ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 06/01/2010

תנועות הנוער הציוניות העולמיות

פרוטוקול

 
com_alex

2010-01-24Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 135

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי כ' בטבת התש"ע (06.01.2010), בשעה 09:30
סדר היום
תנועות הנוער הציוניות העולמיות
נכחו
חברי הוועדה
זבולון אורלב – היו"ר

דניאל בן סימון

יעקב כ"ץ

שלמה מולה

אלכס מילר

יוליה שמאלוב-ברקוביץ'

רונית תירוש
מוזמנים
איוב קרא – סגן שר החינוך

מיכל צדוק – דוברות, משרד החינוך

בנימין רגב – מנהל מחלקת לאישור קיום קורסים לגמול השתלמות, משרד החינוך

שלי בן אודיס – תקציבאית, מינהל לקש"ח אונסקו ותפקידים מיוחדים, משרד החינוך

דנה וולף – מנהלת תוכנית אתגר נצ"ר עולמי

סרג'יו אדלשטיין

דניאל ליברנט

זאב שוורץ

אילן פרידמן

אביגיל בן ארי

סילביו חוסקוביץ

איתן פלדי

יוסף ורניק

דוד טייטלבאום

יעקב חגואל – מנכ"ל בית"ר העולמית.

מיכאל הס – נציג הבונים דרור בהולנד.

גל בן שימול – מזכ"ל תנועת הצופים העולמית, בעיקר לבני ישראלים בעולם.

דניאל אלינסון – מזכ"ל עזרא התנועה העולמית

אביגיל בן אריה – מזכ"לית מרום עולמי, תנועה עולמית של הזרם המסורתי קונסרבטיבי בעולם. מייקל פרימן – מזכ"ל FZY – תנועה פלורליסטית בריטית.

דוד קרן – מזכ"ל USY תנועת נוער הקונסרבטיבי בצפון אמריקה.

כרמה כהן – מזכ"לית תנועת מגשימי חירות עולמית.

קרלוס – מכב"י צעיר עולמי. אנחנו פועלים ב-400 מוסדות ב-61 מדינות.

אילן פרידמן – בני עקיבא העולמי.

אבי ברמן – תנועת הנוער של ה-OU, תנועת הנוער הגדולה ביותר בצפון אמריקה.

דריו – השומר הצעיר.

מנהלת הוועדה: יהודית גידלי

רשמת פרלמנטרית: מיטל בר שלום









תנועות הנוער הציוניות העולמיות
היו"ר זבולון אורלב
שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. קיבלתי מספר פניות מכמה תנועות ציוניות עולמיות, שפני הדברים הם לא כתמול שלשום. בעקבות ירידה משמעותית בהקצבות של הסוכנות היהודית לתנועות הנוער, יש חשש למשבר קיומי של תנועות הנוער הציוניות העולמיות. לכן, ביקשו ממני לקיים דיון. כפי שאתם יודעים, בכנסת יש גם את ועדת העלייה, אבל משום מה פנו אלינו.
אלכס מילר
אני אסביר לך גם למה. בתקציב של משרד החינוך יש תקנה, שמסבסדת את הפעילות הזו.
היו"ר זבולון אורלב
כנראה שבתקנה הזו אין מספיק כסף. אנחנו רצינו לקיים דיון, לשמוע על המתרחש, ולראות מה ניתן לעשות. לקראת התקציב הדו שנתי 2009-2010 נעשה מאמץ של כל המפלגות הציוניות להסדיר תקציב מיוחד בשיעור של 3,000,000 שקלים לתגבר את תנועות הנוער. בגלל שיבושים ואי הבנות התוספת הזו לא אושרה בשנת 2009. אנחנו עושים מאמץ אדיר כדי שהתקציב הזה יאושר בשנת 2010. יש מפלגה אחת שעשתה מעשה חיובי בלתי רגיל, מפלגת ישראל ביתנו, ולפני כעשרה ימים היא הצליחה לתגבר את התקנה התקציבית במשרד החינוך המיועדת לתנועות הציוניות בסך של מיליון שקלים. פה אנחנו אומרים בפה מלא תודה רבה, מילות הוקרה והערכה רבה.

מקור השיבוש של שנת 2009 ידוע לכולנו. אנחנו כבר התחלנו לעבוד כדי שהדבר הזה יפעל בשנת 2010. אנחנו מנסים לארגן את חברי הכנסת שקשורים לתנועות הנוער, כמו סגנית השר אורית נוקד, סגנית שר התמ"ת. אנחנו מחפשים בכל מפלגה את האיש שייקח על עצמו את הנושא. מטעמינו, מטעם הבית הלאומי-מפד"ל, לקח על עצמו את זה חה"כ אורי אורבך, חבר ועדת הכספים. אין כאן מישהו שעדיף על השני. אנחנו לא מחפשים את המייחד, אלא את המאחד והמשותף לכולם. כאן יש את השותפות המלאה של המפלגות הציוניות כדי שהתקציב הזה יעבור.

בכנסת, עד שזה לא נעשה זה לא נעשה. אני לא מציע לאף אחד ללכת מחר למכולת ולקנות בהקפה על סמך זה שיו"ר ועדת החינוך אמר שבשנת 2010 יהיה תגבור תקציבי. בתור תקווה זה בסדר. אני מזמין שוב את כל התנועות לא להרפות מהנושא הזה. לצערי, יש נקודת תורפה, שחה"כ מולה ואני נתקלנו בה, בכל הסוגיה של אחריות מדינת ישראל כלפי התפוצות. כלומר, כולנו כאזרחים וכממשל מבינים, שהאחריות של הממשלה כלפי אזרחיה מכל העדות ומכל הדעות היא אחריות מוחלטת. לכל ממשלה יש אחריות מלאה לכלל אזרחיה. מדינת ישראל, בהיותה מדינה יהודית, הסכימה לקבל על עצמה אחריות מסוימת גם כלפי התפוצות. העובדה היא שקיים חוק של המוסדות הלאומיים. העובדה היא שקיימת ועדת שרים המתאמת בין הממשלה לבין המוסדות הלאומיים. העובדה היא שהממשלה מקציבה כספים לא מעטים לפעולות שונות הנעשות בתפוצות. רק אתמול התקיימה כאן ישיבה שציינה עשור לפרויקט "תגלית", ובה קיבלנו דיווח שהממשלה משתתפת בסך של 65,000,000 שקלים בפרויקט. יש פרויקטים רבים, וחה"כ מולה יודע הרבה יותר טוב ממני על כל השותפויות: קרן פינקוס וכו'. המדינה מחזיקה את כל החינוך היהודי בחבר העמים לשעבר. היתה לי הזכות כמנכ"ל משרד החינוך לשעבר לחתום על כל ההסכמים לקיים את אותו חינוך יהודי. המדינה מחזיקה גם את פרויקט נעלה – מימון נערים שמגיעים לכאן מ-10 מדינות, רובם מחבר העמים. מדובר בנערים שהם לא אזרחי מדינת ישראל, אלא הם בני העם היהודי. משלם המסים הישראלי רואה בזה חלק מהמשימה שלו. עם זאת, יש כאן נקודת תורפה. בכל הקשור לאחריות המדינה כלפי תנועות הנוער הישראליות אין בעיה. כלומר, האחריות היא מובנת. הם זוכים לתמיכה רבה, הסכמה והגדלה תקציבית. השר הנוכחי גם הוא ראוי להוקרה והערכה בתחום הזה, ביחד עם עוד חברי כנסת שפועלים בוועדת הכספים ובוועדת החינוך. מנגד, הסוגיה של תמיכה במפעלי חינוך של יהדות התפוצות היא לא דבר מובן מאליו. לכן, יש לנו תפקיד תודעתי חשוב מאוד כדי להנחיל את הערך הזה בקרב מקבלי ההחלטות התקציביות במדינת ישראל. זו מהותה של הישיבה היום. אני רואה שהכינו כאן מצגת.
סילביו חוסקוביץ
אנחנו מבקשים שדניאל ליברנט, נשיא המיזם שלנו, ידבר.
היו"ר זבולון אורלב
מי זה אנחנו?
סילביו חוסקוביץ
מועצת תנועות הנוער העולמיות.
היו"ר זבולון אורלב
אז קודם כל, אתה מבשר לי שהוקמה מועצת תנועות נוער עולמיות. זה דבר חשוב. אנחנו כבר ממליצים על זה כמה וכמה שנים. אמרנו לתנועות הנוער העולמיות: תלמדו מהפקת הלקחים של מועצת תנועות הנוער בישראל. אני חושב שעשיתם מעשה חשוב מאוד. האם המועצה הוקמה כעמותה?
סילביו חוסקוביץ
בינתיים זה רשום כעמותה. דניאל ליברנט הוא הנשיא.
היו"ר זבולון אורלב
יפתח את הדיון חה"כ שלמה מולה.
שלמה מולה
יש איזשהו הקשר מובהק בין נושא "תגלית" לבין הנושא של היום. ללא פעילות של תנועות הנוער לא תהיינה תוכניות "תגלית". כדי שהצעירים יגיעו לביקור בארץ, מישהו צריך להכין אותם. אנחנו מדברים על כל תנועות הנוער: תנועת הנוער הציוני, תנועות הנוער הקשורים לרפורמים, לקונסרבטיבים, בני עקיבא, בית"ר, הבונים דרור, מכב"י וכו'. היתה לי הזכות להכיר כמעט את כל תנועות הנוער במסגרת הפעילות של ההסתדרות הציונית העולמית. לצערי, ישנה תפיסה כזו שכמעט אין צורך בהסתדרות הציוניות העולמית. יש כאלה המרחיקים לכת ואומרים, שאין צורך בסוכנות היהודית. אם אנחנו רוצים לדבר על שימור העם היהודי, כל עוד שלא חזרו הביתה כל היהודים מהגלות אין לנו אפשרות להתקיים כעם יהודי שלם. כלומר, מחצית מהעם עדיין בחו"ל. המדינה לא יכולה להתקיים בלי עלייה. מישהו צריך לשמר אצל אותם יהודים את החוויה היהודית, את הזהות היהודית, את הגאווה היהודית. המעמסה הזו היא על כתפי תנועות הנוער. מי שלא ביקר במחנות תנועות הנוער לא מבין מה הפעילות של תנועות הנוער עושה לגאווה העצמית. לי היתה הזכות להסתובב בדרום אמריקה בתפקידי הקודם, ולהגיע בערבי שבת ובשבת ולראות את הפעילות. בסופו של יום כולם מדברים על אותה זהות יהודית שלנו, על הקשר עם ישראל. גם אם אנחנו רוצים למנוע התבוללויות, שזה האתגר הגדול ביותר שלנו כעם יהודי. אתה לא יכול לכפות על אנשים להתאהב במי שאינו יהודי, אבל אם אתה מעניק חינוך יהודי-ערכי ומייצר פעילות חינוכית בסביבה בה הוא גדל הוא יכול להיות אמריקאי ויהודי גאה.

