PAGE
9
ועדת החינוך, התרבות והספורט

4.1.2010

הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 131
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"ח בטבת התש"ע (4 בינואר 2010), שעה 09:30

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): תערוכת רחוב בחולון המציגה את חיילי צה"ל כפוגעים בילדים פלסטינאים, של חבר הכנסת דני דנון.

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר

דני דנון

יעקב כץ

אלכס מילר

רפי וזאנה – עוזר מנכ"ל לתרבות ואמנות, עיריית חולון

דוד טרטקובר – אוצר התערוכה, עריית חולון

גלית אילת– מנהלת המרכז לאמנות דיגיטאלית, עיריית חולון

אהוד עוזיאל– האגודה לזכויות האזרח

דבי גילד-חיו – האגודה לזכויות האזרח

יהודה סקר– אירגון ההורים הארצי

ארז תדמור – תנועת "אם תרצו"

עמית ברק– סמנכ"ל "אם תרצו"

מורן ישראל – תנועת צעירים

ליאור נסים


פיני קבלו – סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

מירב ישראלי

יהודית גידלי

עדי צחר – חבר המתרגמים בע"מ

תערוכת רחוב בחולון המציגה את חיילי צה"ל כפוגעים בילדים פלסטינאים, של חבר הכנסת דני דנון

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה שעוסקת היום בהצעה לסדר היום בפרוצדורת דיון מהיר על פי התקנון, ועניינה תערוכת רחוב בחולון המציגה את חיילי צה"ל כפוגעים בחיילים פלסטינאים, שהוגשה על ידי חבר הכנסת דני דנון. צלצל אלי ראש העיר של חולון ביום חמישי והתנצל שלא יוכל להשתתף בישיבה מפני שנקבעה מראש ישיבה אחרת בחולון שלא ניתנת לביטול, ושהוא ישלח נציגים של העירייה, שטרם הגיעו.


בנוסף, קיבלנו מכתב מעוזרת שר הביטחון, עורכת הדין רות בר, שכותבת: "לא נראה לי שבדיון בסוגיית תערוכה שמוצגת על ידי עריית חולון יש לנו מה לטעון. דומני כי צה"ל לא צריך לקחת חלק בדיון". אני רוצה לפנות לעורכת הדין רות בר ולהזכיר לה שלא תפקידה לקבוע זאת, ואם התקבל זימון עליה להגיע ולהביע עמדה. הואיל ואני בכל מקרה נמצא בהליכי הגשת קובלנה על זלזולה של עורכת הדין רות בר בוועדות הכנסת, אני אוסיף את המכתב הזה לקובלנה כנגד התנהלות לשכת שר הביטחון ביחס לכנסת.


חבר הכנסת דני דנון, אנא ממך הצג את הנושא.

תודה אדוני היושב ראש. ראש העיר חולון מנסה להפוך את חולון לעיר במדינה אירופאית שבה הופכים את צבא ההגנה לישראל לצבא קלגסים. את הפנייה קיבלתי ממשפחות שכולות בעיר חולון שראו את תערוכת התמונות הזוועתיות. התמונות מציגות את חיילי צה"ל מכים ילדים פלסטינאים, יש תמונות המציגות מטוסי חיל אוויר מפציצים ערים שלמות. אני בעד חופש ביטוי וביטוי אומנות, אבל התערוכה היא תערוכת רחוב במתקן עירוני, וזוהי חוצפה.


אני מציג בפנייך, אדוני היושב ראש, תמונה מהתערוכה שהיא בבירור תמונה אנטישמית שמציגה את צבא ההגנה לישראל כצבא ששם על המטרה ילד בן שלוש שנים, והכיתוב באנגלית שואל "האם הוא האויב?". אפילו בדו"ח גולדסטון לא היו דברים כאלו.


