PAGE
15
ועדת משנה לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

10 בינואר 2010

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני









פרוטוקול מס' 21

מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

יום ראשון, כ"ד טבת תש"ע (10 בינואר 2010), שעה 11:30

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקומות ציבוריים קיימים) התשס"ז 2007

חברי הוועדה: אילן גילאון – היו"ר

רפ"ק שחר פרנקל – יועץ משפטי, משטרת ישראל

עו"ד אילן שפירא – דואר ישראל

דני כץ – משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד אדי וייס- סגן יועץ משפטי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אפרים חוצ'ה – סגן מנהל אגף השיקום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עודד גינוסר – צוות הנגישות של עיריית תל אביב יפו

אבי ורשבסקי – יועץ הנגישות לעיריית תל אביב יפו

דוד פילזר – מנהל אגף הנחיות ותקנות, משרד הפנים

מיכאל רויטמן – יועץ, הדיור הממשלתי, משרד האוצר

יעקב גילת – אדריכל, הדיור ממשלתי, משרד האוצר

שוש רבינוביץ – יועצת משפטית, איגוד לשכת המסחר

אהוד ענבר- איגוד מהנדסי ערים בישראל, מרכז השלטון המקומי

עו"ד רמי אבישר – הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

שמואל צוראל – מנכ"ל התאחדות המלונות

פנינה בן דוד – התאחדות המלונות

אורנה צרפתי – משרד הבריאות

יעקב עילם – נגישות ישראל

ד"ר גבריאלה עילם - נגישות ישראל

ישראל אבן זוהר – יועץ נגישות, מטה מאבק הנכים ופורום הארגונים

יואב קריים – מטה מאבק הנכים

עו"ד יהודה מירון – נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

שמואל חיימוביץ – נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

אייל לב ארי

אור רוזנמן

וילמה מאור

נוגה לנגפור – חבר המתרגמים בע"מ

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

(התאמות נגישות למקומות ציבוריים קיימים) התשס"ז 2007

אנחנו נתחיל את הדיון ברשותכם. בואו ננסה להתקדם ככל שנוכל. יואב, בינתיים במקביל מתקיימים ההסכמות והשיחות שאתם צריכים לעבוד עליהם. אולי נאמץ את זה כשיטה.

אם כבר הנציגות מתחילה יכולים לשנות את שיטת העבודה שלה להכין מראש אני מבקש שיתייעצו גם עם המשרד שלנו בנושאים הספציפיים שבעצם שווה לפני כן להתדיין איתנו למשל בנושא החירשים, בנושא העיוורים כדי שנגיע יותר מוכנים ונגיע יותר להסכמות. אז גם נוכל לבדוק אם צריך לבדוק דברים. כדי שנהיה יותר מוכנים לישיבות. אנחנו נמצאים פה פעם ראשונה רואים טקסט. זה לפעמים לא קל לנו.

אני מבקש שיהיה ברור לכולם שעשינו את העבודה של ההתייעצות עם הארגונים, עם המשרדים, עם המגזרים השונים. זה מה שעומד לפניכם זה היה לפחות ברמה של אי הסכמות שהמקום לדון עליהן הוא בוועדה עצמה. אין מקום לפתוח את הכול מחדש. זה שהיום באים ממשרדים מסוימים שכאילו לא היתה התייעצות אני מוחה על כך. יש מכתבים רשמיים במשרד המשפטים משרים שטוענים שלא בוצעה התייעצות איתם ואנחנו הוכחנו להם שבוצעה, אז אני מבקש לא לאפשר את הפתיחה של הדבר הזה.

התקיימו דיונים וזה לא צלח.

בסדר, אז יש מקום לשיתוף פעולה ולסגור פערים.

אנחנו לא נבזבז את חיינו מי בא קודם. היו כמה משברים כאלה שמוליק. תיכף תגיד 48 והם יגידו 47.5.

שזה יהיה תחום במסגרת של אי ההסכמות.

שזה יהיה תחום ביכולת של בני אדם להגיע להסכמות ויצא עשן לבן כדי שנוכל להתקדם, כדי שכל הצדדים ירגישו שהם מנצחים כי זה נושא שאפשר לעשות אותו. ברגע שזה לא קרה זה ממש לא מעניין אותי. שמוליק, יש רמה של כבדות בדברים באופן שהם משתנים כדין. יכול להיות שהמהפכה הזאת, צריך לתת לה כמה ונטילים.

אני סך הכול רוצה שנהיה זהירים שלא תהיה עילה למישהו לבוא ולטעון שלא בוצעה התייעצות ולכן כאילו כל העסק הזה לא במקום.

רק רציתי בקשר לסעיף 31 העניין של המידע, תקנות נגישות, רק להודיע שביום שלישי יש לנו פגישה של ארגוני עסקים בנושא הזה. ואז נשב גם עם נגישות ישראל עם יואב רק לדווח שככה זה מתקדם מבחינתנו.

אני אומר לכולכם ככל שאתם לא תשבו מול הגורם שמנסח נשארתם באותו קושי. אנחנו ארגונים וכל הכבוד. אני גם רואה את המשרדים הממשלתיים בהתחשב בכך שהם גם רוצים שהם יהיו שותפים אתכם. מה יותר טוב מאשר להגיע לסיכומים קודמים.

הנקודה הבעייתית פה היא, סביב השולחן שאנחנו נשב הוא בדיוק כמו השולחן הזה אז נגיע גם לאותם מקומות.

אפשר באופן ספציפי להגיע מול המנסח.

מה שאני מציע מאחר וארגוני המעסיקים מתאספים מתישהו השבוע למפגש לדון בסעיף 31 והם רוצים בסיום לדון עם נציגות ארגוני הנכים אז אני מציע לקיים פגישה במהלך סופשבוע זה או מקסימום יום ראשון הבא, קבוצה של ארגוני העסקים. צריך לעשות את זה יחד עם הנציבות וחשוב שנציג הנציבות יהיה שמה.

חברים, בתוך עמי אני יושב. אני יודע שאיש פה ארגונים ויש פה פוזות. אנחנו בני אדם. כולנו צריכים קצת קרדיט. כולם יקבלו קרדיט. תדעו לכם שיש דבר שהוא לא מוגבל – קרדיט. אני מבקש מכם תתעלו על העבר ועל ההיסטוריה. תאגדו כוחות כדי שנוכל להעביר את זה. זה נושא עם הרבה פרטים. אנשים יש להם עמדות שונות. לפעמים העמדות הן מקצועיות לפעמים הן כדרך הביטוי. אני מבקש להתרכז ולצמצם את הדברים. אם אפשר. מי מקריא?