גם בארץ יש היחלשות של פעילות תנועות הנוער. אנחנו כאן צריכים לבוא ולהגיד, שיש לנו אחריות גם כלפי מי שנמצא בחו"ל. אני לא מוכן שהמדינה תתנער ממה שקורה בתפוצות. המצב הפיננסי של הארגונים היהודים, בעיקר של הסוכנות, נמצא בתהליך ירידה מדאיג ביותר. למדינה יש אחריות. אני מקווה, שחברי הכנסת כאן ובוועדת הכספים יגידו שהנושא של תנועות הנוער הציוניות העולמיות חשוב ובלתי נפרד מקיומנו כעם היהודי. אני מקווה שזה יבוא לידי ביטוי לא רק בתפיחה על השכם, אלא גם הלכה למעשה. המדינה צריכה לקחת אחריות ולתקצב את התנועות. אם לא יהיו שליחים של תנועות הנוער, אנחנו נתקשה לשמר את אותם בני נוער. לכן, בסוף לא תהיה עלייה ולא תהיה תוכנית ""תגלית"". מי שלא מכיר את ישראל, מי שלא גאה בעצמו כיהודי, לא יבוא לכאן. יש קשר מובהק בין עידוד עלייה, בין גאווה עצמית של הזהות היהודית והקשר עם ישראל. הצומת המרכזי לפעילויות האלה זה תנועות הנוער העולמיות. לכן, היחלשותה של ההסתדרות הציונית העולמית אסור שתפגע במפעל הציוני החשוב ביותר של אותן תנועות הנוער.

אני רוצה להוסיף, כי חלקן הגדול של תנועות הנוער עושה את זה בהתנדבות ולא למען רווח כספי. זה לא מפעל עם הכנסות והוצאות. בני הנוער הנשלחים מכאן לא משתכרים כמו השליחים הנוסעים למען עידוד עלייה. הם מספקים במועט ומשתכרים שכר מינימום ולא חיים בדירה מפוארת כמו שליח של משרד החוץ. הם שליחים של תנועות נוער שנותנים מזמנם ומרצם. אנחנו צריכים להמשיך לעודד אותם ואף להעצים את הפעילויות שלהם. כך אנחנו נשמור על הזיקה של אותם יהודים בגלות למדינת ישראל.
היו"ר זבולון אורלב
עכשיו נעביר את רשות הדיבור לדניאל ליברנט, נשיא תנועות הנוער הציוניות-העולמיות.
דניאל ליברנט
תודה על קיום הישיבה הזו. תודה שיש התעניינות במה שקורה בתנועות הנוער העולמיות. אדוני היו"ר, אתה דיברת נכון כאשר דיברת על מה שקרה עם תנועות הנוער בארץ, ומה שצריך לקרות עם תנועות הנוער העולמיות. במועצה נמצאות 17 תנועות נוער, שרובן מיוצגות פה.
היו"ר זבולון אורלב
אתה אישית גם מזכ"ל של אחת התנועות האלה?
דניאל ליברנט
לא. אני מקסיקאי. הייתי יו"ר עולמי של מועצת הנגידים, של קרן היסוד העולמי.
היו"ר זבולון אורלב
בישראל יו"ר מועצת תנועות הנוער עובר ברוטציה בין המזכ"לים של תנועות הנוער בישראל. אתם קבעתם שיטה אחרת. זה בסדר.
דניאל ליברנט
פה אנחנו מתחלקים לשני גופים. אנחנו בונים על העמותה דבר שאני הצעתי, שיהיה מגובש על יד העמותה, שיעזור להשיג את התמיכות הכספיות על מנת להתמודד עם הפחתת התמיכה מטעם הסוכנות והתנועה הציונית בכלל. לפני 4-5 תנועות הנוער קיבלו מהסוכנות היהודית 5,600,000 דולרים. התקציב לשנה זו, אם הוא יתקיים, יגיע ל-3,200,000 דולר.
היו"ר זבולון אורלב
קיצוץ הקרוב ל-50%.
דניאל ליברנט
כן. בגלל זה מתקיים שיתוף הפעולה הזה. אני לא חושב שמדינת ישראל צריכה לקחת את כל האחריות. פה צריכה להיות חלוקת אחריות. אנחנו צריכים להתמודד עם זה בשותפות. ממדינת ישראל צריכה לבוא התמיכה הנכונה, כך שנוכל בשותפות להביא כספים נוספים בשביל לפתור את הבעיה שקרתה ב-4 שנים האחרונות.
היו"ר זבולון אורלב
כמה היה התקציב לפני 4 שנים?
דניאל ליברנט
התקציב היה 5,600,000 מיליון דולר מהתקציב של הסוכנות היהודית. התקציב הכללי של תנועות הנוער הוא קרוב ל-15,000,000 דולר בעולם. מתוכם הם קיבלו שליש מהסוכנות היהודית ולשני שליש הם דאגו בעצמם.
היו"ר זבולון אורלב
יש גם תקציב של המדינה. יש תקנה תקציבית במשרד החינוך.
דניאל ליברנט
עד כמה שידוע לי, הם קיבלו מעט מאוד מהמדינה.
היו"ר זבולון אורלב
כמה הם קיבלו?
קריאה
הם קיבלו 76,000 שקלים.
דניאל בן סימון
אני מבקש, בואו תציגו קודם את תנועות הנוער: מה הן עושות מה תפקידן היום, ורק אחר כך נדבר על כסף. למה להתחיל מהסוף? תתחילו מההתחלה, ואז נשאל כמה כסף חסר ומה מטרת הכסף. שמענו על 17 תנועות נוער. מי הן? האם הן פוליטיות, אידיאולוגיות? באיזה מדינות הן פועלות? בואו נדבר על כך לפני שנדבר על כמה המדינה נתנה או לא נתנה.
דניאל ליברנט
אני לא חושב שאני גזלתי יותר מדי זמן. אני חושב, שאם לא לוקחים בחשבון מה קורה בשטח, לא עושים את הפעילות הנכונה. שאלת, אדוני היו"ר, כמה כסף מקבלים מהמדינה. כלומר, גם אתם לא יודעים כמה מעט אתם נותנים לכל הפעילות הזו. אתה גם התחלת בשאלה, כמה ערך נתנה מדינת ישראל. כלומר, מדובר בערך ובכסף. יכול להיות שזה גם פוליטיקה.

תהיה הצגה של הכיוון. אנחנו לא הכנו מצגת על ההיסטוריה. יש הרבה מהעולים שנמצאים במדינה, הרבה השותפים בתהליך הציוני, הרבה שותפים להקמת המדינה. אנחנו לא נגלגל את ההיסטוריה, כי אלה דברים שצריכים להיות מובנים לכל אחד שיושב סביב השולחן הזה. אני אבקש מסילביו להציג את הדברים.
דניאל בן סימון
אני יושב בכנסת 7 חודשים. אני משתתף בכל הוועדות האפשריות, וכולן מדברות על כסף. האם אין שום דבר במדינה חוץ מכסף.
דניאל ליברנט
אתה נכנסת בתקופה מאוד קשה.
דניאל בן סימון
אבל יש ערכים מעבר לכסף.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
לדעתי, הסיבה שבכל מקום במדינה הזו מדברים על כסף, היא שאין מספיק תנועות נוער. אם יהיו מספיק תנועות נוער אנחנו נגיע למצב שנפסיק לדבר על כסף ונתחיל לדבר על ערכים.
סילביו חוסקוביץ
סביב השולחן יושבים נציגים של 17 תנועות נוער, הנעות מעזרא העולמי עד תנועת נצר הרפורמית, ממגשימי חירות עד השומר הצעיר.
היו"ר זבולון אורלב
עזרא לא בקצה. עזרא לא קיצונית. היא מרכזית. גם השומר הצעיר היא לא תנועה קיצונית. הם תנועה ציונית.
סילביו חוסקוביץ
רציתי לציין את הקצוות מבחינה אידיאולוגית, כי חה"כ בן סימון שאל האם מדובר בתנועות פוליטיות. כל התנועות האלה הן תנועות אידיאולוגיות, שרוצות לשים על סדר היום הקהילתי, בכל קהילה בחו"ל, את הנושא הציוני על השולחן.
היו"ר זבולון אורלב
חלקן פוליטיות, במובן שהמוסדות הלאומיים: הסוכנות וההסתדרות הציונית העולמית, קרן היסוד וקרן קיימת, כולן מנוהלות לאחר שמתקיימות בחירות על ידי תנועות עולמיות בוגרות, כאשר לתנועות העולמיות הבוגרות בדרך כלל יש גם תנועות נוער הקרובות אליהן ועובדות עבורן כדי להצליח בבחירות. אני מברך אותן.
סילביו חוסקוביץ
אנחנו רואים בדאגה את התהליכים של התבוללות מצד אחד, ומצד שני את ההתחזקות של הארגונים הלא ציונים בתוך הקהילות היהודיות. אנחנו רוצים להביא את המסר היהודי-הציוני על סדר היום הקהילתי בכל קהילה- וקהלה, ולא משנה אם היא גדולה או קטנה.

