ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 05/01/2010

עשור לתגלית

פרוטוקול

 
com_alex

2010-02-07Liraz



הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 134

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי , י"ט טבת תש"ע (5 בינואר 2010), שעה 12:00
סדר היום
עשור לתגלית
נכחו
חברי הוועדה
זבולון אורלב - היו"ר

זאב ביילסקי

שלמה מולה

רונית תירוש
מוזמנים
שר ההסברה והתפוצות יולי - יואל אדלשטיין

סא"ל ניר ירון – מדרשת ירושלים

עופר אופן – ראש מנהל הסטודנטים, משרד הקליטה

חנה קורן – עידוד עליה, משרד הקליטה

גידי מרק – מנכ"ל תגלית

פרופ' לאנס מרסקי – תגלית

קיפ אדלר – תגלית

דוד בן ישראל – תגלית

רחלי לוינטל – תגלית

אניב סינטוב – תגלית

יותם לזר – תגלית

נתנאל בן זקן – תגלית

לירן שריקי – תגלית

קרן ירון – תגלית

ברי חזן – תגלית

אורי רביב – תגלית

בכר דוד – תגלית

ברק רז – תגלית

ציון מלו – תגלית

ג'ני מאיר – תגלית

בני מאיר – תגלית

ג'נט אביעד- תגלית

בכר דוד – תגלית

ברק רז – תגלית

ציון מלו – תגלית

ג'ני מאיר – תגלית

בני מאיר – תגלית

ג'נט אביעד – תגלית

עדה שפיצר – תגלית

אופירה בינו – תגלית

חנה חדד – תגלית

נמרוד אפק – תגלית

נמרוד רן – תגלית

מולי ברוג – תגלית

תמרה קלינגר לוי – תגלית

קרולין אמה כהן – תגלית

מיכל זילבר – תגלית

שי טרייטל – תגלית

נסים כהן – תגלית

קרוליין הנריקוס – תגלית

מייק הולנדר – תגלית

אליזבת סוקובסקי – תגלית

רודלי רוזנבלט – תגלית

גרסים גרדייוב – תגלית

ניקולס אריאל – תגלית

רוני היאם – תגלית

אלנה קרולוביץ – תגלית

טופי אווה אמברוס – תגלית

אליסון לייכטר- תגלית

רחל כהן- תגלית

יונתן סטון – תגלית

לי ג'אן פול – תגלית

דליה לורה – תגלית

בוניתה ברונפמן – תגלית

ג'פרי סולומון – תגלית

צ'רלס ברונפמןן – תגלית

לין שוסטרמן – תגלית

סנפורד רונלד קרדין – תגלית

לן סאקס - תגלית

דניאל סאקס – תגלית

גיל טרוי – תגלית

ברברה ארונסון – תגלית

מרלין אדית פוסט – תגלית

ליעד דיאמנט – תגלית

רפאל אהרון – תגלית

זוהר רביב – תגלית

אליזבט סוקלוסקי – תגלית

ניר טולדנו – תגלית

אווה גלדשטיין – תגלית

סיון הודיה – תגלית

יהלי סער – תגלית

רומן פורצקי – תגלית

תומר שרוני – תגלית

אסף יהודה בן ציון – תגלית

גרדה פוירשטיין – הסוכנות היהודית

יהודה סקר – הנהלת אירגון ההורים הארצי

אלה בר אילן

קולט אליקים – אחראית תיק תגלית באל על
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רשמה וערכה
נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ















עשור לתגלית
היו"ר זבולון אורלב
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת שמתכנסת לישיבה מיוחדת לציון עשור לפרויקט תגלית. פרויקט תגלית כידוע הוקם לפני 10 שנים, באנגלית הוא נקרא Birthright. הוא נועד להתמודד עם העמקת הזהות היהודית של צעירים מהתפוצות ולהדק את הקשר בין התפוצות לבין מדינת ישראל. על פי המידע שאספנו לקראת הישיבה אנחנו יודעים שקרוב לרבע מיליון צעירים יהודים היו במסגרת הפרויקט הזה כאן. ביקרו, סיירו, למדו, נפגשו עם העבר, נפגשו ההווה, גם נפגשו עם צעירים ישראליים בני גילם. אין ספק שהפרויקט הזה הוא אחד הפרויקטים הציוניים הראויים להערכה.

הפרויקט לא נולד במאגר החוכמה של הממשלה ושל המנהיגות אלא פרויקט שנולד מלמטה, מאנשים מהעם היהודי והפרויקט ממומן על ידי הממשלה, הסוכנות וגם תורמים ומנהיגים יהודים בעולם. אני מודע שאני כאיש חינוך תמיד סקפטי לגבי כל מיני מפעלים שיש בהם איזה מין הוקוס פוקוס כזה. 10 ימים והילד משתנה. אנחנו מאמינים בתהליכים ארוכים. אבל גם אם הזרע הנמצא מתחת לאדמה ומתפתח שמה והוא צריך את אותן טיפות מעטות של גשם כדי לנבוט, זה מה שעושה פרויקט תגלית. לכל יהודי יש את הנשמה היהודית ואת הזיקה היהודית והלב היהודי אבל מישהו ומשהו צריך לקרות כדי שזה יבוא לידי ביטוי. להערכתי כאיש חינוך זה מה שעושה פרויקט תגלית שבעצם נותן העצמה לאותן רגשות, שאיפות, רצונות של צעירים למצוא את עצמם. לכן הפרויקט הזה נחשב לפרויקט מאוד מאוד מצליח. בביקוריי בארצות הברית אני פוגש את הבוגרים. אנחנו רואים אותם כפי שהם משמשים מעין שגרירים של העם היהודי ושל מדינת ישראל וזהו בין היעדים של הפרויקט.

אני בטוח שאנשים פה יודעים את ממדי התבוללות, האיום הגדול ביותר על המשכיותו של העם היהודי ובעיקר בארצות המערביות, שבהן מובילה ארצות הברית. התבוללות שמקורה בניתוק הקשר בין צעירים לבין המורשת היהודית. אחוזים מאוד גבוהים לא קשורים לחינוך היהודי על כל צורותיו. וגם אם יהודים רבים קשורים לקהילות יהודיות, לזרם כזה או אחר, עדיין ההתבוללות היא המכה הקשה ביותר של העם היהודי ומבחינה זאת ההשקעה בצעירים היהודים היא השקעה חשובה לאין ערוך. תגלית היא חלק מחומת מגן כנגד התבוללות ומעיין שופע להעמקת הזהות היהודית. לי כצבר ואזרח המדינה הזאת חשוב שהעם היהודי יראה במדינת ישראל כמרכזו של העם היהודי.