פרק ג'. החלה הדרגתית. סעיף 6. "לוחות זמנים לביצוע התאמת נגישות. אצל מי שאינו רשות ציבורית. (א) לא יאוחר מתום חצי שנה מיום פרסומן של תקנות אלה ישלים (1) החייב בבדיקת נגישות שאינו רשות ציבורית יקיים בדיקה של הבניין הקיים לפי תקנה 2א. (2) החייב בביצוע נגישות ישלים את הכנת תוכנית הפעולה לביצוע תוכנית נגישות לבניין קיים לפי תוצאות הבדיקה האמורה בפסקה 1."


"(ב) תוכנית פעולה כאמור בתקנת משנה א2 תכלול בין היתר (1) פירוט התאמות הנגישות הנדרשות לפי תקנות אלה בציון החייב בביצוע נגישות לצד כל אחת מהן. (2) פרק הזמן הכולל להשלמת ביצוע כל ההתאמות לנגישות הנדרשות לכל בניין קיים בנפרד, להלן, פרק הזמן הכולל ומועד סיומו. (3) מתן עדיפות לביצוע התאמות נגישות הנוגעות למספר המירבי של בני האדם העושים שימוש בבניין קיים.

(ג) חייב בביצוע נגישות שאינו רשות ציבורית יבצע וישלים את התאמות הנגישות לפי תקנה 2 ובכלל זה ביצוע חלופות לפי תקנה 9 לפי תוכנית הפעולה ולא יאוחר מיום (1) ה-1.11.2011 אם התאמות הנגישות לא כוללות אמצעי התגברות על הפרש גובה העולה על 1.5 מטר. היה ביצוע התאמות, חלק מעבודת תחזוקה או שיפוץ בהיקף משמעותי שלל בניין קיים, תיווסף חצי שנה לפרק הזמן הכולל ובלבד שלא יסתיים לאחר יום ט"ז בחשוון תשע"ג ה-1 בנובמבר 2012."

פה לעניין לוח הזמנים. על מנת שהחייב בבדיקת נגישות וגם מבצע ההתאמות יוכל ליישם את הוראות התקנות במלואן יש להמתין עד להשלמת התקנות. זה ברור. שכל אחד ידע. עכשיו קיצרו כאן את הזמנים. יש כאן אילוץ כי בחוק יש זמן מסוים והזמן הזה כבר לא רלוונטי וכבר לא מציאותי. ולכן לפני שבכלל אפשר יהיה לדון בזה יש צורך בשינוי החקיקה. זה לא בתקנות האלה אבל זה הדבר הראשון שצריך לעשות. אם תוכל להנחות אותנו איך לעשות את זה. אם אנחנו נגיש הצעה לשינוי, גם טוב. הרי עכשיו במציאות אם לדוגמה ניקח מה שנקרא כרגע 1.11. 2011 זה פחות משנה וחצי. זה לא ייתכן.

יש מישהו ממשרד המשפטים פה? שמוליק אתה.

אני מייצג פה רק את העמדה של הנציבות בעניין הזה ולא את עמדת משרד המשפטים. אנחנו סבורים שהמקום לשנות זמנים שהוא נושא שצריך להיות מטופל בחקיקה צריך לבוא לא מאת הנציבות. הנציבות צריכה לטפל בקידום הנושא של הנגישות, בקידום שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אם רוצים לשנות את לוח הזמנים אני משער שההתייחסות שלנו תהיה עניינית, לגופו של עניין, כפי שיוצע לוח זמנים חדש.

אני רוצה להזכיר שבסך הכול כולם ידעו מה החוק אמר. כולם פחות או יותר יודעים למה התכוונו השרים לומר בתקנות. אמנם אלה היו טיוטות. הטיוטות פורסמו לפני זמן רב גם באתר שלנו וגם אצל הגורמים הרלוונטיים, וגם היה לנו את חלק ח' תקנות תכנון ובנייה שהגדיר נגישות פחותה ממה שאנחנו מגדירים, אבל אנחנו לא מצפים שהתקנה בקיים תהיה הרבה יותר מזה. אנחנו יודעים להעיד, ומכירים את השטח ואני מעריך שנציגים של נגישות ישראל יכולים ביתר פרוט להעיד על כך, מי שרצה עשה. מי שהתכוון לקדם את נושא הנגישות בהחלט ידע מה לעשות.

אני מהתאחדות המלונות. אנחנו ישבנו באריכות על התקנות האלה בזמנו, על נציבות השוויון. כבר5 ב-2006-2007 העלינו את העניין שחייבים לעשות את תיקון החקיקה. הם הבטיחו לנו שהם יעשו את התיקון. בזמנו היה גם מכתב פורמאלי של הלשכה המשפטית של משרד התיירות לנציבות. הובטח לנו בעל פה שזה ייעשה ויש כאן אנשים שיאשרו את זה. יושב כאן עורך דין יהודה מירון והוא יאשר שבאמת היתה לנו הבטחה כזאת. דבר לא נעשה. אתה לא יכול להתחיל לספור זמנים אחורה כאשר אנחנו עוד לא גמרנו את הדיון. הדיון יסתיים אולי עוד שנה ואז יישארו לנו בסך הכול שנתיים על תיקונים מבניים שהם בעייתיים מאוד. זה לא שינוי בנוהל בלבד. זה עניין של להתקין מעליות, לעשות שינויים בחדרים מסוימים. זה אומר לשבור קירות, לפעמים נדרשים אישורי בנייה לדברים האלה. רק אישורי הבנייה לוקחים מספר שנים.


אנחנו בזמנו כאשר ישבנו מול הנציבות אמרנו בואו נתחיל לספור את הזמנים לגבי דברים שדורשים אישורי בנייה מאותו רגע שאכן נקבל את אישורי הבנייה. כמובן שאנחנו נעשה את הכול כדי לקבל את האישורים כמה שיותר מהר. אבל אל תכניסנו אותנו לסד לדברים שלא קשורים בנו אלא לגורמים חיצוניים. אז הם אמרו, לא, אנחנו לא יכולים אבל ניתן לכם שש שנים לגבי מעליות, לגבי יחידות מיוחדות. עכשיו אתה לא יכול למנות שש שנים מלפני כמה שנים. זה נכון שהטיוטה של התקנות פורסמה כבר אבל בדרך כלל כשסופרים זמנים סופרים אותם מהרגע שתקנות מתפרסמות כי יש המון שינויים. חצי מהדברים משתנים, נמחקים. אז אתה לא יכול להגיד תעשה לפי מה שהיה פעם, ואחר כך הכול משתנה, ואחר כך שוב לעשות. זה בעייתי מאוד.

אולי שמוליק יודע, הוא מייצג את עמדתו. הוא הרי יודע מה עמדת משרד המשפטים כי הוא יושב איתם בישיבות. אין פה נציג שלהם. השאלה היא אם הוא יכול להגיד לנו מה חושב משרד המשפטים.