מדובר בתערוכה שכל מי שעובר ברחוב מחויב לראות את התמונות המוצגות בה. אני חשוב שכוועדת חינוך עלינו לפעול במישור ההצהרתי ובמישור העקרוני. עליו להורות לראש עיריית חולון לא לתת יד למה שקורה מבחינת התרבות, ואף להתנות זאת במתן תקציבים לתרבות בעיר. התושבים פנו אל ראש העיר, והוא התנער מהעניין בתירוץ שמדובר בחופש ביטוי.


שגריר ישראל בשוודיה ראה תערוכה אנטישמית שמציגה מחבלת מתאבדת שטה על נהר דם, ואותו שגריר מכובד שמגיע לו ציון לשבח, קם ופירק את התערוכה. אני לא אעשה זאת בעצמי ואני לא קורא לאף אחד לעשות זאת בגופו, אבל הרצון של כל אחד הוא לפרק את התערוכה. אנו נעשה זאת בכלים חוקיים.


אני קורא לראש עיריית חולון, מר ששון, להתערב בעניין. במדינת ישראל האזרחים לא צריכים לקבל עונש ולראות את השונאים שלנו בתערוכה ציבורית במרכז העיר. חופש הביטוי הוא מקובל, אבל יש גם זכויות אזרח שלא להיפגע על ידי אחרים. כשמשפחות שכולות צריכות לראות תמונות כאלו, מדובר בפגיעה בהם.

אותה תמונה שהצגתי היא התשובה מדוע התערוכה צריכה להיגנז. התערוכה יכולה להיות מוצגת במוזיאון שמי שרוצה לצפות בה יבוא במיוחד. אין התערוכה צריכה להיות מוצגת בפני קהל שבוי.

זכות המארגנים לקדם את האג'נדה שלהם, אבל לא בצורה שפוגעת במשפחות שכולות ובאנשים שגרים בעיר חולון. העובדה שראש העיר לא פה היא חמורה. אנו צריכים לפנות לשרת התרבות ולבדוק אם יש תקציבים בנושא התרבות. אם חולון רוצה להפוך מ-"עיר הילדים" לעיר שמקדמת אנטישמיות, עלינו לעצור זאת.

תודה רבה, אני מוכרח לומר שאני לא הייתי מודע לקיום התערוכה המדוברת, ושמעתי עליה רק באמצעות הדיון המהיר שיזם חבר הכנסת דנון. בשבוע שעבר שוחחתי עם ראש העיר, והוא אמר לי שדעתו אינה נוחה מהתמונות אבל הוא לא מצא לנכון להפסיק את התערוכה. גם לי צר שראש העיר חולון לא נמצא בישיבה, אבל פרוצדורת ניהול דיון מהיר מחויבת אותנו לקיים את הדיון כעת.


התמונה שהוצגה מזכירה לי את התמונה המפורסמת מהשואה של הילד שעומד עם הידיים למעלה, ואני מזועזע. יהיה וויכוח האם מותר להציג תמונה מזעזעת, ואני מסכים עם דני דנון על העובדה שיש הבדל בין הצגת תערוכה על ידי העירייה בנכס ציבורי שהוא הרחוב, לבין תערוכה שמוצגת במקום מסוים בו מי שרוצה יכול ללכת לראות. אנחנו נשמח לשמוע את דברי העירייה ודברי האגודה לזכויות האזרח, וגם דברי תנועת "אם תרצו".

שמי רפי וזאנה, אני עוזר מנכל עיריית חולון, אחראי על תחום התרבות והאמנות בעירייה. התערוכה בשום פנים ואופן אינה מסיתה כנגד חיילי צה"ל, היא תערוכה שמוצגת במרחב הציבורי בשדרות דב הוז כמו הרבה תערוכות שמוצגות במסגרת שנת עיצוב. נושא התערוכה הוא "ציון שישים שנה לאמנת ז'נבה", ביוזמת האגודה לזכויות האזרח בשיתוף המרכז לאמנות דיגיטאלית והעירייה. המימון הוא משותף לשלושת הגופים הללו, והעירייה השקיעה כעשרים אלף שקלים. לא מדובר בפרסום התערוכה, אלא מדובר בתערוכת כרזות המוצגת ברחוב.