המועצה קיימת כבר מספר שנים, אבל אנחנו החלטנו לחדש את המועצה, שבה 17 תנועות חברות בה. אנחנו רואים בדאגה את התהליכים המתרחשים בקהילות היהודיות. מצד אחד אנחנו רואים תהליך של התבוללות, ומצד שני חיזוק של ארגונים לא ציוניים. אנחנו רוצים להודות לך, אדוני היו"ר, על הדיון שאנחנו מקיימים כאן. אנחנו רואים בעם היהודי נכס אסטרטגי של מדינת ישראל. אנחנו רוצים להיות הרבה יותר משמעותיים ממה שאנחנו היום. כ-3,000 מתוך 8,000 שמגיעים במסגרת תוכנית "מסע" באים במסגרת השולחן המשותף שאתה רואה כאן. כלומר, אנחנו משמעותיים בתוך הקהילות היהודיות. הפנייה פה היא לא של כסף. אנחנו רוצים להיות הרבה יותר משמעותיים. כמובן שיש לכך השלכה גם על העניין התקציבי. אם יהיו לנו תקציבים יותר גדולים, אנחנו נוכל לחזק את המסר שלנו. היום אנחנו פה כדי להגיד שאנחנו קיימים ואנחנו כוח עצום בתוך הקהילות.

הנושא הכספי הוא בלתי נמנע. אנחנו באנו לפה כדי לשים את זה על סדר היום, ולראות האם אפשר לבקש ממשלת ישראל שהיא תשים את הכספים הדרושים. אם ממשלת ישראל תהיה שותפה של אותו מיזם שאנחנו רוצים לקדם, אנחנו נביא שותפים יהודים מכל העולם. לכן יש חשיבות גדולה לכך שהממשלה תהיה שותפה למיזם שאנחנו מקיימים. אנחנו לא רוצים שמדינת ישראל תיקח את האחריות הבלעדית לדבר הזה, למרות שאני חושב שהמדינה צריכה לחזק את הנושא הזה. אם אנחנו נצליח להביא את מדינת ישראל לתוך המיזם, אנחנו נוכל לגייס יהודים מכל העולם למיזם הזה כשותפים מלאים לאותו פרויקט שאנחנו רוצים לקיים. אנחנו רוצים להביא את המסר היהודי-הציוני לרחוב היהודי. אנחנו רוצים להביא את המסר היהודי-הציוני בעיקר לילדים הישראלים לשעבר. יש מאות אלפי ישראלים שנמצאים בחו"ל, ואנחנו רוצים להגיע לאותם הילדים של אותם הישראלים כדי להילחם בהתבוללות, כפי שקראנו עליה ב-YNET. אנחנו רוצים להעביר את המסר היהודי-הציוני. מקומו של מרכז כל התנועות העולמיות הוא כאן בישראל.
דניאל בן סימון
תן לי דוגמא של תנועות מהקצה האחד עד הקצה השני.
היו"ר זבולון אורלב
אנחנו פשוט נבקש מכל הנציגים הנמצאים כאן להציג את עצמם, וכך נדע איזה תנועות נוכחות כאן.

דנה וולף – נצר עולמי. תנועת נוער ציוני רפורמי. יעקב חגואל – מנכ"ל בית"ר העולמית הפרוסה ב-18 ארצות בעולם היהודי מאז 1923. מיכאל הס – עולה מהולנד. נציג הבונים דרור בהולנד. – תנועת יהודה הצעיר – התנועה הציונית של ארגון נשות הדסה בארצות הברית, תנועה פלורליסטית. חלוץ המרחב – תנועה שדומה לבונים דרור. גל בן שימול – מזכ"ל תנועת הצופים העולמית, בעיקר לבני ישראלים בעולם. דני הלינסון – מזכ"ל עזרא התנועה העולמית, תנועה שפועלת בעולם עם האוכלוסייה דוברת רוסית ועם האוכלוסייה החרדית העולמית ב-10 ארצות. אביגיל בן אריה – מזכ"לית מרום עולמי, תנועה עולמית של הזרם המסורתי קונסרבטיבי בעולם. מייקל פרימן – מזכ"ל FZY – תנועה פלורליסטית בריטית. דוד קרן – מזכ"ל USY תנועת נוער הקונסרבטיבי בצפון אמריקה. כהן – מזכ"לית תנועת מגשימי חירות עולמית. קרלוס – מכב"י צעיר עולמי. אנחנו פועלים ב-400 מוסדות ב-61 מדינות. סרג'יו – מזכ"ל הנוער הציוני העולמי. אילן פרידמן – בני עקיבא העולמי. יש לנו 5,000 חניכים ב-150 סניפים הפרוסים ב-30 מדינות. אבי ברמן – תנועת הנוער של ה-OU, תנועת הנוער הגדולה ביותר בצפון אמריקה. דריו – שומר הצעיר, חלוצת תנועות הנוער העולמיות, פרוסה ב-19 מדינות. תנועת הקיבוצים.
היו"ר זבולון אורלב
אנחנו נעבור למצגת.
איתן פלדי
המצגת לא מציגה את עברן של התנועות, אלא את ההווה ואת המחשבות לעתיד של המיזם המשותף שמועצת תנועות הנוער החליטה במשותף לנסות ולהוביל בעולם היהודי, מתוך הכרה בכך שהחינוך התנועתי הוא היום חוד חניך של החינוך היהודי-ציוני בכלל בקהילות יהודיות בעולם. למרבה הצער, החינוך הפורמאלי היהודי-ציוני נמצא במצב משברי לחלוטין. תנועות הנוער החליטו יחד מכל קצות הקשת האידיאולוגית לקחת על עצמן את המשימה במשותף. הקונטקסט הוא משבר של מנהיגות, פיחות בזיקה של דור ההמשך לחיים היהודיים בקהילות, פלורליזם וקוטביות רבה בין הקבוצות השונות בעם היהודי, התבוללות קריטית, התמעטות, עוד אנו מדברים יש פחות יהודים ופחות עוד יותר צעירים המזדהים עם העם היהודים על כל מה שמשתמע מזה.

האתגר שלקחו על עצמן תנועות הנוער הוא להתאחד ולהתלכד, לא על חשבון הגוון האידיאולוגי הפרטיקולארי של כל אחת מהן אלא מתוך הכרה שזה צו השעה, ללכת יחד ולנסות לגרום לכך שהחינוך היהודי-ציוני יהיה משמעותי, רחב ועמוק יותר, גם במקומות שהוא היום כמעט ואיננו נמצא. הכניסה למקומות האלה ודאי לא תהיה קלה, אבל זה האתגר, והן מתכוונות לעסוק בו. כמובן שהאתגר הזה נתקל בכל מיני כוחות חוסמים, כמו שינויים בעם היהודי, שינויים בדרכי הפעולה וסדרי העדיפויות של המוסדות הלאומיים. שמעתם איך התקציב ירד בשנים האחרונות. בנוסף, קשיים כלכליים גם בקהילות עצמן, ולא רק בעקבות המשבר הכלכלי האחרון.

לא כל הקהילות רואות בעין יפה את העובדה הזו. למעשה, יש כאן סתירה בין כמיהה וחינוך לעלייה לישראל, לבין השימור של הקהילות עצמן בעולם. הכוונה היא להתמודד עם כל הדברים האלה.