דרך אגב אילן אני העליתי את הבעיה הזאת כשהתחלנו לדון על תקנות נגישות השירות. כי גם שמה הספירה היא לאחור ושם על דברים מסוימים יש שנה ושנתיים. אז מה שאמרתי שברגע שהתקנות של השירות תאושרנה אנחנו כבר כולנו עבריינים כי היינו צריכים לעשות את זה רטרואקטיבית. אז זה לא הולך ככה. היועצים המשפטיים שלך אמרו לי, לא. אנחנו נעשה שינוי של התחולה בתקנות. אותו דבר גם בתקנות האלה מכיוון שלא נעשה שינוי של חקיקה שהשינוי של תחולה בתקנות יהיה כזה שספירת הזמנים תהיה מהרגע שהתקנות האלה תאושרנה. זה הנוהל התקין בדברים האלה.

אני אומר משהו. אני מקווה שאני מייצג כאן את עמדת הוועדה, לא רק את עמדתי שלי. אם זה לא ילך כך אני אשכנע את הוועדה בדיעבד. יש שני היבטים שבוודאי צריך לתת עליהם את הדעת. אחד, האיחור המאוד מפליג מ-1 למאי 2006 ועד היום. אני לא יכול להתעלם מאוזלת היד הזאת, מחוסר הטיפול. זה הוא חלל מאוד רציני של יותר מ-3 שנים שלא נעשו בו דברים למעט תקנות הבזק, שמוליק תקן אותי אם אני טועה, דברים מאוד מינוריים באמת. אני לא הייתי רוצה אפילו להשאיר את זה למצב של ספק. אתה צודק שרוב הדברים אפשר היה להכין וידעו את הכוונה. אבל זה לא מצב יורידי מה שאתה אומר. זה מצב של כוונה טובה.


הדבר השני שצריך להתייחס אליו זה הנושא של מה קודם למה? האם המוסדות הציבוריים קודמים? או האם המוסדות הפרטיים קודמים? וכאן אני חושב צריך ללכת יותר לכיוון של הפרטי מבחינת לוחות זמנים. ולכן, ואני מקווה שזאת היא גם עמדת חבריי ואם לא אז אשכנע אותם שזו העמדה. אנחנו ננסה באמת לעשות שינוי חקיקה בלוחות הזמנים. אבל שלא יטעה אף אחד שאנחנו יוצאים לחופש גדול. זה לא הנושא. הנושא הוא באמת להתקין את הדברים האלה במצב שהתקנה תהיה כזאת שהציבור יכול לעמוד בה. אין לנו עניין וחבל על האנטגוניזם שלפעמים אני עד לו כאן. אין עניין להעמיד תקנה שהציבור לא יכול לעמוד בה. אלא ההיפך. ולכן בעניין של לוחות הזמנים, מה שלא השתנה, זה ודאי לא אותו פרק מיום הפרסום ועד לתחולת התקנות, אבל הגשת התקנות היא כזאת, אנחנו עובדים על זה כאילו זה מחר. מבחינת לוחות הזמנים אנחנו נצטרך למצוא את ההסדר שיהיה הגיוני וסביר ולא לתת אפילו ספק של ספק שהזמן היה בעוכריו של התיקון.

למה שלא נלך לפי הכוונה של החוק? לתת את שש השנים לשינויים המבניים. זה מה שהחוק התכוון.

אנחנו בעצם מדברים על אובדן של 3 שנים. לא בגללכם ואף אחד כאן לא אשם בזה. הדבר הזה מטופל. לוח הזמנים מטופל באופן כזה שיהיה נוח לכל אחד להגיע למיצוי.

הסיכומים שאנחנו הגענו אליהם עם הנציבות רשומים כאן רק הם מחוקים. אנחנו בפעם הראשונה לקראת הדיון הזה ראינו שהסיכומים מחוקים. לגבי מתקני אחסון, הכוונה הראשונית כפי שהיא מופיעה כאן קיבלנו קצת יותר זמן מאשר האחרים. לגבי הבדיקה והכנת התוכניות קיבלנו שנה ולגבי כל השאר עוד 5 שנים אם זה מעליות ויחידות מיוחדות. זאת אומרת סך הכול שש שנים. ואם זה לא מחייב מעליות ויחידות מיוחדות סך הכול 4 שנים. שנה ועוד 3 שנים.


לנו יש זמן קצת יותר ארוך מעסקים אחרים מתוך ההבנה שישבנו אתכם והסברנו לכם.

אני מבקש מכל מי שמייצג ארגון, שייתן לי את לוח הזמנים שלו. אני רוצה להבין את לוח הזמנים. אני מוכן לראות מה לוח הזמנים של כל אחד ואני מקווה שיציעו לי הצעות סבירות.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לבתי מלון שהם מבנים מורכבים, גדולים ויש בהם הרבה אלמנטים. יכולה להיות בעיה מסוימת אחרת ממה שיש לעסקים אחרים. אז נא לא להיסחף דרך זה לשחרור החבל מעבר למידה הנכונה. זה כהערת אגב.


עכשיו דבר נוסף הסיבה שזה פה נמחק זה מסיבה מאוד פשוטה. אנחנו לא יכולים להציע לכנסת משהו שנוגד את החוק. הגענו למצב שלוח הזמנים שהיה מפורט והוצע והוסכם עליו הוא לא ריאלי.

אז איך עשיתם את זה בתקנות השירות? איך עושים?

שם צמצמנו ולא שינינו. להיפך. דחסנו את הכול בתוך הזמן שעוד נשאר.

יש סעיפים של שלוש שנים ויש סעיפים של חצי שנה. חצי שנה כבר עברה לפני שנתיים וחצי.

חברים, הנושא הוא ברור. אנחנו נטכס עצה ונמצא את הנוסחה. נשב בוועדה, נטכס עצה ונציע הצעה שכנראה תהיה כרוכה בשינויי חקיקה.

הערה אחרת לגבי הסעיף. בתחילת סעיף 6א יש שתי פעולות. אחת זה בדיקת הנגישות והשנייה זו הכנת תוכנית. שתיהן יחד קבועות לשישה חודשים כאשר אחת תלויה בשנייה. הכנת תוכנית כפופה לקבלת הבדיקה. לא יכול להיות שאם הבדיקה ניתנת בתום ששת החודשים אז באותו יום התוכנית צריכה לצאת לפועל. הפעולות צריכות להיות מדורגות אחת אחרי השנייה.

כשאומרים תוכנית לא מתכוונים שתעשה תוכנית אדריכלית מפורטת או ביצועית. אנחנו מציעים שינוי מסוים של הניסוח כדי שיהיה ברור כאשר הכוונה היא שיהיה לך פירוט איפה אתה הולך לעשות מתי מבחינת לוח הזמנים ומבחינת מה קודם למה. יהודה אתה רוצה לפרט?