אתם יודעים שיש לנו ויכוח באשר למרכזיותו של העם היהודי ואני לא יכול להתאפק מלומר שאפילו יש הצעת חוק בעניין הזה אשר מטעמים קואליציוניים של וטו של מפלגת העבודה עדיין לא עוברת, ואשר משנה את חוק ירושלים לפי חוק ירושלים. כתוב בחוק הישראלי שירושלים היא בירת מדינת ישראל. אני ביקשתי להוסיף שהיא בירת מדינת ישראל והעם היהודי. בכנסת הקודמת החוק הזה עבר בקריאה טרומית גם בתמיכת מפלגת העבודה. 58 הצביעו בעדה, 12 התנגדו ביניהם הערבים, אבל לא הספקנו לחוקק את החוק. כשהבאנו את זה מחדש לכנסת הנוכחית, למעט מפלגת העבודה שהיא שהטילה כרגע וטו ועל פי ההסכם הקואליציוני היא יכולה להטיל וטו על חוק יסוד, כל יתר המפלגות הציוניות בקואליציה ובאופוזיציה הודיעו לי שהן תומכות בחוק. נמצא פה חבר הכנסת יולי-יואל אדלשטיין מהליכוד. כמובן שהליכוד בראש ובראשונה תומך. נמצא פה חבר הכנסת שלמה מולה מקדימה וגם קדימה הודיעה שהיא תומכת. אולי זו תהיה התרומה שלי לתגלית שנצליח להשלים גם את החקיקה הזאת וכל צעיר יהודי מבחינת הקשר התרבותי, רוחני, הנפשי הוא ירגיש שירושלים היא הבירה שלו. אנחנו נכבד את השר בדברי פתיחה. לאחר מכן נעביר את רשות הדיבור למנכ"ל תגלית ונזמין אנשים נוספים שיספרו על הפרויקט. השר אדלשטיין בבקשה.
השר יולי-יואל אדלשטיין
תודה אדוני היושב ראש. כשנולד הרעיון של תגלית לפני 10 שנים לקחתי חלק באחת השיחות הראשונות בנושא של השתתפות ממשלת ישראל בתוכנית, היו לא מעט הרמות גבה ושאלות כגון: מה פתאום משלם המיסים הישראלי צריך לממן פרויקט כזה? מתחשק למישהו לבוא לארץ שיבוא לארץ. אז בעצם בפעם הראשונה ממשלת ישראל החליטה שהיא משתתפת בתוכנית מסוג זה. היום יש לא מעט תוכניות שממשלת ישראל היא פרטנר לתוכניות האלה יחד עם ארגונים ונדבנים מחוץ לארץ. תגלית היה החלוץ שהולך לפני המחנה בנוגע לתוכניות מיוחדות מסוג זה. הגישה שינתה את יחס ממשלות ישראל בכל מה שקשור בין ישראל לתפוצות ואני כשר הממונה על התפוצות יכול להעיד שאנחנו נהנים מן הפירות. פרט לתחום החשוב של חיזוק הזיקה היהודית ושגרירים של רצון טוב גם תרומה כלכלית אדירה נתרמה למדינת ישראל בעשור האחרון על ידי רבע מיליון משתתפי תגלית. השתתפות המדינה השנה בתגלית היא 65 מיליון שקל. עדיין הרוב המכריע של הכסף מגיע מגורמים פרטיים וניתן לומר שענפים מסוימים נהנים מזה מאוד.

עכשיו נקודה פחות כלכלית. השפעת התוכנית היא הרבה מעבר לחוויה חיובית של עשרה ימים. חשוב בשל עצמו שיהיו זיכרונות נעימים ממדינת ישראל אבל יש השפעה מתמשכת ומבחינת המשרד, עוד מהשיחה שלי עם גידי מרק מנכ"ל התוכנית, אמרתי שאני רואה את המשימה שלנו פרט להשתתפות שוטפת של המדינה בפיתוח תוכניות שמכונות TAGLIT NEXT, תוכניות המשך לחוויה של עשרה ימים בארץ בתחום הכשרת מנהיגים, הכשרת שגרירים של רצון טוב ברחבי העולם ואנחנו שוקדים על זה עם הנהלת התוכנית. בעתיד הקרוב נראה את הפירות, נראה את התוצאות. לסיכום: אני מאוד שמח שגם באירועים חגיגיים כאלה של עשור לתוכנית ומספרים מאוד יפים ותוצאות יפות הנהלת התוכנית, ועדת היגוי, ועדות נוספות של תגלית לא רק טופחות לעצמן על השכם ולא מברכות אחת את השנייה אלא גם הם בודקים את עצמם, משפרים מה שצריך בתחום התוכן. זו אותה ערובה להצלחות בהמשך שיש כאן הבנה שתמיד צריך להכניס תכנים חדשים. מבחינת היעדים הכמותיים עוד לפנינו. אנחנו רוצים להגיע למצב של מניית הזהב. של רוב הצעירים בשכבת גיל מסוימת יוכלו להגיע באמצעות התוכנית למדינת ישראל. אנחנו עדיין לא שם. תודה רבה לך אדוני היושב ראש על קיום הדיון ועל המילים החמות באשר לתוכנית.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. הואיל ויש לנו אורחים מחו"ל. הם לא מכירים את חברי הכנסת. אז אולי אני אציג את חברי הכנסת. חברת הכנסת רונית תירוש שהיתה מנכ"לית משרד החינוך. לימינה יושב חבר הכנסת שלמה מולה שהיה ראש מחלקה בסוכנות היהודית, מפעלים ציוניים בהסתדרות הציונית. חבר הכנסת זאב ביילסקי שוודאי מוכר לכם. הוא היה יושב ראש של הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית. את השר יולי-יואל אדלשטיין הצגתי בהתחלה. אני אתן את רשות הדיבור לגידי מרק, מנכ"ל תגלית בבקשה.
גידי מרק
תודה. אני מאוד מודה לכבוד היושב ראש על ההזדמנות שניתנה לנו ועל העובדה שאתה מקבל אותנו בברכה כזאת, לחברי הכנסת שהגיעו. אנחנו הבאנו עשרה סיפורים אישיים, עשרה בוגרים מעשר שנים, ממדינות שונות, ארגנטינה, ברזיל, הודו, ארצות הברית, רוסיה ואוקראינה. הם ידברו בשם עצמם כי זה הסיפור האמיתי של תגלית. תגלית התחילה כיוזמה פרטית וקמה לחיים על ידי מספר פילנטרופים כצ'רלס ברונפמן, מייקל סטיינהרט, שוסטרמן וכדומה. במשך השנים המספרים שאנחנו התחלנו להביא לארץ הלכו וגדלו. אני זוכר שבשנה הראשונה שהיתה גם שנת אינתיפאדה צעירים יהודיים לא רצו לבוא לישראל והשנה אנחנו נאלצנו להגיד לא לעשרות אלפים. שמתדפקים על הדלתות ורוצים להגיע. למעשה אנחנו היום התוכנית היהודית היחידה עם רשימת המתנה ולצערנו אין לנו מספיק משאבים להביא אותם.
היו"ר זבולון אורלב
איזה סכום צריך לסבסד הצעיר?
גידי מרק
נכון להיום הצעיר משלם 250 דולר דמי הרשמה שאותם הוא מקבל בחזרה לאחר מכן. חלק גדול מהמשתתפים נשארים לאחר הסיור בארץ והם כמובן מממנים את זה מכיסם. חלק גדול מתוכניות ההמשך שנמצאות בכל העולם אבל גם בישראל כמו מסע מאכלסות חלק גדול מהם של פרויקט תגלית. יש לנו בארץ להערכתי בין 15 אלף ל-17 אלף עולים. חלק גדול מהם שירתו בצה"ל כמובן בגלל הגיל. עד היום הבאנו לארץ 220 אלף משתתפים פלוס 40 אלף צעירים ישראלים, ברובם המכריע מיחידות העילית של צה"ל. חלק מהם נמצאים גם כאן. הם יוכלו גם כן לשתף אותנו במה המפגש עם הצעירים מחו"ל עשה להם. בכל אוטובוס אנחנו מעלים 40 משתתפים מאחת מ-52 המדינות בהן אנחנו עובדים. אליהם מצטרפים 8 חיילים ישראלים שמראים להם את הארץ דרך העיניים שלהם. לאחר מספר שנים שבהם הגענו עד 25 אלף, לשבר את האוזן 25 אלף בהשוואה לאלפיים צעירים יהודיים בסך הכול שהגיעו בגיל הזה לפני שאנחנו התחלנו מתוך מאה אלף שנולדים כל שנה בעולם היהודי. הגענו ל-20 אלף. קיבלנו תמיכה עצומה מהזוג מרים ושלדון אדלסון לפני 3 שנים שנתנו לנו עד היום מאה מיליון דולר ואפשרו לעוד עשרות אלפי צעירים יהודיים להגיע לארץ, דבר שהעלה אותנו לגבהים חדשים. כאשר אנחנו מסתכלים היום אנחנו רואים כמאוד אפשרי את המספר 51 אלף שזה 51% מהעם היהודי כמסה הקריטית ההכרחית לשנות את התהליך שהיינו עדים לו בתחילת שנות התשעים שלראשונה יותר צעירים יהודיים התחתנו עם לא יהודים מאז ומעולם. אני יכול להגיד היום לאחר עשר שנים שתגלית מתחילה לשנות את התהליך המדאיג הזה. אבל כדי להמשיך ולהצליח אנחנו צריכים יותר משאבים.
היו"ר זבולון אורלב
זו נקודה מאוד מעניינת כי הרי התבוללות היא היום הבעיה החמורה ביותר. יש נתונים שהסיור של תגלית באמת משנה את המגמה?
גידי מרק
חד משמעית. בעיקרון חד משמעית, מעל לכל צל של ספק. במחקר שנבדק ואומת מכל הצדדים אין חילוקי דעות שהסיור מחולל שינוי עצום. המחקר בדק צעירים מלפני 10,9, ו-8 שנים איפה הם היום. הם נמצאים במצב הרבה יותר טוב מאשר אלה שנרשמו לתגלית והחליטו לא להגיע לארץ.