הדרך שבה בחרנו, היא הקמת חבר נאמנים. אני מוכרח לציין, שדניאל ליברנט, שהוא מנהיג ציוני עולמי, נשיא קרן היסוד העולמי לשעבר, קאווצר של המחלקה לעלייה ובוגר תנועת הנוער הציוני, מחובר לישראל בכל נימי נפשו והגיע במיוחד למפגש הזה ללא מימון של אף תנועה. הכוונה היא שיהיה לנו חבר נאמנים בעולם של מנהיגים ושל בוגרי תנועות, שייתן גיבוי קהילתי-ציבורי בתוך הקהילות למיניהן. אנחנו שוקדים כרגע על תהליך אסטרטגי, שנפתח בסמינר חשוב שקיימנו לפני שבועות ספורים. בעקבות הסמינר הזה אנחנו מתכוונים להתקדם לתוכנית אסטרטגית מפורטת, להרחבת הפעילות התנועתית בעולם, ולהרחבת מיזמים משותפים לתנועות, בעיקר בישראל. באמצעות הכוח הסינרגטי הזה אנחנו מתכוונים להוביל עם שותפים נוספים את המהלך שאנחנו כרגע נמצאים בתכנונו, של התרחבות ושל העמקת הפעילות. בראש ובראשונה, אנחנו רוצים לראות את ממשלת ישראל כמוקד מרכזי מוביל. אנחנו מאמינים, שללא מעורבות עמוקה של הממשלה זה בלתי אפשרי – ואנחנו לא מדברים פה רק על כסף, אבל אנחנו גם לא מתעלמים מהעניין הכספי. אם הייתם מבקשים מכל מי שהיה חבר תנועה ועלה לארץ להרים את ידו, הייתם רואים פה מדגם מייצג של צעירים שמבחירה עלו לארץ. החינוך התנועתי-הציוני הוא זה שעשה את העניין. אני מאוד מקווה, אדוני היו"ר, שיתאפשר לצעירים האלה לספר מה עשתה להם התנועה ואיך הם הגיעו עד הלום.

גם שינויים בדרכי הפעולה וסדרי העדיפויות. שמעתם איך התקציב ירד בשנים האחרונות. אין

המטרות שלנו היא הרחבה ניכרת במספר החניכים והמסגרות בעולם, פעילות חינוכית עמוקה בתחום היהודי-ציוני, ייזום מפעלים חינוכיים ייחודיים, בעיקר בארץ אבל גם בעולם כולו.
היו"ר זבולון אורלב
האם יש נתון המצביע על כמה שליחים של כלל תנועות הנוער נמצאים היום בעולם? על איזה היקף מדובר?
סרג'יו אדלשטיין
יש כ-100 שליחים מתנועות הנוער, ובנוסף צריך להוסיף את שליחי בת עמי, שעושים עבודת קודש בעולם. זה רק דרך הסוכנות היהודית. בנוסף, יש עוד 50 נוספים שהם לא דרך הסוכנות היהודית. בסך הכל יש 150 שליחים של תנועות הנוער.
היו"ר זבולון אורלב
חתני ובתי הם שליחי תנועות הנוער באנגליה. אם אני אגלה אהדה לעניין, תבינו.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
איתן, אני מבינה שאתם רוצים להקים ארגון גג לתנועות נוער, ואז יהיה חבר נאמנים ונציגים. יש לי תחושה שאני מתקרבת לאותם מוסדות הלאומיים, שאנחנו יודעים בדיוק איפה הם נמצאים כרגע. יש יותר מדי נושאי תפקידים: נשיא, מזכ"ל וכו'. בינתיים אני רואה בירוקרטיה, מוסדות ומנהלים. שאלה שנייה: מה המכנה המשותף בין כל תנועות הנוער הנמצאות פה?
היו"ר זבולון אורלב
ציונות. זה מספיק.
איתן פלדי
אנחנו לא מדברים על מבנה מורכב. החידוש בכל העניין הוא ההתחברות של כל התנועות יחד, ללא הבדל של קווים אידיאולוגים, כדי להעמיק ולהרחיב את הפעילות התנועתית בעולם.
היו"ר זבולון אורלב
זה פחות או יותר מה שקורה עם תנועות הנוער בישראל. גם להן יש מועצת תנועות הנוער שמאחדת את כלל תנועות הנוער, והיא הגוף הייצוגי ואיתו מדברים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
רציתי לדעת שאתם מבינים מה שאתם עושים.
אלכס מילר
אני מברך על כינוס הישיבה. רוב מי שנמצא כאן יודע ומכיר את פעילות תנועות הנוער העולמיות. כחבר ועדת כספים וכמי שפעל למען תגבור תנועות הנוער ודאג שיועבר תקציב מינימאלי לתקנה במשרד החינוך, אני פניתי לכמה מהמפלגות הגדולות: מפלגת "העבודה", מפלגת "הליכוד" ומפלגת "קדימה" בעניין ארגון תקציב של 5,000,000 שקלים לתגבור התקנה. ענו לי שאין כסף. לאחר הפרסום בשבוע שעבר בעיתון "דמרקר", הבנתי שכן היה כסף אבל סדרי העדיפויות היו אחרות. אם אנחנו כמפלגת "ישראל ביתנו" הצלחנו לתגבר את התקנה, גם מפלגת ,הליכוד" ומפלגת "העבודה" היו יכולים למצוא במסגרת הסכמים קואליציוניים למצוא 1,000,000 שקלים כדי לתגבר את תנועות הנוער.

הגיע הזמן שהתקנה הזו תהיה כבסיס תקציבי. צריך לדאוג שבתקנה יהיו 1,000,000-1,500,000 שקלים, ושלא נגיע למצב שאותם מזכ"לים של תנועות הנוער מתחננים לחברי הכנסת לתקציב. אני חושב, שזה לא מכובד. כאשר אנחנו מדברים על מדינה שרוצה לשמור על הערכים היהודים בעולם, אני הייתי מצפה שבמטרות תוזכר המטרה של עלייה לישראל. אני יודע שחשוב לכם לשמור על אותם אנשים בחו"ל, כי הם חלק מהתנועות שלכם. שמעתי דברים. אני נמצא במסגרת הזו מספיק שנים בשביל לדעת מה קורה בשטח. באופן כללי אני מכיר תופעה של שמירה על אנשים שהם חלק מהפעילות בחו"ל, ובמדינות מסוימות הם שומרים על הפעילות בתוך הקילה היהודית ומשפיעים שם על הבחירות הפנימיות. עם זאת, אם במטרות היתה מופיעה המילה "עלייה" לחלק מהאנשים היה קל יותר לקבל את הפעילות של תנועות הנוער העולמיות. אם נאחד את כוחותינו לסיוע – פעילות במסגרת קואליציונית-ממשלתית ופעילות במסגרת תקצוב של תנועות הנוער האלה דרך התקנות הקיימות היום במשרדים ממשלתיים, אנחנו נוכל לזמן קצר להוציא את התנועות מהמשבר בו הן נתקלו בגלל הקיצוץ בסוכנות.
דנה וולף
המסר העיקרי שלנו, הוא חיזוק הקשר בין צעירים בעולם לבין ישראל. עוד לפני שאנחנו מדברים על עלייה, אנחנו מדברים על תוכניות ארוכות טווח. אנחנו עוברים על תוכנית ארוכת טווח בישראל, שלא כמו תוכנית "תגלית", במסגרתה מגיעים לארץ לארבעה עד עשרה חודשים או שנה. כך אנחנו שולחים שגרירים לעולם, שמייצגים את ישראל ומכירים את המדינה בצורה הרבה יותר טובה. כמה פעולות שנעשה בחו"ל זה עדיין לא שווה לחוויה שהם יחוו כאן בתוכניות ארוכות טווח.
היו"ר זבולון אורלב
גל בן שימול מצופים עבריים העולמי, בבקשה.
גל בן שימול
קרוב למיליון ישראלים לשעבר מפוזרים בעולם, רובם בצפון אמריקה. אני יודע שעוד תנועות החלו לאחרונה לעבוד בקרב בני ישראלים. המטרה שלנו היא העלייה שלהם והחזרה שלהם לישראל. כאן המקום לציין, שאנחנו פועלים בתמיכת משרד הקליטה.
היו"ר זבולון אורלב
רשות הדיבור לדני אלינסון מעזרא העולמי.
דניאל אלינסון
אני רוצה לומר משהו לגבי הפעילות של תנועות הנוער ברחבי העולם. היום נמצאים בארצות הברית מיליון יהודים דוברי רוסית, והם מהווים 20% מהקהילה היהודית בארצות הברית. תנועת עזרא הצליחה במהלך ה-6 שנים האחרונות להגיע ל-10,000 סטודנטים מגיל 18 עד 30, ולהקים פעילות ייחודית למען חיזוק הזהות היהודית ועלייה לישראל.