אני קודם אתן לך תשובה עקרונית. במסגרת הטיפול במועדים נסגור גם את זה. התוצאה הקשה שאתה מתאר כאן היא אמיתית וכתוצאה מהדחיסה שנוצרה. עכשיו לגבי מה ששמואל אמר אנחנו רק רוצים תיקון קטן שכן יישאר בעתיד, בסעיף 6 ב 1 במקום פירוט שיהיה רשימת התאמות הנגישות. הכוונה באותה תוכנית. הכוונה היא כאן בתוכנית אוורירית שנותנת כיוון לאן אותו גוף הולך. כלומר יש בניין מסוים שצריך להנגיש אותו, מה הם אותם דברים שהוא צריך לבצע ברמה של מעלית, של כבש?

אבל זה יש לך בבדיקה.

נכון. אז מיד אתה גוזר את לוח הזמנים הזה. באמת אפשר מיד באותם שישה חודשים גם לגזור את התוכנית.

אבל זה מישהו אחר. כי הבדיקה צריך לעשות המחזיק ואת הביצוע צריך לעשות הבעלים. זה לא אותו גוף.

לכן אני מציע שכאשר הוועדה תחליט לאיזה כיוון היא הולכת שהיא תסגור גם את הנקודה הזאת.

תודה רבה. אנחנו בסעיף 2.

ה-1.11.2012 עם התאמת נגישות כוללות הפרשי גובה העולים על אחד וחצי מטר.

(ד) על אף האמור בתקנת משנה א ו-ג' חייב בביצוע נגישות שאינו רשות ציבורית האחראי לביצוע התאמות נגישות ב-5 בניינים קיימים לפחות, ישלים את ביצוע התאמות הנגישות לפי תקנה 2 בכלל אלה ביצוע חלופות לפי תקנה 9 בפרקי זמן מיום תחילתן של תקנות אלה לפי הפירוט להלן: (1) תוך שנה 20% ולא פחות מ-1 (2) לא יאוחר מיום ט"ז בחשוון התשע"ג ה-1 בנובמבר 2012, מאה אחוזים מהבניינים הקיימים ובלבד (א) שלפני תחילת ביצוע התאמות נגישות בכל בניין קיים (1) נסתיימה בדיקתו לפי תקנה 2א. (2) הוכנה עבורו תוכנית פעולה כאמור בתקנת משנה ב'.

גם כאן זה בעייתי כי זה הכול נדחס.

תקנה 7. שלבים ולוחות זמנים לביצוע התאמות נגישות של רשות ציבורית.

(א) על חייב בבדיקת נגישות וחייב בביצוע נגישות של 4 בניינים קיימים לכל היותר שכל אחד מהם הוא רשות ציבורית האחראית ל-4 מקומות ציבוריים לכל היותר תחול תקנה 6א עד ג' בשינויים המחויבים לפי העניין ואולם לפרק הזמן הכולל לפי תקנה 6א תיווסף חצי שנה וללוחות הזמנים לפי תקנה 6ג תיווסף שנה.

(ב) חייב בביצוע נגישות ל-5 בניינים קיימים לפחות שהוא רשות ציבורית ישלים את ביצוע התאמות הנגישות לפי תקנה 2 ובכלל זה ביצוע חלופות לפי תקנות 3א ו-9 בבניינים הקיימים בשיעורים כמפורט בתיאור א להלן בפרקי זמן מיום תחילתם של תקנות אלה המפורטים בתאור ב'.

תאור א'. אחוז הבניינים הקיימים שבהם הושלמו כל ההתאמות הנגישות הנדרשות. 15 עד 50 בניינים קיימים 2, כולל 50 עד מאה בניינים קיימים. 2 עולה על מאה עד 250 בניינים קיימים 2, עולה על 250 בניינים קיימים.

מה שמוצג כאן, אני כרגע מתעלם מהמספרים עצמם כי הם כרגע בויכוח ובדיון, הרעיון היה בעצם שמי שאחראי לניהול בין הוא רשות ציבורית ובין אם הוא גוף פרטי, ניהול מספר בניינים אנחנו מציעים לקצוב לו לוח זמנים מפורט כדי שלא יתברבר וזה תלוי לפי סוג ההתאמה, אם זה מעלית או למשל מקום אחסון. זו רשימה איך אתה צריך לבצע את הדברים. אבל אנחנו יודעים שבמדינת ישראל יש גם גורמים פרטיים וגם ציבוריים שמחזיקים עשרות, מאות ואפילו אלפי בניינים. להם לעשות רשימת מכולת זה לעשות יותר נזק מתועלת. לכן לגבי הגופים הגדולים הללו עברנו לכיוון אחר, לתת להם מעטפת של לוחות זמנים שתוך שנתיים תעשה איקס אחוזים ממה שיש לך. זה מה שיש בסעיף הזה. ואני אומר עוד פעם, התקנות בעצם מדברות פה על שתי רמות עיקריות של לוחות זמנים. אחד נקרא לזה לקטנטנים שמחזיקים עד 4 בניינים, לוח זמנים לפי רשימת מכולת ומי שמחזיק מעבר לזה לוחות זמנים לפי שנים בלי להתעסק איתו בפרטים הקטנים כי לא נוכל להיכנס אליהם.

ומה התאריך האחרון לכל ההנגשות למי שיש מאה בניינים?

אם מסתכלים בטבלה הרעיון היה שמי שיש לו 50 בניינים, אם תסתכלו באותה שורה שמדברת על מאה אחוז אז למשל במקור היה לו 8 שנים. ולעומת זאת אם אני אלך באותה שורה בואו נקפוץ לאותו גורם שמחזיק מעל 250 בניינים קיימים. למשל יושבים פה נציגים של עיריית תל אביב שיש להם אולי אלפי בניינים אז שמה נתנו להם 12 שנים.

פה רואים את הבעייתיות בקשר למה שהתעורר מסביב לשולחן. מ-8 שנים צמצמנו ל-5 שנים. חל עיכוב בהתקנת התקנות. מ-9 ל-6. מ-10 ל-7, מ-12 ל-8 שאלה הם הפערים המקסימאליים. לכאורה מול גופים ציבוריים שיש להם 12 עד 14 שנה הבעיה פחות אקוטית. הבעיה האקוטית כרגע היא במגזר הפרטי שנתנו להם 6 שנים.

שמוליק, אני מתוודה בפניך. לא הייתי שותף לדבר הזה להקדמת הבניינים הפרטיים על הציבוריים ואף פעם לא הבנתי למה. אם אתה יכול בהזדמנות הזאת להסביר.

כן. אני אסביר. המחוקק מצא לנכון לתת אורכה יותר גדולה לבניינים של גופים ציבוריים מתוך הבנה שהם לא יהיו פטורים בשום מקרה מחובת ההנגשה. בניין של גוף פרטי יכול לכאורה לטעון טענת נטל כבד ולעשות עד כדי אותו סכום שייקבע שנחשב בגדר נטל כבד.

אני מצוות הנגישות של עיריית תל אביב. אנחנו טוענים שלוח הזמנים המקורי שנקבע, לא המקוצר שם התקנות עדיין לא מאושרות. לוח הזמנים למרות שזה נראה משך זמן ארוך מאוד 12 שנה להשלים את כל מוסדות הציבור העירוניים, זה פשוט לוח זמנים גם לרשות מקומית חזקה כמו תל אביב זה פשוט לוח זמנים לא אפשרי.

