- - -

שלא ידענו? אני עצרתי את הישיבה - -

אני מחפש לראות איפה הטריק. אני רוצה לדעת, כמו שאמר לי אלכס --

אלכס יכול לשאול אותי - -

לא, אתם הייתם בשיחה ביניכם - -

לא היינו בשיחה בינינו, אנחנו במליאת הוועדה. אנחנו לא בשיחה בינינו, הדברים נאמרו, - - מקובל, אין הערות על הסעיף. זו היתה הסיבה לעצירת הישיבה בפעם הקודמת, כדי שילכו וידונו מזה מחוץ לחדר, ולכן אנחנו ממשיכים. רבותיי.

סליחה, אדוני היושב ראש – על החלק הנוגע לעניין 10- כי ניתנה סקירה קצרה בנגיעה לערוץ 2- כשיגיע הסעיף אנחנו כן נתייחס לזה.

- - מה ששמענו בדיון קודם היה שה – יהיה מותנה בזה שיהיה הסדר להסדרת חובות ישראל 10 לתקופת הזיכיון המוארכת. אני חושב שהדברים הוצגו פה בצורה לא שלמה, משום שהלכה למעשה, במקום להסדיר את כל החובות האלה במהלך השנתיים הקרובות, מתקבלת פה פריסה ל- 5 שנים, בניגוד למה שנאמר על ידי חברי כנסת מסוימים שגם אם תהיה פריסה כזו אז הפריסה תהיה מותנית בהבטחת הקיום של ההתחייבות הזו – אין הבטחה של הקיום של ההתחייבות הזו, בניגוד למה ש – משרד התקשורת משום שהביטחון לקיום ההתחייבות יינתן, אם בכלל, רק בסוף שנת 2011. כלומר, התוצאה של הפריסה הזו ל- 5 שנים היא קודם כל שאין השלמה של המחויבות בתקופה של השנתיים, ובי"ת – הביטחון שתהיה השלמה כזו זה מה שהוועדה עמדה עליו בתשובה להערה קודמת שלנו – גם הוא איננו מתקיים כי הביטחון עכשיו יינתן, אם בכלל, בתום תקופת השנתיים. אני מתפלא על דברי היועץ המשפטי של הרשות השניה משום שלפחות לעת הזו היה צריך להיות קצת יותר מרוסן באמירות על כך שכאשר יש התחייבות אז תהיה הפרת מחויבות ואז יאכפו את ההתחייבות – וכל מיני דברים כאלה. כנראה שלא כולם לומדים מהניסיון. כל מה שיכול לקרות אחרי שההתחייבות הזו לא תקוים הוא שלקראת סוף שנת 2011 יהיה פה דיון נוסף שבו תתבקש פריסה נוספת, - - נוספת, - - נוסף, או כל בקשה נוספת אחרת. - - מתנגדת למגמה הזו. היא חושבת כפי שעומדים על קיום מחויבויות של אחרים צריכים לעמוד גם על מחויבויות אלה. מהצד השני, אם ניתנות ההקלות בניגוד לעמדתנו, ההקלות האלה צריכות לחול לא רק על הזכייניות הקיימות אלא גם על הזכייניות לשעבר.


משרד התקשורת לא הוציא עד היום – לא בסעיף הזה ולא בסעיפים אחרים שום פתרון לזכיינית, שהיה חלק מאותה הסדרה ואותה - - ולשאלה איך ייווצר השוויון כלפי אותה זכיינית, לא במסגרת הסעיפים האחרים - - -

:


הערה קצרה לסיפה בלבד- אתה בעצם רוצה השלמת כסף - - -

- - -

לגבי הסיפה של דבריו של עורך הדין קורן - אם החוק יאושר וההתאמות יאושרו, תיעשה גם התאמה לגבי החוב של 1,4 מיליון לגבי "טלעד" בפריסה זהה. זה מופיע בהצעה המנהלית שלנו. לא היה צריך להכניס את זה לחוק, עד כמה שאני מבין. יש לנו את האישור לבצע את זה מבלי שזה ייכנס לחוק.

הדברים הם לחלוטין נכונים. אפשרות לפריסה קיימת, מבחינת הרשות השניה, זה בסמכויותיה. העובדה שזה לא נכנס לחוק אין משמעה שאין כוונה לפרוס את הדברים האלה. זה לא נדרש שזה יהיה בתוך החוק כיוון שהחוק מסדיר את פעילותם של בעלי הזיכיון - -

· - שואלת למה זה לא נעשה לגבי "טלעד" עד היום .

הוסבר לעורך הדין קורן שישראל 10 יחזיקו כרגע 40, ועם סיום הליך החקיקה – כ- 60מיליון ש"ח ערבויות שנועדו לכסות גם את הפעילות הזו. יתרה מזו, בסוף 2011 הם ישאירו את ה-20 מיליון לטובת הקולנוע. כלומר, אנחנו נמשיך להישאר בטוחים רק אם הם יעמדו במלוא הדברים.

בינתיים, שלוש שנים - -

הערה שניה - המקרה של "טלעד" מלמד אותנו שההסדרה הזן שנעשית כלפי ישראל 10 – פריסת הקולנוע, יושמה דה פקטו, הלכה למעשה, לגבי "טלעד", שלאחר סיום הזיכיון אפשרנו לה להמשיך ולהחזיר מחויבויות על אף שהיא לא משדרת. כך שהמקרה הזה שהעלית הוא לא תקדימי.

אם אין הערות, אני מציע שנתחיל בהקראה.

הקראנו בישיבה הקודמת

את צודקת, הקראנו את סעיף 2 ונתקענו בו. טוב, צריך להתחיל לקרוא מסעיף 1.

סעיף 1 – הוועדה החליטה לדלג עליו –

אז אנחנו חוזרים אליו. הגענו להסכמה עם שר התקשורת, עם חבר הכנסת אורלב ואתי שהסעיף הזה יימחק מהחוק, יימחק.

הסעיף של ירושלים?

כן.

אבל משמעות הדבר היא - -

משמעות הדבר היא שאני וחבר הכנסת אורלב והשר כחלון, שהוא חלק מממשלה שרואה עצמה מחויבת לנושא ירושלים בהרבה דברים לא יכולה להיות חלק מסעיף כזה. זה הכל.

זו לא שאלה משפטית. רק בהיבט המשפטי אני מבקשת להבהיר שמשמעות הדבר היא שערוץ 10 היה בהפרה עד היום של הדבר הזה, וזה מה שצריך לבוא בכלל חשבון כאשר המועצה מאשרת את תכניותיו לקראת הארכת הזיכיון, והיא צריכה להביא את זה בחשבון.


הנקודה הנוספת היא שיום אחר תיקון החקיקה – אם ערוץ 10 לא עובר לירושלים, בהגדרתה כפי שהיא ניתנה בפסיקה בהקשר זה, הוא בהפרה, וזיכיונו צריך להישלל. אז השאלה היא אם בכלל יהיה ניתן להאריך את הזיכיון בסיטואציה הזו. אני כן רוצה לשים את הדברים על השולחן כדי שלא נתפתל, וכדי ושלא תהיה כאן החלטה אחת ואחר כך יגידו שהפקידות מבצעת אותה באופן שונה.

חלק משערותיי הלבנות קשורות לנושא הזה של אולפן חדשות בירושלים. הרשות החליטה בשעתו להרחיב את שטח השיפוט של עירית ירושלים עד נווה אילן, כשהיא בולעת בדרך גם את מבשרת ציון, מקום מגוריי, שלמיטב ידיעתי עדיין יש לו רשות מקומית. בוא נחליט שירושלים מגיעה עד תל אביב. הרי זה ברור שאם החוק יישאר כמו שהוא, אומרת נגה רובינשטיין שהם לא יעבירו את חברת החדשות לירושלים. אז או שתקבע 8 שנים, 10 שנים כתקופת grace, אבל אם תמחוק את זה ותכפה עליהם מייד תנאי שהם לא עומדים בו, מהיום הראשון -= ואגב, באופן דומה צריך להחליט גם על ערוץ 2. מאיפה נבעה התפיסה שגם נווה אילן כלול במרחב הטריטוריאלי של ירושלים? אני חסיד גדול של ירושלים, אני מאד רוצה שזה יבוא לירושלים. זה לא יקרה. אז צריך להיות ריאליסטי בעניין הזה., ולחשוב – או על תקופת מעבר שהיא ארוכה, או להחיל את אותו כלל גם על הרשות השניה.

אני רוצה לחזק את הדברים שנאמרו פה על ידי היועץ המשפטי של משרד התקשורת. הנושא של מקום מושבה של חברת החדשות, של חדשות 10, למעשה- נבחן על ידי. ניתנה על ידי חוות דעת משפטית למועצה לפיה חדשות 10 מפרה את הוראות הזיכיון ולמעשה אנחנו צריכים לקיים הליך של שלילת זיכיון. הפרה זו של חדשות 10 מתגלגלת גם והופכת להיות הפרה של ישראל 10, בגלל שישראל 10 היא בעלת המניות בחדשות 10. לפיכך, אנחנו ממש לא רוצים להתגלגל לסיטואציה שבה לא נוכל להאריך את הזיכיון למרות כל המאמצים שנעשים פה, או שיום אחרי שנאריך את הזיכיון המועצה תחויב לקיים הליך של שלילת זיכיון, ואני כבר מדגיש שלפי חוות דעתי, שכבר נכתבה, מדובר בהפרה מהותית של הזיכיון. זו לא הפרה של מה בכך שאפשר להתעלם ממנה. כך שאנחנו לא מתערבים בהיבטים הפוליטיים, לא זה המקום לדון זה. אני רק נוגע בסוגיה המשפטית שהיא לא קלת ערך. אנחנו לא רוצים שכל העבודה שנעשתה פה תהיה לשווא.

לעניין ירושלים – עם כל הכבוד, נדמה לי שמיקום חברת החדשות אינה סוגיה פוליטית. הדבר הזה היה ידוע להם מראש תוך כדי, בזמן, ועד היום. כלומר, נותנים פה על מתן תקופת grace - -

· - -

אני מבקשת להצטרף לדרישה של החובה של ערוץ 10 וחברת החדשות לשדר מירושלים ושהנושא הזה לא יפחת, לא ייסוג, לא יימחק, לא יוסג ולא יידחה - -

לא. אם אני לא מוחק – הסעיף מאפשר להם.

אבל אם הוא לא נמחק, הם מחר צריכים לעבור לירושלים, וזה לא יקרה.

ועל זה אני מדברת.

אני מבקש להבהיר, כי לא ברור קצת מה מוחקים ומה לא מוחקים. נכון להיום, על פי החוק, הם חייבים להיות בירושלים. הם נמצאים בהפרה, כפי שנאמר כאן, וכעת, בסוגיית הארכת הזיכיון, אם הם לא עוברים - -

מה עם חדשות ערוץ 2? הנחתם להם , בנווה אילן? זה בסדר?

לא, לא. על פי פסיקת בית המשפט – נווה אילן זה ירושלים.

· - -

אגב, כדאי לציין שמנכ"ל חדשות 2 פנה לרשות השניה והודיע שגם הוא מתכוון לעבור לתל אביב.

אני מבקש להבהיר את הנקודה, כי היא חשובה מאד, וכדאי שנשמע את ישראל 10. על פי החוק הקיים חברת החדשות צריכה להיות בירושלים. הם לא עמדו בזה, וזו הפרה, וכאמור – הנושא הזה עלה ונמצא על סדר היום. ללא הסדרת העניין הזה לא ניתן יהיה להאריך את הזיכיון. יש חוות דעת משפטית חד משמעית שמדברת על הפרה מהותית. לא ניתן יהיה למשוך את זה. בהסדרה, בתיקון החקיקה, הועלו הצעות כיצד להסדיר את תקופת המעבר. ברגע שאתה מוחק – אתה מוחק את הסעיף שנועד להסדיר את תקופת המעבר לירושלים. היה והוא יימחק, אנחנו חוזרים לחוק המקורי, ואז, כפי שנאמר כאן, כדאי לשמוע מישראל 10 – אם תוך שבועיים ימים עד ישיבת המועצה ב- 17 לינואר הם יהיו מסוגלים להעמיד חברת חדשות בירושלים.

כשהכוונה היא, אליבא דחוות הדעת, להעמיד את האולפן המרכזי של חדשות 10 בירושלים.

זה לא יקרה.

נשאל את ערוץ ישראל 10 כדי לשמוע. זה מעניין. אני חושב שלא היה מקום בכלל לכתוב את הסעיף הזה. לממשלה כזו? באמת. דיברנו על זה כבר בישיבה הקודמת. זה לעשות פלסתר מהחוק המקורי.

מה עדיף, שהמצב הקיים יעשה פלסתר את החוק?

זה לעשות פלסתר מעצמנו – שמדברים על ירושלים ונותנים הקלות מהסוג הזה. יש פה בעיה. כשכותבים סעיף כזה אז צריך לחשוב גם מה המחיר.

אני מרגיש כמו בריקוד תימני- צעד קדימה ושני צעדים לאחור. מצד אחד הולכים פה לקראת פתרון, אני מקווה, סוף סוף, בנושא הקולנוע הישראלי. עכשיו אתה לוקח את זה אחורה. לא נזוז. שאל את יוסי ורשבסקי כמה זה עולה לו להעביר - -

אני במבוכה מהדיון לגבי ירושלים– כל אחד מנסה להראות כמה ירושלים חשובה לו. אני אנסה להתנסח בזהירות. יש לי השגה לגבי מה שדורון אבני אמר לגבי נווה אילן שהיא ירושלים – אני יודע בדיוק איך בית המשפט אמר, ואני יודע איך פתאום נווה אילן הפכה לירושלים – לא פה המקום לפרט. בואו נהיה גם מעשיים וגם פרקטיים – חברת ישראל 10 שמפעילה גם את חברת החדשות בשותפות עם הרשות השניה, הפסידה עד היום- אני לא אחזור על כל המספרים. אני מתקשה להגיד את הדברים בזהירות: אנחנו מקיימים פעילות מאד משמעותית בירושלים עצמה. פעילות מאד משמעותית. יש לנו אולפן גדול,. 15% מעובדנו הם ירושלים, שעובדים פה, בירושלים, לא במבואות. כרגע אין באפשרותנו, אחרי כל המחויבויות שאנחנו לוקחים על עצמנו, לעבור לירושלים. וגם נראה לי לא ישים בשנה הקרובה, לא רק כרגע. אני חושב שצריך לשים את הדברים על השולחן, ואני חושב שדווקא מי שירושלים חשובה לו, כמו כל חברי הכנסת שנוכחים פה, צריך לא לעשות צחוק מחוקים, ולבוא ולהגיד מה אפשר ומה אי אפשר. אפשר להעביר- למה רק את חברות החדשות? למה שכל החברות לא יעברו לירושלים? אני מרגיש שבאמת צריכים לשים את הדברים על השולחן ולטפל בהם כמו שצריך, כמו שמר סמירה אמר. בואו לא נטאטא את הדברים, ולא נגיד אחרי זה – הפרות, בואו נפתור את הבעיה כמו שצריך.