אם לא היתה תנועת עזרא, אף אחד לא היה יכול להגיע לציבור החרדי שנמצא בעולם ולחבר אותו לישראל. אנחנו נמצאים היום בקצב גידול של 2,500 איש בשנה. המשאבים הדרושים הם גדולים. לצערי, המשאבים הניתנים לנו מהסוכנות היהודית רק הולכים ויורדים. המשאבים הניתנים לנו ממדינת ישראל הולכים ויורדים. בבסיס התקנה של משרד החינוך בשנת 2009 היה 76,000 שקלים. זה המקום לציין את "ישראל ביתנו" לשבח על כך שהעבירה מיליון שקלים לתקנה. לולא המיליון שקלים האלה כולנו היינו בקריסה. זה מאוד משמעותי לתנועות הנוער העולמיות. אני מקווה, שמדינת ישראל תשכיל להוסיף לבסיס התקנה, כך שלא יהיו שם רק 76,000 שקלים אלא 20,000 שקלים, וזה על מנת שתנועות הנוער יוכלו להגיע לכל אותם סטודנטים שהם לא יכולים להגיע אליהם היום.
היו"ר זבולון אורלב
יוסף הרניק ממרו"ם, בבקשה.
יוסף הרניק
אני אחד שצמח בתנועות נוער. הייתי בחוץ לארץ, הגשמתי את החלום ועליתי לארץ. העיקר זה לא רק חינוך יהודי. העיקר הוא שאנחנו מחנכים את החניכים לעלות לארץ. חשוב ביותר שיישבו יחד כל התנועות בסובלנות, יכבדו אחד את השני למען מטרה גדולה. תוכנית ""תגלית"" זו מסגרת של חוויה. באים לעשרה ימים לראות את הארץ. בפעילות של תנועות הנוער צריך להודות לשליחים, כי בלעדיהם לא היינו מגיעים להישגים שהשגנו. למרות שאני לא צעיר, אני צעיר ברוח. אני חשוב שמוכרחים לקדם את זה כדי להבטיח עלייה בעתיד של אלה שיש להם חינוך יהודי-ציוני.
היו"ר זבולון אורלב
רשות הדיבור לברמן מ-NCSY.
אבי ברמן
אנחנו פועלים ב-350 קהילות שונות בצפון אמריקה, בארגנטינה, צ'ילה וקנדה. המטרה שלנו היא ציונית. כיום אנחנו מזרימים רק את הכספים שאנחנו מצליחים להשיג מהכשרות של ה-OU לטובת הפעילות שלנו ברחבי צפון אמריקה. אנחנו כוללים היום 35,000 חניכים. אנחנו מביאים לארץ אלפים. כל שנה אנחנו מביאים לארץ 800 חבר'ה לתכנית קיץ, ושולחים מעל 1,500 חברים לתוכנית שנתית.

אנחנו חשופים למה שקורה בקהילות. אנחנו מגיעים לקהילות ורואים אחוזי התבוללות של מעל 85%. המצב הוא בלתי נסבל. אנחנו בשטח. ביחד עם תנועות כמו בני עקיבא ואחרות אנחנו מנסים להגיע לכמה שיותר חבר'ה. מי שאנחנו לא מגיעים אליו היום, יהיה לנו קשה להגיע לדור הבא שלו. יהיה קשה לבוא לילדים שלהם ולשכנע אותם לבוא לארץ במסגרת תכנית ""תגלית"" או במסגרת אחרת.
היו"ר זבולון אורלב
רשות הדיבור לאלכס קגן, מנהל נצר בברית המועצות.
אלכס קגן
רציתי לתאר את הפעילות שלנו בברית המועצות לשעבר. תנועת נצר קיימת בברית המועצות לשעבר 15 שנה. אנחנו התחלנו מפעילות של סמינר אחד, ועכשיו הגענו למספרים של 1,000-1,500 חניכים בשלושה מרכזים עיקריים: ברוסיה, אוקראינה ובל-רוסיה. הגענו לרמה של סמינר אחד להכשרה למדריכי נוער על בסיס חודשי. לאור הקיצוץ בתקציב נאלצנו לצמצם את זה. עבדנו בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, ואני מקווה שאנחנו נמשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית. בקיץ שנה שעברה התקשינו ממש בקיום מחנות הקיץ, ולפתע קיבלנו סיוע מארצות הברית, מהתנועה הרפורמית וחברים אחרים. מה יהיה בקיץ הבא? שאלה טובה. בקיץ שנה שעברה היו לנו 1,000 חניכים במחנות, ובקיץ הבא אנחנו לא יודעים כמה חניכים יהיו. לכן, היוזמה לדיון היום היא מאוד מבורכת.
היו"ר זבולון אורלב
רשות הדיבור לחגואל מתנועת בית"ר העולמית.
יעקב חגואל
אין בעולם הציוני-יהודי היום גוף הפרוס בצורה שהמועצה הזו פרוסה. בכל קהילה, בכל בית כנסת, בכל בית ספר, יש תנועת נוער ציונית עולמית. אנחנו פרוסים בכל העולם, כמעט כמו קוקה-קולה. אני אומר את הדברים כי אני מאמין בכך. קוקה קולה יש גם בערב הסעודי ואנחנו לא נמצאים שם, אבל זה ההבדל. חה"כ מילר, אין תנועת נוער היושבת סביב השולחן הזה היום וחברה במועצה, שהמטרה הראשונה שלה במעל היא לא עלייה.
אלכס מילר
אני התייחסתי למה שהציגו במצגת.
היו"ר זבולון אורלב
תדע לך, שמנהיג תנועתך, מנחם בגין, אמר כמה וכמה פעמים שגם הדברים הידועים ראוי שייאמרו.
יעקב חגואל
אז הנה אני אומר. אני מודה לך, חה"כ מילר, שנתת לי את ההזדמנות להדגיש, שהמטרה החשובה ביותר לתנועות היא עלייה ארצה.
יעקב כ"ץ
למה אתם לא דורשים מראש הממשלה ומשרי הממשלה, שבמקום להתעסק בקומבינות לפרק את קדימה יעברו מקהילה לקהילה ויביאו יהודים ארצה?
היו"ר זבולון אורלב
אני פוטר אותך מלהשיב. זו שאלה רטורית.
יעקב חגואל
אני רוצה להדגיש עוד מספר דגשים בנוגע לשולחן המשותף. אנחנו פה מדברים בשם השולחן המשותף ולא בשם התנועות שלנו. אנחנו מדברים על עלייה, על מאבק באנטישמיות. היום קשה ליהודים להסתובב בעולם כולו עם כיפות על הראשים. הפכנו להיות נוער הכובעים. אנחנו נלחמים בזה, ומחזקים את הנוער היהודי בכל העולם. דבר שני בו אנחנו מתעסקים בשולחן המשותף, הוא מניעת התבוללות. עצם המפגשים בתוך התנועות, זה המקום הכי טוב להיכרות בין יהודים.
היו"ר זבולון אורלב
שידוכים בעברית.
יעקב חגואל
נכון. חשבתי שאסור לדבר על זה פה, אז ניסיתי מילה אחרת.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
אנחנו לא שואלים מה הם עושים אחרי השידוך.
יעקב חגואל
אני לא שואל, אני יודע. מעבר לכך, אנחנו גופים שקיימים עשרות שנים. אנחנו גופים שהקימו את המדינה הזו. אנחנו גופים שרוצים להביא לכאן כמה שיותר יהודים ולחזק את המדינה, ואנחנו גם עושים את זה. אנחנו גופים שעושים. אנחנו מביאים ארצה מאות ילדים ללא הוריהם, ובעקבותיהם גם ההורים מגיעים ארצה. אנחנו גם מביאים ארצה עשרות אלפי חניכים לתוכניות קצרות. אנחנו גם מביאים ארצה אלפי חניכים לתוכניות ארוכות. אני אומר פה דברים אמפיריים, שאפשר לבדוק אותם. אתם יכולים לקבל את הנתונים, אתם יכולים לקבל שמות של חניכים. אנחנו גופים שיודעים לעשות.