התמונה המדוברת, אינה תמונה שמסיתה באופן אנטישמי נגד חיילי צה"ל?

לא מוצג חייל צה"ל. מוצגת כוונת. אין סממן של צה"ל.

יש תמונת אחרת עם הליקופטר שמפיל טילים על גן ילדים. זה לא קורה במקומות אחרים, זה קורה פה.

אם אני אעצור תושבי חולון ברחוב, ואשאל אותם מי הילד ושל מי הכוונת?

אני יכול להגיד לך שהאנשים שהתקשרו להתלונן על התערוכה רובם לא תושבי חולון.

החולונים לא עוברים במקום? אם אני אשאל עשרה תושבי חולון, מי הילד ושל מי הכוונת, אתה חושב שהם יענו תשובה אחרת מהתשובה שהילד פלסטיני והכוונת של צה"ל?

יכול מאוד להיות.

אתה באמת מאמין בזה? אני מתקשה להאמין לדבריך.

הדיון הזה נולד בגלל פנייה של הורים שכולים מהעיר חולון שהתקוממו נגד התערוכה, פנו לראש העיר שהתעלם, וכך הדיון הגיע אלינו. חבר מועצת העיר, ירושלמי, הוא ממשפחה שכולה והוא הציף את הפנייה. היו יותר מעשרה אנשים בחולון שהתערוכה הפריעה להם.

ברשותך, אני מכיר את ירושלמי ואני יודע שהוא ממשפחה שכולה. אני עצמי נכה צה"ל ומייצג את צה"ל.

אתה לא מייצג את צה"ל, אתה מייצג את ראש עיריית חולון. שר הביטחון יחליט מי ייצג את צה"ל. ירושלמי מייצג משפחה שכולה. אני שומע הרבה עובדי ציבור, ואני לא רוצה להתבטא בשלב זה בעניינך.

אני שופט בתערוכה, שהיא תחרות פתוחה למעצבים צעירים, להתבטא באמצעות כרזה שמקומה ברחוב. נושא הדיון הוא חופש הביטוי, שמאפשר להציג כל דעה, שצריך להיות אחד מאבני היסוד העיקריות של הדמוקרטיה הישראלית. התערוכה מציגה את המציאות.

זו לא המציאות, חיילי צה"ל לא מכוונים את הכוונת על ילד בן שלוש. זוהי תעמולה שקרית שאתה מנסה להציג.

אני חושב שזוהי דעת האדם שהציג את הכרזה. אני לא שופט את הדברים לטוב או לרע. העניין העקרוני הוא שעיריית חולון יכולה להציג את התערוכה בשם חופש הביטוי.

איזו כרזה זכתה?

הכרזה שזכתה במקום הראשון בתחרות בנושא "שישים שנה לאמנת ז'נבה", שחשובה לנו במיוחד במצב הכיבוש והמלחמה, היא הכרזה שמראה ארבע חותמת שעווה נוטפות דם. כלומר למרות שהכרזת ז'נבה מנסה לבסס את תנאי המלחמה לאחר מלחמת העולם השנייה, עדיין מתרחשות מלחמות. הכרזה הזוכה היא אובייקטיבית.

תודה רבה, אני נאלץ לצמצם את דברייך מפאת חוסר זמן. רשות הדיבור ניתנת לנציגי האגודה לזכויות האזרח.

אני אהוד עוזיאל, נציג האגודה לזכויות האזרח, מהתוכנית למשפט הומניטארי בינלאומי. אני רוצה להודות לוועדה שמקדישה דיון לתערוכה השנויה במחלוקת. התערוכה אכן עוסקת בציון שישים שנה לארבע אמנות ז'נבה, ואנחנו מעריכים את עיריית חולון שנתנה אפשרות לדון בנושא ברחוב. ארבע האמנות אכן נכתבו בדם, כפי שמרמזת הכרזה הזוכה. כולנו מקווים שהוועדה תקרא לאנשי תרבות וחינוך להגיע לתערוכה ולדון בנושא אמנות ז'נבה. שישים הכרזות בתערוכה עוסקות בנושאים שונים, ואני חושב שמסגור התערוכה כתוקפת או פוגעת הוא מוטעה. האמנות תפקידה לעורר חשיבה, יש אמנים העושים זאת על ידי פרובוקציה ויש אמנים העושים זאת על ידי עיצוב אסתטי – וזה תפקיד האמנות. כרזה מקומה לא בגלריה אלא ברחוב. אני משתפים פעולה עם מוסדות שונים בנושאי זכויות אדם, ואנו שמחים לעשות זאת.