מה הפשרה?

אני ביקשתי מחבר הכנסת אורלב לבוא לפה. הוא הוסמך על ידי שר התקשורת להתוות מתווה של פשרה כלשהי, ותיכף נשמע מה הוא אומר. אני, בכל מקרה, לא יכול להצביע בעד. יכול להיות שאני אצביע נגד ואני אפול.

אפשר להציג את ההצעה שלנו? אני חושבת שמה שאנחנו מציעים כאן הוא סוג של פשרה, כי זה יוצר גשר לקראת מעבר של ערוץ 10 לירושלים, בשידורי החדשות שלו. אם נוכל להציג את זה, יכול להיות שחברי הכנסת ישתכנעו שזה הפתרון הנכון, כי הפתרון כאן לא אומר – לא ירושלים. הוא אומר: יוקם אולפן משני לתקופה מוגבלת בירושלים, ולאחר מכן - -

לא, הוא אומר שיש לו. 15% מהעובדים שלו - -

וזו ההגדרה של "אולפן משנ"?

בדיונים שהיו לנו אני דרשתי להגדיר מה זה "אולפן משני". אני גם אמרתי שאני לא מוכנה לכלול נוסח שאני לא יודעת מה הוא.

או.קיי. היועצת המשפטית של הוועדה ביקשה הגדרה מה זה "אולפן משני", וככל שזה משה שיידרש מאתנו ניתן הגדרה של "אולפן משני", כמובן – על פי עמדת הרשות השניה ובהתייעצות אתה, כי היא הגורם המקצועי הרלבנטי לעניין הזה.

בואו נגיד משהו היסטורי . ההסדר עם ההעברה של חברת החדשות לירושלים היה הסדר שנכתב על ידי מנכ"ל הרשות השניה, דאז, מוטי שקלאר, והיה פעיל במשך 3 שנים ראשונות, לדעתי, לפעילותו של ישראל 10, ולכן לא צריך הגדרה מחודשת – יש כבר נוסח כזה, תקדים כזה, הם עבדו ככה, בגלל זה הם היו יכולים לשדר מגבעתיים. אפשר לקחת את הנוסח הזה. הנוסח הזה קיים, הוא הוגדר מקצועית והוא אושר על ידי מועצת הרשות השניה, דאז. הנה הנוסח, הנוסח הוא מאד ברור.

רק אנחנו לא מכירים אותו. הוועדה מתבקשת כרגע בנוסח שהוצע בהצעת החוק הממשלתית לאשר נוסח חסר- תיבת מילים שהמשמעות שלה לא ברורה. אני לא תומכת ולא מתנגדת לשום הגדרה של "אולפן משני". כל מה שביקשתי- שתובא בפני הוועדה הצעת נוסח, כדי שהוועדה תאשר אותה כחלק מהחוק. אם היא תחליט לאשר את הסעיף זה, כמובן.

חייכנו לגבי האולפן המשני כי כפי ששמת לב, את מלוא היצירתיות הפעלנו לא רק בנושא הזה, בהרבה נושאים. גם בנושא הזה כבר ישבנו על המדוכה, וזה לא פשוט להגדיר את זה כך שזה יעבור את העניים של היועצת המשפטית של הוועדה. אז כך שאני, בעניין הזה, אומר מראש שזה לא פשוט. אני רוצה לומר כך: נשים את הדברים על השולחן. ירושלים – בוודאי שהיא חיונית. בוודאי שהחברה צריכה להיות בירושלים. בעת הזו, לקבוע באופן קטגורי מעבר חד, הם לא מסוגלים- אני אומר את זה מבחינה מקצועית. זה יפיל את ישראל 10.

לא קבענו מעבר חד. אתה אומר - -

כי זה המצב המשפטי הקיים . המצב המשפטי הקיים מחייב אותם לשדר מירושלים.

- - -

זה כמו שיהיה חוק יסוד: הממשלה שייקבע שמקום מושבה של הממשלה הוא בירושלים והיא תעבוד 6 ימים בשבוע מתל אביב. זה על אותו עיקרון, פחות או יותר. ואז יבואו ויגידו- זה לא הגיוני עכשיו להעביר את כל משרדי הממשלה. אז זה על אותו עיקרון, פחות או יותר.

הסיבה שהצטרפנו לזה – כי צריך לראות את זה כשלב מעבר , את השנתיים האלה, לקראת הסדרה סופית של ערוצי הטלוויזיה, בין אם זה ברישיון, בין אם זה בזיכיון.

· - -

אני מבקש להשלים – זו בדיוק הנקודה: שצריך לדרוש, יכול להיות כתוספת לחקיקה, שהם יציגו תכנית מעבר לירושלים בתוך שנתיים.

או.קיי. אז בכל מקרה משנים את הסעיף, אי אפשר להצביע עליו as is.

· -

יש לכם הצעת הדרה ל "אולפן משני"? הבו לי הגדרה - -

· - -

אני גם מבקשת לדעת מה יקרה אם זכייניות ערוץ 2 תממשנה את איומיהן לעזוב את ירושלים עקב אי אכיפת הסעיף הזה.

· - -

נווה אילן.

אני מכיר היטב את גבולות ירושלים המורחבת ואלה ששורינו בחוק יסוד: ירושלים, בתיקון מצא ב-2000, יהושע מצא, ונווה אילן לא בגבולות הללו. לא בגבולות המוניציפאליים של ירושלים.

לא בישיבה – אני אתן לך את כל סיפור המעשה.

---

את מנסחת איזה נוסח ברוח הרעיון של מנשה סמירה, שהוא רעיון טוב?

של ההסדר השלילי?

אני שואל את יוסי ורשבסקי: רוצים להכין כאן סעיף שיכין אותך למעבר לירושלים.

תראו, רבותיי - -

רגע, אתה צריך לבוא ולומר לנו שתתחיל בהכנות לדבר הזה.

מה הפשרה, תגיד לנו?

שהאולפן המרכזי יהיה בירושלים. מנשה העביר נוסח.

· - -

אני שואל את יוסי ורשבסקי על התכניות. האם כמנהל כללי של חברת ישראל 10 הוא מכין תכנית לדבר הזה.

כמנהל הכללי של ישראל 10 שקיבל הסכם לפני חצי שנה, הסכם שהוא חשב שהוא מתחיל לעבוד לפני חצי שנה על החזרים ועל החזר חובות ומהחצי השנה הזו נוספו לנו, לדעתי, החזרים של משהו כמו 35 מיליון שקלים והחברה מתכוונת לעמוד בכל מה שהיא התחייבה עד עתה ככתבו וכלשונו. המקורות נגמרו. לבוא ולהגיד שאני אעשה תכנית-תכנית אני יכול לעשות. לא נראה לי שאפשר ליישם את התכנית במסגרת המקורות שיש לחברה.

אנחנו מדברים על היישום של הדבר הזה בעוד שנתיים. אם אתה לא יכול לעשות את הדבר הזה בעוד שנתיים אז חבל גם ללכת על הסעיף בנוסחו המקורי.

יכול להיות. תראי, מדובר פה - -

עושים חוק מיוחד להארכת הזיכיון של החברה שלך. אתה צריך להראות שאתה רוצה אותו.

אנחנו מאד רוצים וגם רוצים לעמוד בכל מה שאנחנו מתחייבים. להגיד שפה, בלי שאני מדבר עם בעלי המניות שלי, שיש פה פתאום מקור נסתר של 40 מיליון שקל, שזו עלות מעבר כזאת – לא נראה לי שאני יכול.

אני מציע לא להצביע על הסעיף. זה סעיף במחלוקת.

הסעיף הזה נמצא בפניכם כבר מספר חודשים. אם אין בכוונתכם לקיים את הוראות הסעיף בתום השנתיים ולעבור באופן מלא לירושלים, אז אל"ף- נכון היה שנדע את זה מלכתחילה. אבל - -

היו לנו השגות לגבי הרבה דברים שבסוף, באמת- נכנענו וקיבלנו את דעתכם. חשבנו שיש ביכולתנו לעבור. אני מדבר אתך על כל מיני מחויבויות שלקחנו על עצמנו בחצי השנה האחרונה שחשבנו שלא ניקח.

בוא נעשה סיכום ביניים – הצעתי למחוק את סעיף מספר 1, שגם אמרתי בפעם הקודמת שאני לא יכול לקבל אותו, יחד אתך ועם חבר הכנסת ציון פיניאן. אם אינני טועה, זה היה בישיבה קודמת באולם אחר, ואז אמרו לנו שהמשמעות של זה זו הפרה מיידית, ובעצם – שלילת הזיכיון או פרסום מכרז חדש. לא היינו רוצים באמת בדבר הזה, וגם לא נדמה כרגע שזה קשה לביצוע. אז אנחנו הצענו, על פי הצעתו של מר סמירה, ובתמיכת הגב' דאבוש נוסח נוסף שבא ואומר שבשנתיים הללו, או אפילו לפני, בתוך השנתיים – יש לך נוסח?

העיקרון הוא להישאר עם הסעיף הנמצא היום אבל לחייב את ישראל 10 להגיש תכנית לפיה בתום שנתיים, בחודש ינואר, 2011 הם עוברים לירושלים, תכנית שתאושר ותהיה חלק מהתנאים - -

· - -

תושלם עד 2011 ומאז ערוץ 10 יצטרך לשדר מירושלים במסגרת שידורי החדשות.

- - -

ההצעה שאנחנו מדברים עליה כעת היא לאפשר לישראל 10 במהלך התקופה - -

קודם כל תגידי – מה יהיה הסטאטוס החוקי לפי הצעתך. איזה חוק נשאר?

החוק היום מחייב את חדשות ישראל 10 לשדר מירושלים - -

החוק המקורי. החוק המקורי לא משתנה.

החוק המקורי לפי הצעתנו משתנה. הצעת החוק שבאנו אתה לוועדת הכלכלה אומרת שבמהלך השנתיים הקרובות ערוץ ישראל 10 יוכל להמשיך לשדר במקום שידוריו כפי שהוא היום – אני מדברת על חברת החדשות של ישראל 10, כאשר הוא יעמוד בהוראות החוק ככל שיוקם אולפן שידורים משני. בסוף 2011 על חדשות 10 יהיה לעבור - -

כלומר, את משנה את נוסח המחוק המקורי.

· - -

הסעיף המקורי נשאר במתכונתו.

הכחול משנה את הלבן.

אבל הסעיף הלבן אינו נמחק.

כתוב כאן: 3א' – זה החוק הראשי, הלבן. החוק הזה בא לתקן - - וכתוב: תיקון סעיף 3א - - -

הסעיף הלבן אינו נמחק. יש תוספת, מעין הוראת שעה. ולכן, הסעיף בחוק נותר.

כתוב: "...ואחריו יבוא"- -

תן לנגה להסביר.

אם אני מבין את הצעתך נכון, את בעצם מציעה שמה שכתוב בכחול – שיישאר.

רק נבהיר שהכחול לא מוחק את הסעיף הקיים היום בחוק הלבן, אלא משנה את ההסדר לתקופה של שנתיים.

לגבי הערוץ השלישי בלבד, שיהיה ברור.

נכון. לגבי הערוץ השלישי, המסחרי, בלבד. אנחנו מציעים להוסיף, בהמשך לדיון שהיה כאן קודם, עוד חלק - - -

איפה הייתם מאז שחוקק החוק הזה והיתה הפרה? איפה הייתם? לא כאב לכם שמאז שחוקק החוק – שש שנים - - אני אגיד לך מה אני מציע: אני מאד מפחד, שוב, מניסיוני – שחקיקה שהיא לשנתיים היא לא לשנתיים. אני אראה לך הרבה הוראות שעה שהן הוראת שעה ועוד הוראת שעה ועוד הוראת שעה. החל מחוק ההסדרים, שככה התחיל. לכן, אני מאד חושש מהמצב הזה. אני לא חולק על התוצאה שרוצים להגיע אליה. הסברתי. אני לא טמבל מוחלט ואני מבין שבתוך שנתיים, תוך שנה, אי אפשר להביא לקיום החוק במלואו. אני מבין את הדבר הזה. במקרה גם אני ניהלתי פעם משרד קטן. במקרה גם הייתי פעם שר. אני מבין מה אפשר ומה אי אפשר. זה ברור לי לחלוטין.


השאלה – מה הנורמה. אני דבק בזה שלא תוסיפו תג ולא פסיק לחוק המקורי, אבל ערוץ 10 יודיע למועצת – במשך 6 שנים חטאנו, פשענו, עווינו. בעיקבות הדיון החלטנו לתקן את דרכנו ואנו מודיעים: אנחנו מתחייבים בשנת 2010 להתחיל לזוז לכיוון ירושלים. נזיז X אחוזים מההפקות, X אחוזים מהעובדים, ובשנת 2011 עוד. עכשיו נתווכח על כמה נזיז. ברור לי לגמרי שב- 2011 נעמוד על אחוז לא גבוה, כי אני יודע מה אפשר להעביר ומה אי אפשר להעביר. כל הוויכוח בינינו – מה הנורמה. ואני אומר לכם: תורידו את הידיים מירושלים. אל תגעו בעניין הזה. זה לא יעבור, רבותיי, זה לא יעבור.

אני לא אצביע, זה מה שיקרה. זה לא עובר במליאה, זה מה שיקרה.

תרחמו על היושב ראש. הוא לא יכול לעמוד במליאה ולהציע להוריד משהו מירושלים. הוא לא יכול, תבינו את הדבר הזה.