כעת אנחנו נמצאים בפני משבר הקיים בכל העם היהודי, לאור המצב הכלכלי, לאור הבעיה שיש בסוכנות היהודית, לאור הבעיה שיש בגופים הלאומיים האחרים שעד היום היינו שותפים שלהם ועבדנו איתם יד-ביד. לאור זה, אנחנו זקוקים לעזרה. עד היום לא פנינו בצורה רשמית לבית הזה. היום אנחנו פונים אליכם בצורה רשמית, כי הגופים האלה לפני שוקת שבורה. הגופים צריכים היום את העזרה. הגופים האלה לא ימשיכו לפעול בלי העזרה הזו. אני אומר את זה בכאב רב. לא אמרתי מילה אחת על התנועה שלי. אפשר להיכנס לאתר שלנו וללמוד לבד. אני מדבר על השולחן המשותף, המייצג את כל עם ישראל.
דניאל בן סימון
יש לי שאלה לנציג בית"ר. בית"ר זה הבסיס הרעיוני של התנועה הפוליטית ששולטת היום במדינה. איך אתם מדברים היום עם הנוער שלכם? פעם היתה סיסמה לבית"ר: שתי גדות לירדן. איך אתם מתמודדים היום עם מה שקורה כאן, עם השינויים המתחוללים בתנועת האם שלכם? מה אתם אומרים לנוער? האם אתם עדיין מנסים להפנים בתוכם את המסרים של אתמול, או שאתם אומרים שהמסר של בית"ר השתנה? איך אתם מעדכנים את בני הנוער האלה?
רונית תירוש
כמו שאתם מעדכנים את הבונים דרור.
דניאל בן סימון
שאלתי שאלה רצינית.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
אבל זה לא קשור לתקציב שהם זקוקים לו.
דניאל בן סימון
אני רוצה לדעת, על מה אתם מדברים עליו.
יעקב חגואל
השאלה היא טובה. תודה על השאלה. השאלה היא במקומה. אני רוצה להסביר, שאנחנו תנועה אידיאולוגית. אנחנו לא תנועה פוליטית. גדלו אצלנו מנהגים מכל המפלגות. אנחנו בית חרושת למנהיגים, שבחלקם אני מתגאה ובחלקם אני מתגאה פחות.
יעקב כ"ץ
לפני 15 שנה ציפי לבני אמרה לי: אתה שמאלני. אני תומכת בסיסמה "שתי גדות לירדן".
שלמה מולה
אתה תמצא בתנועות הנוער הרבה מאוד דעות. יכול להיות שציפי לבני זזה מהדעה הזו.
יעקב חגואל
בשנת 1931 כאשר זאב ז'בוטינסקי ראש בית"ר כתב את השיר "שתי גדול לירדן" עוד לא היתה מדינת ישראל. עוד לא היינו כאן. אותנו זה רק חיזק. אנחנו ממשיכים לשיר "שתי גדות לירדן", וממשיכים לחלום על "שתי גדול לירדן".
יעקב כ"ץ
אבל תמשיך את השיר "שתי גדות לירדן - זו שלנו זו גם כן".
יעקב חגואל
ברור. אנחנו כתנועה ממשיכים לחנך על זה.
היו"ר זבולון אורלב
אני רוצה גם כן להגיב לשאלתו של חה"כ בן סימון, כיוון שאותה שאלה יכולה להישאל לגבי "בני עקיבא". אתה צריך להבחין בין החלטות פוליטיות, הקשורות במציאות ובאילוצים, לבין חזון חינוכי. אני חושב שצריך לחנך כל יהודי לאהוב את כל ארץ ישראל, ולהבין שיש לעם היהודי זכות על כל ארץ ישראל. יש ויכוח מה אפשר לממש ומה אי אפשר לממש. אותו ויכוח היה גם בערב הקמת המדינה: האם להסכים להחלטת החלוקה של האו"ם בכ"ט בנובמבר. האם בן גוריון חשב שהזכות שלנו על ארץ ישראל היא רק על גבולות החלוקה? בוודאי שלא. הוא גם חשב שיש לנו זכויות מלאות. האם הוא הסכים לחלוקת ירושלים? בחיים הוא לא הסכים לזה. תנועת נוער ומערכת חינוך לא צריכה להתחשב באילוצים זמניים.
דניאל בן סימון
זמניים?
היו"ר זבולון אורלב
הם זמניים ל-50 שנים הקרובות. בנצח של העם היהודי, שקיים למעלה מ-3,500 שנה, 50 שנה זה זמני. יש כרגע בעיות: פלסטינאים, האו"ם וארצות הברית, וצריך להתחשב. יש חילוקי דעות גם בין חבר הכנסת כץ לביני לגבי מה צריך לעשות, אבל שנינו נחנך אותו דבר את הילדים שלנו. אני מאמין שכל ילד יהודי צריך להתחנך על ירושלים השלמה והמאוחדת ועל זכותנו על ארץ ישראל. מהן ההכרעות הפוליטיות בנקודות זמן של דילמות? זו סוגיה אחרת.
שלמה מולה
אני חושב שזה לא נכון לצייר את תנועות הנוער, כאילו הפלטפורמה שלהם היא עם ארץ ישראל השלמה או לא. תנועות הנוער עוסקות בנושאים ערכיים, חינוכיים, ערך האדם וחירותו, הנושא של סולידאריות חברתית שלנו כעם, הזהות היהודית וכו'.
היו"ר זבולון אורלב
אני מציע, שוועדת החינוך לא תהיה הוועדה האידיאולוגית של כל תנועות הנוער. כל תנועת נוער מתנהלת לפי האידיאולוגיה שלה. אפשר לשאול שאלות. השאלה של חה"כ בן סימון היא חשובה מאוד, אבל אני חושב שהתשובה היא לא פחות חשובה.
דניאל בן סימון
בהחלט.
היו"ר זבולון אורלב
סגן השר, איוב קרא, הוא ממובילי הציונות בכנסת ישראל.
יעקב כ"ץ
הכי ציוני במדינה.
סגן השר איוב קרא
אני שומע את הויכוחים כאן, ואני חושב שזאת באמת בעיה של עם ישראל. במקום ללכת על המאקרו ולחשוב כיצד אותם ארגונים מצליחים באותן משימות שלשמן הם קמו, אנחנו מתווכחים ויוצרים פוליטיקה. אני בא מבית בו סבי מונה על ידי חיים ויצמן בשנת 1923 לאחראי על כל נכסי היהודים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
חה"כ בן סימון, תקשיב לו טוב.
דניאל בן סימון
כאשר אני אקבל סגן שר בליכוד, אני אלמד יותר. כאשר אני אקבל הצעה קונקרטית מהליכוד, אני מוכן לשקול את הדברים.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
הליכוד יודע למי להציע, כנראה.
סגן השר איוב קרא
אני יכול לומר לכם, שהאידיאולוגיה ממנה אני בא היא ציונית בכל רמ"ח אבריי. אני לא באתי לקבל אתנן בכנסת. בטח אני לא חשוד כמי שלא ויתר על כיסא בכנסת למען מה שהאמנתי במאבק מול ראש הממשלה הקודם. אתנן זה לא בבית ספרי. אני מאמין, שאני צריך לשמור על העם היהודי ועל מדינת ישראל, כמו שציווה יתרו וכמו הכוהנים בימי בית שני. אבי היה מקורב מאוד לאבא כושי.

הארגונים האלה חשובים כדי להמשיך מפעל ציוני אמיתי, שיביא כמה שיותר יהודים לכאן. זו הפואנטה. אם יהיו 61 בית"רים פה כדי לקיים את "שתי גדות לירקון" או לא, זה לא משנה.
היו"ר זבולון אורלב
לירדן.
סגן השר איוב קרא
אני אמרתי בכוונה. בסופו של דבר, אם אנחנו נמשיך להיאבק באמת ננהל את המדינה משתי גדות לירקון, לצערי הרב.
היו"ר זבולון אורלב
לירדן.
סגן השר איוב קרא
אני לא סתם אומר את זה. המאבקים בין יהודים יביאו לכך שלא ידברו על שתי גדות לירדן אלא על שתי גדות לירקון. מכוח הזכות אנחנו צריכים לעשות את זה ולא בזכות הכוח. את זה צריך ללמד את האנשים. עם כל הכבוד לכל מי שנמצא פה, אני רוצה לחיות במדינה דמוקרטית. אין לי מדינה אחרת לחיות בה חוץ מכאן כדי להרגיש בן חורין. הדרוזים יכלו להיות היום 200,000,000 איש, אבל הם נכחדו כי לא חיינו במדינה דמוקרטית. יש לנו דברים משותפים עם העם היהודי עוד מתקופת משה רבנו.

כאשר דיברו על כך שישראל ביתנו מצאה לתקנה מיליון שקלים, היא בסופו של דבר היא באה על שכרה. אחת ההפתעות בבחירות היתה שישראל ביתנו זכתה להכנסת מנדט לכנסת בגלל זה. הם קיבלו הרבה כוח במגזר הדרוזי, מה שהפתיע את כולם.

אני גדלתי על טהרת הנוער העובד והלומד. אני התחנכתי בכדורי ואחר כך בכפר גליל בבית ספר חקלאי. אנחנו צריכים לדאוג למצב בו הארגונים האלה ימשיכו לפעול. אבא שלי היה ממייסדי החוג הציוני-הדרוזי.

לפני שבאתי לכאן קיימתי שיחה עם שר החינוך, והוא אמר באופן חד משמעי שהוא רוצה כמה שיותר לתמוך בארגונים. יש לי תהיות בנוגע לכסף שהגיע לשולחן ועדת הכספים, ומשום מה נעלם. אני מבקש מחברי הכנסת, לבדוק למה ואיפה.
היו"ר זבולון אורלב
אנחנו יודעים לאן הוא נעלם.
סגן השר איוב קרא
חשוב להחזיר את הכסף הזה ולגבות את הארגונים האלה.
שלמה מולה
אני יכול להבטיח לך, שאם השר גדעון סער יביא מחר בקשה של העברה תקציב מסעיף לסעיף, אנחנו נגייס רוב.
היו"ר זבולון אורלב
תעבור על תקנות משרד החינוך, ותגיד לי איפה ניתן לקצץ. אני לא בעד שנעביר מכיס לכיס. אני בעד זה שנוסיף מקופת משרד האוצר, הקופה הכללית של מדינת ישראל. אני לא מציע שנוריד מקופת תנועות הנוער בישראל כדי להעביר לתנועות הנוער העולמיות.
שלמה מולה
זה לא מה שאמרתי.
היו"ר זבולון אורלב
זו המשמעות. ממה להעביר, מעיירות הפיתוח? אנחנו בעד להגדיל את הקופה ולא לשחק בתוכה.
סגן השר איוב קרא
לשר החינוך יש אוזן קשבת לעניין, יש לו הערכה גדולה לארגונים הללו, והוא יעשה הכל כדי לתקן את העוולה.
זאב שוורץ
אני יושב כאן כמזכ"ל בני עקיבא וגם כיו"ר משותף עם סרג'יו לתנועות הנוער העולמיות. אין פסוק יותר מתאים להתכנסות כאן היום מאשר: "ויהי בישורון מלך, בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל". כאשר אנחנו נכנסים לבית המלוכה של העם היהודי, שמתחדש בארצו, תנועות הנוער העולמיות הן יחד שבטי ישראל. אם הייתי מתרגם את זה לאנגלית הייתי אומר: WIN-WIN. יש פה את כל הצבעים של הקשת של העם היהודי. טוב לנו ביחד, כייף לנו ביחד. אנחנו מסתדרים עם קשת הדעות, כי כולנו מאוחדים במאבק בחזית. מי שנאבק בחו"ל על כל נפש יהודי אלה תנועות הנוער העולמיות. בנוסף, הן נלחמות בחזית של אנטישמיות. לאחר דוח גולדסטון, הלכה וגברה האש. אנחנו במצב לא נעים. כאשר אנחנו באים לבית הזה, אנחנו אומרים שאנחנו היחידים השומרים על הזהות היהודית, מפתחים את המנהיגות העתידית, מה שעשינו יותר ממאה שנה. תפקחו עיניים, ותראו כמה התחנכו בתנועות בחו"ל, ובזכות זה הם מנהיגים את הקהילות בחו"ל, הם הגיעו לארץ ומנהיגים את עם ישראל כאן. הבת שלי מדריכה בסניף שבט של ילדים מוגבלים בשוהם. אני זאב על שם זאב ז'בוטינסקי. סבא שלי רביזיוניסט שברח מליטא. אמא שלי הלכה ל"בונים" בדרום אפריקה. אני זכיתי ללכת לבית ספר של בני עקיבא. אצלנו זה ב-BNA- בני עקיבא.