70%-80% מאלה שנרשמים ואין לנו מקום לשים אותם על המטוסים לא טורחים לחזור לביקור ראשון בארץ. אנחנו מאבדים אותם. העם היהודי מאבד אותם.
היו"ר זבולון אורלב
האם פעם גם נבדקה האפשרות שבמקום שהמשפחה לא תשא כלל בעלות בכל זאת להציע שתהיה איזושהי עלות ועל ידי כך להגדיל את המספר, או האם העלות תגרום לכך שפחות ירצו להשתתף?
גידי מרק
אנחנו בדקנו את זה הרבה מאוד פעמים. אנחנו בודקים את זה כל הזמן כמו שאנחנו בודקים כל דבר כל הזמן. כשהתחלנו לפני עשר שנים ופרסמנו בהרבה מאוד כסף בעיתונים לא יהודיים כי חיפשנו את אלה שלא הולכים לכלי תקשורת יהודיים וכתבנו באנגלית במודעות ענק Free Trip to Israel, Hurry Up and Register, Shana Tova. זה היה ספטמבר. אחד האי מיילים שקיבלנו היה Dear Mr. Shana Tova, Thank you very much for the invitation. מי שאומר Dear Mr. Shana Tova לא ייתן לנו אפילו דולר. אותם אנחנו מחפשים כי הם אלה שהעם היהודי יאבד מחר. אני יודע שהם אלה יהיו התורמים של המיליונים ומאות המיליונים מחר אחרי שהם ישהו עשרה ימים בארץ.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. חבר הכנסת שלמה מולה.
שלמה מולה
תודה רבה אדוני היושב ראש. אני רוצה קודם כל לברך את המשתתפים הצעירים שנמצאים במשכן הדמוקרטיה הישראלית, בכנסת ישראל. אני בתפקידי הקודם הכרתי את התוכנית היטב. אולי זה המקום לזכור את מי שהיה בין הדוחפים של התוכניות מסוג זה, ראש הממשלה לשעבר אריק שרון. הוא לקח חלק בויכוח שהיה האם משלם המיסים הישראלי צריך להשתתף בהוצאות לתוכנית תגלית ואריק שרון כראש ממשלה הכריע את הכף. בא ואמר, אנחנו לא יכולים תמיד לבקש מהעם היהודי תרומות באמצעות הסוכנות היהודית או הגופים האחרים. אני חושב שהגדיל לעשות גם זאב ביילסקי שהיה יושב ראש הסוכנות היהודית אז. אנחנו כחברי כנסת צריכים להיות חוד החנית ולומר, אם יש צעיר שרוצה לבוא לארץ בשום פנים ואופן אסור בגלל בעיית כסף למנוע זאת בעדו. זה לא מוסרי ולא ערכי ולא יהודי למנוע מצעיר שרוצה לבוא בגלל משאבים הוא לא יגיע. מדינת ישראל היא לא אותה מדינה של שנות החמישים. היא לא אותה מדינה צעירה. יש לה מספיק משאבים. צריך ליצור את האיזון הנכון שדווקא כשיש תורמים המוכנים לסייע אז לסייע לתגלית להתחשב בנדיבותם ולעשות כל מאמץ לא להותיר צעיר אחד או צעירה אחת שלא יבוא מפאת קוצר יד. אמרת שיש צעירים שמבקשים לבוא ואין כסף, הם לא מגיעים וגם לא חוזרים אלינו ואנחנו מאבדים אותם. זה דבר קשה מאוד. אנחנו כאנשי ציבור צריכים לעשות את המאמץ הנדרש ונראה לי שבבית הזה יהיה קונצנזוס מקיר לקיר למממן תוכניות מסוג זה בכלל ותגלית בפרט.

לפני 13 שנה השתתפתי בתוכנית באוניברסיטה. ריכזו בין 300 ל-400 רווקים ורווקות. המטרה היתה במסגרת חוויה חברתית שאחד ימצא את השני מבחינה רומנטית. שאלתי אז שאלה האם זה נשאר רק כמפגש חברתי בניו יורק או שבסוף מביאים אותם גם לארץ? אם כל הקבוצה הזאת היתה מגיעה ארצה ל-10 עד15 ימים הם היו מגלים זה את זה ומעמיקים את החברות תוך כדי שהם חווים את הארץ וכידוע כאשר תרים ארץ חדשה האדם נמצא במצב של ריגוש ומודעות גדולה יותר.

על כן הגישה להביא את האנשים לפה היא גישה נכונה ביותר. לא יהיה אף אחד מבין המפלגות הציוניות וגם אלה שנמצאות בשמאל יותר, בימין יותר, אין אחד שיתנגד להגדלת המשאבים לתוכנית הזו. כי בסופו של דבר 50% מהעם היהודי נמצא בגולה. הדור הצעיר הוא המפתח להמשך קיומנו כעם. כעם. אם אנחנו מאבדים את הצעירים אין לנו זכות קיום. מדינת ישראל קיבלה הרבה מהסבים והסבתות של אותם צעירים שרוצים לבוא. הם נתנו כספים. לא שאלו לאן הולך הכסף. אמרו, העיקר שנתמוך. והגיע הזמן שאנחנו נחשוב לכיוון ההפוך. בעניין הזה אני רוצה להודות לך אדוני היושב ראש. אני יודע שאתה מעורב בתהליכים. כל החלטה, כל יוזמה שתצא מכאן כולנו נהיה שותפים לה. מאוד מאוד מאוד חשוב לנו.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. אני נותן את רשות הדיבור עכשיו לחבר הכנסת זאב ביילסקי.
זאב ביילסקי
אני רוצה לפתוח בכבוד האכסניה ולהגיד לך היושב ראש פשוט הדיונים אצלך הם "חבל על הזמן." אתה זימנת את הדיון הזה באחד הפרויקטים היותר משמעותיים של העם היהודי. תגלית היא תוכנית המשמעותית ביותר בחיי העם היהודי בעשרות השנים האחרונות. עברתי הרבה עם הפרויקט הזה, אני צריך להודות לברונפמן, למייקל סטיינהרט, לשוסטרמן ולאלדסון לאחרונה. למרות ש"חטפתי" לא פעם ממייקל סטיינהרט בין היה מגיע לי ובין אם לא היה מגיע לי אבל כאשר אני רואה את הזכויות של האדם הזה אז אני מוכן לקבל ממנו את כל מה שהוא נותן ביחד עם התרומות המאוד נדיבות שלו לעם היהודי. אנחנו נמצאים בעת משבר בנושא העם היהודי. לפי הסטטיסטיקות בין 60% ל-70% מהדור הצעיר ביהדות ארצות הברית לא היה פה אף פעם, איננו כאן עכשיו, וכנראה עד יומו האחרון לא יהיה כאן. לא האמנו שנגיע למצב כזה. אותו דור של הסבא שלהם היה משהו שחיבר אותם למדינת ישראל, לא היית צריך להסביר יותר מדי. היום הדור הצעיר לא קשור אלינו, לא בשפה, לא בבניין הארץ שעדיין לא הסתיים. ואחד הפרויקטים היותר יפים שמחבר את האנשים האלה זה תגלית. תגלית עושה כמה דברים בבת אחת. לא רק שמביא את אותם צעירים לישראל אלא גם מערב את הישראליים בעם היהודי, כי הקושי שלנו זה גם להביא את הצעירים פה להסביר שאנחנו עם שחציו כאן וחציו שם. בא הפרויקט הזה ועירב עד היום 40 אלף צעירים חיילי צה"ל שמתלווים במשך 10 ימים לחברי התוכנית ופתאום אנחנו מוצאים ילדים שלנו שלא היו חשופים לעם היהודי, פתאום הם פוקחים עיניים ומבינים מה היא מהותה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. זה היופי במדינה שלנו וזה השוני בין המדינה הזאת לכל מדינת העולם. חוק שבות אין באף מדינה בעולם. יש אצלנו ואנחנו שומרים בקנאות על החוק הזה ולא נותנים לאנשים שרוצים לשנות אותו.