· - -

- - הלבן ימשיך, אבל בשונה מהעבר, שהיתה הפרה בוטה, לא ראויה, וכולם נרדמו, הפעם התעוררנו, ומתחיל תהליך. יש מועצה. המועצה יודעת יותר טוב מאתנו מה אפשר. והם יגידו. הציעו X אחוזים, Y אחוזים – יודיעו לנו: רבותיי, תדעו. אנחנו הולכים לקיים עכשיו את החוק, ולא כמו שהיה בעבר, ונקבל את זה.

ואת זה אנחנו רוצים לכתוב.

אני לא רוצה לכתוב בחוק. כי אז אתה מסייג את החוק.

· - -

חבר הכנסת אורלב , אם אני מבינה אותך נכון, למעשה- בצד המהותי של שאלת ירושלים כולנו מסכימים. ולאור העובדה שב- 28 בינואר מן הסתם ישראל 10, גם אם תאריך את זיכיונה, לא תתחיל לשדר מירושלים, אז היה תהיה בהפרה. ולכן, ההמלצה שלי אומרת שנשאיר את הסעיף בחוק כמו שאתה מבקש. אבל אפשר להוסיף משפט אחד - -

לא בחוק. למה את רוצה בחוק?

תשאיר את זה כמו שאתה רוצה. יש לי רק בקשה אחת: כדי שאנחנו לא נהיה בהפרה, תסמיך את מועצת הרשות השניה להודיע לך על תכנית מדורגת שבה ישראל 10 מעבירים עד ינואר 2012 - -מעבר לרישיונות, את כל האולפנים שלהם לירושלים.

יש לכם הסמכה כזו בחוק.

לא. אין לנו הסמכה.

הצעת החוק מחייבת את הרשות השניה לשלול את זיכיונה של ישראל 10 אם היא לא ממלאת אחר החוק, הכללים, הזיכיון וכך הלאה. למעט באותם נושאים שבהם ניתן עכשיו שיקול דעת מפורש לרשות השניה. אם החוק לא יתוקן בסעיף זה – אין לרשות השניה שיקול דעת והיא לא תוכל להאריך את זיכיונה של ישראל 10. אני מאד מאד לא ממליצה לסכם עם הרשות השניה בקריצת עין - -

לא, לא. באמירה לוועדה, לא בקריצת עין.

אבל אין לה סמכויות, אין לה - -

תקחי בחזרה את קריצת העין.

הוועדה אינה רשאית להסמיך את הרשות השניה לפעול בניגוד לחוק. אמירת החוק היא מאד ברורה. אני, אם יש לי טענו כלפי הרשות השניה עד כה זה שהיא לא מיצתה את סמכויותיה על פי החוק, ואני הייתי מצפה שייפתח כאן דף חדש - -

אל תביאו אותי לקצה שבגלל ירושלים ערוץ 10 ייסגר אבל אני אומר לך באופן גלוי שבשבילי שאלת ירושלים היא יותר חשובה מסגירת ערוץ 10. אני לא אעמוד על הבמה ולא אצביע בעד כזה דבר ואמריד את כל הקואליציה. זה לא יהיה, כזה דבר. לא יהיה כדבר, שבתקופתנו, בממשלתנו, תעשה דבר שהוא פוגע בירושלים. כל החכמים יתכנסו, ימצאו דרך, בלי לשנות תג אחד בחוק המקורי, איך פותרים את הבעיה, ואין לי בעיה עם המהות.

זה בדיוק מה - -אני מהמר שגם ב "קדימה" יצטרפו - -חבר הכנסת אורלב, תקשיב – ההסתייגות שהוא יגיש, אם זה יישאר ככה, מתקבלת במליאה, מביכה את כל הקואליציה, זה - - אבל בפועל – סוגרת את ערוץ 10.

- -למה שש שנים לא מבצעים את זה, ולא הביאו את זה לקצה. פתאום, עכשיו מביאים את זה לקצה.

חבר הכנסת אורלב- אני מבקש לנסות לשכנע אותך כדי לאפשר, גם שאתה תוכל לשמור - -שיעמוד בעקרונות החשובים שהדגשת, אבל גם יאפשר לפרקטיקה לתפקד. אני, כרגולטור, לא הייתי רוצה שוועדת הכלכלה תעביר לי מסר שיש חוקים אפילו שחשיבותם היא עליונה, כי בהתמודדות היום יומית שלי עם הזכיינים לא הייתי רוצה שיש חוקים שעליהם הייתי יכול לבוא ולומר – גם אם קרה – ותיכף אתייחס לסוגיה של השש שנים. גם אם היה משהו סביב שש שנים שלא עמדנו בזה כהלכה.


ראשית – למהות. ירושלים, החוק יישאר כמו בלבן. יתרה מזאת, גם ברפורמה, ברישיונות זה מופיע וזה מקודש. חברת החדשות, גם במעבר לרישיונות, תישאר בירושלים. אז אתה הבטחת את עצמך בעקרונות המהותיים בשני הצדדים: גם בתקופת הזיכיונות וגם בחתירה לעתיד בתקופת הרישיונות.

תודה רבה, אני הולך. את כל היתר תעשה לבד. עד כאן אני מסכים אתך.

רגע, אבל מנכ"ל ישראל 10 אמר שיש לו חובת התייעצות עם בעלי המניות.

אז ישראל 10 לא יקבל רישיון אם הוא לא רוצה להקים את חברת החדשות בירושלים, נקודה. אני לא שואל אותו. ממתי אני שואל את הלקוח איפה הוא רוצה להקים? יש הצעת חוק עקרונית, יש רפורמה, ומי שמקים ומסוגל לעמוד - -

- - -

ערוץ 2 לא יירד לתל אביב משום שמהותית, אם הוא רוצה לעבור לרישיון ב- 2012 לא נכון לו, מקצועית, לעבור לתל אביב.

זה הכל המלצות. הרי מה קרה? – שש שנים לא עשו - -

· - -

חבר הכנסת אורלב- בתקופת השש שנים האלה – אל"ף, ישראל 10 היו פעמיים או שלוש לקראת סגירה, כך שכל פעם כשהסוגיה הזו עמדה על הפרק, האם לממש אותה – לא היה טעם משום - -


שתיים – כיוון שזה היה, מבחינת החוק, בתוך תקופת זיכיון, לא היה שם איזשהו צד דרסטי של הארכה, של שינוי. ניתן היה, יחסית, אני לא אוהב את זה, זה לא נשמע טוב, אבל רגולטור אחראי בתקופה הזו שקל את השיקולים לכל הצדדים. אני לא מתפאר בזה, אבל יחד עם זאת אני אומר לך שלא היתה אפשרות אחרת אלא אם היינו סוגרים אותם כבר לפני שלוש שנים, ואף אחד לא רצה לעשות את זה.


כל מה שאנחנו מבקשים, כדי לשמור על החוק החשוב הזה, של ירושלים, ושלא ברגל גסה לא נקיים אותו ברשות, גם, הרשות הציבורית הרגולטורית, אלא – שאנחנו מבקשים בהסמכה, באישור ועדת הכלכלה, עם הצגת התנאים.

אתה מבין ברגולציה יותר טוב ממני, ואתה עושה את זה טוב מאד. אני מבין בחקיקה, ואני אומר לך שכל דבר שאתה עכשיו תשנה, לא תצליח להוציא את זה גם בעתיד. תזכור מה שאני אומר לך. נער הייתי וגם בגרתי. בחוקים האלה, שיש כוחות כלכליים, ויש בעלי הון – בצדק, אלה הכוחות הדמוקרטיים, אני לא מגנה את זה – אני כבר רואה: אם שש שנים הם כל פעם ויתרו, עכשיו, כשיש כבר מוצא, מה איכפת לכם? תאריכו את זה. מה הבעיה? זה מה שיקרה. אני לא יכול לתת יד לזה.

אבל חבר הכנסת אורלב, אנחנו יושבים פה על מנת להאריך את זיכיונו של ערוץ 10 - -

ואני בעד.

- - מנקודת מבט שבה אנחנו מבינים שהרפורמה בדרך. אנחנו מדברים על חקיקה של חוק שאף אחד מאתנו לא שבע רצון ממנו. לא היינו רוצים להגיע לכאן אם לא היתה רפורמה ב – 2012. אנחנו מדברים על תקופה שהיא תקופת מעבר.

מי שהסמיך אותך שש שנים , הסמיך אותך גם ל - -

אני אענה לך גם לגבי השש שנים. אני הייתי שם בחלק גדול מהשש שנים. אני הייתי בחלק גדול מהשש שנים ואני יכולה לתת לך תשובות לגבי השש שנים. אבל לגבי התקופה בה אנחנו יושבים פה, כדי לחוקק את החוק שאתה בעצמך מודה כרגע שאם אנחנו חושבים שמחר בבוקר חברת החדשות של ערוץ 10 עוברת לירושלים – זה בלתי ישים בעליל. אם אנחנו חושבים שאי אפשר לדלג על העניין הזה ואם אנחנו לא רוצים להיות פה -- נניח שהיינו בעבר כאלה, אנחנו ודאי עכשיו לא רוצים להיות כאלה, אז אחת משתיים: או שאנחנו פרגמטיים ואומרים: אנחנו שומרים על המהות, ומאפשרים בכלים הגיוניים-מקצועיים את המעבר לירושלים, או שאנחנו עכשיו מקדשים את הנוסח כך שבצורה כזו אתה בעצם סוגר את ערוץ 10, חד משמעית. אני, ב-17 לחודש, אם החוק הזה לא משתנה, אולי טעיתי בעבר – הפקתי - -גם אני נערה הייתי וגם בגרתי - -

· - -

אם ב- 17 לחודש החוק יתקבל ואנחנו נצטרך לפני הקריאה השניה והשלישית לדון בשאלת הארכת זיכיונות של ערוץ 10 ויש פתרון עם הקולנוע ויש פתרון בכל מה שקשור בתוכן, בסוגה העלית, ויש פתרון לכל השאלות, ותעמוד שאלת ירושלים, אני אומרת לך כאן: אני אודיע למועצת הרשות השניה לשלול מהם את הזיכיון וב -

אני, במקומך, לא הייתי. אני, כמנכ"ל, הייתי אומר: רבותיי, יש מציאות. אם הגעת אתם להסדר, הם מתחילים עכשיו תהליך, הם מעבירים X - -

· - -

גם המחוקק הוא לא עיוור.

לא, לא. אבל זה בניגוד לחוק.

אני רוצה לשאול שאלה- על ה- 17 בינואר.

חבר הכנסת אורלב, אפרופו - -שאלת אותי עכשיו שאלה מאד קשה, מה עשינו שש שנים. שש שנים חיינו במציאות תקשורתית. ידענו מה קורה עם ערוץ 10. ניסינו לקבל החלטות שהן אחראיות. אולי טעינו. אבל אם אתה היום, בנקודת הזמן הזו, שבה גם אנחנו, כרשות, הפקנו את הלקחים שלנו בשאלת ערוץ 10. היום, בנקודת הזמן הזאת אתה אומר לי: זה החוק וזו המציאות - -

ואני אומר לך: תקבלי החלטה אחראית.

יש לי שאלה: חבר הכנסת אורלב, אתה אמרת: אם ירושלים לא תהיה, לא יהיה ערוץ 10. אני רוצה לשאול שאלה שהציבור רוצה עליה תשובה מהרשות השניה: אם ב- 17 בינואר, או ב- 27 בינואר – החוק נניח לא יעבור, כי ירושלים תהיה יותר חשובה לכנסת מחברת ישראל 10, מה קורה ב- 28 בינואר, יש החשכת מסך? או – האם הרשות השניה מקבלת לידיה את הפעלת האפיק ששמו – 10? האם יש לכם אפשרות? האם אתם משדרים שם קליפים 20 שעות? חדשות? מקימים אולפן? האם זו החשכת מסך או שהרשות השניה מקבלת לידיה את הפעלת האפיק ששמו 10.

אני מוחא על הזלזול ועל קלות הדע שפה אתה מוחק אלף עובדים. אלף עובדים מחקת בשניה זו.

לא מחקתי אף אחד.

· - -

לא מחקתי אף אחד. אני שואל את הרשות השניה – אולי הם ייקלטו בערוץ שתפעיל הרשות השניה.

אז אני כבר אומר לך שמחקת אלף עובדים.

לא מחקתי אף אחד. שאלתי שאלה שהציבור רוצה לדעת עליה תשובה. הרי בזה אנחנו עוסקים פה – האם האפיק הזה, ששמו 10, יהיה עליו שידור כלשהו על ידי חברת ישראל 10? על ידי חברה אחרת? על ידי הרשות השניה? אני לא יודע.

כבר סגרת?

לא סגרתי. שאלתי שאלה.

אם ב- 28 לחודש לא תהיה הארכת זיכיון של ישראל 10 המשמעות היא קודם כל שערוץ 10 יפסיק לשדר. חד משמעית.


דבר שני – אנחנו נבחן את האפשרויות שיש לנו. אבל גם האפשרות הטובה ביותר שיש לנו, להפעיל את 10 על השלט היא אופציה גרועה ביותר.

אבל היא ישנה?

נניח שהיא ישנה. נניח שאנחנו נצליח להתארגן. זה יהיה קשה מאד. בוא - -צריך להגיד את זה בקול רם.

- - לא עולה בקנה אחד - , כי על פי החוק הרשות השניה משדרת באמצעות בעלי זיכיון ולא באמצעות עצמה. ולרשות השניה מותר - -

· - -

אם ייקבע בחוק שהרשות השניה רשאית בתקופה של שנתיים לקבוע הסדרים, ובלבד שהסדרים אלו יבטיחו את מעמדה של ירושלים – מבחינתך, בעיקרון של - - ירושלים - -

כל מה שאמרת – לא יהיה זמני.

הרי ברור לכל בר בי רב, שאי אפשר להעביר את חברת החדשות של ערוץ 10 לירושלים. אז אם יחליט מי שיחליט- הוא גוזר עליהם גזר דין מוות בעיוורון. אז אף אחד לא רוצה לראות את זה, משום סיבה, ולא רק בגלל אלף העובדים. גם בגלל אלף עובדים וגם בגלל האינטרס הציבורי.

אין ויכוח על זה.

נכון.

אז אני אומר- ניתן להם את המסדרון הזה של השנתיים, שהוא, לדעתי, חיוני. בתוך השנתיים האלה הם יצטרכו לעבור לירושלים, ובכל מקרה - -

אומר לך המנכ"ל שהוא רוצה להתייעץ עם בעלי המניות, ולכן אפסח על הסעיף הזה.