זבולון כבוגר התנועה בארץ אמר את זה נפלא: אם לא היו תנועות נוער לא היתה עלייה, כל המטוסים היפים לא היו נוחתים כאן עם יהודים. לא מדובר רק בעלייה. מדובר גם בהגשמה והתיישבות בקיבוץ, בספר, בכפר, ביהודה ושומרון, בגולן, בנגב. החלום של בן גוריון הוא על תנועות נוער שמיישבות את הנגב. אנחנו מאמינים בלהתנחל בלבבות, להגיע לחיפה ולתל אביב. כרגע לא מעניין אותנו הדעות הפוליטיות. מעניין אותנו שאנחנו מאוחדים. בתקופה הזו אנחנו מאחדים כוחות עם הממשלה והכנסת, שמבינה שכל ישראל ערבים זה לזה. אם לא נתאחד ונקים ועדת חקירה, שתחקור איך אפשר להציל את עם ישראל בזרוע המבצעת של תנועות הנוער, התוצאות ידועות מראש: עוד יהודי יתבולל, עוד נישואי תערובת, עוד מקרה של בריחה מהיהדות ומהציונות. אנחנו פונים אליכם: יש לנו את הכלים, יש לנו את הדרך המוצלחת, אנחנו מתמודדים במעורבות חברתית נגד סמים, אלכוהול ונגד אינדווידואליזם. כפי שהצלחתם להביא חניכי נוער לשנה בארץ בתמיכת הממשלה והסוכנות, תתמכו גם בתוכנית כזו המיועדת לתיכוניסטים, תוכנית הנקראת "לפיד". כמו שהצלתם תנועות ישראליות, תעשו גם כאן. עיני לא צרה, אבל אני רוצה שתהיינה שתי עיניים: אחת לישראל ואחת שתהיה צופייה. שתהיה גאולה שלמה, שיתמכו גם בתנועות העולמיות, שיהיה צדק למען העם היהודי.
היו"ר זבולון אורלב
רשות הדיבור לקארמה פיינשטיין ממגשימי חירות עולמי.
קארמה פיינשטיין
אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה ולחברי הכנסת, במיוחד לסגן השר קרא וחה"כ הכנסת ברקוביץ שבאו. אני יודעת כמה הם מסורים לנושא. יש נקודה אחת שלא הועלתה. לנו יש אג'נדה ציונית. המכנה המשותף שלנו הוא הנושא הציוני. העניין הכספי הוא אמצעי בלבד. כל הגוף הזה נלחם על הזכות שלנו להעלות את האג'נדה הציונית שלנו. אנחנו לא מעוניינים להיות תלויים באג'נדה של המגביות בארצות הברית, שאומרות לנו: "אל תגידו עלייה, זה לא יפה. אל תגידו ציונות, זה נוקשה, זה בעייתי". כולנו נתקלים בזה. הסוכנות נתקלת בבעיות מול האנשים האלה. היא רוצה לעזור לנו, אבל המגביות באות בדרישות. אנחנו רוצים עצמאות ציונית ולא פוליטית. אנחנו רוצים להיות מסוגלים לבוא ולהגיד: האג'נדה שלנו תצא מציון. ממשלת ישראל, ועדת החינוך של הכנסת, תתמוך באג'נדה הציונית שלנו ותיתן לנו להיות הקול הקורא עם האג'נדה הציונית.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. דברים מרשימים מאוד. רשות הדיבור לקרלוס טפירו ממכב"י העולמי.
קרלוס טפירו
אתייחס לנושא שטרם הועלה. אתם מכירים את התנועה, את המכבייה, את האירועים שבהם יש אלפי יהודים. הערך המוסף שיש לנו כתנועות נוער, הוא שדרך תנועת הנוער שלנו אנחנו יכולים להעלות נושאים שהם רלוונטיים בעניין זהות יהודית וציונות בפני אוכלוסיות שהן אינן מגויסות, אוכלוסיות רחוקות מהמסר היהודי-ציוני. משחקי מכבי יתקיימו בוינה בעוד שנה, במקומו של הרצל ושל היטלר. התנועה שלנו, שהיא ערכית ציונית ויהודית, תוביל את כל המערך היהודי-ציוני לנוער שהוא לא מגויס. זה דבר חשוב מאוד. כך אפשר לגרום ליהודים שהם רחוקים מאוד להתקרב לצלחת הנפלאה של הציונות ושל היהדות. זה דבר חשוב מאוד.

תשובתנו לאתגרים הפוליטיים הקיימים במדינת ישראל הן לחלוטין שונות אחת מהשנייה. כל אחת מהתנועות מביאה גישה שונה. הייתי מזמין אתכם למכון המדריכים, ואתם הייתם רואים שאנחנו יושבים בפנל וכל אחד מציג את עמדתו. הייתם רואים כמה שמח שם, כמו בכנסת. עם זאת, זה תמיד מנקודה אידיאולוגית כדי להשפיע על הילדים שלנו לעלות ארצה.
היו"ר זבולון אורלב
רשות הדיבור היא למיכאל דרור מ"הבונים דרור".
מיכאל הס
אני מ"הבונים דרור", אבל אני ציוני. אני לא רוצה לדבר על העניין הספציפי שלי, אני רוצה לדבר על העניין הרחב של העלייה לארץ. אני בן לאמא שירדה מהארץ לפני 40 שנה להולנד הנוחה, המדהימה, אבל מאוד קרה. מאז שידעתי ללכת הייתי חניך בתנועת הנוער, הייתי ראש חינוך ומזכיר בתנועת נוער. את אשתי פגשתי בקונגרס הציוני לפני 4 שנים. נבחרתי מטעם הקהילה ההולנדית, והיא נבחרה מטעם הקהילה בברזיל של השומר הצעיר. עלינו ארצה, גרנו במרכז המגשימים של יהודה הצעיר, שנסגר לפני שבוע. התחתנו, והגשמנו את חלומותינו יחד כזוג. כיום אני עובד בתנועה, ואחראי על כל הפרויקטים של התנועה בהולנד.

אני רוצה לציין, שכל הבוגרים של התנועות הציוניות משרתים בצה"ל, מחנכים בבתי הספר בפריפריה, ופעילים במישורים החברתיים והפוליטיים. להזכירכם, נגיד הבנק הוא בוגר התנועה שלנו. בהולנד אני רואה הרבה מאוד בעיות של הקשר בין התפוצות לישראל, בעיות של התבוללות. כל העולים פה מגויסים לעזור ולהתמודד עם הבעיות האלה. אנחנו רוצים לעשות את העבודה במדינות שלנו, ואני מבקש מכם לספק לנו את הכלים לעשות זאת. רק כך נוכל לוודא שאותם חניכים, שעכשיו הם בני 7, יישבו כאן בעוד 20 שנה כעולים חדשים בארץ.
יעקב כ"ץ
חוץ מילודה אנחנו צריכים פה תוך כמה שנים 10,000,000 יהודים. בשבוע האחרון התבשרנו שהורידו 2% במע"מ, כי התברר שיש 5 מיליארד שקלים מיותרים. אני מבטיח לכם, שכאשר אני אהיה ראש ממשלה ויתברר שיש 5 מיליארד שקלים בצד, אני אאסוף את כולכם ונתכנן איך לקחת את הכסף הזה כדי לדאוג, שבשנתיים עד עשר שנים הקרובות יעלו עוד חצי מיליון עד מיליון יהודים. כך אני הייתי עושה, ולא זורק את זה לדבר שהוא פופוליסטי. הדבר שאתם עושים הוא הכי חשוב. ממשלת ישראל היתה צריכה לראות את זה כמשימה שלה, ולא לתת פרוטה פה ועוד פרוטה מישראל ביתנו. זו היתה צריכה להיות האג'נדה המרכזית של ממשלת ישראל, כאשר ראש הממשלה מוביל אותה, ושרים מופיעים בקהילות השונות וקוראים ליהודים לעלות ארצה. אתם הייתם צריכים להיות העיקר, איתכם היה צריך לשבת ולתכנן איך לעשות זאת. יש לנו מאגר ענק של מיליוני יהודים בחו"ל, שנעלמים לנו מול העיניים. הציבור החרדי הוא ציבור פנטסטי. יש להם 15-16 ילדים במשפחה. אפשר היה להביא את כולם. יש לנו את גליל, הנגב, יהודה ושומרון, עבר הירדן המערבי והמזרחי, יש לנו הרבה מקום בארץ ישראל. זו היתה צריכה להיות האג'נדה המרכזית.
שלמה מולה
חוץ מיהודה ושומרון ועבר הירדן, אני חותם על הכל.
יעקב כ"ץ
אני מודיע לכם, שכאשר אני אהיה ראש ממשלה אני אביא את הכסף.
היו"ר זבולון אורלב
לכן, אל תבנו על הכסף.
רונית תירוש
רואים שחה"כ כץ הוא חבר טוב של אריק שרון. כאשר הוא מדבר, אני רואה לנגד עיני את המאבק האדיר שהוא ניהל כדי להעלות את ילדי הפלשמורה.