מה הבעיה של הפרויקט הזה? הפרויקט הזה הוקם על ידי אנשים פילנטרופים שאוהבים אהבה עזה את מדינת ישראל ומבינים את מה שאנחנו מדברים כאן. אבל ככל שהפרויקט הזה גדל אנחנו חייבים מעורבות ממשלתית. גם ראש הממשלה אריק שרון וגם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הבינו את העניין ונתנו את עזרתם.

עד עכשיו למדתי בכנסת בזמן הקצר שאני פה שכל מה שאני עושה יחד איתך תמיד מצליח. יש כנראה תבונה ושכל טוב. יש רצון טוב ולכן אני שמח לעבוד בהרבה נושאים יחד עם היושב ראש. אנחנו רוצים להגדיל בצורה דרמטית את השתתפות מדינת ישראל בפרויקט הזה. עכשיו הרבה כשמדינה משתתפת אז מתחילים להערים קשיים. הפרויקט הזה הוא טוב והוא מצליח ויש לו הצלחות מוכחות. לכן אנחנו כבר נמצאים בשלב שכל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להגדיל את ההשתתפות של המדינה לא כזכות אלא כחובה. זאת קודם כל חובתה של מדינת ישראל. אחר כך זה חובתה של לין שוסטרמן. או של שלדון אדלסון. זאת חובתה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. והיום ממשלת ישראל לא ממלאת מספיק את חובתה בהשתתפות שלה מכיוון שישנם ילדים שיכולנו להביא אותם ואנחנו לא מביאים אותם. אין שום השקעה שאני מכיר של ממשלת ישראל שיכולה להיות דומה אפילו להשקעה שאנחנו משקיעים פה בכך שאנחנו מביאים ילד יהודי לביקור במדינת ישראל. עבור הרבה מהצעירים האלה כשהם יתחתנו והילד שלהם ישאל אותם יום אחד, אימא תגידי היית פעם בישראל? בזכותנו היא תוכל להגיד לו, כן יליד, אני הייתי פעם בישראל. זה גם כן כבר שווה משהו במצב שאנחנו נמצאים היום. לכן אדוני היושב ראש אני אעמוד לצידך. אתה יודע איך לעבוד במבוכי השלטון כדי לנסות ולהביא את ממשלת ישראל למעורבות יתר בפרויקט הזה. אני לשוב ולהודות לך על הדיון ולהודות לגידי ולכל האנשים הנפלאים על העבודה המצוינת שאתם עושים. אני אמשיך להיות חלק מכם, לא משנה איפה אני אהיה, מה אני אעשה. אני תמיד אהיה חלק מתגלית וזה יהיה כבוד גדול בשבילי.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה, אני קודם כל מודה לך על המחמאות. אם אתה רוצה להאריך בזה אני מוכן לתת לך עוד זמן. למען האורחים מחו"ל אני חייב לומר שעל פי הכללים הדמוקרטיים במדינת ישראל מי שמופקד על התקציב זו הממשלה. הכנסת בסופו של דבר מאשרת את התקציב. לא בוועדה הזאת אלא בוועדת הכספים אבל יש לנו השפעה. השר אדלשטיין התכוון שנפעיל את השפעתנו. זה אני אעשה באהבה וברצון. פרופסור לנס סאקס, חוקר ראשי של תגלית באוניברסיטת ברנדייס.
לן סאקס
תודה אדוני היושב ראש שאתה מקיים ישיבה בנושא תגלית. זוהי פריווילגיה להיות כאן ולדבר על עבודתנו. אנסה להיות תמציתי. הערכתי מאוד את המטפורה שבה השתמשת שתגלית היא כמו טיפות מים המנביטות את הזרעים של הנשמות היהודיות. זוהי זכות לדבר אל אותם צעירים בעלי נשמה יהודית ולחזות בשינוי לפני ואחרי הניסיון של מסע תגלית בישראל. העבודה שאני רוצה לדבר עליה, ההשראה לעבודה זו נובעת מהמסורת היהודית, היא מרחיקה לכת לשורשים שלנו ואנו מתייעצים עם הרמב"ם. היא מגיעה מהמאמץ הרציני מהבחינה של מחקר של פרויקט תגלית. בעשור האחרון ניסינו לנתח את ההשפעה המבורכת של הבאת הצעירים הללו לישראל. כפי שאתה יודע המחקרים שנעשו על תגלית במשך השנים מראים בבירור שהפרויקט הוא בעל חשיבות עליונה, היה לו השפעה רבה, הוא שינה את היחס של כמעט כל המשתתפים במסע כלפי ישראל. השאלה המתבקשת עתה בהסתכלנו על אותן עשר שנים, האם השינוי החיובי הזה ממשיך? האם הוא משנה את המעורבות של אנשים יהודים צעירים?
היו"ר זבולון אורלב
שאלה לי אליך, כשאתה מדבר על השפעות לטווח רחוק למה כוונתך? האם ההשפעה נשארת לשנה? חמש שנים? עשר שנים?
לן סאקס
במחקרים המוקדמים שערכנו חקרנו את ההשפעה לטווח של שנה ושל שנתיים. המחקר שאני עומד לדבר איתך עליו עכשיו הוא ההשפעה לגבי חמש עד שמונה שנים ממועד הסיור של תגלית בישראל. והשאלה לגבי חמש או שמונה שנים לאחר מכן במיוחד כאשר הבוגרים הצעירים האלה התנסו בחוויות נישואים, להקים משפחות, באיזה אופן הם מעורבים ביהדות ובמדינת ישראל ומה הוא יחסם לארץ.
היו"ר זבולון אורלב
שאלה נוספת, האם ההשפעה המיטיבה של תגלית תלויה גם בגיל של הצעיר כאשר הוא מגיע לכאן? כי אני מבין שתגלית נועדה לצעירים מגיל 18 ועד גיל 26. האם זה במחקר שלכם אתם לוקחים בחשבון מתי בדיוק הוא היה כאן? בגיל 18 או בגיל 26?
לן סאקס
לגיל נודעת חשיבות מסוימת. בעצם ההשפעות המרובות ביותר בטווח הקצר הן עם האנשים הצעירים יותר. ולטווח הרחוק ההשפעה הניכרת שאנחנו עדים לה היא עם המבוגרים יותר כי ההשפעות הרבות הן על בחירת בן זוג לנישואים ועל חזרה לישראל וזה קורה רק במשך השנים העוקבות.
היו"ר זבולון אורלב
אני שכחתי להתנצל. השפה הרשמית המוכרת בישראל היא עברית. לכן אנחנו מנהלים את הדיון בעברית. לכן יש תרגום סימולטאני. מי שצריך לדבר באנגלית ידבר אנגלית אבל בפרוטוקול של הכנסת דבריו יופיעו בעברית. אנחנו מאוד מקפידים על השפה העברית. בסדר? סליחה. בבקשה.
לן סאקס
אם כן, במחקר הספציפי הזה מה שעשינו זה, הלכנו אחורה אל הקבוצות מהשנים המוקדמות 2001 עד 2004. הקבוצות שהגיעו בשנים האלה באו בתקופה מאוד יוצאת דופן. היתה אינתיפאדה אז בארץ. כך שהקבוצות האמורות היו קצת שונות מהקבוצות המגיעות כעת והן כוללות הרבה מאוד צעירים שהם דתיים אבל גם כוללות אנשים שאין להם דבר וחצי דבר עם הזהות היהודית שלהם. במחקר מופיעים פרטים מתוך ראיונות שקיימנו, דוגמיות שבחרנו בזהירות, ראיינו 1500 אנשים. התמצית של המחקר כפי שהשקופית הזו מראה, חלק הארי של המרואיינים, שלושה רבעים מהם, 5 עד 8 שנים לאחר החוויה אמרו שהניסיון הזה בן עשרת הימים שינה את חייהם. שינה את חייהם. העובדה הזאת משתקפת גם בנתונים אחרים כאשר אנחנו מתבוננים בקשר שלהם לישראל. אנחנו נוכחים לדעת שהמשתתפים בתוכנית בהשוואה לאנשים דומים אשר לא השתתפו, אנשים שהגישו בקשה לתוכנית והיו עם מוטיבציה גבוהה אבל לבסוף לא נכנסו לתוכנית, במונחים מדעיים היה הבדל ניכר.