הכרזה שבה מוצג הילד בן השלוש, היא כרזה שמציגה ילד עם אפוד מגן שנראה אפילו לבוש מדים, שמחונך להיות חלק מכוח לוחם. השאלה העולה היא מה עושים בסיטואציה שבה גם ילדים מעורבים בלחימה, שאלה שצבא ההגנה לישראל עוסק בה ללא הרף.

אתה שירת בצבא?

כן אני שירתי בצבא. ואני חושב שהסוגיות הן חשובות.

תודה רבה. תנועת "אם תרצו", רשות הדיבור שלכם.

ההיתממות וגלגולי העיניים כאילו מדובר בחופש אומנותי שמטרתו לעורר דיון הם צביעות מכוערת. יש ניצול ציני של חופש הביטוי למטרת קידום מסע ההכפשות ועלילות השקרים כנגד חיילי צה"ל ונגד ישראל. יש תמונה של לב וכיתוב "בשם הביטחון אתם מוכרים את ההומאניות שלנו" – כלומר יש התייחסות ברורה לעלילה השוודית על סחר באיברים. התמונה עם הילד הפלסטיני היא ניסיון להגיד שצה"ל יורה בילדים, אני רואה זאת ככה וגם אנשים אחרים רואים זאת כך. המסר הברור מהתערוכה הוא אמירה נגד מדינת ישראל, והכי חמור הוא שמדינת ישראל נותנת לכך יד ומתקצבת את האירוע.

פנינו לשר הפנים, והוא הגיב בשאת נפש, אמר שאין מקום למימון התערוכה על ידי הרשויות המקומיות. המצב כרגע הוא שכספים של תושבי חולון מממנים הסתה נגד מדינת ישראל. אם אתם רוצים להפיץ את השקרים שלכם, תעשו זאת במימון האיחוד האירופי, הקרן החדשה לישראל או קרן פורד – אני לא מוכן שהכסף של אזרחי מדינת ישראל יממן הסתה ותעמולה אנטי-ציונית ואנטישמית. אין להתפלא על מצבה הבינלאומי של מדינת ישראל, כשאזרחי מדינת ישראל משתמשים במימון שקיבלו ממדינת ישראל כדי להסית נגד המדינה. אתם הדלק העיקרי של דו"ח גולדסטון.

שלום ותודה שהזמנתם אותי. שמי ד"ר ליאור נסים, אני מדען במכון "ווייצמן". הגעתי לכאן היום מתוך תחושת שליחות, ועל חשבון מחקר חשוב – מהסיבה שאני לוחם "חרמש" וכשחזרתי לפני חודש ממילואים ראיתי את התערוכה. התערוכה אינה נתונה לפרשנות, התמונות מתמקדות בהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אף כרזה אינה מציגה את הצד הישראלי – אין מחבל מתאבד, אין "קסאם", אלא צבא שפוגע באזרחים בכוונה תחילה.

התערוכה אינה תמימה, אינה נועדה לשמור על זכויות האזרח אלא נועדה להכפיש בכוונה תחילה את מדינת ישראל ואת צה"ל. אם נסתכל על הכרזות שעוסקות בגדר ההפרדה, יש כרזה שמראה שאין מעבר לילדים ואמבולנסים אלא למתנחלים, כלומר הגדר עוצרת את הזכות לתנועה חופשית ולזכות לחיים. אין תמונה אחת שמציגה מדוע נוצרה הגדר, שמציגה את הצד הישראלי. כשמסתכלים מי אוצרי התערוכה והשוטים ניתן להבין מדוע זה כך. מדובר באנשים שהם שמאלניים רדיקליים, דרך פוסט-ציונות ואנטי-ציונות.