הדיון כאן מזכיר לי את הדיון שהיה כאן אתמול עם "תגלית", שחוגגת עשור לקיומה. אני רוצה לחזור על הדברים שאמרתי בדיון אתמול. אני חושבת, שמדינת ישראל זקוקה להם יותר מאשר הם זקוקים לנו. זה נכון שיש להם בעיות של התבוללות. כמנכ"לית משרד החינוך נסעתי ופגשתי ראשי פדרציות וקהילות, והבנתי שהם מתמודדים עם הבעיה הזו. מדינת ישראל זקוקה להם, בין אם הם עושים עלייה ובין אם הם נשארים שם. יש לנו בעיה של הסברה בחו"ל. מדינת ישראל הולכת ונעשית יותר ויותר מבודדת ושנואה על אומות העולם. בשל כך, גם אם אנחנו חושבים שאנחנו אור לגויים והשם בעזרנו, עדיין זה לא מספק. צריך יותר ידידות בעולם. ככל שיהיו לנו יותר שגרירים טובים, שיידעו להסביר את הבעיות שלנו כאן, יש סיכוי שנוכל לרתום עוד אומות שתסייע לנו בעת מצוקה כזו או אחרת.

הדבר שחזר על עצמו בדיון, זה תקציב. אני חושבת, שלא נסתפק בזה שאנחנו מחזקים אותם ושולחים אותם בחזרה לעשות את השליחות. אולי נצא עם קריאה של ועדת החינוך, להחתים עוד חברי כנסת מסיעות שונות של הבית, ולהפנות תשומת לבו של ראש הממשלה לכך. אני רוצה להאמין בתמימותי, שאולי הוא כל כך עסוק עד שלא נתן דעתו לנושא הזה. אולי עצומה כזו מטעמנו תעורר אותו לחשוב על המצוקה הקיימת כאן. אנחנו כמדינה, במסגרת תכנית אסטרטגית, צריכים לחשוב איך אנחנו מתחזקים את התנועות האלה ואף מגדילים אותן.

בנוסף, צריך לפנות למשרד החוץ. כאשר ציפי לבני היתה שרת חוץ אמרתי לה: מאחר וההסברה שלנו כל כך גרועה, בואי ננצל מערך כוח אנושי שקיים ממילא באוניברסיטאות. אני חטאתי ולא הזכרתי אתכם כמשאב. אני חושבת שזה עוד משאב שיש לנו. חלק מהכלים זה גם לתת לכם חומרי הסברה, לתת לכם כלים להשיב על שאלות נוקבות שאתם מתמודדים איתם בבמות שונות. זה דבר קל יחסית, הוא קיים במשרד, וצריך רק לנצל את הפלטפורמה הזו שמספקות תנועות הנוער העולמיות השונות. יש דבר אחד המאחד את כולם – כולם ציוניים. לכן, אין שום בעיה לספק להם את החומרים הללו. אנחנו נחזק אתכם ככל שנוכל.
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
כמו שאומרים, הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות. משום מה יש לי תחושה, שאנחנו הולכים בדיוק לאותו כיוון. כמו כל החברים, אני רואה חשיבות רבה מאוד בתרומה של תנועות הנוער. אני רציתי להזכיר את תנועות הנוער בישראל. מישהו אמר שטוב שבמסגרת תוכנית תגלית מגיעים לכאן ל-10 ימים, כיוון שאם הם יישארו פה 4 חודשים לא בטוח שהם יישארו ציוניים. לכן, חשוב לחזק את תנועות הנוער גם בישראל וגם בחו"ל. מעבר לציונות, תנועת הנוער מהווה אלטרנטיבה לשטחיות בלתי פוסקת, לטכנולוגיה הקיימת היום. תנועת נוער היא מסגרת בה הילד יכול להרגיש שהוא נולד לעולם הזה לא סתם, אלא עם ייעוד, עם כוונה ומטרה.

מדינה יהודית היא לא סמל של מנורה, יום שבת וחמץ. בעיני, מדובר קודם כל בדרך. "דרך ארץ קדמה לתורה". הדרך הזו, לדעתי, ניתנת רק דרך אותן תנועות הנוער. בתקשורת כבר כמה פעמים הוצגה האג'נדה שלי: האג'נדה שלי היא ציונות. אם התקשורת לא אוהבת לשמוע את זה, שלא תקשיב. זאת זכות קיומנו. מה שנותן לי את הכוח להגיד את זה, זה מה שקורה פה עכשיו. אני יודעת שבסופו של דבר הבעיה היא חוסר אימון בכך שנצליח להחזיר את כל התנועות ואת הציונות למדינת ישראל.

חלק מהאנשים פה יודעים, שאני הולכת להקים שדולה לציונות בדור הבא על מנת שיהיה גוף גג לכל התנועות הציוניות. אני מאוד אשמח, לתת את כולי בנושא הזה.

בנוסף, ה"שנור" הזה שבמסגרתו אנחנו כל הזמן מבקשים מקרנות ומאנשים עשירים בעולם לא יכול להימשך, בטח לא במקרה הספציפי הזה. פה דובר על 20,000,000 שקלים לתנועות הנוער. אני חושבת שזו בדיחה. זה צריך להיות 20,000,000 שקלים ליום. זו זכות קיומנו. זו אפשרות יחידה בעוד 20 שנה לא לחפש אזרחות הונגרית או רומנית.
היו"ר זבולון אורלב
אני רוצה להתנצל בפני הבוגרים, שלא יכלו לדבר היום. המליאה התחילה לעבוד בשעה 11:00, ואנחנו כבר חוטאים חטא כבד. נמצא הזדמנות נוספת. אני רוצה לסכם את הישיבה.

הישיבה מתקיימת בשבוע שבסיומו אנחנו מתחילים את ספר שמות – סיפור היווצרות של עם ישראל והיציאה משעבוד לגאולה בארץ ישראל. אלה הערכים. היציאה היא בסופו של דבר יציאה של אמונה, של ערכים. אני מאמין גדול, שלא סיר הבשר ולא סיבות אחרות יביאו יהודים לארץ ישראל, אלא האמונה. מבחינה זו, תנועות הנוער ממלאות תפקיד מאוד משמעותי, אם לא המשמעותי ביותר. גם לחינוך הפורמאלי יש תפקיד חשוב. לא צריך לזלזל בו. החינוך הפורמאלי והחינוך הלא פורמאלי של תנועות הנוער הם החץ המוביל, הם המובילים של הערכים הציוניים שבפסגתם זו העלייה לארץ ישראל.

אנחנו רוצים לומר, שעל רקע ההתבוללות הרבה, התגברות האנטישמיות בעולם, התחזקות תנועות לא ציוניות בקהילות והצורך להעמיק את הקשר והזהות היהודית של בני נוער בתפוצות והגברת זיקתם למדינת ישראל ולעלייה אליה, הוועדה רואה בתנועות הנוער יחד עם החינוך הפורמאלי את המכשיר המשמעותי, הערכי, החינוכי החשוב ביותר להשגת מטרות אלה.

הוועדה רוצה לברך את תנועות הנוער העולמיות-הציוניות, את ראשיהן, את מדריכיהן ואת החניכים, ולברך גם על הקמת מועצת תנועות הנוער העולמית, העומדים בראשה והחברים בה, ורואה חשיבות רבה בפעילות. הוועדה תסייע בפעילות המועצה, כדי להשיג את המטרות שלשמן הוקמה המועצה.

הוועדה קוראת לממשלה, לקבל החלטת ממשלה עקרונית בדבר אחריות מדינת ישראל כלפי תנועות הנוער הציוניות-העולמיות, ולהביא זאת לידי ביטוי בהשתתפות תקציבית משמעותית גדולה, על מנת לאפשר את הפעילות התקינה והתפקוד הראוי של תנועות הנוער הציוניות-העולמיות.

באשר לסוכנות היהודית - הוועדה שמעה בצער על קיצוץ של קרוב ל-50% בתקציב תנועות הנוער העולמיות בסוכנות היהודית, וקוראת להנהלת הסוכנות היהודית ולעומד בראשה לשקול מחדש את סוגיית התקציב של תנועות הנוער, כיוון שאנחנו רואים בהם מכשיר ציוני-מרכזי.

היו"ר יבוא בדברים עם חברי כנסת, על מנת לבדוק את מימוש החלטות אלה באמצעות ועדת הכספים, אם באמצעות החתמת אמנה של חברי כנסת כלפי הממשלה. אני אבוא בדברים עם חברי הכנסת. אני לא אוכל לעשות זאת לבד. אנחנו צריכים פה את עזרת חברי הכנסת לחבר אמנה, להחתים חברי כנסת, כמו שעשינו בנושאים אחרים. אנחנו צריכים את עזרת מועצת תנועות הנוער. נבקש מכל חברי הכנסת לחתום על האמנה הזו. אני מקווה, שאני אצליח להחתים גם את ראש הממשלה על זה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25

קוד המקור של הנתונים