דבר נוסף אשר קרה וחשוב מאוד להבין זאת וקשור גם כן לשאלה אם לחייב את המשתתפים בתשלום עבור הנסיעה והניסיון, אם אתם מתבוננים בהשפעה שהיתה לתוכנית על האנשים, אלה שבאו עם רקע שהיה בו מעט יידשקעט בבתיהם, אלה היו בדיוק האנשים שהושפעו בצורה הכי עמוקה מהתוכנית. אלה שבאו מבתים שהיה בהם כשרות ומנהגים יהודיים בעצם לא הושפעו עד כדי כך. ומה שקורה במשך הזמן שיש לכם הרבה יותר אנשים בצד השמאלי של הטבלה. בעצם הנתונים הדרמטיים שאני עומד להראות לכם בעוד רגע הם נתונים שנצמדים בהערכה שמרנית באשר להשפעת התוכנית על המשתתפים בה. כי היום התוכנית מתמקדת בצד השמאלי וזה צריך להיות יותר גדול.

כאן אתם רואים נתונים שאנשים יוצאים אחרי הניסיון של תגלית בן עשרת הימים ואחרי שנים רבות אפילו משייכים עצמם לעם היהודי.

הרשו לי לעבור לשאלה שנוגעת ישירות להתבוללות. בצד השמאלי אתם רואים את מספר האנשים שנישאו ליהודי או ליהודיה.
היו"ר זבולון אורלב
יש הבדל בין בנים לבנות?
לן סאקס
ובכן אנחנו לא יודעים את זה עדיין. יותר מדי מוקדם כדי לדעת עובדה זו. מה שאנחנו מראים כאן שכמעט שלושה רבעים, וזה ללא חישוב הדתיים, האורתודוקסים, המספרים מתייחסים רק לאלה שאינם אורתודוקסים, 50% נישאים זה מה שאנחנו מצפים באוכלוסייה הזאת, העובדה שזה קרוב לשלושה רבעים היא עובדה ראויה לציון ומיוחדת. כמעט 60% יותר נישאים ליהודים כתוצאה מהניסיון של עשרת הימים.
רונית תירוש
יש לי שאלה מתודית. בהגדרה של לא משתתפים נכללים מי שלא הגיש בקשה לתגלית או כאלה שגם הגישו ומסיבות תקציביות לא הגיע לארץ?
היו"ר זבולון אורלב
שאלה מצוינת.
לן סאקס
אלה השוואות רק של אלה שהגישו בקשה להשתתף בתגלית. אנחנו יודעים די הרבה על קבוצה זו של אנשים שהם דומים, אני שואב זאת מתוך נתונים של מספרים של משתתפים מצפון אמריקה, הם דומים במידה רבה לאלה אשר באים במיוחד מיהדות ארצות הברית. כך שיש בקבוצה זו יותר מ-20% אנשים שמעולם לא התחנכו במסגרות הפורמאליות היהודיות ואחוז גבוה של אנשים שיש להם רק הורה אחד יהודי. זה לא כך שזו קבוצה נבחרת ושהאנשים האלה בחרו בתוכנית מכיוון שיש להם עניין בישראל או מוטיבציה לבקר בישראל.
היו"ר זבולון אורלב
לא הבנו מה שאמרת.
רונית תירוש
אני אשאל שוב. מאוד חשוב לי לדעת בהגדרת "לא משתתפים" האם כלולים בהם כאלה שלא פנו בכלל לתגלית, זאת אומרת כאלה שאין להם שום נגיעה לישראל או שכלולים בהם כאלה שביקשו לבוא דרך תגלית ולא זכו להגיע, ואם כן האם ידוע לך מה האחוז שלהם בתוך הקבוצה הזאת? את זה אני שואלת כדי שאני אדע להתייחס למניעים של אותה קבוצה למה הם לא מודים בסיכוי כלשהו להנשא ליהודי או ליהודיה.
היו"ר זבולון אורלב
ואם אפשר, אני רוצה להוסיף לשאלה. מישהו יכול להניח הנחה ולהגיד שהמשתתפים כבר מלכתחילה היה להם קשר, זיקה, הרגשה טובה יותר, זה בסיס השאלה שלה, לישראל וליהדות והלא משתתפים מלכתחילה זה לא מעניין אותם כל העניין.
רונית תירוש
לא ישראל ולא יהודים ולא נישואים ליהודים.
לן סאקס
הנתונים שבידי מיושמים רק לגבי אנשים שהגישו בקשה להשתתף בתוכנית, שהיה להם עניין ורצון לבוא. כמה מהם הגיעו וכמה מהם לא הגיעו. אנחנו יודעים ממחקרים אחרים שעשינו, למשל ערכנו מחקר לגבי סטודנטים של מכללות בקמפוסים והמחקר הזה אל הכליל את אלה שהגישו בקשה להתקבל לתגלית. אנחנו יודעים שאנשים שהגישו בקשה להשתתף ב-Birthright דומים מאוד למדגם של האוכלוסייה בכללה. ההבדל היחידי בין האוכלוסייה שמבקשת להתקבל ל-Birthright וזה חלק מהמחקר שלנו, חלק מאנשים אכן מגיעים לטיול וחלק לא מגיעים לטיול, ההבדל היחידי שיש מספר מועט יותר של ילדים של נישואי תערובת שמגישים בקשה להשתתף בתוכנית.