אין זה מקרי, אלא חלק ממשא מתמשך שנועד לפגוע בצה"ל. הוויכוח שמתנהל כאן לא מתנהל על בסיס עובדות אלא על בסיס שקרים והוא לא וויכוח הוגן.

בקשר לטיעון לחופש הביטוי של מר טרטקובר ושל האגודות השונות – אין זה נכון משני טעמים. ראשית, חופש הביטוי אינו חופש לשקר, לשסות או להציג תעמולה. שנית, אנשים כמו מר טרטקובר משתלטים על כל מיקרופון, מציגים תערוכות צרות בראיית העולם ללא ביטוי לדעה נגדית. בכך, הם מונעים מאחרים להציג את דעתם כי לא נותרו מקומות להבעת דעה. כל מי שחושב מעט שונה מראיית העולם הצרה הזאת, מיוחס מייד כפאשיסט סותם פיות. דרך אגב, אני לא משתייך למחנה הימין ולמרות זאת התערוכה עברה את הגבול מבחינתי. כמדען, אני אוהב לעשות בדיקה עצמית ולכן פניתי לאנשים במכון "ווייצמן" שהם שמאלנים בדעותיהם הפוליטיות, ואפילו לטעמם זה עבר את הגבול.

תודה רבה. גברת גלית אילת, המנהלת של המרכז לאמנות דיגיטלית.

אני המנהלת של המרכז לאמנות דיגיטלית, היועצת של הטכניות לתוכנית אוצרות. אני אוצרת חוקרת בהולנד ויש לי עוד מספר תפקידים. אני רוצה לדבר על ההשוואה בין האמנות לבין הפרופגנדה. יש מקומות מסוימים שבהם התבטאות מסוג אחד היא נכונה והתבטאות מסוג אחר היא שגויה.

מדובר על תערוכה שאני שמחה שהיא הגיעה למשכן הכנסת, וזה הישג מאוד גדול. האמנות הייתה מאז ומעולם בעיני המתבונן – יש דעות שונות לגבי הכרזות המוצגות ברחבי חולון. ההתבטאות של איש המילואים כלפי מר טרטקובר היא כמעט מבישה.

למה לא מוצגות זכויות אדם של יהודים בתערוכה? למה מי שבחר את הכרזות לא חשב על זכויות האדם של היהודים?

החלוקה של "אנחנו" ו-"הם" היא שגויה. הטרמינולוגיה הזו היא של מדיה ולא שקיימת בתערוכה הזאת. הכיתוב "זהירות חיים לפניך" לא מתייחס לחלוקה ספציפית, אלא מתייחס לכל חיים באשר הם.

אל תזלזלי באינטליגנציה שלנו. אנחנו רואים תמונות אנטישמיות.

יש להגדיר את המושג "אנטישמיות".

אנטישמיות היא תמונה המעוררת שנאה כלפי העם היהודי. אם התמונות יוצגו באירופה, תוגדל ותוגבר השנאה כלפי העם היהודי וכלפי ישראל וצה"ל. אני נאלץ לסיים את הדיון למרות שאני הייתי שמח לעורר את הדיון.

ראש תנועת צעירים בחולון. גם אני שלחתי מכתב לראש העיר בנושא, גם אני מפקד במילואים וכאב לי לראות את הכרזות – גם כתושב העיר. עם זאת, אני רוצה לומר משהו אחר. שוכנעתי שראש העיר חולון מסתייג מתוכן הכרזות, ואני חושב שהחסות שנתה העירייה אינה משמעה מתן לגיטימציה לאותן דעות. סטיוארט מיל ב-"על החירות" דיבר על גבולות חופש הביטוי והציג את החשיבות של הבעת הדעה. העיר חולון חרטה על דגלה להיות עיר עיצוב, תרבות ואמנות ועל כן על כל אחת מהכרזות חתום יוצרה, ולכן מדובר במימוש חופש הביטוי בלבד.