על זה אני לא צריך להתייעץ.

· -

אני יותר ליברלי אפילו ממך. הם לא מסוגלים להעביר - -.

אז מה אתה מציע?

מסוגלים להעביר 20%, 30% - -

אני מקבל את הצעתו של המנכ"ל. הוא יתייעץ ויחזור אלינו.

זבולון אורלב ואני גם חברי השדולה למען ירושלים. אנחנו לא יכולים למעול בתפקידנו הציבורי. הרעיון הבסיסי הוא שחברת החדשות צריכה לעבור לירושלים. אני לא חושב שיוסי ורשבסקי מתנגד לזה באופן עקרוני, כי אם הוא מתנגד באופן עקרוני – אין לנו על מה לדבר.

- - -

אז זה צריך להיות מעוגן בחוק. כל מה שנשאר זה לחשוב איך חברת החדשות של ערוץ 10 עוברת בהדרגה לירושלים, בקצב שיוסכם עליו – וחבר הכנסת אורלב עוד יותר ליברלי ממני ואומר: אפילו לא בשנתיים, אני רוצה לראות עליית נפח פעילות משנה לשנה עד שתושלם בסוף התהליך העברת חברת החדשות.

· - -

החוק המקורי לא ישתנה. המעבר בהדרגה יהיה לפי החלטת המועצה.

חבר הכנסת אורלב, כדי למנוע ספק: אין למועצה סמכות לקבל החלטה מנהלית בניגוד לחוק.

· - -

אי אפשר להסמיך את המועצה לקבל החלטה מנהלית אלא אם כן - -

אני מציע רגע שנלך במישור הפרקטי – נגיד שנאשר את זה, וחבר הכנסת אורלב מודיע שהוא יגיש הסתייגות. בהנחה שזה עובר ככה, ואני אומר לכם לפי הערכותיי הפוליטיות שזה יעבור, גם. לכן אני - -

- - -

חבר הכנסת אורלב זה תקדים מאד מסוכן שהמחוקק בעצמו אומר שהוא מאפשר לרשות מנהלית שהוא קבע את החוק לגביה לפעול בניגוד לחוק. זה תקדים מאד מסוכן – שאתה בעצמך, שהמחוקק קובע את הדין ואומר – ביד אחת אני קובע אותו וביד שניה אני מאפשר להפר אותו. תקדים מאד מסוכן.

אני חולק עליך. אני אראה לך 20 חוקים שהמחוקק חוקק, והוגש בג"ץ, ובאה הרשות המבצעת ואמרה: אני לא יכולה הכל ביום אחד, לכן אני עושה את זה בהדרגה. אפנה אותך לחוק השילוב. חוקק חוק השילוב, באו ההורים וטענו – יש לנו זכויות. אמרה הממשלה – רבותיי, החוק הזה עולה 300 מיליון שקל, נבצע אותו בחמש שנים, כל שנה- 50 מיליון שקל, והבג"ץ קיבל את הדבר הזה וכל שנה הוסיפו. רבותיי, גם הבג"ץ וכולם – כולם עובדים עם שכל, לא עם ראש בקיר. אז אני אומר: אם יש תכנית מסודרת שמוצגת בפני הוועדה על ידי מי שמוסמך, על ידי המועצה, כי הם מכירים את המצב, תראי – אם הם יציגו שבשנת 2010 הם מתקדמים ב- 5% ובשנת 2012 – עוד 5% ברור שיצחקו מזה. לא לזה התכוון המשורר. הכוונה היא שביד נקייה, במידת האפשרויות, בלי למוטט את הערוץ, יראו מה אפשר, יודיעו לוועדה. אני חולק עליך. אני אראה לך 30 דוגמאות של חוקים מאד חשובים שלמרות שיש תחולה- לא הולכים עם הראש בקיר.

לא, אתה מדבר על מצב הפוך.

מה אתם הולכים עם ראש בקיר. אני חושד שהוויכוח שלנו הוא כאן לא על השנתיים. אנחנו כבר מתווכחים על מה יקרה אחרי השנתיים. ואני, לכן, מפחד מאד מהדברים האלה. כל מה שייכנס כאן, אני מודיע לכם – יהיה ב- 2013 עד - -

אבל לשיטתך אתה נותן לנו 10 שנים.

לא. אני כל רגע יכול להגיש בג"ץ נגדך מדוע זה לא עובד. כל רגע. אני עוקב אחריך. זה ההבדל - בגרסה שלי – הנשק בידי.

ברגע זה מתנהל בג"ץ. אם לא תהיה הסדרה בחוק - -

הבג"ץ יהיה צודק אם 6 שנים לא הזיזו עובד אחד לתכנית הפקה. אבל אני אראה לך 30 דוגמאות, אפילו חובה בחוק – התחילו לבצע - -

· - -

חלקו לי קודם מחמאות. המחמאות שחילקתם לי הן קטנות ליד היועצת המשפטית, אתי בנדלר. היא ביקשה שבוע ימים, תנו לה שבוע ימים. היא קצת יותר ותיקה מאתנו ומבינה את העניין, יודעת על מה אני מתעקש ועל מה לא.

אנחנו לא מגיעים פה לפתרון, לא נצביע על זה היום.


מנכ"ל חברת ישראל 10 - האם ב- 2010 תעבור לירושלים?

אני רוצה להפנות אתכם לישיבה שלפני הקודמת, כשדיברנו על רישיון. עמדתם על כך שזכיין שאינו עומד בתנאי הזיכיון לא יקבל רישיון. אם בתנאי הרישיון כתוב שצריך להיות בירושלים, אני מניח שנהיה חייבים להיות בירושלים. אם לא – לא נקבל רישיון.

למה אי אפשר להגיד שעל מנת לקיים את סעיף 1 בחוק להגיע בשנה הקרובה להסדר עם ערוץ 2?

· - -

אני מסכים אתך במהות, אני מסכים עם המנכ"ל במהות.

אבל אתה אומר – לחזק את הסעיף של ירושלים, הרי הם הפרו את כל הסעיפים - - ופרסו להם - -תאפשר להם לפרוס גם את זה.

סעיף 2 כבר הקראנו. יש תיקונים בסעיף קטן (6). תקראי מאיפה שיש תיקונים.

[
אני אקרא: "2 (2) בעל הזיכיון הגיש למועצה, לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה, להשלמה עד יום ט' בטבת, התשע"ה (31 בדצמבר, 2014) של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שבהם לא עמד בעל הזיכיון במהלך תקופת הזיכיון, ושעניינים ההוצאה לשם הפקה של סרטים ישראלים כמשמעותם בכללים שקבעה המועצה, בסכום של 20 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה – התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע); הסכום האמור יעודכן בהתאם להוראות סעיף 8(ד) לתוספת השניה;"

הוועדה קבעה שאת התאריך בפסקאות (5) ועוד פסקה אחת – נקבע לפני - -

הגברת דאבוש נקבה בתאריך חדש – 17 בינואר. אז נשנה את זה. זאת אומרת שעד לאותו מועד ימסרו לכם את התכנית - -

עד לאותו מועד ישראל 10 ימסרו לנו את התכנית, היא תיבדק על ידי הדרג המקצועי, תופץ על פי הנהלים לחברי המועצה, ואז נוכל לקבל החלטה.

ואז אנחנו יכולים להעלות את זה.

ודאי. אנחנו נודיע לכם אם אישרנו או לא.

זה מה שקבענו בישיבה לפני הקודמת.

רק צריך לזכור שעד אז צריך להינתן פתרון לנושא של חברת החדשות.

הכל יהיה, עד אז. אל תדאג.

שימו לב שאם כך צריך לשנות גם את המועד הנקוב בפסקה (6). במקום "...בתוך 14 ימים מיום תחילתו של החוק".

כרגע, בפסקה (6): "בעל הזיכיון מסר לרשות בתוך 14 ימים מיום תחילתו של חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 32)(הארכה בתנאים של זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי והסדר חובות), התש"ע-2009 (בסעיף זה- תיקון מס' 32), פיקדון כספי או ערבות בנקאית, בסכום של 20 מיליון שקלים חדשים, להבטחת ביצוען של התכנית להשלמת סוגה עלית והתכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, בנוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי סעיף סעיף 33(ב)(3)".


אני עושה פה הפסקה. כאמור- כתוב שהערבויות או הפידון יימסרו לרשות בתוך 14 ימים מיום התיקון הזה. כשהתחלנו את הדיונים זה אכן היה מועד רלבנטי. עם זאת, ככל שהזמן זז, ואנחנו מתקרבים ל – 27 בינואר, שזה תום תקופת הזיכיון הנוכחית של ערוץ 10 אז יכול להיות מצב ש-14 ימים יחרגו מאותו מועד וזה לא משהו שהוא הגיוני. כלומר, יהיה צריך בעצם להגיד שאו באופן מיידי, או – 14 ימים לא יאוחר מ – 27 בינואר, או 14 ימים מ- 27 בינואר, המוקדם מביניהם.

בעצם- עד ליום 27 בינואר, זה הרעיון.

אני רוצה להפנות את תשומת לב כל אחד מכם מה זה ללכת ולהביא ערבות בנקאית. זה לא דבר שעושים אותו מעכשיו לעכשיו. אין שום סיכוי שנצליח לעמוד ב- 27 בינואר - -

אז זו בעיה.

אני יודע שזו בעיה, ולכן אני מעלה את זה פה. כדי להביא ערבות בנקאית צריך 60 יום. זה היה אמור להיות 14 ימים ואמרתי לכל הנוגעים בדבר שב- 14 ימים אף אחד לא מסוגל להביא ערבות בנקאית. אבל, היות וחשבנו שנעביר את החוק ביולי, אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר, נובמבר - -

ביולי ובאוגוסט לא היה בכלל חוק. אולי בערב ראש השנה היה סיכום על הקולנוע שהופר בינתיים.

60 יום אחורה- לא היתה בעיה. כעת, בגלל שיש לנו שני בעלי מניות שאין להם עסקים בישראל, כרגע הם בכלל בחופשה. אין סיכוי להביא ערבות בנקאית עד 27 לחודש. אני רוצה להציע את ההצעה הבאה על מנת להיות פרקטי. היות ואנו מתכוונים לעמוד בכל תג וסייג של ההסכם אני מבקש להכניס לחוק: "הזכיין יביא את הערבות הבנקאית 60 יום מיום כתיבת החוק" ואם הוא לא יביא- הזיכיון נשלל.

יום אישור החוק.

ואם הוא לא יביא- הזיכיון נשלל.

במילים הללו? בלי שיקול דעת שלכם, זה מה שהוא אמר.

אני בעד שבחלק הזה – תיטול מאתנו את שיקול הדעת.

לא אני אטול, החוק ייטול.

· - -

אולי אתה יכול להביא חלק בינתיים?

אני לא מבין מה הבעיה. אנחנו נביא את הערבות הבנקאית. חבר הכנסת שי, זה לא פשוט. אנחנו התחלנו תהליך. אנחנו מתכוונים להביא את הערבות הבנקאית, אנחנו רוצים הארכת זיכיון.

- - -

קודם כל, מעבר לעובדה שבעלי המניות בחופשה- אני לא חושבת שזה רלבנטי. לגופם של דברים - עמדת הממשלה היתה ועודנה, למיטב הבנתי – שאנחנו הסכמנו לראות בעובדה שהתוכן והכספים של ישראל 10 שהיו אמורים להיות מוזרמים עד תום תקופת הזיכיון הראשונה על פי הוראות החוק לא חייבים להיעשות כך, אבל בתמורה לכך חייבת להיות מועמדת ערבות בנקודת הזמן שבה ישראל 10 מסיימת את תקופת הזיכיון הראשונה ולפני ההארכה הראשונה, כתנאי להמשך השידורים של ישראל 10. זה חלק, מבחינתנו, מחובות העמידה של ישראל 10 בתנאי הזיכיון.


עכשיו, מה שמציע מנכ"ל ישראל 10 זה שאנחנו נאפשר להם לא למלא את המחויבויות עד תום תקופת הזיכיון הראשונה. זאת אומרת, שהוא יוכל למלא את המחויבויות גם באופן המרוכך יותר - -

לא זה מה שהצעתי- -

אז אני לא מבינה. מבחינתנו, הסכמנו לראות סוג של קיום בעצם העמדת ערבות, אבל חשוב שהקיום הזה יהיה לפני הארכת הזיכיון, ומה שאתה מבקש כאן זה לדחות את הקיום, גם בפרשנות הרחבה שהממשלה הולכת עליה, אחרי תום תקופת הזיכיון.

בואו ואני אגיד לכולכם למה לכולם זה כדאי - -

מה הוא פרק הזמן המצומצם ביותר בצורה רצינית שאתה יכול לעמוד בו.

תוך 60 יום – זה מה שאמרתי. אני אשתדל להקדים.

ואתה עדיין בעד הנוסח: אם לא- יפקע הזיכיון לאלתר.

כן. ואני רוצה להגיד לכם שאנחנו כעת יוצאים להפקות –

עמדתך התקבלה.

אני חייבת לומר שבפני הוועדה לא הונחה כאן תשתית עובדתית שאומרת שהדבר אינו אפשרי. נאמר כאן על ידי מנכ"ל ישראל 10 שהדבר אינו אפשרי. לא ראינו ניירות של הבנקים שהדבר לא אפשרי - -

אתם דיברתם על הדברים האלה --, כל הצדדים פה?

האמת – שכן. עם כל מי שרצה לדבר אתנו – דיברנו.


אבל בנפרד, גם אם הוועדה מקבלת את ההצעה הזו בניגוד לעמדת הממשלה, כפי שמסתמן כאן כרגע.

לא בניגוד. זה - -שניה ושלישית. יש את עמדת הוועדה בנושא ירושלים, היא גם בניגוד לעמדת הממשלה. נמצא פתרון.

גם אם תגיע הוועדה לעמדה כזו, אנחנו מבקשים שלכל הפחות תהיה הוראה ברורה שאם הערבות לא משולמת בתוך 30 יום - -

60 יום - -

הזיכיון יופקע לאלתר ללא שיקול דעת.