זה מאוד חשוב. בשנים הראשונות של התוכנית בזמן האינתיפאדה והיהודים בגולה חשבו על ישראל כמקום בלתי בטוח, רבים מהמשתתפים מפני שזה היה טיול בחינם, אפילו אם להוריהם היו משאבים לממן אותם, ההורים אמרו להם לא לבוא לישראל. המשתתפים החליטו בעצמם כן לבוא והם יכלו לקבל החלטה כזו מפני שהם לא היות תלויים במימון של הוריהם.

ההשפעה של התוכנית היא גדולה ותהיה גדולה יותר אם תיושם על אוכלוסייה גדולה יותר. הרשו לי לעבור על החומר שברשותי. אחד הדברים שאנחנו יודעים, אפילו אלה שנישאים בנישואי תערובת רוצים לגדל ילדים יהודים, ולמעשה אם לוקחים בחשבון את ההבדל בין 72 ומאה אחוזים, רבים מהמשתתפים שנישאים ללא יהודים מתחתנים תחת חופה ועם רבי ומצהירים שהם רוצים לגדל ילדים יהודים.

ובכן מה אנחנו לומדים מכל זה? אני אנסה לסכם. אנחנו יודעים שהשתתפות מובילה לשינוי בחיים. אנשים הופכים להיות מחוברים באופן חזק לישראל, הם מפתחים מודעות לישות היהודית. אנחנו יודעים שככל הנראה הם יתחתנו עם יהודים, רוצים לגדל ילדים יהודים. התוכנית כשלעצמה לא מלמדת אותם שהם יתחתנו עם יהודי, אלא זו הדרך שבה הם מבטאים את הזהות היהודית שלהם. הם יודעים שאם הם רוצים להיות חלק מהעם היהודי עליהם ליצור משפחה יהודית.

כמה מההשלכות לעתיד היהודי. מה שאנחנו נוכחים הוא שחינוך עושה את ההבדל. שניסיון יהודי אינטנסיבי משנה. שיהדות וחיים יהודיים שלא היתה עד אז רלוונטית לגבי רבים מהם הופכת להיות רלוונטית. ואולי המסקנה החשובה ביותר שאנחנו מסיקים מכל זה היא שמעורבות עם ישראל ומעורבות של הצעירים עם בני גילם הישראליים כאן בישראל היא מפתח לתוכנית הזאת. לתגלית יש את הפוטנציאל אם המימון ימצא לעניין את רוב הצעירים בגולה, את הדור הבא של היהדות בגולה, לא רק עם ישראל אלא גם עם המורשת היהודית שלהם.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. אין ספק שהממצאים הם מעניינים. וחברת הכנסת תירוש אני אמרתי בראשית הדיון ואת תביני היטב את מה שאני אמרתי כי היית אשת חינוך, מורה, מנהלת, היית גם מנכ"לית משרד החינוך והתרבות. עברה את המסלול הזה. אנחנו מאמינים שחינוך זה תהליך ארוך ופה 10 ימים מחוללים שינוי. כנראה העוצמה הרגשית כה גדולה. ניתן להשוות את זה למסע לפולין. אנחנו הישראלים בתוכנית הלימודים שלנו עורכים מסעות לפולין לבני נוער למשך 7 ימים כדי לבקר את מחנות ההשמדה וכדי להיפגש עם העולם היהודי בפולין. גם אנו נוכחנו איך אפשר בסיור של 7 ימים אבל עם הכנה מאוד ארוכה קודם להפוך את זה לחוויה מכוננת. במובנים מסוימים תגלית מזכירה לי את הניסיון הזה. אנחנו אנשי החינוך תמיד מחפשים את הפתרונות איך אפשר במעט זמן ובמעט כסף להשיג הישגים חינוכיים. זו יכולה להיות דוגמה. חברת הכנסת רונית תירוש בבקשה.
רונית תירוש
אני מודה לך אדוני היושב ראש ולכל האורחים המכובדים שלנו. שתי הערות. ראשית לומר שמדינת ישראל היא מדינה מאוד צעירה ומתמודדת עם בעיות השעה. אולי מהסיבה הזו אנחנו לא כל כך נותנים את הדעת ובעיקר את הכסף לטובת תוכניות אסטרטגיות ארוכות טווח שבסופו של יום יביאו לנו את התוצאה המקווה. אין ספק שככל שאנחנו רבים יותר כאן במדינת ישראל אנחנו גם חזקים יותר. לא בכדי אריאל שרון בהיותו ראש ממשלה אפילו נתן את עיניו באנשי הפלשמורה מאתיופיה שיש מי שחולק על יהדותם ויש מי שלא אבל הוא האמין שהם אכן יהודים כשרים והם נצר לשבט יהודי בעבר המאוד רחוק הוא עשה כל מאמץ להעלות אותם על אף הבדלים עמוקים בתרבויות, דבר שבוודאי לא ניתן להשוות לתרבות של היהודים היושבים כאן לעומת אלה היושבים בצפון אמריקה. לכן נכון תעשה הממשלה אם למרות מצוקות השעה ולמרות מגבלות התקציב תיתן את דעתה על מנת להיות שותפה אקטיבית בפרויקט כל כך משמעותי וחשוב שמביא איתו תוצאות. כשאני מדברת על תוצאות בוודאי שאנחנו מקווים לראות אתכם עולים ארצה אבל אנחנו נהיה גם מוכנים להתפשר בזה שתישארו בתור לובי מאוד חזק במדינות צפון אמריקה שהרי הוכח מעל לכל ספק שהכוח שלכם שם הוא בהחלט כוח מאזן כשבאים לעימותים בינלאומיים, כאשר אנחנו צריכים את הכוח הזה בסנט של ארצות הברית כמי שיכול להטיל וטו על החלטות שהם לא טובות למדינת ישראל. לכן אנחנו רואים בכם גם שליחים נאמנים של המדינה גם בשבתכם בניכר.

אין ספק שתגלית תורמת גם למימד הזה. ככל שהנישואים הם בין היהודים לבין עצמם הכוח שלנו ישמר את עצמו וגם יעצים את עצמו. לכן איננו לא צרה בכך שתגלית לא תמיד מביאה עליה אבל היא עדיין מחזקת ומזכירה לכם ולחבריכם את היותכם יהודים קודם כל ולפני כל דבר. זה בשבח תגלית.