אני רוצה להזכיר לכם שבמקביל לתקנות האלו יש סדרה שלמה של תקנות בנושאים שונים של המרחב הציבורי שהעירייה מחויבת לעמוד בהם. מוסדות חינוך שאושרו, דרכים שבדרך לאישור, מקומות ציבור שאינם בניינים כלומר גינות משחקים, חופי ים וכדומה. זו משימה ענקית, ים של השקעת משאבים ולאו דווקא כספיים. תארו לעצמכם, אנחנו מדברים למשל על תקנות דרכים. אני יודע שהנושא שלנו זה תקנות למוסדות ציבור אבל אנחנו חייבים להסתכל על התמונה כולה. אנחנו לא יכולים לנתק.

תחשבו על מצב שתוך 8 או 10 שנים עשירית מרחובות העיר הפוכים לנושא הנגשה. אפילו עיריית תל אביב לא יכולה לעמוד בלוח הזמנים המקורי. אני לא מדבר על המקוצר. המקורי שהונחת בתקנות האלו. אנחנו אמרנו את זה כבר לפני שלוש שנים כאשר שיתפו אותנו בשלבים האחרונים של הניסוח לפני אישור השרים. פשוט משימה בלתי אפשרית. אנחנו חושבים שכל גוף או כל ארגון יציע לך את לוח הזמנים. אנחנו נעשה את העבודה ונגיש לך את לוח הזמנים הזה. גוף ציבורי יש לו בעיות תקציביות לא פחות מאשר לגוף פרטי.

אני יכול לפרט לכם את ההשקעות שעיריית תל אביב עשתה בעשור האחרון בנושא הנגשה. אתם תראו שזו השקעה משמעותית. זו טיפה בים לעומת מה שצריך. טיפה בים. ואין הבטחה לשום משאבים של השלטון המרכזי. לא נוכל לעמוד במשימה הזאת. חבל.

אני עכשיו מרחיב את העניין. כל גוף ציבורי כפרטי, הן רשויות מקומיות שיגישו לנו תוכניות מה החזון שלהן לגבי הנושא.

בכל מקרה הלו"ז המקורי הוא בלתי אפשרי.

עכשיו אני אספר לך. יש ליד כיכר דיזגנוף חניות נכים שהן מוגבלות מיום ראשון עד יום חמישי. הפרובלמטיקה היא באמירה מאחורי הדברים. הנכים כל ימות השבוע יכולים לחנות שבת למעט חמישי, שישי, שבת. קיבלתי את זה מכיוונים שונים. עכשיו זה לא נוגע לך.

זה כן נוגע לי.

אני ממרכז השלטון המקומי. אני אמשיך את דברי נציג עיריית תל אביב. אין סיכוי שהרשויות החלשות ואפילו אלה שמפורטות פה בתוספת השישית כרשויות חזקות יותר יוכלו לעמוד בלוח הזמנים.

מה זה קשור לחלשות? הרי יש פה תקציב שעומד לרשות הרשויות.

נוסף לכך אין עוד הבטחה מהשלטון המרכזי לגבי תקצוב לביצוע ההנגשה. בטוח שרוב רובן של הרשויות לא יוכל לעמוד בביצוע ההנגשות מהתקציב שלהן. היינו בדיון. שמוליק היה איתנו אצל מנכ"ל מרכז השלטון המקומי. הנושא הזה עלה.

אני רוצה רק תגובה קצרה. יש את חוק הרשויות המקומיות, תיקון מס' 15 משנת 1988. הוא ביקש לעשות הנמכות מדרכה בכל מקום שמשמש למעבר הולכי רגל ולהסיר מכשולים ממדרכות. אם היו עושים לא לפי הקצב שכתוב שם בחוק, כלומר20% כל שנה והיות תוך 5 שנים צריכים לגמור את זה אלא עד היום 20 שנה היו עושים טיפין טיפין היום לא היינו עומדים במצב שטוענים שאין כסף לעשות את זה. עיריית תל אביב בשלב מסוים נפל לה האסימון והיא הגיעה לתובנה שהיא צריכה לעשות תקציב ייעודי להנמכת מדרכות ומאז זה מתקדם.

אם לא היה לך מספיק שכל להשקיע בו כשזה נולד אתה תשלם פי 77 יותר מאוחר. זה ברור. ואם את זה לא נפנים אז לעולם ועד אותה בעיה תישאר בבניינים ובמדרכות וכל מה שאתם רוצים. הנושא של נגישות בכלל לא היה בראש של אף אחד. זה דיון סרק, חבל על הזמן. זו היא נקודת המוצא שלנו. נקודת המוצא לא טובה ואנחנו ממנה מתחילים. בבקשה.

אני ממשרד הפנים. בהמשך לדבריהם של עודד ואהוד. שר הפנים לשעבר מאיר שטרית באוגוסט 2008 כתב ליושב ראש ועדת העבודה והרווחה יצחק גלנטי "אבקשך לבחון אפשרות לשינוי החוק ולהארכת תקופת המעבר לתקופה של 17 שנה". ושר הפנים הנוכחי אלי ישי אישר שזו אכן עמדתו. שוב, לא ראינו שום תזוזה בעניין שינוי הלו"ז בחוק.

אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר. מה אנחנו הסקטור הפרטי שדורשים מאיתנו שש שנים מקסימום וגם את זה צמצמו לנו עכשיו לשנתיים.

למשטרה זאת בעיה. יש כמה מוקדים שנמצאים בבניינים מאוד ישנים שהתיקון בהם הוא לפעמים יותר יקר מאשר בנייה חדשה.

בניגוד לעסקים הפרטיים שגם כשאני כועס עליהם אני מוכן להידבר איתם, כשהטענות האלה נשמעות מגופים מדינתיים זה נראה לי בלתי ראוי. כשהמשטרה אומרת שהיא לא תוכל לעשות משהו עוד 20 שנה, אני לא אוכל להגיע כאחד האדם להגיש תלונה או דבר אחר. מהמדינה לא להוריד שום דבר. המדינה גם כך חוקים שהיתה צריכה לבצע בענייני נגישות לאורך השנים לא ביצעה והיום היא משלמת את העונש על הפשע שהיא עשתה ולא רק מ-88 בעניין המדרכות אלא אם היא היתה אוכפת כמו שצריך את חוק תכנון הבנייה בנוסחו הקודם מ-72 אז הדברים היו נראים אחרת. אז עכשיו ניתן למדינה שקיפחה את אזרחיה הנכים המסכנים שצריכים נגישות עוד זמן כי היא היתה לא בסדר קודם?

הסיפור הזה צריך להיחתך עכשיו. מהמדינה אני דורש את הכול ובלוח הזמנים שנקבע והשלטון המקומי בעיניי זה מדינה.