אני חושב שיש לבחון את פעילות העירייה, ולראות שהעירייה דווקא מעודד את בני הנוער לשירות צבאי משמעותי, אם באמצעות בתי הספר, תנועות נוער, אירוע חשיפה ומרכז הכנה לצה"ל.

אני חושב שיש פה מאבק, הדעות של שני הצדדים ברורות. צד אחד מנסה להעביר את המציאות כפי שהיא נראית לו, וצד שני מנסה להיאבק למען אותם אנשים שמייצרים את ביטחון המדינה. עם כל הכבוד לעיריית חולון ולחופש הביטוי שנותן פרשנות לתמונות שאנחנו רואים – יש דברים ברורים מאליהם.

יש פחות להיכנס להיבט דעות וחופש הביטוי, מפני שאם התערוכה דווקא הייתה מתבטלת על ידי העירייה והנושא היה מגיע לדיון בוועדה – אותם נציגים של העירייה היו באים לכאן וטוענים מדוע בוטלה התערוכה. אתם לא מייצגים דעה אלא עמדה של העירייה. צר לי שלא הגיע נבחר ציבור של העירייה שהגיב מדוע התערוכה חשובה לעיריית חולון ומדוע מימנו אותה.

אני מברך את חבר הכנסת דנון על כך שיזם את הדיון. כשמדובר על כספי ציבור שמשומשים למטרות אלו, צריכה להיות אפשרות למועצת העיר לדון בנושא ולקבל החלטה, תוך בחינה עד כמה הנושא נמצא בקונצנזוס. אני חושב שאם הנושא היה עולה לדיון במועצת העיר, ההחלטה הייתה אחרת ממה שהתקבלה על ידי ראש העיר בלבד.

בעניין חופש הביטוי יש לבחון עד כמה הדרך של הצגת אותן תמונות היא נכונה. אם חבר הכנסת זחלאקה מרשה לעצמו לומר על שר הביטחון שהוא רוצח ילדים, ואם עיריית חולון מרשה לעצמה להציג תמונות כאלו ברחובות – ילדי ישראל מקבלים מסר שגוי ורע, והנגזרת היא שהמוטיבציה לגיוס לצה"ל תרד במידה דרמטית.

אני עשיתי הכול על מנת שמוטי ששון יוכל להגיע, ועד שעות הבוקר הוא עוד לא היה יכול לשנות את סדר היום שלו.

אני מקבל את הדברים. לא נחליט בנידון היום, נקיים דיון חוזר שיכלול את ראש עיריית חולון ואת נציגי צה"ל.

אני רוצה להזמין את הוועדה לעשות את הדיון בחולון.

חס וחלילה, אנחנו לא ניתן מקום לכרזות מתועבות אלו. אם הייתי יכול, הייתי מארגן שם הפגנה כל יום במסגרת חופש הביטוי.

אדוני היושב ראש אני רוצה להציע למועצת העיר חולון לערוך ישיבה בנושא, לפני שמתקיים דיון המשך, כדי לדעת את דעת נבחרי הציבור בעניין.

התקיימה פגישה בנושא?

אתמול התקיימה ישיבה בעניין במועצת העיר.

איך נבחרו הכרזות? על ידי בתי ספר לעיצוב? פניתם לכולם?

היה קול קורא בעיתונות, והייתה גם פנייה לכל מוסדות העיצוב.

יש לי הרגשה לא מבוססת שהקריאה הייתה סלקטיבית. היה קול קורא והייתה גם פנייה לבתי ספר שונים לעיצוב כרזות?

לא הייתה פנייה רשמית למוסדות. נשלחה פנייה בדואר אלקטרוני למוסדות לעיצוב.

אני מבקש שתעבירו אלי, לפני הדיון הבא, את שמות המוסדות שהפנייה נעשתה אליהם. אני חושש שלא הייתה פנייה למוסדות שמייצגים את כלל הדעות בחברה הישראלית. כרזה אינה ניטראלית אלא מביאה השקפת עולם – וזה תפקידה. מעניין אותי אם כל המוסדות קיבלו פנייה.