אני רוצה להעלות שאלה למחשבה ואני לא מצפה לקבל תשובה. אני מעריכה שאתם חושבים על זה ואני רוצה להיות בטוחה שתחשבו על זה. הנתונים שהובאו בפנינו בעקבות הסקרים והמחקרים מראים, בכל שאלה שנחקרה, למעט נושא הנישואים, נעים סביב ה-25% לעומת קבוצת הביקורת של הלא משתתפים. לכן אני שואלת ואני אומרת את זה בשבח התורמים היהודים הטובים שתורמים ממיטב כספם בהיקפים של מאות מיליוני דולרים. אני שואלת איפה ניתן לשפר את הפרופורציה של התשומה המאוד גבוהה של אותם יהודים טובים שתורמים לפרויקט לעומת התוצאות שהן עדיין מגרדים ככל שאני יכולה לעשות הכללה גסה בהיקפים של 25%. זאת אומרת איפה אנחנו יכולים להעלות את האחוזים של הציפיות שלנו לטובת 50% לפחות לעומת השקעה של מאה אחוז ממיטב כספי התורמים היהודים הטובים. אני שוב אומרת אני לא מצפה לתשובה כרגע. אני רוצה רק לוודא ולהיות בטוחה שאתם יושבים על המדוכה ולא מסתפקים בתוצאות הטובות כי עדיין יש מקום לשיפור.
גידי מרק
אנחנו אף פעם לא מסתפקים בשום דבר. למדתי ממורי ורבי ד"ר שם טוב שושני שמצטרף לסגל של מנכ"לי משרד החינוך שאין בעולם היהודי שום תוכנית חינוכית שגורמת לשינוי. 25% בתחום החינוך זה אחוז אדיר. זה שינויי העמדות. אנחנו בגלל זה מאוד גאים בנושא של הנישואים או נושא של העלייה לישראל, שהמספרים מדברים בעד עצמם. או אם מסתכלים על למשל על כל נשיאי הלל בקמפוסים. הרוב שלהם בוגרי תגלית. חברי הכנסת שמבקרים בקמפוסים, עיקר אלה שתומכים בהם בזמן שהם נאלצים להתעמת אם אנטי ישראלים זה בוגרי תגלית. להגיד שאנחנו רוצים שיהיו יותר בוגרי תגלית, בטוח שאנחנו רוצים. אבל אני לא מכיר משהו שמתקרב באפקט שלו לעומת ההשקעה למה שתגלית עשתה.
רונית תירוש
האם אתם שומרים על קשר עם בוגרי תגלית במובן הזה שאתם ממשיכים לספק להם חומרים על ישראל בהיותם שגרירים שלנו בקמפוסים של האוניברסיטאות? והאם זה נעשה בשיתוף פעולה עם משרד החוץ?
גידי מרק
ברשותך אני רק רוצה להשלים דבר אחד. מחלקת מדעי ההתנהגות של צה"ל ערכה מחקר לגבי ההשפעה על הישראלים, חלק מהם יושבים כאן ומצאה שבוגרי תגלית לאחר 5 עד 10 ימים בפרויקט, יורדת המוטיבציה שלהם לראות את חוץ לארץ כיעד אפשרי להגירה אחרי זה. הגאווה שלהם במדינת ישראל. הם יספרו לך אחר כך. והרצון לחתום קבע. זה דבר אחד.

עכשיו לגבי שמירת הקשר. ודאי וודאי. גם במחקר כלי התקשורת הישראלים הופכים לכלי מאוד מרכזי יחסית לכלי תקשורת מקומיים. שנית, החברים כאן יספרו איך הם מנצלים את הקשר עם גורמים ישראלים כדי להיות פעילים בקמפוסים.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. אנחנו נתחיל עכשיו עם הבוגרים. אווה גלדשטיין בוגרת תגלית. בבקשה.
אווה גלדשטיין
שלום לכולם. אני רוצה רק להגיד תודה רבה לתגלית שאפשרו לי חוויה כל כך מכוננת ונהדרת, אין לי מספיק מילים כדי לתאר את החוויה. אני עתודאית כלכלנית שמשרתת עדיין בקבע בחיל האוויר. תגלית גרמה לי לשנות את כיון החיים שלי ב-180 מעלות. בתקופת התיכון התכוונתי להגר לקנדה. לא רציתי כל כך להישאר בישראל. השורשים היהודים שלי מאוד חזקים אבל לא הרגשתי את הקשר. חשבתי שבקנדה רמת החיים יותר טובה שם. המפגש עם בני גילי מהתפוצות גרם לי להבין את המשמעות של להיות אזרחית והיות בארץ כי עליתי מברית המועצות לשעבר בגיל חמש וההורים שלי תמיד סיפרו לי שלמרות שהם עלו אחרי גיל 40 הם אף פעם לא הרגישו כמו מהגרים או זרים. הם הרגישו בבית מהיום הראשון. ואז הבנתי באמת את ההבדל בין עלייה להגירה. הבנתי אז שכבר לא יהיה כל כך קל להגר. שמאוד חשוב לי כן לשמר את הקשר, והתחלתי ליהנות מהשירות שלי בצבא. ראיתי דברים שונים לגמרי בארץ שלי. זה גם גרם לי לשנות את תחום הלימודים כי עכשיו אני עושה תואר שני באוניברסיטת בר אילן ביהדות בת זמננו ואני מתכוונת לחקור את הזהות היהודית בקרב יהודי ברית המועצות בגרמניה. באופן אישי אני מאוד מזדהה עם דבריכם לגבי החשיבות של נישואים בין יהודים ליהודים ולא נישואי תערובת ואני יודעת שבתפוצות זה נראה מובן מאליו וקשה למצוא בן זוג יהודי וזה לא כל כך ברור כמו בישראל. אבל גם בישראל בקרב עולי חבר העמים זה לא מובן מאליו למצוא בן זוג יהודי. או יהודי שמרגיש יהודי, או יהודי משני הצדדים, או יהודי על פי ההלכה. אני אישית חושבת שמי מגיע לכאן לתגלית וכן מרגיש את הקשר לעם ישראל, לירושלים, לכותל, לארץ המדהימה הזאת, מאוד מאוד חשוב, ממש להשתדל להתחתן בתוך העם היהודי כי זה מה שישמר את הקשר לעם היהודי והמשפחה משמרת את המסורת. תודה רבה.
היו"ר זבולון אורלב
תגידי, העמדה שהצגת כאן מאוד מרשימה. הצלחת לסחוף אחרייך גם את החברים והחברות שלך?
אווה גלדשטיין
השתתפתי בכמה פרויקטים של תגלית, גם בפרויקט צ'רליס, ואני מכירה חבר'ה שעשו עליה בעקבות תגלית ויש לי חברה מאוד טובה מסנט פטרבורג שכרגע נמצאת בתוכנית מסע. היא מתכוונת לעשות עלייה ולהגר כי היא לא יהודיה על פי ההלכה. זה פשוט גורם לי להרגיש טוב לראות את כל השינויים האלה שנוצרים בקרב הצעירים בתפוצות שהם לא שוכחים שהם קשורים לעם היהודי.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה לך. נמצא פה אסף. אסף הוא טייס אמרו לי וגם בוגר התוכנית.
אסף יהודה בן ציון
אני השתתפתי בפרויקט תגלית בשנת 2003. אני במקור מפתח תקווה. אני היום גר במודיעין. השתחררתי לפני שנתיים. מלבד פרויקט תגלית הדבר הוליד איזושהי נסיעה לארצות הברית להיות שגריר ביחד עם עוד 3 קצינים. נסענו לאומהה נברסקה. זה מקום לא שכיח. הייתי פשוט בהלם מהאהדה שקיבלנו מהציבור שם, ונפל לי האסימון, אני קם בבוקר ולוקח את כל הנושא של הזהות היהודית כמובן מאליו. זה לא משהו שאני חושב עליו. אנשים שקמים כל בוקר לדילמות ולאיזשהו קרב פנימי הם אנשים שגרים בחו"ל. הם בעצם השגרירים. אפילו בסופשבוע האחרון שמענו סיפורים על אנשים שלפני שהגיעו לתגלית לא כל כך רצו לנדב את האינפורמציה שהם יהודים. שמה ספציפית נוצר חיבור גם עם החבר'ה שבאו לארץ וגם אחרי זה בינינו לבין האנשים בארצות הברית, אני יכול להעיד על עצמי, בזכותי ואנשים שהיו איתי עוד אנשים באו לקבר בארץ ובזכותנו הצטרפו אנשים לתוכניות. החשיבות של הפרויקט הזה היא אדירה.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה לך. קצר וקולע אסף. תומר שרוני. הוא גם כן קצין בצה"ל.
תומר שרוני
אני משרת בקבע. אני במפא"ת – פיתוח אמצעי לחימה. בוגר תוכנית תלפיות. למעשה אני 9 שנים בצבא. במסלול תלפיות ביקשו מספר חיילים שיצטרפו למפגש עם אנשי תגלית. בעצם הייתי זה שאחראי על כל הנושא הזה בתלפיות ואחרי שהשתתפתי בעצמי נפקחו עיניי וזה נתן לי המון השראה. היום כל חניך בתלפיות עובר דרך תגלית כחלק מהמסר המאוד חזק שיש לתוכנית הזאת והשפעה על החיילים הישראליים. אם בתחילה רציתי לשרת בצבא ולתרום למדינה הרבה שנים כדי לחזק בעצם את הקשר שלי למדינה, מתוך הזהות הישראלית שלי ראיתי בשירות הצבאי משהו מאוד ישראלי. דרך תגלית הבנתי בפעם הראשונה עד כמה חשובה גם הזהות היהודית. הבנתי שבשירותי בצבא אני לא רק משרת את המדינה אלא גם את העם היהודי הנמצא בתפוצות. עד אז לא הבנתי כמה יהודים מחו"ל מתרגשים לראות חייל ישראלי.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה לך תומר. שיהיה לך בהצלחה. רשל כהן.