- - -

זאת אומרת שב- 17 בינואר לא יהיה קיום שיהיה עד תום תקופת הזיכיון הראשונה. זו המשמעות. העיקרון של הצעת החוק אמר שעד תום תקופת הזיכיון הראשונה הם חייבים לעמוד בקיום. מה שאתם כרגע מחליטים עליו הוא סטייה מהעיקרון הזה, שאומר שהקיום יכול להיות גם אחרי תום תקופת הזיכיון הראשונה. המשמעות של הדבר הזה מבחינתנו היא רבה מאד, מכיוון שעכשיו אנחנו גם מסכימים לזה שערוץ 10 יכול לא לעמוד בחובות הקיום שלו ב – הכי רחבה, עד תום תקופת הזיכיון ואף על פי כן יקבל את המתנה המאד גדולה הזאת של הארכת - -

---

- - -

· - -

אבל הזיכיון כבר אחרי ההארכה יפקע. זה לא הזיכיון הנוכחי יפקע.

בואי נהיה פרקטיים. מה המדינה תפסיד? אם אנחנו עכשיו פושעים, אין הארכת זיכיון, תצאו עכשיו למכרז. עוד 60 יום, אם אנחנו פושעים, גנבים, לא נביא את הערבות הבנקאית – אז מה יקרה? בחודשיים האלה נוציא עוד הפקות, נוציא עוד כסף - -

· - -

נגה, זה יהיה כתוב – זיכיונו יפקע לאלתר.

· - -

איך אנחנו יודעים שבעל המניות לא יכול להביא את הערבות הזאת? על יסוד מה?

חשוב להבין- האם קשיי המימון שמדברת עליהם ישראל 10 רלבנטיים גם לפסקה (7) שהיא לא פחות חשובה שמדברת על כספים שבאותו מועד אמורים להגיע לרשות השניה, של דמי זיכיון. כי גם כאן יש את אותם 14 יום. אז אני חושב שהוועדה צריכה להסתכל על התמונה המלאה, כי לרשות השניה יש בעיה חמורה. דיברתם רק על הערבות.

אומרת יושבת הראש, נורית דאבוש שזה רק על הערבות. קיבלתי את הדבר. נשמע גם מהמנכ"ל – שמעת שאנחנו מדברים רק על הערבות? זאת אומרת רק על סעיף (6) אני משנה את הזמן – 60 יום. לא על סעיף (7).

אני כבר מודיע – זה בלתי אפשרי. מי שבכלל מעלה על דעתו – אתה נותן להם אפשרות, הם שוקלים. יש פה איזה סוג של דיון - -

לא. אין דיון.

אני יכולה עוד פעם לשאול: על יסוד מה אנחנו יודעים שאין אפשרות - - יש מכתבים מהבנקים? יש כאן בעלי מניות שכן נמצאים שאומרים שהדבר לא אפשרי? אולי בעלי המניות כן יכולים להביא ערבויות?

על יסוד בדיקה מעמיקה, על יסוד זה שאני כבר לפני חצי שנה הלכתי לבנקים על יסוד ההסכם הקודם, להביא ערבות בנקאית. בנק לא נותן מכתב. אם אתם רוצים פה משנה סדורה איך עובדים עם בנקים, אני מוכן לתת אותה. בנק לא נותן מכתב, הוא לא ייתן לך שום מכתב. אני אפנה אותך ללכת לקבל משכנתא, ותכפילי את זה פי עשר כדי להבין את הבעיה של ערבות בנקאית.

אנחנו הכנו את הצעת החוק הזו על בסיס איזושהי תשתית עובדתית שהונחה בפנינו. אגב, הצעת החוק היתה ידועה לישראל 10 מזה חודשים. לראשונה הדבר הזה עולה עכשיו. אני רואה בזה קושי מאד גדול שבזמן אמת הדברים לא עלו - -

העליתי את זה בפני השר, ובפני עוד אנשים.

אבל עמדת השר היתה ללכת עם הצעת החוק הזו.

אני העליתי את זה. אני חושב שזו התעקשות, באמת- על דבר לא מהותי. אני לא רואה שום הבדל בין ללכת למכרז היום או ללכת למכרז עוד חודשיים. אנחנו נביא את הערבות הזו תוך חודשיים ימים מיום קבלת החוק.

אני לא חושבת שאני יכולה להבהיר יותר את התנגדותנו, אבל אנחנו מתנגדים.

את מציעה לא להצביע.

לא, אני מציעה להותיר את הסעיף המוצע על כנו.

ממשיכה בקריאה: " המנהל יורה לבעל הזיכיון על תנאי הפיקדון הכספי או נוסח הערבות הבנקאית, לפי העניין, וכן יהא רשאי להורות על השבה של הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית אם הושלמו כל ההתחייבויות והתנאים שהיה על בעל הזיכיון להשלים עד ליום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר, 2011) לפי התכנית להשלמת סוגה עילית והתכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, ובלבד שהופקדו הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף קטן (א2);"

מתי חוזר השר משליחותו בדרום אמריקה?

ביום ראשון בערב. אבל הוא בקשר.

אז תקיימו התייעצויות לפני כן לגבי סעיף (6). אני גם יכול לדבר אתו, מעניין אותי לשמוע מה העמדה שלו. הוא בעד הסעיף הזה, כפי שהוא?

כל עדכון של הצעת החוק - - הובאה בפני השר, וכמובן שהדברים משקפים את עמדתו.

הלאה. לא נצביע. יש מחלוקת אז לא נצביע. אני הודעתי שבעניין הזה אני בעד. נשמע לי פתרון סביר ביותר, גם הנוסח. כל מילה תנוסח, אבל העיקרון הוא נכון.

אני מעיר לעניין ה-60 ימים – זה, כמובן, צריך להיבדק, אבל צריך להבהיר שלעצם הדחייה מעבר למוצע כאן בחוק יש ודאי גם משמעות כלכלית מבחינת ערוץ 10 כי הוא צריך להעמיד ערבות לתקופה קצרה יותר. בעצם, אי העמדת ערבות מול בנק- יש לזה משמעות --

לשאלת יושב הראש לעניין החשכת המסך – אני חושב שהתשובה שניתנה על ידי הרשות השניה היא לא תשובה מלאה כי הרשות השניה יודעת היטב – יש לה סמכויות מפליגות להמשך קיום שידורים כאשר זכיין מפסיק את שידוריו, בין אם ההפסקה הזו יזומה על ידו ובין אם היא הפסקה שהיא תולדה של החלטת הרשות, בין בעצמה, בין תוך היעזרות בבעלי הזיכיון הקיימים ולעניין זה – גם "טלעד", - - בהזדמנויות קודמות, ככל שאפשר היא תשמח מאד לסייע, לגשר על התקופה הנדרשת עד שיוכן, ייערך, יושלם ויוכרז מכרז חדש, כך שאין כל סיבה. הסיסמה הזו של החשכת מסך? אין החשכת מסך, יש רק החשכה של ישראל 10, אולי, ואנחנו אומרים את זה מהישיבה הראשונה.


הדבר השני – לגבי הסעיף הזה, יש לנו שתי הערות. 1. אני מבקש עוד פעם, קצת כמו תקליט שחוק, אבל – להפנות עוד פעם את תשומת הלב לסחף שישנו כאן. דובר מלכתחילה על השלמת מחויבות במהלך השנתיים האלה. נפרסו המחויבויות האלה, כביכול, על חמש שנים. כמו שאמרנו קודם – סעיף 2 בנוסחו הקיים מאפשר את כל המחויבויות האלה לקיים בכלל רק בשנה החמישית. אין פה שום פריסה הדרגתית. זאת אומרת, ברגע שאומרים שזה יהיה על פני חמש השנים, בלי שום קביעה, שכרגע איננה בסעיף 2 איך זה יחולק על פני השנים האלה, אז הכל בכלל יכול לקרות בשנה החמישית. יכולים להביא למועצה או לרשות השניה תוכנית לעשות את הכל בשנה החמישית. מועצת הרשות השניה תעשה את זה, ואז, עד תום תקופת הזיכיון לא תהיה שום מחויבות. על זה נאמרה התשובה- טוב, נראה את זה שהם יתנו את הביטחונות הכלכליים כאילו שהם מקיימים את המחויבות שלהם, מדוע? – משום שאם הם לא יקיימו את המחויבויות על פני התקופה הזו, הביטחונות הכלכליים ישמשו איזו בטוחה, ונראה בהם – מה שאנחנו חולקים עליו, משפטית – נראה במתן הביטחונות הכלכליים חלף קיום. כאילו שקיימו.


עכשיו, אנחנו לא חושבים שלקיים ולתת ביטחונות לקיום זה אותו הדבר, משום שהרשות השניה, למרבה הצער, הוכיחה ב-6 השנים האחרונות שיש הבדל בין לקיים לבין לתת ביטחונות לקיום, כי כשמקיימים – מקיימים, וכשנותנים ביטחונות לקיום, כולנו ראינו שעדיין לא מקיימים. אבל לתת עכשיו מצב שבו הזיכיון הזה יוארך בלי אפילו שאותו חלף שהיה חלופה האחרונה שבאחרונות – מקויים, זה דבר שהוא מבחינתנו בלתי אפשרי.


הערה אחרונה- אנחנו הערנו כבר קודם בנושא דמי הזיכיון. אמנם דמי הזיכיון מטופלים כאן באופן נפרד, אבל יש זכות להחזר ל "טלעד" של דמי זיכיון, שהרשות השניה אינה חולקת עליה, ובפועל – אינה מבוצעת מזה 4 שנים, כפועל יוצא של העובדה שדמי הזיכיון אינם משולמים לרשות השניה, כך, לפחות, נמסר לנו מהרשות השניה – שאין להם את הכסף להחזיר לנו כי ישנו פיגור בדמי הזיכיון. אנחנו מבקשים שהשלמת דמי הזיכיון שמגיעים ל "טלעד" תהיה תנאי במסגרת הסעיף הזה, בדיוק כמו יתר התנאים שבהם ערוץ 10 אמור לעמוד על מנת שיוארך זיכיונו. אנחנו סיימנו את העניינים לפני שלוש שנים, שיחזירו לנו. הוא אומר שהוא לא מחזיר לנו כי עוד לא שילמו לו.

סוגיית דמי הזיכיון – זה לא הסעיף הרלבנטי.

אנחנו מבקשים שזה יהיה תנאי להארכה.

אתם לא חייבים להם כסף?

זה החזרת עודפים, אבל אין עודפים.

אין עודפים כי לא שילמו.

ישולם החוב אז יהיו עודפים.

אם ישולם – יהיה מאיפה להחזיר. לא מחזירים כי לא שילמו. אז את הדבר הזה סוחבים כבר כ- 4 שנים. אנחנו כבר חדלנו להיות בעלי זיכיון לפני 3 שנים, וכפי שמקיימים כל מיני חובות מהשנה האחרונה ומהחצי שנה האחרונה, או מהשנתיים האחרונות, אנחנו מבקשים שגם חוב היסטורי מלפני 4 שנים יוסדר באותה מידה. ההסדרה שלו והביטחונות לגביו- אם הוועדה סבורה שגם את זה צריך באיזשהו אופן להגדיר, לפרוס – אני לא יודע מה – בבקשה, אבל שתהיה בטוחה לעניין הזה. שגם לנושא הזה יהיה סוף.

הנושא הזה יידון בהרחבה בהמשך, אבל כמובן – התיזה של הממשלה היא שונה לגמרי. לא מדובר פה בחוב של הרשות השניה לבעל הזיכיון אלא אפשרות לחלק, לפי שיקול דעת שמוצע כאן, לחלק עודפים ככל שהם ישנם. אין שום זכות מוקנית לקבלת דמי זיכיון חזרה.

נכון, אבל אם הם היו משלמים את דמי הזיכיון היו עודפים, והיו מחלקים אותם.

אבל עדיין אין זכות מוקנית.

אני רוצה להעיר שכספים ש "טלעד" קיבלו בגין חברת החדשות מבוססים על הסדר פשרה שנידון מדמי הזיכיון של ה - - שלהם. אז בואו לא נפתח כאן את הוויכוחים האלה.

אני רוצה להגיד על תיקון לסעיף 37ג'. רשום שם : "...שעניינם הוצאה לשם הפקה של סרטים ישראלים כמשמעותם...." אני חושב שצריך להוסיף שם: "...הפקה ורכישה של סרטים ישראלים", מאחר ומדובר על מחויבות כלפי שנים עברו – 2004, 2005, 2006 עד 2008- בתקופה הזו הופקו הרבה סרטים ישראלים מגוונים ביותר - -

שירכשו סרטים שהופקו אז?

אני לא חושב שיש כאן איזה מישהו מהמפיקים שרוצה שגוף משדר יהיה עכשיו מתחרה שלהם בקולנוע. המצב הזה יהפוך להיות מצב של חוסר שוויון מבחינת התחרות החופשית. זה יהפוך להיות מצב של חוסר גיוון תרבותי, מה שקורה היום. אני מציע פשוט להוסיף את הדבר הזה: "רכישה של סרטים ישראלים". אין סיבה בעולם שרכישה של סרטים ישראלים לא יוכר על ידי הרשות השניה כהפקת מקור לכל דבר.

למה? זו לא הפקת מקור.

למה זו לא הפקת מקור? זו הפקה לכל דבר. אני חולק על העניין הזה. זה מראה לנו שהחוק מתיר להפקת מקור להעסיק קבוצה קטנה של אנשים, וזהו.

· -

אז הכסף יגיע רק אליכם ולא יגיע לאנשים אחרים ולרבדים אחרים באוכלוסייה. זה מה שקורה היום. יש סרטים ישראלים יפים מאד עם רייטינג מאד גבוה, שאני חושב שערוץ 10 ישמח מאד לשדר אותם. וזו הפקת מקור לכל דבר. למה זה לא הפקת מקור? הסרטים האלה הצליחו בקולנוע, הם נמצאים בסלולאר, ב VOD, במקומות אחרים. הם מהווים מענה לכל דבר. הרי המצב הזה גרם לכך שאין לנו גיוון תרבותי. עובדה – סרטי בורקס נעלמו, סרטים משנות ה- 70 נעלמו - -

ממש לא. אתה טועה. אלה הסרטים הכי נצפים בכל השנים.

אבל הם נעלמו מההפקה. יש לו ביקוש היום, לז'אנר הזה, ויש היום משקיעים פרטיים שרוצים להשקיע בז'אנר הזה. אבל זה לא נעשה. למה? – כי נותנים לקבוצה קטנה איזה סוג של סרטים יהיו כאן, וזה לא הגיוני. הכסף הזה צריך להיות מחולק. מאחר ומדובר על מחויבות מהעבר אני מציע - -אני חושב שזה מענה שגם יעזור - -

זה יעזור לנו אבל זה לא יעזור להפקה.