כל עוד גופים שונים לא יבינו שצריכים לגזור מתוך עוגת תקציב שיש להם גם פרוסה לטובת הנגישות ותמיד יצפו שיביאו להם את האמצעים להנגשה אנחנו לא נתקדם.

עיריית תל אביב בעשור האחרון 36 מיליון שקלים נגזרו לטובת הנגישות. זה טיפה בים לעומת מה שצריך. רשות כמו תל אביב שיש לה מעל אלף מבני ציבור זה בלתי אפשרי להגשים ב-12 שנה.

נגישות זה אידיאולוגיה, זה לא טכנולוגיה. כאן יש עניין של סדר עדיפויות. ופוליטיקאי צריך להחליט איפה הוא משקיע יותר. אין גם וגם. זה הסימן לחברה טובה שהיא מונגשת. כאן אנחנו צריכים לקדם מהפכה. אני מקווה שנגיע בזמן ריאלי ושנצליח ללכת בצורה של חיזוקים חיוביים. שנציין את מי שכבר מתקדם, שנחזק אותו, שנספר אודותיו.

הטבלה הזו. מבקשים להעביר את התוספת השישית שמוזכרת בסוף הקטע של התקנות, לא יותר נכון להזכיר אותה בתקנה 7 שמדברת על לוחות זמנים שחלים על רשות ציבורית.

התוספת השישית לא יכולה לעמוד מבחינה חוקית. לא יכול להיות שיקבעו שיש רשויות מקומיות שפטורות מזה.

לא יכול להיות. משרד הפנים בעצם חיפש פתח יצירתי לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. כלומר אומרים שיש אפשרות לעשות תוכנית רב שלבית. שלב ראשון זה יהיה זה. הם לא פטורים. מי שלא נמצא פה אלה הן הרשויות החלשות שאין להם אמצעים. גופים פרטיים חלשים להם יש נטל כבד. להם אין. אז יש להם פתח. אין פטור. הם יצטרכו לבצע.

אני מקריא את הטבלה עצמה ונמשיך. החל מטור א לפי הסדר. 15, שתיים, שתיים, שתיים ושתיים 35%. המספר הוא אינדיקציה של שנים לפי אחוזי הבניינים. 65% זה 4 שנים, 6 שנים, 6 שנים. מאה אחוזים – 5 שנים, 6 שנים, 7 שנים ו-8 שנים. ובלבד שהתקיימו שני אלה. (1) תוך חצי שנה מיום פרסומן של תקנות אלה ישלים את הכנת רשימת הבניינים הקיימים שבדעתו לסיים בשני פרקי הזמן הראשונים שבטבלה האמורה. בנוסף לא יאוחר מתום פרק הזמן השני המצוין בטבלה ישלים את רשימת הכנת הבניינים הקיימים שיסיים בשני פרקי הזמן האחרונים בין היתר לפי ההנחיות בתקנת משנה ד להלן.

(2) לפני תחילת הביצוע התאמות נגישות בכל בניין קיים. (א) נסתיימה בדיקתו לפי תקנה 2 א. (ב) הוכנה עבורו תוכנית פעולה כאמור בתקנת משנה 6ב. (ד) הרשימות הנזכרות בתקנת משנה ב יוכנו בין היתר לפי ההנחיות המפורטות להלן. (1) סוג אופי השירות הניתן במקום ציבורי החייב בהנגשה. (2) היקף השירותים החייבים הנגשה בידי אותו גוף. (3) סוגי התאמות הנגישות הנדרשות לפי תקנות אלה. (4) סוג או אופי המקום החייב בהנגשה.

אנחנו מבקשים להוריד בסעיף ד סעיף קטן 3. הסעיף הזה מחייב אותנו לבצע סקר, בדיקת נגישות לפחות ב-35% במוסדות שלנו ולהערכתנו זה מיותר. תוכנית הפעולה צריכה להיקבע על פי קריטריונים אחרים ולא על פי מצב הנגישות במוסדות. לפי היקף השימוש, לפי שילוב המוגבלים. אז נקבעות אמנות חד שנתיות לביצוע הנגישות אם זה ל-10 שנים או ל-12 שנה או ל-20 שנה. לפני כל שנת ביצוע תיעשה בדיקת הנגישות לעומק ממש תכנון מפורט עם התאמות הנגישות הנדרשות וכך יימנע הצורך לעשות סקר נגישות.

אנחנו לא מתנגדים להוריד את סעיף 3. אנחנו רוצים ליצור מצב שכבר בשלבים ההתחלתיים של יישום התקנות האלה לנציבות תהיה סמכות אכיפה.

ממשיכים פרק ד חלופות ופטור. (8) פטור מביצוע התאמות נגישות שונות. חייב בביצוע נגישות שאינו רשות ציבורית פטור מביצוע התאמות נגישות שונות לפי הוראות התוספת הרביעית.

(9) חלופות ופטור. (א) בתקנה זו סיבות הנדסיות אחת מאלה. (1) העדר מקום או העדר תנאים פיזיים המאפשרים ביצוע התאמת נגישות.


ההבדל היחיד בין רשות ציבורית לגורם פרטי שאין לה את טענת הנטל הכבד. כל שאר העילות לפטור קיימות אחת לאחת בצורה זהה.

סעיף 9 ד אומר בדיוק הפוך.

יש הרבה דברים שעל פי הדרישות של החוק לא יהיו חייבים להיות נגישים כמו בבניין חדש. למשל אם זה מקום שאינו פתוח לקהל ואינו נותן שירות אז יכול להיות שאותו מבנה יהיה פטור מדרישות הנגשה אבל אותו שירות שאי אפשר להנגיש אותו הוא יעבור מקום.

אילן, בוא לא נהיה טוטאליים. העסק פה הוא מספיק מורכב ולכן בהחלט יכול להיות שעבור בניין מסוים אלמנט מסוים עבורו יינתן פטור בגלל בעיה הנדסית.

אומר משהו שאי אפשר שכל החקירות יהיו בקומה ראשונה. את כל הבילוש ואת כל הסיור ואת אלימות במשפחה וגם את מפקד התחנה.

גבולות המקרקעין שמצוי בהם הבניין הקיים. (2) אם התאמת נגישות תפגע ביציבות בניין קיים או חלקו על פי חוות דעת של מתכנן שלד בניין. חוות הדעת האמורה נערכה לפי סעיף 3 בטופס שתוספת החמישית.

מתכנן שלד בניין. מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסמכת על פי תקנות המהנדסים והאדריכלים. התשכ"ז 1967. פגיעה מהותית באופיו של בניין קיים. כל אלה. אחד מאלה. (א) על הבניין חלה תוכנית שימור אתרים בתוקף כמשמעותה בסעיף 76 א לחוק התכנון והבינוי או הופקדה תוכנית שהבניין הקיים נכלל בה. או על הבניין חלה תוכנית לפי חוק התכנון והבנייה שמייעדת את המקום לשימור או (ג) הופקדה תוכנית כאמור בפסקאות א' או ב' או ד'. לא חלה ולא הופקדה תוכנית כאמור בפסקאות משנה א עד ג. הבניין נכלל ברשימת אתרים שהכינה ועדה לשימור לפי סעיף 12 בתוספת הרביעית לחוק התכנון והבנייה להלן ועדת שימור.