חשבתי שאני אמצא את עצמי כאן חוגגת את העשור ל-Birthright. הייתי ילדה של הורים משתי דתות. שני הסבים שלי מהצד של אימי הם כמרים עד לדור שביעי. הגעתי לתוכנית תגלית בישראל רק מפני שזה היה בחינם. כך שמעניינת השיחה ביניכם אם לדרוש תשלום. ההורים שלי היו אמביוולנטים בקשר לנסיעתי לישראל. נודע על התוכנית הזו כאשר האזנתי לרדיו. אמרו שם אם יש לך סב או סבתא יהודיים אתה יכול לראות את העולם. החמצתי את הקטע שבו נאמר שהנסיעה היא לישראל. רק יותר מאוחר הבנתי זאת. מעולם לא עזבתי את ארצות הברית. לא הייתי מאוד נרגשת בקשר לנסיעה לישראל. חשבתי לעצמי אולי אלך למקום קצת יותר בטוח. אבל נסעתי בכל אופן. כאשר נחתתי בשדה התעופה לוד מיד חשבתי שעשיתי טעות.
היו"ר זבולון אורלב
למה?
רשל כהן
כולם רקדו את ההורה והרגליים שלי הסתבכו שוב ושוב. מעולם לא ראיתי את הריקוד הזה לפני כן. אבל באמצע המעגל היו המייסדים, התורמים באו לדבר איתנו וגם כמה מהנציגים של ממשלת ישראל. והם אמרו לנו שהם עובדים על התוכנית הזאת מזה שנים ואנחנו החלום שהתגשם. אנחנו היינו התקווה שלהם. התחלתי להבין שהנסיעה הזאת היא מאוד רצינית. לפתע מצאתי עצמי מקבלת מתנה ענקית, לא רק של 10 ימים לתור את הארץ אלא את המתנה למצוא חלק מעצמי. מעולם לא הייתי מחפשת אחר החלק הזה שבתוכי אילולא התוכנית. התחלתי להבין שאני רוצה להשאיר את עשרת הימים האלה כמתנה שלי לישראל. כך שנעשיתי מחויבת לעניין. שאלתי המון שאלות. הכול שאלתי. מתי הוקמה מדינת ישראל? ממה עשוי פאלפל? האם השיער שלי יראה בצורה הזאת במשך כל המסע? והתחלתי להיות מחוברת. כל יום יותר מחוברת. לחיות כל יום מחיי זו המתנה שלי לישראל, התחלתי ללמוד שלחיות חיים יהודיים זו המתנה. וזו המשמעות של היותך יהודי. לתת זה לזה מתנות, דורונות. כי אנחנו משפחה אחת. הגעתי למצדה, הגעתי לכותל, נסעתי לים המוות. המקומות האלה לא נשמעים כמקומות שהיית חפץ לבקרם. למה שתבקר בים המוות? אבל התאהבתי. התאהבתי בארץ, עם האנשים, עם המורשת, עם השפה. חזרתי לאוניברסיטה של פנסילבניה והלכתי לבניין של הלל. אמרתי להם, אני רוצה לגור כאן בשנה הבאה. אמרו לי, אנחנו לא מעונות. אבל תודה. אז ייסדתי בית בקמפוס לשנה האחרונה של לימודיי וסטודנטים אחרים הגיעו ולמדנו ביחד איך לחיות חיים יהודיים. מאז אותה נסיעה באתי לישראל שש פעמים. קיבלתי הכשרה על ידי משרד החוץ במשך שבועיים להיות סנגור של ישראל. אחי הגיע לתגלית. אחותי הגיעה לתגלית. אני עכשיו חלק מהמשפחה היהודית. מעולם לא חשבתי שזה יקרה. ואבי שקשריו עם יהדותו נקטעו במשך 30 שנה חוקר עכשיו את יהדותו דרך העיניים שלנו, ילדיו. והוא שוב פוקד את בית הכנסת. והוא שוב הולך לכנס איפק. וזה משהו יפיפה שמעולם לא היה יכול לקרות קודם. אני מייצגת את בוגרי תגלית בוושיגנטון. יש עשרת אלפים מאיתנו שם ויש לנו תוכניות מובנות כיצד להמשיך את הפעילות. אנחנו עושים מפגש הפוך. אנחנו מביאים את החיילים מהמסעות חזרה איתנו לוושיגנטון כדי להמשיך את הדיאלוג שהחל בארץ. אני מחשיבה את עצמי בחבר הנאמנים של העם היהודי מהדור שלי. אנחנו מונים 220,00 איש, אנחנו צבא של אור, אנחנו צבא של אנשים השר בשבחה של ישראל לכל מקום אשר נלך, משיחות חולין ליד סעודות הערב ועד הדיונים בקונגרס שלנו. אני מקווה שתראו אותנו כמחזירים את המתנה אשר נתתם לנו.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה. רשל אני מבקש מאוד להודות לך. הדברים שלך היו מאוד מרגשים ומעבר לכל הסטטיסטיקה כששומעים ונוכחים זה מעורר אותנו ומרגש אותנו ואנחנו לומדים להעריך את הפרויקט הזה. עשית עבודה טובה בתגלית.

מורי ורבותיי, אני רוצה להתחיל לסכם את הישיבה הזאת ולומר שוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת מוקירה מאוד את פרויקט תגלית על הישגיו המרשימים בכך שקרוב לרבע מיליון צעירים יהודיים ביקרו בעשור האחרון במדינת ישראל וקיימו תוכנית חשובה להעמקת הזהות היהודית הציונית שלהם. הוועדה רוצה להעריך את ההצלחה של התוכנית שעל פי המחקר שינתה עמדות בסיסיות של הצעירים בכל הקשור לנישואים בתוך העם היהודי ולשמירת הקשר עם העם היהודי ומדינת ישראל וגם בכך שהם מהווים שגרירים טובים לישראל בזירה האוניברסיטאית שהיא זירה קשה מאוד למדינת ישראל. הוועדה רוצה להודות לתורמים החשובים צ'רלס ברונפמן, מייקל סטיינהארט, שלדון אדלסון, לין שוסטרמן. הם ראויים שוועדת החינוך תוקיר את תרומתם החשובה לקיומו של הפרויקט וקוראים לתורמים נוספים בעם היהודי להשתתף במצווה הציונית החשובה הזאת של הבאת צעירים לפרויקט תגלית. הוועדה קוראת לממשלה להגדיל את מעורבותה ולהגדיל את השתתפותה התקציבית בפרויקט על מנת שמירב צעירים יהודים שרוצים להשתתף בפרויקט הזה יוכלו לעשות כן ולא יימנע מצעיר יהודי להגיע לישראל בגלל חוסר מימון. עד כאן.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15

קוד המקור של הנתונים