- - -

נוכל לעשות לכם מצגת של הסרטים ואתם תראו שהסרטים – גם אם ההקרנות יושבות בתל אביב חלק גדול מהסרטים נעשים בידי אנשים שלא היגיעו לתל אביב עד אחרי גיל 30 או - - -

· -

- - -

אני מדבר על סרטים שהפיקו אותם והם לא שודרו בטלוויזיה. יש אותם והם קיימים בשוק. אין סיבה בעולם שסרטים לא ייחשבו להפקת מקור.

מדובר על עידוד של הפקות חדשות. זאת המטרה.

נכון, לא דברים ישנים.

לכן, יכול להיות שההערה נכונה בהקשר אחר, אבל לא בהקשר - -

אבל לא מדובר על דברים ישנים. מדובר על דברים שהופקו ולא שודרו בטלוויזיה.

ערוץ 10 וערוץ 1 קונים בערך את אותם דברים, לא? הוא מעיר משהו לא בלתי נכון – תמיד רואים את "תיבת נח" ואת "מגדלים באוויר" – שזה טוב, אבל לא כל הציבור תל אביבי.

אבל יש. ברמת הקולנוע, בערוצי ה- broadcast יש סרטים שהוא מדבר עליהם - -

ממש לא.

זה אמנם לא יהיה חכם מצדי לתקן את היושב ראש, אבל אתה דיברת על דרמות בטלוויזיה ולא על סרטי קולנוע.

נכון, אתה צודק, קיבלתי את התיקון.

ההערה השניה – אל"ף, יש גם "מעורב ירושלמי" עכשיו, ו" עבודה ערבית" - - אבל לגבי הקולנוע. ראשית, ההערה של ירמי – אנחנו מדברים פה על החזר של 20 מיליון על פי הכללים של העבר, ובעבר נרשם – הפקה, ולכן זה נרשם כהפקה.


2.לגבי הקולנוע העתידי – אם זכור לכם תראו שנקבע בהתאם לכללים שייקבעו על ידי המועצה לאחר שיעבור התיקון בסוגיית הקולנוע. יהיה שימוע ותהיה אפשרות להציע שחלק מסוים יהיה ברכישה – נכון, כן. בואו נסכם את זה עכשיו. תהיה אפשרות להגדיל ספריה של סרטי עבר ורכישת זכויות - -

שכבר היתה בהם השקעה קודמת.

נכון. נכון.

חוץ מזה, ירמי, אתה יכול, כמונו – לגשת לתחרות מלאה, לתחנות שידור. יבחרו את הסרטים שלך – תשדר אותם ותפיק. אנחנו נלחמים יום יום על אותו הדבר.

אני רוצה להציע הצעה –

ירמי, אתה קיבלת פה תמיכה מורלית ומוסרית גדולה מאד, גם ממנכ"ל משרד התקשורת, גם ממני.

אני מציע שנתקדם. בואו נעבור לסעיף (7).

יש לנו הצעה לסדר. לאור העובדה שהחוק הזה – המעבר של החוק הזה לקריאה שניה ושלישית הוא בעצם תלוי אישור מועצה, אז אם אפשר פשוט להקדים ולדון בסעיפים שקשורים למחויבויות התוכן, קולנוע והוראת השעה, ואז הם יוכלו להגיש לנו את התכנית, נוכל לבדוק אותה ואכן ב-17 לחודש נקבל החלטה.

לדלג על המחלוקות הכספיות. טוב, תקראי את (7).

(קוראת את סעיף 7): "(7) בעל הזיכיון שילם את החוב שאינו ניתן לפריסה כהגדרתו בסעיף 102א1(א)בתוך 14 ימים מיום תחילתו של תיקון מס' 32...." – כאן אנחנו נבקש להוסיף את העניין של ה- 27 לינואר –

· - --

תן לה לקרוא את הסעיף עד הסוף ואז נשמע את ההערות.

"... וכן שילם, בתוך התקופה האמורה, את יתרת החוב הכולל כמשמעותה בסעיף 102א1(ג) או שמועד תשלום יתרת החוב הכולל נדחה בהתאם להוראות הסעיף כאמור".

תסבירי במה מדובר, בשתי מילים.

בסעיפים המוזכרים מדובר על החובות הכספיים ולגביהם יש סכום מסוים שחייבים לשלם אותו – מה שאנחנו התכוונו באופן מיידי, וכאן זה נכתב – בתוך 14 ימים, ויתרת סכום שניתן לדחות אותה ולפרוס את התשלום עד לסוף שנת 2012. בהתאם לסעיף הזה נדרש בעל הזיכיון את אותו חלק שלא ניתן בפריסה לשלם באופן מיידי, תוך 14 ימים, וכן להסדיר את הפריסה או לשלם את כל החוב הנפרס, גם – באופן מיידי. כמו שאמרתי בסעיף הקודם שעורר מחלוקת, לעניין הערבויות, הרעיון הוא שההיבטים האלו יוסדרו לפני הארכת הזיכיון ולכן, מכיוון שהליכי החקיקה התארכו, אנחנו רוצים בעצם להגיד שהמועד האחרון שבו הוא יכול לשלם את אותו חלק שלא ניתן, בפריסה, הוא יום לפני פקיעת הזיכיון, ולא אחר כך.

מדובר - - בדמי זיכיון ותמלוגים?

כן.

אני מבקש להיצמד למה שכתבתם. 14 יום, רבותיי. אני רוצה להסביר - סכומים כאלה לא נמצאים בכיס של אף אחד.

אני אתנגד לכל ניסיון לשנות כאן את מועדי התשלום.

לא רוצה לשנות. לא רוצה לשנות אפילו דקה. 14 יום היה כתוב.

אנחנו מגלים סבלנות רבה מאד בגלל הימשכות התהליך. הסיטואציה היא כזו שהתשלומים חייבים להימסר לתפעול השוטף. זה גם של הרשות השניה, זה גם משפיע על הזכיינים האחרים. אני, בעניין הזה, אומר כך: אני אמליץ, חד משמעית, אני אוציא מסמך קטגורי שאומר שכל דחייה מעבר לתקופת הזיכיון היא בעינינו - -

אז בוא תקדם את החוק שיהיה 14 יום - -

אם לא נערכת לעניין הזה- אין שום משמעות לשום התחייבות שאתה אומר פה, על השולחן הזה.

אתה לא מתבייש? תתבייש, תתבייש לך.

(הישיבה נפסקה והתחדשה לאחר 10 דקות)

אני מחדש את הישיבה. יוסי, אתה רוצה שנצביע על סעיף (7).

אני ביקשתי שמנשה סמירה ייכנס. אני מבין שפגעתי, אז אני מתנצל על ההתנפלות. אנחנו נעמוד בסעיף (7) כמו שאתם מבקשים.

המועד יהיה לא יאוחר מ- 27 בינואר, 2010.

אני מאשר את סעיף (7).

את 37 צריך לסיים.

אז זו הפיסקה היחידה שאושרה, אם כך.


אם כן – במקום "בתוך 14 ימים" זה יהיה -

"לא יאוחר מ- 27 בינואר".

אני חושבת שאפשר לכתוב "ולא יאוחר מ- 27 בינואר" כי בכל מקרה התחילה תהיה אחרי ה- 27 בינואר.

הלאה. או.קיי. אישרנו את זה.

מה שאני מנסה לומר שמה שאושר הוא לא ריאלי ואני מבקשת לשנות את ההחלטה. זה יהיה רק: "לא יאוחר מ- 27 בינואר". אין טעם באופציה של "בתוך 14 ימים".

(ממשיכה בקריאה): "(א2) כללה התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע שלבי השלמת הוצאה לתקופה שמיום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר, 2012) עד יום ט' בטבת, התשע"ה (31 בדצמבר, 2014) (בסעיף קטן זה – יתרת ההוצאה) יממסור בעל זיכיון שזיכיונו הוארך לפי סעיף קטן (א1) פיקדון כספי או ערבות בנקאית עד ליום ד' בכסלו, התשע"ב (30 בנובמבר, 2011) בסכום יתרת ההוצאה, להבטחת ביצועה של יתרת ההוצאה, בנוסף על הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית לפי סעיף קטן (א1)(6) ובנוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי סעיף 33(ב)(3)'; המנהל יורה לבעל הזיכיון על תנאי הפיקדון הכספי או נוסח הערבות הבנקאית, לפי סעיף קטן זה, לפי העניין;".

יש הערות? אין. הסעיף אושר.

ממשיכה בקריאה: "(א3) לא עמד בעל הזיכיון בהוראות התכנית להשלמת סוגה עלית, בהוראות התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע או בהוראות סעיף (א2) יראו בכך הפרה של תנאי מהותי בזיכיון, לעניין סעיף 37(א)(4).

הערות? אין. הסעיף אושר.

ממשיכה בקריאה: "(א4) אין בהתחייבויות ובתנאים החלים על בעל הזיכיון בתקופת ההארכה הראשונה, לפי תיקון מס' 32, כדי לגרוע מההתחייבויות והתנאים שחלו עליו ערב תחילתו של תיקון מס' 32, לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, אלא אם כן נקבע אחרת לפי התיקון האמור;"

אין הערות. הסעיף אושר.

ממשיכה בקריאה: "(2) בסעיף קטן (ג) – (א) ברישה, במקום "כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין" יבוא "כאמור בסעיף קטן (ב)"; (ב) בפסקה (1) במקום "במהלך תקופת הזיכיון או במהלך תקופת ההארכה הראשונה, לפי העניין" יבוא "במהלך תקופת ההארכה הראשונה", והסיפה החל במלים "לרבות תנאים" – תימחק;".

את רוצה להסביר?

סעיף קטן (ג) בעצם מתווה את שיקול הדעת של המועצה בבואה להאריך את הזיכיון של בעל הזיכיון, כיוון שלעניין תקופת ההארכה הראשונה אנחנו עשינו הסדר מיוחד בחוק, שעניינו התנאים להארכת הזיכיון, אז מתבצעת בסעיף (ג) התאמה, שהנוסח הקודם שלו יהיה רלבנטי לשיקולי המועצה בהארכה לתקופת הזיכיון הבאה.

הערות? אין. הסעיף אושר.

"(3) בסעיף קטן (ד)- (א) ברישה, במקום "לכל אחת מתקופות ההארכה האמורות בסעיפים קטנים (א) ו- (ב)" יבוא "לתקופת ההארכה השניה";

(ב) בפסקה (1), במקום "בשנת הזיכיון השמינית או בשנת הזיכיון העשירית, לפי העניין, יחולו עליו גם בתקופת ההארכה הראשונה או בתקופת ההארכה השניה, בהתאמה" יבוא "בשנת הזיכיון העשירית יחולו עליו גם בתקופת ההארכה השניה". זה שוב, התאמה שנדרשת לאור מה שעשינו - -

אישרתי את סעיף (3).


אנחנו מדלגים ועוברים לעמוד 20.

לא נדונה בקשתנו לכאן או לכאן – העניין של הטיפול בדמי הזיכיון כתנאי מוקדם.

הם ענו על זה. קיבלנו את עמדו של אסי מסינג שנדון בזה בהמשך.

אני מציעה, יש עדיין עוד סעיף שמדבר על דמי הזיכיון, ומתייחס בפירוש למי שהיה בעל זיכיון בשנים 2003 עד 2006 - -אני חושבת ששם - -

אנחנו ביקשנו שזה יהיה תנאי מוקדם. אם ההחלטה היא נגדנו – בסדר. רשמנו. אנחנו ביקשנו שזה יהיה אחד מהתנאים.

הלאה, לסעיפי התוכן, מסעיף 8- תיקון התוספת השניה.

הדיון על דמי זיכיון עוד לא הסתיים. יש פרק שלם, אפרופו הערתך.

אנחנו ביקשנו שזה יהיה תנאי מוקדם להארכת הזיכיון. שאחד התנאים המוקדמים בסעיף 2 יהיה גם זה.

אנחנו עוברים לסעיף 8.

"תיקון התוספת השניה 8. בתוספת השניה לחוק העיקרי – 1 בסעיף 5, בסופו יבוא: "(ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו- (ב), בשנות הזיכיון השמינית והתשיעית של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי יחולו לגביו הוראות אלה: (1) הסכום שבעל הזיכיון יוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית שישודרו בשנות הזיכיון השמינית והתשיעית, לא יפחת מ – 39.4 מיליון שקלים חדשים לשנת הזיכיון השמינית ו- 43.3 מיליון שקלים חדשים לשנת הזיכיון התשיעית;"

(2) בנוסף על הסכומים האמורים בפסקה (1), יוציא בעל הזיכיון לשם הפקת תכניות סוגה עלית לפי התכנית להשלמת סוגה עלית שהוגשה ואושרה לפי סעיף 37ג(א1)(1) ו – (5) לחוק, סכום של 41 מיליון שקלים חדשים בשנת הזיכיון השמינית ו- 21.5 מיליון שקלים חדשים בשנת הזיכיון התשיעית;

(3) ההוצאות שיוציא בעל הזיכיון, בשנות הזיכיון השמינית והתשיעית, עבור מחקר ופיתוח לצרכי הפקת תכניות מסוגה עלית שהן הפקות מקומיות קנויות העומדות בכללי המועצה שנקבעו לפי סעיף 60 לחוק, עד לסכום של 2 מיליון שקלים חדשים לשנה, יוכרו כחלק מן ההוצאה להשלמת סוגה עלית כאמור בפסקה (2); לעניין זה, "מחקר ופיתוח" – פיתוח תכניות, כתיבת תסריטים ופיתוח תבניות (פורמטים) לשידור, לרבות לתכניות שלא הגיעו לשלב הפקה ושידור;

(4) (היקף השעות האמור בסעיף 5(ב) יגדל בהתאם ליחס שבין סכום ההוצאה השנתי לפי סעיף קטן (א) לבין סכום ההוצאה השנתי לפי פסקאות (1) עד (3), כפי שתקבע המועצה"


אנחנו רוצים להציע פה איזשהו עדכון לנוסח.