(ה) לא הוכנה רשימה כאמור בפסקת משנה ב ועדה לשימור הביעה דעתה כי הבניין אמור לשימור.

(ו) הבניין או חלק שלגביו נתבקש הפטור הוא אתר עתיקות כהגדרתו בחוק העתיקות התשל"ח 1978 להלן חוק העתיקות. (2) נגישות מבנית תשתיות וסביבה. (א) רמת הנגישות שונה באופן משמעותי מעבודות אחרות המותרות לביצוע לפי אחת התוכניות האמורות בפסקאות 1 א עד ג החלה עליו אם חלה או חוק העתיקות או מעבודות שבוצעו בפועל. (ב) ביצוע התאמת נגישות בבניין הקיים יפגע באופן מהותי באופיו המיוחד של הבניין הקיים בהתחשב לפי העניין בכל אלה, ערכו ההיסטורי והאדריכלי של הבניין ומצבו הפיזי של הבניין. מול מידת העניין בפועל של הציבור בבניין, ערכו האדריכלי של הבניין ייבחן לעניין זה לפי עיצוב המבנה והסגנון המגולם בו, ייחודיות חללים פנימיים בבניין ומרכיביהן, חומרי גלם איכותיים, ייחודיות שלד הבניין וחומרי הבנייה.

הסעיף הזה בעצם מנסה לתת ביטוי לכוונת המחוקק שפטורים יינתנו בצמצום. לכן מה שהקריא אייל הוא הקריא כבר את הנושא של פטור עקב סיבות הנדסיות. שתי חלופות. אחת, העדר מקום וחלופה שנייה זה יציבות בניין שנדרשת תמיכה של שלד לתמוך בזה. הנושא פגיעה מהותית גם הוא הולך בשני שלבים. שלב ראשון אומר אם אתם תרצו לטעון טענה של פגיעה מהותית באופיו של הבניין קודם כל תראו שיש נגיעה לשימור. תעבור את המסננת הזאת. באופן רשמי. איזושהי הכרה בין בתוכנית של שימור, או ועדת שימור קבעה משהו. ועדת הפילטר הזה, עכשיו מגיע שיקול דעת של אותו מורשה נגישות שייבחן באופן מהותי. אפשר יהיה לקבל פטור אם יש פגיעה באופיו המהותי של הבניין.


שמענו כבר מספיק אדריכלים שאומרים, מה שעשיתי זאת יצירת אמנות ועכשיו תהיה פה אינפלציה של טענות שהתאמת נגישות תפגע באותו בניין ולכן אני פטור מלבצע אותה. זו דעה שאי אפשר לקבל אותה.

ומי הוא אותו מורשה נגישות?

פה כתוב מורשה נגישות, מבנים, תשתיות וסביבה. אנחנו סבורים שזה צריך להיות מצומצם לאותם מורשים שהם אדריכלים כי יש פה שיקולים שקשורים לעיצוב ובדיקת חלופות. כמו שקודם כתבנו שרק מתכנן שלד יכול להביע עמדה לגבי יציבות מבנה ולא סתם אדריכל אז אותו דבר כאן, לגבי דברים שקשורים לשימור וערכים ובדיקת חלופות של היתכנות נגישות ולא אוטומטית לשחרר ולהגיד הבניין הזה בגלל שהוא לשימור אז הוא פטור. יש פה עניין של איזונים ואפשרות לדבר מול אותו גורם שאחראי על אותו רישוי של השימור ויש רמות שונות של שימור. יש שימור רק של החזית ויש שימור טוטאלי ולא נוגעים בשום דבר ויש שימור שעושים שינויים בפנים. יש המון גרסאות ובתל אביב הרבה פעמים מצאו את האיזון ההולם והנגישו גם בניינים לשימור.

אנחנו מקבלים את מה שכתוב בסעיף הזה. הבעיה היחידה שלנו בסעיף קטן 2 כתוב לדעת מורשה לנגישות מבנים. מורשה לנגישות מבנים גם אם הוא אדריכל הוא לא מומחה לשימור.

זה צריך להיות בשיתוף פעולה.

אני פה יועץ מטעם משרד האוצר ואני גם מורשה נגישות שאינו אדריכל. רציתי לגעת בשני היבטים. אחד בהיבט מי מאשר לפי מה שכתוב בתקנות שזה בסדר שמורשה נגישות יוועץ עם מומחה לשימור, אדריכל, מהנדס קונסטרוקציה וכל הגלריה הזאת. זה בסדר. מה שלא בסדר זה לקחת רשימה של פלוס מינוס 60 איש ולהגיד רק מי שאדריכל.

יש מהנדסי בניין, יש כאלה עם תואר אקדמי. אז אסור להפלות בין האנשים. להשאיר מורשה נגישות בפורמט כזה תוך חובת היוועצות עם אדריכל הבניין או מהנדס הרשות או כל פונקציה מקצועית שנדרשת לקבל החלטה מושכלת. יש לנו דוגמה מצוינת בתקנות למבנים חדשים שמהנדס הרשות נועץ עם מורש נגישות, הוא מחליט. הוא רוצה עוד חוות דעת של מהנדס ביסוס אז הוא לוקח את זה. מתן פטור יכול להיות יד קלה על ההדק ויד קשה על ההדק. אנחנו רוצים שהיד תהיה קשה על ההדק בצורה סבירה.

אני מבקש ממך שמואל שתגיע לנוסחה בתוך התקנה שלא משנה את הסטטוס של מורשה הנגישות ויחד עם זאת מביאה בחשבון את עניין התיאום, ההתייעצות עם נושא של השימור. צריך לרצות אותם במקרה הזה. ובלי להכניס מעמד חדש בתוך מורשה הנגישות. המקצוע של העתיד זה אדריכל נגישות.

בעולם הולכים היום לכיוון של יוניברסל דיסיין, כלומר שכל אדריכל ייקח על עצמו לתכנן כך שזה יתאים לכמה שיותר אוכלוסיות ובכלל זה אנשים עם מוגבלות. המציאות הישראלית הוכיחה שלא מספיק לכתוב דברים אלא צריך לאכוף אותם. הדרך שמצא המחוקק את שביל הזהב כדי לאפשר יישום הדברים זה להצמיד את מורשה הנגישות בהליך התכנון עד למצב האכלוס. הלוואי והיה מצב שהאדריכלים היו מבצעים את מה שכתוב בחוק והיזמים היו עומדים בדרישות החוק. לא היינו נדרשים למורשים.