עצם העובדה שעיריית חולון בוחרת לערוך תערוכה כזאת עם האגודה לזכויות האזרח, שהיא למעשה ארגון שמאל קיצוני רדיקלי שמייצג עמדות מאוד מסוימות – היא משמעותית וברור מראש אילו כרזות יתקבלו. הדרך היחידה לעשות סימטריה להסתה היא להעניק לאגודה לאומית אחרת כמו "אם תרצו" חודשיים של מימון באותו היקף, והצגת כרזות באותו מקום לאורך אותו זמן.

אני מזועזע מהתמונות, משום שהעם היהודי, רק משום יהדותו, איבד שישה מיליון אנשים בגלל תעמולת כזב. במשך שש שנים פורסמו תמונות בלבד – ולבסוף נשחטו שישה מיליון אנשים. אתם מומחים בכיבוס הדעות שלכם שמייצגות אולי אחוז אחד קטן מכנסת ישראל. בצורה עקומה ומקולקלת אתם מנצלים את העובדה שאנו וותרנים – לא תהיה תערוכה כזאת לא ברבת עמון ולא באירופה. אתם לוקחים על עצמכם אחריות כבדה. זה לא מסתיים רק בהשפעה על אחוזי הגיוס לצה"ל, אלא גם בפגיעה עתידית בחיי יהודים.

דרך אגב, אני מבקש לדייק כשמדווחים לוועדה. לאחר בדיקה שביצענו, עולה כי בניגוד למה שנאמר על ידי רפי וזאנה, לא התקיים דיון במועצת העיר שהועלה על סדר היום על ידי ראש העיר, אלא התעורר דיון כתוצאה משאילתה שהועלתה על ידי חברת המועצה וגם לא הייתה הצבעה.

אני רוצה להגיב לדברים שנאמרו עד כה ולומר שעיריית חולון מזמינה אוצרים, מעצבים, עמותות, ארגונים ותנועות לשיתוף פעולה. אנחנו נשמח לבחון את זה בעין אמנותית.

אני מקווה שגם תבחנו את זה בעין יהודית ודמוקרטית. אני רוצה לסכם סיכום ביניים. הסיכום הסופי יתקיים לאחר דיון נוסף שיוזמנו אליו מוזמנים נוספים. ראשית, אנו סבורים שמדובר בכמה כרזות שיש בהן הסתה מעוררת שאת נפש ומקוממת כנגד מוסריות צה"ל וחייליו, ואין ספק שהיא נושאת את שם חופש הביטוי לשווא.

הוועדה קובעת כי הצגת חלק מהכרזות הנגועות בהסתה במימון ציבורי ובמרחב הציבורי היא שגיאה קשה מבחינת עיצוב דעת הקהל וייצוגו במדינת ישראל. הוועדה גם התרשמה שחלק לא מבוטל מהכרזות מבטאות אג'נדה מדינית חד צדדית תוך התעלמות מוחלטת מזכויות האזרח של אזרחי ישראל שנפגעו מטרור פלסטיני רצחני שאינו מבחין בין חיילים לאזרחים ובין נשים, טף ומבוגרים.

הוועדה אינה מקבלת את עמדת לשכת שר הביטחון, שצה"ל יכול לראות עצמו מחוץ לדיון, והוועדה תעמוד על כך שנציג צה"ל ישתתף בישיבה הבאה.

הוועדה תיקבע דיון המשך בהשתתפות ראש העיר ומוזמנים נוספים. הוועדה גם קוראת לעיריית חולון לקיים דיון בנושא במועצת העיר על מנת להחליט על גורל התערוכה. חשוב לומר שבצד השגיאה החמורה שנעשתה על ידי העירייה, עיריית חולון ראויה לקול שבח והערכה על פועליה בתחום החינוך, הספורט והתרבות, על הפיכת העיר למוקד תרבותי, אמנותי, חינוכי חשוב בישראל.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20