מה שאנחנו מבקשים בפסקה (4), כדי שזה יהיה באותו נוסח כמו שהיום 5ב' מנוסח – שייכתב קטן: "היקף השעות שכתוב בסעיף 5ב יגדל...." – ומכאן אני מתקן: "...באופן יחסי לגידול בהיקף ההוצאה לפי פסקאות (1) עד (3) כפי שתקבע המועצה".

לעניין סעיף (3) אם אפשר להעיר הערה – אנחנו בסך הכל בעד פיתוח, 2 מיליון לצורך סוגה עלית אבל בסוף כתוב: " פיתוח תכניות, כתיבת תסריטים" ואז כתוב: "ופיתוח תבניות פורמטים לשידור,. תבניות פורמטים לידור מבחינה מקצועית – לא יכול להיות סוגה עלית. זה בעצם פורמטים, שעשועונים או ריאליטי. אני לא חושב שמישהו התכוון –

הוא מתכוון שיכולים לפתח תכניות כמו "הכספת", שזו לא סוגה עלית.

נכון. גם תכניות כמו "בטיפול", תכנית שנמכרה לחו"ל – היא לא פורמט באמת, אבל היא הפכה לפורמט אחרי שהיא נעשתה, היא נכתבה כסוגה עלית, כדרמה לכל דבר. אז הדבר הזה פותח פתח שכל הכסף הזה יילך בעצם לפתח דברים שהם נוגדים לחלוטין סוגה עלית. אני מציע למחוק "פיתוח תבניות פורמטים". זו לא סוגה עלית.

אין בינינו ויכוח שהכסף אמור להיות מושקע בפיתוח תכניות של סוגה עלית. אבל יכולים אולי להיות מקרים - -שהם פורמטים - -

אז זה, אולי – בכללים של הרשות השניה.

תבנית, פורמט – איננה סוגה עלית. זו טעות מקצועית.

אני לא רואה בעיה למחוק את המילים מהמילה "ופיתוח, עד המילה "לשידור",, כולל המילה "פורמטים".

אבל היום זה מופיע כך, בכללים.

אז תעשה את זה אצלך.

מי שרוצה לפתח שעשועונים ש - -

בסדר, זה בכללים. זה לא כזה מז'ורי, זה לא מה שיעצור, כרגע.

אין פורמט של סוגה עלית, לא קיים.

זה מילה שיוצר לא יכול להגיד, כי ביצירה הכל אפשרי.

· - -

אני רוצה להתייחס לסעיף שמדבר על היקף ההוצאה לסוגה שלטעמנו הוא בסדר, אלא מאי? שפה, ב 3-4 דיונים קודמים שנערכו בעניין דובר על שוויון. אנחנו תמכנו בהסדר של ערוץ 10 ותומכים בו בכל לב, ורוצים שיעזרו לו, וזה בסדר גמור. אבל אנחנו עדיין עומדים על כך שיישמר השוויון, ובסעיף הזה אין שוויון. בפעם הקודמת אמרתי את זה בסוף הדיון. קפצו עלי כאן. עובדתית – בשנת 2010 יש כאן הפחתה בהיקף המחויבות, וזה בסדר, וזה נכון, כי הסך הכל המצרפי שלו הוא גבוה. אבל יחד עם זאת, הבעיות הכלכליות שלנו לא פחתו ולא הצטמצמו, ואנחנו עדיין במשבר גדול וקשה. אני מקווה שלא נהיה באותה סיטואציה בעוד מספר שבועות, כאן, בשולחן או בחדר הזה. אני אומר את זה. היוצרים היו אצלנו בפגישה, גם ראו את זה פיזית – את המספרים. הראנו להם את המספרים. כך, שהפחתה כאן, שהיא בהיקף של 30% מהמחויבות בשנת 2010 היא הפחתה ראויה, רק צריך להשית אותה גם על ערוץ 2.

עם כל האמפתיה שיש לנו לקושי ולמשבר הכלכלי, ויש – ערוץ 2 יודע, והזכייניות של ערוץ 2 יודעות שבמהלך השנה נעשו ההתאמות הנדרשות כמתחייב. ההתאמות הללו כבר ניתנו לערוץ 2, בין אם אנחנו מדברים על "עופרת יצוקה" ובין אם על המשבר הכלכלי. לישראל 10 לא היה ניתן לבצע את ההתאמות ללא אישורה של ועדת הכלכלה וללא שינוי בחוק. לכן אנחנו מבצעים את זה עכשיו, במסגרת החוק. כלומר, עד היום לא יכולנו לתת להם את הדבר הזה ללא אישור ועדת הכלכלה. אתם – כבר קיבלתם. לכן לא יהיה נכון – וזה מזכיר לי את המשל שכל פעם אוכלים את הגבינה מכאן ומכאן כדי לאזן. אם אנחנו ניתן, נצטרך לאזן פעם נוספת גם לצד השני. זה יוצר את האיזון. הסברנו את זה וזה מופיע בכל המסמכים שהגשנו.

אנחנו לא מקבלים את זה.

אז מה אתה מציע?

לבצע הפחתה דומה גם לערוץ 2.

אבל ניתן שההפחתה הזו בוצעה בפועל.

לא בוצע. בוצע - - רגולציה, ולזה הוא קורא - -אני לא מדבר על 2009. 2009 היא בסדר, לא אמרתי עליה כלום. דיברתי רק על 2010, לא על 2009.

אנחנו הצגנו שקף לפי בקשת ועדת הכלכלה, לפני 3-4 ישיבות. נכון שחלף זמן וכולנו שכחנו.

ממש לא. אלה לא ישיבות שאפשר לשכוח. אלה ישיבות שייחרטו בזיכרוננו עוד שנים רבות.

בכל אופן, אנחנו מדברים על התאמות שנעשות סביב הנושאים הבאים: מלחמת לבנון השניה – הנושא הזה כבר טופל. בשנתיים האחרונות לא נעשו התאמות לישראל 10ונאמר שהדברים הללו יטופלו במסגרת הדיון לגבי הארכת הזיכיון, אם יטופלו. לעומת זאת, לגבי ערוץ 2 – בגלל שהיה צורך לתקן זאת בוועדת הכלכלה, על ידי תיקון החוק, תיקון התוספת. מלחמת לבנון השניה טופלה בערוץ 2. מבצע "עופרת יצוקה" – כבר ניתנה ההפחתה לערוץ 2, כ- 12 מיליון, כ- 13 מיליון – מלחמת לבנון השניה. המשבר הכלכלי – העדכון ניתן, 15%, כך שאלה הדברים שנעשו בהתאמה, ולכן המספרים הם קטנים יותר, כי שם אנחנו מדברים על 50 מיליון שקל לסוגה עלית – ואצלכם דובר על 150 מיליון שקל, ולכן האחוז היה גבוה יותר. המספרים הנומינליים היו גבוהים יותר. על זה הלין ישראל 10 והסברנו לו שזה עניין אחוזי, ולכן – אלה המספרים וזו תמונת המצב שאותה הסברנו. אם תרצו – נקרין את השקף עוד פעם, נסביר כל סעיף וסעיף.דרך אגב- מיקוד הרגולציה הוא לא הפחתה ולא הקלה. מיקוד הרגולציה זה התאמת הכללים למציאות מקצועית שהשתנתה לאחר שימוע. מי שיגיע לדרגה השניה והשלישית, יוכל לקבל את אותו חופש תמרון שמאפשר לו לעשות את ההתאמות. אז אני מתפלא שמישהו עוד פעם חוזר ומציג את זה - -

יש חילוקי דעות על מה כולל מיקוד הרגולציה,אבל כיוון שזה לא נושא הדיון אני לא אתייחס. אני רק רוצה לשים את זה על השולחן כדי שלא ייראה כאילו יש הסכמה לדבריך.

מה זה חילוקי דעות? זה עניין של אינטרסנטים. כדאי לשאול את בעל הסמכות המקצועית שעשה את זה. התוצאה של זה, שמישהו יכול להרוויח מזה – זה לא נורא, כי אנחנו עושים את זה בשביל העיקרון, לא בשביל שמישהו ירוויח.

אני רוצה להגיד מה הכלל שהנחה אותנו בהצעת החוק- הכלל שהנחה אותנו בהצעת החוק כולה, והוא רלבנטי גםלדיון שיתפתח כאן עוד מעט לעניין הסעיפים הספציפיים שלכל הפחתה יש סיבה, מסיבה רלבנטית, שנבדקה על ידנו, כאשר במקומות שלגביהם אין הצדקה אין מקום לבצע הפחתות מהחובות הקיימים. גם העניין הזה- הרשות השניה קיבלה החלטות שרלבנטיות להפחתות בעלויות שמושתות על ערוץ 2, ובהתאם נעשו הפחתות אצל ערוץ 10, רק שאצל ערוץ 10 זה באמת, כמו שנאמר כאן, תמיד חייב להיעשות בחוק מכוח העובדה שכל ההסדר שלו נמצא בתוספת.

בסעיף קטן (1) – אנחנו מבקשים להעמיד את סכום המינימום של השנה השמינית על 30 מיליון שקלים במקום 39 מיליון שקלים. זה הסכום שהתגבש בהסדר המינהלי בינינו לבין הרשות השניה, שהתבסס על ניתוחים כלכליים, התבסס על נתונים שערוץ 10 סיפק. זה גם הסכום שביצענו אותו ביחד עם הסכום שמופיע בסעיף 2. אנחנו, בשנת 2009, שהסתיימה כבר, השקענו 72 מיליון שקלים בתכניות סוגה עלית, בהתבסס על הסכום שנקבע בהסדר.


אני זימנתי לכאן את עורך הדין דרור שטרום שהיה שותף אתנו לקביעת הסכומים האלה, כדי שייתן לכם - --

איך הממשלה קבעה את הסכומים האלה?

בדיוק אמרתי את מה שאמרתי על כך שלכל הפחתה צריך לטעם והצדקה לקראת האמירה הזו, של ערוץ 10.

לקראת ההפחתה הבאה שאולי תהיה.

שאולי תהיה ואולי לא תהיה, אבל אני רוצה להשמיע כאן את עמדת הממשלה. אני מבינה שערוץ 10 הגיע להסדר עם הרשות השניה בדבר הפחתה של 8 מיליון - -

לא. שם לא היתה הפחתה. היתה הקפאה.

או.קיי. הקפאה של 8 מיליון. אנחנו נשמע את ההסבר - -אני מניחה שטרם קבלת החלטה - -בדבר הפחתה, הקפאה או מה שלא יהיה, הוועדה תשמע הסברים למה יש מקום להפחית 8 מיליון, או 16 מיליון, כאשר ייתכן שכאשר הרשות השניה קיבלה את ההחלטה על הקפאה או דחייה, היה לזה טעם רלבנטי באותה נקודת זמן. כשאנחנו נמצאים בנקודת הזמן הזו לא הובא בפנינו שום טעם שנראה לנו רלבנטי ומוצדק, לנקודת הזמן הזו, שמצדיק הקפאה של 8 מיליון. בדיון הראשון אנחנו נשאלנו, גם על ידי אדוני, האם סתם קבענו מספרים להפחתה. מה שהשבנו – שכל מספר שנמצא כאן, בפני הוועדה, אנחנו יכולים לעמוד ולהצדיק אותו. תקבלו אותו או לא תקבלו אותו – אבל יש לנו טעם.


לעניין ה- 8 מיליון, אנחנו לא מצאנו שום טעם שאנחנו יכולים לעמוד מאחוריו ולהגיד שאנחנו חושבים שהעמדה הזו היא עמדה סבירה.

- - -

אני רק רוצה להזכיר לכולם שהמספר החדש של ה – 39 מיליון הסתבר לנו רק בחודש נובמבר, 2009. תכניות סוגה עלית הן תכניות שיש להיערך להפקתן מבעוד מועד. אנחנו, ב- 2009, קיימנו את כל התכניות שהתחייבנו לקיים, על פי ההסדר המנהלי שהיה בינינו לבין הרשות השניה. עכשיו אנחנו מדברים כאן על הפחתה ועל קביעת סכום מינימום ולא על הקפאה או דחייה. אני מבקשת שתשמעו את הטיעונים - -

אז - - ומה לגבי השנה - - זה נשאר?

כן.

אם אפשר במשפט אחד, כי כמו שאמרתי בדיונים קודמים – אני לא חושב שזה מקומה של הוועדה להיכנס לפרטים הקטנים, אבל לעצם העיקרון. אם מותר לי רק לדייק את דבריה של היועצת המשפטית של משרד התקשורת, אני לא חושב שאני טענתי בפניה פעם אחת, אז אני לא יודע על שום מה נדחיתי עוד בטרם טענתי. טענתי בפני הרשות השניה, ועד כמה שאני זוכר הם קיבלו את הטענה הזו, ואני תכף אסביר אותה, כי בסך הכל מדובר בטענה בדיוק של שני משפטים וחצי. כאשר בודקים כמה צריך להוריד עקב משבר כלכלי, אכן צריך לנהוג מידה של שוויון, כפי שנאמר כאן, בין הזכיינים השונים. אבל השוויון – הן לפי משפטנים והן לפי כלכלנים, חייב להיות שוויון מהותי ולא שוויון פורמאלי. ובמלים פשוטות: כאשר אנחנו בוחנים מה היא הירידה עקב המשבר, אצל כל אחד מהזכיינים, חייבים לתת משקל סגולי לעומק הפגיעה הספציפית שנבעה כלפיו. וכאשר אנחנו בודקים את נתוני ה - share המסחרי, וזה אומר – נתח הצפייה של כל אחד מהזכיינים, אנחנו מגלים תופעה שהיא לא מפתיעה אף אחד, משום שכל מי שהיה פה ב-5-7 השנים הקודמות וזוכר את הרגל שמשך ערוץ 10 בכניסה, מבין שכאשר יש זמן של משבר, השחקן החלש יותר נפגע בצורה הרבה יותר משמעותית מאשר השחקנים החזקים. אין תלונות על כך, זה מצב השוק, כך קורה, אלה נתונים בדוקים של הרשות השניה עצמה. אף אחד לא המציא אותם. אני הבאתי אותם, כללתי אותם בחוות הדעת הראשונה, בחוות הדעת השניה, ואם העיקרון מקובל אני חושב שצריך פשוט למדוד את עומק הפגיעה של הזכיין, וללכת לפי עיקרון – לשם שינוי, אריתמטי, ולא בתור כלל אצבע ששמים אותו, וזהו.