הפרק הזה של מי זכאי להיות מורשה נגישות כבר נסגר. יש לי הצעה בנוגע לסעיף 2. לא להגיד שזה רק אדריכל ואחראי על נושא השימור.

איפה הפן התכנוני? היכולת להציע שינויי תכנון במבנה.

לפני 15 שנה היה פילוט של משרד הפנים עם ארגון הגג של ארגוני נכים להפעיל מישהו שירכז וישמש דוגמה באמצעות ועדה מחוזית. בחרו בי ובמסגרת התפקיד הזה הייתי בקשר עם 30 ועדות מקומיות לתכנון ובנייה. השיעור הכי חשוב שלמדתי מכל התהליך הזה מעבר עניין הנגישות שבמסת התכנון יש יותר פוליטיקה ופחות תכנון. מורידים ברזולוציה לרמה המקומית למהנדס הרשות. הוא איש שיודע להפעיל מצוין צוות שלם של מומחים למיניהם.

אני חוזר על המשפט האחרון. ננסח מחדש לפי החלטת הוועדה. "מטעמים שנימק בכתב (1) התאמת נגישות בבניין קיים הניתנת להסרה לאחר ביצוע ושלאחר הסרתה חזר מצב הבניין לקדמותו. (2) הסרת חלקים של הבניין שניתן להשיב ולהחזיר למקומם באופן שמצב הבניין חזר לקדמותו.

(ב) חייב בביצוע נגישות שהוכיח לגבי התאמת נגישות שהוא חייב בביצועה לפי הוראות טור ב בתוספת השלישית. להלן התאמה ראשונה. (1) מסיבות הנדסיות. לא ניתן לבצעה לדעת מורשה לנגישות מבנית תשתיות וסביבה. (2) ביצוע יהווה פגיעה מהותית באופיו המיוחד של בניין קיים. (3) הוא אינו רשות ציבורית והתאמה ראשונה נטל כבד עבורו. ייעשה במקומה התאמת נגישות לפי טור ג בתוספת השלישית להלן ההתאמה השנייה.

(ג) חייב בביצוע נגישות שלגבי התאמת נגישות כאמור בתקנות משנה ב אין התאמה שנייה או שהוכיח לגבי התאמה שנייה כי נתקיימה לגביה אחת מהפסקאות1 עד 3 שבתקנת משה ב יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות.

(ד) היה חייב בביצוע נגישות פטור לפי פרק זה מביצוע התאמת נגישות ועקב כך נמנעת מאדם עם מוגבלות קבלת שירות ציבורי בבניין קיים יחד עם שאר הציבור יעביר את אותו השירות מי שאחראי למתן השירות הציבורי האמור למקום אחר שבו יינתן אותו שירות ציבורי לכלל הציבור ובלבד שתהיה נגישות לאדם עם מוגבלות.

סעיף 3 אומר הוא אינו רשות ציבורית והתאמה ראשונה מהווה נטל כבד מדי עבורו. מי יחליט מה הוא נטל כבד מדי?

לגבי נטל כבד מטופל בשתי רמות עקרוניות וגם פרקטיות. (1) בתקנות האלה מספר לא מבוטל של פטורים. מראש ניסינו לחסוך הליכים ביורוקרטים גם מבחינת החייב גם מבחינת מערכת האכיפה של התעסקות עם אותם גורמים שאומרים את זה אתם לא צריכים לעשות. בנוסף אנחנו נפיץ בטווח הקרוב טיוטה של תקנות שמנסה להגדיר מה הוא נטל כבד.

אנחנו סבורים שנטל כבד מדי לגבי גופים פרטיים צריך להימדד מהרווחיות שלהם ולא מהמחזור.

לגבי סעיף קטן ד'. מה שהסעיף אומר שיש רשימה של גופים שגם אם אתה זכאי לפטור הפתרון שלך קום ותעבור מקום. וזה רשויות ציבוריות וזה בנקים וזה דואר על כל סניפיו. יש מצבים שזה בלתי אפשרי.

לכם יש מתקן יביל שמשמש כסניף דואר. אפשר לשכור מקום נגיש במרכז מסחרי.

סוף תקנה א. יהודה אם אתה יכול להסביר מה הכוונה רמת נגישות בבניין קיים הניתנת להסרה.

מטרת החלופות האלה היא למנוע מצב של ויכוחים וכבר לסמן הנה לכם, אם תשתמשו באמות מידה כמו שציינו כאן שהן פרוביזוריות שאפשר להסיר אותן אז תעשו אותן ולא תהיה פגיעה מהותית באותו בניין. למשל אפשר לעשות רמפה או כבש מעץ שאפשר להסיר אותו. קונסטרוקציה שאפשר להניח אותה על המבנה מבלי לקבע אותה כדי לא לפגוע.

תקנת משנה ד. כל אחד מאלה. (1) גוף ציבורי. (2) נותן שירות ציבורי שהוא חובה המוטלת על הציבור כגון זיקת חובה, רישום חובה או תשלום חובה. (3) אחראי שירות ציבורי של סניף דואר לרבות מתקן לחלוקת דואר בסוכנות דואר ובנק דואר.

ה. חוות דעת של מורשה לנגישות במבנים תשתיות וסביבה. לצורך תקנות משנה א וב' תיערך לפי הטופס שבתופסת החמישית ותיחתם בידו.

פרק ה, שונות. 10. תחזוקה ונגישות זמנית חלופית. (א) החייב בביצוע נגישות אחראי לכך כי התאמת הנגישות בבניין קיים תהיה תקינה וזמינה ויבטיח שהמקום פתוח לציבור וכל עוד ניתן בו שירות ציבורי. (ב) לא יפגע אדם בהתאמות נגישות במקום ציבורי קיים, לא יגרע מהן ולא יסב את השימוש בהן למטרות אחרות באופן חלקי או מלא אלא במהלך תקופת שיפוץ של המקום ובלבד שהבטיח נגישות חלופית לאותו מקום לתקופת השיפוץ. (ג) כבש נגיש לצורך נגישות חלופית במהלך תקופת שיפוץ כאמור בתקנת משנה ב ייחשב כבש שנתקיימו כל אלה: (1) רחבו הפנוי 90 ס"מ לפחות וכושר נשיאתו 250 ק"ג לפחות. (2) שיפועו אחיד אולם אפשר ששיפועו יעלה על 8% ולא יעלה על 12% ובלבד שארכו של כבש עם שיפוע לא יעלה על 2.5 מטרים.

3. שולי הכבש מוגבהים וננקטו אמצעי מניעת תזוזה של חלקו העליון של הכבש.

לגבי 3. אני מבקשת ששולי הכבש מוגבהים וננקטו אמצעים למניעת תזוזה של הכבש לרבות חלקו העליון, כדי שגם מי שיש לו קושי בהליכה יוכל לעלות על הכבש.

תיקון קטן. ג2. שיפוע אחיד וכאן תוספת בין כל שני משטחי מנוחה.

תודה רבה, ניפגש בישיבה הבאה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20