אז בעצם, המשקל הסגולי של הפגיעה הוא זה שמכתיב את ההורדה הזו. אגב, לא מדובר בבקשה חדשה להורדת סכום חדש. כמו שנאמר כאן קודם, בהסדר מול הרשות השניה זה היה הסכום שעליו דובר.

אני רק רוצה לחדד את הנקודה הזו, כפי שנגה רובינשטיין ציינה, הרשות השניה תיקפה א המספרים שמופיעים פה בהצעת החוק, ואלה הנתונים שהעברנו. רציתי רק לחדד, להתייחס לדבריו של עורך הדין שטרום, שההבחנה הזו בין ערוץ חלש לבין ערוץ חזק כבר באה לידי ביטוי בתוך המספרים שהביאו את הנתונים שבפני הוועדה. כלומר, ההפחתה שבוצעה לערוץ 10 בשנת 2009 עומדת על 25% בעוד שההפחתה שבוצעה לערוץ 2 עומדת על 15%, וזאת בדיוק מהטעמים שציין עורך הדין שטרום.

אם ככה , אולי אפשר רק להסביר לוועדה איך, כאשר נתוני הפגיעה מדברים על למעלה מ – 33% בוצעה הפחתה של 25%.

זה לא הנתונים.

סליחה, לא ברור לי – האם הרשות השניה תומכת בבקשה שלנו?

אני אסביר: את כל ההפחתות הנדרשות כבר קיימנו, לרבות הדברים שעורך הדין שטרום התייחס אליהם, וכן החלטנו להעמיד את זה על 15, ולכן הפחתנו 14 מיליון ב- 2009. הסוגיה שעומדת כאן, על הפרק, זו המלצה שלנו שגם היתה בהסדר המנהלי, להחיל את הסדר הוראת השעה סביב המשבר הכלכלי גם על ישראל 10. ההצעה הזו אמרה – והיא בוצעה, דרך אגב, בערוץ 2 –ההצעה הזו היא מעבר למספרים שמופיעים כאן, והיקפה כ- 8 מיליון ₪, כשניתנה, בעצם הזדמנות לישראל 10. זה מעבר למספרים המופיעים כאן. כל המספרים שמופיעים כבר הוכנסו ושולבו בהצעת החוק. ה- 8 מיליון, מבחינתנו, ואנחנו עומדים מאחורי ההצעה הזו, אם ישראל 10- זו החלטת מועצה שהיתה, להוראת השעה שאפשרה לזכיינים להתמודד עם המשבר הכלכלי –מה עניינה? – הקדמת תשלומים, הפקות לשנים העתידיות. מדובר על שנת 2010. אנחנו מדברים על אזור החודשים אפריל עד יולי. לישראל 10 אופשר עד 8 מיליון, להקדים, ובתמורה – יוקפאו להם ביצוע של 8 מיליון בגלל ההקדמה. ההחלטה האם ההקפאה תהפוך להיות הצננה, כדבריו של עורך הדין קורן, או שהם יחויבו להחזיר אותה, או לדחות, או לבצע – תתקבל במרוצת 2010, כדי שנראה את תוצאותיו של המשבר הכלכלי איפה שהם נמצאים. ביוני 2010. יש החלטת מועצה כזו. לכן, לדידנו זה כן אפשרי, אני אומר את זה לעורכת הדין רובינשטיין – אם הם ימציאו שמעבר ל – 72 מיליון ביצוע שהם מחויבים - -

אבל זה מעבר ל – 82, אם כבר.

כן. מה זה 82? מבחינתנו, אם נוכל לראות הוצאות בחודשים אפריל-יולי בהיקף של 8.5 מיליון השקעה עבור תכניות של שנת 2010 ניתן יהיה להעמיד את המחויבות בשנת 2009 כפי שהם מבקשים, על 72. ב-2010 הם יצטרכו, בהתאם להחלטה שתהיה על הפשרת ההקפאה או מה שזה לא יהיה – לפעול בהתאם. הבקשה של ישראל 10 למחיקה מעולם לא היתה. היא בלתי אפשרית.

מדובר על הקדמת השקעות, לא על מחילה של 8 מיליון. נכון? אז זאת אומרת שצריכים מעבר למחויבויות השוטפות להוסיף את ה- 8 מיליון שקל - - -

בהבדל אחד – את השוטף הם חייבים לשדר. הם צריכים לבצע כרגע 82 משודר. אם הם יעשו 8 השקעה על חשבון 2010 זה ירד ל – 72, ואז היא תוכל לקבל את מה שהיא רוצה. את ההחלטה על ה- 8 נצטרך לקבל ביוני, 2010.

אני אסביר לך את הקושי, מבחינתנו, בטיעון. כאשר המועצה קיבלה את החלטתה בחודש פברואר או חודש מרץ, אני מבינה את הרציונאל שאומר: בוא נעודד בשנת 2009 הוצאה כי יש משבר כלכלי, כדי שיוציאו כספים. קשה לי בחודש ינואר, 2010 לקבל א הטיעון שכיום אנחנו מכירים בכספים לגבי החלטה שעדיין לא יצאה לפועל, ובהחלטת המועצה נאמר במפורש, שהיא כפופה לתיקון התוספת.

אבל אם הם ימציאו הוכחות שהם הוציאו את הכסף - -

אבל ההחלטה שלכם היתה כפופה, ואתם ציינתם את זה במפורש, בתיקון התוספת. זאת אומרת, שההחלטה שלכם לא נכנסה לתוקף. תראה, מנכ"ל ערוץ 10 -העובדה שאתם פעלתם על סמך החלטה שלא נכנסה לתוקף, אני מבינה את הקושי בדבר. לעומת זאת היום, לבוא בינואר 2010 ולומר שאנחנו עכשיו מפחיתים לכם 8 מיליון על סמך זה שב- 2009 רצינו לעודד אתכם בהוצאת כספים, למה זה מאד קשה ברמה ההגיונית להסביר את זה ולתמוך בזה? אני חושבת שזה מובן.


הרי במצב המשפטי הנכון - קודם באה הנורמה ואחר כך באה ההתנהגות. אתם קודם התנהגתם ועכשיו אתם רוצים, בנורמה, לאשר את ההתנהגות.

אבל מה זה קשור? יש בסיס שוויוני למשבר הזה בין כל הזכיינים, והבסיס הטוטלי בסוף - -

המשבר נמצא במקום אחר.

מה זה חשוב- הטכנוקרטיה הזאת. יש משבר כלכלי.

נו, באמת, להגיד "טכנוקרטיה" כאשר בינואר 2010 הכנסת נותנת תמריץ היום, לערוץ 10 להוציא את הכספים של 2009 - - -

ומה רע בזה? זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים.

· - -

אני חוזרת לאמירה של חבר הכנסת זבולון אורלב שאמר שיש מציאות בשטח. אנחנו, בהוראת השעה גילינו מציאות שבה חלק גדול מעולם היצירה, ודאי אלפי אנשים שעובדים בעולם הזה, נקלעו לסיטואציה כלכלית בלתי אפשרית, והזכיינים כולם – גם 2 וגם 10 – הקפיאו את ההפקות, ודאי הפקות של סוגה עלית. עולם היצירה נקלע למשבר, ועל אף העובדה שהיתה על זה גם מחלוקת עם היוצרים, קיבלנו החלטה שאנחנו רוצים לעודד יצירה, כאן ועכשיו, ולצורך העניין הזה נוסחה הוראת השעה.


הוראת השעה, משמעותה היתה מאד ברורה- אנחנו לא מוחקים, אנחנו מקפיאים, כאשר אנחנו רוצים לבחון את הדברים ביוני 2010. גם אם טעינו לגבי ערוץ 10 – זאת היתה האמירה שלנו כמועצה ציבורית. אנחנו שלחנו אותם לבצע את ההפקות האלה, אנחנו שלחנו אותם - -

הכפפנו את זה לתיקון התוספת, כמובן, כי תכף עורכת הדין בנדלר תאמר – זה כך נכתב בהחלטה, הכל כפוך לתיקון התוספת בידי הוועדה.

ודאי זו האמירה של היועץ המשפטי, ואני אומרת לכם שאנחנו, כמועצה ציבורית, ביקשנו מאנשי ערוץ 10 לבצע את הוראת השעה, עודדנו אותם לבצע את הוראת השעה, ביקשנו מהם להשקיע כאן ועכשיו את הכספים האלה. אף אחד לא מבקש כרגע למחוק את העניין הזה, אלא מבקש להקפיא את זה ולהשוות את זה לבחינה שנעשה ביוני 2010 ובעיניי זו החלטה מדתית מאד, היא משמעותית מאד, ודאי כשמועצה ציבורית, גם אם היא טעתה, היא קיבלה את ההחלטה הזו. אנחנו שלחנו אותה. מבחינת היושרה- זה מה שאמרנו להם.

בכפוף לתיקון.

· - -

אמרו לכם – בכפוף לתיקון התוספת.

אז אמרו לנו. אז זרקנו מיליונים לפח, בגלל שאמרו לנו. זו בדיוק האמירה שנאמרת כאן. אומרת המועצה הציבורית – שלחו אותנו לבצע השקעות. אין מחלוקת שבוצעו ההשקעות האלה, ואנחנו מוכנים להראות כל חשבונית. עכשיו באים אלינו עם העניין - - אין נימוק אחד למה ה- - הזה לא יינתן.

חלפה שנה מאז החלטת המועצה.

ומה השתנה? מה השתנה בשנה הזו?

המועצה לא פנתה לתיקון התוספת במהלך השנה הזאת.

מה השתנה בשטח? בכלכלה? במשבר? בשוק?

אנחנו, היום, בינואר, 2009 נותנים לכם תמריץ להוציא כספים ב- 2010. לי זה נשמע מופרך.

זה לא נכון, זה פשוט לא נכון. אם הם מגישים את החשבוניות על החודשים של הוראת השעה אז אנחנו לא באים ואומרים שזה משהו - -

נעמיד דברים על דיוקם – זו לא הקפאה. יש - - למועצה לבטל את החוב הזה.

הוראת השעה קצובה בזמן.

שתי הערות – אחת לעניין של ה- 8 מיליון ואחת לעניין השוויון. בנושא של ה- 8 מיליון אנחנו קודם כל נאמנים להסכמה שיש לנו עם ערוץ 10 שאם הם יצליחו להגיע להבנה עם הרשות השניה, אנחנו לא נתנגד לזה. אנחנו סומכים על שיקול הדעת של הרשות השניה ועל ההסדר ביניהם.


לגופו של עניין אפשר להוסיף, אדוני היושב ראש, שבפעם הקודמת שדפקת על הפטיש וסגרת את הישיבה ושלחת את כולם לעשות שיעורי בית, לא היו 20מיליון שקל לקולנוע, והיה לערוץ 10 בעקבות הפטיש הזה –הוא הביא בסופו של יום את ה – 20 מיליון שקל, תוך זה שהוא לוקח בחשבון את הנושא הזה של ההסכמה הזו, וההיסטוריה שלו עם הרשות השניה. נדמה לי שבסיטואציה הזו, כשיצאנו מפה ועשינו את כל הדברים האלה, ובסופו של דבר גם הביאו את הכסף, אנחנו גם נאמנים להסכמה וגם, לגופו של עניין, חושבים שזה נכון. הגיעו להסכמה עם הרשות השניה, היא הגוף הממונה, היא תחליט מה לעשות עם ההקפאה הזו בשנה הבאה, ואני חושב שזה הגיוני.


לגבי עקרון השוויון – הערה חשובה מאד, גם לעורכת הדין בנדלר, שתהיה - - לנו יש הערה עקרונית לנושא. לא רק העובדה שאם מסתכלים על השוויון – לא רק ששויוןן אמור להתייחס לסיטואציה, היינו, כמו שכתוב בהצעת החוק שערוץ שנמצא במשבר, ערוץ שמבקש הארכה של זיכיון - ערוץ 2 עוד לא נמצא בסיטואציה הזו, וממילא לא ניתן להחיל עליו מראש. אני רוצה להפנות למשהו שהוא מאד חשוב דווקא להתחייבות של "רשת" ו "קשת" בזיכיון שלהם. אני חושב שזה חשוב, וזה בא בעקבות ישיבה שהיתה פה פעם קודמת. אני חושב שזה חשוב מאד שזה יהיה לנגד עיניכם. אני - - מ "רשת" ל "קשת" יש את אותו הדבר בהתחייבות במכרז שלהם: "הרשות תעמוד...." – זה העיקרון הבסיסי של השוויון – "...על עיקרון השמירה של תחרות הוגנת בין בעלי הזיכיונות, ובין ערוץ 2 וערוץ 10 תוך שמירה, במידת האפשר, על עיקרון השוויון, בהתחשב בנסיבות השונות שעניינן שני ערוצים בעלי ...."

אולי נסיים את זה, באמת? תעביר את חברת החדשות לירושלים. איפה השוויון?

שאול מגנזי יודע בדיוק למה הוא הפסיק אותי עכשיו, כי הוא חתום על הסעיף הבא: "עם זאת, ההקלות שיינתנו לבעל זיכיון או לערוץ כלשהו, לא יחולו בהכרח על בעל זיכיון אחר או על הערוץ האחר והמועצה תדון בכל בעל זיכיון וכל ערוץ לגופו". יש לסעיף הזה חשיבות רבה. מעבר להיבט החוזי שהם מחויבים והם לא זכאים מהותית לבוא ולדרוש שוויון, אנחנו צריכים לחשוב גם שנים קדימה. אם יהיה בעל רייון – חמישה רייונות נניח שיהיו כאן, מה יקרה אם - - נניח שנגיע למשטר של רישיונות, תיראו איזה תקדים הם מנסים ליצור. יהיו חמישה ואחד יהיה בקשיים. ואז, אם נחיל את העיקרון אוטומטית שכאשר נותנים לאחד הקלה מייד זה חל על כולם, אז ברור שכל דבר מכפילים בחמש. את זה התכוונו למנוע, כבר במכרז. לכן צריך לצאת מהטענה הזו שכל מה שנותנים לאחד נותנים לשני באופן אוטומטי. אין להם זכות חוזית כזו ואין להם זכות מהותית כזו, גם במחשבה לטווח ארוך. תודה.

אנחנו חייבים לסיים. לא נצביע על זה. נחשוב על הדברים. אנחנו סוגרים את הישיבה ונחשוב על ישיבת המשך שגם תסיים את הדברים, אני מקווה, בשבוע הבא.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00